#על הרחוב המרכזי והעתיק של ירושלים

אין הרבה רחובות פעילים בעולם, שניתן לראות בהם תקופות שונות, כמו הקארדו (Cardo) שברובע היהודי בירושלים. ברחוב העתיק הזה, נתחיל לנוע בתקופה הרומית, נמשיך לתקופה הביזנטית, נראה שרידים של התקופה הצלבנית והעותמאנית - התקופות שבהן הוא היה קבור מתחת לאדמה ונראה את ההתעוררות שלו לחיים בתקופה הישראלית, המודרנית.

באופן כללי "קארדו", שבלטינית פירושו "לב", משמעותו המרכז. רחוב הקארדו בערים הרומיות הוא לב העיר - אותו רחוב שבו מתקיימים רוב המסחר והתנועה בעיר. המודל של רחוב כזה אצל הרומאים היה קבוע והם נהגו לשכפל אותו בערים ובמחנות צבא רבים שלהם. ניתן למצוא אותו בעיקר בערים הרומיות שבמזרח התיכון, בצפון אפריקה, בסוריה ובירדן. גם בישראל הוא נמצא, בשרידי הערים קיסריה ואנטיפטריס, היא תל אפק, שליד ראש העין.

הקארדו שברובע היהודי הוא רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שהתגלה כאן בשנות ה-70. הוא נחפר ולאחר מכן שוחזר לרחוב מסחר פעיל בימינו, עם חנויות ושירותים, המאפשר לחוות מעט מהעבר, בימינו אנו.

רוחבו הכולל של הקארדו הוא 22.5 מטר וממנו נחשף רק חלק. במרכזו יש מעבר שחלק ממנו פתוח לשמיים ורוחבו 12.5 מטרים. משני צידי הקארדו יש שורת חנויות ומעליו הוקם גג רעפים, שנתמך בשורת עמודי אבן בגובה 5 מטרים. הגג מגן על הרחוב מפני גשם ושמש. אגב, חוץ מעמוד אחד, כל העמודים שנחשפו היו שבורים. רק עמוד אחד התגלה שלם, מתחת ליסודות בית הכנסת "צמח צדק" שבקצהו הדרומי של הקארדו.

הקארדו הוא אחד המקרים הנדירים שבהם החיו סביבה בת 2,700 שנה והפכו אותה לסביבת מסחר פעילה, גם אם לא פורחת. זה לא קרה במקומות אחרים בירושלים, בהם נמנעו יוזמות כאלה על ידי הארכיאולוגים, שאמרו, ובדרך כלל בצדק, שאסור לתת לחיי היום-יום להרוס מורשת עתיקה, היסטורית ומדעית. כאן, בקארדו של הרובע היהודי, הצליחו לחבר בין ימינו לבין היסטוריה עתיקה ולהפוך אותם לאחד.


#על האדריכלים שאמרו לארכאולוגים היכן לחפור
הסיפור המופלא הזה מסופר בבתי ספר לאדריכלות בכל העולם והוא עוסק ברחוב העתיק שגילו אדריכלים מודרניים חרוצים ומוכשרים, בכוח הלימוד ומקוריות המחשבה.

שכן הקארדו לא נחפר באופן רגיל, על ידי ארכיאולוגים נחושים. למעשה, מדובר בתגלית ארכיאולוגית שנולדה במוחם של 3 אדריכלים צעירים שזכו במכרז לשחזור הרובע היהודי, כדי להשיב אליו את החיים, לאחר שהפך בתקופת השלטון הירדני לשכונת עוני עלובה.

האדריכלים הצעירים בחנו את מפת מֵידְבָּא, מפה עתיקה שהתגלתה ברצפת כנסייה בירדן ובה הופיעה ירושלים במידת פירוט מסוימת. הם ראו שבמפה מופיע הקארדו, רחוב העמודים המרכזי של העיר העתיקה. הם הצביעו על מקום מסוים וטענתם הייתה שהקארדו מסתתר למטה. ארכיאולוג בכיר, שאיתו התייעצו, צחק. אבל למרות זאת, הסכים לחפור ולבחון את המקום שבו הם טענו שמסתתר תוואי הרחוב הקדום. די מהר הוא נתקל בשכבה קשה ואז שוב ושוב, במקומות רבים. יש שם רצפה, קבעו המומחים. כמו שאתם כבר מבינים, היה שם רחוב. אבל האם זהו הקארדו?

מתחילים לחפור כשהמטרה היא לגלות את בסיסי העמודים המסודרים, לחשוף את תעלת הניקוז שאליה זרמו מי הגשמים מגגות בתי הרחוב ומשם לחשוף את הרחוב הקדום עצמו. הסתבר שהאדריכלים צדקו לאורך כל הדרך. גם הארכיאולוגים נוכחו שאכן זהו הקארדו המפורסם.

בשלב הבא החלו הבונים לחדש את הקארדו העתיק ולשלב אותו ברחוב מסחרי מודרני. מערימת בתי מלאכה ובתים מוזנחים, שלידם חורבות ממלחמת העצמאות, הם יצרו רחוב מסחרי משוחזר, שבקומות התחתונות שלו חנויות ויחידות מגורים בקומות העליונות, שנבנו מעליהן.

היום הקארדו הוא אחד מהשחזורים המפורסמים בעולם, רחוב המשלב ישן עם חדש, עתיק עם משופץ וקניות מודרניות במתחם שיש בו ניחוח של ימי קדם.


#מהי מפת מֵידְבָּא?
מפת מֵידְבָּא היא מפה עשויית פסיפס, שנעשתה בסביבות המאה ה-6 או ה-7 ונמצאת בכנסיה בעיר מֵידְבָּא שבירדן. המפה מתארת את ארץ ישראל וסביבתה, עם דגש מיוחד על אתרים דתיים בה. הקטע המפורסם במפה הוא הקטע המתאר את ירושלים.

מפת מֵידְבָּא היא דוגמה למפה עתיקה שאינה מיועדת לניווט בשטח. זאת מכיוון שהיא לא צויירה על פי קנה מידה גאוגרפי, אלא על פי החשיבות הדתית-רוחנית של המקומות שמופיעים בה (מקומות חשובים יותר הם מובלטים וגדולים במפה). זו גם הסיבה שהיא נמצאה במקום תפילה נוצרי עתיק, כמו כנסיית גאורגיוס הקדוש. בנוסף, המפה היא עדות היסטורית המוקדמת ביותר, לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.


הנה הקארדו בירושלים:

https://youtu.be/veGXBZs8SiE