שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הר הזיתים
כנסיית העלייה
הר הזיתים
#על הר הזיתים של ירושלים
הר הזיתים (Mount of Olives) הוא בית הקברות הפעיל העתיק ביותר בעולם. ניצב על הר גבוה, למעשה רכס גבוה ממזרח לירושלים, הר הזיתים מפריד בין העיר העתיקה ובין מדבר יהודה.
חשיבותו של הר הזיתים היא בעיקר דתית. בעבר נקרא ההר גם “הר השמחה” ו“הר המשחית” - שם שבא מהפולחן האלילי שנעשה בקרבתו. כיום הוא חשוב במיוחד לנוצרים, שמזהים בהר אתרים שבהם ישו פעל בימיו האחרונים בירושלים. מאז ימי הביניים בנו בו כנסיות והפכו את ההר למקום פולחן מרכזי בנצרות, כמו גם למוסלמים, שקושרים אותו ליום הדין באחרית הימים, ככתוב בתנ"ך.
היהדות ייחסה לו חשיבות, גם בימי בית המקדש, כמקום שריפת הפרה האדומה, טקס של טיהור טומאת המתים ממי שזוהם בה. גם לאחר חורבן בית המקדש ועד ימי הביניים המוקדמים, כשהרומאים לא הירשו ליהודים להתגורר בירושלים. באותם זמנים הותר ליהודים לבקר בהר הזיתים, אך ורק ביום תשעה באב, כדי לצפות אל הר הבית ולבכות על חורבן בית המקדש.
בהר הזיתים כנסיות רבות, ביניהן כנסיית מריה מַגְדַלֵנָה, כנסיית כל העמים, הקרויה גם "גת שמנים". בסמוך גם כנסיית אבינו שבשמים, כנסיית העלייה לשמים הרוסית, עם המגדל שלה, וכמוה גם כנסיית אוֹגוּסְטָה ויקטוריה.
#על בתי העלמין היהודיים של הר הזיתים
כבית עלמין בן יותר מ-3,000 שנה, שפעיל מאז ימי בית ראשון, בית העלמין בהר הזיתים הוא בית העלמין היהודי העתיק ביותר בעולם, שנקברים בו עדיין יהודים, באופן רציף ולאורך כל התקופות. האמונה היהודית מאמינה שהיהודים שקבורים בהר הזיתים יהיו הראשונים לקום לתחייה בתחיית המתים ולכן רבים רוצים להיקבר על ההר, מה שאגב, הפך את הקברים בו ליקרים מאד.
בית העלמין היהודי כאן משתרע על מורדות הר הזיתים מדרום, ובשפך נחל קדרון. המקום שימש לקבורה כבר בימי הכנענים, בעיקר בזכות קרבתו לעיר ובשל נוחות החציבה בסלעיו הרכים.
בתחתית הר הזיתים, נתגלו שרידי קברים יהודיים גם מימי בית ראשון ושני. קבורה יהודית תועדה כאן גם מאז ימי הביניים ועד היום.
בתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים, מאז מלחמת העצמאות ב-1948 ועד לשחרור ירושלים ב-1967, חולל בית הקברות על ידי הירדנים והם גם בנו בראשו בית מלון.
על ההר נקבר, בין השאר, גם ראש הממשלה הנערץ מנחם בגין, שביקש להיקבר כאן על הר הזיתים, במקום בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל. גם ש"י עגנון, הרב קוק ואליעזר בן יהודה קבורים כאן, כשלא הרחק מהם, בחלקה הנוצרית שמחוץ לגדר, קבור גם אוסקר שינדלר, התעשיין הגרמני שתועד בסרט "רשימת שינדלר", לאחר שהציל מאות יהודים בשואה.
#טיפים
בואו להר הזיתים בשעות הבוקר. אחר הצהריים השמש המסנוורת ומקשה על התצפית הנפלאה, על הר הבית והעיר העתיקה.
שימו לב שאין תחבורה ציבורית מפסגת ההר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IBUv48KEje8
הדרכה:
https://youtu.be/ZcS06-LICc0
הדרכה לקברים מעניינים:
https://youtu.be/mvR1-cXRusk?t=7
הכנסייה שעל ההר:
https://youtu.be/xMO-ANq4Hqg
הר הזיתים (Mount of Olives) הוא בית הקברות הפעיל העתיק ביותר בעולם. ניצב על הר גבוה, למעשה רכס גבוה ממזרח לירושלים, הר הזיתים מפריד בין העיר העתיקה ובין מדבר יהודה.
חשיבותו של הר הזיתים היא בעיקר דתית. בעבר נקרא ההר גם “הר השמחה” ו“הר המשחית” - שם שבא מהפולחן האלילי שנעשה בקרבתו. כיום הוא חשוב במיוחד לנוצרים, שמזהים בהר אתרים שבהם ישו פעל בימיו האחרונים בירושלים. מאז ימי הביניים בנו בו כנסיות והפכו את ההר למקום פולחן מרכזי בנצרות, כמו גם למוסלמים, שקושרים אותו ליום הדין באחרית הימים, ככתוב בתנ"ך.
היהדות ייחסה לו חשיבות, גם בימי בית המקדש, כמקום שריפת הפרה האדומה, טקס של טיהור טומאת המתים ממי שזוהם בה. גם לאחר חורבן בית המקדש ועד ימי הביניים המוקדמים, כשהרומאים לא הירשו ליהודים להתגורר בירושלים. באותם זמנים הותר ליהודים לבקר בהר הזיתים, אך ורק ביום תשעה באב, כדי לצפות אל הר הבית ולבכות על חורבן בית המקדש.
בהר הזיתים כנסיות רבות, ביניהן כנסיית מריה מַגְדַלֵנָה, כנסיית כל העמים, הקרויה גם "גת שמנים". בסמוך גם כנסיית אבינו שבשמים, כנסיית העלייה לשמים הרוסית, עם המגדל שלה, וכמוה גם כנסיית אוֹגוּסְטָה ויקטוריה.
#על בתי העלמין היהודיים של הר הזיתים
כבית עלמין בן יותר מ-3,000 שנה, שפעיל מאז ימי בית ראשון, בית העלמין בהר הזיתים הוא בית העלמין היהודי העתיק ביותר בעולם, שנקברים בו עדיין יהודים, באופן רציף ולאורך כל התקופות. האמונה היהודית מאמינה שהיהודים שקבורים בהר הזיתים יהיו הראשונים לקום לתחייה בתחיית המתים ולכן רבים רוצים להיקבר על ההר, מה שאגב, הפך את הקברים בו ליקרים מאד.
בית העלמין היהודי כאן משתרע על מורדות הר הזיתים מדרום, ובשפך נחל קדרון. המקום שימש לקבורה כבר בימי הכנענים, בעיקר בזכות קרבתו לעיר ובשל נוחות החציבה בסלעיו הרכים.
בתחתית הר הזיתים, נתגלו שרידי קברים יהודיים גם מימי בית ראשון ושני. קבורה יהודית תועדה כאן גם מאז ימי הביניים ועד היום.
בתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים, מאז מלחמת העצמאות ב-1948 ועד לשחרור ירושלים ב-1967, חולל בית הקברות על ידי הירדנים והם גם בנו בראשו בית מלון.
על ההר נקבר, בין השאר, גם ראש הממשלה הנערץ מנחם בגין, שביקש להיקבר כאן על הר הזיתים, במקום בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל. גם ש"י עגנון, הרב קוק ואליעזר בן יהודה קבורים כאן, כשלא הרחק מהם, בחלקה הנוצרית שמחוץ לגדר, קבור גם אוסקר שינדלר, התעשיין הגרמני שתועד בסרט "רשימת שינדלר", לאחר שהציל מאות יהודים בשואה.
#טיפים
בואו להר הזיתים בשעות הבוקר. אחר הצהריים השמש המסנוורת ומקשה על התצפית הנפלאה, על הר הבית והעיר העתיקה.
שימו לב שאין תחבורה ציבורית מפסגת ההר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IBUv48KEje8
הדרכה:
https://youtu.be/ZcS06-LICc0
הדרכה לקברים מעניינים:
https://youtu.be/mvR1-cXRusk?t=7
הכנסייה שעל ההר:
https://youtu.be/xMO-ANq4Hqg
#על כנסיית העלייה לשמיים של ירושלים
כנסיית העלייה (Chapel of the Ascension) היא אחד המקומות הכי קטנים בממדיו בירושלים, אבל גדולים במיתוס. נמצאת בהר הזיתים הכנסייה הזו היא מעין “תיבת זמן”, עם אבן שמספרת סיפור ענק על סוף דרכו הארצית של ישו.
מכאן עלה לפי האמונה ישו לשמיים, לאחר שקם לתחייה למשך 40 יום. אגב, בעבר האמינו בקדושת המקום גם היהודים. מכאן, לפי היהדות הקדומה, עלתה השכינה לשמיים, לאחר שחרב בית המקדש.
זהו מקום עם שכבות היסטוריות נדירות: אתר עלייה קדום לנצרות, מבנה צלבני, שהיום הוא מתחם המנוהל בידי הווקף המוסלמי - חיבור שמרגיש כמו שיעור היסטוריה, תיאולוגיה וירושלים באותה נשימה.
כלומר, זהו מבנה צלבני בתוך שרידי מבנה ביזנטי גדול שרוב השנה הוא מסגד ובחגים הנוצריים הוא הופך לכנסייה לכמה שעות. ביום המציין את העלייה של ישו לשמיים, למשל, באים מאמיני כל העדות ולכל אחת מהם יש בחצר אזור משלה.
#מה תראו כאן?
תראו מבנה אבן קטן ומתומן (עם שמונה צלעות, כמו עיגול “מחוספס” יותר) בתוך חצר מוקפת חומה, ובמרכזו אבן שמזוהה במסורת הנוצרית עם טביעת כף הרגל האחרונה של ישו עלי אדמות.
תראו גם איך המקום מספר את ההיסטוריה שלו דרך “שכבות”: גרסה ביזנטית קדומה, חידוש צלבני, והסבה למסגד עם כיפה ועמוד-תפילה (מחראב, קיר שמכוון למכה) - לא כי מישהו רצה לקלקל, אלא כי בירושלים כל אבן עוברת קריירה שלמה.
אם באים ביום העלייה השנתי, אפשר לראות טקסים נוצריים שמתקיימים כאן לפי היתר מיוחד, וזה נותן למקום תחושה של אתר חי ולא רק “מוצג מוזיאוני”.
יש גם פרט קטן-גדול לאוהבי היסטוריה: כבר במאה הרביעית דיברו על המקום הזה בשם היווני “אימבומון” - כלומר “על הפסגה”, שם שממש מתאר את ההגיון של בוני העלייה הזו: אם כבר עלייה לשמים, אז עם נוף טוב.
#לא לפספס!
את האבן המרכזית - זה הפריט הכי טעון במקום, והמסורת סביב “טביעת הרגל” היא לב המקום.
את המבנה המתומן מבחוץ - הוא נראה פשוט, אבל הוא למעשה שארית חכמה של היסטוריה ארוכה של בנייה, הרס ושיקום.
את השילוב החריג בין קדושה נוצרית לניהול מוסלמי - זה אחד הסיפורים הכי “ירושלמיים” שיש.
#טיפים
הקדישו כאן בערך 20 עד 30 דקות, לא יותר - זה אתר קטן, אבל שווה לעצור, להסתכל, ולתת לסיפור לשקוע.
תגיעו עם סבלנות לשעות פתיחה לא קבועות לגמרי, כי לעיתים הכניסה תלויה בשומר או בזמינות המקום.
אם המקום פתוח, קחו רגע גם לחצר - לפעמים היא יותר מעניינת מהחדר עצמו, במיוחד מבחינת האווירה והצילום.
הכניסה אינה מוצגת כאן כמוזיאון מסודר בתשלום קבוע, ובמקורות מצוין שניתן להיכנס כמבקרים ולעיתים יש תשלום סמלי או גישה לפי מצב השטח, לכן עדיף לבוא גמישים ולא להישען על ציפיות למחיר קבוע.
אם אתם משלבים עם הר הזיתים (אזור תצפית ואתרים דתיים), זה חוסך זמן ומייצר ביקור הרבה יותר חכם מאשר להגיע רק בשביל עצירה בודדת.
הנה כנסיית העלייה שעל הר הזיתים בירושלים - אז והיום:
https://youtu.be/6fkETIRYvjA
הדרכה (עברית):
https://youtu.be/czL89rImBDw
כנסיית העלייה (Chapel of the Ascension) היא אחד המקומות הכי קטנים בממדיו בירושלים, אבל גדולים במיתוס. נמצאת בהר הזיתים הכנסייה הזו היא מעין “תיבת זמן”, עם אבן שמספרת סיפור ענק על סוף דרכו הארצית של ישו.
מכאן עלה לפי האמונה ישו לשמיים, לאחר שקם לתחייה למשך 40 יום. אגב, בעבר האמינו בקדושת המקום גם היהודים. מכאן, לפי היהדות הקדומה, עלתה השכינה לשמיים, לאחר שחרב בית המקדש.
זהו מקום עם שכבות היסטוריות נדירות: אתר עלייה קדום לנצרות, מבנה צלבני, שהיום הוא מתחם המנוהל בידי הווקף המוסלמי - חיבור שמרגיש כמו שיעור היסטוריה, תיאולוגיה וירושלים באותה נשימה.
כלומר, זהו מבנה צלבני בתוך שרידי מבנה ביזנטי גדול שרוב השנה הוא מסגד ובחגים הנוצריים הוא הופך לכנסייה לכמה שעות. ביום המציין את העלייה של ישו לשמיים, למשל, באים מאמיני כל העדות ולכל אחת מהם יש בחצר אזור משלה.
#מה תראו כאן?
תראו מבנה אבן קטן ומתומן (עם שמונה צלעות, כמו עיגול “מחוספס” יותר) בתוך חצר מוקפת חומה, ובמרכזו אבן שמזוהה במסורת הנוצרית עם טביעת כף הרגל האחרונה של ישו עלי אדמות.
תראו גם איך המקום מספר את ההיסטוריה שלו דרך “שכבות”: גרסה ביזנטית קדומה, חידוש צלבני, והסבה למסגד עם כיפה ועמוד-תפילה (מחראב, קיר שמכוון למכה) - לא כי מישהו רצה לקלקל, אלא כי בירושלים כל אבן עוברת קריירה שלמה.
אם באים ביום העלייה השנתי, אפשר לראות טקסים נוצריים שמתקיימים כאן לפי היתר מיוחד, וזה נותן למקום תחושה של אתר חי ולא רק “מוצג מוזיאוני”.
יש גם פרט קטן-גדול לאוהבי היסטוריה: כבר במאה הרביעית דיברו על המקום הזה בשם היווני “אימבומון” - כלומר “על הפסגה”, שם שממש מתאר את ההגיון של בוני העלייה הזו: אם כבר עלייה לשמים, אז עם נוף טוב.
#לא לפספס!
את האבן המרכזית - זה הפריט הכי טעון במקום, והמסורת סביב “טביעת הרגל” היא לב המקום.
את המבנה המתומן מבחוץ - הוא נראה פשוט, אבל הוא למעשה שארית חכמה של היסטוריה ארוכה של בנייה, הרס ושיקום.
את השילוב החריג בין קדושה נוצרית לניהול מוסלמי - זה אחד הסיפורים הכי “ירושלמיים” שיש.
#טיפים
הקדישו כאן בערך 20 עד 30 דקות, לא יותר - זה אתר קטן, אבל שווה לעצור, להסתכל, ולתת לסיפור לשקוע.
תגיעו עם סבלנות לשעות פתיחה לא קבועות לגמרי, כי לעיתים הכניסה תלויה בשומר או בזמינות המקום.
אם המקום פתוח, קחו רגע גם לחצר - לפעמים היא יותר מעניינת מהחדר עצמו, במיוחד מבחינת האווירה והצילום.
הכניסה אינה מוצגת כאן כמוזיאון מסודר בתשלום קבוע, ובמקורות מצוין שניתן להיכנס כמבקרים ולעיתים יש תשלום סמלי או גישה לפי מצב השטח, לכן עדיף לבוא גמישים ולא להישען על ציפיות למחיר קבוע.
אם אתם משלבים עם הר הזיתים (אזור תצפית ואתרים דתיים), זה חוסך זמן ומייצר ביקור הרבה יותר חכם מאשר להגיע רק בשביל עצירה בודדת.
הנה כנסיית העלייה שעל הר הזיתים בירושלים - אז והיום:
https://youtu.be/6fkETIRYvjA
הדרכה (עברית):
https://youtu.be/czL89rImBDw
