#על מועדון השנסונים שבו צייר טולוז לוטרק

לאפין אג'יל (Lapin agile) הוא מועדון קברט ותיק ומוכר מאד בסביבה. כאן מתארחים זמרי שאנסונים וכותבי שירה, מאלה שמעניקים לפריז בכלל ולמונמרטר בפרט, את הצליל המיוחד שלהם. למעשה, המקום הזה הוא כבר שנים רבות מקום המפגש לבוהמה של עיר האורות. גם חובבי השאנסונים וגם אמני העיר אימצו אותו והפכו אותו למקום מפגש ייחודי ואהוב.

ואכן, העיצוב פה מרגיש גם הוא מעידנים אחרים. זה מקום שנראה ממש כמו פעם, לפני המודרניזם והעיצוביזם של העידן המודרני. כמו בורדל צרפתי מהימים ההם, ה"לאפין" האפלולי מואר רק באור אדמדם, שניחוח של ארוטיקה ורומנטיקה עוטף אותו. האורחים יושבים ליד שולחנות עץ ארוכים, על גבי כיסאות כבדים, כשבקבוקי משקה בידיהם ושרים בקול, עם הזמר או הזמרת המופיעים כאן. ריצפת העץ של המועדון היא כהה ומשופשפת היטב. אילו הקירות כאן יכולים היו לספר, היינו ודאי מאושרים לשמוע...

זהו הקברט שבו נהג לשבת במאה ה-19 הצייר הנודע טולוז לוטרק ולצייר את ציורי פריז של אותה תקופה. רבים מגיבורי ציוריו והפוסטרים המוכרים כל כך שלו, הם אנשים שנהגו לשבת או לעבוד כאן במועדון. ביניהם היו מלצריות, זמרות, רקדניות והזונות שהוא כל כך היטיב לצייר...

ובכלל, על הקירות תלויים ציורים רבים שצוירו בהשראת המקום, על ידי אמנים מפורסמים, מאורחי המועדון לאורך השנים. חוץ מטולוז לוטרק, האמן ששמו ממש נקשר עם המקום, ציירו כאן פיקאסו, מודליאני ורבים אחרים. המלצרים יודעים לספר שכאן נפגש המינגווי לא פעם עם אנשי רוח מקומיים ושצ'ארלי צ'פלין ניגן כאן בכינור.

המועדון, שפירוש שמו הוא "הארנב העליז", נמצא מעל 150 שנה במקום הזה, קרוב למורדות הצפוניים של מונמרטר.


#על הארלקינו של פיקסו
בין האמנים הרבים שתיעדו בציוריהם את המועדון ואת המופעים שנכחו בהם כאן, היה גם פיקאסו הצעיר. אחד הציורים המפורסמים ביותר שלו, "בלאפין אג'יל", צויר כאן בשנת 1905 ופיקאסו העניק אותו במקום במתנה לבעל המועדון.

לא סתם קיבל אותו הבעלים. בציור נראה פיקאסו בדמות "ארלקינו", בדחן החובש כובע נפוליאון. לידו בציור נמצא פרדה, בעל המועדון, כשהוא מנגן בגיטרה.

אבל בשנת 1912, משנזקק לכסף, מכר פרדה חסר ההבנה את הציור תמורת 20 דולר. זה יכול היה להיגמר כך, אלא שמי שקנה אותו המשיך "לגלגל" אותו הלאה ומחירו הלך והאמיר. להמחשה, בשנת 1989 הציור הזה נמכר במכירה פומבית, עבור 41 מיליון דולר. היום שוויו בשוק האמנות הוא מאות מיליוני דולרים והוא מוצג במוזיאון המטרופולין בניו-יורק.


#מקור השם - הארנב הזריז
בתחילה קראו למקום "קברט המתנקשים" (Cabaret des Assassins), אבל בשנת 1875, כשהמקום היה בן 20, צייר אמן בשם אנדרה גיל (Andre Gill) שלט חדש למועדון. בציור של גיל הופיע ארנב שקפץ מתוך סיר. יצא שבפריז החלו לקרוא למועדון "הארנב של גיל" (Le Lapin A Gill), אבל עם הזמן או הלצון השם השתנה ל"הארנב הזריז" (Cabaret Au lapin Agile).

ואגב, זה מצחיק, אבל נראה שהארנב הזה היה סוג של סטארטאפ שהקדים את זמנו... באמת... אג'ייל בעולם הסטארטאפים של ימינו היא שיטת פיתוח, שאומרת שמוציאים מהר ככל האפשר את המוצר לאינטרנט או כאפליקציה ובודקים מה התגובות והבעיות שבו ואז מתקנים אותן בזריזות, כדי להעלות שיפורים כמעט בזמן אמת... אז הארנב הזה הוא כבר לא היחיד שזריז...

ואגב - אם כבר הזכרנו את זה, נשמח אם תכתבו לנו תגובות וביקורות בספר האורחים שלמעלה וכך נוכל להפגין זריזות בפיתוח של גיידול, כדי שבטיול הבא שלכם היא תהיה עוד יותר טובה!


הנה תמונות מההיסטוריה של הלאפין:

https://youtu.be/AKSAIZWUu1A


שיר של פיאף וזכרונות מהמקום:

https://youtu.be/d9Lv69inWSI


ביקור והצצה למקום ולמוזיקה שלו:

https://youtu.be/In9WKzAFQTY