#הפארק האולימפי של ברצלונה
בזמן שברצלונה אירחה את המשחקים האולימפיים בשנת 1992, היא הפכה לעיר הבירה העולמית במשך שבועיים ותפסה מקום מרכזי בזיכרונותיהם של המבקרים באירוע. הפארק האולימפי (Anella Olimpica) שבו אתם עומדים עכשיו, ממוקם בגבעת המונז'ואיק. הוא היה האתר המרכזי של אולימפיאדת הקיץ של 1992.

באותה התקופה, הטבעת האולימפית המרשימה שאתם רואים מולכם, הייתה גולת הכותרת של החגיגות. היום המשמעות שלה גדולה יותר מאשר סתם מקום להנצחת הישגים ספורטיביים נוסטלגיים.

באזור, האהוב מאד על ידי המבקרים בו, תמצאו שורה של שירותים המשמשים את תושבי העיר.

ליד האצטדיון תמצאו מרכז ספורט ומגדל תקשורת מרשים, שתוכנן על ידי המהנדס הוולנסיאני והאדריכל סנט ג'ורדי. גובהו של המבנה, בעל שיפוע הפלדה, הוא 136 מטרים. בסיסו מזכיר גוף של אתלט, המכוסה אריחי פסיפסים שבורים. זוהי כמובן מחווה לשיטות היצירה של גאודי, היוצר הבולט בעיר ברצלונה.

אבל למה אנחנו ממתינים? - בריכת השחייה הנמצאת כאן, המכון הלאומי לחינוך גופני ואולם הספורט פאלאו סנט ג'ורדי - כולם כאן מהווים נקודות מפגש בעבור כל מי שרוצה לשמור על כושר.

אז לכו להתאמן!

#על שער הניצחון שנבנה מבלי שהייתה מלחמה

אַרְק דֶּה טְרִיוֹמְף הוא שער הניצחון שבברצלונה. כמו לא מעט מבנים מוכרים בברצלונה, גם שער הניצחון שלה נבנה לכבוד התערוכה העולמית שנערכה בה בשנת 1888. שער הניצחון הזה מהווה שער כניסה מרכזי אליה והוא נבנה על ידי האדריכל ג'וזף וילסקה אי קאזאנובס (Josep Vilaseca i Casanovas).

השער עשוי מלבנים אדומות וסגנון הבניה הוא סגנון מוּרִי. באפריז הקדמי תוכלו לראות אמרה כתובה שמשמעותה "ברצלונה מברכת את האומות".

שווה לבקר בשער הניצחון הזה. אפשר לקחת פסק זמן קצר מהטיול שאתם עושים ולהירגע בשדרה לחצי שעה. תהנו מהשקט והשלווה שבמקום. בהמשך השדרה הרחבה יש פארק קטן שאפשר לנוח בו על הדשא ובסוף אותה שדרה תוכלו למצוא את גן החיות.

#על המוזיאון הזואולוגי

"טירת שלושת הדרקונים", שנקראת היום גם "המוזיאון הזואולוגי", הוקמה לראשונה בעבור התערוכה העולמית של ברצלונה (1888). כל המבנים שנבנו בזמנו בעבור התערוכה נפתחו היום לציבור ומשמשים כמוזיאונים.

המוזיאון עוצב על ידי האדריכל לואיס דומנק אי מונטאנר (שעיצב כבר כמה מהמקומות המוכרים בברצלונה). בתקופת התערוכה הגדולה הוא שימש כמסעדה לקהל הרחב. במוזיאון תוכלו לראות פוחלצים של חיות, ציפורים, עצמות של דינוזאורים ועוד. בסמוך למוזיאון תמצאו אוסף מרשים של גבישים.

#על הכנסייה

הכנסייה הקתולית הזו מוקדשת למריה הקדושה. היא נבנתה בסגנון גותי בזמן תור הזהב של קטלוניה. "תור הזהב" הוא התקופה שבה העיר שגשגה בזכות מסחר, בעיקר המסחר הימי שלה. על בניית המבנה הוחלט בשנת 1324 ובשנת 1329 הונחה אבן הפינה, בחזית הפונה כלפי כיכר דֵה לֶס מוֹרֵרֶס (Fossar de les Moreres). בשנת 1379 פרצה שריפה בכנסייה ופגעה בעבודות הבנייה. זו גם הסיבה לכך שהבנייה הושלמה רק בשנת 1383.

גם בשנת 1428 חל מאורע לא נעים: רעידת אדמה קשה גרמה לנזק ולמוות של מתפללים בכנסייה. היא אף הרסה את חלון הרוזטה שהיה בחזית המערבית. בשנים 1459-1460 הוחלף החלון בחדש. משני צידי השער המערבי תראו את הפסלים של פטרוס ופאולוס.

בתוך הכנסייה 3 אגפים, מרווחים ומוארים על ידי אור רב שחודר דרך החלונות הגבוהים של המבנה. גם בשנת 1936 פרצה שריפה במבנה, בתקופה של מרד נגד הכמרים. יצירות אמנות רבות בתוך הכנסייה נהרסו ונכחדו לעד. ביניהן גם לוח המזבח הבארוקי שהיה כאן.

הכנסייה "סנטה מריה דל מאר" משחקת תפקיד מרכזי ברומן המפורסם "הקתדרלה ליד הים", שנכתב על ידי אִילְדֵפוֹנְסוֹ פַלְקוֹנֶס (Ildefonso Falcones).

#על שכונת לה ברצלונטה

ברצלונה הקטנה היא שכונה שלאורך ההיסטוריה השתייכה דווקא לדייגים עניים ופועלי נמל. במאה ה-18 הוחלט לנקות את השטח מהבתים הדלים שהיו בו ולהקים רובע חדש ומסודר. המטרה הראשונית הייתה לשכן את התושבים שנותרו חסרי בית אחרי ההריסות של שנת 1714, לצורך בניית מבצר סיוטדלה. כחלק מהשינוי, תוכננו בתים נמוכים, בכדי לאפשר לרוח להגיע מהים ולמלא את העיר. הרובע כולו הוא בעצם מעין לשון יבשתית הפולשת לתוך הים. גם היום עדיין מנסים לשמור על רוח בנייה כזו, אך לא מעט בתים הוסיפו קומות שניות שחסמו מעט את האוויר והאור.

במאה ה-19 הפך השטח לאזור של מסחר ודיג ולכן נבנתה מסילת רכבת שהפרידה בין השכונה לבין שאר העיר. זה הביא לצמיחתה של קהילה עצמאית ומשגשגת. בשנות התשעים החופים בשכונה חודשו והותאמו למתרחצים, זה הביא לכך שהרבה מהדייגים איבדו את מקור עבודתם.

לשכונה אופי עממי ואותנטי, עם מסעדות דגים ופירות ים הממוקמות לאורך הטיילת שמגיעים היישר מחכותיהם של הדייגים. בסוף הטיילת תוכלו לראות את פסלו של חואן מוניוז ומאחוריו בריכת השחייה האזורית. בכיכר המרכזית של הרובע ישנו גם שוק אוכל מקורה. השכונה כולה מעט מבודדת משאר השכונות עמוסות המבקרים שבעיר.

בשכונה אין כמות גדולה של מלונות. היא נחשבת אזור מגורים יחסית יקר, אך תוכלו למצוא כאן דירה להשכרה בקלות. לרוב המקומות המתוירים יותר של ברצלונה תצטרכו לצעוד לא מעט, אך האזור הנעים והרגוע בקרבת הים כנראה שווה את זה. חיי הלילה בשכונה עמוסים במועדונים וברים.


#אמנות בשכונה
במהלך העבודה על מתן חשיבות לאזורים הפריפיאליים של העיר, הוצבו יצירות אמנות ששימשו כנקודות ציון ברחובות השונים. אמנים מקומיים ובינלאומיים יצרו עבודות שהוצבו בעיר, במסגרת הפרויקט הגדול מסוגו בעולם. יצירות האמנות שימשו כנקודות ציון ברחובות השונים. בשכונת ברצלונטה תמצאו למשל את היצירות האלה:


#פסל רבקה הורן
הפסל שנקרא Wounded Star מציג ערמה של קוביות חלודות, שהיא סוג של מחווה לצריפי הדייגים ולמזנוני מאכלי הים שמילאו עד שנות ה-80 את רצועת החוף ונהרסו. הם נהרסו כדי לפנות מקום לחוף הים החדש של ברצלונה. כיום הפסל הוא נקודת מפגש מוכרת בברצלונה ומשפט כמו "אני ליד הקוביות" נאמר שם המון...


#פסל ג'ניס קונליס
הפסל Roman Scales של ג'ניס קונלי נמצא ברחוב Almirall Cervera ומזכיר גם הוא את היסטוריית המסחר הימי של הרובע. הוא בנוי מ-6 משקולות מאזניים, התלויות מקורת ברזל באורך של 18 מטרים, כשמכל אחת מהן משתלשלים שקי קפה. הפסל, שנתקל בתחילה בהתנגדות התושבים המקומיים, זוכה כיום להערכה רבה.


#הפסל של רוי ליכטנשטיין
פסלו של רוי ליכטנשטיין "ראש ברצלונה" (Barcelona Head) נמצא בצומת שבין Via Laietana ו-Passieg Colom. ניתן לזהות את הנקודות המוכרות מציוריו של ליכטנשטיין גם בפסל הפופ-ארט הצבעוני, המשעשע ומעט חצוף הזה. הצלחות הקרמיות, שהוא שילב כאן הן מעין מחווה לטכניקת האריחים השבורים של גאודי.


מבט מקרוב על השכונה:

https://www.youtube.com/watch?v=qddmBKuaNE0

#על הפסל של אמן הפופ ארט האמריקני
פסל הראש הנשי והסוריאליסטי פוסל על ידי האמן האמריקאי רוי ליכטנשטיין בעבור אולימפיאדת הקיץ, שנערכה בשנת 1992 בברצלונה. ליכטנשטיין היה ממובילי זרם הפופ ארט וחלק ניכר מהאמנות שיצר הושפעה מהקומיקס. לכן לא מפתיע שהפסל הוא קומי וצבעוני.

פסל הראש היה עבודתו הראשונה של ליכטנשטיין שיצאה לאור והוא נבנה באמצעות אריחי קרמיקה, כמחווה לאנטוני גאודי ולטכניקת האריחים השבורים שלו. עד סוף שנות ה-70 ליכטנשטיין התמקד בעיקר באמנות פופ דו-ממדית, בעיקר ציורים על בדים גדולים. לצד דמויות טיפוסיות לחוברות ועלילות הקומיקס הפופולרי, הוא השתמש בדרך כלל בצבעים נועזים, קווים כהים ועבים, בועות מחשבה, אפקטים קוליים ונקודות המשמשות כצלליות.

אורכו של פסל הראש הוא 64 מטרים. הוא עומד גבוה על החוף בלב העיר. פסל הראש עשוי מבטון וקרמיקה. למרות שהוא מופשט מאד, ניתן לראות בוודאות כי הוא דומה לראש של אישה. עיניה נראות כמו משיכות מכחול כחולות ושחורות.

מבט מקרוב על הפסל:
https://www.youtube.com/watch?v=_yTrIU8t3pA

#סיור בפארק המצודה

הסיור העצמי יוצא משער הניצחון של ברצלונה ומשם אל פארק המצודה, אל גן החיות והלאה.

נתחיל? אתם בשער הניצחון? - אז היכנסו לתגית "סיור מפארק המצודה" וצאו לטייל!

#על הפארק של הסיטאדלה

פארק המצודה הוא אחד מהראשונים שנבנו בברצלונה ומטרתם הייתה להיות כבר מהיום הראשון פארק ציבורי פתוח לכולם. הוא הפך לפופולרי עם השנים, בעיקר מפני שבתקופה שבה הקימו אותו, באמצע המאה ה-19, הוא היה בין האזורים הירוקים היחידים בעיר. העצים שבגן הובאו מרחבי העולם ואם תקראו את השלטים הקטנים שמוצבים לידם, תוכלו ללמוד על שמם וארץ מוצאם. כמו כן, בפארק עשרות פסלים המנציחים אישים ואירועים שונים.

גודלו של הפארק 175.3 דונם ותמצאו בו עוד המון מוקדים מעניינים. תוכלו לראות בו תיירים ומקומיים, מעבירים זמן בשיטוט וטיול נעים, שיט סירות משוטים באגם המלאכותי, ריצות ואימוני כושר שונים.

במרכז הגן הגדול מזרקה גבוהה עשויה אבן, הניצבת כאי בתוך בריכת מים מלאה בברווזים מתוקים. המזרקה נבנתה בשנת 1882 על ידי קבוצת אדריכלים, ביניהם נמנה גם גאודי, שבאותה העת למד את לימודי האכיטקטורה שלו. ליד המזרקה יש פסל ממותה ענקי, שהוצב כאן בשנת 1907. תוכלו לראות מסביבו תיירים נרגשים שדואגים להנציח את הרגע. לא רק מראה המזרקה מרשים. שימו לב למדרגות המובילות לתצפית על המזרקה והפארק כולו. עלו לשם, כי זה מראה מרשים!

אם הגעתם בסוף שבוע, ייתכן מאד כי תוכלו לשמוע את התזמורת העירונית מנעימה את זמני המטיילים במוזיקת סרנדה. איזה כיף לכם!


מבט מרחף מעל הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=dp-CnHMt5nE

#על גן החיות

בפארק הסיטדלה (Parc de la Ciutadella), בסמוך למוזיאון הזואולוגי תוכלו לראות את גן החיות של ברצלונה. הוא הוקם בשנת 1892 ואחד מהדברים המופלאים בו זה שהוא מצליח לשחזר באופן מדויק את סביבת המחיה הטבעית של בעלי חיים מזנים שונים: דולפינים, זוחלים ארסיים, צבי ענק, פילים, ציפורים ועוד.

הרבה מראות מדליקים תוכלו לראות כאן: פעלולי קופים, ציפורים צבעוניות מכל רחבי העולם ועוד.

מומלץ להגיע לאקווראמה (Aquarama), שם תוכלו לצפות ביצורים האמפיביים, כמו הדולפינים, המופיעים ומזנקים מבריכת השחייה.

גם בבית הזוחלים שווה לבקר. תוכלו לצפות כאן בזוחלים הארסיים ביותר בעולם. בביתן הקומודו, למשל, תכירו מקרוב את דרקון הקומודו הענקי, לטאה שחיה באיי קומודו שבאינדונזיה ושאורכה יכול להגיע עד 3 מטרים. הלטאה הזו כה גדולה עד שבטבע היא אוכלת גם איילים. היא מהירה מאד, כמעט 20 קילומטרים לשעה, ויכולה לתקוף במהירות הבזק. מהירות ריצתו של דרקון קומודו גדולה ממהירותם של מרבית בני האדם.

אם אתם באים עם ילדים, יש פינה עם פעילויות העשרה וסדנאות בשבילם, בה הם יוכלו ללמוד מקרוב על עולם החי.

כמו כן, תוכלו להצטרף לנסיעה ברכבת החשמלית המסיירת בשטח הגן, לרכב על סוסי פוני או לשכור מכונית חשמלית. כיף אמיתי וגן חיות כמו שצריך!

מבט מקרוב על גן החיות:
https://www.youtube.com/watch?v=Eow0QmI_KBA

#על המוזיאון שמוקדש לאמן הדגול

הצייר הידוע פַּאבְלוֹ פִּיקָאסוֹ אמנם נולד וגדל בעיר מָאלָגָה, אך בין השנים 1895-1904 הוא התגורר בברצלונה והאמת היא שאלה היו השנים הבולטות והחשובות ביותר, בתקופה שבה הוא יצר ולמד אמנות. בזכות הקשר ואהבתו הרבה לעיר, הוא החליט לתרום רבות מיצירותיו למוזיאון. לאחר שמת, הוסיפה ז'קלין, אלמנתו של פיקאסו, עוד המון יצירות לטובת הצגתן במוזיאון.

המוזיאון הוקם בשנת 1963 ויש בו למעלה מ-3500 יצירותיו של פיקאסו מתקופות שונות. מרביתן הן דווקא מהתקופות המוכרות פחות, במיוחד מהתקופה שבה היה אמן צעיר בתחילת דרכו ובתקופת לימודיו. בין המוצגים יש ציורים, איורים, רישומים, עבודות גילוף, קרמיקה ועוד. התצוגה במוזיאון בנויה בסדר כרונולוגי, לפי הערים שבהן יצר פיקאסו. מקסים לראות את ההתפתחות האמנותית שלו במהלך השנים והשפעת המקומות שבהם יצר, על עבודותיו.

ציורים מפורסמים ומומלצים לצפייה במוזיאון הם למשל "הזונות של רחוב שאפל", "הליצן", "רקדניות הקאן קאן", ו"האדם עם הבארט".

מעבר לתצוגה הקבועה, יש כאן גם תערוכה מתחלפת שמציגה יצירות של אמנים שונים, שאינם בהכרח של פיקאסו.

במהלך עבודות שיפוץ שנעשו במוזיאון, נחשף כאן ציור מדהים מהמאה ה-13, המתאר את כיבוש מיורקה ונשמר היום במוזיאון לאמנות של קטלוניה. אגב, מוזיאון פיקאסו הפופולרי הוא בעל כמות המבקרים הגדולה ביותר בשנה ואתר התיירות התשיעי בכמות המבקרים בו בספרד כולה.

כדי להמחיש את גודלו העצום של המוזיאון, הוא מתפרש על פני חמישה בתי אצולה מימי הביניים, הפרושים סביב חצרות פאטיו מטופחות ומזמינות. בחצר תוכלו לראות פסלים גותיים מקסימים, של הפסל מארק ספונט.


#מי היה פבלו פיקאסו?
מי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות.

פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן היצירה שלו. היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.

פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, מייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. הוא גם האמן הפורה ביותר במאה ה-20. כיום, נחשבים ציוריו ופסליו מהיקרים ביותר בעולם.


#טיפים
הכניסה חינם - בכל יום ראשון החל מ-15:00 ובכל יום ראשון הראשון של החודש.

בימי החינם כדאי להקדים, כי בימים ובשעות בהם הכניסה חינם, לא פעם לא נשארים כרטיסים.

בשל התורים הארוכים למוזיאון, מומלץ להזמין מקום מראש למוזיאון.

הנחות לסטודנטים עד גיל 25 ולפנסיונרים מעל גיל 65 זכאים להנחה.