#סיור באזור התרמילאים של בנגקוק

הסיור יוצא מגבעת הזהב, מקדש וואט סאקט המרהיב שנפתח בשבע בבוקר.

הסיור עובר בנקודות ציון שוות שתבחרו בסביבת קאו סאן, רחוב התרמילאים האנרגטי של בנגקוק. יש כאן מקדשים, מסעדה, דוכן אוכל רחוב מדהים ועוד. הצעתנו היא לסיים בקאוסן כי נדובר באחד המקומות המלהיבים שאחריהם תהיו מותשים כי יש כל כך הרבה חנויות ומה לראות.

נתחיל? רוצים לצאת לדרך? - נווטו באייקון הניווט אל מקדש הזהב ואז לחצו על תגית "סיור קאוסן רוד" ותהנו מהאתרים, אותם תוכלו לראות, כמו תמיד, לפי הקרוב אליכם (לחצו על הלוגו שלנו) או בכל סדר שתרצו!

וכן, מותר להשמיט אתר שלא בא לכם, או להוסיף דברים קרובים שגיליתם על הדרך... אתם המחליטים ואתם השולטטטטים!

#על מקדש האזמרגד המקודש

מקדש האזמרגד, בתאית וָואט פָּרָה קֵאוֹ (Wat Phra Kaew), או פָּרה קֵווֹ, נחשב למקום המקודש ביותר בתאילנד. הוא נבנה במאה ה-18, בידי המלך ראמה הראשון ומהווה דוגמה נהדרת ליופיה של הארכיאולוגיה התאית הדתית.

המקדש, שהוא חלק מהארמון המלכותי בבנגקוק, כולל כ-100 מבנים שצבעיהם בוהקים וגגותיהם מצופים בגוון זהב. צבעו הלבן וצורת המסדרונות ההולכים ומתכנסים שלו, מסמלים את מרכז העולם, המקום הקדוש ביותר לפי האמונה הבודהיסטית.

במרכז המקדש הזה נמצא פסל הבודהה האהוב ביותר בממלכה, בודהת האזמרגד. יש כאן גם אוסף חפצי אמנות תאילנדים יפים ומרשימים. על קירות המקדש מצוירים סיפורי הג'אקאטה שבהם מתוארים גלגולי חייו הקודמים של בודהה.


#פסל האֵמֶרַלְד או האזמרגד
במקדש האזמרגד נמצא הבודהה מאיזמרגד (Emerald Budha), פסל הבודהה הנערץ בתאילנד. זהו פסל קטן, בסביבות 70 סנטימטרים גובהו, של בודהה. הוא שמור בתיבת זכוכית הניצבת על מזבח גבוה, מעל ראשי המתפללים. אלה נוהרים לכאן בהמוניהם, בכדי לראותו ולהתפלל במחיצת מה שלפי אמונת התאילנדים אוצר את כוחו המאגי של המלך.

הוא אמנם קרוי הבודהה מאיזמרגד (Emerald Budha) אך למעשה הפסל אינו עשוי כלל מאיזמרגד, אלא מאבן ירקן (Jade).

כך או כך, דמות הבודהה הזה, שרבים רואים בו את הקמע הקדוש וסמל כוחו המאגי של מלך תאילנד, מסמלת לפי האמונה כאן גם את הכוח והעצמאות, לצד המזל הטוב, של ממלכת תאילנד.

מאז התגלה לראשונה בשנת 1464, כשפגע ברק בסְטוּפָּה, סוג של פגודה, וחצה אותה לשניים, הפסל עבר תהפוכות רבות. עד שהגיע למשכנו הנוכחי הוא נדד והיה סוג של סמל לתהפוכות שעברה כל סיאם, שמה הקדום של תאילנד של ימינו. אי שם בשנת 1551, במהלך ההיסטוריה והמלחמות האזוריות, נלקחה בודהת האזמרגד מכאן ללאוס. בשנת 1778 היא נתפסה מחדש והוחזרה אל סיאם.

על מעמדו של הפסל והחשיבות הלאומית והדתית העצומה שלו בתאילנד תעיד העובדה שהמלך עצמו הוא זה שמחליף בכל עונה, את החלוק שבו מולבש הפסל. זה קורה שלוש פעמים בשנה בתחילת שלושת העונות של השנה התאית - העונה החמה, הקרה והגשומה.


#התמצאות במקדש האזמרגד
שלושת המבנים החשובים במתחם המקדש הם הסטופה המוזהבת עם שרידיו של בודהה, ה"פרה מונדופ" (Phra Mondop), עם ספריית כתבי הקודש המרכזית של בודהה בתאילנד והפנתיאון המלכותי, המאחסן את פסלי המלכים משושלת צ'אקרי.

שימו לב גם למודל המיניאטורי של מקדש אנגקור וואט (Angkor Wat), המקדש הגדול בעולם, שבנה בקמבודיה מלך סיאם, ראמה הרביעי. המקדש המפורסם נבנה בעת שהאימפריה התאית שלטה בקמבודיה. הצפייה במודל ממחישה במעט את עוצמתו של אחד מפלאי העולם העתיק של דרום מזרח אסיה.

בפינה הצפון מערבית של המתחם תראו את מבנה המאוזוליאום המלכותי. בו שמורות צנצנות האפר של בני משפחת המלוכה התאית, שמתו במרוצת הדורות. הכניסה אליו אסורה לציבור הרחב, אבל גם מבחוץ תוכלו להתרשם מהפאר וההדר שנוהגים כאן במלכי סיאם.


#טיפים
הקפידו להגיע בלבוש צנוע. אין לבוא במכנסיים קצרים, חולצות ללא שרוולים, גופיות או סטרפלס.

אל תקשיבו לנהגים שבחוץ, אם הם אומרים שהמקום סגור. סיבותיהם אחרות ולכם יש שעות פתיחה.

אחרי המעבר במתחם הארמון ממקדש האזמרגד אל הארמון עצמו, לא תוכלו לחזור בחזרה למקדש.

בכניסה למקדש יש לחלוץ נעליים והצילום בתוכו אסור.

על נשים להימנע מלגעת בנזירים.

מחיר כרטיס כ-200 באט.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/MqF7ysFnz3s

#על פירות הים והדגים במסעדה הפתוחה שעל הנהר


ממוקמת ממש על הנהר, תחת כיפת השמיים ואל מול גשר המיתרים המרשים שממול, קינלום קום סא-פאן (Khin Lom Chom Sa Phan) היא מהמסעדות המעולות והמומלצות של בנגקוק לדגים ופירות ים, ולא שחסרות כאן כאלה...

בבנגקוק אין לה הרבה מתחרים ולא לסרטנים והלובסטרים שמכינים כאן על הגריל. גם המנות המלוות אותם הן שם דבר כאן והכי נחמד הוא שהיא לא יקרה, מה שמוסיף לה נקודות גם בסעיף התמורה הגבוהה לכסף.

לא רק תיירים אוהבים את קינלום קום סא פאן, אלא גם המקומיים. במסעדה תהנו גם מהופעות חיות, או מוסיקת רקע נעימה ומאווירה נעימה וחופשית.


#טיפים
הזמינו מקום מראש באתר או בטלפון ובקשו שולחן בקו הראשון לנהר (Riverfront table).


מבט מקרוב למנות:

https://youtu.be/PkhV1zY1tTE


והאווירה:

https://youtu.be/hx9kJTyMFmg

#על דוכן הפאד תאי הטעים בבנגקוק

"טיפ סאמאי" (Thipsamai) הוא דוכן פאד תאי רעשני וחביב, שנפתח ב-1966 ונחשב, בעיני הבלוגרים והמתייגים באינסטגרם אך גם בעיני רבים מהמקומיים, לזה שמציע את הפאד תאי הכי טוב בבנגקוק.

המטבח שלו הוא בדוכן שעל המדרכה, בעוד הסועדים שיושבים במקום נכנסים פנימה. משעה 17:00 כל יום משתרך ברחוב, התור הארוך שמול הטבחים ומעיד שכאן מתבשל הלהיט העירוני הכי טעים וזול בסביבה.

הפאד תאי הוא המאכל התאילנדי הכי מוכר בעולם. הוא מבוסס על אטריות אורז ונבטים, עם המון מרכיבים קטנים ומשתנים ורוטב שכל טבח מייצר בעצמו ובסוד. כל אלה יוצרים את אחת ממנות אוכל הרחוב, הכי טובות והכי זולות שיש.

כמה טעים וכמה פשוט הדוכן הזה, ולא מתיימר. יש להם כמה סגנונות של פאד תאי, כולל פאד תאי עם סרטנים, שרימפס ושאר שרצים טעימים. תענוג!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UJ8RN4ygtPQ


וביקור במקום:

https://youtu.be/B27HjgR-m4Y

#על המוזיאון עם אוצרות האמנות של תאילנד

המוזיאון הלאומי (Bangkok National Museum) מציג אמנות תאילנדית מכל הזרמים והתקופות. זהו מקום מעולה למעוניינים להכיר את האמנות של תאילנד.

פריטי האמנות שבמוזיאון נאספו מרחבי תאילנד והם מגוונים מאד. חלקם מהתקופה הניאוליטית, בעוד חלקים אחרים הם מתקופות סוקוטאי ואיוטיה. יש כאן גם תגליפי עץ וחפצי אמנות סיניים, לצד עבודות קרמיקה, בדים ובגדים ואותות מלכות עתיקים.

עוד במוזיאון אוסף של כלי נגינה מסורתיים מתאילנד, כמו גם משכנותיה, דוגמת קמבודיה, לאוס ואינדונזיה.

המוזיאון הלאומי של בנגקוק, שנמצא בצידה המערבי של כיכר סאנאם לואנג, הוא אחד המוזיאונים הגדולים בדרום-מזרח אסיה. הוא נבנה בשנת 1782 ונמצאים בו כמה מבנים מרשימים וססגוניים במיוחד.

חוץ מהמוזיאון הלאומי, נמצאים בכיכר עוד כמה ממוסדות התרבות של בירת תאילנד, כשהבולטים מביניהם הם התיאטרון הלאומי ואוניברסיטת תמאסאט (Thammassat).

בכיכר, שמהווה מקום בילוי פופולארי למשפחות בסופי שבוע, נוהגים אז להפריח גם עפיפונים, במיוחד בין אמצע פברואר לחודש אפריל, בתקופה המכונה כאן "עונת העפיפונים".


#טיפים
מוקד העניין הוא באגף האמנות, הסוקר את הפיסול הפולחני בתאילנד, לאורך התקופות.

המוזיאון הזה לא מאד מסודר וההסברים בו לעתים קרובות לוקים בחסר, מה שעלול להפריע לחלק מהמבקרים. היו מוכנים לכך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dq5IpAp3OFE

#על הגבעה המלאכותית עם המקדש

עד שנות ה-60 הייתה גבעת הזהב (The Golden Mount) שבמקדש וָואט סאקט (Wat Saket) המקום הכי גבוה בבנגקוק. זוהי גבעה מלאכותית בגובה 78 מטר שמעליה ניצב מבנה מחודד צריח ומוזהב. האמונה אומרת שבתוכו שמורים שרידיו של בודהה.

המקדש והגבעה הם אתרי תיירות פופולאריים ומסמלי העיר בנגקוק. הטיפוס אל מרומי הגבעה נחשב כאן ל"טאם בון", מנהג בודהיסטי לצבירה של מעשים טובים. אלו מעניקים למאמין נקודות זכות שייסייעו לו להיוולד שוב לגלגול טוב. זו אחת הסיבות שוָואט סאקט, הידוע כאן כ"מקדש גבעת הזהב" הוא מוקד עלייה לרגל של בודהיסטים רבים בתאילנד ובבנגקוק עצמה.

מפסגת הגבעה נשקף הנוף של בנגקוק העתיקה. במקדש פזורים המון פעמונים, עם צלילים נהדרים, שבחלקם הגדול אתם מוזמנים לצלצל. יש כאן גם גנים נפלאים, עם פרחים בשלל צבעים ומינים, מפלים נאים ונזירים שפוסעים בשבילים ובמורד המדרגות, בשלווה רוגעת. האווירה כאן רוחנית ומעט מסתורית, אולי מפני שהמבקרים יודעים שקרקע הגבעה המלאכותית מכילה את אפרם של 60 אלף מתים.


#על המקדש
מקדש "גבעת הזהב", או בשמו התאי וואט סאקט, הוא מקדש בודהיסטי שהוקם בתקופת איוטהאיה. אז קראו לו וואט סאקאה. הוא נולד כשהמלך ראמה השלישי החליט להקים כאן מבנה צ'די גדול ממדים. אבל התמוטטות המבנה ההולך ומוקם, בשל אדמת הביצה הרכה שעליה הוא נבנה, הותירה אותו נטוש כשעליו גדלים עשבים, מה שהביא לכינוי "גבעה".

המקדש שופץ על ידי מלך תאילנד, כשבנגקוק הפכה לבירת הממלכה. אז גם שונה שמו לוואט סאקט. בזמן שלטונו של ראמה הרביעי הוא החל בהקמת מבנה צ'די על הגבעה. את הבנייה השלימו רק בתקופת שלטונו של ראמה החמישי. אז גם הביאו אל הצ'די שכאן את שרידיו של בודהה.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 בנו את קירות הבטון שמקיפים את הגבעה המלאכותית, בכדי לחזק ולייצב את המקדש שעליה ולשמור עליו מהתמוטטות.


#טיפים
בואו בלבוש צנוע ולא במכנסיים קצרים ובגופיה.

בכל נובמבר מתקיים כאן טקס שכולל תהלוכה לאור נרות במעלה הגבעה. אם יוצא לכם...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Tlhu7swjejA


מהאוויר:

https://youtu.be/ljkIjqwnkTo


ביקור במקום:

https://youtu.be/dfUhGM8do3k

#על רחוב התרמילאים של בנגקוק

דמיינו רחוב קצר, עמוס במוניות וטוק-טוקים, שהם סוג של מוניות תלת-אופנוע, המון שלטי פרסום ותרמילאים שנעים בדרך לגסטהאוזים שלהם.

זו לא הודו - זה קַאו-סָאן (Khao San), רחוב קאוסן או "הקוואסאן" (Khaosan road) שהוא רחוב קצר במרכז בנגקוק, המשכן את התרמילאים הבאים לעיר.

מיקומו הנוח, ברובע בַּאנְגְלַאמְפּוּ, כקילומטר מארמון המלך, הופך את קאוסן למקום המושלם בבנגקוק, ללינה זולה. זו הסיבה שזהו מרכז התרמילאים ההומה והתזזיתי של בנגקוק.

כאן ישנים מי שמטיילים בתקציב לחוץ ומצומצם ומוכנים להמולה ואוהבים את הפעילות האינסופית ברחוב, 24 שעות ביממה, כשכל הזמן קורה כאן משהו.

אבל גם למי שלא לנים כאן, שווה להגיע לביקור ברחוב התוסס והצעיר הזה ולחוות את הלם הגסטהאוזים, ההוסטלים ומגוון בתי ההארחה שבמקום.

כל אלה לצד שפע שלא יאומן של דוכני אוכל, מסעדות, ברים, מועדונים, חנויות לכל דבר אפשרי, תאילנדיות הקולעות צמות או רסטות בשיער והיכלי מסאז' תאילנדי.

כי מעבר לשכונת לינה זולה, רבים כאן יציינו שהמילה "קַאו-סָאן" כבר מזמן הפכה לסוג של מנטרה אצל התרמילאים בתאילנד. בשביל רבים מהם הוא סוג של גן עדן לתרמילאים, לא פחות.

מדובר ברחוב שהוא מרכז בילויים לצעירים, אמנים, סטודנטים לאמנות, תיירים עם תרמילים וגם לצעירי בנגקוק, הבאים לכאן לשמוע מוסיקה, לשתות ולרקוד במועדונים שלאורך הרחוב.

אגב, בשפה התאית "קהאו סאן" היא "אורז עדין". כאן היה ממוקם בימים עברו שוק האורז המרכזי של בנגקוק. גם היום יש ברחוב ובסביבתו מגוון לא יאומן של דוכני פאד תאי ושלל מטעמים תאילנדים, במחירים מצחיקים.

לידם יש אינספור מסעדות, עם אוכל מכל העולם והמינים. יש כאן הכל, מאוכל הודי ועד אוכל איטלקי, סיני, יפאני, אמריקאי ועוד ועוד.

בתיאבון!


#טיפים
מרחוב קאו-סאן יוצאים טיולים ואמצעי תחבורה לכל יעדי התיירות העיקריים של תאילנד. מגוון סוכנויות תיירות מציעות כאן דילים זולים לכל הכיוונים - מצ'יאנג מאי שבצפון, דרך קופנגן שבדרום תאילנד וגם לארצות הסמוכות, כולל ויזה ותחבורה אליהן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/lUwFJV2ax7Y

#על מקדש השחר של התאילנדים

אחד המראות היפים, שיישארו בזכרונכם שנים אחרי הביקור בבנגקוק, הוא המראה בשעת שקיעה, של וָואט אָרוּן (Wat Arun).

מקדש וואט ארון נקרא גם "מקדש השחר". הוא אכן מוקדש לאֵל הזריחה והשחר ההודי, האל ארוּנָה. גובה הפראנג (Prang), או הפגודה המרכזית של המקדש, הבנויה בסגנון קמרי, הוא 79 מטרים. הוא מעוטר בשברי קרמיקה צבעונית ושיש לבן.

המקדש נבנה על הגדה המערבית של הנהר צ'או פראייה (Chao Phraya) החוצה את בנגקוק, בצידו השני של הנהר, ממש מול מקדש וואט פּוֹ (Wat Po) וארמון המלך. נסו למצוא נקודת מבט טובה אליו, מהגדה המזרחית של הנהר, הצד של ארמון המלך. צפו בו משם בזמן השקיעה ותקבלו את אחד המראות הרומנטיים והמרהיבים, אולי אף המרגשים, שתקחו אתכם מבנגקוק.

זהו מקדש מרהיב ומיוחד שהפך למקדש הפוסטר של בנגקוק ולאחד מסמלי העיר המוכרים בעולם, אולי אף יותר מארמון המלך. לצד מקדש הבודהה השוכב ומקדש האזמרגד, הוא נחשב לחלק מ"המשולש הקדוש" של בנגקוק.


#אדריכלות מקדש השחר
המרכיב הבולט והמפורסם ביותר ב"ואט אָרוּן" הוא הפראנג המרכזי. פראנג הוא מגדל בסגנון קמבודי וכאן אפשר לראות במה הוא שונה מהפגודה היפאנית למשל.

גובה הפראנג המרכזי של המקדש הוא 79 מטרים. הפגודה הבולטת הזו מעוטרת באריחי חרסינה ובשברים צבעוניים של פורצלן סיני. הפראנג הזה מסמל את "הר מארו", ההר המיתולוגי שמופיע בקוסמולוגיה ההודית. אל שתי המרפסות שלה מובילות מדרגות תלולות וחיצוניות המאפשרות לעלות ולהשקיף על אזור הנהר.

מסביב לפראנג הגבוה נמצאים ארבעת הפראנגים הלוויינים, הקטנים יותר. הם מוקדשים לאל הרוח "פרה פאי". קישוטי הפראנגים הללו עשויים מצדפים ומפיסות חרסינה שהיו בעבר זבורית של ספינות שהגיעו לבנגקוק מסין.

הפראנגים מוקפים בדמויות של חיילים סיניים וחיות קדומות. שימו לב לדמויות השדים, הירוק והלבן שבשביל הכניסה. השד הלבן מכונה "סאהאססאטג'ה" והירוק הוא "טאסאקאנת". שניהם לקוחים מהראמאיינה, האפוס המיתולוגי שכתוב כשיר, המתאר את עלילות האל והמלך רָאמָה. אגב, גרסתו הראשונה של האפוס הזה נחשבת לשירה הקדומה ביותר שחוברה ונשמעה בעולם.

על המרפסת השנייה תוכלו לראות את ארבעת פסליו של האל ההינדי אינדרה, כשהוא רכוב על אראוון, הפיל מהמיתולוגיה התאית.

מעל הגג שבחזית אולם ההסמכה שליד הפראנגים, תראו צריח מחודד שקושט בקרמיקה צבעונית ועליו אלמנטים מגבס שצופה גם הוא. בחזית המבנה ניצבים שני פסלי שדים, השומרים עליו. בתוך אולם ההסמכה עצמו תוכלו לראות את דמותו של בודהה ניראמיטר. המסורת יודעת לספר שהפסל הזה תוכנן על ידי המלך ראמה השני.

ששת הסאלות, הביתנים המסוגננים שעל שפת הנהר, נבנו בסגנון סיני, מאבן גרניט ירוקה.


#תולדות מקדש וואט ארון
מקדש ארון נבנה בשנת 1809, בימי ממלכת איותאיה. בונהו של המקדש הבודהיסטי היה הגנרל טקסין, מי שהפך למלך לאחר נפילת איותאיה. במקור הוא נקרא ואט מאקוק, שפירושו "מקדש הזיתים".

בתקופה שהעיר ת'ונבורי הייתה בירת תאילנד, שינה המלך טאסקין את שמו של המקדש לוואט צ'נג. במשך זמן מה היה כאן פסל בודהה עשוי אזמרגד, זה שבשנת 1784 הועבר לואט פרה קאו (Phra Kaew).

במאה ה-19 השתנה שמו של המקדש שוב בידי המלך ראמה השני, מי שגם הגדיל את הפראנג המרכזי ושיקם את המקדש. המשיך בעבודה המלך ראמה השלישי ואחריו גם ממשיכו ראמה הרביעי, שגם נתן למקדש את שמו הנוכחי.


#טיפים
לבוש - הקפידו להגיע בלבוש צנוע.

הגיעו למקדש בסירת האוטובוס היוצאת מרציף תה טיֶין (Tha Tien) שמאחורי הארמון הגדול, או בעצירה של סירת הלונגטייל, העוגנת גם ליד Wat Arun במסגרת סיור התעלות.

מחיר סירת האוטובוס 3 באט והכניסה למקדש 30 באט.

המקדש פתוח מדי יום בשעות 8:30-17:30

הגיעו אל המקדש לקראת שקיעה ותהנו מנוף מרהיב של בנגקוק.

אל תקשיבו לנהגים, אם הם אומרים שהמקום סגור. הם מנסים לגרור אתכם למקומות אחרים.


הנה מקדש השחר עם שחר:

https://youtu.be/HGcxNbNyhds


מבט מקרוב:

https://youtu.be/BxHguEz0_w0

#על שוק הקמעות והרפואה העממית שליד המנזר


מנזר וואט מאהאתאט, מרכז המדיטציה ושוק הקמעות שלידו הם מקום נהדר כדי לראות את המנהגים היומיומיים של הבודהיסטים התאילנדים. נראה שהם הצליחו לשמור על אותנטיות אפילו יותר מהמקדשים המתויירים לעייפה של בנגקוק. אולי יתרונו של המקדש הזה, הוא דווקא בצניעותו האדריכלית וההיסטורית היחסית והעובדה שהוא מקום לפולחן והשכלה דתית, יותר מאשר לביקורי קבוצות תיירים.

וואט מאהאתאט, שהוקם בתקופת ממלכת איוּתאיָה, הוא בעל תפקיד חשוב בחיי היומיום של קהילת הנזירים והמאמינים שבבנגקוק. ליד המנהגים הדתיים מתקיימים כאן, פורחת במקדש פעילות של הגות, לימוד ועיון מתמידים בעקרונות הבודהיזם והפילוסופיה שלו. לצד המאמינים, באים למתחם המון מטיילים זרים, כדי לקבל שיעורי מדיטציה הנערכים כאן באופן יומיומי.

אבל לא פחות מהמדיטציה היומית והפולחן הדתי של הנזירים כאן, ההוגים בכתבי קודש במשך שעות ארוכות, בולטת בוואט מאהאתאט האמונה בקמעות הנפרשים כאן לעיני המבקרים בשוק הקמעות המקומי, שוק הקמעות מביאי המזל והמגינים ממזל רע.

המנזר הזה הוא מהמרכזיים שבמנזרי הבודהיזם בתאילנד ושכנותיה. העובדה שהוא כה חשוב תרמה להיווצרותו של שוק הקמעות הגדול שכאן. נמכרים כאן מגוון קמעות, עם הבטחה להגנה מרוחות רעות וממזל גרוע. האווירה בשוק, המתקיים ליד שערי המקדש, קצת מזכירה שוק פשפשים, אבל החפצים שנמכרים כאן הם בעלי חשיבות פולחנית והבודהיסטים מתייחסים אליהם בכבוד ואמונה גדולים.


#האוניברסיטה הבודהיסטית שבמנזר
למקום המרכזי בחשיבותו של המנזר לבודהיסטים בדרום מזרח אסיה אחראית במידה רבה גם האוניברסיטה הבודהיסטית מאהאתאט ראגאווידיאלאיָה (Rajavidyalaya Mahathat), השוכנת בשטחו. לומדים בה נזירים רבים מתאילנד עצמה, לצד כאלה שבאו מווייטנאם, לאוס וקמבודיה השכנות.

תיירים רבים לא מסתפקים בשיטוט בסמטאות של מנזר וואט מאהאתאט וסביבתו, אלא גם לומדים ומתרגלים כאן מדיטציה מדי יום, בהנחיית הנזירים.


#טיפים
כאן תוכלו להשתתף בשיעורי מדיטציה באנגלית, המתקיימים כאן מדי יום.

בהמשך לביקור תוכלו לסעוד כאן, במסעדות הסטודנטים החסכוניות הצופות אל הנהר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/eRLRsrdMypU