#סיור בעיר העתיקה בקהיר

הסיור מתחיל מהכנסייה הקופטית, כנסיית סנט ג'ורג'. ממנה הוא ממשיך ליעדים המעניינים בעיר העתיקה של בירת מצרים.

נתחיל? אתם בכנסיית סנט ג'ורג'? - אז היכנסו לתגית "סיור קהיר העתיקה".

#על העיר העתיקה של קהיר

קהיר העתיקה (Old Cairo), בערבית "מצר אל-קדימה", היא מקום ייסודה של קהיר - העיר העצומה שאנו מכירים היום. היא ידועה בתור פוּסְטָאט (Fustat), הגרעין ההיסטורי של קהיר, ומכילה שלל אתרים המיוחדים לשלוש הדתות המונותאיסטיות.

קהיר העתיקה שכאן היא למעשה האתר שממנה החלה ההתיישבות בקהיר. ההתיישבות הזו נקראה בהתחלה פוסטאט וממנה נולדה בהמשך השנים העיר הערבית שתתפשט אל צפונה ותיקרא אל-קהיארה, או אלְקָאהִרַה, שמשמעותה "המנצחת", או בערבית "עיר הכוכב מארס".

בעיר העתיקה מבחר של אתרים מעניינים לביקור, כמו בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא, בו נמצאה הגניזה הקהירית, כנסיית סנט ג'ורג' והכנסייה התלויה. בנסיעה תוכלו להגיע אל הסיטדלה, היא מצודת קהיר, או למצודת "צלאח א-דין", הממוקמת על גבעה מעל קהיר העתיקה וקהיר בכלל, לצד מסגד מוחמד עלי.

בסיור שבתגית "סיור קהיר העתיקה" תוכלו לעבור בכל המקומות הללו.


ביקור במקום:

https://youtu.be/2av6HQdgp3w


והנה קהיר העתיקה בימים עברו:

https://youtu.be/2sSbLu1MoKg

#על הכנסייה שהוקדשה לג'ורג' הקדוש

הקתדרלה היוונית אורתודוקסית סנט ג'ורג' בקהיר העתיקה (Monastery and Church of Saint George) היא כנסייה שנבנתה במאה ה-10. היא נמצאת במובלעת הקופטית מָר-גִירְגִיז, הנחשבת לאתר ההתיישבות העתיק ביותר בקהיר.

כנסיית סנט ג'ורג' היא היפה מבין מספר כנסיות לא פחות מרשימות. לא רק מבחוץ הקתדרלה הזו כל כך מדהימה. גם פנים קתדרלת סנט ג'ורג' אומר הוד קדומים.

לצורה המרהיבה שלה היום היא זכתה ב-1904, לאחר ששריפה הרסה אותה והיא עברה שיפוץ וחידוש מקיף.


#מי היה ג'ורג' הקדוש?
למתעניינים מיהו ג'ורג' הקדוש נספר שמדובר בקדוש כוכב, איש אמיץ ומנצח, סוג של סופרמן נוצרי קדום. אחרי השילוש הקדוש, ישו, אימו מרים ואלוהים, ולצד יוחנן המטביל, ג'ורג' הקדוש הוא ודאי הקדוש הנערץ ביותר אצל הנוצרים. אם את מרבית הקדושים הנוצרים נהוג להציג עם לא יותר מצלב בידיהם, את סנט ג'ורג' נהוג להציג בדמות של חייל חמוש, רכוב על סוסו, גיבור חיל של ממש.

אם מעט מאד ידוע באמת על האיש, אם בכלל, סיפורו של ג'ורג' הקדוש יכול להדגים כיצד מאמץ פולחן הקדושים של העולם הנוצרי סיפורים ואגדות ומקדש אותם וכיצד אלו משרתים אותו היטב, גם אם הקשר בינם לבין המציאות העובדתית הוא, נאמר זאת בעדינות, די קלוש...

כי אם היסטורית, לא יודעים על ג'ורג' הקדוש יותר מדי, כלל לא הפריע המחסור במידע על הקדוש לספר עליו סיפורים ועלילות רבים. במהלך השנים קובצו אודותיו עלילות שמקורותיהם מגוונים. חלקם עסקו בכלל באישים, אלמונים וקדושים נוצריים אחרים. סיפורים אחרים שיוחסו לג'ורג' הקדוש הם אפילו לא מהנצרות, אלא מעלילות וסיפורים שמקורם ביהדות, באיסלאם ואפילו בעולם עובדי האלילים.

כך הפך ג'ורג' הקדוש לאדם שהוצמדו לו שלל סיפורי גבורה וניצחון. גם אם אין ביניהם לבין המציאות שום. קשר עובדתי, הסיפורים הללו מחנכים מבחינת הכנסייה, את המאמינים, לערכים של נצרות מאמינה ובוטחת, באל השומר על מאמיניו.


#מוסיקה שמיימית ליום ראשון
אם תרצו לחוות את הקתדרלה היוונית אורתודוקסית סנט ג'ורג' בצורה מיוחדת, בואו אליה ביום ראשון, אל המיסה היוונית והקופטית שמבוצעות בה.

המיסה השבועית המושרת בכנסייה היוונית, היא בשפה היוונית העתיקה, החופפת כמעט לחלוטין לשפה הביזנטית. אם תאזינו לתפילה הזו תשמעו את השילוב הנפלא שבין הקול הגברי של הכומר לקולה הזך והנשי של אישה שמזמרת איתו. החוייה היתה מרגשת עד דמעות.

המיסה הקופטית שונה מהיוונית אורתודוכסית. כאן השירה היא עדתית. וקהילתית, כיוון שהמתפללים שרים ביחד שפת התפילה כאן משלבת בין ערבית מצרית של היום, לבין השפה הקופטית, שהיא סוג של שילוב בין יוונית ומצרית עתיקות. בניגוד למיסה היוונית, הקהל מעורב ומשתתף במיסה הקופטית, כשההתלהבות רבה ומעט מזכירה את שירת הגוספל שבכנסיות האפרו-אמריקאיות בארצות הברית.


#סיפור הנסיכה והדרקון של ג'ורג' הקדוש
רוצים לשמוע את אחד הסיפורים המרגשים על סנט ג'ורג'? - הבחור נולד בקפדוקיה, היום טורקיה, בשנת 300. עם הזמן הוא גדל והיה לקצין בצבאו של דיוקליטיאנוס, הקיסר הרומאי שרדף את הנוצרים.

יום אחד עבר ג'ורג', כשהוא רכוב על סוסו הלבן, ליד עיר שדרקון נוראי ישב על המעין שלה. אותו דרקון אימתני טרף את כל עדרי הבקר והצאן של אנשי העיר. כשלא נותר לאנשי העיר דבר לתת לו בתמורה למים, דרש הדרקון, בתמורה לגישה אל המים שבמעין, שיוגשו לו בכל בוקר שני צעירים מהעיר לארוחתו היומית. לאנשי העיר לא נותרה ברירה וכדי שלא למות בצמא הם הטילו גורל ובכל יום הביאו אליו שני צעירים שנפלו בגורל.

יום אחד נפל הגורל על הנסיכה היפה, בת המלך של העיר. כשהיא נפרדה מאביה המתייפח והלכה לקראת מותה, הופיע ג'ורג' והתפלל לעזרה מבן האלוהים ישו. כשסיים להתפלל הוא תקף את הדרקון בחניתו ופצע אותו פצעים קשים. הוא נטל את חגורתה של הנסיכה וקשר אותו לצוואר הדרקון. מלאת תודה, הסכימה הנסיכה להוליך את הדרקון הפצוע אל תוך העיר. ראו התושבים את המחזה המשמח ומלאי תודה הם התנצרו בהמוניהם. אז שלף ג'ורג' את חרבו וחיסל את הדרקון סופית.

הכל יכול היה להיות מושלם, אלמלא שמע הקיסר הרומי דיוקליטיאנוס שג'ורג' הקצין הגיבור מצבאו, הוא נוצרי. הקיסר, רודף הנוצרים, ציווה להוציאו להורג בעינויים. אנשיו בישלו את ג'ורג' בסיר, שרפו אותו ועינו אותו קשות, אבל הוא לעג לעינויים ולמענים אותו ונשאר חי. לפקודת הקיסר, כרתו את ראשו של ג'ורג' וקברו אותו בעיר לוד שבארץ-ישראל. כך הפך ג'ורג' האמיץ לאחד הקדושים הנערצים והאהובים בדת הנוצרית.


#טיפים
בכניסה יש בדיקות בטחוניות שהן קפדניות יותר אם מגיעים מהשער הרגלי של המוניות. אם תגיעו דרך המטרו הן יהיו הרבה יותר מהירות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/BJeDRqW6PuM


וביקור במקום:

https://youtu.be/fPEsmJZLqC4

#על הכנסייה הקופטית העתיקה בקהיר

הכנסייה התלויה (The Hanging Church), או כנסיית הבתולה מרי אל-מולאקה (התלוייה), היא אתר קדוש ומרכזי לקהילה הקופטית - נוצרית במצרים. זוהי כנסייה יפה שהוקמה במאה ה-3 לספירה וסיימה ב-2014 שיפוץ יקר ומורכב, שנחגג ברוב עם והראה את הסובלנות הדתית של מצרים כולה, כלפי מי שאינם מוסלמים ובמיוחד כלפי הנוצרים הקופטים.

הסיבה לכינוי "הכנסייה התלויה" היא בנייתה, על חורבות של שני מגדלים ממבצר רומי קדום, שנבנה על ידי הקיסר טריאנוס, בשנת 98 לספירה. למעשה, הכנסייה מורמת לגובה של כ-13 מטרים מעל הקרקע.

עם בנייתה על השרידים הרומיים הללו, שימשו כבסיס לכנסייה, עצי דקל ושכבות של אבנים שנבנו מעל למגדלים הרומיים.

הכנסייה נבנתה בסגנון הבזיליקה. סגנון זה מתבסס על מבנה בצורה מלבנית, המחולק ל-3 חלקי אורך, המופרדים זה מזה באמצעות שורות של עמודים.

יש בכנסייה התלוייה 110 איקונות מתקופות שונות והיא בנוייה בצורת תיבת נוח. דוכן השיש שבה הוא מהמאה ה-11 והוא ניצב על 15 עמודים. כן הטבילה שלה מתוארך למאה ה-5 לספירה.

במשך כמה עשורים, עד המאה ה-14, הפכה הכנסייה למקום מושבו של הפטריארך הקופטי. מספר ניסים התרחשו כאן לפי האמונה. אחד מהם, המסעיר במיוחד את הדימיון, הוא אירוע היסטורי שבו הצליחו להזיז הר שלם תודות לנס. האמונה הקופטית מייחסת את הנס המופלא הזה להתגלותה בכנסייה של מרים הבתולה, בפני הפטריארך האורתודוקסי הקופטי, האפיפיור אברם אבן זרע (Ebram Ibn Zar'a).


מבט מקרוב:

https://youtu.be/suqjt-F_qRE


ועוד אחד:

https://youtu.be/hqhF0Z0AsBA


וב-360 מעלות:

https://youtu.be/UAZI3HLevtM?vr=yes

#על המוזיאון הצבאי שבמצודת קהיר

מוזיאון הצבא המצרי (National Military Museum) נמצא בלב טירת קהיר, הסיטדלה המפורסמת שצופה על העיר מלמעלה. המוזיאון נמצא בארמון יפה שנמצא מול הכניסה למסגד מוחמד עלי. במלחמת העולם השנייה היה כאן בית חולים צבאי לחיילים הבריטיים וב-1949 הפך המלך פארוק את המקום למוזיאון הצבאי הלאומי של מצרים.

כבר בכניסה למוזיאון רואים במרכז החצר את פסלו של איברהים פאשא. אותו פאשא היה קצין מצרי אמיץ ומוצלח, שנלחם נגד האימפריה העות'מנית, עד שהפך את מצרים לעצמאית. בהמשך הוא השתלט גם על כל סוריה ועל ארץ ישראל. כשליט מצרים ומפקד הצבא, הוא החל לקדם רפורמות בצבא ונחשב לאחראי לקידומו של צבא מצרים ולהפיכתו לצבא מודרני ומעודכן, מה שעתיד להפוך את מצרים, עם השנים, לכוח אזורי ולמנהיגת העולם הערבי.

שימו לב לתותחים שמצידי דרך הכניסה הרחבה לבניין המוזיאון. אלו תותחים ששימשו במשך שנים רבות את חיילי צבא הסולטנים של מצרים.

במוזיאון מוצגים טנקים, מטוסי קרב וטילים ששימשו את הצבא המצרי במלחמות העבר שלו. לצד כלי הנשק הגדולים והקטנים לסוגיהם, המוצגים במוזיאון, תוכלו לראות כאן מוצגים היסטוריים צבאיים רבים. בין השאר יש כאן גם לא מעט ציורים ותמונות של לוחמים מצריים מפורסמים, מההיסטוריה הארוכה של מצרים, החל מהתקופה הפרעונית ועד ימינו.

מקום מעניין במוזיאון תופסים מוצגים ממלחמת אוקטובר, המלחמה של 1973. במלחמה זו, בניגוד למלחמת ששת הימים שקדמה לה, הפתיעו מצרים וסוריה את ישראל בהתקפה גדולה וקטלנית, מה שנחשב כאן כניצחון גדול, גם אם המשכה היה שונה בתכלית. מה שמעניין עוד הוא שלא רק צבא ומלחמות יש במוזיאון, כי יש כאן פינה מיוחדת, המוקדשת להסכם השלום של קמפ דיוויד, שנחתם עם מדינת ישראל.

המוזיאון הצבאי הלאומי המצרי הוא מוזיאון מטופח ומרשים ולמתעניינים בצבא והיסטוריה הוא שווה ביקור.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/KxuccIRR6nc


וב-360 מעלות:

https://youtu.be/tgxmttDOYiA

#על מצודת קהיר עם התצפית הנהדרת על העיר

מצודת "צלאח א-דין", או מצודת קהיר (Cairo Citadel) היא נקודת ציון מאד משמעותית בעיר העתיקה של קהיר. מדובר במבצר רם החולש על רחובות וסמטאות העיר העתיקה.

מוקף חומה ובתוכו מבנים היסטוריים, שערים, מסגדים וחומות, חלקו משופץ ומואר בלילה וחלקו האחר נותר כשהיה במאה ה-19. המבצר של קהיר הוא אזור תצפית מדהים על עברה של קהיר, כמו גם על העיר כולה. שכן המצודה מציעה תצפית נהדרת על העיר הגדולה.

במעטפת החיצונית של המצודה, היושבת על גבעה הסמוכה לקהיר העתיקה, תראו מספר נקודות תצפית. אם בעבר הן נועדו לתצפת על קהיר העתיקה, כיום הן מציעות תצפיות מרהיבות עין על קהיר המודרנית והעתיקה, הפרושות ממש מתחת, עד האופק.

בתחומי מצודת צלאח א-דין נמצא גם מסגד מוחמד עלי המשמש גם כקברו של מוחמד עלי, גדול שליטי מצרים בעת החדשה. כמו מצודת צלאח א-דין, או מצודת קהיר, גם מסגד מוחמד עלי הוא מרכיב משמעותי בקהיר של המאה ה-19. המסגד מזכיר את מסגדי איסטנבול, הבנויים בסגנון תורכי, כמו המסגד הכחול ומסגד הסולימאניה. שימו לב לכיפות הרבות שיש לו ותוכלו לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני.

במצודה יושבים גם מוזיאון הצבא ומוזיאון המשטרה.


#מי היה צלאח א-דין?
מצודת "צלאח א-דין" נבנתה בידי צלאח א-דין הגדול, כובש ירושלים ומגדולי המצביאים הערבים בהיסטוריה. מטבע הדברים היא גם נקראת על שמו. אגב, באירופה הוא כונה "סלאדין".

צלאח א-דין עצמו לא היה מצרי או ערבי, אלא כורדי. הוא נולד בעיראק בשנת 1138, כאחד מבניה של משפחת אל איובי הכורדית. כמו כל השליטים ששלטו במצרים במהלך ההיסטוריה, למעשה עד למהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, הוא היה סוג של זר למרבית העמים שבהם שלט, כולל מצרים.

החל משנת 1174 הפך צלאח א-דין להיות סולטן מצרים. בקיץ 1187 הוא פלש בראש צבאו אל ארץ הקודש, שנשלטה אז בידי הצלבנים. לאחר שכבש את דמשק ואת מבצרי עבר הירדן המזרחי, הגיע ניצחונו הגדול והמבריק על הצלבנים, בקרב קרני חיטין שבגליל, ניצחון שהפך אותו לאחת הדמויות החשובות אצל המוסלמים ולמצביא דגול בהיסטוריה העולמית בכלל.

לאחר שניצח את הצלבנים ליד קרני חיטין, יצא צלאח א-דין לכיבוש ירושלים. לאחר 5 ימי מצור על העיר, שלא ממש צלח, חפרו חייליו מנהרה מתחת לחומה החיצונית של העיר, מילאו אותה בעצים ובלהט האש שהציתו בתחתית אבני החומה, מוטטו אותה וכבשו את העיר. מאז רואים בו המוסלמים את "כובש ירושלים".

ככל שליט גדול, הותיר אחריו צלאח א-דין לא מעט "מזכרות מונומנטליות". המצודה שנקראת על שמו בקהיר יכולה בקלות להיחשב לאחת מיצירות המופת. האדריכליות והיפות ביותר שלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/gWPEzbTtFt0


וסיור במצודה:

https://youtu.be/pNoIvT4cWUo

#על המסגד הגדול והיפה, הבנוי בסגנון טורקי

מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque), שנבנה במאה ה-19,הוא אחד המסגדים הארכיאולוגיים המפורסמים בקהיר. זהו מסגד ענק שבשל גודלו, ניתן לראותו כבר כשמתקרבים לעיר מכל כיוון.

המסגד, הנמצא במצודת קהיר, מכונה לעיתים גם מצודת מוחמד עלי. הוא נבנה על ידי מוחמד עלי, מי שנחשב לגדול שליטי מצרים של העת החדשה וקרוי על שמו.

המסגד שנמצא במרכז מצודת צלאח א-דין וצופה על העיר העתיקה של קהיר, בנוי בסגנון המסגדים של איסטנבול. שימו לב, למשל, לכיפות הרבות שיש לו. תוכלו ודאי לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני לאיסטנבול.

המסגד הגדול והיפה הזה, שנקרא כאן גם מסגד האלבסטר (Alabaster Mosque), הוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיר ומושך אליו רבים מהמבקרים בה. גודלו, השיש שעל קירותיו, צריחיו והכיפות שמעליו - כל אלה הופכים אותו לאייקון מוביל בנופה של קהיר.


#מי היה מוחמד עלי?
בעיני רבים כאן, נחשב מוחמד עלי לגדול שליטי מצרים של העת החדשה והמייסד של מצרים המודרנית בשנת 1848.

מוחמד עלי, מוסלמי ממוצא אלבני, זכור כמי שהתנתק בהצלחה מהאימפריה העותומאנית והפך את מצרים לממלכה עצמאית. הוא היה חדשן בלתי נלאה ונחשב לרפורמטור המודרני, שלזכותו נזקפת בין השאר הקמתה של שושלת המלוכה המצרית האחרונה.

לזכות מוחמד עלי נזקפת גם בנייתו של מסגד האדירים הזה, שניצב במרכז המצודה ומצויד בכיפות רבות, בסגנון הטורקי-עות'מאני, שכל כך מזכיר את המסגד הכחול ואת מסגד הסולמנייה שבעיר איסטנבול.


#תולדות המסגד הגדול של קהיר
בין השנים 1830-1848 נבנה מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque) על ידי מוחמד עלי פאשה, בסגנון העות'מאני, בדומה למסגדים שבנו הסולטאנים באיסטנבול.

המסגד נבנה כשבקירותיו שובץ לא מעט שיש ולכן זכה לכינויים כמו "מסגד אל-מרמר" או "מסגד אל-בוסתר".

לאחר מותו של מוחמד עלי פאשה, הוסיפו יורשיו לבניין מסגד תוספות קטנות והנהיגו שורה של אירועים דתיים שנתיים, שהפכו אותו למסגד משמעותי מאד בחיי הקהילה של העיר.

בתקופת שלטונו של פואד הראשון, הוא הורה על החזרת המסגד לפאר שאפיין אותו בעבר. הוא ובנו פארוק שיפצו אותו ותקנו בו פגמים הנדסיים שונים. לאחר שפתחו את התפילות, בתום השיקום, חזר המסגד לימי הזוהר שלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Oc0tUVl3d9Y

#על בית הכנסת של הגניזה הקהירית המפורסמת

בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא (Ben Ezra Synagogue), אבן עזרא או איבן עזרא, הוא בית הכנסת העתיק של קהיר. הוא נמצא בעיר העתיקה ומוקף בכנסיות ומסגדים.

האגדה המקומית מספרת כאן, או ליתר דיוק אלו תושבי העיר, שמספרים שבהיותו במצרים, התפלל כאן, ממש במקום הזה שבו ניצב עתה בית הכנסת, לא פחות ממשה רבנו...

אבל משהו שהוא לחלוטין אמיתי ומעורר פליאה עצומה, דווקא בשל הכאילו סתמיות שלו, היא שבבית הכנסת אבן-עזרא התגלתה הגניזה הקהירית. הגניזה הזו, אוסף בן 1000 שנה, של מגוון חומרים כתובים, ממסמכי יום יום ועד ספרי קודש יהודיים, הוטמנו כאן בחדר אטום ומיוחד להטמנה כזו, בשל האיסור על השמדתם.

עובדה זו היקנתה לבית הכנסת את התואר הסמלי "בית הכנסת של הגניזה". משהתגלה האוצר התרבותי הזה, הוא הפך למקור מחקר נפלא. לשם כך הוא הועבר לאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה וכיום הוא מחולק בין אוניברסיטאות שונות בעולם. ההישגים המחקריים שהוא אפשר, בהבנת החיים היהודיים והכלליים, בקהיר של ימי הביניים והרנסאנס, הם עצומים.

במהלך השנים שומר בית הכנסת אבן עזרא ונשמר בקפדנות. כיום הוא מוקד של ביקורים, הן של תיירים רבים והן של חוקרים, היסטוריונים וחוקרי יהדות מהאקדמיה. לשימוש דתי, של תפילות, הוא משמש בעיקר בחגים היהודיים.


#איפה נמצאת הגניזה?
אל החדר של הגניזה לא תוכלו להיכנס בביקור כאן. מדובר בעליית הגג של בית הכנסת, שבה נגנזו כתבים בעברית, החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-16.

אם תעמדו בצד ימין של בית הכנסת ותביטו אל הקומה השנייה, הגלריה על העמודים של בית הכנסת, תראו למעלה, בצד הנגדי לכניסה, מעין פתח מרובע בקיר, בגודל של מטר רבוע בערך, בצמוד לתקרה. זהו הפתח שמוביל אל עליית הגז של הגניזה.


#מהי גניזת קהיר?
גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.

כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.

הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.

המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.

חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.


#טיפים
בכניסה למתחם בית הכנסת יש בדיקה ביטחונית.


ביקור במקום:

https://youtu.be/4UvgA_usEP8?t=7s


הדרכה:

https://youtu.be/8EVrrOKfIMw


וב-360 מעלות:

https://youtu.be/jmPX6ZA_I04