שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
סֵרַפֶאוּם בסַקארָה
סרפאום
#על המקום המוקדש לשור אפיס הקדוש
דמיינו תרבות שבה יש שור קדוש הזוכה לכבוד עצום, נקרא לו פר האפיס הקדוש. במותו הוא מוחלף בשור חדש ונקבר ברוב פאר והדר. אז זהו, שלא צריך לדמיין.
הסֵרַפֶאוּם (Serapeum) שבסַקרָה (Saqqara) הוא בית קברות תת קרקעי שבו קברו במצרים העתיקה את הפרים קדושים, ה"אפיס" (Apis). הפרים הללו נקברו בסרקופגים שמשקל כל אחד מהם הוא מעל 60 טון. מרבית הסרקופגים הללו עשויים אבן בזלת שחורה ומעוטרים בהירוגליפים מצריים.
היה זה תלמי ה-1 שקידם את פולחן סַרפיס, מי שהיה אל הרפואה, הפוריות והעולם הבא. סרפיס, שילוב של ההלניות ושל הדת המצרית העתיקה, תפסה מקום מרכזי בתקופת השלטון שלו על מצרים.
בשילוב הזה תלמי איחד את הפולחן של סרפיס עם האמונה בשור הקדוש, ביחד עם הסגידה לאוזיריס ולאמונות יווניות. הסרפאום שכאן אינו היחיד במצרים. קבורת פרים קדושים נוספת התגלתה בסרפאום בעיר העתיקה אלכסנדריה.
#פולחן השור הקדוש
המצרים מתחילים לקדש את פר האפיס, החל מהשושלת ה-18. השור הנבחר, שמהווה את ההתגשמות על פני האדמה של האל של ממפיס פתח (Ptah), יהיה בן יחיד של אמו. תמיד ייבחר שור שחור עם כתם לבן בצורת יהלום על מצחו, דמות נשר על גבו ועל לשונו סמל של חרפושית קדושה.
הכוהנים הם שבוחרים אותו ומכאן הוא יטופל, לאורך כל חייו, בקפדנות רבה ויוחזק במקדש של פתח בממפיס, כשהוא נערץ כאל. בכל תקופה יש רק שור קדוש אחד. רק כשהוא מת נהגו הכוהנים לחפש אפיס חדש, שור קדוש לעבדו.
בשביל הסֵרַפֶאוּם, המקום שבו נהגו לקבור את הפרים החנוטים המקודשים, נחפרו גלריות תת קרקעיות גדולות ששימשו לקבורה.
כשמת שור האפיס, חנטו אותו במקדש מיוחד בממפיס. את איבריו הפנימיים נהגו לשמור ב-4 כדים וחנטו את גופתו. אז הוא נישא חנוט, בתהלוכה מפוארת, אל הסרפאום התת-קרקעי, והונח בסרקופג האבן הגדול שלו.
#מה רואים כאן?
בגלריה המרכזית תראו כאן 20 סרקופגים ענקיים, עשויים גרניט מאסואן. כל אחד מהם שוקל מעל 60 טון. על 3 מהם תראו שמות של מלכים שונים.
המעניין הוא שרק באמצע המאה ה-19, נחשפו הקברים הקדושים הללו. זאת על אף שהיה ידוע עליהם הרבה לפני כן. כתבים קלאסיים העידו על קיומם של הקברים הקדושים הללו ועל פולחן ה"אפיס" שאותו שימשו.
בשנת 1851, לאחר שנמצא בסקארה ספינקס קבור למחצה, השתמש אוגוסט מארייט, ארכיאולוג מומחה, בתיאור היסטורי של היסטוריון יווני בשם סטראבו משנת 24 לפני הספירה, והצליח לחשוף את השדרה המובילה לסרפאום. מתוכם, אגב, רק סרקופג אחד של "אפיס" הצליחו למצוא שלם. כל השאר פוצצו בדינמיט במאה ה-19, כשמארייט ניסה לגלות מה יש בפנים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mwPdgAt3wrw
ביקור במקום:
https://youtu.be/2qWpDoqdAmM?end=48
הדרכה:
https://youtu.be/KD7sBPSDC9o
דמיינו תרבות שבה יש שור קדוש הזוכה לכבוד עצום, נקרא לו פר האפיס הקדוש. במותו הוא מוחלף בשור חדש ונקבר ברוב פאר והדר. אז זהו, שלא צריך לדמיין.
הסֵרַפֶאוּם (Serapeum) שבסַקרָה (Saqqara) הוא בית קברות תת קרקעי שבו קברו במצרים העתיקה את הפרים קדושים, ה"אפיס" (Apis). הפרים הללו נקברו בסרקופגים שמשקל כל אחד מהם הוא מעל 60 טון. מרבית הסרקופגים הללו עשויים אבן בזלת שחורה ומעוטרים בהירוגליפים מצריים.
היה זה תלמי ה-1 שקידם את פולחן סַרפיס, מי שהיה אל הרפואה, הפוריות והעולם הבא. סרפיס, שילוב של ההלניות ושל הדת המצרית העתיקה, תפסה מקום מרכזי בתקופת השלטון שלו על מצרים.
בשילוב הזה תלמי איחד את הפולחן של סרפיס עם האמונה בשור הקדוש, ביחד עם הסגידה לאוזיריס ולאמונות יווניות. הסרפאום שכאן אינו היחיד במצרים. קבורת פרים קדושים נוספת התגלתה בסרפאום בעיר העתיקה אלכסנדריה.
#פולחן השור הקדוש
המצרים מתחילים לקדש את פר האפיס, החל מהשושלת ה-18. השור הנבחר, שמהווה את ההתגשמות על פני האדמה של האל של ממפיס פתח (Ptah), יהיה בן יחיד של אמו. תמיד ייבחר שור שחור עם כתם לבן בצורת יהלום על מצחו, דמות נשר על גבו ועל לשונו סמל של חרפושית קדושה.
הכוהנים הם שבוחרים אותו ומכאן הוא יטופל, לאורך כל חייו, בקפדנות רבה ויוחזק במקדש של פתח בממפיס, כשהוא נערץ כאל. בכל תקופה יש רק שור קדוש אחד. רק כשהוא מת נהגו הכוהנים לחפש אפיס חדש, שור קדוש לעבדו.
בשביל הסֵרַפֶאוּם, המקום שבו נהגו לקבור את הפרים החנוטים המקודשים, נחפרו גלריות תת קרקעיות גדולות ששימשו לקבורה.
כשמת שור האפיס, חנטו אותו במקדש מיוחד בממפיס. את איבריו הפנימיים נהגו לשמור ב-4 כדים וחנטו את גופתו. אז הוא נישא חנוט, בתהלוכה מפוארת, אל הסרפאום התת-קרקעי, והונח בסרקופג האבן הגדול שלו.
#מה רואים כאן?
בגלריה המרכזית תראו כאן 20 סרקופגים ענקיים, עשויים גרניט מאסואן. כל אחד מהם שוקל מעל 60 טון. על 3 מהם תראו שמות של מלכים שונים.
המעניין הוא שרק באמצע המאה ה-19, נחשפו הקברים הקדושים הללו. זאת על אף שהיה ידוע עליהם הרבה לפני כן. כתבים קלאסיים העידו על קיומם של הקברים הקדושים הללו ועל פולחן ה"אפיס" שאותו שימשו.
בשנת 1851, לאחר שנמצא בסקארה ספינקס קבור למחצה, השתמש אוגוסט מארייט, ארכיאולוג מומחה, בתיאור היסטורי של היסטוריון יווני בשם סטראבו משנת 24 לפני הספירה, והצליח לחשוף את השדרה המובילה לסרפאום. מתוכם, אגב, רק סרקופג אחד של "אפיס" הצליחו למצוא שלם. כל השאר פוצצו בדינמיט במאה ה-19, כשמארייט ניסה לגלות מה יש בפנים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mwPdgAt3wrw
ביקור במקום:
https://youtu.be/2qWpDoqdAmM?end=48
הדרכה:
https://youtu.be/KD7sBPSDC9o
