שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
השער הפלֹוריאני
שער הפילים
שער בּוֹרְסָרִי
שערים
#על השער ששרד משערי קרקוב העתיקה
בקצהו של רחוב פלוריאנסקה, נמצא השער הפלוריאני, או שער פלוריאן הקדוש, בפולנית "ברמה פלוריאנסקה" (Brama Floriańska). זהו היחיד מבין תשעת שערי העיר העתיקה ששרד עד היום. בצמוד אליו תוכלו לראות, לאורך רחוב פייארסקה, קטע מהחומה המבוצרת שנשאר שלם.
מאז שנת 1300, השער הזה ניצב מול הברביקן, כשמשני צדדיו חומות ומגדלים עתיקים, שבהם פועלת כיום גלריית אמנות. היסטורית, מבצר הברביקאן נבנה בצמוד לשער הפלוריאני, בכדי לשמור עליו מפולשים.
השער בנוי כפתח או מעבר גדול בתחתיתו של מגדל מרובע וגבוה. מהשער הזה נהגו להיכנס העירה אורחים נכבדים ומלכים שחזרו מנסיעותיהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/eAWAkmFL5SI
ביקור במקום:
https://youtu.be/xHmd2ASSI9M
הדרכה:
https://youtu.be/PDLwB4jUhXo
בקצהו של רחוב פלוריאנסקה, נמצא השער הפלוריאני, או שער פלוריאן הקדוש, בפולנית "ברמה פלוריאנסקה" (Brama Floriańska). זהו היחיד מבין תשעת שערי העיר העתיקה ששרד עד היום. בצמוד אליו תוכלו לראות, לאורך רחוב פייארסקה, קטע מהחומה המבוצרת שנשאר שלם.
מאז שנת 1300, השער הזה ניצב מול הברביקן, כשמשני צדדיו חומות ומגדלים עתיקים, שבהם פועלת כיום גלריית אמנות. היסטורית, מבצר הברביקאן נבנה בצמוד לשער הפלוריאני, בכדי לשמור עליו מפולשים.
השער בנוי כפתח או מעבר גדול בתחתיתו של מגדל מרובע וגבוה. מהשער הזה נהגו להיכנס העירה אורחים נכבדים ומלכים שחזרו מנסיעותיהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/eAWAkmFL5SI
ביקור במקום:
https://youtu.be/xHmd2ASSI9M
הדרכה:
https://youtu.be/PDLwB4jUhXo
#על השער והמגדל עם הפילים המסותתים באבן
שער הפילים ומגדל הפילים שמעליו (Elephant Gate and Tower) הם שערי הכניסה אל מבשלת קרלסברג שבקופנהגן.
האתר נחשב לאחת האטרקציות הבולטות של רובע קרלסברג בעיר. מסותתים בו 4 פילי אבן ענקיים, הנושאים את סמלי ילדיו של קרל יעקובסון, מייסד מבשלות קרלסברג והאיש שיזם את הקמת המונומנט המרהיב הזה.
מבט למעלה יציג לכם את דמויות קרל יעקובסון ואשתו, המביטים מהמרפסת למטה. מבט לצד השני ותראו את ציורי הזוג עם העובדים במפעל של תחילת המאה ה-20. בסמוך תראו גם את הצהרת האיכות של החברה. זו מבטיחה באותיות זהב שבמבשלת קרלסברג, איכות הבירה תעמוד תמיד מעל הרווחים הכספיים. זה היה מהמפעלים הראשונים בעולם שכתב סוג כזה של הצהרת איכות.
בניית השער והמגדל, ביחד עם המבשלה שהוקמה לצידם, הושלמו בשנת 1901. הרעיון של הפילים אינו מנותק מהמסורת כאן. המתכנן שאב את העיצוב הזה מכמה מקורות ומכמה תרבויות. ברור שחלק משמעותי בהשראה הוא מהתרבות של הדת ההינדית, בה שמור לפיל מקום של כבוד, אך גם לתרבות הדנית יש קשר והערכה לפילים.
לא פלא שהשער המיוחד הזה מושך אליו תיירים רבים, שבאים להתפעל מהמראה המרשים של הפילים שסותתו כאן באבן .
#למה יש צלב קרס על השער?
אם תבחנו היטב את סמלי המשפחה שעל הפילים תוכלו להבחין בקלות בצלב הקרס הנאצי והענק שעל אחד מהם.
אבל למה, אתם שואלים ודאי, מופיע סמל רע כל כך על פיל חביב בקופנהגן? - אז ראשית חשוב לדעת שסמל הסווסטיקה, שאנו מכירים בתור צלב הקרס, מקורו הוא בכלל בתרבות ההודית. הוא שימש במשך מאות שנים כסמל של מזל בהודו העתיקה, הרבה לפני שהצורר הנאצי אימץ אותו כסמל. משמעותו בניב הסנסקריט ההודי הוא "להיות בר מזל". ב-1902, עת נבנה השער, איש לא ידע שעשרים שנה אחר כך הוא יהפוך לסמל של מפלגה שטנית שתחולל את המלחמה הברוטלית בהיסטוריה ותביא את המונח רצח-עם לשיאים איומים וחסרי תקדים.
אגב, כדי שממש תוכלו להירגע, הביטו בסמל ושימו לב להבדל בינו לבין צלב הקרס הנאצי - אצל האחרונים הוא מסובב באלכסון, בעוד שבהודו וגם כאן בשער הפילים, הוא ישר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2bfkflEpP5k
ביקור במקום:
https://youtu.be/Y5dvSU485s4
הדרכה:
https://youtu.be/PYx156VaLVc
שער הפילים ומגדל הפילים שמעליו (Elephant Gate and Tower) הם שערי הכניסה אל מבשלת קרלסברג שבקופנהגן.
האתר נחשב לאחת האטרקציות הבולטות של רובע קרלסברג בעיר. מסותתים בו 4 פילי אבן ענקיים, הנושאים את סמלי ילדיו של קרל יעקובסון, מייסד מבשלות קרלסברג והאיש שיזם את הקמת המונומנט המרהיב הזה.
מבט למעלה יציג לכם את דמויות קרל יעקובסון ואשתו, המביטים מהמרפסת למטה. מבט לצד השני ותראו את ציורי הזוג עם העובדים במפעל של תחילת המאה ה-20. בסמוך תראו גם את הצהרת האיכות של החברה. זו מבטיחה באותיות זהב שבמבשלת קרלסברג, איכות הבירה תעמוד תמיד מעל הרווחים הכספיים. זה היה מהמפעלים הראשונים בעולם שכתב סוג כזה של הצהרת איכות.
בניית השער והמגדל, ביחד עם המבשלה שהוקמה לצידם, הושלמו בשנת 1901. הרעיון של הפילים אינו מנותק מהמסורת כאן. המתכנן שאב את העיצוב הזה מכמה מקורות ומכמה תרבויות. ברור שחלק משמעותי בהשראה הוא מהתרבות של הדת ההינדית, בה שמור לפיל מקום של כבוד, אך גם לתרבות הדנית יש קשר והערכה לפילים.
לא פלא שהשער המיוחד הזה מושך אליו תיירים רבים, שבאים להתפעל מהמראה המרשים של הפילים שסותתו כאן באבן .
#למה יש צלב קרס על השער?
אם תבחנו היטב את סמלי המשפחה שעל הפילים תוכלו להבחין בקלות בצלב הקרס הנאצי והענק שעל אחד מהם.
אבל למה, אתם שואלים ודאי, מופיע סמל רע כל כך על פיל חביב בקופנהגן? - אז ראשית חשוב לדעת שסמל הסווסטיקה, שאנו מכירים בתור צלב הקרס, מקורו הוא בכלל בתרבות ההודית. הוא שימש במשך מאות שנים כסמל של מזל בהודו העתיקה, הרבה לפני שהצורר הנאצי אימץ אותו כסמל. משמעותו בניב הסנסקריט ההודי הוא "להיות בר מזל". ב-1902, עת נבנה השער, איש לא ידע שעשרים שנה אחר כך הוא יהפוך לסמל של מפלגה שטנית שתחולל את המלחמה הברוטלית בהיסטוריה ותביא את המונח רצח-עם לשיאים איומים וחסרי תקדים.
אגב, כדי שממש תוכלו להירגע, הביטו בסמל ושימו לב להבדל בינו לבין צלב הקרס הנאצי - אצל האחרונים הוא מסובב באלכסון, בעוד שבהודו וגם כאן בשער הפילים, הוא ישר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2bfkflEpP5k
ביקור במקום:
https://youtu.be/Y5dvSU485s4
הדרכה:
https://youtu.be/PYx156VaLVc
#על שער הכניסה הרומי
שימו לב לפורטה דיי בּוֹרְסָרִי (Porta Borsari), שפירושו "שער המוֹכְסִים", על שום נקודת גביית המס (dazio), ממי שהעבירו סחורה אל תוך העיר.
במקור זהו שער העיר הרומית שנבנה במאה הראשונה לספירה, על יסודות מהמאה ה-1 לפנה"ס ושוחזר בשנת 265. השער המקורי כלל מבנה מבוצר ומלבני, שכלל חצר פנימית, מגדלי שמירה ושבילים לזקיפים ששמרו בו.
מעל השער שנותר בימינו תראו קיר בן שתי קומות, שבו 12 חלונות מקושתים, חלקם בתוך נישות קטנות. בצד שימו לב לעמודים לעמודים הקוֹרִינְתִיִים שתומכים באַרְכִיטְרָב (Architrave), אותה קורה ראשית שמעל לכותרות העמודים ולגַּמְלוֹן (Pediment), האלמנט המשולש שבחזית.
בימי האימפריה הרומית, היה הפורטה בורסרי אחד השערים החשובים של העיר ושימש דוגמא להרבה שערי הגנה שנבנו במהלך השנים ברחבי האימפריה. שמו הרומי היה אז פורטה יוֹבְיָה (Porta Iovia), על שום מקדש יופיטר, הוא יוֹבִיאַנוּס (Iovianus), ששכן בקרבתו.
בימי הביניים הוא כונה שער סן זינו. השער נתן השראה במהלך השנים לאדריכלים רבים וחשובים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Fw9jbuEavtU
מופע רחוב לידו:
https://youtu.be/qPfs7bMG9Po
הדרכה:
https://youtu.be/jz-Cq0h1LAU?end=1m24s
שימו לב לפורטה דיי בּוֹרְסָרִי (Porta Borsari), שפירושו "שער המוֹכְסִים", על שום נקודת גביית המס (dazio), ממי שהעבירו סחורה אל תוך העיר.
במקור זהו שער העיר הרומית שנבנה במאה הראשונה לספירה, על יסודות מהמאה ה-1 לפנה"ס ושוחזר בשנת 265. השער המקורי כלל מבנה מבוצר ומלבני, שכלל חצר פנימית, מגדלי שמירה ושבילים לזקיפים ששמרו בו.
מעל השער שנותר בימינו תראו קיר בן שתי קומות, שבו 12 חלונות מקושתים, חלקם בתוך נישות קטנות. בצד שימו לב לעמודים לעמודים הקוֹרִינְתִיִים שתומכים באַרְכִיטְרָב (Architrave), אותה קורה ראשית שמעל לכותרות העמודים ולגַּמְלוֹן (Pediment), האלמנט המשולש שבחזית.
בימי האימפריה הרומית, היה הפורטה בורסרי אחד השערים החשובים של העיר ושימש דוגמא להרבה שערי הגנה שנבנו במהלך השנים ברחבי האימפריה. שמו הרומי היה אז פורטה יוֹבְיָה (Porta Iovia), על שום מקדש יופיטר, הוא יוֹבִיאַנוּס (Iovianus), ששכן בקרבתו.
בימי הביניים הוא כונה שער סן זינו. השער נתן השראה במהלך השנים לאדריכלים רבים וחשובים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Fw9jbuEavtU
מופע רחוב לידו:
https://youtu.be/qPfs7bMG9Po
הדרכה:
https://youtu.be/jz-Cq0h1LAU?end=1m24s
