#על השוק הגדול והאותנטי של סלוניקי שהקים יהודי

שוק מוֹדִיאַנוֹ (Modiano Market) הוא השוק המרכזי של סלוניקי ואחד השווקים האותנטיים והצבעוניים ביותר של יוון. זהו שוק פעלתני, ססגוני, ריחני ומלא חיים. כאן תוכלו לחוות את הטעמים והריחות המיוחדים של סלוניקי עצמה, אך גם של חבל מקדוניה וצפון יוון.

לשוק ההומה והגדול הזה יש ייחוס יהודי. פעם, בשיאה של הקהילה היהודית כאן, שהייתה עשירה ומרכזית בהווי העירוני של סלוניקי, היה השוק הזה שייך למשפחה יהודית בשם מודיאנו. על שמה נקרא השוק עד היום. את השוק תכנן אלי מודיאנו, שהיה מהנדס, נצר למשפחת הבנקאים היהודית האמידה.

בשוק מודיאנו ניתן למצוא הכל מכל, אך הדגש הוא בעיקר על אוכל. מפירות, ירקות ודגים טריים, דרך מעדנים, גבינות, קפה ותבלינים ועד לשלל אוצרות המתמזגים יחד לחוויית שוק צבעונית, ריחנית ונהדרת.

מומלץ גם לא לפספס את המפגש הבלתי אמצעי עם המקומיים. כולם כאן אדיבים ונעימים לתייר, מהסוחרים בשוק ועד לקונים, תושבי סלוניקי שעושים כאן את הקניות שלהם, אבל גם אוכלים ושותים בטברנות שמסביב.

אי אפשר שלא להתאהב בקסם של השוק הזה, זה שמציג את פניה של סלוניקי האמיתית והלא תיירותית. מבנה השוק הוא מלבני וגדול ויש לו חזית אבן גמלונית. הוא מקורה בכיפת זכוכית גדולה, מלא באור שמש טבעי ונעים, אבל מרוכך. הסמטאות שלו יוצאות בחלקן אל הרחובות שמסביב. זהו שוק ותיק ששמר על האותנטיות ועדיין מרגיש מודרני למדי, כשטברנות נעימות מגישות בו לסועדים אוכל רחוב טרי, מקומי וטעים להפליא.


#טיפים
שווה להגיע בשעות הבוקר ולו רק כדי לסייר בין הדוכנים, הרוכלים והצלילים של הבוקר.

אם אתם מגיעים בצהריים, בואו רעבים ושבו לאכול באחת הטברנות של השוק.

בין 13:00-15:00 יש מנוחת צהריים בשוק והפעילות בו יורדת.

שוק הפשפשים של סלוניקי נמצא ממש בסמוך לשוק מודיאנו. שווה להציץ!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SMt8U8oDY24

#על המוזיאון היהודי שמתאר את חיי הקהילה היהודית לאורך הדורות

המוזיאון היהודי (Jewish History Museum) של סלוניקי משמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב"תור הזהב" של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה.

מוזיאון סוקר את התרבות היהודית הענפה בסלוניקי. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי, עד לתקופה של מלחמת העולם השנייה ולשואה, שבה הושמדו כ-50,000 מבני העיר.

המדהים הוא שבמשך מאות שנים נחשבה סלוניקי ל"עיר יהודית", בזכות האוכלוסייה היהודית הגדולה שחייתה בה. יהודי הקהילה פיתחו את העיר מהרבה בחינות - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וציבורית.


#על בניין המוזיאון
המוזיאון, שנמצא קרוב לשוק מודיאנו, "השוק היהודי" או לפחות זה שהוקם בידי יהודי בשם מודיאנו, שוכן בבניין עתיק שבו פעל בעבר "בנק אתונה", בנק שגם בעליו היו יהודים. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשרפה הגדולה של שנת 1917 ושופץ בשנת 1997.

מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, "הבוטקה" שניצבת בפתחו. בכניסה אליו תוכלו להתחבר לסיפור הקהילה הפורחת ולהבין למה מתייחסים אליו כאל אחד ממוזיאוני היהדות הטובים של קהילות אירופה.

את קומת הקרקע שלו הקדישו למצבות ישנות, שנאספו מבית הקברות שנהרס על ידי הנאצים. תוכלו לצפות בתמונות רבות שצילם בבית הקברות הזה, בשנים 1917-1915, הצלם הבריטי יו פוסט. הצלם הזה תילם אז תמונות רבות של החיים בעיר סלוניקי. ביניהן הנציח בתמונות רבות את בית הקברות היהודי שהיה בעיר ואת הפעילות שהתרחשה בו.

בקומה השנייה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים מזמן השואה, כולל מסמכים, בגדים ופרטי לבוש וצילומים מהשואה. אחד הצילומים הקשים הוא צילום של יהודים המבצעים תרגילי סדר והתעמלות בכיכר, כשהנאצים סביבם. הסיפור שמאחריו מדגים את השואה על הצד המשפיל והיומיומי שלה. הוא מתרחש כשב-11 ביולי 1942 הצטוו היהודים בגילאי 19-45 להגיע לכיכר החירות בעיר. בכיכר הועמדו 9,000 יהודים בשמש הקופחת והצטוו לעשות התעמלות. בהמשך הם הוכרחו גם לרקוד, כשכל העת עומדים חיילים גרמנים ועוברי אורח יווניים וצוחקים. רבים מהיהודים נזקקו לטיפול, לאחר שבמהלך הריקודים הם ספגו מהגרמנים מכות אכזריות.


#על יהדות סלוניקי
אפשר לומר המון על הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם "מדרה דה ישראל" (Madre de Israel), כלומר "עיר ואם בישראל", הייתה בעלת משמעות לא רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.

ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. יהודי סלוניקי הראשונים הגיעו אליה עוד בתקופה ההלניסטית, לפני חורבן בית שני והגלות שתבוא בעקבותיה. גל שני וגדול של יהודים יגיע לכאן לאחר גירוש ספרד, כשמגורשים מספרד ויהודים מאסיה הקטנה, מקבלים עידוד מהסולטנים העות'מאנים ומגיעים אל העיר בהמוניהם.

יהודים מארצות אשכנז הצטרפו בהדרגה גם הם אל הקהילה הזו וסלוניקי הופכת לעיר כמעט יהודית. זה ניכר כשבעידן שלפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה בת כ-60,000 איש - יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה אז, גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, כולל הפעילות בנמל של העיר, שהיה כל כך מרכזי בכלכלת העיר של אותה תקופה.

אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, השתנה אז מצבה לגמרי, בשרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. אירועים כמו השריפה הגדולה של שנת 1917, שמחקה למעשה את העיר התחתית ואת שכונותיה היהודיות, מלחמת העולם הראשונה והטרנספר ההדדי ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" שעשו יוון ותורכיה והשיא היה במלחמת העולם השנייה, כמובן, עם הכיבוש הנאצי של העיר והשמדת הקהילה היהודית המפוארת של העיר, שהותירה בה יהודים בודדים ששרדו את השואה.

כיום חיים בסלוניקי כ-1000 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית המנוהלת בידי נבחרי הקהילה, אבל זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב אל מבקר במוזיאון שזוכר את הזמן שלפני המלחמה:

https://youtu.be/DfoBsO8nY2U

#על הכנסייה הגדולה ביוון

כנסיית אָיוֹס דֶמִיטְרִיוֹס (Aghios Dimitrios), או כנסיית דמיטריוס הקדוש, היא הכנסייה הגדולה ביותר ביוון. זוהי כנסיה מהתקופה הביזנטית שנחשבת למקום הקדוש ביותר לנצרות בסלוניקי. היא נקראת על שמו של הקדוש דימיטריוס, שעל קברו נבנתה.

כנסיית האגיוס דימיטריוס הוקמה במאה ה-4 לספירה, כבזיליקה, מבנה ציבור רומי, על חורבותיו של בית מרחץ רומי קדום. לאורך השנים נבנו בה נדבכים נוספים ונוספו לה בזיליקות, שרק אחת מהן שרדה עד ימינו.

כמה פעמים נהרסה הכנסייה במהלך השנים. היא ניזוקה באופן קשה במיוחד בשרפה הגדולה של שנת 1917. שנים לא רבות אחר כך, בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, החליטו לשפץ אותה. ואכן, בשנת 1948 שופצה הכנסייה ולמעשה היא נבנתה מחדש, על פי התכניות המקוריות. בשנת 1988 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.

הכנסיה כוללת פסיפסים מרהיבים ובחלקה התחתון ניתן לראות עדיין את שרידי הכנסייה העתיקה שחרבה כאן ושעליה נבנתה הכנסייה המשוחזרת.

עוד בכנסייה תוכלו לראות את ה"קריפטה", מערת הקבורה של דמיטריוס, הקדוש הנוצרי, שעל שמו קרויה הכנסייה. אותו דמיטריוס נכלא כאן על ידי הרומאים, שלבסוף גם הוציאו אותו כאן להורג.


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2ZnCedQXbRo

#על בית הכנסת היחידי ששרד בסלוניקי

בית הכנסת מוֹנַסְטִירְיוֹטוֹן (Monastirioton Synagogue) בסלוניקי הוא אחד מבתי הכנסת היפים באירופה. כאן תוכלו לספוג מעט מהאווירה היהודית בעיר, גם בימים עברו וגם בימינו. הוא נמצא במרחק הליכה קצר ממרכז העיר.

למעשה זהו בית הכנסת של יהודי העיר מונסטירי, שהיגרו אל סלוניקי אחרי מלחמות הבלקן. בית הכנסת הזה נבנה ב-1925, במימונה של אידה ארואסטי. במלחמת העולם השנייה הוא היה כמעט בית הכנסת היחידי שלא נהרס ע"י הגרמנים. למעשה, מתוך כ-40 בתי כנסת שהיו לפני השואה נותר בתום המלחמה רק בית כנסת אחד שלם. זאת מאחר והצלב האדום השתמש בו כמחסן.

לאחר ששרד את המלחמה בית הכנסת מונסטיריוטון ניזוק בכל זאת, אבל לא ממלחמה אלא ברעידת אדמה. זו התרחשה בשנת 1978 וגרמה בו להרס של ממש. מאז ששופץ, בשנת 2016, הוא בית כנסת פעיל וכיום הוא פעיל במיוחד בחגים, בשבתות ובערבי שבת.

הביקור בבית הכנסת מונסטיריוטון מומלץ מאוד. יש כאן תערוכה קטנה המספרת על ההיסטוריה של קהילת יהודי סלוניקי החרבה.


#טיפים
נשמח אם מישהו יוכל לצלם תמונות של בית הכנסת, מבחוץ ומבפנים, ולשלוח אלינו!

בנוסף לבית הכנסת מונסטיריוטון פועל בעיר גם בית הכנסת "יד לזיכרון", שנמצא ממש ליד שוק הפרחים. ביהכ"נ "יד לזיכרון" הוקם בשנת 1984 לזכר יהדות סלוניקי שנספתה בשואה ופועל במתחם משרדי הקהילה היהודית של סלוניקי. בית הכנסת הזה פעיל בימי שני וחמישי בזמני תפילות שחרית, מנחה וערבית, כמו גם מתקיימות בו תפילות בערב שבת ובימי שבת, למנחה וקבלת שבת. כתובתו Vasileos Irakleiou 26 ומספר הטלפון הוא 30-2310-275701+.

מסעדה כשרה תוכלו למצוא בבית חב"ד שבמלון אסטוריה בעיר (Salaminos 9, Astoria Hotel). היא פועלת בחודשים מרץ-אוקטובר בשעות 14:00-22:00 ובארוחות חג מיוחדות. בחורף ניתן לסעוד בה ממנות מוכנות. ניתן לתאם מראש בוואטסאפ: 058-4354770.


מבט מקרוב לבית הכנסת בשעת תפילה:

https://youtu.be/Q8tAzlujeU4


ושיר לדינו בבית הכנסת:

https://youtu.be/K4fD_esjDPg

#על הכיכר המרכזית של סלוניקי

כיכר אַרִיסְטוֹטַאלוֹס (Aristotelous Square) היא הכיכר המרכזית בסלוניקי ואחת הכיכרות המרשימות והגדולות ביוון. זוהי כיכר מרשימה, מוקפת ארמונות ועתירת בתי קפה ופעילות אנושית מכל סוג שהוא.

כיכר אריסוטאלוס משמשת נקודת מרכז בעיר ומוצא כמעט לכל אטרקציה בעיר. מכאן תוכלו לצאת לאטרקציות הרבות שבתחומי העיר.

למעשה, זוהי שדרה ארוכה שחוצה את שלושת הרחובות העיקריים בסלוניקי ומסתיימת על קו הים, ברחוב ניקיס. הנוף ממנה אל מפרץ תרמאיקוס הנשקף מנגד הוא מרהיב. בימים בהירים תוכלו לראות מכאן את פסגת הר האולימפוס, שנמצא מדרום לסלוניקי.


#מקומות בכיכר
בקצה המרוחק של כיכר אריסטוטאלוס תוכלו לראות אתר יווני משוחזר מהתקופה העתיקה. שימו לב ל"אגורה", השוק של העיר ואמפיתאטרון קטן שניצב לידו. אפשר לעלות במעלה הגבעה הסמוכה, אל התצפית המרהיבה לעבר המפרץ והנמל. לפניכם תיפרש פנורמה מרהיבה של העיר והים העוטף אותה.

בכיכר נמצא גם קולנוע התאטרון האולימפי ובקרבת הכיכר נמצא גם בית הכנסת הגדול והמפואר של סלוניקי.


#תולדות הכיכר
כיכר אריסטוטאלוס תוכננה בשנת 1918, על ידי אדריכל צרפתי ומכאן הדמיון שלה לכיכרות אירופיות מבירות העולם הקלאסי, כמו פריז, וינה או ברלין. אבל מרבית המבנים בכיכר נבנו בשנות ה-50 והם בנויים בשלל סגנונות אדריכליים, שונים ומשונים. יש כאן בתים ניאו-קלאסיים, לצד מבנים עות'מניים ואחרים.

בכיכר הזו התקיימו ברבות השנים הרבה אירועים, מהחשובים שידעה העיר סלוניקי. כאן נישאו נאומים פוליטיים ונערכו עצרות גדולות. בכיכר נערכים אירועי התרבות המרכזיים של העיר ולא מעט פסטיבלים.


#טיפים
בואו בסופ"ש, בימי שישי-ראשון, כשהמוני הצעירים של העיר גודשים את המסעדות ובתי הקפה, החל מהשעה 19:00.

רוצים מוזיקת רמבטיקו? - פנו מכיכר אריסטופולס לכיוון דרום, אל הסמטה עם המון הטברנות העממיות שמתחרות ביניהן על מי מציעה את המוזיקה היוונית הכי נפלאה והאוכל הכי טוב. בתיאבון!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X2HWRqg5pm0

#על המוזיאון שמציג את הארכיאולוגיה של האזור כולו

במוזיאון הארכיאולוגי (Archaeological Museum), אחד משלושת המוזיאונים הגדולים והמרתקים ביותר של יוון בתחום הארכאולוגי, תוכלו להתרשם מאוסף מרהיב של ממצאים מתקופות שונות בהיסטוריה של העיר סלוניקי ושל חבל מקדוניה בכלל. הפריטים שתראו במוזיאון ישקפו לכם 200,000 שנים של היסטוריה ארוכה.

המוזיאון, שנמצא בקרבת המגדל הלבן, סוקר את התקופות השונות ומשתמש במולטימדיה, הסברים וממצאים מגוונים, כדי להציג את התפתחות התרבות המקומית. תוכלו לראות כאן פריטים וממצאים מתקופות שונות, החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופות המוקדוניות וההליניסטיות הקדומות. בכך הוא גם מהווה נקודת פתיחה מצוינת למטיילים בחבל מקדוניה ובצפון יוון כולה.

המוזיאון של סלוניקי נחשב לשווה ביקור ומומלץ מאד. המוזיאון, שהוא כאמור אחד המוזיאונים החשובים של יוון, שני רק למוזיאון האקרופוליס העצום שבאתונה.


#מה תראו במוזיאון
המוזיאון בנוי מאולמות שונים, שבכל אחד מוצגת תקופה אחרת מתולדות מקדוניה, החל מהתקופה הפרהיסטורית, דרך מקדוניה של המאה ה-7 לפני הספירה, מקדוניה ההלניסטית ועד התקופה הרומית וימי קדם המאוחרים.

ישנן במוזיאון תערוכות ספציפיות, כמו זו של ממצאים מהעיר סלוניקי הקדומה, או תערוכת תכשיטי זהב עתיקים ועוד.

בנוסף מוצגות כאן תערוכות זמניות המתחלפות מזמן לזמן ואפילו תערוכות אמנות. במוזיאון גם חצר עם פסלים וממצאים גדולים ומרשימים.


#פגישה עם המלך פיליפוס השני
בין המוצגים המרשימים שבמוזיאון תוכלו לראות את שלד עצמותיו הנמוך, 157 סנטימטרים גובהו, של אביו של אלכסנדר הגדול, המלך פיליפוס השני (Philippos II). זו לא סתם פגישה, כי לפניכם לא רק "אבא של", אלא מלך מוקדון ומנהיג חכם שלא הספיק לעשות מספיק...

כי פיליפוס השני היה אולי אביו של אֲלֶכְּסַנְדָּר מוֹקְדוֹן, אבל עוד לפני שבנו הפך לאחד מגדולי המצביאים והשליטים בהיסטוריה, הספיק אביו להקים צבא משוכלל וחכם, לתקנן שיטות לוחמה חדשניות לזמנו ולאתגר את השלטון הפרסי ביוון, שנגדו תכנן למרוד.

אבל בשנת 336 לפני הספירה נרצח פיליפוס על ידי אחד משומרי ראשו. מכיוון ששומרי הראש האחרים הרגו מיד את המתנקש, לא ברורים המניעים להתנקשות. יש היסטוריונים חושדים שאשתו של פיליפוס, אולימפיאס, נטרה לו טינה ויזמה את ההתנקשות. היא ידעה שבנה אלכסנדר יירש את אביו, אבל לא ידעה עד כמה מוצלח הוא יהיה בתור מלך.


#טיפים
יש במוזיאון חוברת הסבר גם בשפה העברית.

אם אתם מתכוונים להיות גם במוזיאון הביזנטי ובפורום הרומי, שווה לרכוש כרטיס משולב במחיר של 8 אירו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/E5-L_4VOY4k

#על הכנסייה שנבנתה בהשראת כנסיית אייה סופיה שבאיסטנבול

כנסיית אָיַיה סוֹפִיַה (Agia Sofia), או האגיה סופיה שבסלוניקי, היא כנסיה שנבנתה במאה ה-7, בהשראת כנסיית אייה סופיה המפורסמת שבעיר איסטנבול, זו שהפכה בבירת תורכיה למסגד.

בראש כנסיית אייה סופיה של סלוניקי מתנוססת כיפה גדולה ומרשימה שנוספה לה אחרי שנים ובתוכה ציורי פרסקו נהדרים מהתקופה הביזנטית, כמו גם פסיפסים יפים להפליא.

מדובר בכנסייה יוונית-אורתודוקסית שנבנתה בתקופה הביזנטית. הכנסייה הנוכחית בנוייה על מקומה של כנסייה שעמדה במקום מאז שנת 315. לאחר כיבוש העיר במסע הצלב הרביעי, בשנת 1205, הוכרזה הכנסייה כקתדרלה, אבל במאה ה-15 הפכה הכנסייה למסגד, תחת הסולטאן העות'מאני מוראד השני, לאחר שכבש את העיר. רק 500 שנה אחר כך, עם כיבוש העיר על ידי היוונים ב-1912, שב המסגד והפך לכנסייה.

אייה סופיה הוכרזה בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו , ביחד עם מספר מבנים בעיר, המייצגים את פאר האדריכלות של התקופה הנוצרית המוקדמת והבנייה הביזנטית.


#אדריכלות אייה סופיה
הכנסייה הזו היא אחת הדוגמאות הבולטות והאופייניות של כנסייה ביזנטית. היא בנוייה כבזיליקה שבמרכזה אולם תווך וממנו יוצאות שתי סיטראות, במבנה נוצרי בצורתו, של "צלב יווני". מעליה מתנוססת הכיפה בקוטר של 10 מטרים.

בתקופה העות'מאנית הוסיפו לה מינרט, סוג של מגדל ערבי מוסלמי שממנו קורא המואזין לתפילה. כיום שרד ממנו רק החלק התחתון.

בתוך הכנסייה כדאי לראות את הפסיפס שבכיפה. מוצגת בו עלייתו של ישו לשמיים, כשהוא מוקף במרים אימו, בשני מלאכים וב-12 השליחים.

שימו לב גם לכותרות העמודים הקורינתיות, שעליהן עלי האקנתוס (Acanthus).


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JmtKVS8MM6Q


וביום שישי הטוב:

https://youtu.be/yhFanPBykDk

#על הכנסייה שנבנתה בידי קיסר פגאני והפכה למסגד

הרוֹטַנְדַה (Rotunda) היא מבנה עגול מתחילת המאה הרביעית, שנבנה כמאוזוליאום והוקדש לקיסר גלריוס, לאחר שניצח את הפרסים בקרב. יש השערה שהרוטונדה נועדה להיות המאוזוליאום של גלריוס, היכל הקבר שלו. אבל גלריוס נקבר במקום אחר ולכן חוקרים אחרים משערים שהרוטונדה נועדה במקור להיות מקדש פגאני דווקא, מקום לפולחן ועבודת אלילים.

כך או כך, זהו מבנה עתיק מאד שעבר תהפוכות שונות ושימש גם בהמשך כמקום פולחן דתי, בשלבים שונים בהיסטוריה שלו.

היה זה השליט הביזנטי קוסטנטין הראשון, שהורה להפוך את המבנה העגול לכנסיה והוחלט להקדיש אותה לגיאורגיוס הקדוש, מי שלחם לפי האמונה, בדרקון. אבל אם במהלך התקופה הביזנטית הפך המבנה לכנסיה, בימי הכיבוש העות'מני שאחריו הוסבה הרוטונדה למסגד מוסלמי ואף נבנה בסמוך אליו מינרט ערבי, צריח של מגדל מואזין גבוה.

עם הכיבוש העות'מאני ב-1430, הפסיקו להשתמש ברוטונדה ככנסייה. 150 שנה אחר כך, בשנת 1590, הפכו את הכנסייה למסגד. רק בשנת 1912, עם כיבוש העיר על ידי היוונים, הפך המסגד שוב לכנסייה.

הרוטונדה והמינרט מוכרים כיום כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות הרוטונדה
הרוטונדה (Rotunda) היא מבנה עגול שהוקם כמאוזוליאום במאה ה-4 לספירה. זהו אחד המבנים העתיקים בכל יוון והמרשים ביותר בסלוניקי.

קוטרו של המבנה העגול הוא 24.5 מטר ועובי קירותיו הוא כ-6 מטרים. מעל הקירות המסיביים הללו מתנוססת כיפה מרשימה, הבנויה מלבנים ומגיעה לגובה של 30 מטר.

בראש הכיפה של הבניין המקורי במאוזוליאום, יצרו אוקולוס, מעין פתח עגול שדרכו הוכנס אור טבעי למבנה. אוקולוס כזה ניתן לראות בפנתאון שברומא. עם השנים ולרגל השימושים החדשים והדתיים של המבנה, הוא נאטם.

הכנסיה הביזנטית היתה מעוטרת במקור בפסיפסים שונים, מהם שרדו רק מעטים, שניתן עדיין לראות ברוטונדה.

בתקופת השלטון העות'ומאני בעיר, נבנה בצמוד לרוטונדה מינרט, צריח של מסגד, שהפך אותו רשמית לבית תפילה מוסלמי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/P9z3tGns_gI


ומבפנים:

https://youtu.be/S8QeLo6J0bw

#על שער הניצחון של סלוניקי

מסתבר שפריז לא לבד ושגם לסלוניקי יש שער ניצחון שהוקדש למנצח הרומי של הפרסים, הקיסר גַלֶרְיוּס. גם כאן הונצחה עוצמתו של הקיסר, מביס הפרסים, באמצעות שער מפואר שקושט בתבליטים שהכילו תיאור של הקרבות, באמצעות סצנות שמזכירות קומיקס של ימינו, רק בלי ההומור.

שער גַלֶרְיוּס (Arch of Galerius), או קשת גלריוס, הוא שער שנבנה בין השנים 299-298 ונחנך ב-305, בפקודת הקיסר גלריוס, האחראי לניצחון הרומי על הפרסים הססאנים. השער הוא חלק ממתחם קיסרי רומי עתיק שרובו חרב עם השנים. ביחד עם מבנה הרוטונדה, שער גלריוס נותר מהמתחם הקיסרי שבנה כאן הקיסר.

מהמבנה הקדום נותרו כיום חלק קטן ו-3 עמודים מתוך ה-8 שהיו במקור. על שניים מהם עדיין נותרו תבליטי השיש, עם תיאור הקרבות. כמו הרוטונדה, גם השער מוכר כיום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות המבנה העתיק
הקשת היא חלק ממה שהיה מבנה בן שמונה עמודים. ארבעה העמודים הראשיים תמכו את הקשת המרכזית ואת הכיפה שמעליה ועוד שני עמודים תמכו בכל צד, את הקשתות המשניות.

המבנה הקדום שעמד כאן נבנה מאבנים לא מסותתות, כשהאבנים הגסות צופו בלבנים. על הלבנים נוסף אז חיפוי של לוחות שיש, שעליהם הוצבו תבליטים עם תיאור הקרבות של גלריוס בססאנים וניצחונו הגדול. המִפְתַח של הקשת המרכזית היה 9.7 מטר וגובהה 12.5 מטרים. מפתח הקשת המשנית היה 4.85 וגובהה 6.5 מטרים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/j-HKqc9EMYA

#על הטיילת בסלוניקי

הטיילת של סלוניקי, שנקראת באופן רשמי "טיילת נִיקִיס", היא הטיילת המרכזית של סלוניקי. היא נקראת על שם רחוב ניקי (Nikis) הפופולרי, רחוב שהוא אחד מממרכזי הבילויים של סלוניקי, המצטלב ונחצה על-ידי כיכרות גדולות, כמו כיכר אריסטוטלוס, הכיכר המרכזית בסלוניקי.

הטיילת נפרשת לאורך כל קו החוף של העיר ומהווה כבר שנים את המקום החביב על המקומיים והתיירים לטיול נעים בשעות בין הערביים. לטיול הערב הזה, אגב, מתייצבים תושבי העיר כשהם לבושים במיטב בגדיהם. הם יודעים למה - השקיעה הנפלאה מכאן, ברקע נמל סלוניקי, היא מהיפות בצפון יוון!

לכשעצמה, הטיילת של סלוניקי אינה מיוחדת או יפה במיוחד. אבל היא נחמדה מאד לטיול של בין ערביים או בערבו של יום, לאורך הים ולשאיפה של אוויר נעים, אחרי הפיח והאבק של העיר. בטברנות שברחוב יושבים רבים לארוחות ערב, על מאכלי ים, אוזו ובריזה נעימה מהמפרץ.

הטיילת, או ה-sea front של העיר, היא גם נקודת החיבור של סלוניקי עם המפרץ והים. היא מחברת את היום החם של העיר, עם חיי הלילה החמים של העיר. שכן רגע אחרי שקיעת השמש מתחילות הטברנות שברחוב ניקיס להשמיע מוזיקה יוונית מסורתית ולהכין את האווירה כאן לקראת מופעי הבוזוקי והרמבטיקו של הערב והלילה הארוך שאחריו. כמות מועדוני הבוזוקי המסורתיים שברחוב ניקיס כמעט משתווה לגלי הים של הטיילת הסמוכה.

על הטיילת תוכלו לראות שניים מסמלי העיר סלוניקי. מרחוק תראו את המגדל הלבן, שכלל אינו לבן, מגדל עגול מימי הביניים שנבנה להגנה והפך לכלא תורכי בעת ששלטו העות'מנים בעיר. ממש לידו תראו את פסל אלכסנדר מוקדון, הוא אלכסנדר הגדול, רכוב על סוסו אל מול הים. זה האיש שהחל את דרכו אל האימפריה העצומה שלו מכאן, מכפר קטן וסמוך לסלוניקי.

בכיכר החרות שבטיילת, המכונה גם כיכר "הקדושים המעונים היהודים", תוכלו לראות אנדרטה מרשימה לזכר יהודי סלוניקי שנספו בשואה. זו נמצאת בין הרחובות פאפאנסטסיו וקרקאסי ופריאמו.


#טיפים
רוצים לראות את סלוניקי מזווית לא שגרתית? - מהטיילת יוצאות ספינות הטיול שעוגנות לאורכה ואוספות להפלגה רומנטית, לרוב עם ליווי של מוזיקה יוונית.


מבט מקרוב על הטיילת וכל מה שבה:

https://youtu.be/3VRpsAViyic

#על המגדל הלבן שנמצא על הטיילת בסלוניקי

לכל עיר יש מבנה או מונומנט כלשהו שהופך לסמל הבלתי מעורער שלה. בסלוניקי המבנה הזה הוא ללא ספק "המגדל הלבן". זהו מגדל עגול, מבצר שנבנה במהלך המאה ה-15, לצורכי הגנה על העיר שלחוף הים. בזמן הכיבוש העות'מני הוא שימש כבית סוהר ובשטחו הוצאו להורג אסירים רבים, מה שעתיד להקנות לו את הכינוי "מגדל הדמים". לאחר שחרור סלוניקי משליטת העות'מנים והכרזת העצמאות של יוון, סיידו את המגדל, במה שהפך סמל למחיקת השלטון הטורקי ביוון.

ודאי שמתם לב שכיום המגדל אינו לבן. הסיד הוסר עם הזמן אבל השם נשאר... בכל מקרה, 100 מדרגות בלבד יובילו אתכם אל גגו. מראשו תוכלו להשקיף על המפרץ הנפלא, על הנוף המרשים של העיר סלוניקי, על בתיה ורחובותיה ועל חבל הארץ הירוק והנפלא שמסביבה.

יש אומרים שהמגדל הלבן (White Tower), שעל הטיילת מול הים, מרשים יותר מרחוק, מאשר כשמתקרבים. אבל זהו הסמל של העיר ואחד ממוקדי התיירות העתיקים והמרשימים שלה. כיום המגדל הוא גם מוזיאון לתרבות ביזנטית.

לצד המגדל הלבן ניצב גם פסלו של אלכסנדר הרכוב על סוסו. אלכסנדר הגדול היה מגדולי המצביאים בכל הזמנים והוא נולד כאן בסביבה. מכאן יצא לכיבושיו העצומים והקים את אחת האימפריות הנרחבות בתולדות המין האנושי.


#תולדות המגדל הלבן
המגדל העגול הוא חלק ממבצר שנבנה במהלך המאה ה-15. הוא נועד אז לשמש להגנה על העיר שלחוף הים, כחלק מהמבצר של העיר. בתור מגדל המבצר של סלוניקי הגן המגדל על העיר, אבל זה לא החזיק שנים רבות. המגדל עבר תהפוכות רבות וממגדל להגנה צבאית הוא קיבל תפניות ושימש מאות שנים דווקא את הכובשים ולמטרות הרבה פחות נעימות ליוונים, מאשר הגנה.

בזמן הכיבוש העות'מני, למשל, הוא שימש כבית סוהר. בשטחו הוצאו להורג אסירים רבים, במיוחד בטבח שנערך כאן ב-1826, בהוראת הסולטאן מחמוד השני, שהורה להוציא להורג את היניצ'רים שהיו כלואים כאן, מה שהקנה לו את הכינוי "מגדל הדמים".

לאחר הכרזת העצמאות של יוון ושחרור סלוניקי משליטת העות'מנים, סייד את המגדל אסיר יהודי בשם נתן גידילי (Nathan Guidili), תמורת שיחרורו מהכלא. צביעת המגדל נועדה להוות סמל למחיקת השלטון הטורקי ביוון.

הסיד הוסר עם הזמן והמגדל של ימינו אינו לבן, אבל השם נשאר והמגדל הלבן ימשיך להיות מרכזי בחיי העיר והתיירות שלה. לא לבן, אבל אייקון!


#המוזיאון לתרבות ביזנטית
המוזיאון לתרבות ביזנטית (Museum of Byzantine Culture), השוכן במגדל הלבן, מציג שלל מוצגים מתקופת תור הזהב של התרבות הביזנטית בעיר סלוניקי ובאזור מקדוניה שבו היא נמצאת. בין הפריטים המוצגים ניתן לראות פסלים, יצירות אמנות וחפצי יום יום שימושיים, ציורי קיר ועוד. כל אלו היו אופייניים, בתקופה הביזנטית, לחיי התושבים כאן ובסביבה ולמעשה גם למותם. כי בין המוצגים ניתן לראות גם ארונות קבורה עתיקים שנמצאו בקברים עתיקים בסלוניקי ובסביבתה.

המוזיאון נחשב לאחד המוזיאונים החשובים ביוון והוא גם נושא הדגל של חקר התרבות הביזנטית ולמעשה הוא מתאר את סלוניקי מימי קדם ועד היום. ייעודו של המוזיאון הוא חקר ותיעוד של התפתחות התרבות הביזנטית בסלוניקי ובסביבתה.

המקום בהחלט שווה ביקור, מה גם שהוא חלק מהמגדל הלבן, אולי האייקון המרכזי של סלוניקי.


#טיפים
אם אתם בביקור בחורף, השתדלו לבוא למגדל באחד מימי השמש.

הכניסה חינם עד גיל 18 ולסטודנטים עם תעודה.

הכניסה חופשית לכל - בכל יום א' הראשון של החודש, בין ה-1 בנובמבר ועד ה-31 במרץ. פרטים באתר האינטרנט שלמטה.


מבט מבפנים:

https://youtu.be/OguU6rJj-Xs


מסביב:

https://youtu.be/pgsgIgEkiqc


ומלמעלה:

https://youtu.be/WM9xQ_DhuCw

#על רובע המוסיקה היוונית של סלוניקי

לאוהבי המוסיקה היוונית מהווה רובע לַדָדִיקַה (Ladadika), הרובע ההיסטורי היפהפה של סלוניקי, את משאת הנפש של רבים בחופשה יוונית. כאן, ברובע עמוס הטברנות, הברים והמועדונים, היה בעבר מרכז הפשיעה והזנות של העיר. לכאן הגיעו ימאים מהאניות לפרוק את הסחורות ואת היצרים.

אבל ברחובות של לדדיקה יש קסם מיוחד וכיום העידן ההוא חלף לגמרי. כמו רובעים דומים בעולם, גם כאן הפכה העיר את השכונה שליד הים, למוקד משיכה ובילוי, לתושבים סלוניקי ולתיירים הרבים המגיעים אל העיר. בתי הזונות שהיו כאן הפכו מזמן למלונות בוטיק, בתים הפליטים היוונים מתורכיה היו למועדוני בוזוקי בסגנון מסורתי ושירת המלחים השיכורים הוחלפה במוזיקה יוונית ורמבטיקו הנשמעים כל ערב מהטברנות. ריקודי הסירטאקי ונגינת הרמבטיקו מלווים כאן את מאכלי הדגים, המזטים והאוזו, האלכוהול המקומי והנהדר. כולם נערמים על השולחנות ואחר-כך רוקדים עליהם, בכל ערב, והופכים את הערב בלדדיקה לערב יווני בלתי נשכח ומשכר חושים, שמסתיים בשעות הקטנות של הלילה.

רובע לדדיקה, הסמוך לנמל, נמצא קרוב לטיילת שעל שפת הים. הוא מלא במסעדות, בדוכני סופלקי, טברנות וברים עמוסי משקאות ובליינים. בערבים תוכלו לשמוע כאן מוזיקה מכל כיוון. ודאי תיהנו לשוטט בסמטאותיו, בין הבתים העתיקים, חלקם חודשו ושופצו בצורה יפה ואחרים שלא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SazkjC6evl4