שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
חוף קופקבנה
העיר ריו דה ז'ניירו
מדרגות אסקדריה סלארון
שכונת סנטה תרזה
פאסיו פובליקו ושכונת לאפה
הגן הבוטני של ריו דה ז'ניירו
מוזיאון המחר
יער טיז'וקה
חוף איפנמה
#על חוף הפוסטר של ריו, עם המים הרגועים ובגדי הים הזעירים
חוף קופקבנה (Copacabana Beach), שנמצא בדרום הרובע הנושא שם זהה, הוא אחד החופים המפורסמים בעולם והחוף המפורסם ביותר בריו. בכל שנה מגיעים אליו מעל 3 מיליון תיירים.
רצועת החוף היפהפייה הזו, גן עדן טרופי בצורת סהר, ידועה כאחד החופים היפים בעולם. היא משתרעת על פני 4 קילומטרים של חול לבן ודקלים. פירוש שמו בבוליביאנית הוא משהו כמו "לצפות לאופק תכלכל".
קופקבנה מושך אליו מגוון של קהלים - מחתיכים וחתיכות, דרך זוגות, משפחות, קבצנים ואיך לא - הרבה תיירים.
קופקבנה נולד לפני כ-120 שנה, כשהחלו לסלול את ה"אוונידה אטלנטיקה", הדרך שלאורך החוף. לאורכה בנו עשרות בתי מלון מפוארים.
החוף המדהים הזה נודע בשילוב המדהים שבין השמש של ברזיל, האוקיינוס ומימיו הנהדרים, האווירה הנינוחה של תושבי העיר והיופי הברזילאי על בגדי הים הזעירים שלו.
אם מוסיפים את הבניינים, ההרים והטבע עוצר הנשימה שמקיפים אותו, מבינים היטב כיצד הפך החוף הזה לאחד המקומות והחופים האהובים בעולם. הוא פשוט נהדר!
#מה תראו כאן?
מעבר לשיזוף, ההנאה מפסלי החוף של אחד החופים היפים והידועים בעולם והצפייה ביופי המקומי, חוף קופקבנה, על 4 הקילומטרים שלו, הוא גם ספורטיבי מאוד. תוכלו לשחק בו במשחקי ספורט עם המקומיים, כמו כדורגל, פוצ'יוולי או כדורעף חופים. מעת לעת מתקיימות כאן תחרויות אמיתיות של כדורעף חופים, מה שהופך את השהייה כאן לחוויה של ממש.
לכל אורכו של החוף תראו את טיילת שדרות אטלנטיקה (Atlântica Avenue) הפעילה והומה אדם. הטיילת מרוצפת באבן פורטוגזית בגווני שחור לבן ובסמוך לה מסלולי אופניים. טיול לאורכה הוא חוויה רומנטית ומולה יש שורה בלתי נגמרת של מסעדות וברים, הפעילים ביום ובלילה. שווה לעצור ולשתות בהם דרינק קטן.
לאורך הקיץ ובסופי שבוע יש בקופקבנה לא מעט הופעות חיות וסרטים שמוקרנים על מסך ענק. ואגב, החוף הזה מארח אחת לשנה גם את מסיבות ערב השנה החדשה והסילבסטר של העיר.
#תצפיות ממבצרי החוף
בשני צידיו של חוף קופקבנה ניצבים מבצרים עתיקים, עם תצפיות פנורמיות נהדרות. אל שניהם הכניסה חופשית!
משמאל נמצאת מצודת דוקו דה קשיאס (Fort Duque de Caxias), מצודה עתיקה שניצבת כאן, מאז נבנתה בשנת 1779.
מימין תוכלו לבקר במצודת קופקבנה (Copacabana Fort). זוהי מצודה צעירה יותר, שנבנתה בשנת 1914.
#טיפים
למימי החוף לא מומלץ לצערנו להיכנס, בשל הזוהמה הרבה שבהם.
שוק של עבודות יד ומזכרות מתקיים בטיילת של החוף בכל ערב, למעט יום א', מ-6 בערב ועד חצות.
רעבים? תוכלו לסעוד בדוכנים שלאורך הטיילת או באחת המסעדות, הברים ובתי הקפה שמעבר לכביש.
המשקה הקלאסי כאן הוא כמובן הקייפיריניה הצוננת שמציעים בתי הקפה מול החוף.
חוף קופקבנה לא מומלץ לבלות בשעות הלילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WVuVRujvwgs
ביקור במקום:
https://youtu.be/6PmgrmT04kw
בלוגרים:
https://youtu.be/hNVK80NFaF8
הדרכה:
https://youtu.be/VbhR_6wE1TQ
פוצ'יוולי:
https://youtu.be/3_DW2m0QygA
חוף קופקבנה (Copacabana Beach), שנמצא בדרום הרובע הנושא שם זהה, הוא אחד החופים המפורסמים בעולם והחוף המפורסם ביותר בריו. בכל שנה מגיעים אליו מעל 3 מיליון תיירים.
רצועת החוף היפהפייה הזו, גן עדן טרופי בצורת סהר, ידועה כאחד החופים היפים בעולם. היא משתרעת על פני 4 קילומטרים של חול לבן ודקלים. פירוש שמו בבוליביאנית הוא משהו כמו "לצפות לאופק תכלכל".
קופקבנה מושך אליו מגוון של קהלים - מחתיכים וחתיכות, דרך זוגות, משפחות, קבצנים ואיך לא - הרבה תיירים.
קופקבנה נולד לפני כ-120 שנה, כשהחלו לסלול את ה"אוונידה אטלנטיקה", הדרך שלאורך החוף. לאורכה בנו עשרות בתי מלון מפוארים.
החוף המדהים הזה נודע בשילוב המדהים שבין השמש של ברזיל, האוקיינוס ומימיו הנהדרים, האווירה הנינוחה של תושבי העיר והיופי הברזילאי על בגדי הים הזעירים שלו.
אם מוסיפים את הבניינים, ההרים והטבע עוצר הנשימה שמקיפים אותו, מבינים היטב כיצד הפך החוף הזה לאחד המקומות והחופים האהובים בעולם. הוא פשוט נהדר!
#מה תראו כאן?
מעבר לשיזוף, ההנאה מפסלי החוף של אחד החופים היפים והידועים בעולם והצפייה ביופי המקומי, חוף קופקבנה, על 4 הקילומטרים שלו, הוא גם ספורטיבי מאוד. תוכלו לשחק בו במשחקי ספורט עם המקומיים, כמו כדורגל, פוצ'יוולי או כדורעף חופים. מעת לעת מתקיימות כאן תחרויות אמיתיות של כדורעף חופים, מה שהופך את השהייה כאן לחוויה של ממש.
לכל אורכו של החוף תראו את טיילת שדרות אטלנטיקה (Atlântica Avenue) הפעילה והומה אדם. הטיילת מרוצפת באבן פורטוגזית בגווני שחור לבן ובסמוך לה מסלולי אופניים. טיול לאורכה הוא חוויה רומנטית ומולה יש שורה בלתי נגמרת של מסעדות וברים, הפעילים ביום ובלילה. שווה לעצור ולשתות בהם דרינק קטן.
לאורך הקיץ ובסופי שבוע יש בקופקבנה לא מעט הופעות חיות וסרטים שמוקרנים על מסך ענק. ואגב, החוף הזה מארח אחת לשנה גם את מסיבות ערב השנה החדשה והסילבסטר של העיר.
#תצפיות ממבצרי החוף
בשני צידיו של חוף קופקבנה ניצבים מבצרים עתיקים, עם תצפיות פנורמיות נהדרות. אל שניהם הכניסה חופשית!
משמאל נמצאת מצודת דוקו דה קשיאס (Fort Duque de Caxias), מצודה עתיקה שניצבת כאן, מאז נבנתה בשנת 1779.
מימין תוכלו לבקר במצודת קופקבנה (Copacabana Fort). זוהי מצודה צעירה יותר, שנבנתה בשנת 1914.
#טיפים
למימי החוף לא מומלץ לצערנו להיכנס, בשל הזוהמה הרבה שבהם.
שוק של עבודות יד ומזכרות מתקיים בטיילת של החוף בכל ערב, למעט יום א', מ-6 בערב ועד חצות.
רעבים? תוכלו לסעוד בדוכנים שלאורך הטיילת או באחת המסעדות, הברים ובתי הקפה שמעבר לכביש.
המשקה הקלאסי כאן הוא כמובן הקייפיריניה הצוננת שמציעים בתי הקפה מול החוף.
חוף קופקבנה לא מומלץ לבלות בשעות הלילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WVuVRujvwgs
ביקור במקום:
https://youtu.be/6PmgrmT04kw
בלוגרים:
https://youtu.be/hNVK80NFaF8
הדרכה:
https://youtu.be/VbhR_6wE1TQ
פוצ'יוולי:
https://youtu.be/3_DW2m0QygA
#על העיר הברזילאית התוססת, שרבים רואים בה העיר יפה בעולם
קרנבל מהגדולים בעולם, חופים נהדרים, כדורגל נפלא, אמני קפוארה ורקדני סמבה... הגעתם לריו דה ז'ניירו (Rio de Janeiro), אחד היעדים המרהיבים, הססגוניים ומלאי החיים שתזכו לראות.
מיוחדת, עוצרת נשימה, מתוירת ומדהימה - ריו דה ז’ניירו היא אחת הפנינים של דרום אמריקה ואחת הערים היפות בעולם כולו. עם היופי הטבעי שלה, לא פלא שהברזילאים מכנים אותה "סודדי מָרָביליוזה" (Cidade maravilhosa), שזה בעברית "העיר המופלאה". הם גם נוהגים לומר עליה שהיא “יפה כמו אישה” ושאלוהים, שברא את העולם בששה ימים, התמסר ביום השביעי לברוא אותה.
זוהי עיר עם תצפיות מרהיבות, פארקים ירוקים, חופי ים לבנים, שכונות ציוריות, המשתרעות בשיפולי הרי גרניט שחורים, מפרצים רחבים המכניסים את הים אל בין צוקי ענק ירוקים ומרשימים, מוזיאונים ייחודיים, שמורות טבע נהדרות, בתי קפה מלהיבים, מסעדות שוות, מרכזי קניות נהדרים ושווקים צבעוניים.
בחופים המקומיים והמבקרים בעיר לא כל כך שוחים כאן אבל גולשים ומשתזפים בשמש מול יפהפיות בחוטיני, משחקים כדורעף חופים ומהלכים בטיילות הנעימות.
המוסיקה בריו גם היא שולטת. עם ריקודי סמבה סוערת ומוסיקת בוסה נובה מרגיעה. הכדורגל הוא הספורט הכי פופולרי כאן, כשהיכל הקודש שלו הוא ללא ספק אצטדיון המרקנה, המפורסם בכל העולם.
עד כמה שהיא יפהפייה ומלהיבה, ריו היא גם עיר של ניגודים לא קלים. ליד העושר והאושר, גם העוני בה שובר את הלב. עם שכונות עוני שנקראות פאבלות, המטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך מלאות בפשע, סמים, עוני והמוני ילדים ללא בית או הורים.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ריו דה ז'ניירו".
#היסטוריה
באזור שהוא היום הוא ריו דה ז'ניירו, שכנו בעבר שבטים כמו שבטי הפורי, הטופי ודומיהם. בשנת 1502 גילו את האזור הפורטוגזים.
השם "ריו דה ז'ניירו" שפירושו בפורטוגזית "הנהר של ינואר", נולד מטעות של גספאר דה למוס, שסבר שמפרץ גואנברה שלפניו הוא שפכו של נהר גדול. מכיוון שהתאריך היה ה-1 בינואר 1502 הוא נתן לו את השם "הנהר של ינואר", בפורטוגזית "ריו דה ז'ניירו".
העיר עצמה נוסדה ב-1565, על ידי הפורטוגזים. היא הוקמה כמבצר כנגד קבוצת פיראטים צרפתית, שישבה על אחד מאיי האזור, שדדה וסחרה בסחורות בלתי חוקיות.
במאה ה-17, עת נמצאו זהב ויהלומים במחוז מינאס ז'ראיס (Minas Gerais) הסמוך, זכו המבצר והנמל שלו לחשיבות עצומה, כנמל השיגור של הזהב והיהלומים לפורטוגל ולאירופה.
בשנת 1808, כשנפוליאון כבש והשתלט על פורטוגל, התיישבו הפורטוגזים בריו דה ז'ניירו והפכו את העיר לבירתם. היא הפכה אז לבירה האירופאית היחידה מחוץ לגבולות אירופה.
בשנת 1822, הפך הנסיך פרדו לשליט של האימפריה הברזילאית. ריו נשארה בירת האימפריה החדשה שלו והמשיכה להיות כזו, גם כשהאימפריה הפכה לרפובליקה, בשנת 1889.
בין השנים 1960-1763, במשך כ-200 שנה, ריו דה ז'ניירו נשארה בירת ברזיל. אז הועברה בירת הרפובליקה הברזילאית לבירה החדשה - העיר ברזיליה (Brasilia).
ועדיין, גם מאז, המשיכה וממשיכה ריו להיות הבירה התרבותית של ברזיל והעיר המפורסמת והמוכרת ביותר שלה.
#גיאוגרפיה
הכינוי שנתנו תושבי ריו דה ז'נרו לעירם הוא "העיר המופלאה". ואכן, יופיה הטבעי מהמם. יש בה מפרצים רחבים, עם חופים לבנים, צוקי ענק, תלולים ומיוערים, איים טרופיים, מישורים נהדרים ונופים מהמרהיבים בעולם.
ריו, שבה אחדים מהחופים הטובים והפופולאריים ביותר בעולם, בנויה בטבע ומתמזגת בו נהדר. אפשר למצוא בה את היער העירוני הגדול בעולם ובכלל - מדובר בכרך עצום ועדיין ירוק מאוד.
זוהי עיר של שכונות, כשלכל אחת מהן יש מאפיינים ואווירה משלה. מרכזה בסנטרו, האזור שממנו נולדה העיר. ממנו התפרשו עם השנים לשכונות חדשות שנבנו ליד המפרצים הסמוכים ולפאבלות, שכונות העוני שעל שיפולי ההרים.
#אנשים
התחככות במקומיים כאן היא ממש חובה. ילידי ריו מכונים "קריוקס" או ביחיד "קאריוקה" (carioca). המילה הזו באה משפת הטופי-גוארני ומשמעותה "בית האיש הלבן".
באופן כללי הקריוקס מצטיירים כאנשים שמחים, חביבים, נהנתנים ולא חרוצים מדי. הם חוגגים לא מעט בבתי הספר לסמבה, בקרנבלים ובמועדונים ומבלים בחופים המדהימים של ריו.
התרבות האפריקאית כאן לא נעלמה. רובם מאמינים בדת האומבנדה, לה הם קוראים "מקומבה". זו דת ששמה מגיע מהתופים המובילים את הטקסים שלה ושמקורה לגמרי באפריקה.
למעשה, בכל ברזיל נפוצות כיום מספר דתות שהגיעו עם העבדים מהיבשת השחורה ושאחרי שנים רבות של הסתרה החלו לבצבץ ולתפוס פופולריות. לרוב הן משולבות במרכיבים נוצריים שונים. לא פעם כוללות הדתות הללו טקסים ופולחנים המביאים את המאמינים לטראנס, טקסים שמתקיימים בטבע או במקדשים המכונים "טריירו" (Terreiro).
מטיילים ספונטניים ופתוחים יוכלו למצוא את עצמם יושבים עם מקומיים שופעי חיוכים באותו שולחן, מבלי שהכירו קודם, לוגמים איתם ביחד את הבירה מהחבית, המכונה כאן "שוֹפּ" (Chopp) ומתקשרים בשיחה קולחת, לא פעם כזו שמבוססת בעיקר על תנועות ידיים.
המקומות הטובים ביותר לפגוש את הקריוקס (Cariocas) הם הברים המקומיים, שחלק מהטובים שבהם נמצאים בכיכר פלוריאנו.
#מתי להגיע?
בריו דה ז'ניירו אפשר לבקר בכל ימות השנה, כולל בחורף, שמתרחש כאן בין החודשים יולי וספטמבר. עם טמפרטורות הגבוהות הממוצעות של כ-25 מעלות, החורף הזה הוא ממש לא קר.
חודשי הקיץ של ברזיל, מדצמבר עד פברואר ומרץ, פחות מומלצים, גם בשל המחירים שעולים לקראת ובזמן הקרנבל, גם בגלל הצפיפות הרבה בתקופת הקרנבל וגם בגלל החום והלחות בתקופה זו.
שימו לב שתאריכי הקרנבל משתנים מדי שנה. לכן חשוב לברר את מועדי הקרנבל המעודכנים, לפני שאתם רוכשים את כרטיסי הטיסה.
#תחבורה
בשל שטחה הענקי של העיר ריו דה ז'ניירו, ההליכה ברגל, או שכירת רכב בתוך העיר, אינן מומלצות.
בשני קווי הרכבות התחתיות של ריו (Metro Rio) נוח ובטוח בדרך כלל להתנייד באזור החופים של ריו ובעיר התחתית שלה. אחד הקווים מקשר בין קופקבנה לאצטדיון המרקנה ועובר דרך הסנטרו. השני מקשר בין החלק הצפוני של ריו ולכיוון האצטדיון. שעות הפעילות שלהן בימי שני-שבת בין השעות 5:00 בבוקר לחצות 0:00. בימי ראשון ובחגים לאומיים הפעילות תהיה מהשעה 7:00 בבוקר ועד 23:00.
האוטובוסים העירוניים נוחים ופרושים בכל ריו, אבל הימנעו לנסוע בהם אחרי רדת החשיכה, בדגש על בסנטרו, שהוא מרכז העיר.
מוניות - השתמשו לטובתכם רק במוניות עם פסים צהובים-כחולים, המפעילות מונה ועוצרות ספונטנית ברחוב ובלי צורך להזמינן.
#חסכון
בדקו היטב אם תרצו לשבת בבתי הקפה או במסעדות שמול החופים. לרוב הן יקרות ולא תמיד משקיעות מספיק באיכות או בחוויית האירוח.
#אוכל
בריו יש לא מעט מסעדות בשר שנקראות כאן צ'ורסקריות ומציעות עסקת "אכול כפי יכולתך", במחירים שווים לכל כיס. במסעדות הבופה הללו תקבלו בדרך כלל יחס ברזילאי לבבי ותיהנו מהאווירה המצוינת.
ביום ודאי תבלו פעם פעמיים ב"בַיישוס" (Baixos), ריכוזי הברים ובתי הקפה שיושבים בהם בחוץ, עם כוס בירה קרה, וצופים בעוברים והשבים החולפים מולכם ברחוב.
מי שבוחרים לאכול את האוכל הברזילאי, ייהנו ממיזוג נהדר של טעמים וחומרי גלם טובים מכל העולם. העבדים האפריקאים הביאו איתם למטבח הזה את פירות הים, הפלפלים וחלב הקוקוס, האינדיאנים את האוכל עם הטעמים הטבעיים של מרכיביו והמטבח הפורטוגזי השלים ביינות ובקינוחים המעולים.
לא לשכוח לטעום את מנת הפז'ואדה קומפלטה, המאכל הלאומי של אורז לבן עם שעועית שחורה, שמוגש בדרך כלל עם נתחי בשר. המטבח הברזילאי מלא גם בדגים, פירות ים, בשרים טובים, מרקי ירקות סמיכים וקינוחים טובים.
בשתיה תיהנו מהבוטקוס (Boteco), מזנוני המיצים המקומיים, שחלקם מציעים גם אוכל רחוב. אל תפספסו את הקפיריניה (Caipirinha), אחד הקוקטיילים הכי שווים שיש. בדוכני חלב הקוקוס יהיו הרבה אגוזי קוקוס ירוקים. אם תבקשו אחרי השתייה של חלב הקוקוס, המוכר יפרוס לכם את הקוקוס עצמו והאכילה היא מעדן.
אבל יש עוד המון משקאות טרופיים בברזיל. אם זה הגוארנה, המשקה הלאומי, או ה"סוקו" (Suco), שהם אינספור מיצי הפירות מכל סוג ומיקס שנמכרים בדוכני החוף הרבים. המוגזם מביניהם זה ה"טוטי פרוטי", שאליו דוחפים את כל הפירות האפשריים. אם תבקשו "ויטמינה", המוכר יערבב את מיץ הפרי הזה עם חלב.
לרעננות מקסימלית יש גם את האסאי, שהוא משקה אדום חזק וכמובן תמיד מומלץ התה הברזילאי, שנקרא מטה (Mate). בתיאבון!
https://youtu.be/kbUHvKIAWrM
#שופינג
גם אם לא הגעתם לריו למסע קניות, תוכלו למצוא קצת שופינג טוב ברחוב המסחרי ויסקונדה דה פיראג'ה (Rua Visconde de Pirajá), שבשכונת איפנמה.
קניות מרוכזות תוכלו לעשות בקניונים ומרכזי קניות כמו Shopping Leblon השווה שבדרום העיר ו-Fashion Mall שבפרברים המערביים שלה, קניון שהאופנה והבגדים בו נהדרים.
#תשר
במסעדות בריו דה ז'נרו ניתן לתת טיפ כרצונכם אך לא חייבים. זאת משום שהתשר נכלל בדרך כלל בחשבון והוא בגובה של כ-10%.
לנהגי מוניות מקובל לעגל את המחיר כלפי מעלה, או להשאיר טיפ של 10% מסכום הנסיעה ועוד 35-40 סנט, אם הנהג עזר עם המזוודות.
#בילויים
הקצב של ריו הוא לפעמים בלתי נתפס. יש כאן ברים נהדרים ומועדוני לילה הומים, עם ריקודי סמבה ולא לתיירים. התחככות במקומיים היא חובה כאן כי הם גם יפים להפליא וגם חביבים ומלאי חיים.
לחיי לילה נפלאים בריו ראו את תגית "בילויים בריו דה ז'ניירו". תיהנו!
#מטבע
ריאל
#קידומת ברזיל
+55
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type N ו-C (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/fA7kQn-l6T4
מהאוויר:
https://youtu.be/rPJ0q1j8n6U
החופים:
https://youtu.be/euCMA0MAkQI
הדרכה:
https://youtu.be/ieWNzZPfZzk
קרנבל מהגדולים בעולם, חופים נהדרים, כדורגל נפלא, אמני קפוארה ורקדני סמבה... הגעתם לריו דה ז'ניירו (Rio de Janeiro), אחד היעדים המרהיבים, הססגוניים ומלאי החיים שתזכו לראות.
מיוחדת, עוצרת נשימה, מתוירת ומדהימה - ריו דה ז’ניירו היא אחת הפנינים של דרום אמריקה ואחת הערים היפות בעולם כולו. עם היופי הטבעי שלה, לא פלא שהברזילאים מכנים אותה "סודדי מָרָביליוזה" (Cidade maravilhosa), שזה בעברית "העיר המופלאה". הם גם נוהגים לומר עליה שהיא “יפה כמו אישה” ושאלוהים, שברא את העולם בששה ימים, התמסר ביום השביעי לברוא אותה.
זוהי עיר עם תצפיות מרהיבות, פארקים ירוקים, חופי ים לבנים, שכונות ציוריות, המשתרעות בשיפולי הרי גרניט שחורים, מפרצים רחבים המכניסים את הים אל בין צוקי ענק ירוקים ומרשימים, מוזיאונים ייחודיים, שמורות טבע נהדרות, בתי קפה מלהיבים, מסעדות שוות, מרכזי קניות נהדרים ושווקים צבעוניים.
בחופים המקומיים והמבקרים בעיר לא כל כך שוחים כאן אבל גולשים ומשתזפים בשמש מול יפהפיות בחוטיני, משחקים כדורעף חופים ומהלכים בטיילות הנעימות.
המוסיקה בריו גם היא שולטת. עם ריקודי סמבה סוערת ומוסיקת בוסה נובה מרגיעה. הכדורגל הוא הספורט הכי פופולרי כאן, כשהיכל הקודש שלו הוא ללא ספק אצטדיון המרקנה, המפורסם בכל העולם.
עד כמה שהיא יפהפייה ומלהיבה, ריו היא גם עיר של ניגודים לא קלים. ליד העושר והאושר, גם העוני בה שובר את הלב. עם שכונות עוני שנקראות פאבלות, המטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך מלאות בפשע, סמים, עוני והמוני ילדים ללא בית או הורים.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ריו דה ז'ניירו".
#היסטוריה
באזור שהוא היום הוא ריו דה ז'ניירו, שכנו בעבר שבטים כמו שבטי הפורי, הטופי ודומיהם. בשנת 1502 גילו את האזור הפורטוגזים.
השם "ריו דה ז'ניירו" שפירושו בפורטוגזית "הנהר של ינואר", נולד מטעות של גספאר דה למוס, שסבר שמפרץ גואנברה שלפניו הוא שפכו של נהר גדול. מכיוון שהתאריך היה ה-1 בינואר 1502 הוא נתן לו את השם "הנהר של ינואר", בפורטוגזית "ריו דה ז'ניירו".
העיר עצמה נוסדה ב-1565, על ידי הפורטוגזים. היא הוקמה כמבצר כנגד קבוצת פיראטים צרפתית, שישבה על אחד מאיי האזור, שדדה וסחרה בסחורות בלתי חוקיות.
במאה ה-17, עת נמצאו זהב ויהלומים במחוז מינאס ז'ראיס (Minas Gerais) הסמוך, זכו המבצר והנמל שלו לחשיבות עצומה, כנמל השיגור של הזהב והיהלומים לפורטוגל ולאירופה.
בשנת 1808, כשנפוליאון כבש והשתלט על פורטוגל, התיישבו הפורטוגזים בריו דה ז'ניירו והפכו את העיר לבירתם. היא הפכה אז לבירה האירופאית היחידה מחוץ לגבולות אירופה.
בשנת 1822, הפך הנסיך פרדו לשליט של האימפריה הברזילאית. ריו נשארה בירת האימפריה החדשה שלו והמשיכה להיות כזו, גם כשהאימפריה הפכה לרפובליקה, בשנת 1889.
בין השנים 1960-1763, במשך כ-200 שנה, ריו דה ז'ניירו נשארה בירת ברזיל. אז הועברה בירת הרפובליקה הברזילאית לבירה החדשה - העיר ברזיליה (Brasilia).
ועדיין, גם מאז, המשיכה וממשיכה ריו להיות הבירה התרבותית של ברזיל והעיר המפורסמת והמוכרת ביותר שלה.
#גיאוגרפיה
הכינוי שנתנו תושבי ריו דה ז'נרו לעירם הוא "העיר המופלאה". ואכן, יופיה הטבעי מהמם. יש בה מפרצים רחבים, עם חופים לבנים, צוקי ענק, תלולים ומיוערים, איים טרופיים, מישורים נהדרים ונופים מהמרהיבים בעולם.
ריו, שבה אחדים מהחופים הטובים והפופולאריים ביותר בעולם, בנויה בטבע ומתמזגת בו נהדר. אפשר למצוא בה את היער העירוני הגדול בעולם ובכלל - מדובר בכרך עצום ועדיין ירוק מאוד.
זוהי עיר של שכונות, כשלכל אחת מהן יש מאפיינים ואווירה משלה. מרכזה בסנטרו, האזור שממנו נולדה העיר. ממנו התפרשו עם השנים לשכונות חדשות שנבנו ליד המפרצים הסמוכים ולפאבלות, שכונות העוני שעל שיפולי ההרים.
#אנשים
התחככות במקומיים כאן היא ממש חובה. ילידי ריו מכונים "קריוקס" או ביחיד "קאריוקה" (carioca). המילה הזו באה משפת הטופי-גוארני ומשמעותה "בית האיש הלבן".
באופן כללי הקריוקס מצטיירים כאנשים שמחים, חביבים, נהנתנים ולא חרוצים מדי. הם חוגגים לא מעט בבתי הספר לסמבה, בקרנבלים ובמועדונים ומבלים בחופים המדהימים של ריו.
התרבות האפריקאית כאן לא נעלמה. רובם מאמינים בדת האומבנדה, לה הם קוראים "מקומבה". זו דת ששמה מגיע מהתופים המובילים את הטקסים שלה ושמקורה לגמרי באפריקה.
למעשה, בכל ברזיל נפוצות כיום מספר דתות שהגיעו עם העבדים מהיבשת השחורה ושאחרי שנים רבות של הסתרה החלו לבצבץ ולתפוס פופולריות. לרוב הן משולבות במרכיבים נוצריים שונים. לא פעם כוללות הדתות הללו טקסים ופולחנים המביאים את המאמינים לטראנס, טקסים שמתקיימים בטבע או במקדשים המכונים "טריירו" (Terreiro).
מטיילים ספונטניים ופתוחים יוכלו למצוא את עצמם יושבים עם מקומיים שופעי חיוכים באותו שולחן, מבלי שהכירו קודם, לוגמים איתם ביחד את הבירה מהחבית, המכונה כאן "שוֹפּ" (Chopp) ומתקשרים בשיחה קולחת, לא פעם כזו שמבוססת בעיקר על תנועות ידיים.
המקומות הטובים ביותר לפגוש את הקריוקס (Cariocas) הם הברים המקומיים, שחלק מהטובים שבהם נמצאים בכיכר פלוריאנו.
#מתי להגיע?
בריו דה ז'ניירו אפשר לבקר בכל ימות השנה, כולל בחורף, שמתרחש כאן בין החודשים יולי וספטמבר. עם טמפרטורות הגבוהות הממוצעות של כ-25 מעלות, החורף הזה הוא ממש לא קר.
חודשי הקיץ של ברזיל, מדצמבר עד פברואר ומרץ, פחות מומלצים, גם בשל המחירים שעולים לקראת ובזמן הקרנבל, גם בגלל הצפיפות הרבה בתקופת הקרנבל וגם בגלל החום והלחות בתקופה זו.
שימו לב שתאריכי הקרנבל משתנים מדי שנה. לכן חשוב לברר את מועדי הקרנבל המעודכנים, לפני שאתם רוכשים את כרטיסי הטיסה.
#תחבורה
בשל שטחה הענקי של העיר ריו דה ז'ניירו, ההליכה ברגל, או שכירת רכב בתוך העיר, אינן מומלצות.
בשני קווי הרכבות התחתיות של ריו (Metro Rio) נוח ובטוח בדרך כלל להתנייד באזור החופים של ריו ובעיר התחתית שלה. אחד הקווים מקשר בין קופקבנה לאצטדיון המרקנה ועובר דרך הסנטרו. השני מקשר בין החלק הצפוני של ריו ולכיוון האצטדיון. שעות הפעילות שלהן בימי שני-שבת בין השעות 5:00 בבוקר לחצות 0:00. בימי ראשון ובחגים לאומיים הפעילות תהיה מהשעה 7:00 בבוקר ועד 23:00.
האוטובוסים העירוניים נוחים ופרושים בכל ריו, אבל הימנעו לנסוע בהם אחרי רדת החשיכה, בדגש על בסנטרו, שהוא מרכז העיר.
מוניות - השתמשו לטובתכם רק במוניות עם פסים צהובים-כחולים, המפעילות מונה ועוצרות ספונטנית ברחוב ובלי צורך להזמינן.
#חסכון
בדקו היטב אם תרצו לשבת בבתי הקפה או במסעדות שמול החופים. לרוב הן יקרות ולא תמיד משקיעות מספיק באיכות או בחוויית האירוח.
#אוכל
בריו יש לא מעט מסעדות בשר שנקראות כאן צ'ורסקריות ומציעות עסקת "אכול כפי יכולתך", במחירים שווים לכל כיס. במסעדות הבופה הללו תקבלו בדרך כלל יחס ברזילאי לבבי ותיהנו מהאווירה המצוינת.
ביום ודאי תבלו פעם פעמיים ב"בַיישוס" (Baixos), ריכוזי הברים ובתי הקפה שיושבים בהם בחוץ, עם כוס בירה קרה, וצופים בעוברים והשבים החולפים מולכם ברחוב.
מי שבוחרים לאכול את האוכל הברזילאי, ייהנו ממיזוג נהדר של טעמים וחומרי גלם טובים מכל העולם. העבדים האפריקאים הביאו איתם למטבח הזה את פירות הים, הפלפלים וחלב הקוקוס, האינדיאנים את האוכל עם הטעמים הטבעיים של מרכיביו והמטבח הפורטוגזי השלים ביינות ובקינוחים המעולים.
לא לשכוח לטעום את מנת הפז'ואדה קומפלטה, המאכל הלאומי של אורז לבן עם שעועית שחורה, שמוגש בדרך כלל עם נתחי בשר. המטבח הברזילאי מלא גם בדגים, פירות ים, בשרים טובים, מרקי ירקות סמיכים וקינוחים טובים.
בשתיה תיהנו מהבוטקוס (Boteco), מזנוני המיצים המקומיים, שחלקם מציעים גם אוכל רחוב. אל תפספסו את הקפיריניה (Caipirinha), אחד הקוקטיילים הכי שווים שיש. בדוכני חלב הקוקוס יהיו הרבה אגוזי קוקוס ירוקים. אם תבקשו אחרי השתייה של חלב הקוקוס, המוכר יפרוס לכם את הקוקוס עצמו והאכילה היא מעדן.
אבל יש עוד המון משקאות טרופיים בברזיל. אם זה הגוארנה, המשקה הלאומי, או ה"סוקו" (Suco), שהם אינספור מיצי הפירות מכל סוג ומיקס שנמכרים בדוכני החוף הרבים. המוגזם מביניהם זה ה"טוטי פרוטי", שאליו דוחפים את כל הפירות האפשריים. אם תבקשו "ויטמינה", המוכר יערבב את מיץ הפרי הזה עם חלב.
לרעננות מקסימלית יש גם את האסאי, שהוא משקה אדום חזק וכמובן תמיד מומלץ התה הברזילאי, שנקרא מטה (Mate). בתיאבון!
https://youtu.be/kbUHvKIAWrM
#שופינג
גם אם לא הגעתם לריו למסע קניות, תוכלו למצוא קצת שופינג טוב ברחוב המסחרי ויסקונדה דה פיראג'ה (Rua Visconde de Pirajá), שבשכונת איפנמה.
קניות מרוכזות תוכלו לעשות בקניונים ומרכזי קניות כמו Shopping Leblon השווה שבדרום העיר ו-Fashion Mall שבפרברים המערביים שלה, קניון שהאופנה והבגדים בו נהדרים.
#תשר
במסעדות בריו דה ז'נרו ניתן לתת טיפ כרצונכם אך לא חייבים. זאת משום שהתשר נכלל בדרך כלל בחשבון והוא בגובה של כ-10%.
לנהגי מוניות מקובל לעגל את המחיר כלפי מעלה, או להשאיר טיפ של 10% מסכום הנסיעה ועוד 35-40 סנט, אם הנהג עזר עם המזוודות.
#בילויים
הקצב של ריו הוא לפעמים בלתי נתפס. יש כאן ברים נהדרים ומועדוני לילה הומים, עם ריקודי סמבה ולא לתיירים. התחככות במקומיים היא חובה כאן כי הם גם יפים להפליא וגם חביבים ומלאי חיים.
לחיי לילה נפלאים בריו ראו את תגית "בילויים בריו דה ז'ניירו". תיהנו!
#מטבע
ריאל
#קידומת ברזיל
+55
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type N ו-C (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/fA7kQn-l6T4
מהאוויר:
https://youtu.be/rPJ0q1j8n6U
החופים:
https://youtu.be/euCMA0MAkQI
הדרכה:
https://youtu.be/ieWNzZPfZzk
#על המדרגות הצבעוניות עם המוזאיקה וציורי הקיר
בריו דה ז'ניירו יצר אמן צ'יליאני בשם אסקדריה סלארון (Escadaria Selarón) את אחד מסמלי ההיכר העכשוויים של העיר. מדובר בגרם מדרגות בן 215 מדרגות שעליהן אריחי מוזאיקה וציורי קיר מרהיבים וצבעוניים, המשתנים לכל אורכם ללא הפסקה ומציגים אריחים מצוירים מרחבי העולם.
המדרגות היפהפיות ומצופות הפסיפס הצבעוני התפרסמו בקליפ של הראפר סנופ דוג ופארל לשיר Beautiful, קליפ שבו השניים נראים כשהם ישובים על המדרגות הללו.
אל המקום בריו מגיעים צעירים בהמוניהם ואין כמעט מי שלא מעלה מכאן תמונה מרהיבה לאינסטגרם, או סלפי מתוקתק, עם המדרגות הססגוניות ברקע.
פרויקט האמנות המרשים והכל כך ברזילאי הזה נמצא בקצה הגשר הסמוך לשכונת סנטה טרזה. הוא מוביל מרחוב ג'ואקים סילבה (Joaquim Silva) אל לדיירה דה סנטה טרזה (Ladeira de Santa Teresa).
ואולי הקסם של המדרגות האלה נובע מהאהבה של האיש למדרגותיו. סלארון המשיך ועדכן ושיפר את האריחים במדרגות ללא הפסקה. למי ששאלו אותו, הוא אמר תמיד שיסיים רק כשימות. יום אחד הוא נמצא על המדרגות הללו שכל כך אהב, כשהוא מת.
#טיפים
בואו למדרגות מוקדם, לפני שהמוני תיירים מגיעים בקבוצות גדולות כדי להצטלם בהן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/w8j3fcfUG3Y
הסיפור בקצרה:
https://youtu.be/Pvo4byfwBXY
הקליפ של סנופ דוג ופארל:
https://youtu.be/_FE194VN6c4
עוד קליפ שצולם במקום:
https://youtu.be/oFufs1Hkfd8
בלוגרים:
https://youtu.be/9TU14zXHO1g
הדרכה:
https://youtu.be/xCbcl6rwuVs
בריו דה ז'ניירו יצר אמן צ'יליאני בשם אסקדריה סלארון (Escadaria Selarón) את אחד מסמלי ההיכר העכשוויים של העיר. מדובר בגרם מדרגות בן 215 מדרגות שעליהן אריחי מוזאיקה וציורי קיר מרהיבים וצבעוניים, המשתנים לכל אורכם ללא הפסקה ומציגים אריחים מצוירים מרחבי העולם.
המדרגות היפהפיות ומצופות הפסיפס הצבעוני התפרסמו בקליפ של הראפר סנופ דוג ופארל לשיר Beautiful, קליפ שבו השניים נראים כשהם ישובים על המדרגות הללו.
אל המקום בריו מגיעים צעירים בהמוניהם ואין כמעט מי שלא מעלה מכאן תמונה מרהיבה לאינסטגרם, או סלפי מתוקתק, עם המדרגות הססגוניות ברקע.
פרויקט האמנות המרשים והכל כך ברזילאי הזה נמצא בקצה הגשר הסמוך לשכונת סנטה טרזה. הוא מוביל מרחוב ג'ואקים סילבה (Joaquim Silva) אל לדיירה דה סנטה טרזה (Ladeira de Santa Teresa).
ואולי הקסם של המדרגות האלה נובע מהאהבה של האיש למדרגותיו. סלארון המשיך ועדכן ושיפר את האריחים במדרגות ללא הפסקה. למי ששאלו אותו, הוא אמר תמיד שיסיים רק כשימות. יום אחד הוא נמצא על המדרגות הללו שכל כך אהב, כשהוא מת.
#טיפים
בואו למדרגות מוקדם, לפני שהמוני תיירים מגיעים בקבוצות גדולות כדי להצטלם בהן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/w8j3fcfUG3Y
הסיפור בקצרה:
https://youtu.be/Pvo4byfwBXY
הקליפ של סנופ דוג ופארל:
https://youtu.be/_FE194VN6c4
עוד קליפ שצולם במקום:
https://youtu.be/oFufs1Hkfd8
בלוגרים:
https://youtu.be/9TU14zXHO1g
הדרכה:
https://youtu.be/xCbcl6rwuVs
#על שכונת האמנים שהזמן כמו עצר בה מלכת
אם אתם בעניין של אמנות, בואו לביקור בשכונת סנטה תרזה (Santa Teresa), שכונה מקסימה הממוקמת על גבעה, עם המון בתים קטנים וירק מסביב, שכונה הצופה למפרץ גוואנאברה ואל הנמל של העיר. הנוף מכאן עוצר נשימה!
זוהי שכונה עתירת גלריות וחנויות אמנות, שכונה שהיא ללא ספק מהפנינים של ריו דה ז'ניירו. הרחובות הצרים, המתפתלים והמקסימים שלה מושכים אליהם אמנים וציירים, כמו גם תיירים וחובבי אמנות מקרב תושבי העיר.
כבר יותר מ-200 שנה שהרובע הציורי הזה שומר על אופיו. ברחובותיו המרוצפים, הצרים ולא פעם תלולים, בבתי האבן הקולוניאליים והיפים שלו ובגנים המטופחים ועתירי העצים שמסביבם, תפגשו היום את מיטב האמנים ואנשי התרבות של בירת ברזיל.
את שכונת סנטה תרזה החלו לבנות במחצית הראשונה של המאה ה-19 ומאז היא לא השתנתה הרבה. רבים מהבתים בשכונה הירוקה שופצו ושוקמו במהלך השנים, אבל הטיח המתקלף ברבים מהם הוא סוג של סימן היכר כאן.
#מה תראו כאן?
סנטה רוזה היא אמנם שכונת גלריות האמנות של ריו דה ז'ניירו, אבל יש כאן גם מבני תרבות ובניינים היסטוריים רבים. בין השאר תמצאו כאן את המוזיאון הלאומי לאמנות, הספרייה הלאומית ואת ארמון פדרו ארנסטו (Pedro Ernesto Palace).
ברובע גם שלושה מבני תיאטרון חשובים, שהם גם יצירות אדריכליות מרהיבות. מדובר ב"תיאטרון קרלוס גומז" (Teatro Carlos Gomez) תיאטרון "סינמה איריס" (Cinema Iris) ו"תיאטרון ג'ואה קאטאנו" (Teatro Joâo Caetano). מומלץ לראות ולצלם אותם גם מבחוץ אבל כדאי מאוד ושווה כל רגע, להיכנס ולחוות אותם מבפנים.
#האווירה
את סנטה תרזה החלו לבנות במחצית הראשונה של המאה ה-19. במידה רבה היא מרגישה כאילו הזמן בה קפא מלכת. אלה לא רק הרחובות הקטנים עם האבנים המשתלבות, או האחוזות הגדולות מהמאה ה-19, אלא האווירה הכללית החמימה והלא מתיימרת שבה.
האווירה הזו נוצרה במהלך המאה ה-20, עת הפכה סנטה רוזה למקום של אמנים, סופרים ומוסיקאים. היא פיתחה אווירה בוהמיינית וידידותית, שממשיכה להתקיים בה גם היום ואפשר לחוש בה באוויר.
גם היום, כשהשכונה התגלתה על ידי ההיפסטרים המקומיים והפכה טרנדית ואופנתית מאוד בעיר, עדיין נעים מאוד לשבת בבתי הקפה הקטנים, לבקר בגלריות הייחודיות ובחנויות הבגדים הנעימות.
לצערנו, לא פועלות יותר קרוניות החשמלית המפורסמות של סנטה תרזה. הקרוניות האלה, שעד לפני מספר שנים עדיין פעלו כאן, היו חלק מהקסם של השכונה ותרמו לווייב ההיסטורי שלה.
#טיפים
שווה להגיע לכאן בערב. חיי הלילה בסנטה תרזה הם תוססים וחווייתיים מאוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tV84wvJkgnQ
על הטראם לסנטה תרזה:
https://youtu.be/3SaIiY9-7JM
ביקור במקום:
https://youtu.be/zdpJ6o9dkys
בלוגרים:
https://youtu.be/AcPWcIaohT4
הדרכה:
https://youtu.be/XirjkQ8vhYo
אם אתם בעניין של אמנות, בואו לביקור בשכונת סנטה תרזה (Santa Teresa), שכונה מקסימה הממוקמת על גבעה, עם המון בתים קטנים וירק מסביב, שכונה הצופה למפרץ גוואנאברה ואל הנמל של העיר. הנוף מכאן עוצר נשימה!
זוהי שכונה עתירת גלריות וחנויות אמנות, שכונה שהיא ללא ספק מהפנינים של ריו דה ז'ניירו. הרחובות הצרים, המתפתלים והמקסימים שלה מושכים אליהם אמנים וציירים, כמו גם תיירים וחובבי אמנות מקרב תושבי העיר.
כבר יותר מ-200 שנה שהרובע הציורי הזה שומר על אופיו. ברחובותיו המרוצפים, הצרים ולא פעם תלולים, בבתי האבן הקולוניאליים והיפים שלו ובגנים המטופחים ועתירי העצים שמסביבם, תפגשו היום את מיטב האמנים ואנשי התרבות של בירת ברזיל.
את שכונת סנטה תרזה החלו לבנות במחצית הראשונה של המאה ה-19 ומאז היא לא השתנתה הרבה. רבים מהבתים בשכונה הירוקה שופצו ושוקמו במהלך השנים, אבל הטיח המתקלף ברבים מהם הוא סוג של סימן היכר כאן.
#מה תראו כאן?
סנטה רוזה היא אמנם שכונת גלריות האמנות של ריו דה ז'ניירו, אבל יש כאן גם מבני תרבות ובניינים היסטוריים רבים. בין השאר תמצאו כאן את המוזיאון הלאומי לאמנות, הספרייה הלאומית ואת ארמון פדרו ארנסטו (Pedro Ernesto Palace).
ברובע גם שלושה מבני תיאטרון חשובים, שהם גם יצירות אדריכליות מרהיבות. מדובר ב"תיאטרון קרלוס גומז" (Teatro Carlos Gomez) תיאטרון "סינמה איריס" (Cinema Iris) ו"תיאטרון ג'ואה קאטאנו" (Teatro Joâo Caetano). מומלץ לראות ולצלם אותם גם מבחוץ אבל כדאי מאוד ושווה כל רגע, להיכנס ולחוות אותם מבפנים.
#האווירה
את סנטה תרזה החלו לבנות במחצית הראשונה של המאה ה-19. במידה רבה היא מרגישה כאילו הזמן בה קפא מלכת. אלה לא רק הרחובות הקטנים עם האבנים המשתלבות, או האחוזות הגדולות מהמאה ה-19, אלא האווירה הכללית החמימה והלא מתיימרת שבה.
האווירה הזו נוצרה במהלך המאה ה-20, עת הפכה סנטה רוזה למקום של אמנים, סופרים ומוסיקאים. היא פיתחה אווירה בוהמיינית וידידותית, שממשיכה להתקיים בה גם היום ואפשר לחוש בה באוויר.
גם היום, כשהשכונה התגלתה על ידי ההיפסטרים המקומיים והפכה טרנדית ואופנתית מאוד בעיר, עדיין נעים מאוד לשבת בבתי הקפה הקטנים, לבקר בגלריות הייחודיות ובחנויות הבגדים הנעימות.
לצערנו, לא פועלות יותר קרוניות החשמלית המפורסמות של סנטה תרזה. הקרוניות האלה, שעד לפני מספר שנים עדיין פעלו כאן, היו חלק מהקסם של השכונה ותרמו לווייב ההיסטורי שלה.
#טיפים
שווה להגיע לכאן בערב. חיי הלילה בסנטה תרזה הם תוססים וחווייתיים מאוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tV84wvJkgnQ
על הטראם לסנטה תרזה:
https://youtu.be/3SaIiY9-7JM
ביקור במקום:
https://youtu.be/zdpJ6o9dkys
בלוגרים:
https://youtu.be/AcPWcIaohT4
הדרכה:
https://youtu.be/XirjkQ8vhYo
אתרי חובה בריו דה ז'ניירו
#על שכונת חיי הלילה של ריו
ההיפסטרים של ריו נוהגים להיפגש כאן ב"פאסיו פובליקו" (Praça Passeio Público), מקום מפגש פופולרי והפארק הציבורי הראשון של ריו דה ז'ניירו.
המקום הזה נמצא בשכונת לאפה (Lapa Neighborhood), מהשכונות הידועות של מרכז ריו. לאפה ידועה בזכות המבנים ההיסטוריים המרשימים שבה ובחיי הלילה הסוערים שהיא מספקת.
השכונה הזו מפורסמת בזכות האקוודוקט שלה (Arcos de Lapa), הנחשב לאחד האתרים הידועים והפופולריים של ריו. כמוהו בולטת בה גם הקתדרלה העירונית, המזכירה פירמידה בסגנון תרבות המאיה, עם מדרגות אל השמש.
בשכונה הבליינית וההיפסטרית בעיר תוכלו להיטמע בתרבות הברזילאית האותנטית והעשירה. סצנת המוסיקה והמסעדות האותנטיות של השכונה יעשו לכם את הבילויים הנפלאים בעיר.
#בילויים בלאפה
בריו אומרים שאין כמו בילוי לילי בשכונת לאפּה. השכונה הטרנדית והבוהמית תמיד אינה עשירה או קרובה לים. הסיפור שלה הם הרחובות המקסימים וחיי הלילה הפעילים ומלאי האקשן שבה, שהקנו לה את הכינוי "בירת הסמבה של ברזיל".
בשעות הערב והלילה, בעיקר בסוף השבוע, תוכלו ליהנות כאן מאווירה נהדרת שיוצרים שלל הברים, המועדונים והמסעדות שכאן.
ברחובות שכונת לאפה מתהוללים אינספור היפסטרים, סטודנטים, בוהמיינים וסתם צעירים, שנהנים מריקודים סוערים, משקאות בזיל הזול ואוכל רחוב נהדר, עד השעות הקטנות של הלילה.
חוויית המוסיקה הברזילאית, הריקודים והאופי הנהדר של הקריוקס עושים את הבילוי כאן לחוויה נהדרת, צבעונית ותוססת, שיכולה להימשך עוד ועוד - עמוק אל תוך הלילה.
#תולדות השכונה
שכונת לאפה נמצאת בבמרכז ריו, למרגלות סנטה תרזה. היא הוקמה עוד לפני המאה ה-18 ויש בה בניינים רבים מאותה תקופה, מבנים אופייניים לאדריכלות של ריו הישנה, זו שמזוהה עם השכונות הוותיקות דוגמת לאפה.
במאה ה-18 הוקם בשכונה גם האקוודוקט ההיסטורי המפורסם של לאפה (Arcos da Lapa). מוביל המים הזה בנוי בסגנון רומאי וממש כמו אותם אקוודוקטים רומיים, גם הוא מוביל מים אל העיר.
בשנת 1780 נפתח בלאפה הפארק הראשון בעיר, פארק היסטורי (Passeio Publico) מוצלח.
במהלך השנים לאפה עברה גלגולים שונים. השכונה ידעה עליות וירידות, שלא עצרו אותה. בתקופה מסוימת היא הייתה רובע אורות אדומים ומתחם של זנות בעיר. בהמשך היא הפכה למקום מפגש של אמנים ואנשי רוח ומשם היא הייתה לאזור תוסס, עם חיי לילה ומוסיקה מהאהובים בעיר.
#טיפים
בסופי שבוע סוגרים לתנועה את השדרה המרכזית של רובע לאפה, על בתי הקפה והברים שלה. אז משמיעים בה מוסיקה לריקודים וכולם רוקדים ברחוב ושותים קפיריניה או בירה, מהדוכנים שברחוב.
בבילוי לילי כאן, אל תחמיצו את חוויית הריקודים במועדוני הסמבה המעולים שכאן, דוגמת ה"קריאוקה דה גמה" (Carioca da Gema) הנהדר וה"ריו סנריום" (Rio Scenarium) השווה.
תמונות:
https://youtu.be/NfN4TGZcQPA
מהאוויר:
https://youtu.be/Ucrgz53OKEs
ביקור במקום בערב:
https://youtu.be/e3ySQqRsziw
בערב:
https://youtu.be/10QUeyGjRZA
מסיבת רחוב בשכונה:
https://youtu.be/3V66R3jUKM8
ההיפסטרים של ריו נוהגים להיפגש כאן ב"פאסיו פובליקו" (Praça Passeio Público), מקום מפגש פופולרי והפארק הציבורי הראשון של ריו דה ז'ניירו.
המקום הזה נמצא בשכונת לאפה (Lapa Neighborhood), מהשכונות הידועות של מרכז ריו. לאפה ידועה בזכות המבנים ההיסטוריים המרשימים שבה ובחיי הלילה הסוערים שהיא מספקת.
השכונה הזו מפורסמת בזכות האקוודוקט שלה (Arcos de Lapa), הנחשב לאחד האתרים הידועים והפופולריים של ריו. כמוהו בולטת בה גם הקתדרלה העירונית, המזכירה פירמידה בסגנון תרבות המאיה, עם מדרגות אל השמש.
בשכונה הבליינית וההיפסטרית בעיר תוכלו להיטמע בתרבות הברזילאית האותנטית והעשירה. סצנת המוסיקה והמסעדות האותנטיות של השכונה יעשו לכם את הבילויים הנפלאים בעיר.
#בילויים בלאפה
בריו אומרים שאין כמו בילוי לילי בשכונת לאפּה. השכונה הטרנדית והבוהמית תמיד אינה עשירה או קרובה לים. הסיפור שלה הם הרחובות המקסימים וחיי הלילה הפעילים ומלאי האקשן שבה, שהקנו לה את הכינוי "בירת הסמבה של ברזיל".
בשעות הערב והלילה, בעיקר בסוף השבוע, תוכלו ליהנות כאן מאווירה נהדרת שיוצרים שלל הברים, המועדונים והמסעדות שכאן.
ברחובות שכונת לאפה מתהוללים אינספור היפסטרים, סטודנטים, בוהמיינים וסתם צעירים, שנהנים מריקודים סוערים, משקאות בזיל הזול ואוכל רחוב נהדר, עד השעות הקטנות של הלילה.
חוויית המוסיקה הברזילאית, הריקודים והאופי הנהדר של הקריוקס עושים את הבילוי כאן לחוויה נהדרת, צבעונית ותוססת, שיכולה להימשך עוד ועוד - עמוק אל תוך הלילה.
#תולדות השכונה
שכונת לאפה נמצאת בבמרכז ריו, למרגלות סנטה תרזה. היא הוקמה עוד לפני המאה ה-18 ויש בה בניינים רבים מאותה תקופה, מבנים אופייניים לאדריכלות של ריו הישנה, זו שמזוהה עם השכונות הוותיקות דוגמת לאפה.
במאה ה-18 הוקם בשכונה גם האקוודוקט ההיסטורי המפורסם של לאפה (Arcos da Lapa). מוביל המים הזה בנוי בסגנון רומאי וממש כמו אותם אקוודוקטים רומיים, גם הוא מוביל מים אל העיר.
בשנת 1780 נפתח בלאפה הפארק הראשון בעיר, פארק היסטורי (Passeio Publico) מוצלח.
במהלך השנים לאפה עברה גלגולים שונים. השכונה ידעה עליות וירידות, שלא עצרו אותה. בתקופה מסוימת היא הייתה רובע אורות אדומים ומתחם של זנות בעיר. בהמשך היא הפכה למקום מפגש של אמנים ואנשי רוח ומשם היא הייתה לאזור תוסס, עם חיי לילה ומוסיקה מהאהובים בעיר.
#טיפים
בסופי שבוע סוגרים לתנועה את השדרה המרכזית של רובע לאפה, על בתי הקפה והברים שלה. אז משמיעים בה מוסיקה לריקודים וכולם רוקדים ברחוב ושותים קפיריניה או בירה, מהדוכנים שברחוב.
בבילוי לילי כאן, אל תחמיצו את חוויית הריקודים במועדוני הסמבה המעולים שכאן, דוגמת ה"קריאוקה דה גמה" (Carioca da Gema) הנהדר וה"ריו סנריום" (Rio Scenarium) השווה.
תמונות:
https://youtu.be/NfN4TGZcQPA
מהאוויר:
https://youtu.be/Ucrgz53OKEs
ביקור במקום בערב:
https://youtu.be/e3ySQqRsziw
בערב:
https://youtu.be/10QUeyGjRZA
מסיבת רחוב בשכונה:
https://youtu.be/3V66R3jUKM8
#על הגנים הבוטניים הגדולים בברזיל
הגנים הבוטניים (Jardim Botânico do Rio de Janeiro) הם מקום מפלט רגוע ושקט מחיי העיר התוססת ומהחופים שלה. הם ממוקמים במרחק של 15 דקות בלבד מקופקבנה ומאיפנמה, בסמוך לשכונת לגואה. מן הסתם ימצאו כאן עניין רב אלו המתעניינים בצמחייה המקומית ובצמחייה בכלל.
ביקור בגן הבוטני של ריו, שקיים כאן כבר 208 שנה, יפגיש אתכם עם אחד הגנים הבוטניים הגדולים בעולם ומהמפורסמים באמריקה כולה. על פני 540 אלף מטרים רבועים תראו כאן מעל 6,500 מיני צמחים, חלקם בסכנת הכחדה בטבע.
בנוסף, מסתובבים וחיים בגן הבוטני שכאן קופים רבים ויותר מ-140 מיני ציפורים ובעלי חיים שונים. גם מהם רבים נמצאים כיום בעולם בסכנת הכחדה.
#מה תראו כאן?
על פני 1.5 הקמ"ר הירוקים של הגן הבוטאני תוכלו לצפות במשהו שמזכיר גן עדן לצומח ולחי.
כבר בכניסה לגן תעברו ב"שדרת עצי הדקל המלכותיים". זוהי שדרה מרשימה, באורך של 750 מטרים. משני צידיה שורה של מעל 130 דקלים גבוהים, כולם תולדה של דקל אחד שהובא לכאן במקור.
באזור מיוחד בגן, אחרי גן יפני ומזרקות, תראו אזור עם מעל 600 סוגי סחלבים ומגוון ענקי של כ-900 סוגים של עצי דקל
עוד בפארק מגוון גדול של יונקים וציפורים, כולל קופים רבים ואפילו בואשים. באגמים שכאן יש שלל דגים צבעוניים, ביתן פרפרים וביתן זוחלים, עם נחשים ולטאות מגוונים.
בגן פועלים גם מוזיאון המוקדש לסביבה ירוקה ומרכז המחקר המקומי, שבו התקיימו רבים מהמחקרים הבוטניים הגדולים של ברזיל.
#הסיפור על הגן והדקלים של ריו
הגן הבוטני הזה נולד כשג'ואו השישי, מלך פורטוגל, רכש ב-1808 מטע סוכר גדול. מסביבו הוא הורה לנטוע דקלים, שהובאו לשם כך במיוחד מאסיה.
המלך חלם על גן פלאים שבו ניתן יהיה לאקלם צמחים ועצים שהובאו במיוחד מהמזרח הרחוק, ביניהם אגוזי מוסקט, קינמון ופלפלים.
בשנת 1822, הגן נפתח לקהל הרחב. מטע הסוכר הפך לגן בוטני יפה להפליא. מאז המבקרים נהנו בו ממבחר אדיר של צמחים מכל העולם ומחממת הסחלבים הנהדרת.
אבל בלטו בו במיוחד הדקלים הגבוהים והמרהיבים שלו. ההסיטוריונים מספרים שבלילות נהגו העבדים של המלך לעלות אל צמרות הדקלים, לגנוב את התמרים, פירות הדקל, ולמכור אותם בעיר. כך יצא שבכל האזור אכלו המקומיים מהפרי המתוק.
כמו רבים בעולם, אוכלי התמרים לא תמיד טרחו לחפש פח אשפה. רבים מהם השליכו את החרצנים אל הקרקע ואותם חרצנים החלו מצמיחים דקלים בכל פינה באזור. היום מעטרים דקלים כמעט את כל השכונות של ריו דה ז'ניירו.
#טיפים
מומלץ להגיע לכאן בשעות אחר הצהריים.
בבית הקפה שמשקיף על הגן הבוטאני תוכלו ליהנות מקפה ועוגה. בסופי שבוע מנגנים כאן גם הרכבי מוסיקה חיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/olR2e1aqL6U
ביקור במקום:
https://youtu.be/s0wVnk4HLgE
בלוגרים:
https://youtu.be/ua4Q3UlR1bs
הדרכה:
https://youtu.be/PVroIDVltrc
הגנים הבוטניים (Jardim Botânico do Rio de Janeiro) הם מקום מפלט רגוע ושקט מחיי העיר התוססת ומהחופים שלה. הם ממוקמים במרחק של 15 דקות בלבד מקופקבנה ומאיפנמה, בסמוך לשכונת לגואה. מן הסתם ימצאו כאן עניין רב אלו המתעניינים בצמחייה המקומית ובצמחייה בכלל.
ביקור בגן הבוטני של ריו, שקיים כאן כבר 208 שנה, יפגיש אתכם עם אחד הגנים הבוטניים הגדולים בעולם ומהמפורסמים באמריקה כולה. על פני 540 אלף מטרים רבועים תראו כאן מעל 6,500 מיני צמחים, חלקם בסכנת הכחדה בטבע.
בנוסף, מסתובבים וחיים בגן הבוטני שכאן קופים רבים ויותר מ-140 מיני ציפורים ובעלי חיים שונים. גם מהם רבים נמצאים כיום בעולם בסכנת הכחדה.
#מה תראו כאן?
על פני 1.5 הקמ"ר הירוקים של הגן הבוטאני תוכלו לצפות במשהו שמזכיר גן עדן לצומח ולחי.
כבר בכניסה לגן תעברו ב"שדרת עצי הדקל המלכותיים". זוהי שדרה מרשימה, באורך של 750 מטרים. משני צידיה שורה של מעל 130 דקלים גבוהים, כולם תולדה של דקל אחד שהובא לכאן במקור.
באזור מיוחד בגן, אחרי גן יפני ומזרקות, תראו אזור עם מעל 600 סוגי סחלבים ומגוון ענקי של כ-900 סוגים של עצי דקל
עוד בפארק מגוון גדול של יונקים וציפורים, כולל קופים רבים ואפילו בואשים. באגמים שכאן יש שלל דגים צבעוניים, ביתן פרפרים וביתן זוחלים, עם נחשים ולטאות מגוונים.
בגן פועלים גם מוזיאון המוקדש לסביבה ירוקה ומרכז המחקר המקומי, שבו התקיימו רבים מהמחקרים הבוטניים הגדולים של ברזיל.
#הסיפור על הגן והדקלים של ריו
הגן הבוטני הזה נולד כשג'ואו השישי, מלך פורטוגל, רכש ב-1808 מטע סוכר גדול. מסביבו הוא הורה לנטוע דקלים, שהובאו לשם כך במיוחד מאסיה.
המלך חלם על גן פלאים שבו ניתן יהיה לאקלם צמחים ועצים שהובאו במיוחד מהמזרח הרחוק, ביניהם אגוזי מוסקט, קינמון ופלפלים.
בשנת 1822, הגן נפתח לקהל הרחב. מטע הסוכר הפך לגן בוטני יפה להפליא. מאז המבקרים נהנו בו ממבחר אדיר של צמחים מכל העולם ומחממת הסחלבים הנהדרת.
אבל בלטו בו במיוחד הדקלים הגבוהים והמרהיבים שלו. ההסיטוריונים מספרים שבלילות נהגו העבדים של המלך לעלות אל צמרות הדקלים, לגנוב את התמרים, פירות הדקל, ולמכור אותם בעיר. כך יצא שבכל האזור אכלו המקומיים מהפרי המתוק.
כמו רבים בעולם, אוכלי התמרים לא תמיד טרחו לחפש פח אשפה. רבים מהם השליכו את החרצנים אל הקרקע ואותם חרצנים החלו מצמיחים דקלים בכל פינה באזור. היום מעטרים דקלים כמעט את כל השכונות של ריו דה ז'ניירו.
#טיפים
מומלץ להגיע לכאן בשעות אחר הצהריים.
בבית הקפה שמשקיף על הגן הבוטאני תוכלו ליהנות מקפה ועוגה. בסופי שבוע מנגנים כאן גם הרכבי מוסיקה חיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/olR2e1aqL6U
ביקור במקום:
https://youtu.be/s0wVnk4HLgE
בלוגרים:
https://youtu.be/ua4Q3UlR1bs
הדרכה:
https://youtu.be/PVroIDVltrc
#על המוזיאון הייחודי של העתיד
מאז נפתח ב-2015, מושך אליו מוזיאון המחר (Museu do Amanha) של ריו דה ז'ניירו מבקרים מכל העולם. באופטימיות הברזילאית האופיינית והסוחפת כל כך מציג המוזיאון הזה את העתיד, כפי שרואים אותו בברזיל, הארץ שסטפן צווייג כינה באחד מספריו "ארץ העתיד".
צורתו יוצאת הדופן ועיצובו העתידני של המוזיאון הזה הפכו אותו בשנים האחרונות לאחד הסמלים הבולטים של העיר ריו. אבל הוא ידוע גם בזכות התערוכות המרשימות שמוצגות בו, שעוסקות בעולם שבו אנו חיים ובעתיד הצפוי לנו.
מטרת המוזיאון החדש לחקור את אפשרויות העתיד של ברזיל ושל המין האנושי בכלל. מנסים כאן לענות על שאלות שנוגעות לעבר ולעתיד והיחס שביניהם. העיסוק של המוזיאון הוא בחברה האנושית כולה ובמה שצפוי לאוכלוסיית העולם.
ב“מוזיאון המחר" הושקעה מחשבה רבה במענה על השאלה של איך להציג את העתיד. אוצרי המוזיאון השקיעו עבודה רבה גם בבחירת התוכן וניסוח האג'נדה של המוזיאון לקראת העתיד וכיצד להציגו, ביחס לאפשרויות הבחירה של מדינות, ממשלות ואוכלוסיית העולם.
#מה תראו כאן?
מוזיאון המחר מחולק ל-4 אגפי תוכן:
היקום (הקוסמוס) - אגף המציג במחשבות על היקום ובממדי הענק שלו, את מקומנו ביקום.
הקונטקסט - עוסק בנושאים כמו כדור הארץ, היווצרות החיים בו, מחזור החיים, האיזון הסביבתי, אקלים, מגוון ביולוגי, ה-DNA, ההתפתחות של מוח בעלי החיים ועוד.
ההווה או התקופה האנתרופוגנית - בו עוסקים ב"תקופה האנתרופוגנית", תקופה המתאפיינת בהשפעתו השלילית של המין האנושי על כדור הארץ. יש כאן גם עיסוק באורבניזציה, בצרכנות המטורפת, מהפכת והתפוצצות המידע ועוד. שפע של אמצעים מתקדמים מדגימים באינטנסיביות אולטרה מודרנית כיצד האדם משפיע ומשנה את העולם.
העתיד או המחר - כאן מציג המוזיאון חזון אופטימי ואופייני לברזיל, של עתיד טוב, עם חיים משותפים, רעות אנושית ואפילו שותפות בין בני האדם. החזון מדביק בהתלהבות מהעולם העתידי, כפי שרואים אותו כאן, בתקווה שנעשה את הדברים הנכונים היום.
#מבנה המוזיאון
אחד הדברים המרשימים כאן הוא המבנה עוצר הנשימה של המוזיאון, המשנה את צורתו לפי השמש.
על פני 15 אלף מטרים רבועים של יופי, זהו מבנה דמוי עלה, עתיר טכנולוגיה, מעוצב, מודרני ועתידני. יש לו גם גג משתנה, שפונה אל המפרץ. יצר אותו האדריכל הספרדי הנודע קלטרווה, שכבר מזמן הפך למודרניסט
מהגדולים ולמותג עולמי מנצח.
המבנה הזה עמוס סמליות, שכן אם לידו ניצבים מבנים קולוניאליסטים מהעבר של ברזיל, הוא פונה במבטו אל הים וממחיש את פניהם של מגלי ברזיל הפורטוגלים, שראו כשהביטו מן הים את גן העדן ואת ארץ העושר המונחת לפניהם לביזה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/esjlshFwhew
ביקור במקום:
https://youtu.be/HtYx_rd5t7E
בתכניות:
https://youtu.be/43XyEXzvYuI
הדרכה:
https://youtu.be/LPscPyStwNE
מאז נפתח ב-2015, מושך אליו מוזיאון המחר (Museu do Amanha) של ריו דה ז'ניירו מבקרים מכל העולם. באופטימיות הברזילאית האופיינית והסוחפת כל כך מציג המוזיאון הזה את העתיד, כפי שרואים אותו בברזיל, הארץ שסטפן צווייג כינה באחד מספריו "ארץ העתיד".
צורתו יוצאת הדופן ועיצובו העתידני של המוזיאון הזה הפכו אותו בשנים האחרונות לאחד הסמלים הבולטים של העיר ריו. אבל הוא ידוע גם בזכות התערוכות המרשימות שמוצגות בו, שעוסקות בעולם שבו אנו חיים ובעתיד הצפוי לנו.
מטרת המוזיאון החדש לחקור את אפשרויות העתיד של ברזיל ושל המין האנושי בכלל. מנסים כאן לענות על שאלות שנוגעות לעבר ולעתיד והיחס שביניהם. העיסוק של המוזיאון הוא בחברה האנושית כולה ובמה שצפוי לאוכלוסיית העולם.
ב“מוזיאון המחר" הושקעה מחשבה רבה במענה על השאלה של איך להציג את העתיד. אוצרי המוזיאון השקיעו עבודה רבה גם בבחירת התוכן וניסוח האג'נדה של המוזיאון לקראת העתיד וכיצד להציגו, ביחס לאפשרויות הבחירה של מדינות, ממשלות ואוכלוסיית העולם.
#מה תראו כאן?
מוזיאון המחר מחולק ל-4 אגפי תוכן:
היקום (הקוסמוס) - אגף המציג במחשבות על היקום ובממדי הענק שלו, את מקומנו ביקום.
הקונטקסט - עוסק בנושאים כמו כדור הארץ, היווצרות החיים בו, מחזור החיים, האיזון הסביבתי, אקלים, מגוון ביולוגי, ה-DNA, ההתפתחות של מוח בעלי החיים ועוד.
ההווה או התקופה האנתרופוגנית - בו עוסקים ב"תקופה האנתרופוגנית", תקופה המתאפיינת בהשפעתו השלילית של המין האנושי על כדור הארץ. יש כאן גם עיסוק באורבניזציה, בצרכנות המטורפת, מהפכת והתפוצצות המידע ועוד. שפע של אמצעים מתקדמים מדגימים באינטנסיביות אולטרה מודרנית כיצד האדם משפיע ומשנה את העולם.
העתיד או המחר - כאן מציג המוזיאון חזון אופטימי ואופייני לברזיל, של עתיד טוב, עם חיים משותפים, רעות אנושית ואפילו שותפות בין בני האדם. החזון מדביק בהתלהבות מהעולם העתידי, כפי שרואים אותו כאן, בתקווה שנעשה את הדברים הנכונים היום.
#מבנה המוזיאון
אחד הדברים המרשימים כאן הוא המבנה עוצר הנשימה של המוזיאון, המשנה את צורתו לפי השמש.
על פני 15 אלף מטרים רבועים של יופי, זהו מבנה דמוי עלה, עתיר טכנולוגיה, מעוצב, מודרני ועתידני. יש לו גם גג משתנה, שפונה אל המפרץ. יצר אותו האדריכל הספרדי הנודע קלטרווה, שכבר מזמן הפך למודרניסט
מהגדולים ולמותג עולמי מנצח.
המבנה הזה עמוס סמליות, שכן אם לידו ניצבים מבנים קולוניאליסטים מהעבר של ברזיל, הוא פונה במבטו אל הים וממחיש את פניהם של מגלי ברזיל הפורטוגלים, שראו כשהביטו מן הים את גן העדן ואת ארץ העושר המונחת לפניהם לביזה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/esjlshFwhew
ביקור במקום:
https://youtu.be/HtYx_rd5t7E
בתכניות:
https://youtu.be/43XyEXzvYuI
הדרכה:
https://youtu.be/LPscPyStwNE
#על היער העירוני הגדול בעולם
מתפרש על פני כ-32 קמ"ר, יער טיז'וקה או פשוט רק טיג'וקה (Parque Nacional da Tijuca) הוא היער העירוני הגדול ביותר בעולם.
יער טיז'וקה הוא יער גשם טרופי עצום, המכיל המוני עצים, מגוון של צמחיה סבוכה, שלל מפלי מים ואינספור מיני עופות ובעלי חיים.
מרבית היער, שנמצא במרחק של כחצי שעת נסיעה מחופי קופקבנה ואיפנמה, מכיל כ-9 מיליון עצים, שננטעו כאן לאחר הרס היער המקורי שהיה באזור בעבר, יער שנעקר לטובת מטעי קפה חדשים.
#מה יש כאן?
יער טיז'וקה, היער האורבני הגדול ביותר בעולם, הוא אחד ממקומות המפלט השלווים, של העיר. תושבי ריו אוהבים לבלות בו, הרחק מהמולת העיר.
ביער צירוף של שבילי הליכה וריצה נהדרים, שבהם גם רוכבים על אופניים. לאורך השבילים הללו כדאי לפקוח עיניים ולגלות מאות סוגי צמחים, חרקים, ציפורים, קופים ומגוון בעלי חיים אמזוניים נוספים.
עוד ביער מספר מפלים ובריכות טבעיות, ששווה לשחות או לטבול בהן.
מפיקניק משפחתי או זוגי בין העצים, דרך ריצה, הליכה, פעילות גופנית או רחצה בבריכה שמתחת לאחד המפלים היפים שביער.
פה ושם תראו כמה אחוזות היסטוריות ומרשימות.
לא נשכח את נקודות התצפית הנהדרות והמדהימות. הן מאפשרות מבט על חלק מאתרי העיר היפים ביותר, מפסל ישו הגואל שבקורקובדו, דרך ריו דה ז'ניירו הפרושה מתחת ועד מפרץ גוואנברה היפה כל כך.
#טיפים
הביאו בגד ים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ayUC7Mt-TFY
ביקור במקום:
https://youtu.be/UZf1zdfMrA4
בלוגרים:
https://youtu.be/a0G_j-_xabA
הדרכה:
https://youtu.be/3YHtLPu0jz4
מתפרש על פני כ-32 קמ"ר, יער טיז'וקה או פשוט רק טיג'וקה (Parque Nacional da Tijuca) הוא היער העירוני הגדול ביותר בעולם.
יער טיז'וקה הוא יער גשם טרופי עצום, המכיל המוני עצים, מגוון של צמחיה סבוכה, שלל מפלי מים ואינספור מיני עופות ובעלי חיים.
מרבית היער, שנמצא במרחק של כחצי שעת נסיעה מחופי קופקבנה ואיפנמה, מכיל כ-9 מיליון עצים, שננטעו כאן לאחר הרס היער המקורי שהיה באזור בעבר, יער שנעקר לטובת מטעי קפה חדשים.
#מה יש כאן?
יער טיז'וקה, היער האורבני הגדול ביותר בעולם, הוא אחד ממקומות המפלט השלווים, של העיר. תושבי ריו אוהבים לבלות בו, הרחק מהמולת העיר.
ביער צירוף של שבילי הליכה וריצה נהדרים, שבהם גם רוכבים על אופניים. לאורך השבילים הללו כדאי לפקוח עיניים ולגלות מאות סוגי צמחים, חרקים, ציפורים, קופים ומגוון בעלי חיים אמזוניים נוספים.
עוד ביער מספר מפלים ובריכות טבעיות, ששווה לשחות או לטבול בהן.
מפיקניק משפחתי או זוגי בין העצים, דרך ריצה, הליכה, פעילות גופנית או רחצה בבריכה שמתחת לאחד המפלים היפים שביער.
פה ושם תראו כמה אחוזות היסטוריות ומרשימות.
לא נשכח את נקודות התצפית הנהדרות והמדהימות. הן מאפשרות מבט על חלק מאתרי העיר היפים ביותר, מפסל ישו הגואל שבקורקובדו, דרך ריו דה ז'ניירו הפרושה מתחת ועד מפרץ גוואנברה היפה כל כך.
#טיפים
הביאו בגד ים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ayUC7Mt-TFY
ביקור במקום:
https://youtu.be/UZf1zdfMrA4
בלוגרים:
https://youtu.be/a0G_j-_xabA
הדרכה:
https://youtu.be/3YHtLPu0jz4
#על חוף הקהילה הגאה בצורת הסהר
לצד קופקבנה, החוף המפורסם ביותר של העיר, חוף איפנמה (Ipanema Beach) גם הוא חוף פופולרי, מתוייר ומפורסם מאוד בעיר. אם תרצו, זהו החוף של הצעירים האופנתיים של ריו.
החוף הזה, שהוכרז לא פעם כ"חוף הסקסי ביותר בעולם", הוא מקום שיזוף ובילוי מעולה, למי שמחפשים כאן חוף צבעוני, תוסס והומה.
הדגלים עם צבעי הקשת המפוזרים בכל רחבי החוף מעידים עליו שחוף איפנמה הוא גם החוף האהוד על חברי הקהילה הגאה בריו והלהט"ב המבקרים בעיר.
פרוש שמו של החוף הוא "מים מסוכנים". ואכן, בחוף הזה, שידוע בזרמים החזקים שבו, נמנעים מרבית המבקרים מלרחוץ במים.
החוף הזה ידוע בעולם כולו, בעיקר בזכות להיט הענק העולמי “הנערה מאיפנמה”. הוא נכתב על אחת היפות שבבנות השכונה שלידו, שכונת איפנמה. ברקע החוף ניצבים "שני האחים" (Dois Irmãos). אלו צמד הרים איקוניים שעוטפים את החוף מאחוריו.
ביניהם משתרע החוף, שצורתו צורת סהר. בצידו האחד תעלת מים, שמהווה את הגבול הטבעי שלו עם חוף לבלון ובצידו השני ניצב סלע הארפואדור, שהוא הגבול בינו לבין חוף קופקבנה המפורסם.
#מה תעשו כאן?
כשתגיעו אל החוף הביטו אל מגדלי המצילים שנקראים כאן "postos". כל אחד מהם מציע משהו משלו.
באזור של מגדל 8 תראו את ילדי הפבלות, שכונות העוני של ריו דה ז'ניירו. כאן הם משחקים ונהנים.
מסביב למגדל 9 נמצאים הצעירים והצעירות, המשתזפות והמשתזפים ובעיקר היפים והיפות.
אזור מגדל 10 הוא המקום להיות בו, למי שרוצים להוציא אנרגיות בספורט. כאן אפשר לשחק או לצפות במשחקי כדורגל, כדורעף, או פוּטֶווֹלי (futevôlei), ספורט חופים שמשלב את שניהם.
#על שכונת איפנמה הסמוכה
שכונת איפנמה נחשבת בעיר לאזור של שופינג וחיים טובים. יש בה חנויות מעצבים יוקרתיות, שלל חנויות אופנה שוות וגלריות אמנות מעניינות.
לבילויים תמצאו כאן מועדוני ריקודים, מסעדות ותאטראות מרכזיים בעיר.
#טיפים
למחפשים שקט ושלווה מומלץ להגיע לאיפנמה מוקדם בבוקר, או באמצע השבוע (לא בשבת או ביום א').
למים בחוף לא מומלץ להיכנס, בשל הזוהמה הרבה שבהם (בדיוק כמו בחוף קופקבנה).
ליד החוף בכל יום ראשון, מתקיים יד החוף יריד הפיירה היפי (Feira Hippie) הגדול, עם מבחר מגוון של עבודות יד, עיצוב ואומנות. בשעות 7:00-19:00 (ב-Praça General Osório).
גלישת גלים מוצלחת תהיה באזור הארפואדור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jtqcsOkJWHE
ביקור במקום:
https://youtu.be/00fWHOSzJFc
האווירה:
https://youtu.be/Q1LDODcjiiI
לצד קופקבנה, החוף המפורסם ביותר של העיר, חוף איפנמה (Ipanema Beach) גם הוא חוף פופולרי, מתוייר ומפורסם מאוד בעיר. אם תרצו, זהו החוף של הצעירים האופנתיים של ריו.
החוף הזה, שהוכרז לא פעם כ"חוף הסקסי ביותר בעולם", הוא מקום שיזוף ובילוי מעולה, למי שמחפשים כאן חוף צבעוני, תוסס והומה.
הדגלים עם צבעי הקשת המפוזרים בכל רחבי החוף מעידים עליו שחוף איפנמה הוא גם החוף האהוד על חברי הקהילה הגאה בריו והלהט"ב המבקרים בעיר.
פרוש שמו של החוף הוא "מים מסוכנים". ואכן, בחוף הזה, שידוע בזרמים החזקים שבו, נמנעים מרבית המבקרים מלרחוץ במים.
החוף הזה ידוע בעולם כולו, בעיקר בזכות להיט הענק העולמי “הנערה מאיפנמה”. הוא נכתב על אחת היפות שבבנות השכונה שלידו, שכונת איפנמה. ברקע החוף ניצבים "שני האחים" (Dois Irmãos). אלו צמד הרים איקוניים שעוטפים את החוף מאחוריו.
ביניהם משתרע החוף, שצורתו צורת סהר. בצידו האחד תעלת מים, שמהווה את הגבול הטבעי שלו עם חוף לבלון ובצידו השני ניצב סלע הארפואדור, שהוא הגבול בינו לבין חוף קופקבנה המפורסם.
#מה תעשו כאן?
כשתגיעו אל החוף הביטו אל מגדלי המצילים שנקראים כאן "postos". כל אחד מהם מציע משהו משלו.
באזור של מגדל 8 תראו את ילדי הפבלות, שכונות העוני של ריו דה ז'ניירו. כאן הם משחקים ונהנים.
מסביב למגדל 9 נמצאים הצעירים והצעירות, המשתזפות והמשתזפים ובעיקר היפים והיפות.
אזור מגדל 10 הוא המקום להיות בו, למי שרוצים להוציא אנרגיות בספורט. כאן אפשר לשחק או לצפות במשחקי כדורגל, כדורעף, או פוּטֶווֹלי (futevôlei), ספורט חופים שמשלב את שניהם.
#על שכונת איפנמה הסמוכה
שכונת איפנמה נחשבת בעיר לאזור של שופינג וחיים טובים. יש בה חנויות מעצבים יוקרתיות, שלל חנויות אופנה שוות וגלריות אמנות מעניינות.
לבילויים תמצאו כאן מועדוני ריקודים, מסעדות ותאטראות מרכזיים בעיר.
#טיפים
למחפשים שקט ושלווה מומלץ להגיע לאיפנמה מוקדם בבוקר, או באמצע השבוע (לא בשבת או ביום א').
למים בחוף לא מומלץ להיכנס, בשל הזוהמה הרבה שבהם (בדיוק כמו בחוף קופקבנה).
ליד החוף בכל יום ראשון, מתקיים יד החוף יריד הפיירה היפי (Feira Hippie) הגדול, עם מבחר מגוון של עבודות יד, עיצוב ואומנות. בשעות 7:00-19:00 (ב-Praça General Osório).
גלישת גלים מוצלחת תהיה באזור הארפואדור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jtqcsOkJWHE
ביקור במקום:
https://youtu.be/00fWHOSzJFc
האווירה:
https://youtu.be/Q1LDODcjiiI
אצטדיון המרקנה
#על מקדש הכדורגל המפורסם בעולם
אם הדת הרשמית השלטת בברזיל היא הקתוליות, עדיין כולם יודעים שהדת האמיתית כאן היא הכדורגל. ואם יש משהו שדומה לבית מקדש לכדורגל בעולם, דומה שאצטדיון המרקנה (Estádio do Maracana) הוא המועמד הטבעי לתואר.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת נחשב המרקנה לאיצטדיון הגדול ביותר בעולם. גם היום הוא נחשב לאחד האצטדיונים הגדולים בתבל.
המרקנה, או בשמו הרשמי אצטדיון מריו פיליו, נבנה ב-1950 ושופץ ב-2013. הוא מהווה את המגרש הביתי של קבוצות הכדורגל המקומיות פלמנגו ופלומיננסה ושל נבחרת ברזיל בכדורגל.
היום מכיל האצטדיון הענקי כ-80 אלף צופים. אם אין בו משחק, אפילו תצפית אליו תהיה שווה. לא כל יום יוצא לכם לבקר באצטדיון הכדורגל המפורסם מכולם, המקדש של הכדורגל הברזילאי הנהדר.
#רגעים היסטוריים באצטדיון
אצטדיון מרקנה (Maracanã Stadium) הוקם בתוך פחות משנתיים, לקראת משחקי ה-FIFA של שנת 1950. בסיומה של אותה אליפות, אגב, הביסה נבחרת אורוגוואי את נבחרת ברזיל בתוצאה 2-1.
ב-1969 ראו ההמונים את פלה הגדול מבקיע כאן את הגול האלף בקריירה שלו.
בשנת 2016 האצטדיון אירח גם את המשחקים האולימפיים באולימפיאדה של אותה שנה.
#מה תראו כאן?
כבר בכניסה לאצטדיון המרקנה תראו את "מדרכת התהילה", בה הטביעו את חותמם כמה מגדולי הכדורגל בהיסטוריה. כאן מופיע החותם של ענקי הכדורגל של ברזיל, שנהגו לשחק פה וידעו הצלחות ענקיות במרקנה, ביניהם שמות כמו פלה, רונאלדו וזיקו.
מכאן ניתן לצאת לסיור מודרך באצטדיון, או לטייל בו בעצמכם. היכנסו אל מאחורי הקלעים של האצטדיון. בקרו בחדרי ההלבשה של השחקנים, באזורי החימום ובתצוגות של פרסים ומזכרות מאירועי ספורט גדולים ומרגשים שהתרחשו כאן.
אוסף של מדליות, גביעים ותמונות של כוכבי כדורגל ששיחקו על המגרש, תמצאו ליד שער 18, במוזיאון הכדורגל של ברזיל (Museu do Futebol). במוזיאון הזה, שמוקדש לתולדות הכדורגל בברזיל, תראו שלל מוצגים, כולל גביעים, מדליות ובגדי משחק היסטוריים של קבוצות כדורגל ברזילאיות שונות.
בתמונות והמזכרות שבמוזיאון מונצחים גם כמה מהרגעים הגדולים ביותר בתחרויות גביע העולם.
אבל הדרך הטובה ביותר ליהנות במרקאנה היא להגיע למשחק שמתקיים בו. כמעט תמיד יש כאן איזה שהוא משחק, של אחת מ-5 הקבוצות העירוניות והטובות של ריו: פלמנגו, ואסקו דה גמה, פלומיננסה, בוטפוגו ואמריקה פוטבול קלאב.
לחובבי כדורגל אמיתיים מובטח שהצפייה במשחק כזה באצטדיון הזה, עם לפחות אחת מהקבוצות החזקות של ריו, תהיה חוויה של פעם בחיים.
#טיפים
גם מי שלא אוהבים כדורגל לא יוכלו שלא ליהנות ממשחק במרקנה. למשחקים הפחות מבוקשים אפשר לקנות כרטיסים זולים ולחוות את חוויית הכדורגל ב"מרקנה".
האצטדיון עצמו פתוח כל יום בשעות 9:00-17:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/czADVzY5yvE
בזמן משחק:
https://youtu.be/hVnpjH7bfJ8
ביקור במקום:
https://youtu.be/KxGLf7P1C40
בלוגרים:
https://youtu.be/xkp42e5HL1w
הדרכה:
https://youtu.be/nbU0cNUXuAk
כתבה:
https://youtu.be/bydLcQhfNOw
אם הדת הרשמית השלטת בברזיל היא הקתוליות, עדיין כולם יודעים שהדת האמיתית כאן היא הכדורגל. ואם יש משהו שדומה לבית מקדש לכדורגל בעולם, דומה שאצטדיון המרקנה (Estádio do Maracana) הוא המועמד הטבעי לתואר.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת נחשב המרקנה לאיצטדיון הגדול ביותר בעולם. גם היום הוא נחשב לאחד האצטדיונים הגדולים בתבל.
המרקנה, או בשמו הרשמי אצטדיון מריו פיליו, נבנה ב-1950 ושופץ ב-2013. הוא מהווה את המגרש הביתי של קבוצות הכדורגל המקומיות פלמנגו ופלומיננסה ושל נבחרת ברזיל בכדורגל.
היום מכיל האצטדיון הענקי כ-80 אלף צופים. אם אין בו משחק, אפילו תצפית אליו תהיה שווה. לא כל יום יוצא לכם לבקר באצטדיון הכדורגל המפורסם מכולם, המקדש של הכדורגל הברזילאי הנהדר.
#רגעים היסטוריים באצטדיון
אצטדיון מרקנה (Maracanã Stadium) הוקם בתוך פחות משנתיים, לקראת משחקי ה-FIFA של שנת 1950. בסיומה של אותה אליפות, אגב, הביסה נבחרת אורוגוואי את נבחרת ברזיל בתוצאה 2-1.
ב-1969 ראו ההמונים את פלה הגדול מבקיע כאן את הגול האלף בקריירה שלו.
בשנת 2016 האצטדיון אירח גם את המשחקים האולימפיים באולימפיאדה של אותה שנה.
#מה תראו כאן?
כבר בכניסה לאצטדיון המרקנה תראו את "מדרכת התהילה", בה הטביעו את חותמם כמה מגדולי הכדורגל בהיסטוריה. כאן מופיע החותם של ענקי הכדורגל של ברזיל, שנהגו לשחק פה וידעו הצלחות ענקיות במרקנה, ביניהם שמות כמו פלה, רונאלדו וזיקו.
מכאן ניתן לצאת לסיור מודרך באצטדיון, או לטייל בו בעצמכם. היכנסו אל מאחורי הקלעים של האצטדיון. בקרו בחדרי ההלבשה של השחקנים, באזורי החימום ובתצוגות של פרסים ומזכרות מאירועי ספורט גדולים ומרגשים שהתרחשו כאן.
אוסף של מדליות, גביעים ותמונות של כוכבי כדורגל ששיחקו על המגרש, תמצאו ליד שער 18, במוזיאון הכדורגל של ברזיל (Museu do Futebol). במוזיאון הזה, שמוקדש לתולדות הכדורגל בברזיל, תראו שלל מוצגים, כולל גביעים, מדליות ובגדי משחק היסטוריים של קבוצות כדורגל ברזילאיות שונות.
בתמונות והמזכרות שבמוזיאון מונצחים גם כמה מהרגעים הגדולים ביותר בתחרויות גביע העולם.
אבל הדרך הטובה ביותר ליהנות במרקאנה היא להגיע למשחק שמתקיים בו. כמעט תמיד יש כאן איזה שהוא משחק, של אחת מ-5 הקבוצות העירוניות והטובות של ריו: פלמנגו, ואסקו דה גמה, פלומיננסה, בוטפוגו ואמריקה פוטבול קלאב.
לחובבי כדורגל אמיתיים מובטח שהצפייה במשחק כזה באצטדיון הזה, עם לפחות אחת מהקבוצות החזקות של ריו, תהיה חוויה של פעם בחיים.
#טיפים
גם מי שלא אוהבים כדורגל לא יוכלו שלא ליהנות ממשחק במרקנה. למשחקים הפחות מבוקשים אפשר לקנות כרטיסים זולים ולחוות את חוויית הכדורגל ב"מרקנה".
האצטדיון עצמו פתוח כל יום בשעות 9:00-17:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/czADVzY5yvE
בזמן משחק:
https://youtu.be/hVnpjH7bfJ8
ביקור במקום:
https://youtu.be/KxGLf7P1C40
בלוגרים:
https://youtu.be/xkp42e5HL1w
הדרכה:
https://youtu.be/nbU0cNUXuAk
כתבה:
https://youtu.be/bydLcQhfNOw
קשתות לאפה
#על האקוודוקט המפורסם של העיר
קשתות לאפה (Arcos da Lapa) הן המבנה המפורסם ביותר בלאפה. זהו סוג של אקוודוקט היסטורי, אמת מים שנבנתה בסגנון רומאי.
קשתות מוביל המים הללו נבנו בריו דה ז'ניירו במהלך המאה ה-18. הן נבנו אז בכדי להביא מי שתייה מתוקים מנהר קריוקה לאוכלוסיית העיר.
האקוודוקט של קשתות לאפה הוא מבנה אדיר ממדים, שאורכו 270 מטרים והוא מתנשא לגובה של 17.6 מטרים.
קשתות לאפה נמצאים ונקראים על שם שכונת לאפה שבמרכז העיר. מבחינת העיצוב והאדריכלות הן מהוות דוגמה מרשימה ומובהקת לאדריכלות הקולוניאלית וההנדסה שהביאו לאמריקה.
בילויים:
https://youtu.be/WZaDF4H5aJc
ריקוד:
https://youtu.be/vdHlwUGnQvk
מסביב:
https://youtu.be/6bK_mwifvpI
ביקור במקום:
https://youtu.be/RbQN0ITIVKA
תמונות:
https://youtu.be/-q9MH-PnpB8
קשתות לאפה (Arcos da Lapa) הן המבנה המפורסם ביותר בלאפה. זהו סוג של אקוודוקט היסטורי, אמת מים שנבנתה בסגנון רומאי.
קשתות מוביל המים הללו נבנו בריו דה ז'ניירו במהלך המאה ה-18. הן נבנו אז בכדי להביא מי שתייה מתוקים מנהר קריוקה לאוכלוסיית העיר.
האקוודוקט של קשתות לאפה הוא מבנה אדיר ממדים, שאורכו 270 מטרים והוא מתנשא לגובה של 17.6 מטרים.
קשתות לאפה נמצאים ונקראים על שם שכונת לאפה שבמרכז העיר. מבחינת העיצוב והאדריכלות הן מהוות דוגמה מרשימה ומובהקת לאדריכלות הקולוניאלית וההנדסה שהביאו לאמריקה.
בילויים:
https://youtu.be/WZaDF4H5aJc
ריקוד:
https://youtu.be/vdHlwUGnQvk
מסביב:
https://youtu.be/6bK_mwifvpI
ביקור במקום:
https://youtu.be/RbQN0ITIVKA
תמונות:
https://youtu.be/-q9MH-PnpB8
קורקובדו, פסל ישו הגואל
#על פסל ישו העצום המחבק את ריו
על פסגת הר "קורקובדו" (Corcovado) שבעיר ריו דה ז'ניירו, ניצב לו פסל ישו הגואל (Cristo Redentor), המשקיף על ריו כולה עם ידיו הפרושות לרווחה.
ואכן, את פסל "ישו הגואל" שעל ההר, תוכלו לראות מכל פינה בעיר. בשעות הערב רואים אותו כשהוא מואר למרחקים. זהו פסל ענק בדמותו של ישו הנוצרי, המתנשא לגובה 38 מטרים על ההר שגובהו 710 מטרים.
עם כמעט 40 מטרים גובה, זהו פסל הארט-דקו הגדול ביותר בעולם. הוא שוקל 1,145 טון ונבחר ב-2007 לאחד משבעת פלאי עולם החדשים.
פסלו העצום של ישו נבנה משנת 1922 ונחנך ב-1931, לציון 100 שנים לעצמאות ברזיל. המימון לבנייה הגיע ממסע גיוס כספים מוצלח, שנערך בקרב תושבי ריו.
פסל ישו שעל הקורקובדו הפך כבר מזמן לסמלה של העיר ריו דה ז'ניירו ולאתר תיירות מהחשובים ביותר בה. הוא נראה נפלא מכל פינה בעיר ומשקיף על הנוף המרהיב של ריו, המשלב הרים, חופים ופסיפס אנושי מרתק.
#למה ישו פורש את ידיו?
מפתח ידיו של ישו שבפסל הוא 28 מטרים. אגב, על השאלה המסקרנת למה ישו פורש בו את ידיו, עונים כאן תמיד הקריוקס, תושבי ריו דה ז'ניירו בבדיחות, שישו פורש את ידיו, כדי שביום שתושבי ריו יפסיקו ללכת לים ויתחילו לעבוד - הוא ימחא להם כפיים.
האמת מעט שונה והיא קשורה במטרת המקומיים, שהפסל יהווה גם צלב מעל העיר, מה שבאמת קורה, אם מביטים על הפסל מהעיר שלמטה ורואים את הצלב הענקי ששומר עליה מראש ההר.
#מה תראו כאן?
מובן שהחוויה העיקרית כאן היא העמידה ליד פסלו של ישו הגואל (Cristo Redentor) וההנאה מהנוף יוצא הדופן של העיר הפרושה מתחת.
שימו לב בנוף עוצר הנשימה לפסיפס הנהדר והצבעוני של בתי ושכונות ריו דה ז'ניירו, אך גם לדברים הטבעיים שמסביב, כמו הר הסוכר שממול, יער טיז’וקה שבתוכו ההר ממוקם ושהוא פארק טבעי עצום בלב העיר. הביטו אל הים הנפלא של העיר והמפרץ הגדול שלידה. אין פלא שכל כך הרבה סרטי קולנוע הנציחו את המראה של העיר בדיוק מכאן. זוהי ריו האגדית ועכשיו גם אתם נמצאים בה!
עכשיו הביטו בפסל ישו העצום והמרשים. שימו לב לזרועותיו הפרושות לרווחה. הוא נראה כמחבק את ריו על מיליוני התושבים שבה.
#תולדות הפסל הענקי
פסל ישו הגואל נבנה כאן במשך 9 שנים, משנת 1922 עד שנת 1931, השנה שבה הוא נפתח לקהל הרחב.
רעיון הפסל נולד בשנות ה-50 של המאה ה-19, כשהכומר הקתולי מריה בוס, ביקש מהנסיכה איזבל לסייע במימון אנדרטה דתית שתיבנה מעל ריו דה ז'ניירו. הנסיכה דחתה את הבקשה, בטענה שברפובליקה יש הפרדה בין דת למדינה.
כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1921, הבקשה הוגשה שוב והפעם היא ואושרה. לאחר בדיקה והתייעצות הוחלט שהאנדרטה תיבנה על הר קורקובדו. פירוש שמו של ההר, אגב, הוא "הגיבן".
כשנערכה תחרות לבחירת העיצוב המועדף לאנדרטה, הועלו שלל הצעות, כולל הצעה של צלב ענקי, של פסל של ישו האוחז גלובוס של העולם ועוד. לבסוף הוחלט על העיצוב הנוכחי, של ישו הפורש את ידיו לצדדים ונראה גם כצלב גדול.
בשנת 1922 החלה הבנייה, בתכנונם ובפיקוחם של המהנדס הברזילאי הייטור דה סילבה קוסטה והאדריכל הפולני-צרפתי פול לנדוסקי. באוקטובר 1931 היא הסתיימה והפסל הוכרז רשמית.
כדי לעלות אל הפסל והתצפית, סללו עם השנים רכבת, שמגיעה כמעט עד קצה ההר. 220 מדרגות ומערכת של מדרגות נעות שהתקינו כאן, מובילות אל פסגת ההר ואל הפסל. מרפסות הכנסייה היפהפייה שמתחת לפסל מציעות תצפית אל הנוף הלא יאומן של ריו וסביבתה.
בשנת 2007 נבחר פסל ישו הגואל על ידי מצביעים מכל פינות תבל להיכלל ברשימה של שבעת פלאי תבל החדשים.
#העלייה אל ההר
רכבת מיוחדת הקרויה Corcovado Cog Railway מאפשרת להעפיל לפסגתו של הר הקורקבדו וליהנות, לצד פסל ישו הגואל, גם מתצפית מרשימה אל העיר ואל מפרץ גואנברה.
הרכבת אל פסגת ההר ואל פסלו הענק של ישו עוברת בדרכה אל פסגת ההר, דרך יער גשם.
תחנת הרכבת המובילה אל ההר נקראת Corcovado Cog Railway. היא יוצאת מתחנת Cosme Velho.
המקומות המומלצים לישיבה ברכבת העולה להר הם בצד ימין של הרכבת, ממנו נשקף הנוף היפה ביותר.
לטובת הטיפוס מהרכבת אל הפסגה עומדות גם מעלית ומדרגות נעות.
#טיפים
השתדלו להגיע ביום בהיר, עם ראות טובה.
בואו בשעות בין ערביים - לתצפית על העיר באור הדמדומים, בשקיעה עוצרת הנשימה ובנצנוץ האורות עם חשיכה.
אם תרצו לבוא ביום - בואו על הבוקר, כשהאתר רק נפתח. כך תימנעו מהעומס של קבוצות התיירים אחר כך.
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 6. לנכים, סטודנטים ואזרחים ותיקים יש הנחות.
הביאו מצלמה או סמארטפון עם מצלמה טובה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/A4eK-EkNAKc
מהאוויר:
http://youtu.be/FlgNscPxsSg
הדרכה:
https://youtu.be/jGFZfqTymEg
על פסגת הר "קורקובדו" (Corcovado) שבעיר ריו דה ז'ניירו, ניצב לו פסל ישו הגואל (Cristo Redentor), המשקיף על ריו כולה עם ידיו הפרושות לרווחה.
ואכן, את פסל "ישו הגואל" שעל ההר, תוכלו לראות מכל פינה בעיר. בשעות הערב רואים אותו כשהוא מואר למרחקים. זהו פסל ענק בדמותו של ישו הנוצרי, המתנשא לגובה 38 מטרים על ההר שגובהו 710 מטרים.
עם כמעט 40 מטרים גובה, זהו פסל הארט-דקו הגדול ביותר בעולם. הוא שוקל 1,145 טון ונבחר ב-2007 לאחד משבעת פלאי עולם החדשים.
פסלו העצום של ישו נבנה משנת 1922 ונחנך ב-1931, לציון 100 שנים לעצמאות ברזיל. המימון לבנייה הגיע ממסע גיוס כספים מוצלח, שנערך בקרב תושבי ריו.
פסל ישו שעל הקורקובדו הפך כבר מזמן לסמלה של העיר ריו דה ז'ניירו ולאתר תיירות מהחשובים ביותר בה. הוא נראה נפלא מכל פינה בעיר ומשקיף על הנוף המרהיב של ריו, המשלב הרים, חופים ופסיפס אנושי מרתק.
#למה ישו פורש את ידיו?
מפתח ידיו של ישו שבפסל הוא 28 מטרים. אגב, על השאלה המסקרנת למה ישו פורש בו את ידיו, עונים כאן תמיד הקריוקס, תושבי ריו דה ז'ניירו בבדיחות, שישו פורש את ידיו, כדי שביום שתושבי ריו יפסיקו ללכת לים ויתחילו לעבוד - הוא ימחא להם כפיים.
האמת מעט שונה והיא קשורה במטרת המקומיים, שהפסל יהווה גם צלב מעל העיר, מה שבאמת קורה, אם מביטים על הפסל מהעיר שלמטה ורואים את הצלב הענקי ששומר עליה מראש ההר.
#מה תראו כאן?
מובן שהחוויה העיקרית כאן היא העמידה ליד פסלו של ישו הגואל (Cristo Redentor) וההנאה מהנוף יוצא הדופן של העיר הפרושה מתחת.
שימו לב בנוף עוצר הנשימה לפסיפס הנהדר והצבעוני של בתי ושכונות ריו דה ז'ניירו, אך גם לדברים הטבעיים שמסביב, כמו הר הסוכר שממול, יער טיז’וקה שבתוכו ההר ממוקם ושהוא פארק טבעי עצום בלב העיר. הביטו אל הים הנפלא של העיר והמפרץ הגדול שלידה. אין פלא שכל כך הרבה סרטי קולנוע הנציחו את המראה של העיר בדיוק מכאן. זוהי ריו האגדית ועכשיו גם אתם נמצאים בה!
עכשיו הביטו בפסל ישו העצום והמרשים. שימו לב לזרועותיו הפרושות לרווחה. הוא נראה כמחבק את ריו על מיליוני התושבים שבה.
#תולדות הפסל הענקי
פסל ישו הגואל נבנה כאן במשך 9 שנים, משנת 1922 עד שנת 1931, השנה שבה הוא נפתח לקהל הרחב.
רעיון הפסל נולד בשנות ה-50 של המאה ה-19, כשהכומר הקתולי מריה בוס, ביקש מהנסיכה איזבל לסייע במימון אנדרטה דתית שתיבנה מעל ריו דה ז'ניירו. הנסיכה דחתה את הבקשה, בטענה שברפובליקה יש הפרדה בין דת למדינה.
כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1921, הבקשה הוגשה שוב והפעם היא ואושרה. לאחר בדיקה והתייעצות הוחלט שהאנדרטה תיבנה על הר קורקובדו. פירוש שמו של ההר, אגב, הוא "הגיבן".
כשנערכה תחרות לבחירת העיצוב המועדף לאנדרטה, הועלו שלל הצעות, כולל הצעה של צלב ענקי, של פסל של ישו האוחז גלובוס של העולם ועוד. לבסוף הוחלט על העיצוב הנוכחי, של ישו הפורש את ידיו לצדדים ונראה גם כצלב גדול.
בשנת 1922 החלה הבנייה, בתכנונם ובפיקוחם של המהנדס הברזילאי הייטור דה סילבה קוסטה והאדריכל הפולני-צרפתי פול לנדוסקי. באוקטובר 1931 היא הסתיימה והפסל הוכרז רשמית.
כדי לעלות אל הפסל והתצפית, סללו עם השנים רכבת, שמגיעה כמעט עד קצה ההר. 220 מדרגות ומערכת של מדרגות נעות שהתקינו כאן, מובילות אל פסגת ההר ואל הפסל. מרפסות הכנסייה היפהפייה שמתחת לפסל מציעות תצפית אל הנוף הלא יאומן של ריו וסביבתה.
בשנת 2007 נבחר פסל ישו הגואל על ידי מצביעים מכל פינות תבל להיכלל ברשימה של שבעת פלאי תבל החדשים.
#העלייה אל ההר
רכבת מיוחדת הקרויה Corcovado Cog Railway מאפשרת להעפיל לפסגתו של הר הקורקבדו וליהנות, לצד פסל ישו הגואל, גם מתצפית מרשימה אל העיר ואל מפרץ גואנברה.
הרכבת אל פסגת ההר ואל פסלו הענק של ישו עוברת בדרכה אל פסגת ההר, דרך יער גשם.
תחנת הרכבת המובילה אל ההר נקראת Corcovado Cog Railway. היא יוצאת מתחנת Cosme Velho.
המקומות המומלצים לישיבה ברכבת העולה להר הם בצד ימין של הרכבת, ממנו נשקף הנוף היפה ביותר.
לטובת הטיפוס מהרכבת אל הפסגה עומדות גם מעלית ומדרגות נעות.
#טיפים
השתדלו להגיע ביום בהיר, עם ראות טובה.
בואו בשעות בין ערביים - לתצפית על העיר באור הדמדומים, בשקיעה עוצרת הנשימה ובנצנוץ האורות עם חשיכה.
אם תרצו לבוא ביום - בואו על הבוקר, כשהאתר רק נפתח. כך תימנעו מהעומס של קבוצות התיירים אחר כך.
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 6. לנכים, סטודנטים ואזרחים ותיקים יש הנחות.
הביאו מצלמה או סמארטפון עם מצלמה טובה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/A4eK-EkNAKc
מהאוויר:
http://youtu.be/FlgNscPxsSg
הדרכה:
https://youtu.be/jGFZfqTymEg
הסמבודרומו
#על מבנה מצעד הסמבה של הקרנבל
מדי שנה מארח הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו (Sambódromo do Rio de Janeiro) את מצעד הסמבה של קרנבל ריו. מבנה הטריבונות המיוחד ממוקם בשדרת "מרקס דה ספוקאי". כאן עוברת כל שנה בחודש פברואר תהלוכת הקרנבל המפורסם של העיר ומכאן היא משודרת אל רחבי העולם כולו.
המבנה הענקי הזה, שהורחב לפני מספר שנים, מכיל כיום מעל 88 אלף מקומות. יציעי הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו נמתחים לאורך של 700 מטר וחלקם מקורים. מיליוני תיירים באים בכל שנה לקרנבל ומשתתפים במה שנחשב החגיגה הקרנבלית הגדולה בעולם. חלקם, אגב, מגיעים לברזיל במיוחד בתקופת הקרנבל ולגמרי בשבילו.
באולימפיאדת ריו 2016 שימש הסמבדורומו כנקודת הסיום של ריצת המרתון האולימפית. כמו כן, נערך כאן אז טורניר הקליעה האולימפי בחץ וקשת.
באשר לאדריכלות הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו, מדובר בעוד יצירה אדריכלית של הארכיטקט הברזילאי הגאון אוסקר נימאייר, אדריכל שהותיר מגוון מרהיב של מבנים מדהימים בכל רחבי ברזיל.
#הקרנבל של ריו
קרנבל ריו הוא הקרנבל המפורסם ביותר בעולם ומהגדולים בו. מאז אמצע המאה ה-19 הוא מתקיים כאן מדי שנה, בחודשים פברואר ומרץ. הוא לא הקרנבל היחיד בעולם, כי יש המון קרנבלים, במיוחד בעולם הנוצרי. אבל בזכות הקרנבל שלה, ריו נחשבת לעיר הבירה העולמית של הקרנבל. הוא נמשך 4 ימים ומציע תהלוכות רחוב צבעוניות ושמחות, מלוות במוסיקת סמבה מלהיבה, ריקודים בתלבושות ססגוניות, יפהפיות מקומיות עם מעט בגדים והרבה מסיבות, עם אוכל ושתייה מעולים.
הקרנבל של סלבדור, שנחשב לקרנבל הגדול בעולם, הוא גדול ממנו. אבל הקרנבל של ריו הוא ללא ספק המפואר והמושקע ביותר בברזיל ושווה ליהנות ממנו פעם.
#טיפים
מי שמעוניינים לחסוך משמעותית ולא להידחס בקרנבל עמוס האדם, יוכלו להגיע לעיר בשבועיים שלפני הקרנבל ויראו בשדרה את ההכנות בחינם. רבים, אגב, גורסים שזה הרבה יותר מרתק מהקרנבל עצמו.
צילומים בבגדי הקרנבל אפשריים בחנות קטנה בסמבדורומו, תמורת תשלום סמלי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TBqqeGiFr24
ביקור במקום:
https://youtu.be/URhguV-doiA
אווירה:
https://youtu.be/vK6SlBSQ45o
הקרנבל:
https://youtu.be/P8d-img1ETc
תמונות:
https://youtu.be/81zZtnq4cm0
מדי שנה מארח הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו (Sambódromo do Rio de Janeiro) את מצעד הסמבה של קרנבל ריו. מבנה הטריבונות המיוחד ממוקם בשדרת "מרקס דה ספוקאי". כאן עוברת כל שנה בחודש פברואר תהלוכת הקרנבל המפורסם של העיר ומכאן היא משודרת אל רחבי העולם כולו.
המבנה הענקי הזה, שהורחב לפני מספר שנים, מכיל כיום מעל 88 אלף מקומות. יציעי הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו נמתחים לאורך של 700 מטר וחלקם מקורים. מיליוני תיירים באים בכל שנה לקרנבל ומשתתפים במה שנחשב החגיגה הקרנבלית הגדולה בעולם. חלקם, אגב, מגיעים לברזיל במיוחד בתקופת הקרנבל ולגמרי בשבילו.
באולימפיאדת ריו 2016 שימש הסמבדורומו כנקודת הסיום של ריצת המרתון האולימפית. כמו כן, נערך כאן אז טורניר הקליעה האולימפי בחץ וקשת.
באשר לאדריכלות הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו, מדובר בעוד יצירה אדריכלית של הארכיטקט הברזילאי הגאון אוסקר נימאייר, אדריכל שהותיר מגוון מרהיב של מבנים מדהימים בכל רחבי ברזיל.
#הקרנבל של ריו
קרנבל ריו הוא הקרנבל המפורסם ביותר בעולם ומהגדולים בו. מאז אמצע המאה ה-19 הוא מתקיים כאן מדי שנה, בחודשים פברואר ומרץ. הוא לא הקרנבל היחיד בעולם, כי יש המון קרנבלים, במיוחד בעולם הנוצרי. אבל בזכות הקרנבל שלה, ריו נחשבת לעיר הבירה העולמית של הקרנבל. הוא נמשך 4 ימים ומציע תהלוכות רחוב צבעוניות ושמחות, מלוות במוסיקת סמבה מלהיבה, ריקודים בתלבושות ססגוניות, יפהפיות מקומיות עם מעט בגדים והרבה מסיבות, עם אוכל ושתייה מעולים.
הקרנבל של סלבדור, שנחשב לקרנבל הגדול בעולם, הוא גדול ממנו. אבל הקרנבל של ריו הוא ללא ספק המפואר והמושקע ביותר בברזיל ושווה ליהנות ממנו פעם.
#טיפים
מי שמעוניינים לחסוך משמעותית ולא להידחס בקרנבל עמוס האדם, יוכלו להגיע לעיר בשבועיים שלפני הקרנבל ויראו בשדרה את ההכנות בחינם. רבים, אגב, גורסים שזה הרבה יותר מרתק מהקרנבל עצמו.
צילומים בבגדי הקרנבל אפשריים בחנות קטנה בסמבדורומו, תמורת תשלום סמלי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TBqqeGiFr24
ביקור במקום:
https://youtu.be/URhguV-doiA
אווירה:
https://youtu.be/vK6SlBSQ45o
הקרנבל:
https://youtu.be/P8d-img1ETc
תמונות:
https://youtu.be/81zZtnq4cm0
פבלה רושיניה
#על הפבלה הגדולה ביותר בריו
כל ביקור בריו או ברזיל בכלל חייב לכלול התייחסות גם לשכונות העוני שבהן, גם אם ביקור כזה הוא חוויה לא קלה.
פבלה רושיניה (Rocinha favela), או כמו שהוגים את זה "חוסיניה", היא אחת מהפאבלות, שכונות העוני הענקיות והידועות לשמצה, שפרושות על מורדות ההרים של ריו. ותושביהן מכונים כאן "אנשי ההרים". חוסיניה היא הפבלה הגדולה ביותר בריו והיא נמצאת בין איפנמה לבין סאו קונחאדו.
בפבלה חוסיניה תוכלו לראות את העוני המחפיר שבברזיל. לא פשוט לראות כיצד חיים בה משפחות וילדים, בעוני ומחסור מעוררי חמלה. חיי היום יום כאן כוללים פשע, אלימות, סמים ורצח ואל תופתעו אם תראו כאן ילד קטן אוחז בידו בכלי נשק אמיתי. זה אמיתי.
יש כאן לא מעט מאבקי כוח בין כנופיות ופושעים מהפאבלה וביניהם למשטרה. התפרצויות אלימות מתרחשות כאן בכל פעם שהמשטרה נכנסת לפאבלה ומנסה לאתר סמים.
כמו מרבית הפאבלות בריו, גם הבתים בפאבלה חוסיניה נוצרו ברובם מבנייה לא חוקית של מבנים ארעיים, שבנו בעבר עבדים משוחררים או מהגרים עניים לעיר, שהגיעו מאזורי הכפר והתקבצו בעיר הגדולה ומסביבה.
שימו לב לניגוד הזועק לשמיים שבין בתי הפאבלה העלובים, לווילות הגדולות ולבתי הענק המפוארים שלידה, ממש סמוכים אליה.
#מהן הפאבלות של ברזיל?
הפאבלות הן שכונות העוני בברזיל. לרוב הן נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול ובמיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הן פעמים רבות בפחונים וללא מים, ביוב וחשמל. הפשע הוא עצום וקשה וסמים ורצח הם היום יום בהן, גם מפני שהמשטרה לא אוכפת ולא מצליחה לאכוף את החוק כמו בשכונות החוקיות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - עוד אחת מהפאבלות הקשות של ריו.
#טיפים
היכנסו לפאבלות של ריו רק בסיור מאורגן, עם מדריך מקצועי שמכיר את תושבי הפאבלות. בסיור של שעתיים עם מדריך מקצועי, תבחינו שיש לו כאן חברים מקומיים ובחלק מהסמטאות יתלווה אליכם אחד מהם וישמור עליכם.
שמעו להוראות המדריך לגבי התנהגות בפאבלה.
שווה להביא קצת מטבעות בכיס, כדי לתת טיפ לילדים שבפבלה.
הקפידו לשאול מראש, לפני שאתם מצלמים כאן אנשים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xQ9Rsde_Tco
האנשים:
https://youtu.be/mS_PjwaqZYE
מהאוויר:
https://youtu.be/Js_7zAaQNFc
ביקור במקום:
https://youtu.be/T7P-YuQSPKw
כל ביקור בריו או ברזיל בכלל חייב לכלול התייחסות גם לשכונות העוני שבהן, גם אם ביקור כזה הוא חוויה לא קלה.
פבלה רושיניה (Rocinha favela), או כמו שהוגים את זה "חוסיניה", היא אחת מהפאבלות, שכונות העוני הענקיות והידועות לשמצה, שפרושות על מורדות ההרים של ריו. ותושביהן מכונים כאן "אנשי ההרים". חוסיניה היא הפבלה הגדולה ביותר בריו והיא נמצאת בין איפנמה לבין סאו קונחאדו.
בפבלה חוסיניה תוכלו לראות את העוני המחפיר שבברזיל. לא פשוט לראות כיצד חיים בה משפחות וילדים, בעוני ומחסור מעוררי חמלה. חיי היום יום כאן כוללים פשע, אלימות, סמים ורצח ואל תופתעו אם תראו כאן ילד קטן אוחז בידו בכלי נשק אמיתי. זה אמיתי.
יש כאן לא מעט מאבקי כוח בין כנופיות ופושעים מהפאבלה וביניהם למשטרה. התפרצויות אלימות מתרחשות כאן בכל פעם שהמשטרה נכנסת לפאבלה ומנסה לאתר סמים.
כמו מרבית הפאבלות בריו, גם הבתים בפאבלה חוסיניה נוצרו ברובם מבנייה לא חוקית של מבנים ארעיים, שבנו בעבר עבדים משוחררים או מהגרים עניים לעיר, שהגיעו מאזורי הכפר והתקבצו בעיר הגדולה ומסביבה.
שימו לב לניגוד הזועק לשמיים שבין בתי הפאבלה העלובים, לווילות הגדולות ולבתי הענק המפוארים שלידה, ממש סמוכים אליה.
#מהן הפאבלות של ברזיל?
הפאבלות הן שכונות העוני בברזיל. לרוב הן נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול ובמיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הן פעמים רבות בפחונים וללא מים, ביוב וחשמל. הפשע הוא עצום וקשה וסמים ורצח הם היום יום בהן, גם מפני שהמשטרה לא אוכפת ולא מצליחה לאכוף את החוק כמו בשכונות החוקיות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - עוד אחת מהפאבלות הקשות של ריו.
#טיפים
היכנסו לפאבלות של ריו רק בסיור מאורגן, עם מדריך מקצועי שמכיר את תושבי הפאבלות. בסיור של שעתיים עם מדריך מקצועי, תבחינו שיש לו כאן חברים מקומיים ובחלק מהסמטאות יתלווה אליכם אחד מהם וישמור עליכם.
שמעו להוראות המדריך לגבי התנהגות בפאבלה.
שווה להביא קצת מטבעות בכיס, כדי לתת טיפ לילדים שבפבלה.
הקפידו לשאול מראש, לפני שאתם מצלמים כאן אנשים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xQ9Rsde_Tco
האנשים:
https://youtu.be/mS_PjwaqZYE
מהאוויר:
https://youtu.be/Js_7zAaQNFc
ביקור במקום:
https://youtu.be/T7P-YuQSPKw
הר הסוכר
#על ההר המתרומם מהמפרץ והים
הר הסוכר (Pão de Açúcar) הוא הר מרהיב, עשוי גרניט, שגובהו כמעט 400 מטרים, המתנשא מעל לבירת ברזיל ריו דה ז'ניירו ונמצא בקצה הדרום-מזרחי שלה.
זהו הר תלול, המספק נקודת תצפית מרהיבה על העיר, על הקורקובדו ועל מפרץ גואנברה (Guanabara) שמתחתיו. נוהגים לומר כאן ששום דבר לא מכין את התיירים ליופי המהמם שרואים ממנו, ביום יפה.
הר הסוכר, או חרוט הסוכר, נקרא כך על שם דמיונו לחרוטי הסוכר המזוקק, שיוצרו בעבר בבתי החרושת לסוכר של ברזיל.
ההר הזה הוא כה תלול ומזמין לטפס עליו עד שהוא הפך לאחד מאתרי הטיפוס העירוניים הגדולים בעולם. אך מי שאינו מטפס הרים מקצועי יתקשה מאד לעלות עליו. לכן בנו הברזילאים רכבל ארוך שמוביל אליו מרובע אורקה, מרחק של 1,400 מטרים.
הביטו ממנו צפונה ותראו את הסנטרו והשכונות הצפוניות של העיר. מבט מערבה יראה לכם את החופים המפורסמים ביותר של ריו ושל דרום אמריקה כולה - חוף לבלון, חוף איפנמה וחוף קופהקבנה.
#התצפית
אל "הר הסוכר" הבולט בקו החוף, מגיעים ברכבל, שגם ממנו נשקף נוף מרהיב ביופיו.
בדרך לתצפית הגבוהה שווה לעצור בנקודת תצפית נמוכה יותר אבל נהדרת גם היא בשם Morro da Urca. היא נמצאת בגובה של 220 מטרים.
כאן שווה לבקר גם בתערוכה הפתוחה, הגבוהה ביותר בריו דה ז'ניירו. היא נקראת "ראש ההר - ההיסטוריה של קו" (Cocuruto - the history of a line) ומספרת את סיפורו של הרכבל, מאז החל לפעול כאן בשנת 1912.
אבל בביקור בהר הסוכר תרצו לעלות אל פסגת התצפית בגובה 396 מ' מעל פני הים. גם מי שהיו בתצפית שעל הר קורקובדו ובפסל ישו הגואל, ירצו לראות כאן את התצפית הזו, שרבים גורסים שהיא מדהימה אף יותר מהם.
זו אחת התצפיות המרהיבות ביותר בריו. ממנה תוכלו לראות את כל חופיה היפים של ריו. היא נראית כאילו נלקחה מטפט של מחשב או מגלויית נוף של פעם.
#עליה ברכבל
קל מאוד לעלות לפסגת ההר באמצעות רכבל עם שתי תחנות, שיעצור בתחנת ביניים, תחנת הר Morro da Urca (מורו דה אורקה), התאום הנמוך של הר הסוכר. כאן תמצאו תצפית יפה, ממנה ניתן להשקיף על החוף שאליו שטו הספינות הפורטוגזיות לפני כ-500 שנה וממנו השתלטו על ריו. בסמוך גם בית קפה ומסעדה הנשקפים אל הנוף גם הם. באמפיתיאטרון קטן שווה לצפות בסרט על הקמת הרכבל.
משם עולה הרכבל לראשו של "הר הסוכר" (Pao De Azucar). מפסגת ההר, בגובה של 396 מטר, נפרשים כל ריו הנפלאה, חופיה וסביבתה.
#טיפוס אל ראש ההר
מי שהעלייה ברכבל משעממת ושגרתית להם מדי, מוזמנים לכבוש את הפסגה באמצעות רגליהם. יש טיולים וסיורים המשלבים טיפוס אתגרי על מדרונות ההר, חלקם כמעט מאונכים לגמרי. זו פעילות נהדרת אבל מאתגרת ובדרך כלל לא מיועדת למי שאין להם נסיון קודם בטיפוס הרים.
#טיפים
לתצפית על העיר באור הדמדומים ולשקיעה עוצרת נשימה, בואו בשעות בין הערביים.
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 6.
הנחה של 50% במחיר - לנכים, סטודנטים ואזרחים ותיקים.
הביאו מצלמה או סמארטפון עם מצלמה טובה.
בקיץ יש הופעות פופולריות ומצוינות בהר מורו דה אורקה (Morro da Urca).
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OvB-ZNx1Gps
בלוגרים:
https://youtu.be/Y87JCVJnp5o
הדרכה:
https://youtu.be/TG7Gm0g2YUc
הר הסוכר (Pão de Açúcar) הוא הר מרהיב, עשוי גרניט, שגובהו כמעט 400 מטרים, המתנשא מעל לבירת ברזיל ריו דה ז'ניירו ונמצא בקצה הדרום-מזרחי שלה.
זהו הר תלול, המספק נקודת תצפית מרהיבה על העיר, על הקורקובדו ועל מפרץ גואנברה (Guanabara) שמתחתיו. נוהגים לומר כאן ששום דבר לא מכין את התיירים ליופי המהמם שרואים ממנו, ביום יפה.
הר הסוכר, או חרוט הסוכר, נקרא כך על שם דמיונו לחרוטי הסוכר המזוקק, שיוצרו בעבר בבתי החרושת לסוכר של ברזיל.
ההר הזה הוא כה תלול ומזמין לטפס עליו עד שהוא הפך לאחד מאתרי הטיפוס העירוניים הגדולים בעולם. אך מי שאינו מטפס הרים מקצועי יתקשה מאד לעלות עליו. לכן בנו הברזילאים רכבל ארוך שמוביל אליו מרובע אורקה, מרחק של 1,400 מטרים.
הביטו ממנו צפונה ותראו את הסנטרו והשכונות הצפוניות של העיר. מבט מערבה יראה לכם את החופים המפורסמים ביותר של ריו ושל דרום אמריקה כולה - חוף לבלון, חוף איפנמה וחוף קופהקבנה.
#התצפית
אל "הר הסוכר" הבולט בקו החוף, מגיעים ברכבל, שגם ממנו נשקף נוף מרהיב ביופיו.
בדרך לתצפית הגבוהה שווה לעצור בנקודת תצפית נמוכה יותר אבל נהדרת גם היא בשם Morro da Urca. היא נמצאת בגובה של 220 מטרים.
כאן שווה לבקר גם בתערוכה הפתוחה, הגבוהה ביותר בריו דה ז'ניירו. היא נקראת "ראש ההר - ההיסטוריה של קו" (Cocuruto - the history of a line) ומספרת את סיפורו של הרכבל, מאז החל לפעול כאן בשנת 1912.
אבל בביקור בהר הסוכר תרצו לעלות אל פסגת התצפית בגובה 396 מ' מעל פני הים. גם מי שהיו בתצפית שעל הר קורקובדו ובפסל ישו הגואל, ירצו לראות כאן את התצפית הזו, שרבים גורסים שהיא מדהימה אף יותר מהם.
זו אחת התצפיות המרהיבות ביותר בריו. ממנה תוכלו לראות את כל חופיה היפים של ריו. היא נראית כאילו נלקחה מטפט של מחשב או מגלויית נוף של פעם.
#עליה ברכבל
קל מאוד לעלות לפסגת ההר באמצעות רכבל עם שתי תחנות, שיעצור בתחנת ביניים, תחנת הר Morro da Urca (מורו דה אורקה), התאום הנמוך של הר הסוכר. כאן תמצאו תצפית יפה, ממנה ניתן להשקיף על החוף שאליו שטו הספינות הפורטוגזיות לפני כ-500 שנה וממנו השתלטו על ריו. בסמוך גם בית קפה ומסעדה הנשקפים אל הנוף גם הם. באמפיתיאטרון קטן שווה לצפות בסרט על הקמת הרכבל.
משם עולה הרכבל לראשו של "הר הסוכר" (Pao De Azucar). מפסגת ההר, בגובה של 396 מטר, נפרשים כל ריו הנפלאה, חופיה וסביבתה.
#טיפוס אל ראש ההר
מי שהעלייה ברכבל משעממת ושגרתית להם מדי, מוזמנים לכבוש את הפסגה באמצעות רגליהם. יש טיולים וסיורים המשלבים טיפוס אתגרי על מדרונות ההר, חלקם כמעט מאונכים לגמרי. זו פעילות נהדרת אבל מאתגרת ובדרך כלל לא מיועדת למי שאין להם נסיון קודם בטיפוס הרים.
#טיפים
לתצפית על העיר באור הדמדומים ולשקיעה עוצרת נשימה, בואו בשעות בין הערביים.
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 6.
הנחה של 50% במחיר - לנכים, סטודנטים ואזרחים ותיקים.
הביאו מצלמה או סמארטפון עם מצלמה טובה.
בקיץ יש הופעות פופולריות ומצוינות בהר מורו דה אורקה (Morro da Urca).
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OvB-ZNx1Gps
בלוגרים:
https://youtu.be/Y87JCVJnp5o
הדרכה:
https://youtu.be/TG7Gm0g2YUc
