שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית עיריית בריסל
בית העירייה
בית העירייה של שטוטגרט
גלדסטונז לנד
הבית הכחול
בית הולדתה של הלנה רובינשטיין
בית ג'ון נוקס
בית ויקטור הוגו
בית ביאליק
#על בית העירייה עם המגדל שאינו באמצע
בית העירייה של בריסל (Hôtel de Ville de Bruxelles) נקרא בצרפתית "הוטל דה וויל". הוא תופס את מרכז העניין בכיכר ה"גראן פלאס" (Grand Place), הכיכר הגדולה של בריסל, שבלב העיר העתיקה.
כמו שאר בנייני הפאר בכיכר הזו, גם בית העירייה נבנה בימי הביניים. תזהו אותו בהיותו הארמון עם הצריח הגבוה ביותר בכיכר, שהיא מרכז העניינים של העיר כולה.
על הארמון הזה האגדה מספרת שהאדריכל שבנה אותו מכר את נשמתו לשטן כדי להצליח ולבנות אותו. כשראה שטעות הביאה לכך שהמגדל אינו במרכז המבנה, הוא עלה על המגדל וקפץ אל מותו.
האמת מעט שונה כנראה - במהלך הבנייה הסתבר שאין מספיק מקום כדי לבנות את צד ימין רחב כמו הצד השמאלי וזה מה שיצא. הלקח, כולנו מבינים, הוא שלתכנן חשוב מאוד, ואם אפשר רצוי שזה יהיה מראש...
בראש המגדל, שגובהו 96 מטר, ניצב פסלו של סנט מישל, הוא המלאך מיכאל, הידוע כפטרונה של העיר בריסל. הפסל המוזהב שנוסף לצריח בשנת 1455 מתאר את סנט מישל כשהוא משסף את הדרקון.
מהמרפסת, שגם היא בראש הצריח, תיהנו מהנוף הנפלא של העיר בריסל. זוהי תצפית נהדרת על בריסל היפה, ממרכז העיר ואל המרחקים וסביבתה.
בבניין, שבצדה המערבי של הכיכר, פועלים גם היום חלק ממשרדי העירייה. מעת לעת גם נערכות כאן חתונות מקומיות, כך שאל תופתעו לראות כאן זוג מאושר ומוקף בני המשפחה, המגיע להינשא בו.
#אדריכלות הבניין
בניין העירייה של בריסל הוא דוגמה נפלאה לאדריכלות הגותית. יש בו צריחים, שלל עיטורים ומגדל אופייני, שבראשו פסל מוזהב של המלאך מיכאל, פטרון העיר. אגב, מגדל הפעמונים העתיק שהיה כאן, הוחלף עם ההרחבה של הבניין, בצריח הנוכחי, כי הוא היה קטן מדי.
עיקר העניין בארמון הוא החזית. אמנם המגדל לא במרכז המבנה, שגיאה אדריכלית חמורה, אבל זו נקודה מרתקת וייחודית כל כך, שהדבר הפך אותו לאגדי. שימו לב שעם השנים גם הדלת הועברה ולא למרכז המגדל.
בחזית בניין העירייה מעטרים דמויות ופסלים שונים את אבני היסוד שלו, שהונחו כאן בסביבות שנת 1402. בשנת 1406 נבנה האגף השמאלי של הבניין המפואר, בעוד האגף הימני התווסף מאוחר יותר.
מה שרואים בתוך הבניין הוא נפלא ומלא הוד. בחדרים הפנימיים תראו ריהוט מפואר, שטיחי קיר צבעוניים וקישוטים מפוארים, שחלקם עשויי זהב.
בחצר הפנימית של ארמון העירייה תראו שתי מזרקות שהן סמל לשני הנהרות הגדולים שחוצים את בריסל. הכוכב שתראו על רצפת החצר הפנימית הזו הוא נקודת האפס. ממנה נמדדים כל המרחקים הרשמיים מהבירה בריסל, אל כל הערים והכפרים בבלגיה.
#טיפים
מרכז מידע לתיירים ממוקם בחזית בניין העירייה, מצד ימין.
על מנת ליהנות מהאווירה והיופי המיוחד של הכיכר, נסו להגיע אליה לפחות פעם במהלך היום ופעם בשעות הערב.
מיצג תאורה מרשים, על קירות בית העירייה, מתקיים בחודשי הקיץ בכל ערב, אחת לשעה עגולה. אל תפספסו!
סיור מאורגן בבניין אפשרי ומתקיים בתשלום.
אחת לשנתיים, בשבוע השלישי של חודש אוגוסט, צובע שטיח פרחים ענק את מרכז הכיכר. כל פעם העיצוב מוקדש לנושא אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/d4LxNr2iUfE
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/FcFCZL59sCw
סיפור המבנה והשטן:
https://youtu.be/-4SIV261ZH4
תמונות:
https://youtu.be/3NnhOTVIjZs
בית העירייה של בריסל (Hôtel de Ville de Bruxelles) נקרא בצרפתית "הוטל דה וויל". הוא תופס את מרכז העניין בכיכר ה"גראן פלאס" (Grand Place), הכיכר הגדולה של בריסל, שבלב העיר העתיקה.
כמו שאר בנייני הפאר בכיכר הזו, גם בית העירייה נבנה בימי הביניים. תזהו אותו בהיותו הארמון עם הצריח הגבוה ביותר בכיכר, שהיא מרכז העניינים של העיר כולה.
על הארמון הזה האגדה מספרת שהאדריכל שבנה אותו מכר את נשמתו לשטן כדי להצליח ולבנות אותו. כשראה שטעות הביאה לכך שהמגדל אינו במרכז המבנה, הוא עלה על המגדל וקפץ אל מותו.
האמת מעט שונה כנראה - במהלך הבנייה הסתבר שאין מספיק מקום כדי לבנות את צד ימין רחב כמו הצד השמאלי וזה מה שיצא. הלקח, כולנו מבינים, הוא שלתכנן חשוב מאוד, ואם אפשר רצוי שזה יהיה מראש...
בראש המגדל, שגובהו 96 מטר, ניצב פסלו של סנט מישל, הוא המלאך מיכאל, הידוע כפטרונה של העיר בריסל. הפסל המוזהב שנוסף לצריח בשנת 1455 מתאר את סנט מישל כשהוא משסף את הדרקון.
מהמרפסת, שגם היא בראש הצריח, תיהנו מהנוף הנפלא של העיר בריסל. זוהי תצפית נהדרת על בריסל היפה, ממרכז העיר ואל המרחקים וסביבתה.
בבניין, שבצדה המערבי של הכיכר, פועלים גם היום חלק ממשרדי העירייה. מעת לעת גם נערכות כאן חתונות מקומיות, כך שאל תופתעו לראות כאן זוג מאושר ומוקף בני המשפחה, המגיע להינשא בו.
#אדריכלות הבניין
בניין העירייה של בריסל הוא דוגמה נפלאה לאדריכלות הגותית. יש בו צריחים, שלל עיטורים ומגדל אופייני, שבראשו פסל מוזהב של המלאך מיכאל, פטרון העיר. אגב, מגדל הפעמונים העתיק שהיה כאן, הוחלף עם ההרחבה של הבניין, בצריח הנוכחי, כי הוא היה קטן מדי.
עיקר העניין בארמון הוא החזית. אמנם המגדל לא במרכז המבנה, שגיאה אדריכלית חמורה, אבל זו נקודה מרתקת וייחודית כל כך, שהדבר הפך אותו לאגדי. שימו לב שעם השנים גם הדלת הועברה ולא למרכז המגדל.
בחזית בניין העירייה מעטרים דמויות ופסלים שונים את אבני היסוד שלו, שהונחו כאן בסביבות שנת 1402. בשנת 1406 נבנה האגף השמאלי של הבניין המפואר, בעוד האגף הימני התווסף מאוחר יותר.
מה שרואים בתוך הבניין הוא נפלא ומלא הוד. בחדרים הפנימיים תראו ריהוט מפואר, שטיחי קיר צבעוניים וקישוטים מפוארים, שחלקם עשויי זהב.
בחצר הפנימית של ארמון העירייה תראו שתי מזרקות שהן סמל לשני הנהרות הגדולים שחוצים את בריסל. הכוכב שתראו על רצפת החצר הפנימית הזו הוא נקודת האפס. ממנה נמדדים כל המרחקים הרשמיים מהבירה בריסל, אל כל הערים והכפרים בבלגיה.
#טיפים
מרכז מידע לתיירים ממוקם בחזית בניין העירייה, מצד ימין.
על מנת ליהנות מהאווירה והיופי המיוחד של הכיכר, נסו להגיע אליה לפחות פעם במהלך היום ופעם בשעות הערב.
מיצג תאורה מרשים, על קירות בית העירייה, מתקיים בחודשי הקיץ בכל ערב, אחת לשעה עגולה. אל תפספסו!
סיור מאורגן בבניין אפשרי ומתקיים בתשלום.
אחת לשנתיים, בשבוע השלישי של חודש אוגוסט, צובע שטיח פרחים ענק את מרכז הכיכר. כל פעם העיצוב מוקדש לנושא אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/d4LxNr2iUfE
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/FcFCZL59sCw
סיפור המבנה והשטן:
https://youtu.be/-4SIV261ZH4
תמונות:
https://youtu.be/3NnhOTVIjZs
#על בית עיריית קופנהגן
בית העירייה המפואר של קופנהגן (Rådhus) עוצב בהשראת בית העירייה של העיר האיטלקית סיינה. זהו בניין לבנים מרשים בגודלו, המשלב מספר סגנונות בנייה ונבנה במהלך תחילת המאה ה-20.
בנייתו של בית העירייה כאן הושלמה בשנת 1905. מבחוץ שימו לב לשעון האסטרונומי העתיק שעל קיר המבנה. מעל המרפסת בכניסה תראו פסל מוזהב של הבישופ אבסאלון.
בנוסף לתפקידיו העירוניים, משמש הבניין כיום גם כמרכז לכנסים ולאירועים רשמיים.
בית העירייה ממוקם במרכז העיר, בכיכר העירייה, שנקראת על שמו Rådhus Pladsen ונמצאת על שדרות הנס כריסטיאן אנדרסן. בכיכר הזו ממוקמת גם תחנת האוטובוסים המרכזית והמודרנית של קופנהגן.
מבפנים שימו לב לחללו הפנימי של בית העירייה, המזכיר תאטרון. תוכלו להמשיך ולסייר בו בחינם ואף לקבל הדרכה בתשלום.
בקופנהגן סיטי הול תוכלו לראות שעון אסטרונומי מתקדם המוצג כאן. זהו שעון ינץ אולסן (Jens Olsen's World Clock), שנבנה על ידי שען מומחה הן העיר ונחנך ב-1955.
#תצפית מראש מגדל הפעמונים לנופי העיר
בבית העירייה ניתן לעלות בתשלום אל ראש המגדל של המבנה, לתצפית מרהיבה על העיר.
העלייה אל ראש המגדל אפשרית במעלית, או ב-300 מדרגות עץ צרות. החווייה למעלה מושלמת. כאן תקבלו הזדמנות ייחודית ונהדרת לקבל מבט מעין הציפור על קופנהגן הנפלאה.
#למי יש יותר גבוה? - אנקדוטה קטנה
סיפור חביב מספרים בקופנהגן על מגדל העירייה, שהוא למעשה המגדל הגבוה בעיר.
המגדל הזה, 105.6 מטרים גובהו, עבר את גובהו של המגדל שמעל ארמון כריסטיאנבורג. בשלב מסוים התקנא המלך כריסטיאן, שבנה את הארמון, בראש העיר. העובדה שראש העיר בנה מגדל גבוה משלו, הצליחה להדיר שינה מעליו.
אז הורה המלך לאנשיו להוסיף עוד 3 כתרים בראש המגדל "שלו", כתרים שהונחו שם אחד מעל השני. כך הצליחו אנשיו להגביה את מגדל הארמון לגובה של 106 מטרים, מה שהפך אותו שוב למגדל הגבוה ביותר בעיר.
עתה, לאחר שהובהר מי כאן המלך, יכול היה המונרך של דנמרק לישון היטב. ההיררכיה בממלכה נשמרה מאז, גם בזקיפות קומתם של מגדלי קופנהגן. מסתבר שהגובה אכן קובע...
#טיפים
הכניסה חופשית.
הסיור המודרך בתוך בית העירייה הוא בתשלום. הסיור האחרון הוא בשעה 14:00.
העלייה לראש מגדל השעון גם היא בתשלום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8h9DL8lTk8I
כיכר בית העירייה:
https://youtu.be/LXt2VvY0fxA
בית העירייה המפואר של קופנהגן (Rådhus) עוצב בהשראת בית העירייה של העיר האיטלקית סיינה. זהו בניין לבנים מרשים בגודלו, המשלב מספר סגנונות בנייה ונבנה במהלך תחילת המאה ה-20.
בנייתו של בית העירייה כאן הושלמה בשנת 1905. מבחוץ שימו לב לשעון האסטרונומי העתיק שעל קיר המבנה. מעל המרפסת בכניסה תראו פסל מוזהב של הבישופ אבסאלון.
בנוסף לתפקידיו העירוניים, משמש הבניין כיום גם כמרכז לכנסים ולאירועים רשמיים.
בית העירייה ממוקם במרכז העיר, בכיכר העירייה, שנקראת על שמו Rådhus Pladsen ונמצאת על שדרות הנס כריסטיאן אנדרסן. בכיכר הזו ממוקמת גם תחנת האוטובוסים המרכזית והמודרנית של קופנהגן.
מבפנים שימו לב לחללו הפנימי של בית העירייה, המזכיר תאטרון. תוכלו להמשיך ולסייר בו בחינם ואף לקבל הדרכה בתשלום.
בקופנהגן סיטי הול תוכלו לראות שעון אסטרונומי מתקדם המוצג כאן. זהו שעון ינץ אולסן (Jens Olsen's World Clock), שנבנה על ידי שען מומחה הן העיר ונחנך ב-1955.
#תצפית מראש מגדל הפעמונים לנופי העיר
בבית העירייה ניתן לעלות בתשלום אל ראש המגדל של המבנה, לתצפית מרהיבה על העיר.
העלייה אל ראש המגדל אפשרית במעלית, או ב-300 מדרגות עץ צרות. החווייה למעלה מושלמת. כאן תקבלו הזדמנות ייחודית ונהדרת לקבל מבט מעין הציפור על קופנהגן הנפלאה.
#למי יש יותר גבוה? - אנקדוטה קטנה
סיפור חביב מספרים בקופנהגן על מגדל העירייה, שהוא למעשה המגדל הגבוה בעיר.
המגדל הזה, 105.6 מטרים גובהו, עבר את גובהו של המגדל שמעל ארמון כריסטיאנבורג. בשלב מסוים התקנא המלך כריסטיאן, שבנה את הארמון, בראש העיר. העובדה שראש העיר בנה מגדל גבוה משלו, הצליחה להדיר שינה מעליו.
אז הורה המלך לאנשיו להוסיף עוד 3 כתרים בראש המגדל "שלו", כתרים שהונחו שם אחד מעל השני. כך הצליחו אנשיו להגביה את מגדל הארמון לגובה של 106 מטרים, מה שהפך אותו שוב למגדל הגבוה ביותר בעיר.
עתה, לאחר שהובהר מי כאן המלך, יכול היה המונרך של דנמרק לישון היטב. ההיררכיה בממלכה נשמרה מאז, גם בזקיפות קומתם של מגדלי קופנהגן. מסתבר שהגובה אכן קובע...
#טיפים
הכניסה חופשית.
הסיור המודרך בתוך בית העירייה הוא בתשלום. הסיור האחרון הוא בשעה 14:00.
העלייה לראש מגדל השעון גם היא בתשלום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8h9DL8lTk8I
כיכר בית העירייה:
https://youtu.be/LXt2VvY0fxA
#על בית העירייה שהודבק לו חלק חדש
בכיכר השוק של העיר נמצא בית העירייה של שטוטגרט (Stuttgart Rathaus). הוא ממוקם על כיכר השוק הגדולה, הכיכר הרחבה והמרכזית של העיר.
זהו מבנה מודרני ופונקציונלי, אבל מאחורי המבנה הזה, שרבים מבקרים בתור "אדריכלות משעממת, כמו כיכר העיר כולה", מסתתר סיפור היסטורי לא רגיל. מבחינה אדריכלית, זהו מבנה מודרני, שרק חלקו החיצוני מצופה. למעשה בתוכו מסתתרים חלקי מבנה שנהרס חלקית בהפצצות הקשות על העיר, במלחמת העולם השנייה.
מהמבנה הישן נותר החלק האחורי, בעוד שהחלק שפונה לכיכר נבנה לאחר המלחמה, מחדש ובסגנון מודרני. אז גם נבנה המגדל שמעליו, המשמיע את קול הפעמונים המיוחד, אחת לשעה.
שימו לב לכיכר השוק שמול בית העירייה. זוהי כיכר בית העירייה ובחודש דצמבר בכל שנה, מתקיים בה שוק חג המולד הגדול של העיר. במהלך השנה מתקיים בה, בכל סוף שבוע, גם שוק איכרים קטן, עם פירות, ירקות ומוצרים ביתיים ששווה לקנות, בחלק גדול מהמקרים ישירות מהחקלאים והיצרנים הביתיים או המפעלים הקטנים מהעיר וסביבתה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/7Ti1j2-gREo
השוק שבכיכר:
https://youtu.be/UlcY4GkOCdA
בכיכר השוק של העיר נמצא בית העירייה של שטוטגרט (Stuttgart Rathaus). הוא ממוקם על כיכר השוק הגדולה, הכיכר הרחבה והמרכזית של העיר.
זהו מבנה מודרני ופונקציונלי, אבל מאחורי המבנה הזה, שרבים מבקרים בתור "אדריכלות משעממת, כמו כיכר העיר כולה", מסתתר סיפור היסטורי לא רגיל. מבחינה אדריכלית, זהו מבנה מודרני, שרק חלקו החיצוני מצופה. למעשה בתוכו מסתתרים חלקי מבנה שנהרס חלקית בהפצצות הקשות על העיר, במלחמת העולם השנייה.
מהמבנה הישן נותר החלק האחורי, בעוד שהחלק שפונה לכיכר נבנה לאחר המלחמה, מחדש ובסגנון מודרני. אז גם נבנה המגדל שמעליו, המשמיע את קול הפעמונים המיוחד, אחת לשעה.
שימו לב לכיכר השוק שמול בית העירייה. זוהי כיכר בית העירייה ובחודש דצמבר בכל שנה, מתקיים בה שוק חג המולד הגדול של העיר. במהלך השנה מתקיים בה, בכל סוף שבוע, גם שוק איכרים קטן, עם פירות, ירקות ומוצרים ביתיים ששווה לקנות, בחלק גדול מהמקרים ישירות מהחקלאים והיצרנים הביתיים או המפעלים הקטנים מהעיר וסביבתה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/7Ti1j2-gREo
השוק שבכיכר:
https://youtu.be/UlcY4GkOCdA
#על בית העשירים העתיק באדינבורו
גלדסטונז לנד (Gladstone’s Land), או בית גלדסטון, הוא בית סוחרים עשירים מהמאה ה-17 הממוקם בעיר העתיקה של אדינבורו. תוכלו להתרשם בו מהחיים במאות הקודמות.
הבית הג'ורג'יאני הזה הוא אחד הבניינים העתיקים ב"רויאל מייל" של אדינבורו. הבניין הזה הוא היחיד ברויאל מייל שחזיתו המקורית מהמאה ה-17 נשמרה כשהייתה.
הבניין היה שייך בעבר לסוחר תומס גלדסטון, ששיפץ והרחיב אותו כדי למשוך דיירים עשירים. דירותיו עוצבו אז בפאר רב, כשבתחתית הבניין היו מכולת איכותית וחנות בדים.
במאה ה-19, כשבעיר העתיקה נותרו בעיקר תושבי העיר העניים, היא הלכה והתדרדרה. בשנת 1934 היה הבית הזה מהבניינים הראשונים שרכשה הקרן הלאומית של סקוטלנד והצילה מהריסה.
#מה תראו כאן?
ביקור בבית גלדסטון יאפשר להתרשם מחייהם ועסקיהם של אחדים מתושבי אדינבורו של המאה ה-17 ומפנים הדירות בעיר העתיקה של אדינבורו.
בקומה הראשונה של בית גלדסטון תוכלו לראות שחזור של דירה מהעבר, שיאפשר הצצה קטנה לסגנון חייו של סוחר אמיד באדינבורו של התקופה.
שימו לב לציורים הנפלאים, לתקרות העץ ולקירות עם העיטורים הנהדרים שבחדר השינה המצויר להפליא.
כך נראו אז חיי הבורגנים המקומיים, בעיר העתיקה ובמרחק נגיעה מהטירה של אדינבורו.
#טיפים
הגלידריה ובית הקפה שבקומת הקרקע ממשיכים מסורת בת מאות שנים של עסקי מסחר ואוכל בבניין. מציעים בהם מגוון טעמי גלידה, עוגות טובות וקפה מצוין, גם לטבעוניים וללא גלוטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WJnZ2y1qfK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/CLsjJBXRGHg
הדרכה:
https://youtu.be/sajsccT5Lpk
גלדסטונז לנד (Gladstone’s Land), או בית גלדסטון, הוא בית סוחרים עשירים מהמאה ה-17 הממוקם בעיר העתיקה של אדינבורו. תוכלו להתרשם בו מהחיים במאות הקודמות.
הבית הג'ורג'יאני הזה הוא אחד הבניינים העתיקים ב"רויאל מייל" של אדינבורו. הבניין הזה הוא היחיד ברויאל מייל שחזיתו המקורית מהמאה ה-17 נשמרה כשהייתה.
הבניין היה שייך בעבר לסוחר תומס גלדסטון, ששיפץ והרחיב אותו כדי למשוך דיירים עשירים. דירותיו עוצבו אז בפאר רב, כשבתחתית הבניין היו מכולת איכותית וחנות בדים.
במאה ה-19, כשבעיר העתיקה נותרו בעיקר תושבי העיר העניים, היא הלכה והתדרדרה. בשנת 1934 היה הבית הזה מהבניינים הראשונים שרכשה הקרן הלאומית של סקוטלנד והצילה מהריסה.
#מה תראו כאן?
ביקור בבית גלדסטון יאפשר להתרשם מחייהם ועסקיהם של אחדים מתושבי אדינבורו של המאה ה-17 ומפנים הדירות בעיר העתיקה של אדינבורו.
בקומה הראשונה של בית גלדסטון תוכלו לראות שחזור של דירה מהעבר, שיאפשר הצצה קטנה לסגנון חייו של סוחר אמיד באדינבורו של התקופה.
שימו לב לציורים הנפלאים, לתקרות העץ ולקירות עם העיטורים הנהדרים שבחדר השינה המצויר להפליא.
כך נראו אז חיי הבורגנים המקומיים, בעיר העתיקה ובמרחק נגיעה מהטירה של אדינבורו.
#טיפים
הגלידריה ובית הקפה שבקומת הקרקע ממשיכים מסורת בת מאות שנים של עסקי מסחר ואוכל בבניין. מציעים בהם מגוון טעמי גלידה, עוגות טובות וקפה מצוין, גם לטבעוניים וללא גלוטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WJnZ2y1qfK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/CLsjJBXRGHg
הדרכה:
https://youtu.be/sajsccT5Lpk
בתים
#על מעונו הרשמי של נשיא המדינה הדרום קוריאנית
הבית הכחול (Blue House) הוא מעון נשיא המדינה בדרום קוריאה. זהו מבנה מרשים אך לבן, עם גג רעפים כחול, שבו מתגורר נשיא דרום קוריאה. הבית נחשב למרכז הפוליטי של המדינה.
המבנה, שלמעשה הוא מתחם עם כמה מבנים שונים, משמש כמעונו הרשמי של הנשיא. הוא מוקף שומרים מכל עבריו. ניתן להציץ בו ולצלמו מהאוטובוס, אך לא לבקר בו או להתקרב אליו.
אגב, כפעילות ספורטיבית ולתצפית וטיול בטבע, שווה להקדיש חצי יום ולטפס אל פסגת הר בוגאק (Bugaksan) הסמוך. הסיפור כאן הוא שאל פסגת ההר טיפסו, בשנת 1968, מרגלים צפון קוריאניים. זה היה במסגרת ניסיון להתנקש בנשיא דרום קוריאה, ניסיון התנקשות שנכשל.
בדרך לפסגה, בכל אופן, תעברו דרך שרידי שערים מהמאה ה-15 ותמצאו את עצמכם צועדים לאורך חומת העיר העתיקה של סיאול. מהפסגה, ממש כמו המרגלים הכושלים ההם, תוכלו לצפות מגובה של 342 מטר, אל הבית הנשיאותי, הלא הוא ה"בית הכחול".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AD-iQ5694fc
הדרכה:
https://youtu.be/sc0ula5XDfI
הבית הכחול (Blue House) הוא מעון נשיא המדינה בדרום קוריאה. זהו מבנה מרשים אך לבן, עם גג רעפים כחול, שבו מתגורר נשיא דרום קוריאה. הבית נחשב למרכז הפוליטי של המדינה.
המבנה, שלמעשה הוא מתחם עם כמה מבנים שונים, משמש כמעונו הרשמי של הנשיא. הוא מוקף שומרים מכל עבריו. ניתן להציץ בו ולצלמו מהאוטובוס, אך לא לבקר בו או להתקרב אליו.
אגב, כפעילות ספורטיבית ולתצפית וטיול בטבע, שווה להקדיש חצי יום ולטפס אל פסגת הר בוגאק (Bugaksan) הסמוך. הסיפור כאן הוא שאל פסגת ההר טיפסו, בשנת 1968, מרגלים צפון קוריאניים. זה היה במסגרת ניסיון להתנקש בנשיא דרום קוריאה, ניסיון התנקשות שנכשל.
בדרך לפסגה, בכל אופן, תעברו דרך שרידי שערים מהמאה ה-15 ותמצאו את עצמכם צועדים לאורך חומת העיר העתיקה של סיאול. מהפסגה, ממש כמו המרגלים הכושלים ההם, תוכלו לצפות מגובה של 342 מטר, אל הבית הנשיאותי, הלא הוא ה"בית הכחול".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AD-iQ5694fc
הדרכה:
https://youtu.be/sc0ula5XDfI
#על בית היהודייה המפורסמת שהייתה לענקית הקוסמטיקה העולמית
הבית הסמוך לבית קפה אריאל, זה שבו שוכן היום מלון הבוטיק "רובינשטיין" בכיכר שרוקה שבקז'ימייז', הוא בית הולדתה של היהודיה המפורסמת של קאז'ימייז' (Kazimierz) ואחת מהנשים המפורסמות שנולדו בקרקוב - אתם מכירים אותה בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein Birth house).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל. היא נודעה בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים נולדה כבת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא בגרה, למדה חיה רפואה, במשך תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה. כשהדרישה גדלה, היא הבינה את המסר, או יותר נכון את הפוטנציאל, והחלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם. מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים, ניתן היה להשיגו בקלות. חיה רובינשטיין שהוטרדה מריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, הצליחה די מהר להסוות אותו, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים.
בהמשך היא הסתכסכה עם דודה והיגרה לעיר מלבורן. שם היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי שלה היה ברור, פתוח ואינסופי. המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק וידעה לעטוף את מוצריה בהילה מדעית.
די מהר חיה מקרקוב הפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים, למשל, לא הילוו כסף לנשים יזמיות.
אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר, סכום ענק באותם ימים. כשפרץ השפל הגדול, היא שמעה שהחברה בקשיים פיננסיים והזדרזה לקנות את המניות בחזרה. המחיר, אתם שואלים? - טוב ששאלתם. רבע מחיר... מכאן היא הפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק, שתהפוך לאימפריית קוסמטיקה עצומה עד היום.
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
המלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
הבית הסמוך לבית קפה אריאל, זה שבו שוכן היום מלון הבוטיק "רובינשטיין" בכיכר שרוקה שבקז'ימייז', הוא בית הולדתה של היהודיה המפורסמת של קאז'ימייז' (Kazimierz) ואחת מהנשים המפורסמות שנולדו בקרקוב - אתם מכירים אותה בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein Birth house).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל. היא נודעה בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים נולדה כבת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא בגרה, למדה חיה רפואה, במשך תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה. כשהדרישה גדלה, היא הבינה את המסר, או יותר נכון את הפוטנציאל, והחלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם. מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים, ניתן היה להשיגו בקלות. חיה רובינשטיין שהוטרדה מריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, הצליחה די מהר להסוות אותו, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים.
בהמשך היא הסתכסכה עם דודה והיגרה לעיר מלבורן. שם היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי שלה היה ברור, פתוח ואינסופי. המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק וידעה לעטוף את מוצריה בהילה מדעית.
די מהר חיה מקרקוב הפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים, למשל, לא הילוו כסף לנשים יזמיות.
אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר, סכום ענק באותם ימים. כשפרץ השפל הגדול, היא שמעה שהחברה בקשיים פיננסיים והזדרזה לקנות את המניות בחזרה. המחיר, אתם שואלים? - טוב ששאלתם. רבע מחיר... מכאן היא הפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק, שתהפוך לאימפריית קוסמטיקה עצומה עד היום.
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
המלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
#על הבית שמאפשר הצצה לחיים בימי הביניים
בית ג'ון נוקס (John Knox’s House) הוא בית מימי הביניים, בו התגורר בעבר ג'ון נוקס. האיש היה מטיף סקוטי נלהב והוביל באדינבורו את הרפורמציה הפרוטסטנטית כנגד הקתוליות המיושנת והמסואבת של אותם ימים.
הבית המרתק, שנמצא על המייל המלכותי (Royal Mile), הוא מהמאה ה-15. ביקור בו יאפשר לכם הצצה אל בית סקוטי טיפוסי בשלהי ימי הביניים.
למעשה מדובר בבית העתיק ביותר ששרד ברויאל מייל וזו חשיבותו, לא פחות מאשר העובדה שייתכן וג'ון נוקס התגורר בו בשלב מסוים בחייו.
#מה תראו כאן?
היסטורית לא בטוח כמה יעניין הבית את מי שאינם נוצרים פרוטסטנטים, אבל עדיין, בית ג'ון נוקס הוא המבנה היחידי שנשאר במצב המקורי שלו מימי הביניים ועד היום.
בשלוש קומות הבית מספרים על ג'ון נוקס, המתקן הנוצרי הפרוטסטנטי. הוא היה מי שהחל ככומר קתולי ותיאולוג נוצרי והפך למנהיג של תנועת הרפורמציה באזור.
התנועה הזו דרשה שינויים בכנסייה הקתולית ומשלא נענתה יצרה את הזרם החדש בנצרות ובימינו אולי הזרם הכי מצליח בה.
אבל הרפורמציה הסקוטית היא לא סתם שינוי, גם אם משמעותי, בתולדות הנצרות. בסקוטלנד הרפורמציה הובילה לתקופה היסטורית מלאת תהפוכות. בין התככים והאירועים של התקופה היו הדחה מהשלטון של מלכים משני הצדדים, קתולים ופרוטסטנטים, מלחמת אזרחים ואפילו הדחתה של מרי, מלכת הסקוטים הפרוטסטנטית וללא ספק המלכה הכי מפורסמת בתולדות האומה הסקוטית.
בבית, שנבנה בשנת 1470 וניצל ב-1850 מהרס, תוכלו לראות שלל יצירות ומוצגים אמנותיים. כאן אפשר גם ללמוד על דיירים אחרים של המבנה, מה שמזכיר שג'ון נוקס עצמו חי כאן רק שנים בודדות.
מה שכן, בזכות הקשר שלו למקום, הבית לא רק נשמר וניצל מהריסה, אלא גם נחקר. באחדים מקירותיו נמצאו "קפסולות זמן" (Time capsules) שניתן לראות בביקור כאן.
#טיפים
בבית נוקס יש נגישות חלקית לנכים.
את הילדים, שאולי לא ייהנו כאן, שלחו לחנות הספרים של הבניין, לחפש את "קן הדרקונים".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IKxmuv3hUO8
הדרכה:
https://youtu.be/UwJFJoBp4Yo
ביקור במקום:
https://youtu.be/95qxCI1X-p0
הבית מבחוץ:
https://youtu.be/FVQ24CL0Yc4
בית ג'ון נוקס (John Knox’s House) הוא בית מימי הביניים, בו התגורר בעבר ג'ון נוקס. האיש היה מטיף סקוטי נלהב והוביל באדינבורו את הרפורמציה הפרוטסטנטית כנגד הקתוליות המיושנת והמסואבת של אותם ימים.
הבית המרתק, שנמצא על המייל המלכותי (Royal Mile), הוא מהמאה ה-15. ביקור בו יאפשר לכם הצצה אל בית סקוטי טיפוסי בשלהי ימי הביניים.
למעשה מדובר בבית העתיק ביותר ששרד ברויאל מייל וזו חשיבותו, לא פחות מאשר העובדה שייתכן וג'ון נוקס התגורר בו בשלב מסוים בחייו.
#מה תראו כאן?
היסטורית לא בטוח כמה יעניין הבית את מי שאינם נוצרים פרוטסטנטים, אבל עדיין, בית ג'ון נוקס הוא המבנה היחידי שנשאר במצב המקורי שלו מימי הביניים ועד היום.
בשלוש קומות הבית מספרים על ג'ון נוקס, המתקן הנוצרי הפרוטסטנטי. הוא היה מי שהחל ככומר קתולי ותיאולוג נוצרי והפך למנהיג של תנועת הרפורמציה באזור.
התנועה הזו דרשה שינויים בכנסייה הקתולית ומשלא נענתה יצרה את הזרם החדש בנצרות ובימינו אולי הזרם הכי מצליח בה.
אבל הרפורמציה הסקוטית היא לא סתם שינוי, גם אם משמעותי, בתולדות הנצרות. בסקוטלנד הרפורמציה הובילה לתקופה היסטורית מלאת תהפוכות. בין התככים והאירועים של התקופה היו הדחה מהשלטון של מלכים משני הצדדים, קתולים ופרוטסטנטים, מלחמת אזרחים ואפילו הדחתה של מרי, מלכת הסקוטים הפרוטסטנטית וללא ספק המלכה הכי מפורסמת בתולדות האומה הסקוטית.
בבית, שנבנה בשנת 1470 וניצל ב-1850 מהרס, תוכלו לראות שלל יצירות ומוצגים אמנותיים. כאן אפשר גם ללמוד על דיירים אחרים של המבנה, מה שמזכיר שג'ון נוקס עצמו חי כאן רק שנים בודדות.
מה שכן, בזכות הקשר שלו למקום, הבית לא רק נשמר וניצל מהריסה, אלא גם נחקר. באחדים מקירותיו נמצאו "קפסולות זמן" (Time capsules) שניתן לראות בביקור כאן.
#טיפים
בבית נוקס יש נגישות חלקית לנכים.
את הילדים, שאולי לא ייהנו כאן, שלחו לחנות הספרים של הבניין, לחפש את "קן הדרקונים".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IKxmuv3hUO8
הדרכה:
https://youtu.be/UwJFJoBp4Yo
ביקור במקום:
https://youtu.be/95qxCI1X-p0
הבית מבחוץ:
https://youtu.be/FVQ24CL0Yc4
# על הבית של ויקטור הוּגוֹ
אין איש שלא שמע את השם ויקטור הוּגוֹ, מחבר היצירות "עלובי החיים", "הגיבן מנוטרדאם" ועוד.
את הבית ההיסטורי של הוגו, שגודלו 280 מטרים רבועים ונמצא בקומה השנייה של בית המלון רוהאן-ג'מנה, שכר ויקטור הוגו והיום הוא משמש כמוזיאון. הוא ממוקם בפלאס דה ווז' מספר 6 ברובע הרביעי, בפריז. את הדירה שכר הוגו במשך 16 שנים החל משנת 1832-1848. היום המוזיאון נמצא בשימור ומנוהל על ידי עיריית פריז.
במהלך שהותו בדירה זו אירח הסופר רבים מגדולי הסופרים הצרפתים שפעלו בתקופתו. בפברואר 1843 אף חגג בו את חתונת בתו, לאופולדין ובספטמבר ציין את מותה הטרגי.
בחדר העבודה של דירה זו כתב כמה מיצירותיו המפורסמות, בין היתר חלק גדול מ"עלובי החיים". ב-1841 הוא נבחר כחבר האקדמיה הצרפתית.
לאחר שעזב את הבית, בשנת 1848, הבניין עבר מספר שיפוצים שלא מאפשרים לשחזר במדויק את המסגרת המקורית של המבנה, למשל היעלמות המסדרונות והמרפסות הצופות לכיכר. המוזיאון והתצוגה שבו התאפשרה בזכות תרומתו של הסופר פול מוריס, ידידו הטוב של הוגו, שאיפשרה לעיריית פריז בשנת 1902 לרכוש את המבנה. חנוכת המוזיאון אירעה ב-30 ביוני 1903.
#תרבותו של ויקטור הוגו
ויקטור הוגו היה סופר, משורר, מחזאי ופוליטיקאי צרפתי. הוא נחשב לגדול משוררי צרפת ונודע בעיקר בשל ספריו המפורסמים: "הגיבן מנוטרדאם" ו"עלובי החיים".
כבר כשהיה בן 14 החליט הוגו להיות משורר ובגיל 10 זכה למלגה על ספר שיריו הראשון. הוא נהג לכתוב יום יום במשך שנים וחולל מהפכה של ממש בשירה הצרפתית. הוא עמד בראש קבוצת סופרים ומשוררים שהתחילו זרם חדש - הרומנטיזם.
בשנת 1830 הוצג בפריז מחזהו של הוגו "הרנני" שהיה אחת מהמחזות הראשונים בזרם הרומנטיזם. פריז סערה מאד בעקבות המחזה הזה והרבה ויכוחים סוערים פרצו בתיאטרון בין הצופים לאחר הצגתו. ויכוחים אלו היוו חלק ממסורת ארוכה של מאבקים לגבי טוב טעם אמנותי בתיאטרון הצרפתי.
בשנת 1831 פרסם הוגו את הרומן הידוע "הגיבן מנוטרדאם". מטרת הרומן הייתה להציג את יופייה של קתדרלת נוטרדם לציבור הרחב, אחרי החורבן שעשה בה ההמון בימי המהפכה הצרפתית. הרומן זכה להצלחה בצרפת והביאה לכך שהחל הליך שימור ראוי לקתדרלה. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה רבה ברחבי העולם.
הוגו הקפיד לעורר תקווה בסיפורים שכתב, בלב העניים והסובלים ולהבטיח להם חיים יפים וצודקים.
בשנת 1838 הוצג לראשונה בתיאטרון הרנסאנס בפריז מחזהו "רואי בלה" - דרמה רומנטית המתחוללת בספרד של המאה ה-17.
ויקטור הוגו נפטר בפריז בשנת 1885 ונקבר בטקס לוויה מפואר בפנתיאון, שבו נטמנים גדולי בניה של צרפת.
#מה בדירה של ויקטור הוגו?
בשנת 1902, בחלק מציון 100 שנה להולדתו של ויקטור הוגו, נפתח ביתו של הסופר כמוזיאון.
בקומות הראשונות של המבנה שוכן מלון דה רואן גואנימי ובקומה השלישית תמצאו את אותו הבית שבו התגורר ויקטור הוגו עם משפחתו, אישתו וארבעת ילדיו, בשנים 1832-1848. דירתו של הוגו שוחזרה ממש עד לפרטים הקטנים והמדויקים ביותר.
הביקור מעניין במיוחד עבור מי שרוצה להכיר את האיש, לראות כיצד ומאיפה עבד וכמובן באילו תנאים הוא חי.
מעבר להצצה לחדרים האינטימיים של הסופר, שבהם הוא כתב את יצירותיו הגדולות, כמו "עלובי החיים", מתקיימת תערוכה שמציגה את חייו וכמה מכתבי היד המפורסמים שלו. הדירה מכילה אוספים מקוריים אותם אסף, ציורים עליהם הביט ופריטי ריהוט אותנטיים שבהם השתמש. ביתו של ויקטור הוגו מציג תערוכה על חייו, בליווי מבחר מכתביו ורישומיו. כל החדרים שופצו ושוחזרו והם מאפשרים מבט אותנטי על פועלו.
מבט מקרוב על בית ויקטור הוגו:
https://www.youtube.com/watch?v=kvJPQ1ltFkA&t=3s
אין איש שלא שמע את השם ויקטור הוּגוֹ, מחבר היצירות "עלובי החיים", "הגיבן מנוטרדאם" ועוד.
את הבית ההיסטורי של הוגו, שגודלו 280 מטרים רבועים ונמצא בקומה השנייה של בית המלון רוהאן-ג'מנה, שכר ויקטור הוגו והיום הוא משמש כמוזיאון. הוא ממוקם בפלאס דה ווז' מספר 6 ברובע הרביעי, בפריז. את הדירה שכר הוגו במשך 16 שנים החל משנת 1832-1848. היום המוזיאון נמצא בשימור ומנוהל על ידי עיריית פריז.
במהלך שהותו בדירה זו אירח הסופר רבים מגדולי הסופרים הצרפתים שפעלו בתקופתו. בפברואר 1843 אף חגג בו את חתונת בתו, לאופולדין ובספטמבר ציין את מותה הטרגי.
בחדר העבודה של דירה זו כתב כמה מיצירותיו המפורסמות, בין היתר חלק גדול מ"עלובי החיים". ב-1841 הוא נבחר כחבר האקדמיה הצרפתית.
לאחר שעזב את הבית, בשנת 1848, הבניין עבר מספר שיפוצים שלא מאפשרים לשחזר במדויק את המסגרת המקורית של המבנה, למשל היעלמות המסדרונות והמרפסות הצופות לכיכר. המוזיאון והתצוגה שבו התאפשרה בזכות תרומתו של הסופר פול מוריס, ידידו הטוב של הוגו, שאיפשרה לעיריית פריז בשנת 1902 לרכוש את המבנה. חנוכת המוזיאון אירעה ב-30 ביוני 1903.
#תרבותו של ויקטור הוגו
ויקטור הוגו היה סופר, משורר, מחזאי ופוליטיקאי צרפתי. הוא נחשב לגדול משוררי צרפת ונודע בעיקר בשל ספריו המפורסמים: "הגיבן מנוטרדאם" ו"עלובי החיים".
כבר כשהיה בן 14 החליט הוגו להיות משורר ובגיל 10 זכה למלגה על ספר שיריו הראשון. הוא נהג לכתוב יום יום במשך שנים וחולל מהפכה של ממש בשירה הצרפתית. הוא עמד בראש קבוצת סופרים ומשוררים שהתחילו זרם חדש - הרומנטיזם.
בשנת 1830 הוצג בפריז מחזהו של הוגו "הרנני" שהיה אחת מהמחזות הראשונים בזרם הרומנטיזם. פריז סערה מאד בעקבות המחזה הזה והרבה ויכוחים סוערים פרצו בתיאטרון בין הצופים לאחר הצגתו. ויכוחים אלו היוו חלק ממסורת ארוכה של מאבקים לגבי טוב טעם אמנותי בתיאטרון הצרפתי.
בשנת 1831 פרסם הוגו את הרומן הידוע "הגיבן מנוטרדאם". מטרת הרומן הייתה להציג את יופייה של קתדרלת נוטרדם לציבור הרחב, אחרי החורבן שעשה בה ההמון בימי המהפכה הצרפתית. הרומן זכה להצלחה בצרפת והביאה לכך שהחל הליך שימור ראוי לקתדרלה. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה רבה ברחבי העולם.
הוגו הקפיד לעורר תקווה בסיפורים שכתב, בלב העניים והסובלים ולהבטיח להם חיים יפים וצודקים.
בשנת 1838 הוצג לראשונה בתיאטרון הרנסאנס בפריז מחזהו "רואי בלה" - דרמה רומנטית המתחוללת בספרד של המאה ה-17.
ויקטור הוגו נפטר בפריז בשנת 1885 ונקבר בטקס לוויה מפואר בפנתיאון, שבו נטמנים גדולי בניה של צרפת.
#מה בדירה של ויקטור הוגו?
בשנת 1902, בחלק מציון 100 שנה להולדתו של ויקטור הוגו, נפתח ביתו של הסופר כמוזיאון.
בקומות הראשונות של המבנה שוכן מלון דה רואן גואנימי ובקומה השלישית תמצאו את אותו הבית שבו התגורר ויקטור הוגו עם משפחתו, אישתו וארבעת ילדיו, בשנים 1832-1848. דירתו של הוגו שוחזרה ממש עד לפרטים הקטנים והמדויקים ביותר.
הביקור מעניין במיוחד עבור מי שרוצה להכיר את האיש, לראות כיצד ומאיפה עבד וכמובן באילו תנאים הוא חי.
מעבר להצצה לחדרים האינטימיים של הסופר, שבהם הוא כתב את יצירותיו הגדולות, כמו "עלובי החיים", מתקיימת תערוכה שמציגה את חייו וכמה מכתבי היד המפורסמים שלו. הדירה מכילה אוספים מקוריים אותם אסף, ציורים עליהם הביט ופריטי ריהוט אותנטיים שבהם השתמש. ביתו של ויקטור הוגו מציג תערוכה על חייו, בליווי מבחר מכתביו ורישומיו. כל החדרים שופצו ושוחזרו והם מאפשרים מבט אותנטי על פועלו.
מבט מקרוב על בית ויקטור הוגו:
https://www.youtube.com/watch?v=kvJPQ1ltFkA&t=3s
#על ביתו של המשורר הלאומי
ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. עוד טרם עלייתו ארצה הוא החליט לבנות את ביתו ב"גבעת בצלאל", מה שיוכרז בקבלת הפנים החגיגית שערכה לו העיריה כ"רחוב ביאליק". כך יצא שהרחוב שבו ביקש לבנות את ביתו נקרא על שמו והוא בנה את ביתו בביאליק מספר 22, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית הים תיכוני תוכנן בסגנון האקלקטי, עירוב של מזרח ומערב, בית אירופי עם סממנים ערביים, כמו כיפה מוסלמית ומרפסת עץ אופיינית לבנייה הערבית.
אחרי מותו הפך הבית המקורי והמיוחד, לבית הנצחה. זהו מקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה, כמו גם כיתות בית ספר מכל רחבי תל אביב והארץ.
פרט מעניין ולא כל כך ידוע הוא שבנייתו ואחזקתו של הבית היו יקרים להחריד וביאליק די הסתבך אתו. למעשה, הבית המעוצב והמרשים הזה כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כמי שמצא את עצמו חי בתוך ארמון ים-תיכוני, אבל לא מצליח לעמוד בהוצאות שהוא מייצר. הבית שאב ממנו אנרגיות רבות ולבסוף הוא לא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום כל כך מזוהה עימו.
בשנת 1934, מעט לפני שביאליק נפטר, הוא עזב את ביתו זה ועבר לגור ברמת גן. ביאליק התכוון לבנות שם בית אחר, אבל לא הספיק.
אחרי פטירתו של המשורר שבה אלמנתו לבית בתל אביב ובשנת 1937 תרמה את הבית לעיריית תל אביב כ"בית ביאליק" שינציח אותו. עד למותה גרה מניה ביאליק בדירה חליפית שקיבלה מהעירייה.
#האדריכלות של בית ביאליק
את הבית שביאליק בנה מהכנסות ספריו, הוא חנך בשנת 1925. כמו בתים רבים בתקופה הראשונה של אחוזת בית, הוא נבנה בסגנון האקלקטי, שהיה עירוב של מרכיבים מזרחיים ומערביים.
את הבית תכנן האדריכל יוסף מינור. השוני בין שני האישים השפיע על קבלת ההחלטות בבית. מינור ניהל עם ביאליק לא מעט ויכוחים. כך קרה למשל, כשביאליק התנגד לבניית מרפסת בצד הפונה לרחוב של הבית. מינור התעקש והצליח לשכנע את המשורר הדעתן, בטענה ש"בית ללא מרפסת הוא כמו פנים בלי חוטם". הבית הים-תיכוני עם הכיפה שעל גגו, הפך לשם דבר בתל אביב הקטנה.
כיאה למשורר שערג ממרחקים אל ארץ ישראל, ביאליק ביקש שינטעו מסביב לבית, גן עם צמחים מכל רחבי הארץ. כמובן שכיכבו ביניהם שבעת המינים.
#כמה מילים על ביאליק
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".
בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s7WgGsmdPoo
מצגת וידאו:
https://youtu.be/pCac9BNtlwQ
ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. עוד טרם עלייתו ארצה הוא החליט לבנות את ביתו ב"גבעת בצלאל", מה שיוכרז בקבלת הפנים החגיגית שערכה לו העיריה כ"רחוב ביאליק". כך יצא שהרחוב שבו ביקש לבנות את ביתו נקרא על שמו והוא בנה את ביתו בביאליק מספר 22, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית הים תיכוני תוכנן בסגנון האקלקטי, עירוב של מזרח ומערב, בית אירופי עם סממנים ערביים, כמו כיפה מוסלמית ומרפסת עץ אופיינית לבנייה הערבית.
אחרי מותו הפך הבית המקורי והמיוחד, לבית הנצחה. זהו מקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה, כמו גם כיתות בית ספר מכל רחבי תל אביב והארץ.
פרט מעניין ולא כל כך ידוע הוא שבנייתו ואחזקתו של הבית היו יקרים להחריד וביאליק די הסתבך אתו. למעשה, הבית המעוצב והמרשים הזה כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כמי שמצא את עצמו חי בתוך ארמון ים-תיכוני, אבל לא מצליח לעמוד בהוצאות שהוא מייצר. הבית שאב ממנו אנרגיות רבות ולבסוף הוא לא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום כל כך מזוהה עימו.
בשנת 1934, מעט לפני שביאליק נפטר, הוא עזב את ביתו זה ועבר לגור ברמת גן. ביאליק התכוון לבנות שם בית אחר, אבל לא הספיק.
אחרי פטירתו של המשורר שבה אלמנתו לבית בתל אביב ובשנת 1937 תרמה את הבית לעיריית תל אביב כ"בית ביאליק" שינציח אותו. עד למותה גרה מניה ביאליק בדירה חליפית שקיבלה מהעירייה.
#האדריכלות של בית ביאליק
את הבית שביאליק בנה מהכנסות ספריו, הוא חנך בשנת 1925. כמו בתים רבים בתקופה הראשונה של אחוזת בית, הוא נבנה בסגנון האקלקטי, שהיה עירוב של מרכיבים מזרחיים ומערביים.
את הבית תכנן האדריכל יוסף מינור. השוני בין שני האישים השפיע על קבלת ההחלטות בבית. מינור ניהל עם ביאליק לא מעט ויכוחים. כך קרה למשל, כשביאליק התנגד לבניית מרפסת בצד הפונה לרחוב של הבית. מינור התעקש והצליח לשכנע את המשורר הדעתן, בטענה ש"בית ללא מרפסת הוא כמו פנים בלי חוטם". הבית הים-תיכוני עם הכיפה שעל גגו, הפך לשם דבר בתל אביב הקטנה.
כיאה למשורר שערג ממרחקים אל ארץ ישראל, ביאליק ביקש שינטעו מסביב לבית, גן עם צמחים מכל רחבי הארץ. כמובן שכיכבו ביניהם שבעת המינים.
#כמה מילים על ביאליק
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".
בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s7WgGsmdPoo
מצגת וידאו:
https://youtu.be/pCac9BNtlwQ
חדר הרחצה של המלכה מרי
#על חדר האמבטיה האגדי של מרי מלכת הסקוטים
בקצה גני הולירוד נמצא "חדר הרחצה של המלכה מרי" (Queen Mary's Bath House), המקום בו לפי האגדה נהגה המלכה הסקוטית המפורסמת לטבול.
מרי מלכת הסקוטים, אחת המלכות הזכורות בתולדות בריטניה ובמיוחד בסקוטלנד, נחשבה מלכה סקסית ומשכה כבר בחייה המון תשומת לב.
מספרים שבבית הרחצה הזה נהגה המלכה הסקוטית המורדת לרחוץ פעמיים בשנה, כשהיא טובלת באמבט גדול ומלא ביין לבן. לרחצה שימשו לא פחות מ-26 בקבוקים של יין משובח.
אגב, השמועות כאן מספרות, אולי ביצירתיות מסוימת, שבגמר המקלחת נהגו להחזיר את היין לבקבוקים, להנאתם של מעריצי המלכה והמשרתים בארמון, שלגמו ממנו בהנאה...
ביקור במקום:
https://youtu.be/DKHtjFx8T8A
בקצה גני הולירוד נמצא "חדר הרחצה של המלכה מרי" (Queen Mary's Bath House), המקום בו לפי האגדה נהגה המלכה הסקוטית המפורסמת לטבול.
מרי מלכת הסקוטים, אחת המלכות הזכורות בתולדות בריטניה ובמיוחד בסקוטלנד, נחשבה מלכה סקסית ומשכה כבר בחייה המון תשומת לב.
מספרים שבבית הרחצה הזה נהגה המלכה הסקוטית המורדת לרחוץ פעמיים בשנה, כשהיא טובלת באמבט גדול ומלא ביין לבן. לרחצה שימשו לא פחות מ-26 בקבוקים של יין משובח.
אגב, השמועות כאן מספרות, אולי ביצירתיות מסוימת, שבגמר המקלחת נהגו להחזיר את היין לבקבוקים, להנאתם של מעריצי המלכה והמשרתים בארמון, שלגמו ממנו בהנאה...
ביקור במקום:
https://youtu.be/DKHtjFx8T8A
בניין הבורסה
#על בית המסחר הוותיק עם הדרקונים המסובכים זה בזה
עם צריחו המסובב, בית הבורסה (Børsen) או בית המסחר הישן, הוא אחד המבנים המפורסמים בנופה של קופנהגן. הוא ממוקם בקרבת ארמון כריסטיאנבורג ומזוהה מכל פינות העיר.
אם תרימו את עיניכם ותביטו במגדל המתנשא מעליו, תראו שמגדל בניין הבורסה מעוצב כאילו הוא מורכב מהטפרים של הדרקונים, המתפתלים ומשתרגים זה בזה, לעבר השמיים. סימן ההיכר שלו הוא המגדל המיוחד הזה, שצורתו צורת שלושת הדרקונים הללו כשהם מלופפים יחד.
בית המסחר הוותיק הזה עומד כאן מאז ימי המלך כריסטיאן ה-4. למעשה, מי שהורה על בנייתו בשנת 1620 היה המלך.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JlwtDHIT-TM
ביקור במקום:
https://youtu.be/M25oqAMyE-A
ומרחוק:
https://youtu.be/rzTkfb-XEE0
עם צריחו המסובב, בית הבורסה (Børsen) או בית המסחר הישן, הוא אחד המבנים המפורסמים בנופה של קופנהגן. הוא ממוקם בקרבת ארמון כריסטיאנבורג ומזוהה מכל פינות העיר.
אם תרימו את עיניכם ותביטו במגדל המתנשא מעליו, תראו שמגדל בניין הבורסה מעוצב כאילו הוא מורכב מהטפרים של הדרקונים, המתפתלים ומשתרגים זה בזה, לעבר השמיים. סימן ההיכר שלו הוא המגדל המיוחד הזה, שצורתו צורת שלושת הדרקונים הללו כשהם מלופפים יחד.
בית המסחר הוותיק הזה עומד כאן מאז ימי המלך כריסטיאן ה-4. למעשה, מי שהורה על בנייתו בשנת 1620 היה המלך.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JlwtDHIT-TM
ביקור במקום:
https://youtu.be/M25oqAMyE-A
ומרחוק:
https://youtu.be/rzTkfb-XEE0
