שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
קבר אלינור ריגבי
בית העלמין מיארה
בית הקברות היהודי העתיק
פר לשז
בית הקברות נובודביצ'י
המאוזוליאום של לנין
קבר יוליה
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות היהודי העתיק
#על הקבר שממנו נולד השיר המפורסם
קבר אלינור ריגבי (Eleanor Rigby Gravesite) נמצא בבית הקברות שמאחורי כנסיית סנט פיטר, לא הרחק מהמקום שבו נפגשו לראשונה פול מקרטני וג'ון לנון.
אל בית הקברות הישן הזה נהג ג'ון להגיע מדי פעם ולהתבודד. כאן נהגו הוא וחבריו לעשן ולעתים גם להזמין אליו נערות.
קברה של אלינור ריגבי, קבר אקראי שאין לו שום קשר לפול, היווה את ההשראה לאחד משיריהם המפורסמים ביותר של הביטלס, מתוך האלבום "Revolver", של ארבעת המופלאים.
#על השיר
כשיר העוסק בבדידותם של אנשים אלמונים, עם כל ה"לונלי פיפל" שבו, האנשים הבודדים כולם, "אלינור ריגבי" (Eleanor Rigby) הוא שיר נדיר באותם ימים.
פול מקרטני, הכותב והמלחין שלו, מספר בו בחמלה רבה על אלינור ריגבי, הרווקה הזקנה שמנקה את הכנסייה. הוא מרחיב גם על הכומר המקומי, האב מקנזי, איש בודד שכותב את מילותיו החגיגיות לבאי הכנסייה ומנסח דרשות שאיש לא ישמע.
את עיבוד הליווי לשיר "אלינור ריגבי", שמבצעת רביעיית מיתרים קלאסית, יצר המפיק המוזיקלי הגאון של הביטלס והאיש המכונה "הביטל החמישי", ג'ורג' מרטין. באותה תקופה ליווי כזה לשיר היה פורץ דרך וזו הייתה החלטה יוצאת דופן ללוות כך שיר פופ. אבל לקראת שלהי שנות ה-60, זה היה שלב נוסף בהפיכת הביטלס מלהקת רוק "רגילה" ללהקה מתקדמת ופורצת דרך, שיוצרת מוזיקה ניסיונית ובדיעבד הופכת לקלאסיקה בעצמה.
#מה תראו כאן?
בחצר הכנסייה שכאן תראו את קברה של אלינור ריגבי. היא הייתה, ככל הנראה, אחות בבית החולים של ליברפול.
אגב, אם יש לכם זמן וחשק תוכלו לחפש בבית העלמין הקטן גם את קברם של ג'וליה לנון, אימו של ג'ון לנון ושל סטיוארט סטקליף, נגן הבאס הראשון של הביטלס. הוא מת צעיר מאוד, מה שגרם לפול להחליפו בנגינת באס.
ואם ממש תרצו, נסו למצוא את המצבה של מר מקנזי שקבור כאן. הוא היה זה שנבחר להיות האב של הכנסייה בשיר, תוך שהוא מחליף את "האב מקרטני", כלומר אביו של פול, שהעדיף לבסוף לא לכלול אותו בשיר העצוב, מכיוון ש"אבא היה טיפוס שמח".
#מי את אלינור ריגבי?
אבל מי הייתה אותה אלינור ריגבי, שקבורה בכנסייה זו מאז 1939 וזכתה מהשיר לפרסום עולמי? האם היא ההשראה לשיר?
ובכן, העובדה הברורה היא שקבר של אלינור ריגבי נמצא בבית הקברות שכאן וג'ון לנון נהג להגיע לכאן. כאן קבורה אימו וכאן גם פגש בצעירותו לראשונה את פול מקרטני.
כותב השיר העיקרי, מקרטני, סיפר בראיונות שמדובר בדמות בדויה ובעצם זה שילוב של שמה של אלינור ברון, שחקנית ידועה שהשתתפה בסרט "Help", וחלק משמה של חנות יין מפורסמת בבריסטול, "ריגבי ואוונס".
ובכל זאת, עם הזמן הוטל ספק בעניין, במיוחד כשנחשף בבית הקברות בליברפול קברה של גברת ושמה אלינור ריגבי. אז די ברור שזה לא שיר על אלינור ריגבי הזו. אבל מה שלא ברור זה האם הרעיון לשם "אלינור ריגבי" בא מהקבר האקראי שכאן או מאותו שילוב שפול תיאר באותם ראיונות לתקשורת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QSAqY-EmKNY
ביקור במקום:
https://youtu.be/e8xSUTlMmow
מוזמנים לשיר עם פול את "אלינור ריגבי":
https://youtu.be/weN-l8SOiFU
הקברים של ג'וליה לנון וסטיוארט סאתקליף כאן:
https://youtu.be/U4DzKSLwt2c
והשיר המקורי מהאלבום:
https://youtu.be/HuS5NuXRb5Y
קבר אלינור ריגבי (Eleanor Rigby Gravesite) נמצא בבית הקברות שמאחורי כנסיית סנט פיטר, לא הרחק מהמקום שבו נפגשו לראשונה פול מקרטני וג'ון לנון.
אל בית הקברות הישן הזה נהג ג'ון להגיע מדי פעם ולהתבודד. כאן נהגו הוא וחבריו לעשן ולעתים גם להזמין אליו נערות.
קברה של אלינור ריגבי, קבר אקראי שאין לו שום קשר לפול, היווה את ההשראה לאחד משיריהם המפורסמים ביותר של הביטלס, מתוך האלבום "Revolver", של ארבעת המופלאים.
#על השיר
כשיר העוסק בבדידותם של אנשים אלמונים, עם כל ה"לונלי פיפל" שבו, האנשים הבודדים כולם, "אלינור ריגבי" (Eleanor Rigby) הוא שיר נדיר באותם ימים.
פול מקרטני, הכותב והמלחין שלו, מספר בו בחמלה רבה על אלינור ריגבי, הרווקה הזקנה שמנקה את הכנסייה. הוא מרחיב גם על הכומר המקומי, האב מקנזי, איש בודד שכותב את מילותיו החגיגיות לבאי הכנסייה ומנסח דרשות שאיש לא ישמע.
את עיבוד הליווי לשיר "אלינור ריגבי", שמבצעת רביעיית מיתרים קלאסית, יצר המפיק המוזיקלי הגאון של הביטלס והאיש המכונה "הביטל החמישי", ג'ורג' מרטין. באותה תקופה ליווי כזה לשיר היה פורץ דרך וזו הייתה החלטה יוצאת דופן ללוות כך שיר פופ. אבל לקראת שלהי שנות ה-60, זה היה שלב נוסף בהפיכת הביטלס מלהקת רוק "רגילה" ללהקה מתקדמת ופורצת דרך, שיוצרת מוזיקה ניסיונית ובדיעבד הופכת לקלאסיקה בעצמה.
#מה תראו כאן?
בחצר הכנסייה שכאן תראו את קברה של אלינור ריגבי. היא הייתה, ככל הנראה, אחות בבית החולים של ליברפול.
אגב, אם יש לכם זמן וחשק תוכלו לחפש בבית העלמין הקטן גם את קברם של ג'וליה לנון, אימו של ג'ון לנון ושל סטיוארט סטקליף, נגן הבאס הראשון של הביטלס. הוא מת צעיר מאוד, מה שגרם לפול להחליפו בנגינת באס.
ואם ממש תרצו, נסו למצוא את המצבה של מר מקנזי שקבור כאן. הוא היה זה שנבחר להיות האב של הכנסייה בשיר, תוך שהוא מחליף את "האב מקרטני", כלומר אביו של פול, שהעדיף לבסוף לא לכלול אותו בשיר העצוב, מכיוון ש"אבא היה טיפוס שמח".
#מי את אלינור ריגבי?
אבל מי הייתה אותה אלינור ריגבי, שקבורה בכנסייה זו מאז 1939 וזכתה מהשיר לפרסום עולמי? האם היא ההשראה לשיר?
ובכן, העובדה הברורה היא שקבר של אלינור ריגבי נמצא בבית הקברות שכאן וג'ון לנון נהג להגיע לכאן. כאן קבורה אימו וכאן גם פגש בצעירותו לראשונה את פול מקרטני.
כותב השיר העיקרי, מקרטני, סיפר בראיונות שמדובר בדמות בדויה ובעצם זה שילוב של שמה של אלינור ברון, שחקנית ידועה שהשתתפה בסרט "Help", וחלק משמה של חנות יין מפורסמת בבריסטול, "ריגבי ואוונס".
ובכל זאת, עם הזמן הוטל ספק בעניין, במיוחד כשנחשף בבית הקברות בליברפול קברה של גברת ושמה אלינור ריגבי. אז די ברור שזה לא שיר על אלינור ריגבי הזו. אבל מה שלא ברור זה האם הרעיון לשם "אלינור ריגבי" בא מהקבר האקראי שכאן או מאותו שילוב שפול תיאר באותם ראיונות לתקשורת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QSAqY-EmKNY
ביקור במקום:
https://youtu.be/e8xSUTlMmow
מוזמנים לשיר עם פול את "אלינור ריגבי":
https://youtu.be/weN-l8SOiFU
הקברים של ג'וליה לנון וסטיוארט סאתקליף כאן:
https://youtu.be/U4DzKSLwt2c
והשיר המקורי מהאלבום:
https://youtu.be/HuS5NuXRb5Y
#על בית העלמין הגדול במלאח של מרקש
בית העלמין היהודי של מרקש (Miâara Jewish Cemetery) הוא שריד מובהק של החיים היהודיים ברובע. כאן מצויים כמעט כל קבריהם של הנפטרים היהודים במלאח של מרקש ב-900 השנים האחרונות.
זהו בית הקברות היהודי הגדול במדינה. שמו העברי הוא "בית מועד לכל חי", אבל הציבור קרא לו בית הקברות "מיערה", על שם הרחוב בו נמצאת הכניסה אליו.
בית החיים הזה פעיל מאז המאה ה-12 ומשתרע על שטח נרחב. קבורים בו מיהודים פשוטים ועד רבנים וראשי ישיבות. עוד קבורים כאן מהגדולים בצדיקי מרקש, הידועים בלמדנות, בידע ובהשכלה שלהם. את קבריהם ניתן לזהות על פי ה"אוהלים" שעל קברי רבים מהם.
מאז שנת 2016 עבר בית הקברות שיפוץ ובוצעו בו פעולות שימור וחיזוק כתובות על מצבות.
עם כמעט אלף שנים של קבורה בו ויותר מ-20,000 קברים, בית העלמין היהודי של מרקש הוא אתר תיירות פופולרי למדי בקרב המבקרים במלאח, הן היהודים והן מי שאינם יהודים.
#טיפים
בבית העלמין תוכלו לתרום לשימורו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/cXReGM57450
מבט היקפי:
https://youtu.be/HfesJLDp8jQ
בלוגרים:
https://youtu.be/dKpkgvrSBOo
בית העלמין היהודי של מרקש (Miâara Jewish Cemetery) הוא שריד מובהק של החיים היהודיים ברובע. כאן מצויים כמעט כל קבריהם של הנפטרים היהודים במלאח של מרקש ב-900 השנים האחרונות.
זהו בית הקברות היהודי הגדול במדינה. שמו העברי הוא "בית מועד לכל חי", אבל הציבור קרא לו בית הקברות "מיערה", על שם הרחוב בו נמצאת הכניסה אליו.
בית החיים הזה פעיל מאז המאה ה-12 ומשתרע על שטח נרחב. קבורים בו מיהודים פשוטים ועד רבנים וראשי ישיבות. עוד קבורים כאן מהגדולים בצדיקי מרקש, הידועים בלמדנות, בידע ובהשכלה שלהם. את קבריהם ניתן לזהות על פי ה"אוהלים" שעל קברי רבים מהם.
מאז שנת 2016 עבר בית הקברות שיפוץ ובוצעו בו פעולות שימור וחיזוק כתובות על מצבות.
עם כמעט אלף שנים של קבורה בו ויותר מ-20,000 קברים, בית העלמין היהודי של מרקש הוא אתר תיירות פופולרי למדי בקרב המבקרים במלאח, הן היהודים והן מי שאינם יהודים.
#טיפים
בבית העלמין תוכלו לתרום לשימורו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/cXReGM57450
מבט היקפי:
https://youtu.be/HfesJLDp8jQ
בלוגרים:
https://youtu.be/dKpkgvrSBOo
#על בית הקברות העתיק של היהודים
בית הקברות היהודי העתיק שברובע קז'ימייז' (Remuh Cemetery) נבנה במאה ה-15 ונסגר בסוף המאה ה-18, עת בנו את בית הקברות החדש של הרובע. כאן קבור הרמ"א, רבי משה איסרליש.
בית הקברות היהודי העתיק הזה נמצא מאחרי בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה. כמו בתי קברות יהודיים רבים, גם הוא נפגע בשואה, אך ניצל מחיסול מלא בידי הנאצים ומהשחתה מוחלטת שלו, ביוזמה של יהודי הקהילה.
היו אלה יהודים ממתפללי בית הכנסת, שהצליחו למנוע את הרס חלק מהמצבות שבו. הם עשו זאת על ידי הסתרת המצבות מתחת לפני האדמה. גם צמחייה שכיסתה חלק מהקברים הרבים שבו, הצליחה למנוע את חילול כל המצבות בבית העלמין היהודי. בזכות כל אלה הגרמנים לא הבחינו ברובן והשחיתו רק חלק מכל אותן מצבות.
כיום ניתן לראות כאן מספר רב של מצבות מיוחדות ומעוטרות, עם כיתובים המספרים את סיפורה המרתק של קהילה מוצלחת ופעילה ושל יהודים חשובים שחיו כאן בתקופה המשתרעת על פני מאות שנים.
#תולדות המקום
בית העלמין העתיק של הרובע היהודי בקרקוב מוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א, על שם הרמ"א הקבור בו. הוא נוסד בקז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535 ונחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בפולין. עתיקים ממנו יש רק בלובלין ובוורוצלב.
בשנת 1553 הוקם בקצהו של בית הקברות בית כנסת הרמ"א.
בתחילת המאה ה-20 החלו אנשי הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות, שהפך זנוח ונטוש. אך עם כיבוש פולין הרסו הנאצים את חלקו, תוך שהם משתמשים במצבות שבו כאבני ריצוף ומוכרים חלק מהן לכל המרבה במחיר.
לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, והוחזרו אליו חלק מהמצבות שהצליחו לאתר או כאלה שהוסתרו באדמה. בין אלו ששרדו הייתה מצבתו של הרמ"א.
מאות מצבות עתיקות נחשפו כאן בשנות ה-50, בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בשטח בית הקברות. הסברה היא שחלקן נקברו בכוונה, בשנת 1704, על מנת להגן עליהן מהרס בידי הפולשים השוודים.
עם השנים ובמיוחד לאחר שהיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית שחוסלה מקרקוב, החלו לכנות את בית העלמין "כותל הדמעות". מאות שברי המצבות שנקבעו בחומה הפנימית של בית העלמין, זו שעל רחוב שרוקה, הפכו לסוג נוסף של מצבה קולקטיבית - זיכרון לכלל הקהילה שחייתה כאן בעבר.
חלק מהמצבות ששוקמו כאן הן של רבנים ידועים מהקהילה היהודית.
זו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר, אבל ישנם עוד. אל קברו של הרמ"א, אגב, מגיעים עד היום יהודים רבים, העולים לכאן במיוחד ביום השנה למותו, שחל בל"ג בעומר. המצבה שלו מכוסה בהמון פתקים עם בקשות ותפילות, שנוהגים להניח על הקבר חלק מהמתפללים, העולים אליו לרגל, לשם כך, מכל העולם.
#טיפים
בית העלמין סגור בימי שבת וחגים.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AvQVBcgMDWc
מתפללים ליד הקברים:
https://youtu.be/x-6lIHvvWGo
בית הקברות היהודי העתיק שברובע קז'ימייז' (Remuh Cemetery) נבנה במאה ה-15 ונסגר בסוף המאה ה-18, עת בנו את בית הקברות החדש של הרובע. כאן קבור הרמ"א, רבי משה איסרליש.
בית הקברות היהודי העתיק הזה נמצא מאחרי בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה. כמו בתי קברות יהודיים רבים, גם הוא נפגע בשואה, אך ניצל מחיסול מלא בידי הנאצים ומהשחתה מוחלטת שלו, ביוזמה של יהודי הקהילה.
היו אלה יהודים ממתפללי בית הכנסת, שהצליחו למנוע את הרס חלק מהמצבות שבו. הם עשו זאת על ידי הסתרת המצבות מתחת לפני האדמה. גם צמחייה שכיסתה חלק מהקברים הרבים שבו, הצליחה למנוע את חילול כל המצבות בבית העלמין היהודי. בזכות כל אלה הגרמנים לא הבחינו ברובן והשחיתו רק חלק מכל אותן מצבות.
כיום ניתן לראות כאן מספר רב של מצבות מיוחדות ומעוטרות, עם כיתובים המספרים את סיפורה המרתק של קהילה מוצלחת ופעילה ושל יהודים חשובים שחיו כאן בתקופה המשתרעת על פני מאות שנים.
#תולדות המקום
בית העלמין העתיק של הרובע היהודי בקרקוב מוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א, על שם הרמ"א הקבור בו. הוא נוסד בקז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535 ונחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בפולין. עתיקים ממנו יש רק בלובלין ובוורוצלב.
בשנת 1553 הוקם בקצהו של בית הקברות בית כנסת הרמ"א.
בתחילת המאה ה-20 החלו אנשי הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות, שהפך זנוח ונטוש. אך עם כיבוש פולין הרסו הנאצים את חלקו, תוך שהם משתמשים במצבות שבו כאבני ריצוף ומוכרים חלק מהן לכל המרבה במחיר.
לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, והוחזרו אליו חלק מהמצבות שהצליחו לאתר או כאלה שהוסתרו באדמה. בין אלו ששרדו הייתה מצבתו של הרמ"א.
מאות מצבות עתיקות נחשפו כאן בשנות ה-50, בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בשטח בית הקברות. הסברה היא שחלקן נקברו בכוונה, בשנת 1704, על מנת להגן עליהן מהרס בידי הפולשים השוודים.
עם השנים ובמיוחד לאחר שהיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית שחוסלה מקרקוב, החלו לכנות את בית העלמין "כותל הדמעות". מאות שברי המצבות שנקבעו בחומה הפנימית של בית העלמין, זו שעל רחוב שרוקה, הפכו לסוג נוסף של מצבה קולקטיבית - זיכרון לכלל הקהילה שחייתה כאן בעבר.
חלק מהמצבות ששוקמו כאן הן של רבנים ידועים מהקהילה היהודית.
זו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר, אבל ישנם עוד. אל קברו של הרמ"א, אגב, מגיעים עד היום יהודים רבים, העולים לכאן במיוחד ביום השנה למותו, שחל בל"ג בעומר. המצבה שלו מכוסה בהמון פתקים עם בקשות ותפילות, שנוהגים להניח על הקבר חלק מהמתפללים, העולים אליו לרגל, לשם כך, מכל העולם.
#טיפים
בית העלמין סגור בימי שבת וחגים.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AvQVBcgMDWc
מתפללים ליד הקברים:
https://youtu.be/x-6lIHvvWGo
#על בית הקברות המפורסם בעולם כולו
בית העלמין פֵּר לָשֵז (Père Lachaise) הוא אולי בית הקברות המפורסם בעולם. כשפוסעים בתוכו לעתים נדמה שאנחנו נמצאים בספר היסטוריה. יש כאן ייצוג כמעט לכל מי שהצליח להטביע חותם בתרבות הצרפתית במאות האחרונות, עם דגש על הפריזאים שביניהם.
בפר לשז ניתן לראות לא מעט מצבות מפוארות המזכירות כנסיות זעירות. בגלל המנהג של הקתולים לקבור באותו המקום כמה מתים, רוב הקברים הם קברים משפחתיים שבהם קבורים רבים מבני המשפחה לאורך דורות.
בית העלמין נוסד בשנת 1804 כשהשטח שהיה אז מחוץ לפאריס, נרכש על ידי העירייה והפך לבית קברות. זו הייתה יוזמה של הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה. למרות היוזמה המעניינת, איש לא התלהב לקבור את קרוביו בבית עלמין הממוקם רחוק כל כך מהעיר ורק מעטים עשו זאת. הנהלת בית הקברות לא התייאשה וערכה קמפיין לקידום המכירות של הקברים בפר לשז. הם העבירו אל בית הקברות החדש לא מעט מקבריהם של מפורסמי התקופה, ביניהם המחזאי המפורסם מולייר. כבר אז ידוענים משכו הרבה תשומת לב והקמפיין אכן הצליח! - רבים החלו לקבור את יקיריהם ליד הידוענים המתים של פר לשז והמקום הפך להצלחה מסחררת. כיום קבורים בו מעל 300 אלף איש. אגב, מי שמעוניין לפקוד קברים של מפורסמים הנערצים עליו, יכול לקנות בכניסה הראשית מפת התמצאות של בית הקברות ולנווט על פיה.
בין המפורסמים שקבורים בפר לשז ניתן למצוא את המלחין פרדריק שופן, יוצר הקולנוע המוקדם ז'ורז' מלייס, המחזאי המבריק מאנגליה אוסקר וויילד, הזמרת הצרפתית החשובה ביותר אדית פיאף. כל אלה נקברו לצד קברי זמרים כמו ז'ילבר בקו ואיב מונטאן, שקבור ביחד עם אשתו השחקנית סימון סיניורה. הקבר המפורסם והנערץ על הצעירים שם הוא קברו של אליל הרוק האמריקאי משנות ה-60, מנהיג להקת "הדלתות" ג'ים מוריסון, שמת בהיותו בפריז ונקבר בפר לשז. בתחומי בית הקברות ישנה חלקה מגודרת, המופרדת משאר הקברים, המשמשת כבית קברות יהודי. בחלקה זו קבורים בני משפחת רוטשילד ויהודים מפורסמים אחרים.
מקור שמו של בית הקברות הוא שמו של האב פרנסואה דה לָה שֵז, מי שהיה הכומר המוודה של המלך לואי ה-14.
#על קברו של ג'ים מוריסון
אחד מהקברים המפורסמים ביותר בפר לשז, הוא הקבר של הזמר הידוע ג'ים מוריסון, כוכב להקת "הדלתות". קברו זוכה למספר הביקורים הרב ביותר. מוריסון מת בשנת 1971 ממנת יתר של סמים בגיל 27. מוריסון היה אחד מזמרי הרוק הנערצים והוא כתב את מרבית שירי הלהקה. כיום הוא נחשב משורר לא פחות מאשר מוסיקאי. אגב, מעניין שבאוניברסיטה הוא למד בכלל קולנוע... בכל מקרה, הוא היה כוכב ואליל נוער עוד בחייו, אבל בעיקר הוא זכה לתהילה אחרי מותו ומכל העולם נוהרים בני נוער לפר לשז, כדי לפקוד את קברו.
מראה חבורות הצעירים המדליקים נרות ומניחים פרחים לא חריג פה, אך גם מקרי ונדליזם נראו כאן כבר כמה פעמים - הקבר הושחת בכתובות גרפיטי והרבה מהצמחייה שמסביבו נהרסה. חבורות המעריצים השאירו לא פעם הרבה לכלוך וזוהמה מסביב לקבר ולכן הנהלת בית הקברות החליטה להציב משמר בסמוך לקבר, מה שעזר למתן מעט את ההתנהגות.
#קברו של אוסקר ויילד
הסיפור על הקבר של אוסקר וויילד, המשורר והמחזאי האירי, עצוב ואולי גם מעט משעשע.
ויילד מת בצרפת בשנת 1900 ונקבר במקור בבית קברות קטן ולא מרשים במיוחד ליד פריז. בשנת 1909, מעריץ אלמוני ונלהב היה נחוש בדעתו לקבור אותו במקום שראוי למעמדו והעביר את השאריות של ויילד לבית הקברות המפורסם - פר לאשז.
פסל אמריקאי בשם ג'ייקוב אפשטיין נטל על עצמו את פרויקט עיצוב המצבה של ויילד. הבניה והפיסול ארכו כשלוש שנים, בסיומן חשף אפשטיין את יצירתו - פסל גבר עם פרטים אנטומיים מדויקים בסגנון מצרי. כן, הפסל היה עירום לחלוטין, כולל האיברים האינטימיים. זה היה קצת אירוני, בשל העובדה שווילד, אנגלי נערץ וגיבור תרבות, נפל ממרומי מעמדו, אל הכלא וההשפלה, לאחר שהתגלה שהוא הומוסקסואל - עבירה חמורה באנגליה של אותם ימים. בצאתו מהכלא, עני ובודד, הוא עבר להתגורר בפריז ובה גם מת. רק לאחר מותו, ההיסטוריה עשתה עימו חסד והוא זכה למעמד האייקוני של אחד מגדולי המחזאים בכל הזמנים.
בכל מקרה, הנהלת בית הקברות החליטה לכסות את איבר מינו של הפסל בעלה תאנה שעוצב במיוחד בעבורו. באחד הלילות החליט מעריץ אלמוני להסיר את עלה התאנה המתחסד, אך לדאבונו הוא הסיר יחד עם העלה גם את החלק "הרלוונטי" בפסל עצמו. עד היום תוכלו למצוא ליד הקבר את הפסל המסורס...
בשנים האחרונות הוקמה סביב הקבר מחיצת זכוכית בגובה שני מטרים כדי למנוע ממבקרים להמשיך במנהגם לנשק את הקבר בשפתיים מרוחות בשפתון. עם זאת, עד מהרה כוסתה גם הזכוכית בכתמי השפתון האדומים. עכשיו מקיפה גדר את האזור כולו, הפעם כדי להגן על הזכוכית...
#קברים וסיפורים
דמויות רומנטיות מפורסמות קבורות בבית הקברות פר לשז.
אבלר ואלואיז הם אחד מהזוגות. אבלר, שהיה תלמיד חכם בקתדרלת נוטרדאם, משך הרבה תלמידים ומעריצים. הכומר של פריז לקח אותו להיות מורה פרטי לאחיינית היתומה שגדלה בביתו - אלואיז. היא הייתה בת 17 והוא בן 36, אך האהבה ניצתה ולא עבר זמן רב עד שנולד להם בן. הדוד הזועם שלח שליחים שסירסו את אבלר ושניהם פרשו למנזרים שונים שהרחיקו ביניהם. למרות המרחק, השניים לא שכחו זה את זה וכתבו עשרות מכתבי אהבה שראו אור במשך השנים. האגדה מספרת שכאשר נקברה אלואיז, 22 שנה לאחר אהובה, הוא הושיט ידיו מהקבר לחבק אותה.
עוד סיפור רומנטי נוכל ללמוד מקברו של עיתונאי צעיר בשם ויקטור נואר, שנהרג בידי אחיינו של נפוליאון בדו קרב על ליבה של נערה. על קברו הוצב פסל ברונזה בגודל טבעי בדמותו, שבליטה ניכרת במכנסיו. בשל היות האיש דון ז'ואן לא קטן, הפסל הפך לסמל לפוריות ועד היום נשים רבות מגיעות כדי למשש את הבליטה, בתקווה להתעבר ומקיפות את הפסל בפרחים ועציצים.
סיפור נוסף מתרחש ב-1871, בה התבצרו בבית הקברות אחרוני המורדים של הקומונה הפריזאית. מול חומת בית הקברות, בקצה הדרום המזרחי, הוצאו להורג בירי 147 מורדים. "קיר לוחמי הקומונה", הקיר מולו נרצחו ונקברו האחים שלהם, מהווה עד היום מקום עלייה לרגל לאנשי השמאל הצרפתי.
#אנקדוטה מעניינת על פר לשז
בימיו הראשונים של בית הקברות, בשנת 1804, הוא התקבל בקרירות על ידי הפריזאים שהורגלו להשליך את המתים לקברי אחים. בית הקברות הוא בעצם פארק עצום מימדים בצפון-מזרח פריז ובו כ-6000 עצים על שטח של 440 דונם.
בבית הקברות פר לשז קבורים 300,000 איש, אך יש בו רק 100,000 מציבות.
מוזר, נכון? - ההסבר הוא, שכשאין לקבר מבקרים לאורך זמן, מעבירים את הגופה לקבר אחים.
כך זוכים עשירי פריז של היום, שרוצים לאחר מותם "בית פרטי" ולא "שיכון ציבורי". הם משלמים היום כסף רב כדי לקנות מקום קבורה קבוע להם ולמשפחתם.
#תיירות פר לשז
כיום, פר לשז הוא אחד מהאתרים הפופולריים ביותר בפריז. בית הקברות הזה קיים כבר יותר מ-200 שנה. הוא מהווה את מקום המנוחה של כמיליון נשמות ומושך אליו בכל שנה מעל 2 מליון מבקרים. כמה מהמצבות במקום הן אבן שואבת לתיירים - כמו אלו של שופן, אדית פיאף, מולייר, ביזה ואוסקר ויילד.
צוות העובדים של בית הקברות, המונה כ-100 איש, מרגישים את עומס עבודה: עליהם לנקות את האשפה, את כתובות הגרפיטי ואת המזכרות המכובדות, יותר או פחות, שמשאירים התיירים למתים.
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=826GJParjCE&t=108s
בית העלמין פֵּר לָשֵז (Père Lachaise) הוא אולי בית הקברות המפורסם בעולם. כשפוסעים בתוכו לעתים נדמה שאנחנו נמצאים בספר היסטוריה. יש כאן ייצוג כמעט לכל מי שהצליח להטביע חותם בתרבות הצרפתית במאות האחרונות, עם דגש על הפריזאים שביניהם.
בפר לשז ניתן לראות לא מעט מצבות מפוארות המזכירות כנסיות זעירות. בגלל המנהג של הקתולים לקבור באותו המקום כמה מתים, רוב הקברים הם קברים משפחתיים שבהם קבורים רבים מבני המשפחה לאורך דורות.
בית העלמין נוסד בשנת 1804 כשהשטח שהיה אז מחוץ לפאריס, נרכש על ידי העירייה והפך לבית קברות. זו הייתה יוזמה של הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה. למרות היוזמה המעניינת, איש לא התלהב לקבור את קרוביו בבית עלמין הממוקם רחוק כל כך מהעיר ורק מעטים עשו זאת. הנהלת בית הקברות לא התייאשה וערכה קמפיין לקידום המכירות של הקברים בפר לשז. הם העבירו אל בית הקברות החדש לא מעט מקבריהם של מפורסמי התקופה, ביניהם המחזאי המפורסם מולייר. כבר אז ידוענים משכו הרבה תשומת לב והקמפיין אכן הצליח! - רבים החלו לקבור את יקיריהם ליד הידוענים המתים של פר לשז והמקום הפך להצלחה מסחררת. כיום קבורים בו מעל 300 אלף איש. אגב, מי שמעוניין לפקוד קברים של מפורסמים הנערצים עליו, יכול לקנות בכניסה הראשית מפת התמצאות של בית הקברות ולנווט על פיה.
בין המפורסמים שקבורים בפר לשז ניתן למצוא את המלחין פרדריק שופן, יוצר הקולנוע המוקדם ז'ורז' מלייס, המחזאי המבריק מאנגליה אוסקר וויילד, הזמרת הצרפתית החשובה ביותר אדית פיאף. כל אלה נקברו לצד קברי זמרים כמו ז'ילבר בקו ואיב מונטאן, שקבור ביחד עם אשתו השחקנית סימון סיניורה. הקבר המפורסם והנערץ על הצעירים שם הוא קברו של אליל הרוק האמריקאי משנות ה-60, מנהיג להקת "הדלתות" ג'ים מוריסון, שמת בהיותו בפריז ונקבר בפר לשז. בתחומי בית הקברות ישנה חלקה מגודרת, המופרדת משאר הקברים, המשמשת כבית קברות יהודי. בחלקה זו קבורים בני משפחת רוטשילד ויהודים מפורסמים אחרים.
מקור שמו של בית הקברות הוא שמו של האב פרנסואה דה לָה שֵז, מי שהיה הכומר המוודה של המלך לואי ה-14.
#על קברו של ג'ים מוריסון
אחד מהקברים המפורסמים ביותר בפר לשז, הוא הקבר של הזמר הידוע ג'ים מוריסון, כוכב להקת "הדלתות". קברו זוכה למספר הביקורים הרב ביותר. מוריסון מת בשנת 1971 ממנת יתר של סמים בגיל 27. מוריסון היה אחד מזמרי הרוק הנערצים והוא כתב את מרבית שירי הלהקה. כיום הוא נחשב משורר לא פחות מאשר מוסיקאי. אגב, מעניין שבאוניברסיטה הוא למד בכלל קולנוע... בכל מקרה, הוא היה כוכב ואליל נוער עוד בחייו, אבל בעיקר הוא זכה לתהילה אחרי מותו ומכל העולם נוהרים בני נוער לפר לשז, כדי לפקוד את קברו.
מראה חבורות הצעירים המדליקים נרות ומניחים פרחים לא חריג פה, אך גם מקרי ונדליזם נראו כאן כבר כמה פעמים - הקבר הושחת בכתובות גרפיטי והרבה מהצמחייה שמסביבו נהרסה. חבורות המעריצים השאירו לא פעם הרבה לכלוך וזוהמה מסביב לקבר ולכן הנהלת בית הקברות החליטה להציב משמר בסמוך לקבר, מה שעזר למתן מעט את ההתנהגות.
#קברו של אוסקר ויילד
הסיפור על הקבר של אוסקר וויילד, המשורר והמחזאי האירי, עצוב ואולי גם מעט משעשע.
ויילד מת בצרפת בשנת 1900 ונקבר במקור בבית קברות קטן ולא מרשים במיוחד ליד פריז. בשנת 1909, מעריץ אלמוני ונלהב היה נחוש בדעתו לקבור אותו במקום שראוי למעמדו והעביר את השאריות של ויילד לבית הקברות המפורסם - פר לאשז.
פסל אמריקאי בשם ג'ייקוב אפשטיין נטל על עצמו את פרויקט עיצוב המצבה של ויילד. הבניה והפיסול ארכו כשלוש שנים, בסיומן חשף אפשטיין את יצירתו - פסל גבר עם פרטים אנטומיים מדויקים בסגנון מצרי. כן, הפסל היה עירום לחלוטין, כולל האיברים האינטימיים. זה היה קצת אירוני, בשל העובדה שווילד, אנגלי נערץ וגיבור תרבות, נפל ממרומי מעמדו, אל הכלא וההשפלה, לאחר שהתגלה שהוא הומוסקסואל - עבירה חמורה באנגליה של אותם ימים. בצאתו מהכלא, עני ובודד, הוא עבר להתגורר בפריז ובה גם מת. רק לאחר מותו, ההיסטוריה עשתה עימו חסד והוא זכה למעמד האייקוני של אחד מגדולי המחזאים בכל הזמנים.
בכל מקרה, הנהלת בית הקברות החליטה לכסות את איבר מינו של הפסל בעלה תאנה שעוצב במיוחד בעבורו. באחד הלילות החליט מעריץ אלמוני להסיר את עלה התאנה המתחסד, אך לדאבונו הוא הסיר יחד עם העלה גם את החלק "הרלוונטי" בפסל עצמו. עד היום תוכלו למצוא ליד הקבר את הפסל המסורס...
בשנים האחרונות הוקמה סביב הקבר מחיצת זכוכית בגובה שני מטרים כדי למנוע ממבקרים להמשיך במנהגם לנשק את הקבר בשפתיים מרוחות בשפתון. עם זאת, עד מהרה כוסתה גם הזכוכית בכתמי השפתון האדומים. עכשיו מקיפה גדר את האזור כולו, הפעם כדי להגן על הזכוכית...
#קברים וסיפורים
דמויות רומנטיות מפורסמות קבורות בבית הקברות פר לשז.
אבלר ואלואיז הם אחד מהזוגות. אבלר, שהיה תלמיד חכם בקתדרלת נוטרדאם, משך הרבה תלמידים ומעריצים. הכומר של פריז לקח אותו להיות מורה פרטי לאחיינית היתומה שגדלה בביתו - אלואיז. היא הייתה בת 17 והוא בן 36, אך האהבה ניצתה ולא עבר זמן רב עד שנולד להם בן. הדוד הזועם שלח שליחים שסירסו את אבלר ושניהם פרשו למנזרים שונים שהרחיקו ביניהם. למרות המרחק, השניים לא שכחו זה את זה וכתבו עשרות מכתבי אהבה שראו אור במשך השנים. האגדה מספרת שכאשר נקברה אלואיז, 22 שנה לאחר אהובה, הוא הושיט ידיו מהקבר לחבק אותה.
עוד סיפור רומנטי נוכל ללמוד מקברו של עיתונאי צעיר בשם ויקטור נואר, שנהרג בידי אחיינו של נפוליאון בדו קרב על ליבה של נערה. על קברו הוצב פסל ברונזה בגודל טבעי בדמותו, שבליטה ניכרת במכנסיו. בשל היות האיש דון ז'ואן לא קטן, הפסל הפך לסמל לפוריות ועד היום נשים רבות מגיעות כדי למשש את הבליטה, בתקווה להתעבר ומקיפות את הפסל בפרחים ועציצים.
סיפור נוסף מתרחש ב-1871, בה התבצרו בבית הקברות אחרוני המורדים של הקומונה הפריזאית. מול חומת בית הקברות, בקצה הדרום המזרחי, הוצאו להורג בירי 147 מורדים. "קיר לוחמי הקומונה", הקיר מולו נרצחו ונקברו האחים שלהם, מהווה עד היום מקום עלייה לרגל לאנשי השמאל הצרפתי.
#אנקדוטה מעניינת על פר לשז
בימיו הראשונים של בית הקברות, בשנת 1804, הוא התקבל בקרירות על ידי הפריזאים שהורגלו להשליך את המתים לקברי אחים. בית הקברות הוא בעצם פארק עצום מימדים בצפון-מזרח פריז ובו כ-6000 עצים על שטח של 440 דונם.
בבית הקברות פר לשז קבורים 300,000 איש, אך יש בו רק 100,000 מציבות.
מוזר, נכון? - ההסבר הוא, שכשאין לקבר מבקרים לאורך זמן, מעבירים את הגופה לקבר אחים.
כך זוכים עשירי פריז של היום, שרוצים לאחר מותם "בית פרטי" ולא "שיכון ציבורי". הם משלמים היום כסף רב כדי לקנות מקום קבורה קבוע להם ולמשפחתם.
#תיירות פר לשז
כיום, פר לשז הוא אחד מהאתרים הפופולריים ביותר בפריז. בית הקברות הזה קיים כבר יותר מ-200 שנה. הוא מהווה את מקום המנוחה של כמיליון נשמות ומושך אליו בכל שנה מעל 2 מליון מבקרים. כמה מהמצבות במקום הן אבן שואבת לתיירים - כמו אלו של שופן, אדית פיאף, מולייר, ביזה ואוסקר ויילד.
צוות העובדים של בית הקברות, המונה כ-100 איש, מרגישים את עומס עבודה: עליהם לנקות את האשפה, את כתובות הגרפיטי ואת המזכרות המכובדות, יותר או פחות, שמשאירים התיירים למתים.
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=826GJParjCE&t=108s
בתי קברות
#על בית העלמין שהוא מוזיאון לפיסול
בית הקברות נובודביצ'י (Novodevichy Cemetery), הסמוך למנזר בשם זה, הוא בית עלמין ציורי ויפה להפליא. בו מצאו מנוחה אחרונה גדולי האומה הרוסית ואנשי האליטה הרוסית והסובייטית, מאז המאה ה-19 ועד ימינו.
בית הקברות הזה נחשב לשני בחשיבותו ברוסיה, אחרי בית הקברות שבחומת הקרמלין. המקום מרהיב וטובל בגן פורח. בתור מצבות ולידן פזורים בו המון פסלים מרשימים ויפים, של מיטב אמני רוסיה.
בין השאר קבורים כאן גדולי האומה הרוסית, כמהפכנים, פוליטיקאים ואנשי שם. לצידם קבורים כאן ידוענים ומפורסמים רוסיים רבים, ביניהם ספורטאים, שחקנים, מדענים, מוסיקאים, סופרים, שחקנים וגיבורי צבא.
אבל תמצאו כאן גם קברים של רוסים עשירים ופחות מוכרים, שהיה בידיהם מספיק ממון בכדי לרכוש חלקה ולהיקבר במקום.
מעבר לאישים הקבורים בו, דומה שבבית הקברות המדהים הזה מתחרים הקברים על כתר המקוריות, הגודל, העיצוב והפאר. זאת באמצעות הפסלים הנהדרים, גינון מוקפד, עיצוב מהודר ותחזוקה מעולה. כל אלה הופכים את המקום לאטרקציה תיירותית מלאת אסתטיקה ויופי.
בין השמות המפורסמים שקבורים כאן נוכל למצוא את המנהיגים והמדינאים ניקיטה חרושצ'וב, אנדריי גרומיקו ובוריס ילצין, הסופרים ניקולאי גוגול, מיכאיל בּוּלְגַקוֹב ואנטון צ'כוב, המלחינים סרגיי פרוקופייב ודמיטרי שוסטקוביץ', ענק התיאטרון סטניסלבסקי (מי שפיתח את שיטת סטניסלבסקי), המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, אחד מחלוצי הקולנוע סרגיי אייזנשטיין וגיבורי מלחמה רבים דוגמת מולוטוב, שעל שמו נקרא בקבוק התבערה המפורסם.
לא פעם אפשר לראות כאן מפורסמים רוסיים של היום, הבאים לפקוד את קברי יקיריהם או להזמין לעצמם קבר, בבית העלמין שעדיין פעיל ומתרחב.
#טיפים
הקדישו שעתיים לסיור כאן ובמידת האפשר עם מדריך.
בכניסה יש מדריכים שניתן לקחת ויכוונו אתכם אל הקברים המעניינים של המפורסמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UT0U-ePs8cQ?t=7s
וביקור כאן
https://youtu.be/bzac51rWJyM
בית הקברות נובודביצ'י (Novodevichy Cemetery), הסמוך למנזר בשם זה, הוא בית עלמין ציורי ויפה להפליא. בו מצאו מנוחה אחרונה גדולי האומה הרוסית ואנשי האליטה הרוסית והסובייטית, מאז המאה ה-19 ועד ימינו.
בית הקברות הזה נחשב לשני בחשיבותו ברוסיה, אחרי בית הקברות שבחומת הקרמלין. המקום מרהיב וטובל בגן פורח. בתור מצבות ולידן פזורים בו המון פסלים מרשימים ויפים, של מיטב אמני רוסיה.
בין השאר קבורים כאן גדולי האומה הרוסית, כמהפכנים, פוליטיקאים ואנשי שם. לצידם קבורים כאן ידוענים ומפורסמים רוסיים רבים, ביניהם ספורטאים, שחקנים, מדענים, מוסיקאים, סופרים, שחקנים וגיבורי צבא.
אבל תמצאו כאן גם קברים של רוסים עשירים ופחות מוכרים, שהיה בידיהם מספיק ממון בכדי לרכוש חלקה ולהיקבר במקום.
מעבר לאישים הקבורים בו, דומה שבבית הקברות המדהים הזה מתחרים הקברים על כתר המקוריות, הגודל, העיצוב והפאר. זאת באמצעות הפסלים הנהדרים, גינון מוקפד, עיצוב מהודר ותחזוקה מעולה. כל אלה הופכים את המקום לאטרקציה תיירותית מלאת אסתטיקה ויופי.
בין השמות המפורסמים שקבורים כאן נוכל למצוא את המנהיגים והמדינאים ניקיטה חרושצ'וב, אנדריי גרומיקו ובוריס ילצין, הסופרים ניקולאי גוגול, מיכאיל בּוּלְגַקוֹב ואנטון צ'כוב, המלחינים סרגיי פרוקופייב ודמיטרי שוסטקוביץ', ענק התיאטרון סטניסלבסקי (מי שפיתח את שיטת סטניסלבסקי), המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, אחד מחלוצי הקולנוע סרגיי אייזנשטיין וגיבורי מלחמה רבים דוגמת מולוטוב, שעל שמו נקרא בקבוק התבערה המפורסם.
לא פעם אפשר לראות כאן מפורסמים רוסיים של היום, הבאים לפקוד את קברי יקיריהם או להזמין לעצמם קבר, בבית העלמין שעדיין פעיל ומתרחב.
#טיפים
הקדישו שעתיים לסיור כאן ובמידת האפשר עם מדריך.
בכניסה יש מדריכים שניתן לקחת ויכוונו אתכם אל הקברים המעניינים של המפורסמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UT0U-ePs8cQ?t=7s
וביקור כאן
https://youtu.be/bzac51rWJyM
#על גופתו החנוטה של מנהיג המהפכה הבולשביקית
אחד המקומות היחידים במוסקבה שאינם עולים כסף, מציג את גופתו החנוטה של מנהיג המהפכה הבולשביקית והאיש שהפך את רוסיה לקומוניסטית.
המאוזוליאום של לנין (Lenin's Mausoleum) שבכיכר האדומה הוא מקום משכבו של ולדימיר איליץ' לנין, מי שהוביל את מהפכת אוקטובר והיה למנהיגה הראשון של ברית המועצות.
המאוזוליאום הזה, שעל פתחו רשום השם לנין באותיות גדולות, הוא מהאטרקציות המרכזיות בכיכר האדומה ושל מוסקבה כולה והמוני תיירים פוקדים אותו בכל שנה.
לנין אינו היחיד, אגב, שהמאוזוליאום שלו נמצא בחומות הקרמלין. החומות הללו, שבעבר שימשו להגנה על מתחם הקרמלין, הפכו במאה שעברה למקום קבורה לרבים מגדולי האומה. ביניהם נמצאים יוזיף סטאלין והאדם הראשון בחלל, יורי גאגרין.
אם נחזור למנהיג לנין, כשנפטר בשנת 1924, החליטו הסובייטים לשמר את גופתו. הגופה נחנטה לאחר מותו בתהליך חדשני ומתקדם. היא הועברה למבנה המפואר הזה, שבו היא מונחת במרכזו של חדר חשוך, מוצגת לראווה, בתוך ארון זכוכית שקוף.
המאוזוליאום הקבוע הוקם ב-1929 ועוצב כפירמידת גרניט בצבעי אדום ושחור. עם השנים הוצבה על גגו מרפסת, שממנה יכלו מנהיגים ואחמ”ים לצפות במצעדים שהתקיימו בכיכר האדומה.
לא תוכלו לשהות כאן זמן רב. זאת כי השומרים במקום לא רק שומרים על השקט אלא גם מקפידים על תנועה מתמדת של הנכנסים. כל שתזכו לו היא התבוננות קצרה ואז ליציאה מהירה, תוך פינוי הדרך למבקרים הבאים, בתור לראות את הגופה החנוטה.
#מי היה ולדימיר איליץ' לנין? - באדיבות אנציקלופדיית אאוריקה
ולדימיר איליץ' לנין או בקיצור "לנין" היה המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות. זה קרה בשנת 1917, כשהקומוניסטים בראשות לנין השתלטו על רוסיה, הרגו את הצאר ומשפחתו ולקחו את השלטון בהפיכה אכזרית.
לנין, שאחיו הוצא להורג בידי הצאר, פיתח שנאה עזה למשטר והחליט להפילו. הוא למד משפטים והוכשר כעורך דין ובצד זה החל לכתוב והפך לסופר שהאמין בתורת קרל מרקס ולנואם מלהיב. הוא הצליח לשכנע את ההמונים ולאחר שתפס את השלטון, הנהיג את המדינה הקומוניסטית בשנים הראשונות, עד שמת. הוא הפך אותה ממדינה חקלאית, מעמדית ומושחתת למדינה תעשייתית חזקה ומלאת אמונה.
הוא השפיע באופן חשוב מאד על התפתחות רוסיה הקומוניסטית והמהפכה שביצע היתה למהפכה החשובה של המאה ה-20. רק בחצי השני של המאה, הרבה אחרי מותו, יסתבר כמה גדולה השנאה לשלטון הקומוניסטי וברית המועצות תתפרק.
#טיפים
הכניסה חופשית.
התור ארוך - במיוחד בשבת וראשון.
כדי להיכנס מהר, הגיעו לפחות שעה וחצי לפני הפתיחה.
אין להכנס עם מצלמות וטלפונים סלולריים. הפקדתם כרוכה בתשלום.
בקניון GUM, הממוקם ממש ממול, תוכלו להירגע, אחרי הביקור כאן.
מבט מקרוב על המאוזוליאום של לנין:
https://youtu.be/FUkdZGeIsZU
הדרכה:
https://youtu.be/MPmlX4kWgjs
ולנין בחייו:
https://youtu.be/WsmMFWaVqoA
אחד המקומות היחידים במוסקבה שאינם עולים כסף, מציג את גופתו החנוטה של מנהיג המהפכה הבולשביקית והאיש שהפך את רוסיה לקומוניסטית.
המאוזוליאום של לנין (Lenin's Mausoleum) שבכיכר האדומה הוא מקום משכבו של ולדימיר איליץ' לנין, מי שהוביל את מהפכת אוקטובר והיה למנהיגה הראשון של ברית המועצות.
המאוזוליאום הזה, שעל פתחו רשום השם לנין באותיות גדולות, הוא מהאטרקציות המרכזיות בכיכר האדומה ושל מוסקבה כולה והמוני תיירים פוקדים אותו בכל שנה.
לנין אינו היחיד, אגב, שהמאוזוליאום שלו נמצא בחומות הקרמלין. החומות הללו, שבעבר שימשו להגנה על מתחם הקרמלין, הפכו במאה שעברה למקום קבורה לרבים מגדולי האומה. ביניהם נמצאים יוזיף סטאלין והאדם הראשון בחלל, יורי גאגרין.
אם נחזור למנהיג לנין, כשנפטר בשנת 1924, החליטו הסובייטים לשמר את גופתו. הגופה נחנטה לאחר מותו בתהליך חדשני ומתקדם. היא הועברה למבנה המפואר הזה, שבו היא מונחת במרכזו של חדר חשוך, מוצגת לראווה, בתוך ארון זכוכית שקוף.
המאוזוליאום הקבוע הוקם ב-1929 ועוצב כפירמידת גרניט בצבעי אדום ושחור. עם השנים הוצבה על גגו מרפסת, שממנה יכלו מנהיגים ואחמ”ים לצפות במצעדים שהתקיימו בכיכר האדומה.
לא תוכלו לשהות כאן זמן רב. זאת כי השומרים במקום לא רק שומרים על השקט אלא גם מקפידים על תנועה מתמדת של הנכנסים. כל שתזכו לו היא התבוננות קצרה ואז ליציאה מהירה, תוך פינוי הדרך למבקרים הבאים, בתור לראות את הגופה החנוטה.
#מי היה ולדימיר איליץ' לנין? - באדיבות אנציקלופדיית אאוריקה
ולדימיר איליץ' לנין או בקיצור "לנין" היה המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות. זה קרה בשנת 1917, כשהקומוניסטים בראשות לנין השתלטו על רוסיה, הרגו את הצאר ומשפחתו ולקחו את השלטון בהפיכה אכזרית.
לנין, שאחיו הוצא להורג בידי הצאר, פיתח שנאה עזה למשטר והחליט להפילו. הוא למד משפטים והוכשר כעורך דין ובצד זה החל לכתוב והפך לסופר שהאמין בתורת קרל מרקס ולנואם מלהיב. הוא הצליח לשכנע את ההמונים ולאחר שתפס את השלטון, הנהיג את המדינה הקומוניסטית בשנים הראשונות, עד שמת. הוא הפך אותה ממדינה חקלאית, מעמדית ומושחתת למדינה תעשייתית חזקה ומלאת אמונה.
הוא השפיע באופן חשוב מאד על התפתחות רוסיה הקומוניסטית והמהפכה שביצע היתה למהפכה החשובה של המאה ה-20. רק בחצי השני של המאה, הרבה אחרי מותו, יסתבר כמה גדולה השנאה לשלטון הקומוניסטי וברית המועצות תתפרק.
#טיפים
הכניסה חופשית.
התור ארוך - במיוחד בשבת וראשון.
כדי להיכנס מהר, הגיעו לפחות שעה וחצי לפני הפתיחה.
אין להכנס עם מצלמות וטלפונים סלולריים. הפקדתם כרוכה בתשלום.
בקניון GUM, הממוקם ממש ממול, תוכלו להירגע, אחרי הביקור כאן.
מבט מקרוב על המאוזוליאום של לנין:
https://youtu.be/FUkdZGeIsZU
הדרכה:
https://youtu.be/MPmlX4kWgjs
ולנין בחייו:
https://youtu.be/WsmMFWaVqoA
#על קברה של יוליה המפורסמת
אתם נמצאים בקבר של יוליה (Juliet's Tomb), הצלע הנשית והיפה של זוג הנאהבים רומיאו ויוליה, גיבוריו הטרגיים של אחד הסיפורים המפורסמים בהיסטוריה.
קברה של גיבורת הטרגדיה השייקספירית שהתרחשה בוורונה של המאה ה-14, הוא מקום פחות ידוע בעיר. יחסית לבית המוכר, של גיבורת הרומן בין זוג האוהבים המפורסם בתרבות המערב, הקבר הוא פחות פופולרי בקרב התיירים, אם כי דומה שהוא מרגש אף יותר.
הקבר נמצא בסמוך למגורי הנזירים של כנסיית סן פרנצ'סקו אל קורסו. כאן התגורר הנזיר שחיתן את יוליה עם רומיאו, לפני שנטלו את חייהם. בזכותו קיבל הזוג, שנישא ומימש את אהבתו, את ברכת הכנסייה והאל. זאת על אף שהשניים לא זכו להסכמת המשפחות לאהבתם.
בסמוך לקבר תראו גם את פסלו של שייקספיר, המחזאי שבזכותו הפך סיפורם של רומיאו ויוליה ידוע בעולם כולו ולרומן הנצחי של כל הזמנים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/96dNEK6hFDg
רגע הפרידה של רומיאו ויוליה מהסרט מ-1968:
https://youtu.be/lAd686quD_M
אתם נמצאים בקבר של יוליה (Juliet's Tomb), הצלע הנשית והיפה של זוג הנאהבים רומיאו ויוליה, גיבוריו הטרגיים של אחד הסיפורים המפורסמים בהיסטוריה.
קברה של גיבורת הטרגדיה השייקספירית שהתרחשה בוורונה של המאה ה-14, הוא מקום פחות ידוע בעיר. יחסית לבית המוכר, של גיבורת הרומן בין זוג האוהבים המפורסם בתרבות המערב, הקבר הוא פחות פופולרי בקרב התיירים, אם כי דומה שהוא מרגש אף יותר.
הקבר נמצא בסמוך למגורי הנזירים של כנסיית סן פרנצ'סקו אל קורסו. כאן התגורר הנזיר שחיתן את יוליה עם רומיאו, לפני שנטלו את חייהם. בזכותו קיבל הזוג, שנישא ומימש את אהבתו, את ברכת הכנסייה והאל. זאת על אף שהשניים לא זכו להסכמת המשפחות לאהבתם.
בסמוך לקבר תראו גם את פסלו של שייקספיר, המחזאי שבזכותו הפך סיפורם של רומיאו ויוליה ידוע בעולם כולו ולרומן הנצחי של כל הזמנים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/96dNEK6hFDg
רגע הפרידה של רומיאו ויוליה מהסרט מ-1968:
https://youtu.be/lAd686quD_M
#על בית הקברות של גדולי התרבות וותיקי תל אביב
מאחורי חומת אבן גבוהה ובה שלושה שערים, ממוקם אחד מבתי הקברות הוותיקים של תל אביב, הוא בית הקברות טרומפלדור. זהו ללא ספק בית הקברות הכי נחשב והכי יוקרתי בתל אביב. אם כבר למות - אז שיקברו אותי כאן!
בית הקברות שברחוב טרומפלדור בתל אביב הוקם בשנת 1902. בשנה זו פרצה במצרים מגפת הכולרה והתפשטה גם לתחומי ישראל. השלטונות העות'מנים אסרו אז לקבור את קרבנות המגפה בבית העלמין היהודי ביפו, שהיה ממוקם בלב העיר. זו הייתה הסיבה ששמעון רוקח, אחד מראשי היישוב היהודי ביפו, השיג מהשלטונות 12 דונם בבעלות ממשלתית, שהיו הרחק מהעיר אז. הוא הפך אותה לבית הקברות החדש.
די מהר החל בית הקברות לשמש את העיר החדשה תל אביב, שנוסדה ב-1909. אך עם השנים הוא הלך והוזנח. בסופו של דבר, הוקם בשנת 1932 בית קברות חדש, שתפס את מקומו. הוא נמצא בשכונת נחלת יצחק שבעיר.
לקראת חגיגות ה-100 שנים לתל אביב, החלו בשיקום ובשימור של בית הקברות. במהלכו נחשפו וחודשו מצבות מיוחדות. מאז החל הציבור לגלות עניין רב בבית הקברות הזה, שנקברו בו לא מעט אנשים מוכרים וחשובים בתולדות ישראל.
רוצים דוגמאות? - נמצאים כאן החל ממייסדי העיר תל אביב, מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שמעון רוקח המייסד של בית הקברות וגם הוא היה לראש העיר, אהרון שלוש מייסד נווה צדק ועוד. יש כאן סופרים, כמו י"ח ברנר ודוד שמעוני, ציירים כנחום גוטמן וראובן רובין ואנשי תרבות ומוזיקה כמו שושנה דאמרי ואריק איינשטיין. כאן קבורים גם מנהיגים ואנשי ציבור כמו ראש הממשלה השני של ישראל - משה שרת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xgYumuJsk7w
בלוגרים:
https://youtu.be/DLVx0jCmELY
הדרכה:
https://youtu.be/QUx8L1DlAqU
מאחורי חומת אבן גבוהה ובה שלושה שערים, ממוקם אחד מבתי הקברות הוותיקים של תל אביב, הוא בית הקברות טרומפלדור. זהו ללא ספק בית הקברות הכי נחשב והכי יוקרתי בתל אביב. אם כבר למות - אז שיקברו אותי כאן!
בית הקברות שברחוב טרומפלדור בתל אביב הוקם בשנת 1902. בשנה זו פרצה במצרים מגפת הכולרה והתפשטה גם לתחומי ישראל. השלטונות העות'מנים אסרו אז לקבור את קרבנות המגפה בבית העלמין היהודי ביפו, שהיה ממוקם בלב העיר. זו הייתה הסיבה ששמעון רוקח, אחד מראשי היישוב היהודי ביפו, השיג מהשלטונות 12 דונם בבעלות ממשלתית, שהיו הרחק מהעיר אז. הוא הפך אותה לבית הקברות החדש.
די מהר החל בית הקברות לשמש את העיר החדשה תל אביב, שנוסדה ב-1909. אך עם השנים הוא הלך והוזנח. בסופו של דבר, הוקם בשנת 1932 בית קברות חדש, שתפס את מקומו. הוא נמצא בשכונת נחלת יצחק שבעיר.
לקראת חגיגות ה-100 שנים לתל אביב, החלו בשיקום ובשימור של בית הקברות. במהלכו נחשפו וחודשו מצבות מיוחדות. מאז החל הציבור לגלות עניין רב בבית הקברות הזה, שנקברו בו לא מעט אנשים מוכרים וחשובים בתולדות ישראל.
רוצים דוגמאות? - נמצאים כאן החל ממייסדי העיר תל אביב, מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שמעון רוקח המייסד של בית הקברות וגם הוא היה לראש העיר, אהרון שלוש מייסד נווה צדק ועוד. יש כאן סופרים, כמו י"ח ברנר ודוד שמעוני, ציירים כנחום גוטמן וראובן רובין ואנשי תרבות ומוזיקה כמו שושנה דאמרי ואריק איינשטיין. כאן קבורים גם מנהיגים ואנשי ציבור כמו ראש הממשלה השני של ישראל - משה שרת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/xgYumuJsk7w
בלוגרים:
https://youtu.be/DLVx0jCmELY
הדרכה:
https://youtu.be/QUx8L1DlAqU
#על בית הקברות העתיק ביותר שנשאר באירופה
בתוך בית הקברות הוותיק והעתיק ביותר באירופה, נמצאות לא פחות מ- 12,000 מצבות ועוד כ-1,000 קברים נסתרים (אם כי יש גם לא מעט השערות הסוברות כי יש שם דווקא כמות גדולה הרבה יותר, כ-100,000 קברים). השנים נותנות אותותיהן בקברים המתבלים וחלק גדול מהמצבות הולכות ומתפוררות וחלקן אף נבלעות לאט לאט בתוך האדמה. ובכלל, יש אפילו מעט קסם באי הסדר הזה, בצפיפות ובבלגן.
במשך למעלה מ-300 שנה תפקד בית הקברות, אך בשנת 1787 הוא נסגר לשימוש. הוא מוקף עצים והקברים בו צפופים מאד, אולי אפילו יותר מדי. אמנם השטח הורחב כבר כמה וכמה פעמים במהלך השנים, אך תמיד כמות הנפטרים במקום הייתה גדולה יותר מהשטח הפנוי ולכן נבנו מפלסים נוספים של קברים. היום יש כאן 12 שכבות של קבורה.
האווירה במקום מסתורית ומיוחדת, אם כי לעתים מעבירה צמרמורת. הרבה רואים בבית הקברות כסמל לחורבן קהילת יהודי פראג בשואה. המקום מהווה את אחד מהאתרים ההיסטוריים החשובים והשמורים ביותר ברובע היהודי של פראג.
היום תמצאו לא מעט מבקרים בבית הקברות, אך במשך שנים הוא היה מקום שליו ושקט ברובע היהודי, מה שהפך אותו למקום חביב במיוחד על אלברט איינשטיין, שלפי השמועות נהג להגיע לכאן להתבודד, בעת ביקוריו בפראג.
#קברים בבית הקברות
המצבה העתיקה ביותר שנמצאת כאן נבנתה בשנת 1439 והיא שייכת למשורר החצר אביגדור קארו.
קבר נוסף שנמצא במקום והפך למוקד עלייה לרגל של מבקרים (על כך יעידו נרות הנשמה המפוזרים והפתקים המציצים) הוא קבר המהר"ל, יוצר הגולם מפראג, רבי יהודה בן בצלאל ליווא. הוא היה רב חשוב ומנהיג רוחני, מורה ומחנך שלשמו נקשרו לא מעט סיפורים ואגדות. המפורסם שבהם הוא סיפור הגולם מפראג. הרבה מהמבקרים שמגיעים לכאן מבקשים ממנו בקשות, סגולות וברכות.
המצבה היפה ביותר בבית הקברות היא זו של אישה בשם הִינְדַלֶע בַּשֶבִיס. למרות שהיא עתיקה מאד (משנת 1628) היא נשמרה יחסית יפה ונשארה שלמה, בראשה מפוסל ראש של אריה מאבן.
#מיהו הגולם מפראג?
רבי יהודה ליוא בן בצלאל, המהר"ל, תפקד במשך לא מעט שנים כרב הראשי של פראג. הוא הקדיש את חייו לרווחת חייהם של בני הקהילה ומטרתו הייתה לטהר את בני ישראל מהשמועות השקריות שהופצו עליהם, על כך שהם נהגו להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בכדי ללוש את בצק המצות בפסח.
לילה אחד, שמע הרב קול קורא שאמר לו "עשה דמות אדם מחימר ובאמצעותה תצליח לסכל את מזימות אויבי עמך".
וכך עשה הרב. הוא זימן אליו את חתנו ואת תלמידו המצטיין ועדכן אותם בחזיון שחווה. הם יצרו את הגולם במשך שבעה ימים. בשנת 5340 לבריאת העולם, הלכו שלושת המלומדים אל גדות נהר הולטבה ויצרו דמות אדם בגובה שלוש אמות מהטיט. לאחר שסיימו, הסתובב חתנו של הרב סביב הדמות תוך שהוא מדקלם תפילה קבליסטית. לאחר שעשו זאת כמה פעמים, פתח הגולם את עיניו וקיבל חיים. הרב פנה אליו ואמר לו: "יצרנו אותך מעפר האדמה בכדי שתגן על בני ישראל מפני אויביהם ותמנע מהם את הצער והסבל שלהם". הדמות קיבלה את השם יוסף והוא הפך להיות משרת בחצר הרב.
במרבית שעות היום היה הגולם יושב בפינת חדר הלימוד, קצת כמו זבוב על הקיר. בשביל שלא ימשוך יותר מדי תשומת לב, שם הרב על צווארו קמע שהפך אותו לבלתי נראה. במהלך השבוע שקדם לחג הפסח התחיל הגולם במשימתו - הוא הסתובב ברחבי העיר ובדק כל אדם שנכנס לרובע עם חבילות. לא מעט פעמים, הוא מצא בהן תינוק מת, שהיה אמור לשמש כהוכחה לעלילות השקריות על היהודים. כך שירת הגולם את חברי הקהילה היהודית בפראג.
הוא עשה זאת עד שהגיעו היהודים סוף סוף ליום המיוחל, בו הוכרז ברבים כי העלילות היו חסרי כל בסיס ונאסרה רדיפת יהודים עתידית. בשלב זה הרב החליט לקחת מיוסף את החיים בחזרה. הם ביצעו שוב את הטקס והגולם חזר להיות גוש חימר חסר חיים. הם הניחו אותו מתחת לערמת הספרים בעליית הגג של בית הכנסת אלט נוי בפראג.
#טיפים
בית הקברות מגודר בחומה גבוהה, אך אם אתם רוצים לראות אותו בשלמותו, היכנסו אל המוזיאון לאמנות דקורטיבית. בכניסה לשירותים שבקומה הראשון, ישנו חלון שממנו תוכלו לראות את כל בית הקברות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/HmPvyK78mMI
בתוך בית הקברות הוותיק והעתיק ביותר באירופה, נמצאות לא פחות מ- 12,000 מצבות ועוד כ-1,000 קברים נסתרים (אם כי יש גם לא מעט השערות הסוברות כי יש שם דווקא כמות גדולה הרבה יותר, כ-100,000 קברים). השנים נותנות אותותיהן בקברים המתבלים וחלק גדול מהמצבות הולכות ומתפוררות וחלקן אף נבלעות לאט לאט בתוך האדמה. ובכלל, יש אפילו מעט קסם באי הסדר הזה, בצפיפות ובבלגן.
במשך למעלה מ-300 שנה תפקד בית הקברות, אך בשנת 1787 הוא נסגר לשימוש. הוא מוקף עצים והקברים בו צפופים מאד, אולי אפילו יותר מדי. אמנם השטח הורחב כבר כמה וכמה פעמים במהלך השנים, אך תמיד כמות הנפטרים במקום הייתה גדולה יותר מהשטח הפנוי ולכן נבנו מפלסים נוספים של קברים. היום יש כאן 12 שכבות של קבורה.
האווירה במקום מסתורית ומיוחדת, אם כי לעתים מעבירה צמרמורת. הרבה רואים בבית הקברות כסמל לחורבן קהילת יהודי פראג בשואה. המקום מהווה את אחד מהאתרים ההיסטוריים החשובים והשמורים ביותר ברובע היהודי של פראג.
היום תמצאו לא מעט מבקרים בבית הקברות, אך במשך שנים הוא היה מקום שליו ושקט ברובע היהודי, מה שהפך אותו למקום חביב במיוחד על אלברט איינשטיין, שלפי השמועות נהג להגיע לכאן להתבודד, בעת ביקוריו בפראג.
#קברים בבית הקברות
המצבה העתיקה ביותר שנמצאת כאן נבנתה בשנת 1439 והיא שייכת למשורר החצר אביגדור קארו.
קבר נוסף שנמצא במקום והפך למוקד עלייה לרגל של מבקרים (על כך יעידו נרות הנשמה המפוזרים והפתקים המציצים) הוא קבר המהר"ל, יוצר הגולם מפראג, רבי יהודה בן בצלאל ליווא. הוא היה רב חשוב ומנהיג רוחני, מורה ומחנך שלשמו נקשרו לא מעט סיפורים ואגדות. המפורסם שבהם הוא סיפור הגולם מפראג. הרבה מהמבקרים שמגיעים לכאן מבקשים ממנו בקשות, סגולות וברכות.
המצבה היפה ביותר בבית הקברות היא זו של אישה בשם הִינְדַלֶע בַּשֶבִיס. למרות שהיא עתיקה מאד (משנת 1628) היא נשמרה יחסית יפה ונשארה שלמה, בראשה מפוסל ראש של אריה מאבן.
#מיהו הגולם מפראג?
רבי יהודה ליוא בן בצלאל, המהר"ל, תפקד במשך לא מעט שנים כרב הראשי של פראג. הוא הקדיש את חייו לרווחת חייהם של בני הקהילה ומטרתו הייתה לטהר את בני ישראל מהשמועות השקריות שהופצו עליהם, על כך שהם נהגו להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בכדי ללוש את בצק המצות בפסח.
לילה אחד, שמע הרב קול קורא שאמר לו "עשה דמות אדם מחימר ובאמצעותה תצליח לסכל את מזימות אויבי עמך".
וכך עשה הרב. הוא זימן אליו את חתנו ואת תלמידו המצטיין ועדכן אותם בחזיון שחווה. הם יצרו את הגולם במשך שבעה ימים. בשנת 5340 לבריאת העולם, הלכו שלושת המלומדים אל גדות נהר הולטבה ויצרו דמות אדם בגובה שלוש אמות מהטיט. לאחר שסיימו, הסתובב חתנו של הרב סביב הדמות תוך שהוא מדקלם תפילה קבליסטית. לאחר שעשו זאת כמה פעמים, פתח הגולם את עיניו וקיבל חיים. הרב פנה אליו ואמר לו: "יצרנו אותך מעפר האדמה בכדי שתגן על בני ישראל מפני אויביהם ותמנע מהם את הצער והסבל שלהם". הדמות קיבלה את השם יוסף והוא הפך להיות משרת בחצר הרב.
במרבית שעות היום היה הגולם יושב בפינת חדר הלימוד, קצת כמו זבוב על הקיר. בשביל שלא ימשוך יותר מדי תשומת לב, שם הרב על צווארו קמע שהפך אותו לבלתי נראה. במהלך השבוע שקדם לחג הפסח התחיל הגולם במשימתו - הוא הסתובב ברחבי העיר ובדק כל אדם שנכנס לרובע עם חבילות. לא מעט פעמים, הוא מצא בהן תינוק מת, שהיה אמור לשמש כהוכחה לעלילות השקריות על היהודים. כך שירת הגולם את חברי הקהילה היהודית בפראג.
הוא עשה זאת עד שהגיעו היהודים סוף סוף ליום המיוחל, בו הוכרז ברבים כי העלילות היו חסרי כל בסיס ונאסרה רדיפת יהודים עתידית. בשלב זה הרב החליט לקחת מיוסף את החיים בחזרה. הם ביצעו שוב את הטקס והגולם חזר להיות גוש חימר חסר חיים. הם הניחו אותו מתחת לערמת הספרים בעליית הגג של בית הכנסת אלט נוי בפראג.
#טיפים
בית הקברות מגודר בחומה גבוהה, אך אם אתם רוצים לראות אותו בשלמותו, היכנסו אל המוזיאון לאמנות דקורטיבית. בכניסה לשירותים שבקומה הראשון, ישנו חלון שממנו תוכלו לראות את כל בית הקברות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/HmPvyK78mMI
בית הקברות קֶרַמִיקוֹס
#על בית הקברות העתיק של אתונה
בית הקברות קֶרַמִיקוֹס (Kerameikos), או קֶרָאמֶייקוֹס, הוא בית קברות עתיק, שנוסד כאן במאה ה-12 לפני הספירה לערך. מחקרים מצאו שכבר לפני למעלה מ-4600 שנים נקברו כאן בני אדם.
כיום יש כאן חורבות של מבני קבורה עשויים מקרמיקה, מה שמסביר את שמו של בית הקברות, "קרמיקוס".
כיום נחשב הקרמיקוס לאחד האתרים המעניינים באתונה העתיקה. ניתן להגיע אליו בהליכה בת מספר דקות מתחנת מוֹנַאסְטִירַאקִי.
בבית הקברות תוכלו לראות שחזורי מצבות עתיקות ומפוארות שניצבו כאן. המצבות המקוריות הועברו למוזיאוני אתונה השונים. אחד מהם הוא המוזיאון הקטן שבבית הקברות עצמו, שבו מוצג חלק מהמצבות המקוריות שהיו על הקברים.
המצבה המרשימה מכולן היא מצבת דיוניסיוס מקוֹלִיטוֹס, בצורת השור. סיירנו ברחוב הקברים הקצר של קרמיקוס, ואחריו נכנסנו אל המוזיאון הקטן של האתר, המציג חלק מהמצבות המקוריות שהיו על הקברים.
מבט מקרוב במוזיאון שלו ובבית הקברות:
https://youtu.be/dOt-esfYFIc
בית הקברות קֶרַמִיקוֹס (Kerameikos), או קֶרָאמֶייקוֹס, הוא בית קברות עתיק, שנוסד כאן במאה ה-12 לפני הספירה לערך. מחקרים מצאו שכבר לפני למעלה מ-4600 שנים נקברו כאן בני אדם.
כיום יש כאן חורבות של מבני קבורה עשויים מקרמיקה, מה שמסביר את שמו של בית הקברות, "קרמיקוס".
כיום נחשב הקרמיקוס לאחד האתרים המעניינים באתונה העתיקה. ניתן להגיע אליו בהליכה בת מספר דקות מתחנת מוֹנַאסְטִירַאקִי.
בבית הקברות תוכלו לראות שחזורי מצבות עתיקות ומפוארות שניצבו כאן. המצבות המקוריות הועברו למוזיאוני אתונה השונים. אחד מהם הוא המוזיאון הקטן שבבית הקברות עצמו, שבו מוצג חלק מהמצבות המקוריות שהיו על הקברים.
המצבה המרשימה מכולן היא מצבת דיוניסיוס מקוֹלִיטוֹס, בצורת השור. סיירנו ברחוב הקברים הקצר של קרמיקוס, ואחריו נכנסנו אל המוזיאון הקטן של האתר, המציג חלק מהמצבות המקוריות שהיו על הקברים.
מבט מקרוב במוזיאון שלו ובבית הקברות:
https://youtu.be/dOt-esfYFIc
בית הקברות הייגייט
#על בית הקברות
בית הקברות הייגייט נפתח בשנת 1839. עם השנים הוא הפך לאחד מאתרי הקבורה המפורסמים בלונדון. שטחו הכולל הוא כ-150 דונם ונקברו בו אישים ידועים ומוכרים מהבירה הבריטית, כמו גם תושבי העיר הרגילים. את בית הקברות, שנבנה בשנת 1839, תכנן הארכיטקט סטפן גירי. בבית הקברות הזה נפגשים בסופו של דבר מחוללי מהפכות כמו קארל מרקס, מדענים (כמו מייקל פראדיי), יוצרות (כמו מרי אן אוואנס), אנרכיסטים וקומוניסטים, חברי פרלמנט, קציני צבא וקפיטליסטים.
הסיבה לפתיחתו היו הבעיות שעמדו בפני עיריית לונדון בתחילת המאה ה-19, בכל הנוגע לקבורה. הכנסיות באותה תקופה לא עמדו בעומס המתים והפרלמנט התיר באופן חוקי להקים בתי קברות פרטיים. כך נפתח הייגייט - בית הקברות שבו אתם עומדים עכשיו.
האדריכל שתכנן את בית הקברות היה סטפן גירי. עם השנים התווספו לו עוד מבנים, מצבות קבורה מפוארות, חלקן הגדול בסגנון ניאו-גותי. אלו משקפים את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של לונדון הוויקטוריאנית, לונדון של המאה ה-19. שטחי בית הקברות מלאים בעצים, שיחים ופרחים, הגדלים כמעט ללא מגע יד אדם. גם בעלי חיים רבים תוכלו למצוא כאן - פרפרים וציפורים, קיפודים, עטלפים וגם שועלים.
במתחם תראו גבעה בגובה 114 מטר. בקרקע הגבעה נחפרו ונבנו קברים, קטקומבות, אחוזות קבר ומעברים. מבנים ידועים בגבעה הם השדרה המצרית - מעבר בבטן הגבעה שמשני צידיו חדרי קבורה המעוצב בסגנון מצרי בהשראת עמק המלכים שליד לוקסור. מבנה נוסף הוא מעגל הלבנון - שדרה שנחפרה בקרקע מסביב לעץ עתיק ממין ארז הלבנון ושבקירותיה חדרי קבורה.
ניהול בית הקברות מאז הקמתו נעשה על ידי חברת בית הקברות של לונדון, אם כי ככל שיורד הביקוש לקבורה במקום, הוא נעשה מוזנח בשל מחסור בכספים. החל משנת 1981 עבר ניהול בית הקברות לידי קרן ידידי בית הקברות הייגייט, שמשקם ומשפץ את האזור.
#הצד האפל של בית הקברות
ממוקם באזור הצפוני של לונדון, בית הקברות הייגייט שנוסד בשנת 1839, מהווה את מקום משכנם האחרון של יותר מ-170,000 אנשים, ביניהם כמה מפורסמים במיוחד.
למרות הפסטורליות והצבעים הירוקים שעוטפים אותנו מכל עבר, אנשים רבים מדווחים על קברים המוקפים ברוחות, כוחות על טבעיים, קולות אפלים ופעילויות מוזרות שמתרחשות בעת שהייתם בבית הקברות.
המוכר ביותר מביניהם הוא הערפד של בית הקברות. הערפד, אגב, הוא לא מה שמוכר לכם מסיפורי הילדים, אלא הוא למעשה פנטום בגובה של מעל 2 מטרים. הוא לובש גלימה שחורה ארוכה ויש לו עיניים אדומות חודרות. האגדה מספרת כי הוא נצפה כמה עשרות פעמים בבית הקברות, מאז שנות ה-60.
לפי השמועות, הערפד היה בעצם אציל שחי בתקופת ימי הביניים ברומניה. גופתו הועברה לאנגליה בשלב כלשהו במאה ה-18 והוא נקבר באדמת בית הקברות הייגייט. שם הוא שכן במשך כמה עשורים, עד ש"הוקם לתחייה" על ידי כת שטנית שפעלה ברחבי בית הקברות. באופן מטריד, נמצאו כמה גופות של שועלים וחיות מתות אחרות בבית הקברות. את הכל, כמו תמיד, אפשר לפטור ב"שטויות" או לפחד ולחפש באימה את הערפד המשוטט בינות הקברים - אתם תבחרו את מה שנראה לכם...
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=8CEZJAvNQdM
בית הקברות הייגייט נפתח בשנת 1839. עם השנים הוא הפך לאחד מאתרי הקבורה המפורסמים בלונדון. שטחו הכולל הוא כ-150 דונם ונקברו בו אישים ידועים ומוכרים מהבירה הבריטית, כמו גם תושבי העיר הרגילים. את בית הקברות, שנבנה בשנת 1839, תכנן הארכיטקט סטפן גירי. בבית הקברות הזה נפגשים בסופו של דבר מחוללי מהפכות כמו קארל מרקס, מדענים (כמו מייקל פראדיי), יוצרות (כמו מרי אן אוואנס), אנרכיסטים וקומוניסטים, חברי פרלמנט, קציני צבא וקפיטליסטים.
הסיבה לפתיחתו היו הבעיות שעמדו בפני עיריית לונדון בתחילת המאה ה-19, בכל הנוגע לקבורה. הכנסיות באותה תקופה לא עמדו בעומס המתים והפרלמנט התיר באופן חוקי להקים בתי קברות פרטיים. כך נפתח הייגייט - בית הקברות שבו אתם עומדים עכשיו.
האדריכל שתכנן את בית הקברות היה סטפן גירי. עם השנים התווספו לו עוד מבנים, מצבות קבורה מפוארות, חלקן הגדול בסגנון ניאו-גותי. אלו משקפים את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של לונדון הוויקטוריאנית, לונדון של המאה ה-19. שטחי בית הקברות מלאים בעצים, שיחים ופרחים, הגדלים כמעט ללא מגע יד אדם. גם בעלי חיים רבים תוכלו למצוא כאן - פרפרים וציפורים, קיפודים, עטלפים וגם שועלים.
במתחם תראו גבעה בגובה 114 מטר. בקרקע הגבעה נחפרו ונבנו קברים, קטקומבות, אחוזות קבר ומעברים. מבנים ידועים בגבעה הם השדרה המצרית - מעבר בבטן הגבעה שמשני צידיו חדרי קבורה המעוצב בסגנון מצרי בהשראת עמק המלכים שליד לוקסור. מבנה נוסף הוא מעגל הלבנון - שדרה שנחפרה בקרקע מסביב לעץ עתיק ממין ארז הלבנון ושבקירותיה חדרי קבורה.
ניהול בית הקברות מאז הקמתו נעשה על ידי חברת בית הקברות של לונדון, אם כי ככל שיורד הביקוש לקבורה במקום, הוא נעשה מוזנח בשל מחסור בכספים. החל משנת 1981 עבר ניהול בית הקברות לידי קרן ידידי בית הקברות הייגייט, שמשקם ומשפץ את האזור.
#הצד האפל של בית הקברות
ממוקם באזור הצפוני של לונדון, בית הקברות הייגייט שנוסד בשנת 1839, מהווה את מקום משכנם האחרון של יותר מ-170,000 אנשים, ביניהם כמה מפורסמים במיוחד.
למרות הפסטורליות והצבעים הירוקים שעוטפים אותנו מכל עבר, אנשים רבים מדווחים על קברים המוקפים ברוחות, כוחות על טבעיים, קולות אפלים ופעילויות מוזרות שמתרחשות בעת שהייתם בבית הקברות.
המוכר ביותר מביניהם הוא הערפד של בית הקברות. הערפד, אגב, הוא לא מה שמוכר לכם מסיפורי הילדים, אלא הוא למעשה פנטום בגובה של מעל 2 מטרים. הוא לובש גלימה שחורה ארוכה ויש לו עיניים אדומות חודרות. האגדה מספרת כי הוא נצפה כמה עשרות פעמים בבית הקברות, מאז שנות ה-60.
לפי השמועות, הערפד היה בעצם אציל שחי בתקופת ימי הביניים ברומניה. גופתו הועברה לאנגליה בשלב כלשהו במאה ה-18 והוא נקבר באדמת בית הקברות הייגייט. שם הוא שכן במשך כמה עשורים, עד ש"הוקם לתחייה" על ידי כת שטנית שפעלה ברחבי בית הקברות. באופן מטריד, נמצאו כמה גופות של שועלים וחיות מתות אחרות בבית הקברות. את הכל, כמו תמיד, אפשר לפטור ב"שטויות" או לפחד ולחפש באימה את הערפד המשוטט בינות הקברים - אתם תבחרו את מה שנראה לכם...
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=8CEZJAvNQdM
קברי סעדיאן
#על קברי 66 הסעידים שבמאוזוליאום המפואר
ב"מׇדינה" של מרקש, בתוך מסגד הקסבה שבעיר העתיקה, נמצא המאוזוליאום עם הקברים הסעדיים (Tombeaux saadiens), 66 קברי שושלת סעדיין העתיקה.
קברי הסעידים הללו היו אטומים במשך מאות שנים, עד תחילת המאה ה-20.
ה"סעדיים", או ה"סאדיים", הוא הכינוי של סולטני שושלת סעדי, מנהיגי מרקש ההיסטוריים. בקברי סעדיאן לא חסכה השושלת על מנת לפאר את שמה במתחם הקבורה המפואר הזה.
הקברים נמצאים בתוך ה"סעדיאן", מאוזוליאום מפואר ובעל 12 עמודים. המתחם מעוצב ומלא באמנות היספנו-מאורית מרשימה ויפה.
#תולדות המאוזוליאום
בראש השושלת של מלכי סעדיהן עמד הסולטן אחמד אל-מנצור. ה"סאדיאן", מתחם הקברים הסעדיים, הוא מיזם הקבורה שהוא עצמו החל בו, לקברו שלו, לקראת מותו במאה ה-16.
ואכן, סידור הקברים במאוזוליאום מדגים את החשיבות והסדר. קברו של המייסד, אחמד אל-מנצור, נמצא במרכזו. מסביבו מקיפים אותו קברי צאצאיו.
נראה שהקבורה האחרונה במתחם התרחשה בשנת 1792. אך גם אחרי נפילת השושלת הסעדית לא נהרס המקום. אמונה טפלה של השליט החדש של מרקש, מולאי איסמאיל, שליט שלא נמנה על השושלת הסעדית, מנעה אותו מפגיעה במקום ומהריסת הקברים, דבר שבימי קדם קרה לא פעם. במקום להרוס את הקברים הסעדיים, הוא הורה לאטום אותם ולסגור את הפתח של המאוזוליאום כולו.
וכך, דווקא בזכות העובדה שהם היו אטומים, הקברים המקושטים השתמרו באופן מופתי ונשארו חבויים עד תחילת המאה ה-20.
בשנת 1917 התגלו הקברים, נחשפו ולאחר שיפוץ הם הפכו לאחד מאתרי התיירות הבולטים של העיר מרקש.
בימינו ה"סעדיאן" פתוח לקהל הרחב. עם השנים הפך המקום לאטרקציה פופולרית לתיירים. המאוזוליאום הזה מרשים במיוחד - גם באדריכלות שלו וגם בהיסטוריה שהוא מייצג.
#מה תראו כאן?
המאוזוליאום של הקברים הסעדיים בנוי ומעוצב בסגנון מרהיב, שמזוהה כסגנון המרוקני-אנדלוסי. זה היה הסגנון הבולט והפופולרי של מבני פאר במרוקו של המאה ה-16.
הקברים מעוצבים להפליא בחיפויי אריחים בהירים ומקושטים, עם גילופים מורכבים, כיתובים וקליגרפיה בערבית.
שלושה חדרים מרכיבים את המתחם. בכל אחד מהשלושה מספר משתנה של קברים מעוטרים, מפוארים ומרשימים מאוד. כולם עשויים משיש איטלקי יקר ערך, בהתאם לעושר המופלג ולכבוד של שושלת השליטים הזו.
החדר המרכזי במאוזוליאום נקרא "אולם 12 העמודים". בתוכו קבריהם של הסולטן אל מנסור, של בנו ושל נכדו. זהו ללא ספק החדר המרשים ביותר במתחם. שימו לב לדלתות העץ המגולפות, לעמודי השיש האיטלקי שבפנים ולמוזאיקות המעטרות את קירות האולם. אלה המרכיבים הבולטים שהקנו למאוזוליאום את התהילה.
ואם בחדר הזה שבמרכז הסעדיאן קבור הסולטן אחמד אל-מנסור, מסביבו אפשר לראות את קבריהם של עוד כ-60 מבני השושלת הסעדית.
מחוץ למתחם הקברים עצמו נמצא גן אנדלוסי, הסובב אותו מכל צדדיו. בגן קבורים עוד כ-100 נסיכים, בני משפחה ואנשי חצר בכירים, ששירתו את הסולטנים ומשפחותיהם. שימו לב למבני העץ המרשימים שבו, המעוצבים בסגנון הערבסקה.
#טיפים
הקברים נמצאים ברחוב הקסבה (Rue de la Kasbah) שבעיר העתיקה. אוהבי הליכה ייהנו מכך שאפשר לצעוד אליהם מהכיכר ברגל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kvk5WerRdKQ
ב"מׇדינה" של מרקש, בתוך מסגד הקסבה שבעיר העתיקה, נמצא המאוזוליאום עם הקברים הסעדיים (Tombeaux saadiens), 66 קברי שושלת סעדיין העתיקה.
קברי הסעידים הללו היו אטומים במשך מאות שנים, עד תחילת המאה ה-20.
ה"סעדיים", או ה"סאדיים", הוא הכינוי של סולטני שושלת סעדי, מנהיגי מרקש ההיסטוריים. בקברי סעדיאן לא חסכה השושלת על מנת לפאר את שמה במתחם הקבורה המפואר הזה.
הקברים נמצאים בתוך ה"סעדיאן", מאוזוליאום מפואר ובעל 12 עמודים. המתחם מעוצב ומלא באמנות היספנו-מאורית מרשימה ויפה.
#תולדות המאוזוליאום
בראש השושלת של מלכי סעדיהן עמד הסולטן אחמד אל-מנצור. ה"סאדיאן", מתחם הקברים הסעדיים, הוא מיזם הקבורה שהוא עצמו החל בו, לקברו שלו, לקראת מותו במאה ה-16.
ואכן, סידור הקברים במאוזוליאום מדגים את החשיבות והסדר. קברו של המייסד, אחמד אל-מנצור, נמצא במרכזו. מסביבו מקיפים אותו קברי צאצאיו.
נראה שהקבורה האחרונה במתחם התרחשה בשנת 1792. אך גם אחרי נפילת השושלת הסעדית לא נהרס המקום. אמונה טפלה של השליט החדש של מרקש, מולאי איסמאיל, שליט שלא נמנה על השושלת הסעדית, מנעה אותו מפגיעה במקום ומהריסת הקברים, דבר שבימי קדם קרה לא פעם. במקום להרוס את הקברים הסעדיים, הוא הורה לאטום אותם ולסגור את הפתח של המאוזוליאום כולו.
וכך, דווקא בזכות העובדה שהם היו אטומים, הקברים המקושטים השתמרו באופן מופתי ונשארו חבויים עד תחילת המאה ה-20.
בשנת 1917 התגלו הקברים, נחשפו ולאחר שיפוץ הם הפכו לאחד מאתרי התיירות הבולטים של העיר מרקש.
בימינו ה"סעדיאן" פתוח לקהל הרחב. עם השנים הפך המקום לאטרקציה פופולרית לתיירים. המאוזוליאום הזה מרשים במיוחד - גם באדריכלות שלו וגם בהיסטוריה שהוא מייצג.
#מה תראו כאן?
המאוזוליאום של הקברים הסעדיים בנוי ומעוצב בסגנון מרהיב, שמזוהה כסגנון המרוקני-אנדלוסי. זה היה הסגנון הבולט והפופולרי של מבני פאר במרוקו של המאה ה-16.
הקברים מעוצבים להפליא בחיפויי אריחים בהירים ומקושטים, עם גילופים מורכבים, כיתובים וקליגרפיה בערבית.
שלושה חדרים מרכיבים את המתחם. בכל אחד מהשלושה מספר משתנה של קברים מעוטרים, מפוארים ומרשימים מאוד. כולם עשויים משיש איטלקי יקר ערך, בהתאם לעושר המופלג ולכבוד של שושלת השליטים הזו.
החדר המרכזי במאוזוליאום נקרא "אולם 12 העמודים". בתוכו קבריהם של הסולטן אל מנסור, של בנו ושל נכדו. זהו ללא ספק החדר המרשים ביותר במתחם. שימו לב לדלתות העץ המגולפות, לעמודי השיש האיטלקי שבפנים ולמוזאיקות המעטרות את קירות האולם. אלה המרכיבים הבולטים שהקנו למאוזוליאום את התהילה.
ואם בחדר הזה שבמרכז הסעדיאן קבור הסולטן אחמד אל-מנסור, מסביבו אפשר לראות את קבריהם של עוד כ-60 מבני השושלת הסעדית.
מחוץ למתחם הקברים עצמו נמצא גן אנדלוסי, הסובב אותו מכל צדדיו. בגן קבורים עוד כ-100 נסיכים, בני משפחה ואנשי חצר בכירים, ששירתו את הסולטנים ומשפחותיהם. שימו לב למבני העץ המרשימים שבו, המעוצבים בסגנון הערבסקה.
#טיפים
הקברים נמצאים ברחוב הקסבה (Rue de la Kasbah) שבעיר העתיקה. אוהבי הליכה ייהנו מכך שאפשר לצעוד אליהם מהכיכר ברגל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kvk5WerRdKQ
הקריפטה הקיסרית
#על מקום הקבורה של קיסרי אוסטריה
אי אפשר לדבר על הקריפטה הקיסרית ומי קבור בה, מבלי להסביר קודם מה זה. ובכן, קריפטה היא חדר אבן או חלל כלשהו, שבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה. היא משמשת כאתר קבורה ויש בו ארונות מתים, סרקופגים או שרידים של קדושים.
מה הכוונה לשרידים? על פי המנהגים של אנשי האצולה, את האיברים הפנימיים של הקבורים כאן, שהיו בני השושלת הקיסרית כמובן, פיזרו בין הכנסיות השונות. בקריפטה נקבר רק מה שנותר מהגוף, בתוך הסרקופגים המקושטים.
הקריפטה הקיסרית היא המקום שבו קבורים קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית. היא נמצאת בתוך כנסיית הקפוצ'ינים. הקבורה הראשונה כאן הייתה של אנה, שנקברה עם בעלה ובן דודה בשנת 1633. היא פתחה כאן מסורת קבורה שלמה ומאז התווספו לכאן עוד 8 אולמות קבורה, בסך הכל תשעה אולמות. הקבורה האחרונה הייתה בשנת 2011 ובה נקבר אוטו פון הבסבורג (Habsburg), הבן של הקיסר האחרון בשושלת.
בסה"כ קבורים כאן 12 קיסרים, 19 קיסריות ו-149 נסיכים ונסיכות מהשושלת הקיסרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
מבט מקרוב על הקריפטה:
https://www.youtube.com/watch?v=Ab8veZyxZSY
אי אפשר לדבר על הקריפטה הקיסרית ומי קבור בה, מבלי להסביר קודם מה זה. ובכן, קריפטה היא חדר אבן או חלל כלשהו, שבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה. היא משמשת כאתר קבורה ויש בו ארונות מתים, סרקופגים או שרידים של קדושים.
מה הכוונה לשרידים? על פי המנהגים של אנשי האצולה, את האיברים הפנימיים של הקבורים כאן, שהיו בני השושלת הקיסרית כמובן, פיזרו בין הכנסיות השונות. בקריפטה נקבר רק מה שנותר מהגוף, בתוך הסרקופגים המקושטים.
הקריפטה הקיסרית היא המקום שבו קבורים קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית. היא נמצאת בתוך כנסיית הקפוצ'ינים. הקבורה הראשונה כאן הייתה של אנה, שנקברה עם בעלה ובן דודה בשנת 1633. היא פתחה כאן מסורת קבורה שלמה ומאז התווספו לכאן עוד 8 אולמות קבורה, בסך הכל תשעה אולמות. הקבורה האחרונה הייתה בשנת 2011 ובה נקבר אוטו פון הבסבורג (Habsburg), הבן של הקיסר האחרון בשושלת.
בסה"כ קבורים כאן 12 קיסרים, 19 קיסריות ו-149 נסיכים ונסיכות מהשושלת הקיסרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
מבט מקרוב על הקריפטה:
https://www.youtube.com/watch?v=Ab8veZyxZSY
פסל קנגראנדה השני
#על פסלו של שליט ורונה ההיסטורי
פסלו המקורי של קנגראנדה השני דלה סקאלה, כשהוא רכוב על סוסו, הוא אולי היצירה המפורסמת ביותר במוזיאון שבמבצר קסטלווקיו.
אבל הפסל המקורי נלקח ממצבת קברי הסקאליג’רי שכאן, מה שהותיר כאן את העתק פסלו של קנגראנדה II דלה סקאלה - זה שלפניכם.
משפחת סקליג'רי (Scaligeri) הייתה משפחת האצילים ששלטה בעיר ורונה, בימי הביניים. אותו קנגראנדה שמונצח בפסל, היה מהבולטים מבניה של המשפחה ומשליטי העיר שהוציאה מתוכה.
קנגראנדה ה-2 דלה סקאלה היה גם מי שבנה את גשר סקאליג’רו, באיטלקית פונטה סקאליג’רו (Ponte Scaligero). הגשר הזה עובר מעל נהר האדיג’ה ומחבר בין המבצר לגדה הנגדית של הנהר. קנגראנדה ה-2 בנה אותו כדי להכין לעצמו דרך מילוט ממבצר קסטלווקיו, במקרה של מצור או סכנה.
פסלו המקורי של קנגראנדה השני דלה סקאלה, כשהוא רכוב על סוסו, הוא אולי היצירה המפורסמת ביותר במוזיאון שבמבצר קסטלווקיו.
אבל הפסל המקורי נלקח ממצבת קברי הסקאליג’רי שכאן, מה שהותיר כאן את העתק פסלו של קנגראנדה II דלה סקאלה - זה שלפניכם.
משפחת סקליג'רי (Scaligeri) הייתה משפחת האצילים ששלטה בעיר ורונה, בימי הביניים. אותו קנגראנדה שמונצח בפסל, היה מהבולטים מבניה של המשפחה ומשליטי העיר שהוציאה מתוכה.
קנגראנדה ה-2 דלה סקאלה היה גם מי שבנה את גשר סקאליג’רו, באיטלקית פונטה סקאליג’רו (Ponte Scaligero). הגשר הזה עובר מעל נהר האדיג’ה ומחבר בין המבצר לגדה הנגדית של הנהר. קנגראנדה ה-2 בנה אותו כדי להכין לעצמו דרך מילוט ממבצר קסטלווקיו, במקרה של מצור או סכנה.
בית הקברות העתיק במילאנו
#על בית הקברות היפה בעולם
אין הרבה בתי קברות בעולם שהם אתרי תיירות. בית הקברות העתיק (Monumental Cemetery) של מילאנו הוא מבתי הקברות היפים שבהם תוכלו לבקר ואפילו תשמחו, אם אתם אוהבים יופי ופיסול ומתחברים לרגש באשר הוא. מדובר בבית עלמין שבו פזורים פסלים אמנותיים מאיכות וכמות שדומה שרק ארץ כמו איטליה יכולה לנפק.
זהו בית קברות יפה משנת 1866, שפסלים איטלקיים, קלאסיים ועכשוויים, מעטרים בו את המצבות והגנים. וזה לא רק פיסול ואמנות קטנה. הביטו מסביב ותראו כאן גם פאר חקייני, של מיטב האדריכלות הקלאסית. מאובליסקים בסגנון מצרי ועד העתקי מקדשים יווניים.
כבר מהכניסה הראשית, העשויה מאבן שיש ובעיצוב בסגנון הניאו-רנסאנס, תגיעו לתערוכה עם רישומים ותמונות, בה יש סקירה על ההיסטוריה של המקום, תיעוד וסיפוריהם של הקברים והמונומנטים הייחודיים שבו.
בסמוך לכניסה תראו את קבריהם המפוארים של נכבדי העיר. בבית הקברות גם אנדרטה לזכר 800 היהודים תושבי העיר, שנרצחו בשואה. היא נמצאת בקפלה פאלאנטי (Palanti) ומונצחים בה קרבנות הנאצים, שנלקחו במהלך מלחמת העולם השנייה ונרצחו במחנות הריכוז.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/q-hgIsFOvbQ
וסיור וידאו בבית הקברות העתיק:
https://youtu.be/zcUwDB69SwY
אין הרבה בתי קברות בעולם שהם אתרי תיירות. בית הקברות העתיק (Monumental Cemetery) של מילאנו הוא מבתי הקברות היפים שבהם תוכלו לבקר ואפילו תשמחו, אם אתם אוהבים יופי ופיסול ומתחברים לרגש באשר הוא. מדובר בבית עלמין שבו פזורים פסלים אמנותיים מאיכות וכמות שדומה שרק ארץ כמו איטליה יכולה לנפק.
זהו בית קברות יפה משנת 1866, שפסלים איטלקיים, קלאסיים ועכשוויים, מעטרים בו את המצבות והגנים. וזה לא רק פיסול ואמנות קטנה. הביטו מסביב ותראו כאן גם פאר חקייני, של מיטב האדריכלות הקלאסית. מאובליסקים בסגנון מצרי ועד העתקי מקדשים יווניים.
כבר מהכניסה הראשית, העשויה מאבן שיש ובעיצוב בסגנון הניאו-רנסאנס, תגיעו לתערוכה עם רישומים ותמונות, בה יש סקירה על ההיסטוריה של המקום, תיעוד וסיפוריהם של הקברים והמונומנטים הייחודיים שבו.
בסמוך לכניסה תראו את קבריהם המפוארים של נכבדי העיר. בבית הקברות גם אנדרטה לזכר 800 היהודים תושבי העיר, שנרצחו בשואה. היא נמצאת בקפלה פאלאנטי (Palanti) ומונצחים בה קרבנות הנאצים, שנלקחו במהלך מלחמת העולם השנייה ונרצחו במחנות הריכוז.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/q-hgIsFOvbQ
וסיור וידאו בבית הקברות העתיק:
https://youtu.be/zcUwDB69SwY
בית הקברות מונז'ואיק
#על בית הקברות
בית הקברות המיוחד הזה עומד כאן, במיקום הנישא הזה, משנת 1883. הוא נולד במטרה להיות בית הקברות הראשי של ברצלונה, במקום זה של אל פובלנו שבמזרח. היום יש בו למעלה ממיליון קברים ואפר, הפרושים על פני 150,000 מגרשים, גומחות ומָאוּזוֹלֵאוּמִים.
הגידול באוכלוסיית ברצלונה, במהלך המאה ה-19 בשילוב עם הצמיחה הכלכלית, הביא לעלייה בביקוש למתקני קבורה. המיקום הנבחר היה מורדות הר המונז'ואיק, הרחק מהעיר הסואנת. המדרונות התלולים הם המייצרים לבית הקברות את האופי והקסם המיוחד שלו, עם שבילים מתפתלים, גומחות מדורגות ואפילו נוף לים.
בנייתו של בית הקברות התרחש בכמה תקופות אמנותיות וסגנונות עיצוביים שונים: המונומנטים המוקדמים שלו עוצבו בהשראת הסגנון הקלאסי והגותי והמתקדמים יותר מציגים את ההשפעה של עיצוב הארט נובו, או בגרסה הברצלונית שאליה הוא יתפתח, המודרניסטה.
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=nTbIBuhEHec
בית הקברות המיוחד הזה עומד כאן, במיקום הנישא הזה, משנת 1883. הוא נולד במטרה להיות בית הקברות הראשי של ברצלונה, במקום זה של אל פובלנו שבמזרח. היום יש בו למעלה ממיליון קברים ואפר, הפרושים על פני 150,000 מגרשים, גומחות ומָאוּזוֹלֵאוּמִים.
הגידול באוכלוסיית ברצלונה, במהלך המאה ה-19 בשילוב עם הצמיחה הכלכלית, הביא לעלייה בביקוש למתקני קבורה. המיקום הנבחר היה מורדות הר המונז'ואיק, הרחק מהעיר הסואנת. המדרונות התלולים הם המייצרים לבית הקברות את האופי והקסם המיוחד שלו, עם שבילים מתפתלים, גומחות מדורגות ואפילו נוף לים.
בנייתו של בית הקברות התרחש בכמה תקופות אמנותיות וסגנונות עיצוביים שונים: המונומנטים המוקדמים שלו עוצבו בהשראת הסגנון הקלאסי והגותי והמתקדמים יותר מציגים את ההשפעה של עיצוב הארט נובו, או בגרסה הברצלונית שאליה הוא יתפתח, המודרניסטה.
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=nTbIBuhEHec
בית הקברות של מונמארטר
#על בית הקברות
מאז שנת 1726, נאסרה הקמת בתי קברות בתוך העיר פריז מטעמי בריאות. בעקבות הצו האוסר על קיומם של בתי הקברות בעיר, החלו להתפתח בתי קברות בפרברי העיר, אחד מהם על גבעת מונמארטר שנמצאה אז צפונית לעיר.
פירוש השם מונמארטר הוא "הר הקדושים המעונים". המקום כונה כך בשל האמונה שעל גבעה זו הוצאו להורג קדושים, בהם הקדוש סן דני בשנת 272.
לאזור היסטוריה מפורסמת ומרתקת. במהלך הדורות הוא הפך מכפר קטן עם כרמים וטחנות קמח למוקד הבוהמייני של גדולי הציירים והאמנים הפריזאים במאה ה-19. האמנים הללו חיו באותן שנים חיי יצירה והוללות ברחובותיו. למרות שמרבית הקסם של הגבעה אבד עם השנים וכיום מדובר באזור תיירותי מאוד, עדיין ניתן למצוא במונמארטר פינות שיעזרו לכם לדמיין את העבר הסוער של המקום. זוהי אחת מ"תחנות החובה" שכדאי לבקר בהן בטיול בפריז, ומומלץ להקדיש למקום כחצי יום.
בית הקברות של מונמארטר מזכיר במעט את בית הקברות הענק שבפר לאשז: הוא רחב מימדים ומרובה במפורסמים שנקברו בו, ביניהם הצייר אדגר דגה, יוצר הסרטים פרנסואה טריפו והסופר המפורסם אמיל זולא.
בין המצבות תוכלו לראות צעירים צרפתים טובי לב שבאו להתרווח ולהתענג על מזג האוויר המשתנה ועל ההיסטוריה שרוחשת כאן בכל פינה וליד כל קבר.
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=CRvbrGOQQPk
מאז שנת 1726, נאסרה הקמת בתי קברות בתוך העיר פריז מטעמי בריאות. בעקבות הצו האוסר על קיומם של בתי הקברות בעיר, החלו להתפתח בתי קברות בפרברי העיר, אחד מהם על גבעת מונמארטר שנמצאה אז צפונית לעיר.
פירוש השם מונמארטר הוא "הר הקדושים המעונים". המקום כונה כך בשל האמונה שעל גבעה זו הוצאו להורג קדושים, בהם הקדוש סן דני בשנת 272.
לאזור היסטוריה מפורסמת ומרתקת. במהלך הדורות הוא הפך מכפר קטן עם כרמים וטחנות קמח למוקד הבוהמייני של גדולי הציירים והאמנים הפריזאים במאה ה-19. האמנים הללו חיו באותן שנים חיי יצירה והוללות ברחובותיו. למרות שמרבית הקסם של הגבעה אבד עם השנים וכיום מדובר באזור תיירותי מאוד, עדיין ניתן למצוא במונמארטר פינות שיעזרו לכם לדמיין את העבר הסוער של המקום. זוהי אחת מ"תחנות החובה" שכדאי לבקר בהן בטיול בפריז, ומומלץ להקדיש למקום כחצי יום.
בית הקברות של מונמארטר מזכיר במעט את בית הקברות הענק שבפר לאשז: הוא רחב מימדים ומרובה במפורסמים שנקברו בו, ביניהם הצייר אדגר דגה, יוצר הסרטים פרנסואה טריפו והסופר המפורסם אמיל זולא.
בין המצבות תוכלו לראות צעירים צרפתים טובי לב שבאו להתרווח ולהתענג על מזג האוויר המשתנה ועל ההיסטוריה שרוחשת כאן בכל פינה וליד כל קבר.
מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=CRvbrGOQQPk
בית הקברות הייטאנאמי
#על בית הקברות ההיסטורי והסיפור היהודי שלא ייאמן
בית הקברות הייטאנאמי (Hietaniemi Cemetery) שבקרבת קו החוף במרכז הלסינקי, הוא בית הקברות העתיק בעיר שבו עדיין נקברים אנשים.
בית הקברות מחולק לאזורי קבורה נפרדים המיועדים למיעוטים שונים החיים בפינלנד. באחד מהם נקברו יהודי הלסינקי. הוא מוקף חומת אבן מכוסה אזוב ונפרד מקברי הנוצרים.
בנקודה הגבוהה ביותר של הפארק, בראש הפארק הירוק והיפה הזה, תראו צלב המציין את האזור המנציח את גיבורי הרפובליקה. כאן קבורים למנוחת עולמים לא מעט אישים מרכזיים מההיסטוריה והתרבות של פינלנד.
בהייטאנאמי קבור גם המרשל מנרהיים, המנהיג והמפקד שבאמצע המאה ה-20, תוך כדי מלחמת העולם השנייה, הנהיג את פינלנד הקטנה לנצחון מזהיר על הצבא הסובייטי החזק והגדול ממנו עשרות מונים ובמשא ומתן שאחרי המערכה עם הענק הרוסי הצליח לשמור על עצמאותה של פינלנד.
#סיפור היהודים שנלחמו כתף אל כתף לצד הנאצים
כשתעברו בשער בית הקברות היהודי, שימו לב לחלקה קטנה ותחומה בשרשרת ברזל כבדה. בחלק זה של בית הקברות מסתתרים מספר קברים המספרים סיפור שלא ייאמן.
הקברים כאן הם של לוחמים יהודים שנפלו ב"מלחמת החורף" ובמלחמות ההמשך, בשנים 1939-1944 בהן הגנה פינלנד על עצמה כנגד ברית המועצות של סטלין, שרצתה לכבוש אותה.
הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה. כדי להגן על עצמאותה, פינלנד הופכת לבעלת ברית של גרמניה הנאצית. כאן קבורים יהודים-פינים שנפלו במלחמה, לאחר שנלחמו כמעט שכם אל שכם לצד החיילים הנאצים, אל מול האויב הסובייטי שבחזית הפינית-גרמנית.
כמעט 300 חיילים יהודים נלחמים במסגרת הצבא הפיני, גם כדי להגן עליה כנגד הענק הרוסי הרוצה להשתלט עליה ובמקביל גם על הישרדות וחיי משפחותיהם כיהודים. פינלנד, אגב, גמלה להם בסירוב מוחלט להיטלר, בין אם לגרש, להפלות או לפגוע ביהודיה. מפקד הצבא הפיני ומי שלימים יהיה הנשיא, המארשל מנרהיים, אמר באותם ימים ש"בפינלנד אין בעיה יהודית".
כמעט בלתי נתפס להבין היום כיצד יכולים היו היהודים להילחם, כתף אל כתף, בשיתוף עם החיילים הגרמנים, כאילו אין שואה. בו בזמן הם חששו מההשמדה הגרמנית ומהסכנה שריחפה על בני משפחותיהם מהצורר הנאצי, המפקד על אחיהם לנשק ובני בריתם.
המדהים הוא שמספר קצינים בכירים מתוך אותם יהודים, "זכו" לקבל את אות צלב הברזל הנאצי על אומץ ליבם...
שימו לב לאבן הזקופה, החולשת על החלקה הקטנה הזו. ראו את היד האוחזת בחרב ולצידה מגן דוד, החרותים עליה. זה סיפור שלא יאומן וייחודי ברצף האירועים של מלחמת העולם השנייה והוא גם היסוד וההסבר לקשר והאמון שבין הפינים ליהודים שחיים בקרבם.
#טיפים
בסמוך לבית הקברות נמצא החוף החולי והיפה של הייטאנאמי. זה החוף הכי פופולרי במרכז העיר, עם קיאקים וקאנו ומספר מסעדות בסמוך.
עוד באזור של הייטאנאמי תוכלו לשוטט ולראות את אצטדיון החתירה ששימש לאולימפיאדת 1952 ובסמוך גם סאונה ציבורית ומרחבים פתוחים שבהם משחקים כדורגל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YDTE4ZtAozc
ביקור במקום:
https://youtu.be/anA22DKQDzE
תמונות:
https://youtu.be/WgShNfUdk9c
בית הקברות הייטאנאמי (Hietaniemi Cemetery) שבקרבת קו החוף במרכז הלסינקי, הוא בית הקברות העתיק בעיר שבו עדיין נקברים אנשים.
בית הקברות מחולק לאזורי קבורה נפרדים המיועדים למיעוטים שונים החיים בפינלנד. באחד מהם נקברו יהודי הלסינקי. הוא מוקף חומת אבן מכוסה אזוב ונפרד מקברי הנוצרים.
בנקודה הגבוהה ביותר של הפארק, בראש הפארק הירוק והיפה הזה, תראו צלב המציין את האזור המנציח את גיבורי הרפובליקה. כאן קבורים למנוחת עולמים לא מעט אישים מרכזיים מההיסטוריה והתרבות של פינלנד.
בהייטאנאמי קבור גם המרשל מנרהיים, המנהיג והמפקד שבאמצע המאה ה-20, תוך כדי מלחמת העולם השנייה, הנהיג את פינלנד הקטנה לנצחון מזהיר על הצבא הסובייטי החזק והגדול ממנו עשרות מונים ובמשא ומתן שאחרי המערכה עם הענק הרוסי הצליח לשמור על עצמאותה של פינלנד.
#סיפור היהודים שנלחמו כתף אל כתף לצד הנאצים
כשתעברו בשער בית הקברות היהודי, שימו לב לחלקה קטנה ותחומה בשרשרת ברזל כבדה. בחלק זה של בית הקברות מסתתרים מספר קברים המספרים סיפור שלא ייאמן.
הקברים כאן הם של לוחמים יהודים שנפלו ב"מלחמת החורף" ובמלחמות ההמשך, בשנים 1939-1944 בהן הגנה פינלנד על עצמה כנגד ברית המועצות של סטלין, שרצתה לכבוש אותה.
הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה. כדי להגן על עצמאותה, פינלנד הופכת לבעלת ברית של גרמניה הנאצית. כאן קבורים יהודים-פינים שנפלו במלחמה, לאחר שנלחמו כמעט שכם אל שכם לצד החיילים הנאצים, אל מול האויב הסובייטי שבחזית הפינית-גרמנית.
כמעט 300 חיילים יהודים נלחמים במסגרת הצבא הפיני, גם כדי להגן עליה כנגד הענק הרוסי הרוצה להשתלט עליה ובמקביל גם על הישרדות וחיי משפחותיהם כיהודים. פינלנד, אגב, גמלה להם בסירוב מוחלט להיטלר, בין אם לגרש, להפלות או לפגוע ביהודיה. מפקד הצבא הפיני ומי שלימים יהיה הנשיא, המארשל מנרהיים, אמר באותם ימים ש"בפינלנד אין בעיה יהודית".
כמעט בלתי נתפס להבין היום כיצד יכולים היו היהודים להילחם, כתף אל כתף, בשיתוף עם החיילים הגרמנים, כאילו אין שואה. בו בזמן הם חששו מההשמדה הגרמנית ומהסכנה שריחפה על בני משפחותיהם מהצורר הנאצי, המפקד על אחיהם לנשק ובני בריתם.
המדהים הוא שמספר קצינים בכירים מתוך אותם יהודים, "זכו" לקבל את אות צלב הברזל הנאצי על אומץ ליבם...
שימו לב לאבן הזקופה, החולשת על החלקה הקטנה הזו. ראו את היד האוחזת בחרב ולצידה מגן דוד, החרותים עליה. זה סיפור שלא יאומן וייחודי ברצף האירועים של מלחמת העולם השנייה והוא גם היסוד וההסבר לקשר והאמון שבין הפינים ליהודים שחיים בקרבם.
#טיפים
בסמוך לבית הקברות נמצא החוף החולי והיפה של הייטאנאמי. זה החוף הכי פופולרי במרכז העיר, עם קיאקים וקאנו ומספר מסעדות בסמוך.
עוד באזור של הייטאנאמי תוכלו לשוטט ולראות את אצטדיון החתירה ששימש לאולימפיאדת 1952 ובסמוך גם סאונה ציבורית ומרחבים פתוחים שבהם משחקים כדורגל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YDTE4ZtAozc
ביקור במקום:
https://youtu.be/anA22DKQDzE
תמונות:
https://youtu.be/WgShNfUdk9c
קברי הסקליג'רי
#על משכן ארונות הקבורה של משפחת שליטי ורונה
בסמוך לפיאצה דיי סיניורי בוורונה תראו את "ארצ'ה סקאליגר". זהו מתחם קבורה גותי ומסוגנן, שבו נמצאים קבריהם של בני משפחת סקליג'רי (Scaligeri Tombs). המשפחה הזו היא משפחת דלה סקאלה המפורסמת, שבניה שלטו בעיר ורונה, בימי הביניים המאוחרים ובמיוחד במאות ה-13 וה-14.
במתחם בולטים 5 קברים מעוצבים, הבנויים בסגנון גותי. את מתחם קברי שושלת האצילים הזו קבעו בני המשפחה בפתחה של סנטה מריה אנטיקה, הכנסייה הקטנה שאותה נהגו לפקוד בחייהם ולהתוודות בה על חטאיהם. הכנסייה הרומנסקית הזו הוקמה במאה ה-7 וחודשה במאה ה-12.
שימו לב למבני הקברים הללו, המכוסים בבד רקום, בנויים בסגנון גותי ומזכירים מקדשים קטנים. רבים אומרים כאן שהקברים המרשימים הללו די מאפילים על הכנסייה היפה שלידם, שהושלמה במאה ה-12 והפכה לכנסייה המשפחתית של נסיכי דלה סקאלה.
אגב, המעוניינים לעמוד על עוצמת משפחת סקליג'רי, ששלטו בוורונה בשנים 1260-1387, מוזמנים לבקר גם במבצר קסטלווקיו שנבנה על ידיהם.
#מה אפשר לראות כאן?
אתם ניצבים באחוזת קברי משפחת סקליג'רי, שבחצר כנסיית סנטה מריה העתיקה. במבני הברזל המחודדים שלפניכם קבורים חמשת הנסיכים של בית דלה סקאלה. הנסיכים הללו הם כולם בני משפחת אצילים ששלטה בעיר במהלך המאות ה-13 וה-14 והביאה את ורונה בימי הביניים לשיא תפארתה.
מעל דלת הכנסייה נמצא הסרקופג של קנגרנדה דלה סקאלה (Cangrande della Scala), שמת ב-1329. בסמוך לו תוכלו לראות העתק של פסלו של האציל הזה. המקור נמצא במבצר קסטלווקיו.
משמאל ראו את האנדרטה המצוירת של ג'ובאני, שמת ב-1359 ואת הסרקופג של מסטינו הראשון משנת 1277.
מתחת לחופה, בתוך המעקה, ראו את הסרקופגים והפסלים של מסטינו השני וקנסיגוריו, שמתו ב-1351 וב-1375 בהתאמה.
מעליהם תראו את שרידי השריון, עם סולם - סמל המשפחה. הסולם הזה, באיטלקית סקאלה (scala), הוא הסמל של השושלת החזקה הזו, סמל שחוזר לעתים קרובות גם במעקות הברזל המעוצבים שבמתחם.
מלבד סרקופגים מעוטרים בתבליטים, תראו במתחם 3 תיבות קבורה, שמעליהן חופות שיש מסוגננות, מגולפות ומעוטרות בפסלים. שימו לב במיוחד להעתק פסלו של קנגראנדה השני דלה סקאלה, הרכוב על סוסו.
#תרגיל בלשי לילדים
===============
נסו למצוא כמה שיותר דוגמאות, על שבכות הברזל המעוצבות, עם הדוגמה החוזרת של הסולם, סמל המשפחה. מי מצא הכי הרבה?
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/mWvW4JUY4oU
סיור במקום:
https://youtu.be/jDftUzRjBOQ
בסמוך לפיאצה דיי סיניורי בוורונה תראו את "ארצ'ה סקאליגר". זהו מתחם קבורה גותי ומסוגנן, שבו נמצאים קבריהם של בני משפחת סקליג'רי (Scaligeri Tombs). המשפחה הזו היא משפחת דלה סקאלה המפורסמת, שבניה שלטו בעיר ורונה, בימי הביניים המאוחרים ובמיוחד במאות ה-13 וה-14.
במתחם בולטים 5 קברים מעוצבים, הבנויים בסגנון גותי. את מתחם קברי שושלת האצילים הזו קבעו בני המשפחה בפתחה של סנטה מריה אנטיקה, הכנסייה הקטנה שאותה נהגו לפקוד בחייהם ולהתוודות בה על חטאיהם. הכנסייה הרומנסקית הזו הוקמה במאה ה-7 וחודשה במאה ה-12.
שימו לב למבני הקברים הללו, המכוסים בבד רקום, בנויים בסגנון גותי ומזכירים מקדשים קטנים. רבים אומרים כאן שהקברים המרשימים הללו די מאפילים על הכנסייה היפה שלידם, שהושלמה במאה ה-12 והפכה לכנסייה המשפחתית של נסיכי דלה סקאלה.
אגב, המעוניינים לעמוד על עוצמת משפחת סקליג'רי, ששלטו בוורונה בשנים 1260-1387, מוזמנים לבקר גם במבצר קסטלווקיו שנבנה על ידיהם.
#מה אפשר לראות כאן?
אתם ניצבים באחוזת קברי משפחת סקליג'רי, שבחצר כנסיית סנטה מריה העתיקה. במבני הברזל המחודדים שלפניכם קבורים חמשת הנסיכים של בית דלה סקאלה. הנסיכים הללו הם כולם בני משפחת אצילים ששלטה בעיר במהלך המאות ה-13 וה-14 והביאה את ורונה בימי הביניים לשיא תפארתה.
מעל דלת הכנסייה נמצא הסרקופג של קנגרנדה דלה סקאלה (Cangrande della Scala), שמת ב-1329. בסמוך לו תוכלו לראות העתק של פסלו של האציל הזה. המקור נמצא במבצר קסטלווקיו.
משמאל ראו את האנדרטה המצוירת של ג'ובאני, שמת ב-1359 ואת הסרקופג של מסטינו הראשון משנת 1277.
מתחת לחופה, בתוך המעקה, ראו את הסרקופגים והפסלים של מסטינו השני וקנסיגוריו, שמתו ב-1351 וב-1375 בהתאמה.
מעליהם תראו את שרידי השריון, עם סולם - סמל המשפחה. הסולם הזה, באיטלקית סקאלה (scala), הוא הסמל של השושלת החזקה הזו, סמל שחוזר לעתים קרובות גם במעקות הברזל המעוצבים שבמתחם.
מלבד סרקופגים מעוטרים בתבליטים, תראו במתחם 3 תיבות קבורה, שמעליהן חופות שיש מסוגננות, מגולפות ומעוטרות בפסלים. שימו לב במיוחד להעתק פסלו של קנגראנדה השני דלה סקאלה, הרכוב על סוסו.
#תרגיל בלשי לילדים
===============
נסו למצוא כמה שיותר דוגמאות, על שבכות הברזל המעוצבות, עם הדוגמה החוזרת של הסולם, סמל המשפחה. מי מצא הכי הרבה?
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/mWvW4JUY4oU
סיור במקום:
https://youtu.be/jDftUzRjBOQ
הקָטָקוֹמְבוֹת של סן סבסטיאן
#על הקטקומבות
ככל שהנצרות התפשטה ברומא, נרדפו בה הנוצרים על ידי השלטון הרומי. משום כך הם נהגו לקבור את המתים שלהם בכוכים שחפרו מתחת לאדמה. הדבר נועד בעיקר להגן על קבריהם, בכדי שלא יחוללו בידי הרומאים הפגאנים, עובדי האלילים. שרידי הקברים הללו הן הקָטָקוֹמְבוֹת, מערכות קבורה תת קרקעיות שנחפרו על ידי אדם ובדרך כלל נחצבו בקירות.
הקָטָקוֹמְבוֹת של סן סבסטיאן, הממוקמות ממש מתחת לבזיליקת סן סבסטיאן, הן רק חלק קטן ממערכות הקבורה הרבות המפוזרות ברומא. תוכלו לראות בה דוגמאות למגוון סוגי קבורה שאפיינו את המאה ה-2 וה-3 לספירה. אל הקָטָקוֹמְבוֹת תוכלו להיכנס באמצעות סיור מודרך שמתחיל בכל חצי שעה.
מפורסמות גם הקטקומבות שנמצאות לאורך דרך "ויה אפיה" שברומא ונחשבות מהאתרים המעניינים ביותר שלאורכה.
#מהן קטקומבות?
קָטָקוֹמְבוֹת הן מערכות קבורה תת קרקעיות שנחפרו על ידי אדם. לרוב הן מסודרות בתוך פרוזדורים ואולמות שבקירותיהם חצובים קברים עם עצמות אדם.
מי שהקטקומבות שלהם הכי ידועות ברומא הם הנוצרים הראשונים של בירת האימפריה. בתחילת ימי הנצרות, נרדפו הנוצרים על ידי השלטון הרומי, שעשה הכל על מנת לעצור את הנסיונות שלהם למשוך את תושבי רומי לדת הצעירה. משום כך נהגו רבים מהם לקבור נוצרים מתים בכוכים שחפרו מתחת לאדמה. בכך הם הגנו על קבריהם, מפני עובדי האלילים הרומאים וידם הארוכה והמחללת.
על גבי מערכות הקבורה תראו בדרך כלל עיטורים מהימים הקדומים של ראשית הנצרות, כאלו שסיפקו השראה ללא מעט ציירים ואומנים מפעם. אגב, תתפלאו לדעת, אבל בקטקומבות של רומא תמצאו לא רק קטקומבות נוצריות, אלא גם יהודיות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SENK3kEOsNA
ככל שהנצרות התפשטה ברומא, נרדפו בה הנוצרים על ידי השלטון הרומי. משום כך הם נהגו לקבור את המתים שלהם בכוכים שחפרו מתחת לאדמה. הדבר נועד בעיקר להגן על קבריהם, בכדי שלא יחוללו בידי הרומאים הפגאנים, עובדי האלילים. שרידי הקברים הללו הן הקָטָקוֹמְבוֹת, מערכות קבורה תת קרקעיות שנחפרו על ידי אדם ובדרך כלל נחצבו בקירות.
הקָטָקוֹמְבוֹת של סן סבסטיאן, הממוקמות ממש מתחת לבזיליקת סן סבסטיאן, הן רק חלק קטן ממערכות הקבורה הרבות המפוזרות ברומא. תוכלו לראות בה דוגמאות למגוון סוגי קבורה שאפיינו את המאה ה-2 וה-3 לספירה. אל הקָטָקוֹמְבוֹת תוכלו להיכנס באמצעות סיור מודרך שמתחיל בכל חצי שעה.
מפורסמות גם הקטקומבות שנמצאות לאורך דרך "ויה אפיה" שברומא ונחשבות מהאתרים המעניינים ביותר שלאורכה.
#מהן קטקומבות?
קָטָקוֹמְבוֹת הן מערכות קבורה תת קרקעיות שנחפרו על ידי אדם. לרוב הן מסודרות בתוך פרוזדורים ואולמות שבקירותיהם חצובים קברים עם עצמות אדם.
מי שהקטקומבות שלהם הכי ידועות ברומא הם הנוצרים הראשונים של בירת האימפריה. בתחילת ימי הנצרות, נרדפו הנוצרים על ידי השלטון הרומי, שעשה הכל על מנת לעצור את הנסיונות שלהם למשוך את תושבי רומי לדת הצעירה. משום כך נהגו רבים מהם לקבור נוצרים מתים בכוכים שחפרו מתחת לאדמה. בכך הם הגנו על קבריהם, מפני עובדי האלילים הרומאים וידם הארוכה והמחללת.
על גבי מערכות הקבורה תראו בדרך כלל עיטורים מהימים הקדומים של ראשית הנצרות, כאלו שסיפקו השראה ללא מעט ציירים ואומנים מפעם. אגב, תתפלאו לדעת, אבל בקטקומבות של רומא תמצאו לא רק קטקומבות נוצריות, אלא גם יהודיות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SENK3kEOsNA
בית הקברות היהודי העתיק של וינה
#על בית הקברות העתיק של יהודי וינה
ארבעת בתי הקברות היהודיים של וינה מספרים את הסיפור ההיסטורי של היהודים בעיר, היסטוריה שמשלבת גזרות, רציחות וגירוש של תושבים יהודיים ממנה.
בית הקברות היהודי העתיק פרידהוף, הוא רק אחד מהם. בבית הקברות הזה קבורים כמה אישים בולטים בהיסטוריה של יהודי וינה, ביניהם המנצח והמלחין היהודי הנודע גוסטב מאהלר (Gustav Mahler), בני הפלג הווינאי של משפחת רוטשילד והמחזאי-סופר היהודי ארתור שניצלר.
אם תבחנו היטב את המקום, תראו שמרבית הקברים לא מתוחזקים כמו שצריך והם בלויים ומתבלים. הצמחייה משתלטת, חלקים מהקברים נוטים ליפול ובכלל - נראה כי המקום יחסית מוזנח. עם זאת, הוא עדיין מרתק בשל ההיסטוריה שהוא טומן בחובו.
מבט מקרוב על בית הקברות היהודי העתיק בווינה:
https://youtu.be/HmPvyK78mMI
ארבעת בתי הקברות היהודיים של וינה מספרים את הסיפור ההיסטורי של היהודים בעיר, היסטוריה שמשלבת גזרות, רציחות וגירוש של תושבים יהודיים ממנה.
בית הקברות היהודי העתיק פרידהוף, הוא רק אחד מהם. בבית הקברות הזה קבורים כמה אישים בולטים בהיסטוריה של יהודי וינה, ביניהם המנצח והמלחין היהודי הנודע גוסטב מאהלר (Gustav Mahler), בני הפלג הווינאי של משפחת רוטשילד והמחזאי-סופר היהודי ארתור שניצלר.
אם תבחנו היטב את המקום, תראו שמרבית הקברים לא מתוחזקים כמו שצריך והם בלויים ומתבלים. הצמחייה משתלטת, חלקים מהקברים נוטים ליפול ובכלל - נראה כי המקום יחסית מוזנח. עם זאת, הוא עדיין מרתק בשל ההיסטוריה שהוא טומן בחובו.
מבט מקרוב על בית הקברות היהודי העתיק בווינה:
https://youtu.be/HmPvyK78mMI
