שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
המוזיאון היהודי
המוזיאון היהודי בסלוניקי
#על המוזיאון היהודי שמתאר את חיי הקהילה היהודית לאורך הדורות
המוזיאון היהודי (Jewish History Museum) של סלוניקי משמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב"תור הזהב" של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה.
מוזיאון סוקר את התרבות היהודית הענפה בסלוניקי. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי, עד לתקופה של מלחמת העולם השנייה ולשואה, שבה הושמדו כ-50,000 מבני העיר.
המדהים הוא שבמשך מאות שנים נחשבה סלוניקי ל"עיר יהודית", בזכות האוכלוסייה היהודית הגדולה שחייתה בה. יהודי הקהילה פיתחו את העיר מהרבה בחינות - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וציבורית.
#על בניין המוזיאון
המוזיאון, שנמצא קרוב לשוק מודיאנו, "השוק היהודי" או לפחות זה שהוקם בידי יהודי בשם מודיאנו, שוכן בבניין עתיק שבו פעל בעבר "בנק אתונה", בנק שגם בעליו היו יהודים. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשרפה הגדולה של שנת 1917 ושופץ בשנת 1997.
מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, "הבוטקה" שניצבת בפתחו. בכניסה אליו תוכלו להתחבר לסיפור הקהילה הפורחת ולהבין למה מתייחסים אליו כאל אחד ממוזיאוני היהדות הטובים של קהילות אירופה.
את קומת הקרקע שלו הקדישו למצבות ישנות, שנאספו מבית הקברות שנהרס על ידי הנאצים. תוכלו לצפות בתמונות רבות שצילם בבית הקברות הזה, בשנים 1917-1915, הצלם הבריטי יו פוסט. הצלם הזה תילם אז תמונות רבות של החיים בעיר סלוניקי. ביניהן הנציח בתמונות רבות את בית הקברות היהודי שהיה בעיר ואת הפעילות שהתרחשה בו.
בקומה השנייה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים מזמן השואה, כולל מסמכים, בגדים ופרטי לבוש וצילומים מהשואה. אחד הצילומים הקשים הוא צילום של יהודים המבצעים תרגילי סדר והתעמלות בכיכר, כשהנאצים סביבם. הסיפור שמאחריו מדגים את השואה על הצד המשפיל והיומיומי שלה. הוא מתרחש כשב-11 ביולי 1942 הצטוו היהודים בגילאי 19-45 להגיע לכיכר החירות בעיר. בכיכר הועמדו 9,000 יהודים בשמש הקופחת והצטוו לעשות התעמלות. בהמשך הם הוכרחו גם לרקוד, כשכל העת עומדים חיילים גרמנים ועוברי אורח יווניים וצוחקים. רבים מהיהודים נזקקו לטיפול, לאחר שבמהלך הריקודים הם ספגו מהגרמנים מכות אכזריות.
#על יהדות סלוניקי
אפשר לומר המון על הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם "מדרה דה ישראל" (Madre de Israel), כלומר "עיר ואם בישראל", הייתה בעלת משמעות לא רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.
ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. יהודי סלוניקי הראשונים הגיעו אליה עוד בתקופה ההלניסטית, לפני חורבן בית שני והגלות שתבוא בעקבותיה. גל שני וגדול של יהודים יגיע לכאן לאחר גירוש ספרד, כשמגורשים מספרד ויהודים מאסיה הקטנה, מקבלים עידוד מהסולטנים העות'מאנים ומגיעים אל העיר בהמוניהם.
יהודים מארצות אשכנז הצטרפו בהדרגה גם הם אל הקהילה הזו וסלוניקי הופכת לעיר כמעט יהודית. זה ניכר כשבעידן שלפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה בת כ-60,000 איש - יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה אז, גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, כולל הפעילות בנמל של העיר, שהיה כל כך מרכזי בכלכלת העיר של אותה תקופה.
אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, השתנה אז מצבה לגמרי, בשרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. אירועים כמו השריפה הגדולה של שנת 1917, שמחקה למעשה את העיר התחתית ואת שכונותיה היהודיות, מלחמת העולם הראשונה והטרנספר ההדדי ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" שעשו יוון ותורכיה והשיא היה במלחמת העולם השנייה, כמובן, עם הכיבוש הנאצי של העיר והשמדת הקהילה היהודית המפוארת של העיר, שהותירה בה יהודים בודדים ששרדו את השואה.
כיום חיים בסלוניקי כ-1000 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית המנוהלת בידי נבחרי הקהילה, אבל זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב אל מבקר במוזיאון שזוכר את הזמן שלפני המלחמה:
https://youtu.be/DfoBsO8nY2U
המוזיאון היהודי (Jewish History Museum) של סלוניקי משמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב"תור הזהב" של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה.
מוזיאון סוקר את התרבות היהודית הענפה בסלוניקי. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי, עד לתקופה של מלחמת העולם השנייה ולשואה, שבה הושמדו כ-50,000 מבני העיר.
המדהים הוא שבמשך מאות שנים נחשבה סלוניקי ל"עיר יהודית", בזכות האוכלוסייה היהודית הגדולה שחייתה בה. יהודי הקהילה פיתחו את העיר מהרבה בחינות - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וציבורית.
#על בניין המוזיאון
המוזיאון, שנמצא קרוב לשוק מודיאנו, "השוק היהודי" או לפחות זה שהוקם בידי יהודי בשם מודיאנו, שוכן בבניין עתיק שבו פעל בעבר "בנק אתונה", בנק שגם בעליו היו יהודים. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשרפה הגדולה של שנת 1917 ושופץ בשנת 1997.
מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, "הבוטקה" שניצבת בפתחו. בכניסה אליו תוכלו להתחבר לסיפור הקהילה הפורחת ולהבין למה מתייחסים אליו כאל אחד ממוזיאוני היהדות הטובים של קהילות אירופה.
את קומת הקרקע שלו הקדישו למצבות ישנות, שנאספו מבית הקברות שנהרס על ידי הנאצים. תוכלו לצפות בתמונות רבות שצילם בבית הקברות הזה, בשנים 1917-1915, הצלם הבריטי יו פוסט. הצלם הזה תילם אז תמונות רבות של החיים בעיר סלוניקי. ביניהן הנציח בתמונות רבות את בית הקברות היהודי שהיה בעיר ואת הפעילות שהתרחשה בו.
בקומה השנייה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים מזמן השואה, כולל מסמכים, בגדים ופרטי לבוש וצילומים מהשואה. אחד הצילומים הקשים הוא צילום של יהודים המבצעים תרגילי סדר והתעמלות בכיכר, כשהנאצים סביבם. הסיפור שמאחריו מדגים את השואה על הצד המשפיל והיומיומי שלה. הוא מתרחש כשב-11 ביולי 1942 הצטוו היהודים בגילאי 19-45 להגיע לכיכר החירות בעיר. בכיכר הועמדו 9,000 יהודים בשמש הקופחת והצטוו לעשות התעמלות. בהמשך הם הוכרחו גם לרקוד, כשכל העת עומדים חיילים גרמנים ועוברי אורח יווניים וצוחקים. רבים מהיהודים נזקקו לטיפול, לאחר שבמהלך הריקודים הם ספגו מהגרמנים מכות אכזריות.
#על יהדות סלוניקי
אפשר לומר המון על הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם "מדרה דה ישראל" (Madre de Israel), כלומר "עיר ואם בישראל", הייתה בעלת משמעות לא רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.
ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. יהודי סלוניקי הראשונים הגיעו אליה עוד בתקופה ההלניסטית, לפני חורבן בית שני והגלות שתבוא בעקבותיה. גל שני וגדול של יהודים יגיע לכאן לאחר גירוש ספרד, כשמגורשים מספרד ויהודים מאסיה הקטנה, מקבלים עידוד מהסולטנים העות'מאנים ומגיעים אל העיר בהמוניהם.
יהודים מארצות אשכנז הצטרפו בהדרגה גם הם אל הקהילה הזו וסלוניקי הופכת לעיר כמעט יהודית. זה ניכר כשבעידן שלפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה בת כ-60,000 איש - יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה אז, גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, כולל הפעילות בנמל של העיר, שהיה כל כך מרכזי בכלכלת העיר של אותה תקופה.
אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, השתנה אז מצבה לגמרי, בשרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. אירועים כמו השריפה הגדולה של שנת 1917, שמחקה למעשה את העיר התחתית ואת שכונותיה היהודיות, מלחמת העולם הראשונה והטרנספר ההדדי ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" שעשו יוון ותורכיה והשיא היה במלחמת העולם השנייה, כמובן, עם הכיבוש הנאצי של העיר והשמדת הקהילה היהודית המפוארת של העיר, שהותירה בה יהודים בודדים ששרדו את השואה.
כיום חיים בסלוניקי כ-1000 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית המנוהלת בידי נבחרי הקהילה, אבל זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב אל מבקר במוזיאון שזוכר את הזמן שלפני המלחמה:
https://youtu.be/DfoBsO8nY2U
