#הפארק האולימפי של ברצלונה
בזמן שברצלונה אירחה את המשחקים האולימפיים בשנת 1992, היא הפכה לעיר הבירה העולמית במשך שבועיים ותפסה מקום מרכזי בזיכרונותיהם של המבקרים באירוע. הפארק האולימפי (Anella Olimpica) שבו אתם עומדים עכשיו, ממוקם בגבעת המונז'ואיק. הוא היה האתר המרכזי של אולימפיאדת הקיץ של 1992.

באותה התקופה, הטבעת האולימפית המרשימה שאתם רואים מולכם, הייתה גולת הכותרת של החגיגות. היום המשמעות שלה גדולה יותר מאשר סתם מקום להנצחת הישגים ספורטיביים נוסטלגיים.

באזור, האהוב מאד על ידי המבקרים בו, תמצאו שורה של שירותים המשמשים את תושבי העיר.

ליד האצטדיון תמצאו מרכז ספורט ומגדל תקשורת מרשים, שתוכנן על ידי המהנדס הוולנסיאני והאדריכל סנט ג'ורדי. גובהו של המבנה, בעל שיפוע הפלדה, הוא 136 מטרים. בסיסו מזכיר גוף של אתלט, המכוסה אריחי פסיפסים שבורים. זוהי כמובן מחווה לשיטות היצירה של גאודי, היוצר הבולט בעיר ברצלונה.

אבל למה אנחנו ממתינים? - בריכת השחייה הנמצאת כאן, המכון הלאומי לחינוך גופני ואולם הספורט פאלאו סנט ג'ורדי - כולם כאן מהווים נקודות מפגש בעבור כל מי שרוצה לשמור על כושר.

אז לכו להתאמן!

#על השדרה הכי מרכזית של ברצלונה

לה רַמְבְּלָה (La Rambla), השדרה המרכזית של ברצלונה, היא קילומטר ורבע של תיירות פרופר. לאורך השדרה כמה נקודות נוספות בהן שווה לבקר, כמו שוק הבוקריה למשל. יש בה לא מעט סוחרים, חלק מטרידים, קבצנים וטיפוסים צבעוניים נוספים. השדרה מטופחת ותמצאו בה מגוון חנויות ומסעדות.

מקור השם, אם תהיתם, הוא בעצם שיבוש של המילה "רמל" שפירושה חול בשפה הערבית (אגב, זה גם מקור שמה של העיר הישראלית רמלה). במקור הייתה זו שדרה שישבה על נתיבי נחלים שהתייבשו.

היום כוללת השדרה מלונות, שלטים, פסלים, מופעי רחוב של שחקנים מוכשרים ובניינים עתיקים, כמו בניין התאטרון, השעון הראשון של ברצלונה ומבנה האוניברסיטה העתיק. בין היתר, תוכלו לראות כאן את הפסיפס הצבעוני שבכניסה לשוק. יצר אותו האמן חואן מירו, בשנת 1976 והוא מציין את נקודת הכניסה לרובע הגותי.

בסוף השדרה, תוכלו לראות את הפסל לזכר קולומבוס, הידוע כ"אנדרטת קולום", את מוזיאון השעווה, בניין האופרה ומבנים מעניינים נוספים.

לפני משחקים בינלאומיים הנערכים בין קבוצת הכדורגל של ברצלונה לבין קבוצה אירופאית אחרת, ניתן לראות כאן מאות אוהדים נרגשים צועדים, שרים וצועקים בקולי קולות. זוהי אחת מהשדרות שוקקות החיים וניתן למצוא כאן המון תיירים, המטיילים ומסתובבים בין כל מוקדי התיירות. לפעמים בסופי שבוע מתקיימים כאן ירידי אמנים, המושכים אלפי מבקרים ושבהם דוכנים רבים עם עבודות יד המוצעות למכירה. בימים צפופים במיוחד, שימו לב היטב לתיקים שלכם, כי גם כייסים מקצועיים לא חסרים כאן.


מבט מקרוב על שדרת ראמבלה:

https://www.youtube.com/watch?v=Fu4fHfpf2LQ

#על המזרקה הקסומה

אחת האטרקציות המפורסמות של ברצלונה, המהווה חגיגה לעיניים לילדים ולמבוגרים גם יחד, היא מזרקת הקסם של מונז'ואיק. תוכלו לראות אותה במלוא הדרה, למרגלות הארמון המלכותי. גם היא, כמו הרבה מבנים נוספים בסביבתה, נבנתה לכבוד התערוכה העולמית של ברצלונה שנערכה בשנת 1929. מעבר למזרקה הגדולה אותה לא ניתן לפספס, מובילה אותה שדרה מרשימה של למעלה מ-80 מזרקות קטנות.

המזרקה תוכננה על ידי מתכנן המזרקות המוארות קרלס בויגאס. עוד לפני שהיא הוקמה, הגיש בויגאס תוכניות שאפתניות במיוחד ורבים פקפקו ביכולתו לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. בויגאס לא ויתר, הוא הביא מעל 3000 פועלים שנרתמו לטובת המשימה וכעבור שנה של עבודה, יום לפני פתיחת התערוכה נערך מופע המזרקה הראשון.

במהלך מלחמת האזרחים של ספרד המזרקה ניזוקה מאד ורק בשנת 1955 שוקמה בפיקוחו של בויגאס.

בשנות ה-80 מופע המזרקה שודרג והתווספו אליו מוזיקה ואור. המאפיינים המיוחדים שלה - השילוב של תנועות המים, ביחד עם התאורה והמוזיקה המשתנה, מייצר מופע מהפנט לכל המשפחה. בכל חצי שעה מתחיל מופע חדש שאורכו עשר דקות. היום מופע המזרקה משלב בתוכו גם מוזיקה מסרטים, מוזיקה קלאסית ושירים של אמנים מפורסמים.


#טיפים
מזרקת הקסם פועלת לאורך השנה בערבי שישי ושבת ובקיץ גם בערב יום חמישי.


מבט מקרוב על המזרקה:

https://youtu.be/i5EUo_1P0sg


אווירה אחרת:

https://youtu.be/9TME56Fj_aQ


ביקור במקום:

https://youtu.be/8DFHyxlJdn0

#על השכונה עם אמנות הרחוב והגרפיטי בברצלונה

שכונת אל רוואל (El Raval) שבברצלונה היא שכונת מהגרים, מעט עזובה ומבוישת. לאט לאט היא נפטרת מהתדמית של שכונה עם צירוף לא מלהיב של שיכורים, קבצנים ואפילו זנות. זה קורה בזכות העובדה שלצד מהגרים, רובם מארצות אפריקה ואסיה, מתגוררים כאן לא מעט סטודנטים שהבינו שהמיקום במרכז העיר והמחירים הזולים למגורים כאן הם נכס.

אבל השכונה הזו היא בפירוש מלכת הגרפיטי של העיר. יש כאן "מוראלים", ציורי קיר מרהיבים שעומדים בבסיס אמנות הרחוב, לצד כתובות גרפיטי שונות ומשונות.

אם נחזור ל"מוראלים" - הציורים היפים ביותר יתגלו לכם כשהחנויות יהיו סגורות והתריסים מוגפים. אז ניתן לראות שעל התריסים עצמם מצוירים ציורי רחוב נהדרים וססגוניים.


#טיפים
כדי לראות את הציורים שעל התריסים, השתדלו להגיע לסיבוב הגרפיטי בשכונה, עוד לפני פתיחת החנויות, או אחרי שהחנויות נסגרות ולפני השקיעה.

בשכונה גם שלל מסעדות חסכוניות, ברים ומועדונים אלטרנטיביים שווים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/3WI1iNargv4


ביקור במקום:

https://youtu.be/q8jbetCiJIQ


הדרכה:

https://youtu.be/4NDanzYn-DU

#על האזור
הר היהודים, מהגבעות המפורסמות של ברצלונה, הוא אחד מאתרי החובה לביקור בברצלונה. בשנים הראשונות של ברצלונה שימשה הגבעה כאזור מרעה וגידול חקלאי.

מקור הכינוי "הר היהודים" לגבעה, הוא על שם היהודים שנהגו לקבור את יקיריהם מחוץ לעיר. זאת שלא כמו הנוצרים, שקברו אותם בתחומי חומות העיר. את השרידים מאותם קברים עתיקים תוכלו לראות במוזיאון ההיסטורי ברובע הגותי. כמו כן, בשנת 1992 נבנו באזור אתרי ספורט שונים, לקראת האולימפיאדה שנערכה בברצלונה. לכן ניתן לשמוע שיש למקום כינויים נוספים, כמו "ההר האולימפי".

הגבעה, שגובהה 200 מטר, טומנת בחובה עבר היסטורי עשיר ויופי מרהיב. בראש הגבעה עמד מגדלור, ששימש כמורה דרך לספינות, שהיו מגיעות לעגון בנמל פורט וול וגם כאמצעי התרעה מפני כלי שיט עוינים הקרבים לחוף.

על חורבות המגדלור, הוקם בשנת 1640 מבצר מרשים. הוא שימש כבית כלא עד שנת 1960 והיום נמצא בו מוזיאון צבאי. מראש הגבעה תוכלו לצפות בתצפית עוצרת נשימה של 360 מעלות אל נופי העיר והים.

הטירה עצמה שממוקמת על ראש הגבעה נבנתה במאה ה-17 והיא הפכה להיות מקום מושבו של הצבא ששמר על העיר והגן עליה מפני מרידות בממשל. אל ראש הגבעה תוכלו לעלות באמצעות רכבל, במדרגות נעות, באמצעות אוטובוסים, או ברגל.

האזור כולו הוא מעין פארק גדול, שבו תוכלו למצוא בילויים נוספים כמו מוזיאונים, גלריות, מבנים היסטוריים, גנים, מסעדות ובתי קפה. המבקרים שמגיעים לכאן לא משתעממים לרגע.

טיפ? - כיף לעלות אל ההר בפוניקולר, רכבת שיניים שיוצאת מתחנת Paral-lel ומגיעה למבצר.


הנה הפארק של הר היהודים:

https://youtu.be/hX84FHIf83E

#על שוק האוכל המדהים של ברצלונה

השוק הזה הוא שם דבר בכל אירופה ואחד משוקי האוכל הנעימים והמגוונים בתבל. אחד המקומות הצבעוניים ביותר בברצלונה הוא שוק לה בוקריה (Mercado de La Boqueria). מאכלים, צבעים, תבלינים, פירות, ירקות, משקאות, שייקים וממתקים - הכל תוכלו למצוא כאן. השוק יוצא מתוך שדרת הרמבלאס והוא עומד כאן כבר מאות שנים. ה"לה בוקריה" מקורה ותקרתו מעוצבת בצורה מעוררת השראה. אחרי הליכה של בערך חמש דקות מהכניסה אל השוק תוכלו לראות את עבודת האמנות של חואן מירו, שגם היא נמצאת בו.

בעבר, עמד כאן מנזר בשם סנט ג'וזף. עוד במאה ה-12, התחיל השוק כמקום מפגש של קצבים, שמכרו חזירים ליד המנזר. רק במאה ה-19 המקום החל לקבל את מעמדו כשוק שבו התרכזו החקלאים והדייגים של ברצלונה. בשנים אלו גם חרב המנזר בהתפרעות אנרכיסטית עממית.

אם אנחנו רגילים לחשוב על שוק כעל מקום הומה אדם, רועש, לא נקי במיוחד ומבולגן, שוק לה בוקריה מייצג את ההפך - שוק מסודר ונקי, המקיים סמינר לבישול ובית ספר גסטרונומי, יש לו אתר אינטרנט, עמותה המתפעלת אותו והנהלה מסודרת.

עם זאת, הקסם של שוק רגיל נשמר כאן. ריחות המאכלים, צפיפות הדוכנים, שפע המוצרים והמולת הסוחרים. תמצאו כאן דוכני פירות מפתים המציעים מנות מוכנות של פירות חתוכים ורחוצים, דוכני מיצי פרי סחוטים טריים בכוסות צבעוניות, דוכני ממתקים, פירות יבשים, דגים ופירות ים, קפה, שוקולד, יינות ועוד ועוד. גם דוכנים קצת פחות אסתטיים תוכלו לראות כאן, כמו ראשים ורגליים של חזיר, בשר צייד תלוי, תולעים לבישול, חרקים למאכל ועוד.

יש בשוק האוכל לה בוקריה גם מקומות בהם תוכלו לשבת לארוחת צהריים של ממש, במגוון טעמים וממגוון מטבחים וסגנונות בישול. השוק הזה זכה בלא מעט פרסים וגם נבחר לא פעם לשוק המזון הטוב ביותר בעולם. מה אתם אומרים? נאכל משהו?


בלוגרים:

https://youtu.be/PnCeMV8P5J8


ביקור במקום:

https://youtu.be/p4vlfuIhAzY


הדרכה:

https://youtu.be/ci1PbHuX93M

#על הגלריה לאמנות

בניין הקאישה ממוקם על "הר היהודים". זהו בניין מרהיב ביופיו, המוקדש לתערוכות מתחלפות ומהווה גלריה לאמנות. המבנה נבנה בין השנים 1908-1913. בשנת 1918 הוא נסגר, אך נפתח מחדש בתור מחסן בשנת 1929. אחר כך, בשנת 1940 שימש הבניין את המשטרה הלאומית הספרדית, עד שבשנת 1963 הוא נרכש על ידי בנק "לה קאישה".

החל משנת 2002, המקום נפתח מחדש כמוזיאון. הוא שוחזר לפני פתיחתו ונבנתה לו כניסה חדשה, שתוכננה על ידי האדריכל היפני אַרָאטָה אִיסוֹזָאקִי (Arata Isozaki), מי שנחשב כיום לארכיטקט הבולט של יפאן.

המרכז משמש כמתחם לתערוכות מתחלפות, כנסים, סדנאות, קורסים ועוד. במוזיאון כמעט שלושה דונם של חלל תצוגה, ספריית מדיה, אודיטוריום, כיתות ומסעדה. תוכלו למצוא כאן מידע רלוונטי במגוון תחומים: צילום, ציור, פיסול ועוד. הכניסה למוזיאון בחינם וכל מי שמתעניין באמנות בכלל יוכל למצוא כאן עניין.

הבניין הוזמן במקור בתור בית חרושת לטקסטיל. כבר מבנייתו הוא היה מבנה מעניין ומרשים ותוכנן על ידי האדריכל המפורסם יוזף פויג קאדאפאלץ'. בנייתו הושלמו בשנת 1911 וכבר באותה השנה זכה המבנה בפרס מועצת העיר על הבניין התעשייתי הטוב ביותר.

מבט מקרוב על הגלריה:
https://youtu.be/Cqgax5CC4ac?t=14s

#על הפארק שתכנן האדריכל המיתולוגי של ברצלונה - אנטוני גאודי

פארק גואל הוא פארק שלם, שתוכנן ועוצב על ידי האדריכל המוכר אנטוני גאודי. הפארק מזוהה במיוחד עם תנועת המודרניסטה, שהיא הגרסא הספרדית לסגנון האדריכלות הנקרא בצרפתית "אַר-נוֹבוֹ", שיש בה צבעוניות רבה והיא שמה דגש על השראה מהצומח, על קווים טבעיים ומעוגלים ושימוש בחומרים פשוטים ומקומיים. הפארק נבנה בין השנים 1900-1914 ובשנת 2005 הוא אף הוכרז כאתר מורשת בינלאומית. בשיטוט בפארק תוכלו לראות את אחת מנקודות התצפית המרהיבות ביותר על ברצלונה.

הקרקע שעליה ממוקם הפארק מעולם לא יושרה על ידי גאודי. לכן התוואי המקורי של השטח נשאר ממש כמו שהיה בהתחלה. זה הופך את הטיול בעליות, הירידות והשבילים המתעקלים למעניין במיוחד.

בהרבה מהמבנים תראו שברי קרמיקה צבעוניים, היוצרים פסיפס מופשט וצבעוני, בסגנון שנקרא טְרֶנְקֶדִיס (Trencadis). ציפוי זה נמצא גם על שטחים ישרים וגם על משטחים מתעגלים וזה מספק מראה ייחודי לפארק ולאובייקטים שבו.

אבל רגע, אם את הפארק עיצב ותכנן גאודי, האדריכל המפורסם והידוע, למה שמו של הפארק הוא "פארק גּוֹאֵל"? - ובכן, הפארק הוקם כמיזם נדל"ן של הפטרון אזוביו דה גּוֹאֵל, שהתרשם ממיזמים דומים, שאליהם נחשף באנגליה. הוא שכר את האדריכל גאודי וביקש ממנו לתכנן את המתחם, שעדיין השתייך לו ונקרא על שמו.


#על התכנון של גאודי
מטרתו הראשונית של גאודי הייתה לעצב מתחם דיור עבור המעמד הגבוה, הניצב על גבעה ומשקיף על כל העיר. לשם כך גאודי בנה את שער הכניסה ושתי וילות לדוגמה. הן נמצאות עד היום בפארק. הווילות נועדו להתמזג עם הנוף הכללי ולכן אינן בולטות במיוחד. תוכלו לזהות אותן בזכות הגג החרוטי הכחול-לבן, שבקצהו צלב של האחת, והגג של השנייה, עם הכיפה הלבנה שמעל בסיס חום. המיזם לא צלח ורק 2 מתוך 60 החלקות שהוצעו למכירה נמכרו. במשך שנים רבות הפארק נותר עזוב ומוזנח, עד שנרכש על ידי העירייה ונפתח כפארק לציבור הרחב.

כמה מטרים מרחבת הכניסה ניתן לראות את הלטאה-דרקון הפולט מים. הפסל הזה הפך לאחד הסמלים של האדריכל גאודי. בכניסה גם שני ביתני כניסה צבעוניים ומתחם שנקרא "חדר מאה העמודים". מטרתו להגן על התושבים מפני הגשם. ספסלי האבן שבפארק בנויים בצורת נחש מעוטר ומאפשרים ישיבה נוחה במיוחד, זאת בזכות הצורה המותאמת במיוחד בעבור הגב האנושי.

בפארק גואל גם מוזיאון קטן, המוקדש כולו לאדריכל המפורסם. המבנה הזה שימש כבית מגוריו של גאודי בתקופה שבה הוא תכנן את הפארק. במוזיאון תמצאו הרבה מהחפצים שבהם השתמש הגאון, כשגר כאן. מתחם המוזיאון הוא החלק היחיד בפארק שהוא בתשלום.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=3gy8gAVywfs