#על המנזרים התלויים של צפון יוון

המנזרים התלויים של אזור מֶטֶאוֹרָה (Meteora) שפירוש שמו "אמצע השמיים" או "תלוי מהשמיים", הם אתר חובה בצפון יוון. יש כאן כ-60 עמודי סלע המגיעים לגובה של כ-400 מטר. הסלעים העצומים והמוצקים הללו הם יצירה טבעית ואותנטית של הטבע. הם נוצרו ברעידות אדמה ובעבודה מתמדת בת מיליוני שנים, של מים ורוח.

במהלך ימי הביניים נבנו על עמודי הסלע התלולים מנזרים, שנראו כתלויים באמצע השמיים, כמו מטאור, ומכאן השם "מטאורה". מדובר בעמודי סלע תלולים וקשים להגעה והמנזרים שנבנו על גבם היו מבודדים והגנו על הנזירים שהתגוררו בהם.

אל מטאורה מגיעים בכל שנה המוני מטיילים, המוקסמים מיופיו של המקום, מעוצמת הצוקים והסלעים ומהנוף אל העמקים. אבל את עיקר תשומת הלב תופסים כמובן הביקורים במנזרים הללו, שעם הזמן קיבלו את הכינוי "המנזרים התלויים".

מנזרי מטאורה נכללים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. גם האזור הוכרז כשמורת טבע על ידי ממשלת יוון וכדי להגן על מינים נדירים של פרחים, ציפורים ובעלי חיים.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "מטאורה".


#תולדות מטאורה
כבר בימי הביניים משך אליו המקום המבודד והצוקים הנישאים שבו, נזירים מתבודדים. מהמאה ה-11 יש עדויות על נזירים שחיו במערות שבחלקים התחתונים של הצוקים. אל מערות הסלעים הללו הם טיפסו באמצעות סולמות וחבלים. אבל בהדרגה הם הלכו והתקבצו לקהילות נזירים ראשונות, והחלו לבנות מנזרים מושקעים ויפים.

חוסר היציבות הפוליטית שהביאה פלישת העות'מנים ליוון במאה ה-14, הביאה את הנזירים להקים מנזרים על עמודי הסלע הכי קשים לנגישות ולהתרחק מכל סיכוי לפגיעה של השלטון. במאה ה-15 כבר היו על הסלעים הגבוהים 24 מנזרים.

אגב, הגישה למנזרים, שנבנו ישירות על הסלע וללא כל יסודות, נעשתה פעמים רבות באמצעות סלים ורשתות שחוברו לחבלים והשתלשלו למטה באמצעות מנופים. לא פעם נפלו נזירים אל מותם, כשהחבלים או הסלים נקרעו.

עד המאה ה-17 המנזרים שגשגו במטאורה. מאז הלך והצטמק מספר הנזירים שחי במקום. בתחילת המאה ה-20 החלו לחצוב מדרגות בסלע ולסלול כבישי אספלט בין המנזרים. בהדרגה החלו להגיע תיירים לאזור ומנגד החלו רבים מהנזירים לעזוב. כיום פעילים במטאורה 6 מנזרים בלבד, שברובם ציורי פרסקו ואוצרות אמנות רבים. מהם ניתן, אגב, להשקיף אל הנוף המרהיב של עמק נהר הפיניוס.

במהלך מלחמת העולם השנייה הפציצו הגרמנים חלק מהמנזרים כאן ונגנבו רבות מיצירות האמנות שהיו בהם. כיום חיה בכל אחד מששת המנזרים הפעילים קהילת נזירים קטנה.


#טיפים
המגיעים למטאורה מתגוררים ברובם בקלמבקה (Kalambaka), עיירה שנמצאת למרגלות הצוקים של מטאורה.

נסו להגיע כבר ב-9 בבוקר למנזר הראשון.

בכל יום בשבוע סגור מנזר אחר, אז אין טעם לתכנן ביקורים בכולם. בקישורים יש את זמני פתיחת המנזרים.


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/4Wx1JkCzYko


מקרוב:

https://youtu.be/lQpp6Afg-Mg


ובתמונות:

https://youtu.be/4wDsT6fRiRw

#על המנזר שהקימו שני האחים

מוֹנִי וַארְלָאם (Varlaam), או מנזר וארלאם, הוא אחד מהמנזרים התלויים של מטאורה (Meteora). זהו המנזר השני בגודלו במטאורה.

הקימו אותו במאה ה-16 שני אחים מהכפר יוֹאָנינָה, תאופאניס ונקטאריוס אפסאראדס, במקום שבו השתכן במאה ה-14 נזיר בשם ורלאם, שהתבודד כאן וחי חיי פרישות.

המנזר מוחזק על ידי נזירים. בחדר האוכל שלו יש היום מוזיאון שבו מוצגים אוצרות דת ויצירות אמנות חשובות. בין המוצגים כאן גם בגדי הכהונה של הנזירים ואביזריהם מתקופת הרנסאנס. ניתן לבקר כאן גם במטבח העתיק ובאולם בית החולים של המנזר.

בווארלאם, שיושב מתחת למוני מאגלו וממוקם מול "המטאורון הגדול", יש ציורי קיר יפים ומיוחדים. ציור קיר מפואר במיוחד מעטר מאז שנת 1548 את הכנסייה המרכזית שלו, הקתוליקון.

את הכנסייה הראשית, הקתוליקון, הקימו ב-1544 במקום שבו שכנה בעבר קפלת "שלושת הבישופים", על שם מייסדי המנזר - ורלאם והאחים אפסאראדס. הוא מוקדש לכל הקדושים ויש לו צורת צלב יווני. ב-1548 עוטר הקתוליקון, כשעל כיפתו נראה ישו. על אחד מקירות המבנה מתוארת צליבת ישו ועל קיר אחר תנומת הבתולה.

משני צידי הכניסה לקתוליקון נראות דמויותיהם של קוסמאס הקדוש ויוחנן מדמשק. על הנרתקס (Narthex) הגדול, מבואת הכנסייה שעוטרה שנים אחר כך, יש פרסקאות עם תיאורי יום הדין ותמונות מחיי יוחנן המטביל.

גם מחוץ למנזר יש פריטים מעניינים. ביניהם מוצגת במנזר חבית גדולה מהמאה ה-16 ששימשה לאחסון מים באותם ימים. עוד מוצגת הרשת המקורית שהשתמרה עד היום ובעזרתה עלו וירדו הנזירים הראשונים מהמנזר שעל הסלע. כיום, משתמשים בסל דומה, בכדי להעלות ולהוריד מזון וציוד, אך לא בני אדם.


#טיפים לכל המנזרים
השתדלו להגיע מוקדם בבוקר, עם פתיחת המנזרים ב-9:00

#שעות פתיחה
בקיץ: 09:00-16:00
בחורף: 09:00-15:00
בכל השנה בימי שישי סגור.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/XcjdFQSDRac


ומרחוק:

https://youtu.be/NkwCYUy6NBY

#על המנזר של הנשים

הגעתם למנזר הנשים ולמוזיאון של אָגְיוֹס סְטֶפָנוֹס (Agios Stefanos). כאן מפריד גיא עמוק בין הצוק לבין הסלע העיקרי ושני הסלעים מחוברים באמצעות גשר. אגיוס סטפאנוס, מהמנזרים התלויים של מטאורה (Meteora), נמצא ממש מעל העיירה קאלאמבקה, בפינה הדרום-מזרחית של מטאורה.

הגישה אל סנט סטפנוס היא הכי נוחה ממנזרי מטאורה הפעילים. זאת מכיוון שאין צורך במדרגות אליו - הוא בנוי על שלוחה של הרמה וניתן להגיע ממש עד אליו ברכב.

המנזר נוסד בסוף המאה ה-15, על ידי נזירים גברים, במקום שבו שכן מקום פרישה קודם של נזיר מהמאה ה-12. אבל אם בעבר היו במנזר נזירים גברים בלבד, במלחמת העולם השנייה נפל דבר. לדבר הזה קראו פצצה והיו הרבה כאלו שנפלו כאן. מי שאחראים לכך היו חיילי הצבא הגרמני. הללו סברו שבמנזר מסתתרים לוחמי חופש אנטי-נאציים והפציצו את המנזר. הנזירים מיהרו לנטוש את המנזר ההרוס ומעולם לא שבו אליו.

עם הזמן התיישבו במנזר נזירות, ששיפצו אותו והפכו את חדר האוכל שלו למוזיאון. בו תוכלו להתרשם מהמקום ותולדותיו, כמו גם מגילופי העץ המצופים זהב, מציורי הקיר ומן האיקונות העתיקות.

כיום המנזר הוא כמובן מנזר על טהרת הנזירות. הנזירים הבורחים מעולם לא שבו בהמוניהם לכאן. נכון ל-2018 יש במנזר 4 נשים ושני גברים. אז מי אמר שגברים הם אמיצים יותר?


#טיפים
שעות פתיחה בקיץ 9:00-13:30, 15:30-17:30 וסגור בשני.
שעות פתיחה בחורף 09:30-13:00, 15:00-17:00 וסגור בשני.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/f7zHBQFyz3A


ומהאוויר:

https://youtu.be/2XxBKD-4G8E

#על עיירות הלינה של מטאורה

בשני מקומות מתאכסנים מרבית המבקרים במטאורה ומצטיידים לטיולים בסביבה. הנה הם:

קַלַמְבָּקַה (Kalambaka) היא עיירה שנמצאת למרגלות הצוקים של מטאורה. בה מתגוררים מרבית התיירים שבאים לטייל באזור המנזרים התלויים של מטאורה (Meteora). היא ממוסחרת ומרגישה עניינית אבל מעט משעממת...

נעים יותר הוא הכפר קַסְטְרָאקִי (Kastraki) הממוקם על הכביש מקלמבאקה למנזרים. הכפר ממש צמוד למצוקים ומיקומו המרשים, כמו גם אופיו הכפרי, הופכים אותו למקום נעים יותר ללון בו ולהתרגע בבוקר או בסופו של יום. יש בו טברנות נעימות, קמפינגים ונעים לשוטט בו.


#טיפים
בקישורים למטה יש את זמני פתיחת המנזרים.


מבט מקרוב בקלמבקה:

https://youtu.be/8ddqxQVTWf8


קסטראקי:

https://youtu.be/bt76l_wrrYM

#על המנזר שכיכב בסרט

מנזר השילוש הקדוש, או "אָגְיַה טְרִיאָדַה" (Aghia Triada), הוא אחד מהמנזרים התלויים של מטאורה (Meteora).

המנזר הזה, המתועד מאז 1362, נחשב לפחות נגיש מבין המנזרים במטאורה. שווה לטפס אליו, כי הנוף הפנורמי הנשקף ממנו שווה את מאמץ הטיפוס של 140 מדרגות והליכה של כחצי שעה בשביל מיטיבי לכת.

הקתדרלה המרכזית של מנזר השילוש הקדוש נבנתה במאה ה-15. היא מעוטרת בציורי קיר יפים להפליא, ששרדו נהדר. ציורי הפרסקו הללו צוירו בידי שניים מהנזירים, בשנת 1741.

מעניינת גם הקפלה של טימיוס פרודרומוס. מדובר בכנסייה מעוגלת, קטנה, שיש לה כיפה והיא חצובה בסלע. שימו לב גם כאן לציורי הקיר, מסוף המאה ה-17, שמעטרים את קירותיה.

אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות כיצד מעבירים צידה ואספקה לכנסייה. בשל מיקומה, אין נגישות של כלי רכב אל הכנסייה. העברת מטענים מתבצעת באמצעות קרונית על חבל. השיטה: חבל מתוח מהסלע שעליו יושב המנזר אל הסלע הסמוך, שאליו מגיעים כלי הרכב. השיטה הזו כה יעילה ובטוחה בעיניהם, עד שהנזירים גם הם עוברים בנסיעה על הקרונית, ברצונם לחסוך מאמץ של ירידה מהרכב, אל נחל שלמטה ואז טיפוס מפרך אל המנזר.


#איך ג'יימס בונד הגיע לכאן?
באגיה טריאדה צולם אחד מסרטי ג'יימס בונד. מדובר בסרט "לעיניך בלבד" בסדרת ג'יימס בונד, שבחלק מחדרי מנזר השילוש הקדוש השתמשו לצילומי הסצנות האחרונות בו.

הסיפור המשעשע על הצילומים כאן הוא שרוג'ר מור, כוכב הסרט, נדרש לכמה כוסות של אלכוהול כדי להתגבר על פחד הגבהים שלו, בדרך אל המנזר הגבוה.

אולי זה לא ממש מסתדר עם הדמות האמיצה ומעוררת ההשראה של ג'יימס בונד שהוא גילם, אבל זה הרי הסיפור של תעשיית האשליות מאז ומתמיד, לא?


#טיפים
השתדלו להגיע מוקדם בבוקר, עם פתיחת המנזר ב-9:00.

נדרשת צעידה אליו. הגיעו בנעליים טובות להליכה.


#שעות פתיחה
בקיץ: 09:00-17:00
בחורף: 09:00-16:00
בכל השנה - סגור בימי חמישי.


מבט מקרוב בטיפוס אל אגיה טריאדה:

https://youtu.be/lPPnCJLj3gs

#סיור במנזרים התלויים של מטאורה

הסיור מתחיל מהכפר הנאה קסטרקי, שבצל סלעי הענק של מטאורה. הוא פוקד את המעניינים והיפים שבמנזרים התלויים וממליץ על נקודות טובות לתצפית ולצילום.

נתחיל? אתם בכפר קסטראקי? - אוקיי, היכנסו לתגית "סיור מטאורה" והתחילו לנווט.

#על המצודה העתיקה של יואנינה

ביקור קצר במצודה של יוֹאָנינָה (Ioannina) היא ה"אִיץ' קַאלֶה" (Its Kale). כאן קבור עלי פאשה, השליט התורכי האכזרי של העיר מטעם הסולטן, שבשלב מסוים מרד בו וניהל מאבק מתוחכם ועתיר בריתות ותהפוכות בצבא האימפריה העות'מנית, עד שלבסוף נוצח, נתפס וראשו נערף.

המצודה נמצאת ב"קסטרו", העיר העתיקה שליד האגם, שהיא העיר הביזנטית העתיקה ביותר ביוון ומהיחידות שעדיין מתגוררים בהם תושבים. עד היום הקסטרו, שמוקף בחומה, הוא שכונה פעילה ומאזורי המגורים המבוקשים והנעימים בעיר.

במצודה הפנימית של ה"איץ' קאלה" נמצא ארמונו המשופץ של עלי פאשה ולידו מסגד פטייה (Fetye). זה כולל את "מסגד אסלאן", שהוקם בשנת 1611 על ידי העות'מאנים, לאחר שגרשו את הנוצרים מהעיר. במסגד נמצא המוזיאון העירוני של היום, שבו מוצגים רבים, בעיקר של הפולקלור המקומי, ביניהם גם שלל כתובות יהודיות עתיקות.


#מי היה עלי פאשה?
עלי פאשה האלבני התמנה ב-1788 על ידי האימפריה העות'מאנית, כמושל יואנינה, אז הגדולה והחשובה שבערי יוון. פאשה היה עריץ חזק ואכזרי. הוא היה בעל יכולות צבאיות מרשימות והצטיין בעורמה פוליטית רבה. הוא היה ידוע במדיניות העצמאית שניהל, במהלך הקריירה שלו כשליט העיר והאזור. במסגרתה הוא ניצל את חולשת השלטון בקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל והקים ממלכה עצמאית, כשהעות'מנים מעדיפים להעלים עין, מאשר לאבד את בן הברית שהוא היה. כך הוא כרת בריתות, בזמנים שונים, עם כוחות שונים. פעם הייתה לו ברית עם נפוליאון הצרפתי ופעם עם הבריטים, אויביו של נפוליאון.

אותו עלי פאשה היה ידוע באכזריותו הרבה ובמעשי הטירוף שהוא נהג לעשות. הדוגמה הקיצונית היא האונס שביצע בפילגש של אחד מבניו, לאחר ש"עשתה לו פרובוקציה", כלומר סירבה לשכב אתו. לאחר המעשה הוא פשוט הטביע אותה באגם. מצד שני, הוא זכה לתהילה והיה זה הלורד ביירון שכתב לו שיר שמהלל אותו, על אף שתיאר אותו כברברי ועריץ חסר רחמים. זאת לאחר שביקר בארמונו ב-1809 והתרשם מעושרו, מנדיבותו ומהכנסת האורחים שלו...

אבל לאחר שפגע בריבונות הסולטן העות'מני, בחיסול מתנגד על אדמת קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, שלח אליו השלטון הטורקי שני סוכנים, שהצליחו להגיע אליו, ירו בו למוות ושלחו את ראשו לסולטאן. הוא נקבר במאוזוליאום שנמצא בסמוך למסגד של יואנינה.


מבט מקרוב ב"איץ' קאלה":

https://youtu.be/cbfi8RW13gc?t=56s

#על בית הכלא שעל האי באמצע האגם

אם היינו מזמינים אתכם למוזיאון עלי פאשה הייתם בטח משתעממים רק מהמחשבה. אבל אם נאמר לכם שהבניין שבו הוא שוכן ולמעשה כל האי שעליו הוא יושב, היה פעם בית הכלא עתיר העינויים של שליט לא רגיש במיוחד, שעיקר פרסומו היה על אכזריותו, מה תגידו אז?

ואכן, בית הכלא של יוֹאָנינָה (Ioannina old prison), או יָאנִינָה כפי שאחרים קוראים לה, אינו פעיל כאן יותר. היום משמש הבניין בתור המוזיאון על שמו של עלי פאשה, "האריה מיואנינה", שליט העיר שהיה בעל שיגעון גדלות ומרד בסולטאן התורכי שמינה אותו והצליח להתל ולהשיג זמן רב את מה שרצה, עד שהובס וראשו נכרת.

במבנה שבעבר שימש כבית הכלא של יואנינה יושב היום המוזיאון הקטן על שמו. כאן תוכלו לראות מעט מוצגים מהסביבה.


#טיפים
על האי הקסום של יואנינה יש גם טברנות נהדרות עם דגים מצוינים. שווה!

#על האנדרטה שמנציחה את קרב הגבורה הידוע ביוון

בתֶרְמוֹפִּילָאי, או תֶרְמוֹפָּיִלְס (thermopiles), בעברית "שערי האש", נמצאת אנדרטת תרמופיליי, אחד המקומות החשובים בהיסטוריה היוונית כולה. האנדרטה הזו היא לזכר מלחמות יוון-פרס. ספציפית היא מאזכרת את המלך ליאונידאס ולוחמיו הספרטנים, שהגנו בחירוף נפש על יוון, מפני מתקפה עצומה של הצבא הפרסי. הספרטנים מסרו כאן את נפשם, ב"קרב ה-300" ההיסטורי ובפיקודו של לֶיאוֹנִידַס (Leonidas), כדי לעכב את הפרסים, בהנהגת כְּסֶרְכְּסֶס (Xerxes), בנו של דָרְיָוֶשׁ הראשון ומי שמזוהה כ"אחשוורוש" הפרסי.

על הקרב המפורסם בתרמופילאי נעשה בשנים האחרונות סרט הוליוודי גדוש אפקטים ומלא השראה. אגב, אם רוצים ממש לדייק, אז נלחמו כאן 304 לוחמים בקרב, כי ביחד עם אותם 300 היו גם המצביא ליאונידאס ושלושה מפקדי הפלוגות שלו.


#סיפור הקרב - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בהיסטוריה הצבאית של העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.

הסוף שלו היה מר, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו 7,000 לוחמים ספרטנים לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים, במשך שבוע ימים. התמונה השתנתה, משהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל קווי הכוח הספרטני המגן. דרך המעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.

משראה המפקד לֶאוֹנִידַס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות. בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.

עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם והשראה לדורות של מפקדים ולוחמים לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה ואומץ לב לנוכח האויב. גם צה"ל למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים, ברוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/839bsp-L9e4


מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:

http://youtu.be/3cdcSDHJlP8

#טיול מהעיר אתונה אל האתרים האייקוניים של צפון יוון

הטיול אל דלפי ומטאורה הוא טיול שיחשוף בפניכם שניים מהאתרים המיוחדים והמרהיבים של יוון וגם מהקדושים ביותר שבה.

זה טיול בן יומיים מאתונה לצפון יוון (Two-day Trip to Delphi and Meteora), באוטובוס ממוזג, שכולל לינה בבתי מלון של 3 או 4 כוכבים.

האתר הראשון הוא מקדש דלפי, אחד המקומות הקדושים ביותר ביוון של העת העתיקה. זהו אתר ארכאולוגי מרתק, מקום עם חורבות קלסיות מרהיבות. בעבר ראו בו היוונים את מרכז העולם.

השני מצוי במטאורה. זהו לא אתר אחד אלא ריכוז אזורי של מנזרים קדושים מדהימים. הם נבנו בימי הביניים, על גבי צוקים מדהימים, מהיפים ביותר בעולם. המנזרים הללו מתקיימים שם עד ימינו. פירוט באתרים שבתגית "מטאורה".

כך, בטיול שמשלב טבע, עתיקות, מקומות קדושים לדת הנוצרית ואתרים שהם מפלאי העולם העתיק, תיחשפו למקומות מיוחדים ביוון. נוהגים לומר ביוון שאלה שני המקומות המרתקים ביותר לתיירים, שנמצאים מחוץ לאתונה.

בדרך חזרה לאתונה, תיהנו מעצירה מרגשת באנדרטה לגיבור ליאונידס בתרמופיליי. פירוט בתגית "אנדרטת ליאונידס". ביחד עם כ-300 לוחמים הגן המלך ליאונידאס בחירוף נפש על יוון, מפני מתקפה עצומה של הצבא הפרסי. המלך וחייליו הספרטנים מסרו כאן את נפשם, ב"קרב ה-300" ההיסטורי. הקרב הזה נתן השראה לדורות של מפקדים ולוחמים בכל העולם - לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה ואומץ לב ולהגנה על עמם לנוכח האויב המסתער.


#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.

המיקום שלנו כאן הוא נקודת מפגש פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת המפגש בסיור שבחרתם ולהגיע אליה.


דוגמה לחוויה:

https://youtu.be/F-S6JVJlPqg

#על העיר עם האגם וההרים

יוֹאָנִינָה (Ioannina) או יָאנִינָה, כפי שאחרים קוראים לה, היא עיר יפה וגדולה יחסית, בעלת אווירה וחזות מעט פחות יוונית ויותר תורכית-בלקנית. יואנינה היא בירת מחוז אפירוס (Epiros) ההררי ועתיר הבתרונות שבצפון-מערב יוון.

יואנינה שוכנת לצד אגם פמבוטיס (Pamvotis lake), מהאגמים היפים ביוון, מוקף הרים גבוהים ויפה בצבעו, אם כי מימיו די עכורים. שיט לאי הקטן והנעים שבמרכזו של האגם ודג באחת המסעדות שיושבות עליו יהיו טעימים ומהנים גם יחד. סיור קל באי ואתם מול המוזיאון על שמו של עלי פאשה, "האריה מיואנינה", במבנה שבעבר שימש כבית הכלא של יואנינה.

מעבר למיקומה המרהיב של העיר, בין הרי הפינדוס של יוון ובסמוך לאגם הקסום, יואנינה היא העיר השביעית בגודלה ביוון. זו עיר אופטימית ושמחה, העיר האוניברסיטאית של צפון יוון והיא אכן מלאה בסטודנטים צעירים, עם חיי לילה תוססים ומלאי עניין ואוהבי בילויים. יש בה המון בתי קפה, מסעדות וברים והם מרוכזים ברובם מעל האגם, על הגבעות הסובבות את יואנינה. ממרפסות המקומות הללו ניתן לצפות בנופי האגם המקסימים ובנופי הסביבה כולם, כשכוס אוזו, בירה או קפה משלימים את התענוג.

מבחינת תיירות העיר הזו אינה אטרקציה לשהייה ארוכה. האזור המעניין בה הוא אזור הקסטרו, העיר העתיקה שליד האגם. בקסטרו מתגוררים גם היום תושבים והוא אזור מגורים נעים ועתיק שמוקף על ידי חומה.

הקסטרו, או הפרוריון, הרובע הביזנטי המבוצר של העיר, הוא האזור המעניין בעיר. הוא בנוי על חצי האי שעל שפת האגם. הבתים בנויים בבנייה מסורתית ויש להם גגות רעפים ומרפסות עץ. גם התריסים עשויים עץ ועל החלונות יש סבכות ברזל אופייניות.

בקסטרו שווה להציץ במצודה הפנימית שלו, ה"אִיץ' קַאלֶה" (Its Kale). כאן קבור עלי פאשה, השליט העות'מני האכזרי של העיר והמחוז מטעם הסולטאן, שבשלב מסוים מרד בו. פאשה ניסה להרים ממלכה עצמאית וניהל מאבק מתוחכם ועתיר בריתות ותהפוכות בצבא האימפריה העות'מנית. לבסוף נוצח, נתפס וראשו נערף. ב"אִיץ' קַאלֶה" יש מסגד שהוקם בשנת 1611 על ידי העות'מאנים, לאחר שגרשו את הנוצרים מהעיר. שיט על האגם וארוחה קלה יספיקו למיצוי של יאנינה.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "יואנינה".


#יהודי יאנינה
פעם הייתה ביואנינה קהילה יהודית פעילה ומשמעותית, שחייתה ביואנינה מאז המאה ה-6. מסיבות דתיות העדיפו היהודים בעיר, לקרוא לה "יאנינה". הסיבה היא שיאניס שעל שמו נקראת העיר הוא יוהנס, יוחנן הקדוש, אחד מ-12 השליחים של ישו. באופן מעניין וככל הנראה בלי קשר, גם בפי רבים מהמקומיים הנוצרים יואנינה נקראת "יאנינה".

האידיליה היהודית כאן הסתיימה במלחמת העולם השנייה, כשיהודי העיר נלקחו על ידי הנאצים אל מחנות ההשמדה. מכל הקהילה נותרו לאחר המלחמה רק 100 יהודים, שהסתתרו בזמן המלחמה בכפרי חבל זגורוכוריה (Zagorochoria) המבודדים שמסביב.

הקהילה היהודית של ימינו מונה עשרות נפשות בודדות. רובם מתגוררים סביב רחוב היהודים “אלייה” (Eligia) שסמוך לחומה. ברובע גם בית הכנסת ששימש כמרכזה של הקהילה היהודית ה”רוֹמַנְיוֹטִית” (Romaniots), שאינה אשכנזית ולא ספרדית. קהילה זו מקורה ביהודים מרומא, ש"נתקעו" ביואנינה והתיישבו בה, ככל הנראה במאה ה-4 לספירה, בעת שבירת הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול.


#טיפים
מיקומה של יואנינה באחת מרצועות ההרים המשוננות והגבוהות של צפון יוון, לא מאפשר לה להיות בסיס טוב לטיול כוכב בכפרי זגוריה.


מבט מקרוב בעיר ובאגם:

https://youtu.be/VnmgVxS_ZNQ


ומהאוויר:

https://youtu.be/8R56EZH1Oyk

#על האגם הקסום של יואנינה

אגם פַּמְבוֹטִיס (pamvotis lake) הוא אחד האגמים היפים ביוון. בסמוך לו שוכנת העיר יואנינה, בירת מחוז אֶפִּירוֹס (Epiros) ההררי, שבצפון-מערב יוון. האגם מוקף בהרים גבוהים ומרשימים. יש לו צבע יפה מאד, על אף שמימיו הם די עכורים ולא נעימים לשחייה.

מסביב לאגם פמבוטיס יש טיילת נעימה שמקיפה אותו, באזור העיר יואנינה עצמה. תוכלו לטייל לאורך הטיילת ממזרח העיר ועד לצידה הצפוני. בצד הצמוד לעיר של הטיילת יש לא מעט בתי קפה ומסעדות.

בסמוך לטיילת תראו מדשאות רבות. אם לא חם מדי, תוכלו ליהנות בהן מפיקניק נעים או ממנוחה בשמש החמימה. על הטיילת תראו לא מעט מתעמלים ורצים מקומיים ותוכלו גם אתם לעשות כאן הליכה או ספורט אחר.

במרכזו של אגם יואנינה נמצא אי קטן , שניתן לשוט אליו בקלות. על האי מספר מסעדות טובות וטעימות, המתמחות במיוחד בדגים טריים מהאגם. חוץ מאוכל, תמצאו על האי גם מוזיאון על שמו של עלי פאשה, השליט האלבני המיתולוגי של העיר יואנינה. המוזיאון שוכן במבנה שבעבר השתמשו בו כבית הכלא של יואנינה. עלי פאשה עצמו זכה לכינוי "האריה מיואנינה" ותולדותיו מתוארים בתגית "איץ' קאלה".


מבט מקרוב לאגם של יאנינה:

https://youtu.be/iVwOK4e6KtU