שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
אתרי פרובאנס של האמנות
מוזיאון קלווה
מרכז האמנות וינסנט ואן גוך
מוזיאון ריאטו
מוזיאון פיקאסו ואלוריס
המוזיאון לאמנויות יפות
ואנס
סן פול דה ונס
מוזיאון רנואר
#מסלול בעקבות אמנים ויוצרים בפרובאנס
מסלול הנסיעה הבא בחבל פרובאנס הנהדר ייקח אתכם לסדנאות האמנים, מקומות בהם חיו יוצרים דגולים או יצרו.
שמרו את הסיור הזה ב"הטיול שלי" (לחיצה על אייקון הפלוס למעלה) ותוכלו להגיע אליו בקלות בכל רגע.
נתחיל? אתם בכפר סן פול דה ונס? - אם כן אז היכנסו לתגית "מסלול אמנות בפרובאנס" ונצא לטייל!
מסלול הנסיעה הבא בחבל פרובאנס הנהדר ייקח אתכם לסדנאות האמנים, מקומות בהם חיו יוצרים דגולים או יצרו.
שמרו את הסיור הזה ב"הטיול שלי" (לחיצה על אייקון הפלוס למעלה) ותוכלו להגיע אליו בקלות בכל רגע.
נתחיל? אתם בכפר סן פול דה ונס? - אם כן אז היכנסו לתגית "מסלול אמנות בפרובאנס" ונצא לטייל!
#על מוזיאון האמנות והארכיאולוגיה של אביניון
מוזיאון קלווה (Musée Calvet) באביניון הוא מוזיאון אמנות וארכיאולוגיה ותיק וחשוב, עם אוסף מגוון מאוד והקשר היסטורי מעניין לעיר אביניון.
זהו אחד המוזיאונים החשובים באביניון. הוא מבוסס על אוסף שהותיר אחריו רופא וחוקר מקומי בשם אספרי קלווה, מי שבחייו היה אספן אמנות נלהב במיוחד.
המוזיאון מצטיין ומיוחד בשילוב שיש בו, בין מספר עולמות שונים. רק כאן תמצאו אמנות אירופית, לצד עתיקות מהתרבויות הקלאסיות ומוצגים מהאוסף האישי של האספן המת.
#מה תראו כאן?
מוזיאון קלווה הוא מוזיאון נהדר לאוהבי ציור וארכיאולוגיה יחד ופחות למי שאוהבים רק “סוג אחד” וסולדים מהאחר.
במוזיאון תפגשו אוספי אמנות וארכיאולוגיה מגוונים, מציורים, פסלים, עבודות ברזל וחפצי אמנות נוספים מתרבות אירופה ועד למוצגים מתרבות מצרים, יוון ורומי.
#טיפים
המוזיאון מיועד בעיקר לחובבי אמנות והיסטוריה ומתעניינים בתרבות של פרובאנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/4QZlVKr4Cns
ביקור במקום:
https://youtu.be/jdiuuGlqTLY
החדר המצרי:
https://youtu.be/z8n4zN58b8Y
הדרכה:
https://youtu.be/jte0NetndJQ
מוזיאון קלווה (Musée Calvet) באביניון הוא מוזיאון אמנות וארכיאולוגיה ותיק וחשוב, עם אוסף מגוון מאוד והקשר היסטורי מעניין לעיר אביניון.
זהו אחד המוזיאונים החשובים באביניון. הוא מבוסס על אוסף שהותיר אחריו רופא וחוקר מקומי בשם אספרי קלווה, מי שבחייו היה אספן אמנות נלהב במיוחד.
המוזיאון מצטיין ומיוחד בשילוב שיש בו, בין מספר עולמות שונים. רק כאן תמצאו אמנות אירופית, לצד עתיקות מהתרבויות הקלאסיות ומוצגים מהאוסף האישי של האספן המת.
#מה תראו כאן?
מוזיאון קלווה הוא מוזיאון נהדר לאוהבי ציור וארכיאולוגיה יחד ופחות למי שאוהבים רק “סוג אחד” וסולדים מהאחר.
במוזיאון תפגשו אוספי אמנות וארכיאולוגיה מגוונים, מציורים, פסלים, עבודות ברזל וחפצי אמנות נוספים מתרבות אירופה ועד למוצגים מתרבות מצרים, יוון ורומי.
#טיפים
המוזיאון מיועד בעיקר לחובבי אמנות והיסטוריה ומתעניינים בתרבות של פרובאנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/4QZlVKr4Cns
ביקור במקום:
https://youtu.be/jdiuuGlqTLY
החדר המצרי:
https://youtu.be/z8n4zN58b8Y
הדרכה:
https://youtu.be/jte0NetndJQ
#המוזיאון בסן רמי שהוקדש לצייר הגאון
מוזיאון אסטרין (Musée Estrine), או מרכז האמנות וינסנט ואן גוך (Centre d'Art Presence Vincent Van Gogh), הוא מקום נכון לחובבי אמנות בסן-רמי.
באשר למבנה - זהו בית אצילים פרובנסאלי מהמאה ה-18, שבתוכו תפגשו שילוב של ואן גוך, אמנות מודרנית והאור הקשוח של פרובאנס.
זה לא "מוזיאון ואן גוך" במובן של ציורים מקוריים שלו, אלא מרכז פרשנות וינסנט ואן גוך, מקום חכם שמסביר איך השנה שלו כאן שינתה את הציור של מי שייחשב לענק האמנות ואת האמנות שתבוא אחריו.
"מרכז פרשנות" הוא מונח צרפתי לחלל שמסביר נושא באמצעות תצוגה, סרטון, מסמכים והקשר היסטורי, ולא רק מציג חפצים מקוריים.
לבניין עצמו חזית פרובנסאלית עדינה, עם חדרים משוחזרים ואווירת בית אצילים של פעם. השיפוץ זכה ב־1988 בפרס Grand Prix du Patrimoine Vivent מטעם קרן צרפת, פרס לשימור מורשת חיה.
#מה תראו כאן?
מומלץ לראות באסטרין כמעין מדריך אישי למהותה של סן רמי. ממש לא מדובר רק בציורים שהוא מציג, אלא בהמחשה מעניינת של האופן שבו הפכה העיירה הקטנה לתחנה מהחשובות ביותר בתולדות האמנות המודרנית.
במרכז ואן גוך תראו שני חדרים עם סרט של כ-25 דקות, מכתבים, צילומים ותערוכת רפרודוקציות בגודל מקורי של יצירות ואן גוך. כל שנה נבחר בו נושא אחר מתוך יצירתו, כך שגם מי שכבר ביקר כאן עשוי למצוא תערוכה חדשה.
בסן רמי התאשפז ואן גוך במנזר ובית החולים סן פול דה מוזול, בין השנים 1889 ל-1890. בתקופה זו הוא צייר בין השאר את ציורו הנודע "ליל הכוכבים". במוזיאון אסטרין אפשר להבין מה ראה בנוף הזה - עוד לפני שמגיעים למנזר עצמו.
במוזיאון אסטרין יש אוסף אמנות מודרנית עם מעל 1,000 ציורים ועבודות גרפיקה, בדגש על אמנים שפעלו בפרובאנס או הושפעו מוינסנט ואן גוך, בהם אלבר גלז, ברנאר בופה, פייר אלצ'ינסקי, אוזיפ זדקין ואחרים.
יש כאן תצוגת קבע קטנה המוקדשת לאלבר גלז, צייר קוביסטי צרפתי שחי ונפטר בסן-רמי. היא ממחישה שהעיירה הייתה לא רק תחנה של ואן גוך אלא גם מגנט לאמנים מודרניים.
הקשר בין ואן גוך לגלז הוא תוצר של הרעיון המרכזי של המוזיאון שמסביר מדוע יש כאן אמנות מודרנית ולא רק מזכרות של ואן גוך.
אל תפספסו את הסרט כאן שמסביר ומספר על תקופת סן-רמי של ואן גוך, שהופך את הביקור בהמשך בסן פול דה מוזול למשמעותי יותר.
#על המבנה
הבניין הוא Hôtel Estrine (בית אסטרין), בית מגורים אריסטוקרטי שנבנה ב-1748 עבור ז'וזף ברטראן פיסטוי. במשך שנים שימש המקום כמשכן נציגות נסיכי מונקו באזור. בשנת 1988 נקנה על ידי העירייה והועבר לעמותת Présence Van Gogh (נוכחות ואן גוך), שהקימה בו את מרכז האמנות.
ואן גוך עצמו הביע בחייו את חלומו שציירים חיים לא יישכחו. המוזיאון ממשיך בדיוק את הרעיון הזה, ובונה אוסף של אמנים מהמאה ה-20 וה-21 שהושפעו ממנו, במקום להסתפק בהנצחה סטטית של הגאון ההולנדי.
#טיפים
מומלץ להגיע לכאן ורק אחרי כן אל סן פול דה מוזול, המנזר בו אושפז ואן גוך וצייר כמה מציוריו הכי יפים ומפורסמים. אחרי הביקור כאן תהנו שם יותר.
יום ראשון הראשון בחודש חינם, חוץ מיולי עד ספטמבר.
במוזיאון לא מוצגים ציורים מקוריים אלא רפרודוקציות.
שימו לב כאן לתערוכות המתחלפות כאן שלא פעם הן נהדרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/m4L3C5QmL14
ביקור במקום:
https://youtu.be/LmI-VNc_pvI
מוזיאון אסטרין (Musée Estrine), או מרכז האמנות וינסנט ואן גוך (Centre d'Art Presence Vincent Van Gogh), הוא מקום נכון לחובבי אמנות בסן-רמי.
באשר למבנה - זהו בית אצילים פרובנסאלי מהמאה ה-18, שבתוכו תפגשו שילוב של ואן גוך, אמנות מודרנית והאור הקשוח של פרובאנס.
זה לא "מוזיאון ואן גוך" במובן של ציורים מקוריים שלו, אלא מרכז פרשנות וינסנט ואן גוך, מקום חכם שמסביר איך השנה שלו כאן שינתה את הציור של מי שייחשב לענק האמנות ואת האמנות שתבוא אחריו.
"מרכז פרשנות" הוא מונח צרפתי לחלל שמסביר נושא באמצעות תצוגה, סרטון, מסמכים והקשר היסטורי, ולא רק מציג חפצים מקוריים.
לבניין עצמו חזית פרובנסאלית עדינה, עם חדרים משוחזרים ואווירת בית אצילים של פעם. השיפוץ זכה ב־1988 בפרס Grand Prix du Patrimoine Vivent מטעם קרן צרפת, פרס לשימור מורשת חיה.
#מה תראו כאן?
מומלץ לראות באסטרין כמעין מדריך אישי למהותה של סן רמי. ממש לא מדובר רק בציורים שהוא מציג, אלא בהמחשה מעניינת של האופן שבו הפכה העיירה הקטנה לתחנה מהחשובות ביותר בתולדות האמנות המודרנית.
במרכז ואן גוך תראו שני חדרים עם סרט של כ-25 דקות, מכתבים, צילומים ותערוכת רפרודוקציות בגודל מקורי של יצירות ואן גוך. כל שנה נבחר בו נושא אחר מתוך יצירתו, כך שגם מי שכבר ביקר כאן עשוי למצוא תערוכה חדשה.
בסן רמי התאשפז ואן גוך במנזר ובית החולים סן פול דה מוזול, בין השנים 1889 ל-1890. בתקופה זו הוא צייר בין השאר את ציורו הנודע "ליל הכוכבים". במוזיאון אסטרין אפשר להבין מה ראה בנוף הזה - עוד לפני שמגיעים למנזר עצמו.
במוזיאון אסטרין יש אוסף אמנות מודרנית עם מעל 1,000 ציורים ועבודות גרפיקה, בדגש על אמנים שפעלו בפרובאנס או הושפעו מוינסנט ואן גוך, בהם אלבר גלז, ברנאר בופה, פייר אלצ'ינסקי, אוזיפ זדקין ואחרים.
יש כאן תצוגת קבע קטנה המוקדשת לאלבר גלז, צייר קוביסטי צרפתי שחי ונפטר בסן-רמי. היא ממחישה שהעיירה הייתה לא רק תחנה של ואן גוך אלא גם מגנט לאמנים מודרניים.
הקשר בין ואן גוך לגלז הוא תוצר של הרעיון המרכזי של המוזיאון שמסביר מדוע יש כאן אמנות מודרנית ולא רק מזכרות של ואן גוך.
אל תפספסו את הסרט כאן שמסביר ומספר על תקופת סן-רמי של ואן גוך, שהופך את הביקור בהמשך בסן פול דה מוזול למשמעותי יותר.
#על המבנה
הבניין הוא Hôtel Estrine (בית אסטרין), בית מגורים אריסטוקרטי שנבנה ב-1748 עבור ז'וזף ברטראן פיסטוי. במשך שנים שימש המקום כמשכן נציגות נסיכי מונקו באזור. בשנת 1988 נקנה על ידי העירייה והועבר לעמותת Présence Van Gogh (נוכחות ואן גוך), שהקימה בו את מרכז האמנות.
ואן גוך עצמו הביע בחייו את חלומו שציירים חיים לא יישכחו. המוזיאון ממשיך בדיוק את הרעיון הזה, ובונה אוסף של אמנים מהמאה ה-20 וה-21 שהושפעו ממנו, במקום להסתפק בהנצחה סטטית של הגאון ההולנדי.
#טיפים
מומלץ להגיע לכאן ורק אחרי כן אל סן פול דה מוזול, המנזר בו אושפז ואן גוך וצייר כמה מציוריו הכי יפים ומפורסמים. אחרי הביקור כאן תהנו שם יותר.
יום ראשון הראשון בחודש חינם, חוץ מיולי עד ספטמבר.
במוזיאון לא מוצגים ציורים מקוריים אלא רפרודוקציות.
שימו לב כאן לתערוכות המתחלפות כאן שלא פעם הן נהדרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/m4L3C5QmL14
ביקור במקום:
https://youtu.be/LmI-VNc_pvI
#על המוזיאון בארל עם רישומי פיקאסו
מוזיאון רֶאָטוּ (Musee Reattu) הוא מוזיאון קטן אך מקסים ויחסית ותיק. הוא פעל עוד בימיו של ואן גוך בעיר, אם כי לא נרשמו שבחים של האמן אודותיו.
ריאטו מציע חלל מוזיאון נעים, בבניין יפהפה מימים עברו, הרבה יצירות אמנות מתקופות שונות - שנאספו בצורה חכמה.
אם אתם חובבי אמנות אז המוזיאון מומלץ מאוד. קל להתרשם מכישרונו של ריאטו ומאוסף האמנות והתערוכות המתחלפות שמציג כאן אוצר המוזיאון.
הבניין הישן (אם כי לא עתיק) מעוצב בצורה מעניינת. הקימה אותו משפחת ריאטו (Réattu), במבנה שנבנה במאה ה-15 עבור מסדר מלטה ונמכר בשנת 1793 לאמן ז'אק ריאטו מארל. אליזבת, בתו של ריאטו, מכרה את האוסף שלו ואת הבניין לעיר ארל בשנת 1867.
#מה תראו כאן?
במוזיאון אוסף אמנות נרחב, עם מעל 800 יצירות של ריאטו, לצד 57 רישומים של פיקאסו, ציורים של אנטואן רספל ופסלים רבים ואוסף צילומים עם מעל 4,000 תצלומים, כולל צילומים של טובי הצלמים בעולם.
עם יצירות אמנות יפות שאינן רק ציורים אלא גם צילומים, יצירות עשויות מתכת ועץ ולעתים גם אודיו, יש כאן מעט אמנות מודרנית, ציורים של אמני פרובאנס מהמאות ה-18 וה-19 וכמה יצירות מאוחרות של פיקאסו, שאגב, כשהמוזיאון היה קיים עוד בחייו הוא ביקר בו וכינה אותו בלשון מצליפה "בדיחה".
מעניין כאן השילוב השובב של אמנות מודרנית וקלאסית, לצד אחדות מיצירותיו של פיקאסו.
ואגב, מחלק מהחדרים נשקף הנוף היפהפה של הנהר.
#טיפים
הכניסה שווה אם קניתם כרטיס עירוני. אם אינכם פריקים של אמנות הרי שכניסה בודדת עלולה להימצא כיקרה ביחס לתמורה.
מומלץ להקדיש למוזיאון שעה או יותר.
יש חנות מוזיאון נחמדה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/B7mLmq5OOZY
עבודות מעניינות:
https://youtu.be/mmj2NK6D5eA
כתבה:
https://youtu.be/l9ilTe-zUD4
ביקור במקום:
https://youtu.be/r54s_wy8D7U
מוזיאון רֶאָטוּ (Musee Reattu) הוא מוזיאון קטן אך מקסים ויחסית ותיק. הוא פעל עוד בימיו של ואן גוך בעיר, אם כי לא נרשמו שבחים של האמן אודותיו.
ריאטו מציע חלל מוזיאון נעים, בבניין יפהפה מימים עברו, הרבה יצירות אמנות מתקופות שונות - שנאספו בצורה חכמה.
אם אתם חובבי אמנות אז המוזיאון מומלץ מאוד. קל להתרשם מכישרונו של ריאטו ומאוסף האמנות והתערוכות המתחלפות שמציג כאן אוצר המוזיאון.
הבניין הישן (אם כי לא עתיק) מעוצב בצורה מעניינת. הקימה אותו משפחת ריאטו (Réattu), במבנה שנבנה במאה ה-15 עבור מסדר מלטה ונמכר בשנת 1793 לאמן ז'אק ריאטו מארל. אליזבת, בתו של ריאטו, מכרה את האוסף שלו ואת הבניין לעיר ארל בשנת 1867.
#מה תראו כאן?
במוזיאון אוסף אמנות נרחב, עם מעל 800 יצירות של ריאטו, לצד 57 רישומים של פיקאסו, ציורים של אנטואן רספל ופסלים רבים ואוסף צילומים עם מעל 4,000 תצלומים, כולל צילומים של טובי הצלמים בעולם.
עם יצירות אמנות יפות שאינן רק ציורים אלא גם צילומים, יצירות עשויות מתכת ועץ ולעתים גם אודיו, יש כאן מעט אמנות מודרנית, ציורים של אמני פרובאנס מהמאות ה-18 וה-19 וכמה יצירות מאוחרות של פיקאסו, שאגב, כשהמוזיאון היה קיים עוד בחייו הוא ביקר בו וכינה אותו בלשון מצליפה "בדיחה".
מעניין כאן השילוב השובב של אמנות מודרנית וקלאסית, לצד אחדות מיצירותיו של פיקאסו.
ואגב, מחלק מהחדרים נשקף הנוף היפהפה של הנהר.
#טיפים
הכניסה שווה אם קניתם כרטיס עירוני. אם אינכם פריקים של אמנות הרי שכניסה בודדת עלולה להימצא כיקרה ביחס לתמורה.
מומלץ להקדיש למוזיאון שעה או יותר.
יש חנות מוזיאון נחמדה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/B7mLmq5OOZY
עבודות מעניינות:
https://youtu.be/mmj2NK6D5eA
כתבה:
https://youtu.be/l9ilTe-zUD4
ביקור במקום:
https://youtu.be/r54s_wy8D7U
מסלול אמנות בפרובאנס
#על הווילה של פיקאסו בפרובאנס
מוזיאון פיקאסו הלאומי (National Picasso Museum Vallauris) "מלחמה ושלום", הוא מוזיאון קטן וממוקד שנמצא ב־Place de la Libération, בלב ואלוריס ההיסטורית.
פאבלו פיקאסו בחר בקפלה שכאן לצורך התקנת והצגת הקומפוזיציה המונומנטלית שלו, "מלחמה ושלום".
שוכן בקפלה רומנסקית שבטירת ואלוריס. במוזיאון יש אוסף גדול של יצירות, אך במרכזו עומדת אותה יצירה יחידה במינה ומרשימה, שנוצרה במיוחד עבור החלל בו היא נמצאת. זה מה שהופך את הביקור כאן למפגש עם אמירה אמנותית של ממש, במקום סיור רגיל בין אולמות תצוגה.
פיקאסו התגורר ועבד בוואלוריס ובמשך שנים הוא נהג לבקר בחופי הריביירה. מ-1954 ואילך הוא התגורר כאן עם פרנסואה ז'ילו, אהובתו ואם שני ילדיו. בהמשך הוא חי כאן עם מי שהייתה האסיסטנטית שלו ובהמשך נישאה לו, אמנית הקרמיקה ז'קלין רוק.
#מה תראו כאן?
התחילו בצד של "המלחמה". פיקאסו מציג בו חיילים, כלי נשק, סוסים ודמויות מעוותות, בלי לתאר קרב היסטורי מסוים. זהו עולם של איום, אלימות ואובדן אנושיות. עמדו תחילה במרכז החלל והביטו בתמונה הרחבה, ואז התקרבו כדי לבחון את הדמויות ואת הקשרים ביניהן.
עברו אל הצד של "השלום", שהאווירה בו משתנה באופן חד. כאן מופיעים ילדים, משפחות, בעלי חיים, צמחייה ופעילויות יומיומיות. פיקאסו אינו מציג שלום כסיסמה, אלא כחיי יומיום רגילים שאפשר לקיים: ילדים לומדים, אנשים יוצרים ומשפחות חיות יחד. המעבר בין שני הצדדים הוא לב היצירה וקחו לכם קצת זמן להשוואת הצבעים, התנועה והרגש שכל קיר יוצר.
חפשו גם את "ארבע יבשות העולם", לוח נוסף שפיקאסו הוסיף ב-1958 כדי לסגור פתח ישן בקפלה. הוא מציג ארבע דמויות בסגנון פשוט, כמעט ילדי, ומחבר את רעיון השלום בין שני הקירות הגדולים. העבודה נועדה להיות גם פתרון מעשי לפתח אל הכיכר וגם אלגוריה להרמוניה בין עמי העולם.
#אנקדוטה
בשנת 1951, במהלך ארוחת ערב בקפלת הטירה שנערכה לכבוד יום הולדתו ה-70 של פיקאסו, הודיע האמן על רצונו לצייר את הקפלה. הוא ראה בקפלה הנטושה מעין "מקדש לשלום". כדי לצייר את הלוחות הגדולים בסטודיו שלו, נבנתה עבורו פלטפורמה ניידת על גלגלים. איש לא הורשה לראות בשנת 1952 את העבודה, עד שסיים אותה. הלוחות הוצגו תחילה ברומא ובמילאנו ורק ב-1954 הותקנו בקפלה.
פיקאסו צייר את כל הלוחות תוך 6 שבועות בלבד, קצב מסחרר לפרויקט בסדר גודל כזה. הוא ביצע את העבודה כשהוא שוכב על הפלטפורמה הניידת, בדומה למיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, הקבלה שהציתה את דמיון העיתונאים בזמנו.
הקפלה ניתנה לפיקאסו חינם אין כסף על ידי עיריית ואלוריס, כהוקרה על תרומתו לעיר ולאמנות הקדרות שלה.
#טיפים
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון פיקאסו ומוזיאון מגנלי (Magnelli) ולמוזיאון הקרמיקה שבאותו מתחם.
הקדישו למוזיאון עצמו כחצי שעה, אבל הגיעו לקופה לפחות שעה לפני. אם תרצו לבקר גם במוזיאון מגנלי ומוזיאון הקרמיקה, הקדישו שעה וחצי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/STB-qY35OtE
ביקור במקום:
https://youtu.be/F6If_hFnQic
תמונות מוואלוריס:
https://youtu.be/-6noXCRAQ7s
סרטון אמיתי של פיקאסו מצייר בוואלוריס:
https://youtu.be/KgN0dRtOZDc
מוזיאון פיקאסו הלאומי (National Picasso Museum Vallauris) "מלחמה ושלום", הוא מוזיאון קטן וממוקד שנמצא ב־Place de la Libération, בלב ואלוריס ההיסטורית.
פאבלו פיקאסו בחר בקפלה שכאן לצורך התקנת והצגת הקומפוזיציה המונומנטלית שלו, "מלחמה ושלום".
שוכן בקפלה רומנסקית שבטירת ואלוריס. במוזיאון יש אוסף גדול של יצירות, אך במרכזו עומדת אותה יצירה יחידה במינה ומרשימה, שנוצרה במיוחד עבור החלל בו היא נמצאת. זה מה שהופך את הביקור כאן למפגש עם אמירה אמנותית של ממש, במקום סיור רגיל בין אולמות תצוגה.
פיקאסו התגורר ועבד בוואלוריס ובמשך שנים הוא נהג לבקר בחופי הריביירה. מ-1954 ואילך הוא התגורר כאן עם פרנסואה ז'ילו, אהובתו ואם שני ילדיו. בהמשך הוא חי כאן עם מי שהייתה האסיסטנטית שלו ובהמשך נישאה לו, אמנית הקרמיקה ז'קלין רוק.
#מה תראו כאן?
התחילו בצד של "המלחמה". פיקאסו מציג בו חיילים, כלי נשק, סוסים ודמויות מעוותות, בלי לתאר קרב היסטורי מסוים. זהו עולם של איום, אלימות ואובדן אנושיות. עמדו תחילה במרכז החלל והביטו בתמונה הרחבה, ואז התקרבו כדי לבחון את הדמויות ואת הקשרים ביניהן.
עברו אל הצד של "השלום", שהאווירה בו משתנה באופן חד. כאן מופיעים ילדים, משפחות, בעלי חיים, צמחייה ופעילויות יומיומיות. פיקאסו אינו מציג שלום כסיסמה, אלא כחיי יומיום רגילים שאפשר לקיים: ילדים לומדים, אנשים יוצרים ומשפחות חיות יחד. המעבר בין שני הצדדים הוא לב היצירה וקחו לכם קצת זמן להשוואת הצבעים, התנועה והרגש שכל קיר יוצר.
חפשו גם את "ארבע יבשות העולם", לוח נוסף שפיקאסו הוסיף ב-1958 כדי לסגור פתח ישן בקפלה. הוא מציג ארבע דמויות בסגנון פשוט, כמעט ילדי, ומחבר את רעיון השלום בין שני הקירות הגדולים. העבודה נועדה להיות גם פתרון מעשי לפתח אל הכיכר וגם אלגוריה להרמוניה בין עמי העולם.
#אנקדוטה
בשנת 1951, במהלך ארוחת ערב בקפלת הטירה שנערכה לכבוד יום הולדתו ה-70 של פיקאסו, הודיע האמן על רצונו לצייר את הקפלה. הוא ראה בקפלה הנטושה מעין "מקדש לשלום". כדי לצייר את הלוחות הגדולים בסטודיו שלו, נבנתה עבורו פלטפורמה ניידת על גלגלים. איש לא הורשה לראות בשנת 1952 את העבודה, עד שסיים אותה. הלוחות הוצגו תחילה ברומא ובמילאנו ורק ב-1954 הותקנו בקפלה.
פיקאסו צייר את כל הלוחות תוך 6 שבועות בלבד, קצב מסחרר לפרויקט בסדר גודל כזה. הוא ביצע את העבודה כשהוא שוכב על הפלטפורמה הניידת, בדומה למיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, הקבלה שהציתה את דמיון העיתונאים בזמנו.
הקפלה ניתנה לפיקאסו חינם אין כסף על ידי עיריית ואלוריס, כהוקרה על תרומתו לעיר ולאמנות הקדרות שלה.
#טיפים
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון פיקאסו ומוזיאון מגנלי (Magnelli) ולמוזיאון הקרמיקה שבאותו מתחם.
הקדישו למוזיאון עצמו כחצי שעה, אבל הגיעו לקופה לפחות שעה לפני. אם תרצו לבקר גם במוזיאון מגנלי ומוזיאון הקרמיקה, הקדישו שעה וחצי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/STB-qY35OtE
ביקור במקום:
https://youtu.be/F6If_hFnQic
תמונות מוואלוריס:
https://youtu.be/-6noXCRAQ7s
סרטון אמיתי של פיקאסו מצייר בוואלוריס:
https://youtu.be/KgN0dRtOZDc
#על מוזיאון עם 500 שנה של אמנות
מוזיאון ז'וּל שֶׁרֶה לאמנויות היפות (Musée des Beaux-Arts de Nice) הוא מוזיאון לאמנות והיסטוריה ומאפשר לחובבי אמנות קלאסית לעקוב אחר התפתחות האמנות האירופית לאורך המחצית השניה של האלף השני לספירה.
במוזיאון האמנויות היפות מוצגות יצירות אמנות מגוונות, בעיקר מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20. אוסף היצירות המגוון שכאן מכיל יצירות שנוצרו בכל רחבי יבשת אירופה ומאפשר לבחון את ההתפתחות של האמנות האירופית במהלך ההיסטוריה.
המוזיאון נפתח ב-1928, במבנה ששימש בעבר כבית אצילים. הוא ממוקם בווילה יפהפייה בת שתי קומות מהמאה ה-19, בית בסגנון הרנסאנס בו התגוררה באותם ימים נסיכה מאוקראינה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצגות יצירות אמנות מכל רחבי אירופה, באוסף המשתרע על המאות ה-16 עד ה-20 ובדגש על ציור צרפתי, איטלקי ופלמי.
תוכלו לראות כאן ציורים פרי מכחולם של ציירים מוכרים, כולל יאן ברויגל האב, פייר בונאר, מונה, דגה ופיקאסו.
#טיפים
אל תתבלבלו בינו לבין MAMAC, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של ניס, שמתמקד במינימליזם, פופ-ארט ואמנות עכשווית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0NgrBofWWy4
ביקור במקום:
https://youtu.be/yXjH3KAp9G8
תערוכת ציורי פרחים במוזיאון:
https://youtu.be/vU4m9dBOkHo
מוזיאון ז'וּל שֶׁרֶה לאמנויות היפות (Musée des Beaux-Arts de Nice) הוא מוזיאון לאמנות והיסטוריה ומאפשר לחובבי אמנות קלאסית לעקוב אחר התפתחות האמנות האירופית לאורך המחצית השניה של האלף השני לספירה.
במוזיאון האמנויות היפות מוצגות יצירות אמנות מגוונות, בעיקר מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20. אוסף היצירות המגוון שכאן מכיל יצירות שנוצרו בכל רחבי יבשת אירופה ומאפשר לבחון את ההתפתחות של האמנות האירופית במהלך ההיסטוריה.
המוזיאון נפתח ב-1928, במבנה ששימש בעבר כבית אצילים. הוא ממוקם בווילה יפהפייה בת שתי קומות מהמאה ה-19, בית בסגנון הרנסאנס בו התגוררה באותם ימים נסיכה מאוקראינה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצגות יצירות אמנות מכל רחבי אירופה, באוסף המשתרע על המאות ה-16 עד ה-20 ובדגש על ציור צרפתי, איטלקי ופלמי.
תוכלו לראות כאן ציורים פרי מכחולם של ציירים מוכרים, כולל יאן ברויגל האב, פייר בונאר, מונה, דגה ופיקאסו.
#טיפים
אל תתבלבלו בינו לבין MAMAC, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של ניס, שמתמקד במינימליזם, פופ-ארט ואמנות עכשווית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0NgrBofWWy4
ביקור במקום:
https://youtu.be/yXjH3KAp9G8
תערוכת ציורי פרחים במוזיאון:
https://youtu.be/vU4m9dBOkHo
#על עיירת ימי הביניים של הצייר מאטיס
בדרום צרפת, בין ההרים לים התיכון, כ-20 קילומטרים מצפון-מערב לניס, שוכנת העיירה ואנס (Vence), העיר מימי הביניים שידועה כעיירתו היפהפייה של הצייר מאטיס.
פנינה היסטורית שידועה בקסם האותנטי הצרפתי שלה - ואנס היא עיר תיירות המושכת מבקרים רבים בעונת השיא. אך לפחות ביחס לערי הריביירה המפוצצות בתיירים, היא עדיין שלווה יותר.
ואנס ידועה באור המדהים שלה, ממנו שאבו השראה דורות של אמנים.
#מה תראו כאן?
בוואנס השלווה אווירת ימי הביניים ברורה ביותר. הביקור בה מתחיל בדרך כלל בכיכר המרכזית בעיר, כיכר מרשל ז'ואן. מכאן ממשיכים בשדרת ההתנגדות לכיוון העיר העתיקה, המרכז ההיסטורי של העיר.
הכניסה למרכז העיר היא דרך פורט דו פיירה (Peyra), השער הראשי בחומה המקיפה את העיר העתיקה. לידו נמצאת לשכת התיירות ובסמוך לה תראו גם עץ מהמאה ה-16 שנתרם לעיר בידי המלך פרנסואה הראשון.
העיר העתיקה של ואנס היא קטנה ועגולה. במרכז ההיסטורי ועתיר הגלריות הזה תתקשו ללכת לאיבוד. שימו לב שהעיר העתיקה עדיין מוקפת בביצורים המקוריים שלה, בחומות מהמאה ה-13.
מבט נוסף יראה לכם שביצוריה השלמים כיום הם לא סתם חומות אבן, אלא טבעת של בתים עתיקים. זה נדיר בחבל פרובאנס ופרי החלטה שנועדה לשמור על החומות מהריסה (קראו בהמשך ב"תולדות המקום"). בין בתי החומה שמגינים על העיר יש 5 שערים המאפשרים כניסה וגישה למרכז.
בבניינים העתיקים שבסמטאות תמצאו מסעדות, בתי קפה וחנויות רבות. השיטה כאן היא ללכת לאורכה של הסמטה הראשית, לצאת מדי פעם לסמטה צדדית שמעניינת אתכם ובהמשך לשוב לסמטה הראשית ולהמשיך בה.
כשתגיעו לקתדרלה של העיר שימו לב למימדיה. הקתדרלה של ואנס ידועה בתור הקתדרלה הצרה ביותר בצרפת. זוהי הכנסייה המרכזית של העיר והיא גם הקתדרלה הקטנה ביותר בפרובאנס. את הקתדרלה בסגנון הרומנסקי בנו במאה ה-11 ומאז היא שופצה והורחבה כמובן.
בעיר שמסביב נמצאת "וילת החלום" ("Le Reve") של הצייר מאטיס ופחות מקילומטר מצפון לוואנס, באזור Route de Saint Jeannet, תוכלו לראות גם את הקפלה הידועה כ"שאפֶל דוּ רוֹזֶר" (Chapelle du Rosaire), כנסייה קטנה שהצייר מאטיס עיצב וקישט את חלל הפנים שלה.
#תולדות המקום
תחילתה של ואנס ככפר ציורי קטן בפרובאנס של ימי הביניים, אחת מעיירות ימי הביניים הנדירות שעדיין מוקפות חומה.
ביצורי העיר הם מהמאה ה-13 ונשמרו היטב. השימור הזה אינו מקרי ונזקף לכך שבמאה ה-15 הותר כאן לבנות בתים צמודים לחומות. זאת כדי שלא ניתן יהיה להרוס אותם בהמשך לטובת שדרות רחבות, כפי שנעשה בערים רבות מימי הביניים.
הצייר מאתיס היה ידוע בכך שנהג לעבור בכל סתיו לפרובאנס החמימה ולשהות בעיר ניס עד בוא הקיץ. במלחמת העולם השנייה, כשהיה חשש שבעלות הברית יפציצו את ניס הוא עבר ל"וילת החלום" ("Le Rêve") בוואנס. בווילה זו הוא דייק את סגנונו והגיע לאיזון נהדר בין הצבע, האור והקו. במהלך המלחמה אסרו קלגסי הגסטאפו את אשתו ובתו של מאטיס. אשתו של מאטיס שוחררה ראשונה, אך בתו הוחזקה במעצר במשך כחצי שנה, בשל מעורבותה במחתרת הצרפתית, ה"רזיסטנס".
כיום, ואנס היא עיירה אטרקטיבית אך אינה יושבת על הים התיכון כמו שאר ערי הריביירה הפופולריות. מיקומה בהרים, על מדף סלעי, מרוחק מהמולת הריביירה ומחוץ לשטפון התיירים הרבים, שומר אותה שקטה יחסית ונעימה.
#טיפים
העיירה ואנס והכפר סן פול דה ואנס הם קילומטרים ספורים זו מזה. לא להתבלבל.
בלשכת התיירות של ואנס תוכלו לקבל "מפת מסלולים" עם כל מה שניתן לראות בה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Bfljv8XQRQE
ביקור במקום:
https://youtu.be/KoK-35jnIcY?s
בלוגרים:
https://youtu.be/d2y5-9G7kQA
בדרום צרפת, בין ההרים לים התיכון, כ-20 קילומטרים מצפון-מערב לניס, שוכנת העיירה ואנס (Vence), העיר מימי הביניים שידועה כעיירתו היפהפייה של הצייר מאטיס.
פנינה היסטורית שידועה בקסם האותנטי הצרפתי שלה - ואנס היא עיר תיירות המושכת מבקרים רבים בעונת השיא. אך לפחות ביחס לערי הריביירה המפוצצות בתיירים, היא עדיין שלווה יותר.
ואנס ידועה באור המדהים שלה, ממנו שאבו השראה דורות של אמנים.
#מה תראו כאן?
בוואנס השלווה אווירת ימי הביניים ברורה ביותר. הביקור בה מתחיל בדרך כלל בכיכר המרכזית בעיר, כיכר מרשל ז'ואן. מכאן ממשיכים בשדרת ההתנגדות לכיוון העיר העתיקה, המרכז ההיסטורי של העיר.
הכניסה למרכז העיר היא דרך פורט דו פיירה (Peyra), השער הראשי בחומה המקיפה את העיר העתיקה. לידו נמצאת לשכת התיירות ובסמוך לה תראו גם עץ מהמאה ה-16 שנתרם לעיר בידי המלך פרנסואה הראשון.
העיר העתיקה של ואנס היא קטנה ועגולה. במרכז ההיסטורי ועתיר הגלריות הזה תתקשו ללכת לאיבוד. שימו לב שהעיר העתיקה עדיין מוקפת בביצורים המקוריים שלה, בחומות מהמאה ה-13.
מבט נוסף יראה לכם שביצוריה השלמים כיום הם לא סתם חומות אבן, אלא טבעת של בתים עתיקים. זה נדיר בחבל פרובאנס ופרי החלטה שנועדה לשמור על החומות מהריסה (קראו בהמשך ב"תולדות המקום"). בין בתי החומה שמגינים על העיר יש 5 שערים המאפשרים כניסה וגישה למרכז.
בבניינים העתיקים שבסמטאות תמצאו מסעדות, בתי קפה וחנויות רבות. השיטה כאן היא ללכת לאורכה של הסמטה הראשית, לצאת מדי פעם לסמטה צדדית שמעניינת אתכם ובהמשך לשוב לסמטה הראשית ולהמשיך בה.
כשתגיעו לקתדרלה של העיר שימו לב למימדיה. הקתדרלה של ואנס ידועה בתור הקתדרלה הצרה ביותר בצרפת. זוהי הכנסייה המרכזית של העיר והיא גם הקתדרלה הקטנה ביותר בפרובאנס. את הקתדרלה בסגנון הרומנסקי בנו במאה ה-11 ומאז היא שופצה והורחבה כמובן.
בעיר שמסביב נמצאת "וילת החלום" ("Le Reve") של הצייר מאטיס ופחות מקילומטר מצפון לוואנס, באזור Route de Saint Jeannet, תוכלו לראות גם את הקפלה הידועה כ"שאפֶל דוּ רוֹזֶר" (Chapelle du Rosaire), כנסייה קטנה שהצייר מאטיס עיצב וקישט את חלל הפנים שלה.
#תולדות המקום
תחילתה של ואנס ככפר ציורי קטן בפרובאנס של ימי הביניים, אחת מעיירות ימי הביניים הנדירות שעדיין מוקפות חומה.
ביצורי העיר הם מהמאה ה-13 ונשמרו היטב. השימור הזה אינו מקרי ונזקף לכך שבמאה ה-15 הותר כאן לבנות בתים צמודים לחומות. זאת כדי שלא ניתן יהיה להרוס אותם בהמשך לטובת שדרות רחבות, כפי שנעשה בערים רבות מימי הביניים.
הצייר מאתיס היה ידוע בכך שנהג לעבור בכל סתיו לפרובאנס החמימה ולשהות בעיר ניס עד בוא הקיץ. במלחמת העולם השנייה, כשהיה חשש שבעלות הברית יפציצו את ניס הוא עבר ל"וילת החלום" ("Le Rêve") בוואנס. בווילה זו הוא דייק את סגנונו והגיע לאיזון נהדר בין הצבע, האור והקו. במהלך המלחמה אסרו קלגסי הגסטאפו את אשתו ובתו של מאטיס. אשתו של מאטיס שוחררה ראשונה, אך בתו הוחזקה במעצר במשך כחצי שנה, בשל מעורבותה במחתרת הצרפתית, ה"רזיסטנס".
כיום, ואנס היא עיירה אטרקטיבית אך אינה יושבת על הים התיכון כמו שאר ערי הריביירה הפופולריות. מיקומה בהרים, על מדף סלעי, מרוחק מהמולת הריביירה ומחוץ לשטפון התיירים הרבים, שומר אותה שקטה יחסית ונעימה.
#טיפים
העיירה ואנס והכפר סן פול דה ואנס הם קילומטרים ספורים זו מזה. לא להתבלבל.
בלשכת התיירות של ואנס תוכלו לקבל "מפת מסלולים" עם כל מה שניתן לראות בה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Bfljv8XQRQE
ביקור במקום:
https://youtu.be/KoK-35jnIcY?s
בלוגרים:
https://youtu.be/d2y5-9G7kQA
#על כפר האמנים העתיק של פרובאנס
סן פול דה ונס (Saint-Paul-de-Vence) נחשבת לעיירה היפה ביותר של פרובנס. זוהי עיירה שצמחה מכפר עתיק ומבוצר לעיירה תוססת ומוקד משיכה לאמנים רבים, ציירים וסופרים המתגוררים בו עד היום.
מה שהיה כפר והיום עיירה, ממוקם על אחת הגבעות המקיפה את ניס, קילומטרים ספורים מחוף הים ו-4 קילומטרים מדרום לוואנס.
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16, סן פול דה ונס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
עד שיגיעו אליו ציירים כמו מאטיס, לג'ר, מרק שאגאל, פיקאסו, סיניאק, מודיליאני, מירו, בונאר וסוטין יגלו אותו מחדש ויעברו להתגורר בו.
מאז הכפר ידוע במורשת האמנותית שלו.
אותם ציירים ואמנים נוספים נהגו להיפגש בבית קפה שהוא היום מלון לה קולומב ד'אור. עם הזמן והמאה ה-20 הגיעו אליו שחקנים וזמרים, ביניהם איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו כאן ובכיכר הכפר המרכזית נהגו לשחק בקביעות במשחק המקומי פטאנק, עם פרננדל, לינו ונטורה ותושבים אחרים.
למרות הפופולריות והאווירה הבוהמית שלו, סן פול שומר על רוגע ואווירת אמנות. המקום מטופח, שקט ונקי, מלא בסמטאות ציוריות, פינות שמצטלמות נהדר ותחושה של אהבת אמנות, אך ללא גרפיטי או אמנות רחוב שלא פעם בולטים במקומות כאלה.
גם בימינו הכפר הימי-ביניימי מבוצר, לפחות במובן אחד - אל בין חומותיו אסורה כניסת מכוניות. וזה לא רק היותו כפר עתיק ויפה להפליא, אלא גם האווירה המיוחדת שבו, המוסיפה לסן פול דה ונס משהו מיוחד מימים עברו.
#מה תראו כאן?
בכפר היפהפה אתם נכנסים לעיר העתיקה דרך השער הראשי המקומר, אל המשמר הפנימי, אל מתחת למגדל. הביטו למטה לחפיר המגן עליה מתוקפים. את השער ניתן להשכיב עליו ולאפשר כניסה או להרים ובכך למנוע מהאויב להיכנס אל תוך העיר.
בפנים אתם פוסעים ברחובות עתיקים מהמאה ה-14, עם מרצפות מעוטרות. על חלק מהמבנים כאן נותרו מימי קדם הטבעות לקשירת החמורים.
שימו לב להמון גלריות האמנות היפהפיות. די מהר תגיעו לרחוב גראנדה מרוצף האבן, שבו שלל חנויות ובתי קפה ציוריים.
קחו את הזמן וטיילו בסמטאות כפר האמנים העתיק סנט פול דה ונס. אחד הכפרים היפים והאמנותיים ביותר בדרום צרפת, זהו כפר הרים טיפוסי לפרובאנס, עם רחובות צרים וסמטאות מרוצפות אבן.
עבור הציירים הרבים שהתאהבו בסנט פול נפתחה בכיכר הכפר של אז אכסניה קטנה שתהפוך עם הזמן ל"מלון היונה המוזהבת".
באותה כיכר, ליד בית הקפה הגדול של הכפר, נהג איב מונטאן שהתגורר בסמוך לשחק פטאנק עם ותיקי הכפר. מראה קבוע זה היה של תיירים משתאים שעומדים ומצלמים בהתלהבות את הכוכב שהוא משחק עם החבורה הצעקנית והנלהבת, מגלגל את כדור הפטאנק וצועק איתם - עם כוס פאסטיס ביד.
בעיר שוק קטן ומקסים ואם תרצו, קחו משימה בלשית נחמדה - לחפש את סמטת Rue du Bresc, הנחשבת לרחוב הכי צר בסן פול.
בחלקו העתיק של הכפר, השוכן על צלע ההר, יש מגוון גלריות אמנות מרשימות וחנויות אלגנטיות. ברחובות ובסמטאות הקטנות, בין בתים עתיקים המחוברים ביניהם בגרמי מדרגות, תמצאו בוטיקים וחנויות עם מלאי אופנה, עבודות יד ויצירות אמנות.
שימו לב לכנסייה של סן פול שנבנתה מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, בין המאות 18-13. ראו גם את מגדל הפעמונים הצמוד אליה.
קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blanc) הושלמה במאה ה-17 ושוקמה ועוטרה מחדש בידי האמן הבלגי ז'אן מישל פולון, לכן ידועה גם כקפלת פולון. היא משלבת אדריכלות דתית עתיקה עם פסיפסים, חלונות ויטראז', ציורים ופסלים בעלי אופי פיוטי וצבעוני.
אף שהפך לפנינה תיירותית, נחשב סנט-פול דה ונס לכפר היפה באזור ונהנה גם מנופים הרריים נהדרים ומעמקים צרים ומרהיבים. לא במפתיע נתן הנוף המרהיב והצבעוני שלו השראה לאמנים דגולים דוגמת מאטיס ושאגאל.
#תולדות המקום
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16,
סן פול דה ואנס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
החל משנות ה-20 של המאה הקודמת זרמו לכפר לא מעט אמנים שהתאהבו באור המיוחד שבו. ביניהם בלטו הציירים פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ומודיליאני.
המקום, שכמעט ולא השתנה מאז הרנסנס, התאפיין מאות שנים בקירות צבועי אוקר וגגות ורודים. מאז ומתמיד הוא משך אמנים, סופרים ומשוררים, כולל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
עבור האמנים שהגיעו לתקופות הוקמה אז בכיכר הכפר אכסניה קטנה שהפכה כיום ל"מלון היונה המוזהבת".
בזמן מלחמת העולם השנייה, כשבחוץ רעמו התותחים ופריז נכבשה, פרחה קהילת האמנים בכפר, שהיה עדיין ב"צרפת החופשית", השטח החופשי מהכובש הנאצי. ב־43 הגיעו הגרמנים לכאן ורבים מהאמנים ברחו מהאזור.
ב-1946, עם תום המלחמה, שבו רבים מהאמנים אל הכפר שלהם ועד היום הוא חביב על דורות של אמנים צעירים יותר.
#האמנים
בסן פול דה ונס חיו או לפחות התגוררו לתקופה אמנים רבים, ביניהם גדולי ציור כמו פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, יחד עם ז'אק פרוור, ג'יימס בולדווין, ביל ויימן והזוג הנצחי איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו והתחתנו כאן, תודות לפסטיבל קאן הראשון שאליו הגיעו בנפרד.
מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת שימש הכפר היפהפה אבן שואבת לאמנים רבים. ביניהם פיקאסו, מודיליאני, מאטיס וחואן מירו. בעקבותיהם הגיעו לכאן סופרים, לא מעט חובבי אמנות וידוענים מפורסמים.
האמן המפורסם והמזוהה ביותר עם סן פול דה ונס היה הצייר היהודי מארק שאגאל, שצבר כאן הכי הרבה ותק. הוא התגורר בכפר במשך שני עשורים וגם נקבר ובו נמצא קברו עד היום. ראו בתגית "קבר מארק שאגאל".
גם שחקנים גדולים גילו את הכפר היפה, כשביניהם בולטות שתי דיוות ענקיות: גרטה גרבו וקתרין דנב.
#טיפים
אין כניסה למכוניות אל הכפר בין חומותיו.
אם אתם יכולים להישאר כאן ללילה - שווה ליהנות ממראה הכפר בלילה, עם סמטאות מוארות וזורחות באור יקרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UTxn3rbRUAg
בלוגרים:
https://youtu.be/oFRGQLeDoK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/0zDW9YgoOIg
הדרכה:
https://youtu.be/99ZrhCEi9vM
על הכפר שמשך אמנים:
https://youtu.be/zeN0sRlP0uY
סן פול דה ונס (Saint-Paul-de-Vence) נחשבת לעיירה היפה ביותר של פרובנס. זוהי עיירה שצמחה מכפר עתיק ומבוצר לעיירה תוססת ומוקד משיכה לאמנים רבים, ציירים וסופרים המתגוררים בו עד היום.
מה שהיה כפר והיום עיירה, ממוקם על אחת הגבעות המקיפה את ניס, קילומטרים ספורים מחוף הים ו-4 קילומטרים מדרום לוואנס.
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16, סן פול דה ונס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
עד שיגיעו אליו ציירים כמו מאטיס, לג'ר, מרק שאגאל, פיקאסו, סיניאק, מודיליאני, מירו, בונאר וסוטין יגלו אותו מחדש ויעברו להתגורר בו.
מאז הכפר ידוע במורשת האמנותית שלו.
אותם ציירים ואמנים נוספים נהגו להיפגש בבית קפה שהוא היום מלון לה קולומב ד'אור. עם הזמן והמאה ה-20 הגיעו אליו שחקנים וזמרים, ביניהם איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו כאן ובכיכר הכפר המרכזית נהגו לשחק בקביעות במשחק המקומי פטאנק, עם פרננדל, לינו ונטורה ותושבים אחרים.
למרות הפופולריות והאווירה הבוהמית שלו, סן פול שומר על רוגע ואווירת אמנות. המקום מטופח, שקט ונקי, מלא בסמטאות ציוריות, פינות שמצטלמות נהדר ותחושה של אהבת אמנות, אך ללא גרפיטי או אמנות רחוב שלא פעם בולטים במקומות כאלה.
גם בימינו הכפר הימי-ביניימי מבוצר, לפחות במובן אחד - אל בין חומותיו אסורה כניסת מכוניות. וזה לא רק היותו כפר עתיק ויפה להפליא, אלא גם האווירה המיוחדת שבו, המוסיפה לסן פול דה ונס משהו מיוחד מימים עברו.
#מה תראו כאן?
בכפר היפהפה אתם נכנסים לעיר העתיקה דרך השער הראשי המקומר, אל המשמר הפנימי, אל מתחת למגדל. הביטו למטה לחפיר המגן עליה מתוקפים. את השער ניתן להשכיב עליו ולאפשר כניסה או להרים ובכך למנוע מהאויב להיכנס אל תוך העיר.
בפנים אתם פוסעים ברחובות עתיקים מהמאה ה-14, עם מרצפות מעוטרות. על חלק מהמבנים כאן נותרו מימי קדם הטבעות לקשירת החמורים.
שימו לב להמון גלריות האמנות היפהפיות. די מהר תגיעו לרחוב גראנדה מרוצף האבן, שבו שלל חנויות ובתי קפה ציוריים.
קחו את הזמן וטיילו בסמטאות כפר האמנים העתיק סנט פול דה ונס. אחד הכפרים היפים והאמנותיים ביותר בדרום צרפת, זהו כפר הרים טיפוסי לפרובאנס, עם רחובות צרים וסמטאות מרוצפות אבן.
עבור הציירים הרבים שהתאהבו בסנט פול נפתחה בכיכר הכפר של אז אכסניה קטנה שתהפוך עם הזמן ל"מלון היונה המוזהבת".
באותה כיכר, ליד בית הקפה הגדול של הכפר, נהג איב מונטאן שהתגורר בסמוך לשחק פטאנק עם ותיקי הכפר. מראה קבוע זה היה של תיירים משתאים שעומדים ומצלמים בהתלהבות את הכוכב שהוא משחק עם החבורה הצעקנית והנלהבת, מגלגל את כדור הפטאנק וצועק איתם - עם כוס פאסטיס ביד.
בעיר שוק קטן ומקסים ואם תרצו, קחו משימה בלשית נחמדה - לחפש את סמטת Rue du Bresc, הנחשבת לרחוב הכי צר בסן פול.
בחלקו העתיק של הכפר, השוכן על צלע ההר, יש מגוון גלריות אמנות מרשימות וחנויות אלגנטיות. ברחובות ובסמטאות הקטנות, בין בתים עתיקים המחוברים ביניהם בגרמי מדרגות, תמצאו בוטיקים וחנויות עם מלאי אופנה, עבודות יד ויצירות אמנות.
שימו לב לכנסייה של סן פול שנבנתה מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, בין המאות 18-13. ראו גם את מגדל הפעמונים הצמוד אליה.
קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blanc) הושלמה במאה ה-17 ושוקמה ועוטרה מחדש בידי האמן הבלגי ז'אן מישל פולון, לכן ידועה גם כקפלת פולון. היא משלבת אדריכלות דתית עתיקה עם פסיפסים, חלונות ויטראז', ציורים ופסלים בעלי אופי פיוטי וצבעוני.
אף שהפך לפנינה תיירותית, נחשב סנט-פול דה ונס לכפר היפה באזור ונהנה גם מנופים הרריים נהדרים ומעמקים צרים ומרהיבים. לא במפתיע נתן הנוף המרהיב והצבעוני שלו השראה לאמנים דגולים דוגמת מאטיס ושאגאל.
#תולדות המקום
נבנה במקור כביצור גבול במאה ה-16,
סן פול דה ואנס הוא כפר מבוצר מימי הביניים, השוכן על רכס מעל עמק ואר. בימי הביניים הוא שגשג אך עד המאה ה-19 הוא די דעך.
החל משנות ה-20 של המאה הקודמת זרמו לכפר לא מעט אמנים שהתאהבו באור המיוחד שבו. ביניהם בלטו הציירים פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ומודיליאני.
המקום, שכמעט ולא השתנה מאז הרנסנס, התאפיין מאות שנים בקירות צבועי אוקר וגגות ורודים. מאז ומתמיד הוא משך אמנים, סופרים ומשוררים, כולל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
עבור האמנים שהגיעו לתקופות הוקמה אז בכיכר הכפר אכסניה קטנה שהפכה כיום ל"מלון היונה המוזהבת".
בזמן מלחמת העולם השנייה, כשבחוץ רעמו התותחים ופריז נכבשה, פרחה קהילת האמנים בכפר, שהיה עדיין ב"צרפת החופשית", השטח החופשי מהכובש הנאצי. ב־43 הגיעו הגרמנים לכאן ורבים מהאמנים ברחו מהאזור.
ב-1946, עם תום המלחמה, שבו רבים מהאמנים אל הכפר שלהם ועד היום הוא חביב על דורות של אמנים צעירים יותר.
#האמנים
בסן פול דה ונס חיו או לפחות התגוררו לתקופה אמנים רבים, ביניהם גדולי ציור כמו פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, יחד עם ז'אק פרוור, ג'יימס בולדווין, ביל ויימן והזוג הנצחי איב מונטאן וסימון סיניורה שהכירו והתחתנו כאן, תודות לפסטיבל קאן הראשון שאליו הגיעו בנפרד.
מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת שימש הכפר היפהפה אבן שואבת לאמנים רבים. ביניהם פיקאסו, מודיליאני, מאטיס וחואן מירו. בעקבותיהם הגיעו לכאן סופרים, לא מעט חובבי אמנות וידוענים מפורסמים.
האמן המפורסם והמזוהה ביותר עם סן פול דה ונס היה הצייר היהודי מארק שאגאל, שצבר כאן הכי הרבה ותק. הוא התגורר בכפר במשך שני עשורים וגם נקבר ובו נמצא קברו עד היום. ראו בתגית "קבר מארק שאגאל".
גם שחקנים גדולים גילו את הכפר היפה, כשביניהם בולטות שתי דיוות ענקיות: גרטה גרבו וקתרין דנב.
#טיפים
אין כניסה למכוניות אל הכפר בין חומותיו.
אם אתם יכולים להישאר כאן ללילה - שווה ליהנות ממראה הכפר בלילה, עם סמטאות מוארות וזורחות באור יקרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UTxn3rbRUAg
בלוגרים:
https://youtu.be/oFRGQLeDoK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/0zDW9YgoOIg
הדרכה:
https://youtu.be/99ZrhCEi9vM
על הכפר שמשך אמנים:
https://youtu.be/zeN0sRlP0uY
#על המוזיאון בביתו של רנואר
בעיירה קאן-סוּר-מֶר, בלב אחוזה מלאה בעצי זית עתיקים, נמצא מוזיאון רנואר (Musée Renoir), במה שהיה ביתו של הצייר האימפרסיוניסט הנודע, עד מותו ב-1919.
ב-12 שנות חייו האחרונות הוא עבר לגור כאן בעצת רופאו ובווילה היפהפייה הוא חי ויצר, על אף בעיות בריאות שהגבילו אותו ביחס לשנותיו הקודמות.
לאחר מותו רכשה מועצת העיירה את האחוזה והיא משמרת אותה כאנדרטה לאמן ולמשפחתו. ב-1960 הפך בית המשפחה למוזיאון רנואר - המוזיאון החשוב ביותר של יצירותיו, שגם מציג כמה מהיצירות שאותן צייר בשנותיו האחרונות.
בנו של האמן, ז'אן רנואר, הפך בבגרותו לאחד מגדולי הבמאים של הקולנוע הצרפתי. ב-1959 הוא צילם בבית את סרטו המפורסם "הסעודה על הדשא" (Le déjeuner sur l'herbe).
#מה תראו כאן?
הבית נותר, פחות או יותר, כמו שהוא היה בחייו של רנואר. יש כאן את הריהוט שאת חלקו יצר רנואר בעצמו. אפשר לראות בו את כיסא-הגלגלים שלו, הבגדים, הסטודיו של האמן.
תוכלו לראות כאן 14 ציורים מקוריים של רנואר ופסלים שפיסל בהיותו בפרובאנס. יש כאן מבחר מציורי השמן שרנואר צייר באזור, לצד פורטרטים של האימפרסיוניסט הנודע.
לצד אלו מוצגות במוזיאון יצירות של ידידיו של האמן, כמה מהם אמנים חשובים באמנות של צרפת, כולל דופי, בונאר, מאיול ועוד.
#טיפים
שני המוזיאונים (מוזיאון רנואר ושאטו גרימאלדי) סגורים בימי ג' בכל עונות השנה.
המוזיאונים פתוחים בשעות 10:00 עד 12:00 ו־14:00 עד 18:00.
ממאי עד ספטמבר פתוחים בשעות 10:30-12:30 ו־13:30 עד 18:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/o_Ru4VlVo3w
פינות ותמונות:
https://youtu.be/rRfb081-5tc
ביקור במקום:
https://youtu.be/_xe8l3kaWDw
הדרכה:
https://youtu.be/SBabeZZi-qs?t=31s
בעיירה קאן-סוּר-מֶר, בלב אחוזה מלאה בעצי זית עתיקים, נמצא מוזיאון רנואר (Musée Renoir), במה שהיה ביתו של הצייר האימפרסיוניסט הנודע, עד מותו ב-1919.
ב-12 שנות חייו האחרונות הוא עבר לגור כאן בעצת רופאו ובווילה היפהפייה הוא חי ויצר, על אף בעיות בריאות שהגבילו אותו ביחס לשנותיו הקודמות.
לאחר מותו רכשה מועצת העיירה את האחוזה והיא משמרת אותה כאנדרטה לאמן ולמשפחתו. ב-1960 הפך בית המשפחה למוזיאון רנואר - המוזיאון החשוב ביותר של יצירותיו, שגם מציג כמה מהיצירות שאותן צייר בשנותיו האחרונות.
בנו של האמן, ז'אן רנואר, הפך בבגרותו לאחד מגדולי הבמאים של הקולנוע הצרפתי. ב-1959 הוא צילם בבית את סרטו המפורסם "הסעודה על הדשא" (Le déjeuner sur l'herbe).
#מה תראו כאן?
הבית נותר, פחות או יותר, כמו שהוא היה בחייו של רנואר. יש כאן את הריהוט שאת חלקו יצר רנואר בעצמו. אפשר לראות בו את כיסא-הגלגלים שלו, הבגדים, הסטודיו של האמן.
תוכלו לראות כאן 14 ציורים מקוריים של רנואר ופסלים שפיסל בהיותו בפרובאנס. יש כאן מבחר מציורי השמן שרנואר צייר באזור, לצד פורטרטים של האימפרסיוניסט הנודע.
לצד אלו מוצגות במוזיאון יצירות של ידידיו של האמן, כמה מהם אמנים חשובים באמנות של צרפת, כולל דופי, בונאר, מאיול ועוד.
#טיפים
שני המוזיאונים (מוזיאון רנואר ושאטו גרימאלדי) סגורים בימי ג' בכל עונות השנה.
המוזיאונים פתוחים בשעות 10:00 עד 12:00 ו־14:00 עד 18:00.
ממאי עד ספטמבר פתוחים בשעות 10:30-12:30 ו־13:30 עד 18:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/o_Ru4VlVo3w
פינות ותמונות:
https://youtu.be/rRfb081-5tc
ביקור במקום:
https://youtu.be/_xe8l3kaWDw
הדרכה:
https://youtu.be/SBabeZZi-qs?t=31s
קבר שאגאל
#על קברו של הצייר בכפר האמנים העתיק
בבית העלמין הקתולי שבשולי הכפר סן פול דה ואנס נמצא קבר שאגאל (Marc Chagall’s Grave), המקום בו נקבר הצייר היהודי מארק שאגאל בפרובאנס.
מדהים שהצייר היהודי המפורסם, שנודע בציוריו עתירי המוטיבים היהודיים, בחר לפני מותו להיקבר בקבר פשוט להפליא בבית הקברות הנוצרי של הכפר שבו הוא חי ב-20 השנים האחרונות של חייו.
אל מול שלוות הנוף, שאגאל קבור בבית הקברות היפה והמטופח. אבל קל להבחין שהוא לא לבדו שם, כי קברו משותף גם לרעייתו שהוא אהב ולאחיה, גיסו של הצייר.
על הקבר מצבה פשוטה שלא מאזכרת את יהדותו של שאגאל. רבים מהמבקרים הפוקדים את הקבר נוהגים להניח עליו לא רק אבנים, כמנהג היהודים, אלא גם חלוקי נחל קטנים, רבים מהם מעוטרים באיורים, ברכות ומילים טובות.
ביקור במקום:
https://youtu.be/cOX5L1W_Fmw
בלוגרים:
https://youtu.be/_sjT4VdImcI
קיצור גדולתו של האמן:
https://youtu.be/O5RZ2fh9jUc
בבית העלמין הקתולי שבשולי הכפר סן פול דה ואנס נמצא קבר שאגאל (Marc Chagall’s Grave), המקום בו נקבר הצייר היהודי מארק שאגאל בפרובאנס.
מדהים שהצייר היהודי המפורסם, שנודע בציוריו עתירי המוטיבים היהודיים, בחר לפני מותו להיקבר בקבר פשוט להפליא בבית הקברות הנוצרי של הכפר שבו הוא חי ב-20 השנים האחרונות של חייו.
אל מול שלוות הנוף, שאגאל קבור בבית הקברות היפה והמטופח. אבל קל להבחין שהוא לא לבדו שם, כי קברו משותף גם לרעייתו שהוא אהב ולאחיה, גיסו של הצייר.
על הקבר מצבה פשוטה שלא מאזכרת את יהדותו של שאגאל. רבים מהמבקרים הפוקדים את הקבר נוהגים להניח עליו לא רק אבנים, כמנהג היהודים, אלא גם חלוקי נחל קטנים, רבים מהם מעוטרים באיורים, ברכות ומילים טובות.
ביקור במקום:
https://youtu.be/cOX5L1W_Fmw
בלוגרים:
https://youtu.be/_sjT4VdImcI
קיצור גדולתו של האמן:
https://youtu.be/O5RZ2fh9jUc
מרחב ואן גוך
#חצר בית החולים שהנציח ואן גוך
אוהבי ואן גוך וחובבי גינון מוזמנים לבקר ב-L’Espace Van Gogh, חלל התצוגה במרכז התרבותי שבמה שהיה בעבר מלון דייה, אחד המקומות הטעונים בתולדות האמנות - בית חולים בו טופל האמן המיוסר, בעקבות המשבר הנפשי הקשה בו לקה ב-1888 ונפצע באוזנו.
חלל התצוגות ואן גוך, או מתחם ואן גוך (Espace Van Gogh), הם שמותיו של חלל המשקיף על הגנים שטופחו ועוצבו בהשראת הציור הידוע של וינסנט ואן גוך מ-1889 "גן בית החולים בארל", הידוע גם בתור "הגן של בית המרפא".
זה מקום שבו האמנות ריפאה או לפחות הקלה על גאון אומלל, עני ומיוסר שאיכות אמנותו עוד לא התגלתה. ואן גוך טופל והחלים כאן, לפחות זמנית, כשבמהלך ההחלמה הוא מרבה לצייר את המתחם ואת הגן של המקום. מבלי משים צייר וינסנט והנציח לא מעט מהפינות בחללי וגינות בית החולים - אלו שמאפשרים לנו היום לפגוש כאן משהו ממנו.
#מה תראו כאן?
מרתק להיות בחצר השלווה וגן בית החולים ששוחזרו ברוח ציורו הנודע של גאון האמנות "הגן של בית המרפא".
לב המקום הוא החצר המרכזית, מרחב פנימי פתוח ומרגיע, מוקף אדריכלות קלאסית, עם גינון שקט, צמחים וצבעים שמסבירים מדוע וינסנט המבריא כל כך נהנה לצייר כאן.
המקום עצמו, בעבר בית חולים עתיק מהמאה ה-16, מציע חללי תרבות, אולמות תצוגה ופעילות, שהפכו מרחב רפואי לתערוכות, ספרייה ופעילות ציבורית. מה שהיה בית מרפא הוא היום מרכז תרבותי שלא רק מכבד את האמן, אלא גם מארח תערוכות, אירועי אמנות ומפעיל פעילויות תרבות בעיר ארל.
#טיפים
כיום המקום פתוח למבקרים בחצר הפנימית והגנים שמחזירים את המבקר לאווירת הציור המפורסם של “גן בית החולים”.
בואו בבוקר, כשניתן לצלם עם האור הרך, או לקראת שעות הערב השקטות, כדי ליהנות מהחצר בלי עומס.
המקום פתוח לאורך רוב שעות היום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2sc_8odgDY8
ביקור במקום:
https://youtu.be/2sc_8odgDY8
תמונות:
https://youtu.be/mph1Ajx2PI4
מסביב למקום:
https://youtu.be/G-7xnbXmsQA
אוהבי ואן גוך וחובבי גינון מוזמנים לבקר ב-L’Espace Van Gogh, חלל התצוגה במרכז התרבותי שבמה שהיה בעבר מלון דייה, אחד המקומות הטעונים בתולדות האמנות - בית חולים בו טופל האמן המיוסר, בעקבות המשבר הנפשי הקשה בו לקה ב-1888 ונפצע באוזנו.
חלל התצוגות ואן גוך, או מתחם ואן גוך (Espace Van Gogh), הם שמותיו של חלל המשקיף על הגנים שטופחו ועוצבו בהשראת הציור הידוע של וינסנט ואן גוך מ-1889 "גן בית החולים בארל", הידוע גם בתור "הגן של בית המרפא".
זה מקום שבו האמנות ריפאה או לפחות הקלה על גאון אומלל, עני ומיוסר שאיכות אמנותו עוד לא התגלתה. ואן גוך טופל והחלים כאן, לפחות זמנית, כשבמהלך ההחלמה הוא מרבה לצייר את המתחם ואת הגן של המקום. מבלי משים צייר וינסנט והנציח לא מעט מהפינות בחללי וגינות בית החולים - אלו שמאפשרים לנו היום לפגוש כאן משהו ממנו.
#מה תראו כאן?
מרתק להיות בחצר השלווה וגן בית החולים ששוחזרו ברוח ציורו הנודע של גאון האמנות "הגן של בית המרפא".
לב המקום הוא החצר המרכזית, מרחב פנימי פתוח ומרגיע, מוקף אדריכלות קלאסית, עם גינון שקט, צמחים וצבעים שמסבירים מדוע וינסנט המבריא כל כך נהנה לצייר כאן.
המקום עצמו, בעבר בית חולים עתיק מהמאה ה-16, מציע חללי תרבות, אולמות תצוגה ופעילות, שהפכו מרחב רפואי לתערוכות, ספרייה ופעילות ציבורית. מה שהיה בית מרפא הוא היום מרכז תרבותי שלא רק מכבד את האמן, אלא גם מארח תערוכות, אירועי אמנות ומפעיל פעילויות תרבות בעיר ארל.
#טיפים
כיום המקום פתוח למבקרים בחצר הפנימית והגנים שמחזירים את המבקר לאווירת הציור המפורסם של “גן בית החולים”.
בואו בבוקר, כשניתן לצלם עם האור הרך, או לקראת שעות הערב השקטות, כדי ליהנות מהחצר בלי עומס.
המקום פתוח לאורך רוב שעות היום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2sc_8odgDY8
ביקור במקום:
https://youtu.be/2sc_8odgDY8
תמונות:
https://youtu.be/mph1Ajx2PI4
מסביב למקום:
https://youtu.be/G-7xnbXmsQA
קפלת הרוזר שתכנן מאטיס
#על הכנסייה הקטנה שעיצב האמן הנודע
אתם ניצבים בפני הקפלה הידועה כ"שאפֶל דוּ רוֹזֶר" (Chapelle du Rosaire), כנסייה קטנה וצנועה בעיירה ואנס שנחשבת מפניני האמנות המודרנית.
רבים מכנים אותה כיום גם "קפלת מאטיס", על שם מי שעיצב וקישט את חלל הפנים שלה - האמן האגדי אנרי מאטיס. הוא ראה בה, אגב, את יצירת המופת של חייו.
המטאפורה שמייצג הבניין היא התעלות על אילוצים חומריים ורוחניים והרצון להתעלות ולשוב לספרות עליונות, לנחמה והרגעת הסבל.
קפלת התפילה הזו, המכונה כיום גם "קפלת מאטיס", מתוארת על ידי רבים כ"יצירת אמנות שלמה" ואפילו טוטאלית.
#מה תראו כאן?
אתם עומדים מול כנסייה קטנה אך גדולה באמנות. זו קאפלה שנחשבת לאחת הפנינים של האמנות המודרנית.
לקפלת המחרוזת (Chapelle du Rosaire de Vence), הנקראת גם קפלת ואנס, צורה חיצונית סגפנית וצנועה במכוון. זהו יופי עדין ומתומצת, המוצג באופן שהוא כמעט נוגע ללב, במיוחד כשיודעים שמי שתכנן ועיצב אותה הוא אחד האמנים שהכי מזוהים עם צבע וצורה.
מאטיס השווה את קפלת המחרוזת בוואנס לספר שדפיו אמורים להיכתב באמצעות מכחולים ודיו שחורה על אריחי קרמיקה לבנים, המודגשים על ידי צבע חלונות הוויטראז'.
חוץ מהקפלה עצמה, שאנרי מאטיס החשיב כיצירת המופת שלו, הוא יצר והכניס אל חלליה לא מעט יצירות מקוריות משלו. אבל קודם כל בולט כאן הלובן האינסופי, הגוון הלבן שמאפיין את הקפלה, בדגש על פנים הכנסייה, לבן שייצג מבחינת מאטיס את האינסוף, לצד ייצוג המימד הרוחני וטבעו המיסטי של האדם.
שימו לב גם לקירות המחופים באריחי קרמיקה וגם לחלונות עם הוויטראז'ים בעלי מוטיב עץ החיים, בהם דייק מאטיס גם בתיאור אופייני של הבתולה, עם תחנות הצליבה של ישו ודמותו של דומיניקוס, הקדוש של הדומיניקנים.
#תולדות המקום
כל היבט של ה-The Rosary Chapel, בצרפתית "קפלת הרוזר" ובעברית "קפלת המחרוזת" תוכנן ועוצב בידי הצייר מאטיס, בעיירה ואנס, המקום שבו הוא התגורר בעשור האחרון של חייו.
את קפלת הרוזר (Sainte-Marie-du-Rosaire) של הדומיניקנים בוואנס תכנן ועיצב האמן לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1947 ו-1951.
מאטיס נעתר לבקשה לתכנן קפלה קתולית קטנה שתוקדש למסדר הדומיניקני. ביצירתה חרג מאטיס מהטקס הדתי בלבד והוסיף לא מעט מהשקפתו האישית על הארכיטיפים שייצג בתכנון והעיצוב- רעיונות המיוצגים כאן על ידי אור ומרחב.
מאטיס עיצב יפה את הקירות המחופים באריחי קרמיקה והחלונות שעוסקים בעץ החיים, לצד תיאורהבתולה, תחנות מסע הצלב ולצידם גם את דומיניקוס הקדוש, שהרי זו הקפלה של הדומיניקנים.
אפילו את בגדי הכמרים של הכנסייה דאג האמן לתכנן ולעצב - באופן שישלים את העיצוב הפיזי של הקפלה עצמה.
ממוקמת בעיירה ואנס שבריביירה הצרפתית, הקאפלה היא חלל סגור שבנוי סביב הרעיון של גאולת האדם, רעיון המסומל על ידי גובה ואנכיות מוגזמים במכוון שניתנו למגדל הפעמונים הגבוה כל כך של הקפלה ובאור הבהיר של השמיים הנכנס לקפלה דרך החלונות שבה.
לא חסרים מי שביקרו את החזית הלבנה והפשוטה של הקפלה, אך מנגד, רבים רואים בה את אחד המבנים הדתיים המשמעותיים שנבנו במאה ה-20.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/x5BrzmgrFvg
בלוגרים:
https://youtu.be/ZGJYozpmBkw
הרישומים המדהימים מאחורי ציורי הקיר:
https://youtu.be/TyxYzgozAfQ
הדרכה:
https://youtu.be/vhsGbO14ogw?t=29s
אתם ניצבים בפני הקפלה הידועה כ"שאפֶל דוּ רוֹזֶר" (Chapelle du Rosaire), כנסייה קטנה וצנועה בעיירה ואנס שנחשבת מפניני האמנות המודרנית.
רבים מכנים אותה כיום גם "קפלת מאטיס", על שם מי שעיצב וקישט את חלל הפנים שלה - האמן האגדי אנרי מאטיס. הוא ראה בה, אגב, את יצירת המופת של חייו.
המטאפורה שמייצג הבניין היא התעלות על אילוצים חומריים ורוחניים והרצון להתעלות ולשוב לספרות עליונות, לנחמה והרגעת הסבל.
קפלת התפילה הזו, המכונה כיום גם "קפלת מאטיס", מתוארת על ידי רבים כ"יצירת אמנות שלמה" ואפילו טוטאלית.
#מה תראו כאן?
אתם עומדים מול כנסייה קטנה אך גדולה באמנות. זו קאפלה שנחשבת לאחת הפנינים של האמנות המודרנית.
לקפלת המחרוזת (Chapelle du Rosaire de Vence), הנקראת גם קפלת ואנס, צורה חיצונית סגפנית וצנועה במכוון. זהו יופי עדין ומתומצת, המוצג באופן שהוא כמעט נוגע ללב, במיוחד כשיודעים שמי שתכנן ועיצב אותה הוא אחד האמנים שהכי מזוהים עם צבע וצורה.
מאטיס השווה את קפלת המחרוזת בוואנס לספר שדפיו אמורים להיכתב באמצעות מכחולים ודיו שחורה על אריחי קרמיקה לבנים, המודגשים על ידי צבע חלונות הוויטראז'.
חוץ מהקפלה עצמה, שאנרי מאטיס החשיב כיצירת המופת שלו, הוא יצר והכניס אל חלליה לא מעט יצירות מקוריות משלו. אבל קודם כל בולט כאן הלובן האינסופי, הגוון הלבן שמאפיין את הקפלה, בדגש על פנים הכנסייה, לבן שייצג מבחינת מאטיס את האינסוף, לצד ייצוג המימד הרוחני וטבעו המיסטי של האדם.
שימו לב גם לקירות המחופים באריחי קרמיקה וגם לחלונות עם הוויטראז'ים בעלי מוטיב עץ החיים, בהם דייק מאטיס גם בתיאור אופייני של הבתולה, עם תחנות הצליבה של ישו ודמותו של דומיניקוס, הקדוש של הדומיניקנים.
#תולדות המקום
כל היבט של ה-The Rosary Chapel, בצרפתית "קפלת הרוזר" ובעברית "קפלת המחרוזת" תוכנן ועוצב בידי הצייר מאטיס, בעיירה ואנס, המקום שבו הוא התגורר בעשור האחרון של חייו.
את קפלת הרוזר (Sainte-Marie-du-Rosaire) של הדומיניקנים בוואנס תכנן ועיצב האמן לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1947 ו-1951.
מאטיס נעתר לבקשה לתכנן קפלה קתולית קטנה שתוקדש למסדר הדומיניקני. ביצירתה חרג מאטיס מהטקס הדתי בלבד והוסיף לא מעט מהשקפתו האישית על הארכיטיפים שייצג בתכנון והעיצוב- רעיונות המיוצגים כאן על ידי אור ומרחב.
מאטיס עיצב יפה את הקירות המחופים באריחי קרמיקה והחלונות שעוסקים בעץ החיים, לצד תיאורהבתולה, תחנות מסע הצלב ולצידם גם את דומיניקוס הקדוש, שהרי זו הקפלה של הדומיניקנים.
אפילו את בגדי הכמרים של הכנסייה דאג האמן לתכנן ולעצב - באופן שישלים את העיצוב הפיזי של הקפלה עצמה.
ממוקמת בעיירה ואנס שבריביירה הצרפתית, הקאפלה היא חלל סגור שבנוי סביב הרעיון של גאולת האדם, רעיון המסומל על ידי גובה ואנכיות מוגזמים במכוון שניתנו למגדל הפעמונים הגבוה כל כך של הקפלה ובאור הבהיר של השמיים הנכנס לקפלה דרך החלונות שבה.
לא חסרים מי שביקרו את החזית הלבנה והפשוטה של הקפלה, אך מנגד, רבים רואים בה את אחד המבנים הדתיים המשמעותיים שנבנו במאה ה-20.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/x5BrzmgrFvg
בלוגרים:
https://youtu.be/ZGJYozpmBkw
הרישומים המדהימים מאחורי ציורי הקיר:
https://youtu.be/TyxYzgozAfQ
הדרכה:
https://youtu.be/vhsGbO14ogw?t=29s
מוזיאון שאגאל
#על המוזיאון של האמן היהודי-צרפתי
למרגלות גבעת סימייה, ברובע הצפוני והעתיק של העיר ניס, בין עצי זית ותיקים, בריכות מים ציוריות ופרחי לוונדר וקורנית, ניצב לו מוזיאון מארק שאגאל (Chagall Museum).
מוזיאון שאגאל הוא מוזיאון לאומי צרפתי המוקדש לעבודותיו של האמן היהודי יליד רוסיה, הצייר מארק שאגאל. מושם בו דגש ברור על יצירותיו היהודיות של הצייר ובמיוחד על אלה שיצר בהשראת סיפורי התנ"ך.
רבים רואים במוזיאון שאגאל את אחד המוזיאונים המיוחדים בצרפת ובניס בפרט. עם השנים וככל שגדל אוסף המוזיאון הורחב המסר המקראי שלו והוא הפך למוזיאון המוקדש לכל יצירות שאגאל שבהן יש השראה דתית או רוחנית.
הוא נחשב לאחד המוזיאונים היפים ביותר של צרפת ורבים רואים בו אתר חובה לחובבי אמנות ובמיוחד ליהודים חובבי אמנות. אפשר לראות בו את "המוזיאון התנ"כי של שאגאל".
שאגאל היה ידוע כאמן של צבע. רבים וטובים מאמני צרפת, כולל פיקאסו, התרשמו מהציורים שלו שהרבו לשלב צבעים מגוונים על הקנווס.
#מה תראו כאן?
בסך הכל מוצגות במוזיאון כ-450 יצירות של האמן כששיא הביקור וגולת הכותרת שלו הם סדרת סיפורי התנ"ך שהוא צייר ב-17 ציורי שמן בצבעים עזים ומלאי חיים.
בסדרת הסיפורים מהתנ"ך אייר האמן את ספר בראשית, ספר שמות ואת שיר השירים. בציורים אפשר לראות שלל תיאורים מרהיבים, כמו אלה של אדם וחווה המגורשים מגן עדן, עקידת יצחק, חלום יעקב, סיפור נח והתיבה וציורים המבוססים על שיר השירים.
שימו לב לכך שסדר הצגת היצירות בסדרת התנ"ך אינו לפי סדר הופעתן בכתובים. הסדר אכן לא נשמר.
לצד סדרת הסיפורים מהתנ"ך בולטים כאן גם הוויטראז'ים והפסיפסים שיצר שאגאל. לצידם מוצגים כאן גם עבודות מוזאיקה, כנף פסנתר מעוטרת בידי האמן ועבודות זכוכית מקסימות.
המוזיאון שוכן בתוך גן שהצייר בעצמו סיפק הנחיות מפורטות ליצירתו. כמובן שגם את הפסיפס המשקיף על הבריכה ועל הזכוכיות הכחולות שמעטרות את אולם הקונצרטים יצר שאגאל עצמו.
#תולדות המקום
המוזיאון הוקם בשנות ה-60 בתמיכת אנדרה מלרו, מי שהיה אז שר התרבות הצרפתי וידיד אישי של האמן. המוזיאון נחנך בשנת 1973, עוד בחייו של שאגאל.
הוא עצמו זכה לחנוך בעצמו את המוזיאון ואף קבע כיצד יסודרו היצירות בו. האוסף שלו התבסס על יצירות האמן שנתרמו כבר שנים לפני כן על ידי שאגאל ואשתו.
לקראת פתיחתו, כבר בשנים 1966 ו-1972, העביר שאגאל לאוסף המוזיאון את כל רישומי ההכנה של סדרת המסר המקראי, לצד ויטראז'ים ופסלים שונים שפיסל.
בשנת 1986, הומר מס הירושה ליורשיו של שאגאל בסדרות רישומים וציורי גואש של ציורים שונים שהבולטים בהם הם תיאור יציאת מצרים והטריפטיכון, על 3 לוחיות צמודות, ששמו "התנגדות, תחייה, שחרור".
כיום מכיל המקום את אחד האוספים הגדולים בעולם של יצירותיו של מארק שאגאל. בנוסף לאוסף הקבוע של יצירות שאגאל, מארח המוזיאון תערוכות מתחלפות מדי שנה בקיץ ומוקדשות לאמן דגול אחר בתולדות האמנות.
#טיפים
בגן המוזיאון ששאגאל הנחה כיצד לעצבו יש גם בית קפה שמתאים להפסקה נינוחה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UKeKoxR5X3g
ביקור במקום:
https://youtu.be/m3ZiGbMu4YI
תמונות בתערוכה:
https://youtu.be/-epZxeQq_qk
למרגלות גבעת סימייה, ברובע הצפוני והעתיק של העיר ניס, בין עצי זית ותיקים, בריכות מים ציוריות ופרחי לוונדר וקורנית, ניצב לו מוזיאון מארק שאגאל (Chagall Museum).
מוזיאון שאגאל הוא מוזיאון לאומי צרפתי המוקדש לעבודותיו של האמן היהודי יליד רוסיה, הצייר מארק שאגאל. מושם בו דגש ברור על יצירותיו היהודיות של הצייר ובמיוחד על אלה שיצר בהשראת סיפורי התנ"ך.
רבים רואים במוזיאון שאגאל את אחד המוזיאונים המיוחדים בצרפת ובניס בפרט. עם השנים וככל שגדל אוסף המוזיאון הורחב המסר המקראי שלו והוא הפך למוזיאון המוקדש לכל יצירות שאגאל שבהן יש השראה דתית או רוחנית.
הוא נחשב לאחד המוזיאונים היפים ביותר של צרפת ורבים רואים בו אתר חובה לחובבי אמנות ובמיוחד ליהודים חובבי אמנות. אפשר לראות בו את "המוזיאון התנ"כי של שאגאל".
שאגאל היה ידוע כאמן של צבע. רבים וטובים מאמני צרפת, כולל פיקאסו, התרשמו מהציורים שלו שהרבו לשלב צבעים מגוונים על הקנווס.
#מה תראו כאן?
בסך הכל מוצגות במוזיאון כ-450 יצירות של האמן כששיא הביקור וגולת הכותרת שלו הם סדרת סיפורי התנ"ך שהוא צייר ב-17 ציורי שמן בצבעים עזים ומלאי חיים.
בסדרת הסיפורים מהתנ"ך אייר האמן את ספר בראשית, ספר שמות ואת שיר השירים. בציורים אפשר לראות שלל תיאורים מרהיבים, כמו אלה של אדם וחווה המגורשים מגן עדן, עקידת יצחק, חלום יעקב, סיפור נח והתיבה וציורים המבוססים על שיר השירים.
שימו לב לכך שסדר הצגת היצירות בסדרת התנ"ך אינו לפי סדר הופעתן בכתובים. הסדר אכן לא נשמר.
לצד סדרת הסיפורים מהתנ"ך בולטים כאן גם הוויטראז'ים והפסיפסים שיצר שאגאל. לצידם מוצגים כאן גם עבודות מוזאיקה, כנף פסנתר מעוטרת בידי האמן ועבודות זכוכית מקסימות.
המוזיאון שוכן בתוך גן שהצייר בעצמו סיפק הנחיות מפורטות ליצירתו. כמובן שגם את הפסיפס המשקיף על הבריכה ועל הזכוכיות הכחולות שמעטרות את אולם הקונצרטים יצר שאגאל עצמו.
#תולדות המקום
המוזיאון הוקם בשנות ה-60 בתמיכת אנדרה מלרו, מי שהיה אז שר התרבות הצרפתי וידיד אישי של האמן. המוזיאון נחנך בשנת 1973, עוד בחייו של שאגאל.
הוא עצמו זכה לחנוך בעצמו את המוזיאון ואף קבע כיצד יסודרו היצירות בו. האוסף שלו התבסס על יצירות האמן שנתרמו כבר שנים לפני כן על ידי שאגאל ואשתו.
לקראת פתיחתו, כבר בשנים 1966 ו-1972, העביר שאגאל לאוסף המוזיאון את כל רישומי ההכנה של סדרת המסר המקראי, לצד ויטראז'ים ופסלים שונים שפיסל.
בשנת 1986, הומר מס הירושה ליורשיו של שאגאל בסדרות רישומים וציורי גואש של ציורים שונים שהבולטים בהם הם תיאור יציאת מצרים והטריפטיכון, על 3 לוחיות צמודות, ששמו "התנגדות, תחייה, שחרור".
כיום מכיל המקום את אחד האוספים הגדולים בעולם של יצירותיו של מארק שאגאל. בנוסף לאוסף הקבוע של יצירות שאגאל, מארח המוזיאון תערוכות מתחלפות מדי שנה בקיץ ומוקדשות לאמן דגול אחר בתולדות האמנות.
#טיפים
בגן המוזיאון ששאגאל הנחה כיצד לעצבו יש גם בית קפה שמתאים להפסקה נינוחה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UKeKoxR5X3g
ביקור במקום:
https://youtu.be/m3ZiGbMu4YI
תמונות בתערוכה:
https://youtu.be/-epZxeQq_qk
סן פול דה מוזול
#המנזר בו אושפז ויצר ואן גוך
בית החולים "סן-פול-דה-מוזול" (St. Paul de Mausole) הוא מנזר ובית חולים פסיכיאטרי, בו "בילה" הצייר וינסנט ואן גוך כמעט שנה, בין חודש מאי 1889 למאי 1890. ואן גוך התאשפז כאן לשנה ובתקופה זו יצר בין השאר את הציור המפורסם שלו "ליל הכוכבים".
מנזר סנט פול דה מוזול, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, פעיל עד היום כמוסד פסיכיאטרי ודתי. אך ניתן לבקר בו ולהתרשם מציורי החולים המאושפזים ומרפרודוקציות של ציורי ון גוך עצמו.
#מה תראו כאן?
סן פול דה מוזול הוא מקום בו אפשר לבקר ולהכיר עוד רגע בחייו המיוסרים של וינסנט ואן גוך.
אחדים מחדרי הבניין הוסבו למוזיאון שמוקדש לווינסנט ואן גוך, ששהה כאן בשנים 1889–1890. במקומות הנכונים, אפשר לראות כאן קטעי מכתבים וציורים פרי מכחולו של ואן גוך.
אמנם כל ציוריו של ואן גוך שבמוזיאון בית החולים זה הם רפרודוקציות (עותקים). אך מעריצי ואן גוך לא יתאכזבו כאן. כי במקום המרגש הזה, בו אושפז בשל מצבו הנפשי והפסיכולוגי המתדרדר, יצר ואן גוך כמה מיצירות המופת שלו והן גם מוצגות בפינות הרלוונטיות.
תוכלו לראות כאן גם את הקלויסטר של המנזר, מסדרון הקשתות החיצוני שלו, שמופיע בציור המפורסם של ואן גוך, עם קשתותיו המרשימות.
החוויה כאן שקטה ומעט סוריאליסטית.
#על המקום
סן פול דה מוזול הוא מה שהיה מנזר והפך לבית חולים פסיכיאטרי. זה אחד ממנזרי ימי הביניים היפים והשמורים ביותר בצרפת.
את המנזר ייסד סנט פול במאה ה-4 לספירה. הוא ממוקם בגבעות המתגלגלות, לא הרחק מהים התיכון - בסן רמי דה פרובנס, עיירת ימי הביניים קטנה הידועה בעיקר ביין שלה.
#טיפים
חשוב לציין שכל ציוריו של ואן גוך שבמוזיאון בית החולים זה הם עותקים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-Zz_LUD1DI4
ביקור במקום:
https://youtu.be/ULAFlV4zc1Y
בלוגרים:
https://youtu.be/akKoGyl4XSk
הדרכה:
https://youtu.be/NNrNjx9AWF4
תמונות:
https://youtu.be/PexzkecvygQ
בית החולים "סן-פול-דה-מוזול" (St. Paul de Mausole) הוא מנזר ובית חולים פסיכיאטרי, בו "בילה" הצייר וינסנט ואן גוך כמעט שנה, בין חודש מאי 1889 למאי 1890. ואן גוך התאשפז כאן לשנה ובתקופה זו יצר בין השאר את הציור המפורסם שלו "ליל הכוכבים".
מנזר סנט פול דה מוזול, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, פעיל עד היום כמוסד פסיכיאטרי ודתי. אך ניתן לבקר בו ולהתרשם מציורי החולים המאושפזים ומרפרודוקציות של ציורי ון גוך עצמו.
#מה תראו כאן?
סן פול דה מוזול הוא מקום בו אפשר לבקר ולהכיר עוד רגע בחייו המיוסרים של וינסנט ואן גוך.
אחדים מחדרי הבניין הוסבו למוזיאון שמוקדש לווינסנט ואן גוך, ששהה כאן בשנים 1889–1890. במקומות הנכונים, אפשר לראות כאן קטעי מכתבים וציורים פרי מכחולו של ואן גוך.
אמנם כל ציוריו של ואן גוך שבמוזיאון בית החולים זה הם רפרודוקציות (עותקים). אך מעריצי ואן גוך לא יתאכזבו כאן. כי במקום המרגש הזה, בו אושפז בשל מצבו הנפשי והפסיכולוגי המתדרדר, יצר ואן גוך כמה מיצירות המופת שלו והן גם מוצגות בפינות הרלוונטיות.
תוכלו לראות כאן גם את הקלויסטר של המנזר, מסדרון הקשתות החיצוני שלו, שמופיע בציור המפורסם של ואן גוך, עם קשתותיו המרשימות.
החוויה כאן שקטה ומעט סוריאליסטית.
#על המקום
סן פול דה מוזול הוא מה שהיה מנזר והפך לבית חולים פסיכיאטרי. זה אחד ממנזרי ימי הביניים היפים והשמורים ביותר בצרפת.
את המנזר ייסד סנט פול במאה ה-4 לספירה. הוא ממוקם בגבעות המתגלגלות, לא הרחק מהים התיכון - בסן רמי דה פרובנס, עיירת ימי הביניים קטנה הידועה בעיקר ביין שלה.
#טיפים
חשוב לציין שכל ציוריו של ואן גוך שבמוזיאון בית החולים זה הם עותקים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-Zz_LUD1DI4
ביקור במקום:
https://youtu.be/ULAFlV4zc1Y
בלוגרים:
https://youtu.be/akKoGyl4XSk
הדרכה:
https://youtu.be/NNrNjx9AWF4
תמונות:
https://youtu.be/PexzkecvygQ
מוזיאון פיקאסו
#על מוזיאון האמן המהפכן באנטיב
מוזיאון פיקאסו (Musee Picasso) באנטיב הוא מוזיאון שבו מוצגות עבודותיו של פבלו רואיז פיקאסו, גאון הקוביזם, מהפכן הציור ואחד האמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
בפרובנס בילה פיקאסו את רבע המאה האחרונה לחייו. ב-1946, כשחיפש היכן לצייר, גילה פיקאסו את ארמון גרימלדי, טירה שהיא ארמון עתיק בעיר אנטיב. הארמון המשקיף אל הים שימש לו במשך מספר חודשים כסטודיו.
"תנו לי מוזיאון ואמלא לכם אותו" אמר פעם פיקאסו. ואכן, כאן מוצגות יצירותיו, בעיקר ציורים שהשאיר האמן לאחר חודשיים של יצירה כאן ב-1946, התקופה בה הוא חי ויצר בטירת גרימאלדי שבעיר.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצג אחד האוספים הגדולים של יצירות פיקאסו בעולם. יש כאן יותר מ-245 יצירות של האמן המודרני הנערץ, כולל 24 ציורים שלו, 32 ליטוגרפיות, 44 רישומים, 80 יצירות קרמיקה, כלי חרס ופסלים שנוצרו בין השנים 1919 ל־1946.
במוזיאון פיקאסו באנטיב גם 12 יצירות מופת של חואן מירו, חברו הטוב של פיקאסו. בנוסף, מוצג כאן גם אוסף אמנות מודרנית שבו תראו יצירות של אמנים מהמאה ה-20 ותחילת המאה ה־21, ביניהם האנס הרטונג, אטלן, בלתוס ובן.
ממרפסת הפסלים יש נוף מרהיב לים והפסלים בו מוצבים כך שהם נראים כאילו הם מביטים אל הים.
יפה גם הטירה היפהפייה עצמה, או ליתר דיוק ארמון גרימלדי היוקרתי. זהו מבנה יפה בזכות עצמו והים הנשקף מחלונותיו והופך את הביקור כאן לחוויה כפולה.
#תולדות המקום
המוזיאון נמצא בתוך טירה יפה ומרשימה מימי הביניים ושמה טירת גרימאלדי (Chateau Grimaldi). הטירה הזו, שהיא אחת העדויות האותנטיות לאלפי שנות ההיסטוריה של אנטיב, שימשה את פיקאסו בתור הסטודיו שלו.
זה קורה בשנת 1946, כשפיקאסו מחפש מקום להניח בו את הציוד שלו ולצייר. הוא מגיע אל חדר השומרים של הטירה ואוהב את המקום כדי לעבוד בו.
בתמורה למקום לסטודיו שהוא מקבל לחודשים בודדים, משאיר האמן הדגול במקום כמה מציוריו. כך הרוויחה העיר ובטירה נותר לדורות הבאים מוזיאון על שמו עם 23 ציורים ו-44 רישומים שהשאיר בטירה. רבות מהיצירות כאן מושפעות מהסביבה הים-תיכונית המקומית.
#טיפים
במוזיאון אין קפטריה או מזנון, כך שכדאי לבוא שבעים.
שילוב עם הביקור בסמטאות העיר העתיקה ובשוק האיכרים שלידו .
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mJ18Rr8qpH4
בלוגרים:
https://youtu.be/S1PGG7DNERA
תמונות מהמוזיאון:
https://youtu.be/FDx6dkeXT4I
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ef-oJGCWql4
הדרכה:
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw?t=1m30s
מוזיאון פיקאסו (Musee Picasso) באנטיב הוא מוזיאון שבו מוצגות עבודותיו של פבלו רואיז פיקאסו, גאון הקוביזם, מהפכן הציור ואחד האמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
בפרובנס בילה פיקאסו את רבע המאה האחרונה לחייו. ב-1946, כשחיפש היכן לצייר, גילה פיקאסו את ארמון גרימלדי, טירה שהיא ארמון עתיק בעיר אנטיב. הארמון המשקיף אל הים שימש לו במשך מספר חודשים כסטודיו.
"תנו לי מוזיאון ואמלא לכם אותו" אמר פעם פיקאסו. ואכן, כאן מוצגות יצירותיו, בעיקר ציורים שהשאיר האמן לאחר חודשיים של יצירה כאן ב-1946, התקופה בה הוא חי ויצר בטירת גרימאלדי שבעיר.
#מה תראו כאן?
במוזיאון מוצג אחד האוספים הגדולים של יצירות פיקאסו בעולם. יש כאן יותר מ-245 יצירות של האמן המודרני הנערץ, כולל 24 ציורים שלו, 32 ליטוגרפיות, 44 רישומים, 80 יצירות קרמיקה, כלי חרס ופסלים שנוצרו בין השנים 1919 ל־1946.
במוזיאון פיקאסו באנטיב גם 12 יצירות מופת של חואן מירו, חברו הטוב של פיקאסו. בנוסף, מוצג כאן גם אוסף אמנות מודרנית שבו תראו יצירות של אמנים מהמאה ה-20 ותחילת המאה ה־21, ביניהם האנס הרטונג, אטלן, בלתוס ובן.
ממרפסת הפסלים יש נוף מרהיב לים והפסלים בו מוצבים כך שהם נראים כאילו הם מביטים אל הים.
יפה גם הטירה היפהפייה עצמה, או ליתר דיוק ארמון גרימלדי היוקרתי. זהו מבנה יפה בזכות עצמו והים הנשקף מחלונותיו והופך את הביקור כאן לחוויה כפולה.
#תולדות המקום
המוזיאון נמצא בתוך טירה יפה ומרשימה מימי הביניים ושמה טירת גרימאלדי (Chateau Grimaldi). הטירה הזו, שהיא אחת העדויות האותנטיות לאלפי שנות ההיסטוריה של אנטיב, שימשה את פיקאסו בתור הסטודיו שלו.
זה קורה בשנת 1946, כשפיקאסו מחפש מקום להניח בו את הציוד שלו ולצייר. הוא מגיע אל חדר השומרים של הטירה ואוהב את המקום כדי לעבוד בו.
בתמורה למקום לסטודיו שהוא מקבל לחודשים בודדים, משאיר האמן הדגול במקום כמה מציוריו. כך הרוויחה העיר ובטירה נותר לדורות הבאים מוזיאון על שמו עם 23 ציורים ו-44 רישומים שהשאיר בטירה. רבות מהיצירות כאן מושפעות מהסביבה הים-תיכונית המקומית.
#טיפים
במוזיאון אין קפטריה או מזנון, כך שכדאי לבוא שבעים.
שילוב עם הביקור בסמטאות העיר העתיקה ובשוק האיכרים שלידו .
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mJ18Rr8qpH4
בלוגרים:
https://youtu.be/S1PGG7DNERA
תמונות מהמוזיאון:
https://youtu.be/FDx6dkeXT4I
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ef-oJGCWql4
הדרכה:
https://youtu.be/z8MjKvtxzKw?t=1m30s
מוזיאון הקרן מאג
#על מוזיאון האמנות המודרנית ועכשווית
מוזיאון הקרן מַאֵג' (Fondation Maeght) או בקיצור מוזיאון מַאֵג', הוא מוזיאון פרטי שהוקם על ידי האמנים ועבורם. הוא תוכנן כמעין כפר אמנים המשולב בטבע - על גבעת לה קולין (La Colline des Gardettes) ומוקדש לאמנות מודרנית ועכשווית.
המוזיאון הוא תחנת חובה לחובבי אמנות מודרנית. הוא ממוקם על גבעה מרהיבה, מחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס. את בנייתו ב-1964 מימן זוג נדבנים תומכי אמנות.
במוזיאון מאג מוצג אוסף האמנות המודרנית השני בגודלו בצרפת (אחרי זה של מרכז פומפידו) והמקום נחשב לאחד המרכזים החשובים לאמנות בת-זמננו במדינה. מוצגות כאן עבודות של אמנים רבים, כולל מירו, שאגאל, בראק, מאטיס וג'קומטי.
#מה תראו כאן?
מוזיאון מאג משלב אמנות, גנים ופסלים כחלק מהחוויה המלאה וכולל תערוכות זמניות, גן פסלים ואולמות תצוגה קבועה ויוצאת מגדר הרגיל של יצירות מודרניות ובנות זמננו.
התערוכה הקבועה כאן כוללת יצירות אמנות מן המאה ה-20. בין השאר תראו כאן עבודות של אמנים כמו בראק, מירו, שאגאל, ג'קומטי, קאלדר, בונאר ומאטיס.
אל תפספסו את התערוכה הקבועה של יצירות שאגאל ואת הפסיפסים הנפלאים של שאגאל ובראק.
גם בתערוכות המתחלפות אפשר להנות מאוד, בהתאם לתערוכה שמוצגת בזמן הביקור.
צאו גם החוצה, אל חצר המוזיאון הנהדר שמוקף בגנים עתירי עצים ודשאים. בגינת האמנות הזו משובצים בחוכמה ואסתטיקה נפלאים פסלים גדולים ומרשימים של אמנות מודרנית. בחצר המוזיאון שימו לב במיוחד למבוך הנפלא וגן הפסלים של מירו ולפסלים המרשימים של ג'קומטי שמפוזרים בה.
#אדריכלות
ממוקם על גבעת לה קולין, בנוף הכפרי היפהפה שמחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס - את מבנה המוזיאון המודרניסטי תכנן בתחילת שנות ה-60 האדריכל ז'וזף לואי סרט (Josep Lluís Sert), תלמידו של האדריכל הנודע לה קורבוזייה.
הרעיון היה ליצור בית לאמנות מודרנית שמרגיש פתוח, חי ולא רשמי, על גבעה עם אוויר כפרי ונוף ים-תיכוני.
אדריכלות המוזיאון לא באה לגנוב את ההצגה מהיצירות, אלא להיספג בהן או להקיף אותן. המבנה תוכנן כך שייצר תחושה של טיול קטן ולא של מסלול נוקשה כמו במוזיאון רגיל, סיור זורם, מוצף באור טבעי, קווים נקיים וחיבור חזק בין פנים לחוץ - בגלריות, בחצרות, בחללים, במעברים והפתחים שלו.
הקסם כאן הוא בשילוב שמצד אחד מציג מבנה מודרני ומדויק, ומצד שני ניצב ומתמזג בנוף ובטבע של פרובאנס בנינוחות, כאילו תמיד היה שם. הביקור בו משתדל להעניק את התחושה שאתם נכנסים לסטודיו של אמן גדול בחבל פרובאנס, במקום של ביקור במוסד תרבות מתנשא ומנוכר.
#טיפים
המוזיאון ממוקם במרחק של 3 דקות נסיעה מהכפר סן פול דה ואנס.
במקום מתקיימים גם קונצרטים והופעות. שווה לברר מראש ולתאם ביקור משולב באחד מהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O2KWYxKnZyE
ביקור במקום:
https://youtu.be/spkMfqzaE3E
בלוגרים:
https://youtu.be/XqLuex8HDq8
הדרכה:
https://youtu.be/QxF4olmYFkE
מוזיאון הקרן מַאֵג' (Fondation Maeght) או בקיצור מוזיאון מַאֵג', הוא מוזיאון פרטי שהוקם על ידי האמנים ועבורם. הוא תוכנן כמעין כפר אמנים המשולב בטבע - על גבעת לה קולין (La Colline des Gardettes) ומוקדש לאמנות מודרנית ועכשווית.
המוזיאון הוא תחנת חובה לחובבי אמנות מודרנית. הוא ממוקם על גבעה מרהיבה, מחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס. את בנייתו ב-1964 מימן זוג נדבנים תומכי אמנות.
במוזיאון מאג מוצג אוסף האמנות המודרנית השני בגודלו בצרפת (אחרי זה של מרכז פומפידו) והמקום נחשב לאחד המרכזים החשובים לאמנות בת-זמננו במדינה. מוצגות כאן עבודות של אמנים רבים, כולל מירו, שאגאל, בראק, מאטיס וג'קומטי.
#מה תראו כאן?
מוזיאון מאג משלב אמנות, גנים ופסלים כחלק מהחוויה המלאה וכולל תערוכות זמניות, גן פסלים ואולמות תצוגה קבועה ויוצאת מגדר הרגיל של יצירות מודרניות ובנות זמננו.
התערוכה הקבועה כאן כוללת יצירות אמנות מן המאה ה-20. בין השאר תראו כאן עבודות של אמנים כמו בראק, מירו, שאגאל, ג'קומטי, קאלדר, בונאר ומאטיס.
אל תפספסו את התערוכה הקבועה של יצירות שאגאל ואת הפסיפסים הנפלאים של שאגאל ובראק.
גם בתערוכות המתחלפות אפשר להנות מאוד, בהתאם לתערוכה שמוצגת בזמן הביקור.
צאו גם החוצה, אל חצר המוזיאון הנהדר שמוקף בגנים עתירי עצים ודשאים. בגינת האמנות הזו משובצים בחוכמה ואסתטיקה נפלאים פסלים גדולים ומרשימים של אמנות מודרנית. בחצר המוזיאון שימו לב במיוחד למבוך הנפלא וגן הפסלים של מירו ולפסלים המרשימים של ג'קומטי שמפוזרים בה.
#אדריכלות
ממוקם על גבעת לה קולין, בנוף הכפרי היפהפה שמחוץ לכפר סן-פול-דה-ואנס - את מבנה המוזיאון המודרניסטי תכנן בתחילת שנות ה-60 האדריכל ז'וזף לואי סרט (Josep Lluís Sert), תלמידו של האדריכל הנודע לה קורבוזייה.
הרעיון היה ליצור בית לאמנות מודרנית שמרגיש פתוח, חי ולא רשמי, על גבעה עם אוויר כפרי ונוף ים-תיכוני.
אדריכלות המוזיאון לא באה לגנוב את ההצגה מהיצירות, אלא להיספג בהן או להקיף אותן. המבנה תוכנן כך שייצר תחושה של טיול קטן ולא של מסלול נוקשה כמו במוזיאון רגיל, סיור זורם, מוצף באור טבעי, קווים נקיים וחיבור חזק בין פנים לחוץ - בגלריות, בחצרות, בחללים, במעברים והפתחים שלו.
הקסם כאן הוא בשילוב שמצד אחד מציג מבנה מודרני ומדויק, ומצד שני ניצב ומתמזג בנוף ובטבע של פרובאנס בנינוחות, כאילו תמיד היה שם. הביקור בו משתדל להעניק את התחושה שאתם נכנסים לסטודיו של אמן גדול בחבל פרובאנס, במקום של ביקור במוסד תרבות מתנשא ומנוכר.
#טיפים
המוזיאון ממוקם במרחק של 3 דקות נסיעה מהכפר סן פול דה ואנס.
במקום מתקיימים גם קונצרטים והופעות. שווה לברר מראש ולתאם ביקור משולב באחד מהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O2KWYxKnZyE
ביקור במקום:
https://youtu.be/spkMfqzaE3E
בלוגרים:
https://youtu.be/XqLuex8HDq8
הדרכה:
https://youtu.be/QxF4olmYFkE
מוזיאון מאטיס
#על המוזיאון בבית האמן בניס
מוזיאון הנרי מאטיס (Musée Matisse) בניס מציג את עבודותיו של האמן מראשית הקריירה שלו, בעיר בה התגורר בחייו ובבית בו חי ושצבעו האדום בולט למרחקים.
המוזיאון, שחזותו החיצונית נאה כמעט כמו יצירות האמנות המוצגות בו, הוא המוזיאון הגדול ביותר שמציג את עבודותיו של הצייר הצרפתי (ואגב, גם הפסל) מאטיס, מאז תחילת הקריירה שלו.
אוסף היצירות הגדול שבמוזיאון מראה את ההתפתחות האמנותית והשינויים שעבר מאטיס לאורך השנים. והוא אולי ההסבר הטוב ביותר לאופן בו זכה הצייר הצעיר שפעל בפרובאנס להפוך לגאון ציור ואמנות, שעתיד להשפיע על אמנים רבים אחריו.
האמן התגורר ברובע סימייז (Cimiez) שבעיר ניס בבית שנמצא ממש בקצה השוק.
#תולדות המקום
על ראש גבעה המשקיפה על ניס, בסמוך לחורשת עצי זית, נמצא המבנה בו ממוקם מוזיאון מאטיס. המוזיאון נמצא בביתו של הצייר הנקרא וילה דז ארן, וילה אדומה ומרשימה מהמאה ה-17 שבנויה בסגנון איטלקי.
הצייר הידוע הגיע לעיר ניס בהוראת רופאיו שהמליצו לו לגור בשמש. אך דווקא באותה שנה ירד גשם ללא הפסק. ובדיוק ביום שהוא החליט לעזוב, יצאה השמש מחדש. מאטיס התאהב באור המיוחד ונשאר לחיות בניס מ-1917 ועד יום מותו ב-1954.
#מה תראו כאן?
אוסף היצירות שבמוזיאון מאטיס הוא אחד האוספים הגדולים ביותר בעולם של אמנות מאטיס. המוזיאון שכאן מציג רבים מיצירותיו של הצייר הנודע, בדגש על תצוגה מקיפה של ציורים, פסלים, הדפסים ורישומים, לצד עבודותיו ולא מעט מפסליו של מאטיס.
כל היצירות שכאן, בצירוף מכתבים ומסמכים שונים של מאטיס ואפילו חפצים אישיים הקשורים לעבודתו של הצייר - כולם נתרמו לעיר ניס בידי הצייר ומשפחתו והן מוצגות כאן בצורה מסודרת מאוד ונעימה.
בין היתר ניתן לראות כאן את האוסף הגדול ביותר של פסלי הברונזה שמאטיס יצר, לצד 300 מהרישומים שלו.
במוזיאון יש תיעוד של כל תקופה בחייו וחובבי האמנות שביניכם ייהנו לבחון דרך ציוריו את השינויים והתקופות שעבר האמן הנודע במהלך חייו.
בין הפריטים הבולטים כאן תמצאו דגמים לקפלה שלו בוונס (Vence) ואת ציורו הידוע "טבע דומם עם רימונים".
למי שהתעייפו מעט וחייבים להתאוורר מכל האמנות שמסביב, יש עוד יתרון לווילה האדומה המשמשת כאחסניה למוזיאון. מדובר בנוף המרהיב שנשקף ממנה. ואכן, בכל שלב בביקור תוכלו פשוט לפנות אל אחד מחלונות המוזיאון ולצפות בקו החוף של הריביירה הצרפתית.
#טיפים
הכניסה למוזיאון חופשית. הסיורים המודרכים בתשלום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-tJHODmoYSE
בלוגרים:
https://youtu.be/dIYSsxCJDqI
ביקור במקום:
https://youtu.be/nD8EDVRdRms?t=50s
מבחוץ:
https://youtu.be/367MteWDT8Y
הדרכה:
https://youtu.be/5KzbWyeszbk
מוזיאון הנרי מאטיס (Musée Matisse) בניס מציג את עבודותיו של האמן מראשית הקריירה שלו, בעיר בה התגורר בחייו ובבית בו חי ושצבעו האדום בולט למרחקים.
המוזיאון, שחזותו החיצונית נאה כמעט כמו יצירות האמנות המוצגות בו, הוא המוזיאון הגדול ביותר שמציג את עבודותיו של הצייר הצרפתי (ואגב, גם הפסל) מאטיס, מאז תחילת הקריירה שלו.
אוסף היצירות הגדול שבמוזיאון מראה את ההתפתחות האמנותית והשינויים שעבר מאטיס לאורך השנים. והוא אולי ההסבר הטוב ביותר לאופן בו זכה הצייר הצעיר שפעל בפרובאנס להפוך לגאון ציור ואמנות, שעתיד להשפיע על אמנים רבים אחריו.
האמן התגורר ברובע סימייז (Cimiez) שבעיר ניס בבית שנמצא ממש בקצה השוק.
#תולדות המקום
על ראש גבעה המשקיפה על ניס, בסמוך לחורשת עצי זית, נמצא המבנה בו ממוקם מוזיאון מאטיס. המוזיאון נמצא בביתו של הצייר הנקרא וילה דז ארן, וילה אדומה ומרשימה מהמאה ה-17 שבנויה בסגנון איטלקי.
הצייר הידוע הגיע לעיר ניס בהוראת רופאיו שהמליצו לו לגור בשמש. אך דווקא באותה שנה ירד גשם ללא הפסק. ובדיוק ביום שהוא החליט לעזוב, יצאה השמש מחדש. מאטיס התאהב באור המיוחד ונשאר לחיות בניס מ-1917 ועד יום מותו ב-1954.
#מה תראו כאן?
אוסף היצירות שבמוזיאון מאטיס הוא אחד האוספים הגדולים ביותר בעולם של אמנות מאטיס. המוזיאון שכאן מציג רבים מיצירותיו של הצייר הנודע, בדגש על תצוגה מקיפה של ציורים, פסלים, הדפסים ורישומים, לצד עבודותיו ולא מעט מפסליו של מאטיס.
כל היצירות שכאן, בצירוף מכתבים ומסמכים שונים של מאטיס ואפילו חפצים אישיים הקשורים לעבודתו של הצייר - כולם נתרמו לעיר ניס בידי הצייר ומשפחתו והן מוצגות כאן בצורה מסודרת מאוד ונעימה.
בין היתר ניתן לראות כאן את האוסף הגדול ביותר של פסלי הברונזה שמאטיס יצר, לצד 300 מהרישומים שלו.
במוזיאון יש תיעוד של כל תקופה בחייו וחובבי האמנות שביניכם ייהנו לבחון דרך ציוריו את השינויים והתקופות שעבר האמן הנודע במהלך חייו.
בין הפריטים הבולטים כאן תמצאו דגמים לקפלה שלו בוונס (Vence) ואת ציורו הידוע "טבע דומם עם רימונים".
למי שהתעייפו מעט וחייבים להתאוורר מכל האמנות שמסביב, יש עוד יתרון לווילה האדומה המשמשת כאחסניה למוזיאון. מדובר בנוף המרהיב שנשקף ממנה. ואכן, בכל שלב בביקור תוכלו פשוט לפנות אל אחד מחלונות המוזיאון ולצפות בקו החוף של הריביירה הצרפתית.
#טיפים
הכניסה למוזיאון חופשית. הסיורים המודרכים בתשלום.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-tJHODmoYSE
בלוגרים:
https://youtu.be/dIYSsxCJDqI
ביקור במקום:
https://youtu.be/nD8EDVRdRms?t=50s
מבחוץ:
https://youtu.be/367MteWDT8Y
הדרכה:
https://youtu.be/5KzbWyeszbk
