שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
רציף פיר הד
אלברט דוק
נמל הלסינקי
נמל תל אביב
נמל יפו
מַרִינָה פִּיקוֹלָה
הנמל הוונציאני בחאניה
מפרץ אַמוּדִי
ויקטוריה הארבור
#על הרציף המחודש והתוסס של ליברפול
"פיר הד" (Pier Head) הוא המזח של ליברפול והמקום שממנו תוכלו לצאת לשיט על נהר המרסי, בצוללת הצהובה או בסתם סירה נחמדה.
פיר הד משמש כנקודת היציאה של המעבורת החוצה את נהר המרסי.
המקום עצמו הוכר בשנת 2004 על ידי אונסק"ו, כאתר מורשת עולמית.
#מה תראו כאן?
לפני שתתפסו את המעבורת שחוצה את המרסי, אתם מוזמנים לשקוע באווירת המזח ההיסטורי ולעשות זאת תוך כדי הליכה רגועה ברחובות.
לפיר הד תגיעו בכל סיור אופניים בעיר, כשלצידו גם מוזיאון ליברפול, נקודת העצירה של מעבורות מרסי ואנדרטאות שונות.
מולו נמצא אחד מסמלי ליברפול המובהקים, הוא האזור שבו ממוקמים המבנים הידועים כ"שלושת הגראציות" של ליברפול.
#טיפים
הקפידו להתלבש למזג אוויר קריר כי האזור כאן ברובו חשוף לאוקיינוס ולרוחות.
השבילים בפיר הד רחבים ונגישים לכיסאות גלגלים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fJG0S7ZSdqo
הביטלס על המעבורת ב-1963:
https://youtu.be/6AQQ9nc2DHg
ביקור במקום:
https://youtu.be/TDQ3p7n5Q5k
הדרכה:
https://youtu.be/ViZ01Ij6QHk
מהאוויר:
https://youtu.be/HcRcOx_A8fM
"פיר הד" (Pier Head) הוא המזח של ליברפול והמקום שממנו תוכלו לצאת לשיט על נהר המרסי, בצוללת הצהובה או בסתם סירה נחמדה.
פיר הד משמש כנקודת היציאה של המעבורת החוצה את נהר המרסי.
המקום עצמו הוכר בשנת 2004 על ידי אונסק"ו, כאתר מורשת עולמית.
#מה תראו כאן?
לפני שתתפסו את המעבורת שחוצה את המרסי, אתם מוזמנים לשקוע באווירת המזח ההיסטורי ולעשות זאת תוך כדי הליכה רגועה ברחובות.
לפיר הד תגיעו בכל סיור אופניים בעיר, כשלצידו גם מוזיאון ליברפול, נקודת העצירה של מעבורות מרסי ואנדרטאות שונות.
מולו נמצא אחד מסמלי ליברפול המובהקים, הוא האזור שבו ממוקמים המבנים הידועים כ"שלושת הגראציות" של ליברפול.
#טיפים
הקפידו להתלבש למזג אוויר קריר כי האזור כאן ברובו חשוף לאוקיינוס ולרוחות.
השבילים בפיר הד רחבים ונגישים לכיסאות גלגלים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fJG0S7ZSdqo
הביטלס על המעבורת ב-1963:
https://youtu.be/6AQQ9nc2DHg
ביקור במקום:
https://youtu.be/TDQ3p7n5Q5k
הדרכה:
https://youtu.be/ViZ01Ij6QHk
מהאוויר:
https://youtu.be/HcRcOx_A8fM
#על הרציף שהפך לקריית המוזיאונים של העיר
אלברט דוק, או מספנת אלברט (Albert Dock), הוא רציף גדול והמקום הראשון שאליו מגיעים מרבית התיירים הבאים לעיר ליברפול.
אזור המזחים שכאן הפך בעשורים האחרונים למתחם התיירות העיקרי של העיר.
הרציף מקיף את מה שהיה מעגן האוניות העתיק של העיר. בימינו הוא מתחם מדהים ומלא אטרקציות, ששווה לבלות בו עד יום שלם.
רציף אלברט היה בעבר אזור הרציפים של אחד הנמלים הפעילים ביותר בעולם. בהמשך לא היטיבה ההיסטוריה ולא עשתה עימו ועם ליברפול חסד והוא הוזנח והיה לסוג של סמל לעזובת העיר.
מחסנים ומפעלים נבנו באלברט דוק, לראשונה בעולם, מלבנים אדומות ובשילוב של ברזל.
בשנים האחרונות הפך הרציף לאחד האזורים המתויירים בעיר ולמוקד תרבותי מרכזי בעיר.
#מה תראו כאן?
במעגן אלברט תראו את אזור הרציפים המשופץ, פעם אזור רציפים אפרורי ובשנים האחרונות אחד המתחמים התיירותיים והתרבותיים החשובים בעיר.
כדי למנוע דליקות, המחסנים כאן הם מהראשונים שנבנו לא מהבנייה המסורתית מעץ, אלא מלבנים אדומות וברזל. באותם מבני הלבנים האדומות המשוחזרים שבאזור הרציפים והמספנה, ממוקמים כיום בתי קפה, מסעדות, ברים ומוזיאונים, לצד הארנה של העיר.
באלברט דוק כמה ממוקדי העניין והאטרקציות החשובים בעיר. מהגלגל הענק של ליברפול, דרך הצוללת הגרמנית - ה"U-boat Story" ועד למוזיאונים המרכזיים של העיר.
ביניהם תראו כאן את מוזיאון העבדות, היחיד מסוגו בעולם, מוזיאון ה"טייט גלרי" המפורסם לאמנות עכשווית (האח הצעיר של המוזיאון בשם זה מלונדון), המוזיאון הימי של ליברפול וה"ביטלס סטורי" - המוזיאון לתולדות הלהקה המפורסמת בתולדות הפופ.
בסמוך גם שלושת הבניינים האייקוניים של ליברפול, "שלושת הגרציות", שהם הבניין המלכותי, בניין המלך ובניין נמל ליברפול.
מתחת למספנה המוקפת במבנים עם עבר של מחסנים, ישנה קולונדה שבה פועלות כיום חנויות ובתי קפה.
גם קו החוף שליד הוכתר בידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#תולדות הרציף
רציף אלברט היה רציף הנמל שממנו יצאו ספינות נוסעים למרבית נמלי תבל. ממנו הפליגו למסעם המהגרים אל אמריקה, בדרכם אל היבשת החדשה ולא פעם ביחד עם משלוחי העבדים.
כאן פרקו סבלים מטענים שהובאו על גבי ספינות סוחר, מהקולוניות הרחוקות של האימפריה הבריטית.
מאז נחנך ב-1839, בידי הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, הופעל הרציף - עד לסגירתו הסופית בשנת 1972.
במשך שנים לאחר מכן היה אזור הרציף מוזנח ועני. בעשורים האחרונים הוא עבר תנופת בנייה רצינית ושיפוץ של חלקים ומבנים רבים בו. כיום, לאחר שהאזור עבר חידוש ומתיחת פנים אדירה, הוא נחשב לאחד הפופולריים והיפים בליברפול.
#טיפים
מאלברט דוק יוצאים מרבית הסיורים המודרכים בעיר.
באלברט נמצאת גם לשכת התיירות המקומית.
כיף לאכול את ארוחת הצהריים באחת המסעדות שעל רציף אלברט.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/S8n2nmx-AgA
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8DiY3GaTytU
ביקור במקום:
https://youtu.be/ODCNI7GnP-8
הדרכה:
https://youtu.be/GFs33sWo5PI
אלברט דוק, או מספנת אלברט (Albert Dock), הוא רציף גדול והמקום הראשון שאליו מגיעים מרבית התיירים הבאים לעיר ליברפול.
אזור המזחים שכאן הפך בעשורים האחרונים למתחם התיירות העיקרי של העיר.
הרציף מקיף את מה שהיה מעגן האוניות העתיק של העיר. בימינו הוא מתחם מדהים ומלא אטרקציות, ששווה לבלות בו עד יום שלם.
רציף אלברט היה בעבר אזור הרציפים של אחד הנמלים הפעילים ביותר בעולם. בהמשך לא היטיבה ההיסטוריה ולא עשתה עימו ועם ליברפול חסד והוא הוזנח והיה לסוג של סמל לעזובת העיר.
מחסנים ומפעלים נבנו באלברט דוק, לראשונה בעולם, מלבנים אדומות ובשילוב של ברזל.
בשנים האחרונות הפך הרציף לאחד האזורים המתויירים בעיר ולמוקד תרבותי מרכזי בעיר.
#מה תראו כאן?
במעגן אלברט תראו את אזור הרציפים המשופץ, פעם אזור רציפים אפרורי ובשנים האחרונות אחד המתחמים התיירותיים והתרבותיים החשובים בעיר.
כדי למנוע דליקות, המחסנים כאן הם מהראשונים שנבנו לא מהבנייה המסורתית מעץ, אלא מלבנים אדומות וברזל. באותם מבני הלבנים האדומות המשוחזרים שבאזור הרציפים והמספנה, ממוקמים כיום בתי קפה, מסעדות, ברים ומוזיאונים, לצד הארנה של העיר.
באלברט דוק כמה ממוקדי העניין והאטרקציות החשובים בעיר. מהגלגל הענק של ליברפול, דרך הצוללת הגרמנית - ה"U-boat Story" ועד למוזיאונים המרכזיים של העיר.
ביניהם תראו כאן את מוזיאון העבדות, היחיד מסוגו בעולם, מוזיאון ה"טייט גלרי" המפורסם לאמנות עכשווית (האח הצעיר של המוזיאון בשם זה מלונדון), המוזיאון הימי של ליברפול וה"ביטלס סטורי" - המוזיאון לתולדות הלהקה המפורסמת בתולדות הפופ.
בסמוך גם שלושת הבניינים האייקוניים של ליברפול, "שלושת הגרציות", שהם הבניין המלכותי, בניין המלך ובניין נמל ליברפול.
מתחת למספנה המוקפת במבנים עם עבר של מחסנים, ישנה קולונדה שבה פועלות כיום חנויות ובתי קפה.
גם קו החוף שליד הוכתר בידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#תולדות הרציף
רציף אלברט היה רציף הנמל שממנו יצאו ספינות נוסעים למרבית נמלי תבל. ממנו הפליגו למסעם המהגרים אל אמריקה, בדרכם אל היבשת החדשה ולא פעם ביחד עם משלוחי העבדים.
כאן פרקו סבלים מטענים שהובאו על גבי ספינות סוחר, מהקולוניות הרחוקות של האימפריה הבריטית.
מאז נחנך ב-1839, בידי הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, הופעל הרציף - עד לסגירתו הסופית בשנת 1972.
במשך שנים לאחר מכן היה אזור הרציף מוזנח ועני. בעשורים האחרונים הוא עבר תנופת בנייה רצינית ושיפוץ של חלקים ומבנים רבים בו. כיום, לאחר שהאזור עבר חידוש ומתיחת פנים אדירה, הוא נחשב לאחד הפופולריים והיפים בליברפול.
#טיפים
מאלברט דוק יוצאים מרבית הסיורים המודרכים בעיר.
באלברט נמצאת גם לשכת התיירות המקומית.
כיף לאכול את ארוחת הצהריים באחת המסעדות שעל רציף אלברט.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/S8n2nmx-AgA
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8DiY3GaTytU
ביקור במקום:
https://youtu.be/ODCNI7GnP-8
הדרכה:
https://youtu.be/GFs33sWo5PI
#על הנמל עם המעבורות והאוניות הגדולות
נמל הלסינקי (Helsinki Port), הנמצא במרחק צעדים מכיכר הסנאט, הוא הנמל העיקרי של העיר.
מהנמל שכאן יוצאות מעבורות קטנות ומקומיות, בין היתר לאי סואומנלינה, בו נמצא המבצר ההיסטורי שהפך לאטרקציה תיירותית חשובה ולקהילת אמנים מסקרנת.
יש כאן מעבורת גם לאיי ים הארכיפלג, בפינית סאריסטומרי (Saaristomeri) ובמיוחד אל גן החיות הלסינקי, שעל האי קורקיסרי (Korkeasaari).
מכאן גם יוצאות המעבורות הגדולות, אל ערים כמו שטוקהולם, בירת שוודיה וטאלין, בירת אסטוניה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/E1r8W4hFHKY
ביקור במקום
https://youtu.be/yut1T3UqpKI
הדרכה
https://youtu.be/O3O95nud1cY
נמל הלסינקי (Helsinki Port), הנמצא במרחק צעדים מכיכר הסנאט, הוא הנמל העיקרי של העיר.
מהנמל שכאן יוצאות מעבורות קטנות ומקומיות, בין היתר לאי סואומנלינה, בו נמצא המבצר ההיסטורי שהפך לאטרקציה תיירותית חשובה ולקהילת אמנים מסקרנת.
יש כאן מעבורת גם לאיי ים הארכיפלג, בפינית סאריסטומרי (Saaristomeri) ובמיוחד אל גן החיות הלסינקי, שעל האי קורקיסרי (Korkeasaari).
מכאן גם יוצאות המעבורות הגדולות, אל ערים כמו שטוקהולם, בירת שוודיה וטאלין, בירת אסטוניה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/E1r8W4hFHKY
ביקור במקום
https://youtu.be/yut1T3UqpKI
הדרכה
https://youtu.be/O3O95nud1cY
#על הנמל של תל אביב שהפך לאתר בילויים שוקק חיים
כיום הפך מתחם נמל תל אביב לאחד מאתרי הבילוי והתיירות הפופולריים בתל אביב, אבל ההתחלה הייתה צנועה יותר. ביחד עם לידת העיר תל אביב נולד גם החלום לנמל עברי, שאינו נמל יפו.
אבל רק עם פרוץ המרד הערבי הגדול ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-1936, והשביתה הכללית שהוכרזה על ידי הערבים וגרמה להשבתה כללית של נמל יפו, שנמשכה חצי שנה, רק אז קיבלו מממשלת המנדט אישור לפריקת סחורות בחוף תל-אביב.
כדי שהבריטים לא יתחרטו, נבנה במהירות מזח העץ הראשון בצפון העיר, ליד שפך הירקון. הוא נבנה על חוף שהיה בחלקו בבעלות העירייה, בסמוך לבנייני יריד המזרח שיועדו להיות המחסנים של נמל הפריקה החדש.
כך נולד מה שהחל כתשובה יצירתית למאורעות הדמים והיה לנמל של תל אביב הצעירה. ב-19 במאי 1936 פרקו סבלים את האניה הראשונה, כשההמונים מסביב חוגגים בשירת "התקווה".
בחודשים שאחרי נסחף גשר העץ ובמקומו נבנה מזח ברזל ארוך ונחפרה בחוף בריכת המעגן לסירות. המעניין הוא שמכיוון שהממשלה אסרה על עיריית תל אביב לממן את בניית הנמל, גוייס כל המימון לבניית הנמל באמצעות חברה פרטית שהוקמה לשם כך. מניות החברה, בשם "'אוצר מפעלי ים בע"מ", הונפקו לציבור ונרכשו בהמוניהן על ידי רבים. ביישוב היהודי ראו בנמל החדש צעד ראשון לעצמאות והתגאו בכך שהוא נבנה על ידי הציבור היהודי, ללא תמיכת הממסד הבריטי או העירוני.
שנתיים אחרי הקמת הנמל הוגשם עוד חלום, כשנמל הסחורות התרחב ונפתח נמל הנוסעים במקום. במהלך מלחמת העולם השנייה הנמל נסגר ומתקניו נתפסו ברובם, על ידי הצבא הבריטי, לטובת המאמץ המלחמתי.
עם הקמת המדינה הסתבר עד כמה הקמתו הייתה חשובה. נמל תל-אביב היה הנמל היחידי בשליטה יהודית. חשיבותו למלחמה הייתה אדירה, לצרכי הבאת אספקה לצה"ל הצעיר ולהברחת כלי נשק הכרחיים למלחמת העצמאות.
אבל בשנות ה-60 סגרה למעשה ממשלת ישראל את הנמל, כמו גם את נמל יפו, והעדיפה להקים את נמל אשדוד. המקום הוזנח והפך למחסנים בלבד. רק בתחילת שנות ה-2000 החל תהליך הגאולה של הנמל המוזנח והפיכתו למתחם בילוי ופנאי תוסס.
#מה היה יריד המזרח?
נמל תל אביב התבסס על מה שנקרא "יריד המזרח", מיזם שהוקם בשנת 1934 במגרשי התערוכה שבצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב. היריד הוכרז כחלק מחגיגות חצי היובל לייסוד העיר תל אביב. השתתפו בו 30 מדינות ומעל חצי מיליון איש ביקרו בו, בחודש וחצי הראשונים.
מרבית ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. האדריכלים היהודים הבולטים של התקופה תכננו בו אז ביתנים שונים. אחד מהם, אריה אלחנני, עיצב את סמל היריד - "הגמל המעופף", שהוצב על ראש התורן בכניסה ליריד.
ביריד, שזכה להצלחה גדולה ויהפוך בשנים הבאות ליריד שנתי, הציגו יצרנים וצרכנים מכל העולם. הוא יצר מפגש בין ארצות המזרח המתעורר עם מדינות אירופה המשגשגות באותה תקופה. כנכס דיפלומטי וכלכלי הפך יריד המזרח את העיר הצעירה תל אביב, למוקד של מפגש מסחרי בין מזרח למערב וקידם את התוצרת המקומית בארץ ובחו"ל. במבני היריד התארחו אז ארצות רבות, כולל בריטניה וברית המועצות - מעצמות באותה תקופה.
כך היה מוכן יריד המזרח לפגוש את ההיסטוריה, כשהיה הבסיס לנמל תל-אביב, שעתיד להפתח בשנים הבאות ולהפוך לנמל פעיל ומשגשג.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Uhp7YTnINz8
כיום הפך מתחם נמל תל אביב לאחד מאתרי הבילוי והתיירות הפופולריים בתל אביב, אבל ההתחלה הייתה צנועה יותר. ביחד עם לידת העיר תל אביב נולד גם החלום לנמל עברי, שאינו נמל יפו.
אבל רק עם פרוץ המרד הערבי הגדול ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-1936, והשביתה הכללית שהוכרזה על ידי הערבים וגרמה להשבתה כללית של נמל יפו, שנמשכה חצי שנה, רק אז קיבלו מממשלת המנדט אישור לפריקת סחורות בחוף תל-אביב.
כדי שהבריטים לא יתחרטו, נבנה במהירות מזח העץ הראשון בצפון העיר, ליד שפך הירקון. הוא נבנה על חוף שהיה בחלקו בבעלות העירייה, בסמוך לבנייני יריד המזרח שיועדו להיות המחסנים של נמל הפריקה החדש.
כך נולד מה שהחל כתשובה יצירתית למאורעות הדמים והיה לנמל של תל אביב הצעירה. ב-19 במאי 1936 פרקו סבלים את האניה הראשונה, כשההמונים מסביב חוגגים בשירת "התקווה".
בחודשים שאחרי נסחף גשר העץ ובמקומו נבנה מזח ברזל ארוך ונחפרה בחוף בריכת המעגן לסירות. המעניין הוא שמכיוון שהממשלה אסרה על עיריית תל אביב לממן את בניית הנמל, גוייס כל המימון לבניית הנמל באמצעות חברה פרטית שהוקמה לשם כך. מניות החברה, בשם "'אוצר מפעלי ים בע"מ", הונפקו לציבור ונרכשו בהמוניהן על ידי רבים. ביישוב היהודי ראו בנמל החדש צעד ראשון לעצמאות והתגאו בכך שהוא נבנה על ידי הציבור היהודי, ללא תמיכת הממסד הבריטי או העירוני.
שנתיים אחרי הקמת הנמל הוגשם עוד חלום, כשנמל הסחורות התרחב ונפתח נמל הנוסעים במקום. במהלך מלחמת העולם השנייה הנמל נסגר ומתקניו נתפסו ברובם, על ידי הצבא הבריטי, לטובת המאמץ המלחמתי.
עם הקמת המדינה הסתבר עד כמה הקמתו הייתה חשובה. נמל תל-אביב היה הנמל היחידי בשליטה יהודית. חשיבותו למלחמה הייתה אדירה, לצרכי הבאת אספקה לצה"ל הצעיר ולהברחת כלי נשק הכרחיים למלחמת העצמאות.
אבל בשנות ה-60 סגרה למעשה ממשלת ישראל את הנמל, כמו גם את נמל יפו, והעדיפה להקים את נמל אשדוד. המקום הוזנח והפך למחסנים בלבד. רק בתחילת שנות ה-2000 החל תהליך הגאולה של הנמל המוזנח והפיכתו למתחם בילוי ופנאי תוסס.
#מה היה יריד המזרח?
נמל תל אביב התבסס על מה שנקרא "יריד המזרח", מיזם שהוקם בשנת 1934 במגרשי התערוכה שבצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב. היריד הוכרז כחלק מחגיגות חצי היובל לייסוד העיר תל אביב. השתתפו בו 30 מדינות ומעל חצי מיליון איש ביקרו בו, בחודש וחצי הראשונים.
מרבית ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. האדריכלים היהודים הבולטים של התקופה תכננו בו אז ביתנים שונים. אחד מהם, אריה אלחנני, עיצב את סמל היריד - "הגמל המעופף", שהוצב על ראש התורן בכניסה ליריד.
ביריד, שזכה להצלחה גדולה ויהפוך בשנים הבאות ליריד שנתי, הציגו יצרנים וצרכנים מכל העולם. הוא יצר מפגש בין ארצות המזרח המתעורר עם מדינות אירופה המשגשגות באותה תקופה. כנכס דיפלומטי וכלכלי הפך יריד המזרח את העיר הצעירה תל אביב, למוקד של מפגש מסחרי בין מזרח למערב וקידם את התוצרת המקומית בארץ ובחו"ל. במבני היריד התארחו אז ארצות רבות, כולל בריטניה וברית המועצות - מעצמות באותה תקופה.
כך היה מוכן יריד המזרח לפגוש את ההיסטוריה, כשהיה הבסיס לנמל תל-אביב, שעתיד להפתח בשנים הבאות ולהפוך לנמל פעיל ומשגשג.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Uhp7YTnINz8
נמלים
#על הנמל העתיק בישראל
נמל יפו (Jaffa port) הוא מהנמלים הקדומים בעולם. זהו נמל שפועל ללא הפסקה, מאז התקופה הכנענית. הוא מוזכר כבר בספר יונה, בתור הנמל שממנו ברח יונה הנביא לתרשיש. הפסוק: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ…" (יונה, פרק א', ג).
הנמל הזה הוא שהפך את יפו לאחת הערים החשובות באגן המזרחי של הים התיכון. כבר מאות שנים שנמל יפו הוא שער הכניסה המערבי של ארץ ישראל. במשך אלפי שנים שימש הנמל ספנים, דייגים, סוחרים, צליינים, כובשים, עולים בכל עליות ישראל ומהגרים אחרים, אל הארץ וממנה.
נמל יפו היה נמל שאליו הגיעו כל העולים לארץ ישראל בספינות. אליו הגיע הרצל בביקורו המפורסם בארץ ישראל בשנת 1898, בהזמנת הסולטן התורכי. עד לאמצע תקופת המנדט הבריטי הוא היה הנמל הראשי של ארץ ישראל. ב-1920 הגיע ממנו הנציב העליון הראשון של הבריטים, הרברט סמואל.
שלטונות המנדט הבריטי שיפצו את נמל יפו, הקימו מגדלור, מחסנים גדולים, ובית מכס ובניין מנהלה בסגנון הבינלאומי שהיום הפך למבנה מושמץ ולא אהוב בנמל. הבריטים גם הוסיפו על סלעי החוף שובר גלים מבטון.
בקומה השנייה של המבנה הדרומי משורת המבנים העתיקים של הנמל אפשר לראות את החלון שעליו מספרים המדריכים שהוא החלון המשקיף אל הים התיכון מהשיר של פוליקר "חלון לים התיכון". כמובן שאין קשר בינו לבין השיר, שאינו ביוגרפי אלא בהשראת סיפורים של הורי המלחין, פוליקר, והתמלילן שכתב את מילות השיר, יעקב גלעד.
כיום יוצאים מנמל יפו השכם בבוקר או בלילה, בעיקר דייגים, שחוזרים אחר-כך ומוכרים את שללם על הרציף. שווה לקנות שם דגים טריים ולהכינם בבית. אם אתם רעבים, יש כאן שורת מסעדות ציוריות יותר ופחות, שמציעות על החוף ממיטב הדגים ומאכלי הים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X4L0LqhAiGg
נמל יפו (Jaffa port) הוא מהנמלים הקדומים בעולם. זהו נמל שפועל ללא הפסקה, מאז התקופה הכנענית. הוא מוזכר כבר בספר יונה, בתור הנמל שממנו ברח יונה הנביא לתרשיש. הפסוק: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ…" (יונה, פרק א', ג).
הנמל הזה הוא שהפך את יפו לאחת הערים החשובות באגן המזרחי של הים התיכון. כבר מאות שנים שנמל יפו הוא שער הכניסה המערבי של ארץ ישראל. במשך אלפי שנים שימש הנמל ספנים, דייגים, סוחרים, צליינים, כובשים, עולים בכל עליות ישראל ומהגרים אחרים, אל הארץ וממנה.
נמל יפו היה נמל שאליו הגיעו כל העולים לארץ ישראל בספינות. אליו הגיע הרצל בביקורו המפורסם בארץ ישראל בשנת 1898, בהזמנת הסולטן התורכי. עד לאמצע תקופת המנדט הבריטי הוא היה הנמל הראשי של ארץ ישראל. ב-1920 הגיע ממנו הנציב העליון הראשון של הבריטים, הרברט סמואל.
שלטונות המנדט הבריטי שיפצו את נמל יפו, הקימו מגדלור, מחסנים גדולים, ובית מכס ובניין מנהלה בסגנון הבינלאומי שהיום הפך למבנה מושמץ ולא אהוב בנמל. הבריטים גם הוסיפו על סלעי החוף שובר גלים מבטון.
בקומה השנייה של המבנה הדרומי משורת המבנים העתיקים של הנמל אפשר לראות את החלון שעליו מספרים המדריכים שהוא החלון המשקיף אל הים התיכון מהשיר של פוליקר "חלון לים התיכון". כמובן שאין קשר בינו לבין השיר, שאינו ביוגרפי אלא בהשראת סיפורים של הורי המלחין, פוליקר, והתמלילן שכתב את מילות השיר, יעקב גלעד.
כיום יוצאים מנמל יפו השכם בבוקר או בלילה, בעיקר דייגים, שחוזרים אחר-כך ומוכרים את שללם על הרציף. שווה לקנות שם דגים טריים ולהכינם בבית. אם אתם רעבים, יש כאן שורת מסעדות ציוריות יותר ופחות, שמציעות על החוף ממיטב הדגים ומאכלי הים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X4L0LqhAiGg
#על הנמל הגדול יותר שנקרא הנמל הקטן
על אף שמה התיאורי, המַרִינָה פִּיקוֹלָה (Marina Piccola) בסורנטו, בעברית "הנמל הקטן", היא הנמל הגדול של העיר דווקא.
מרינה פיקולה היא אחד מנמלי העיר, ביחד עם מרינה גראנדה (Marina Grande), שפירושה "הנמל הגדול". אנשים כאן מתייחסים אליו כחוף מרינה פיקולה. הסיבה היא שהצוקים כאן יורדים בחדות אל הים מה שלא מותיר מקום לחופי רחצה. לכן נבנה כאן מעין חוף רחצה על גבי רמפות שהוצבו על המים.
אם אינכם יכולים להגיע אל המרינה עצמה, תוכלו לצפות אליה ממרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, ראו בתגית "וילה קומונאלה".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/F7-qUTUe7DY
על אף שמה התיאורי, המַרִינָה פִּיקוֹלָה (Marina Piccola) בסורנטו, בעברית "הנמל הקטן", היא הנמל הגדול של העיר דווקא.
מרינה פיקולה היא אחד מנמלי העיר, ביחד עם מרינה גראנדה (Marina Grande), שפירושה "הנמל הגדול". אנשים כאן מתייחסים אליו כחוף מרינה פיקולה. הסיבה היא שהצוקים כאן יורדים בחדות אל הים מה שלא מותיר מקום לחופי רחצה. לכן נבנה כאן מעין חוף רחצה על גבי רמפות שהוצבו על המים.
אם אינכם יכולים להגיע אל המרינה עצמה, תוכלו לצפות אליה ממרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, ראו בתגית "וילה קומונאלה".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/F7-qUTUe7DY
#על הנמל העתיק של העיר היפה חאניה
הנמל הוונציאני בחאניה (Chania Old Venetian Harbor) הוא נמל ציורי שמצדיק את כל הקלישאות, על הקסם של האיים היווניים והתושבים החביבים והמזמינים שחיים בהם.
מבט בנמל המרהיב של חאניה מגלם את כל מה שיפה כאן ואת העירוב בין דורות של כובשים, השפעות, סגנונות ובנאים. על אף המוני התיירים שמגיעים אליו, הנמל שומר על הקסם הים-תיכוני שלו, שמערב השפעות יווניות, תורכיות ואיטלקיות.
כאן, בנמל של חאניה, צולם הסרט המפורסם "זורבה היווני". בין הסירות למזח, ברקע הבתים החינניים ובעלי החזות הרעועה, הפליא היווני הקולנועי להקסים את חובבי הקולנוע ולהפוך את איי יוון לאחד ממוקדי התיירות הנחשקים בעולם.
אם זמנכם מוגבל, עלו אל מגדל התצפית הוונציאני שבצדו המערבי של הנמל. ראו מכאן את השילוב הייחודי של בתים ונציאניים, גגות רעפים בסגנון אירופאי, מרפסות עץ תורכיות-עות'מניות, מגדלי כנסיות וצריחי מסגדים. באופן סמלי, לא תראו מכאן את בית הכנסת היהודי "עץ החיים", שנותר מהקהילה היהודית שחיה כאן פעם, עד השואה ב-1944.
מה שכן תוכלו לראות מכאן הוא מגוון האתרים שמסביב. ממבצר הפירקס והמזח שצורתו של סהר ועד מסגד היניצ'רים רב-הכיפות. מולו ניבט המגדלור הוונציאני שבקצה שובר הגלים.
#מה לעשות בנמל?
מסביבכם יש מספר אתרים מעניינים לביקור. לחצו על הלוגו שלנו ותראו. לאחר מכן, למי שזמנם בידם - יש בנמל הישן, היפה והנקי של חאניה, עם הבתים הצבעוניים שמקיפים אותו, מגוון טברנות ומסעדות, ברים ובתי קפה נעימים. שבו ותיהנו מהבריזה ומריח הים, לצד המטעמים המקומיים ומשהו לשתות. קחו את הזמן, אתם ביוון!
ההנאה תגדל עוד, אם תמצאו את הזמן לשוטט בסמטאות הנמל. גם ביום וגם בלילה, מדובר בהצצה קסומה אל ההיסטוריה והארכיטקטורה של האי והעיר העתיקה ובאנשים שעושים אותם נעימים כל כך.
בין לבין, במגוון החנויות שבסמטאות הנמל, תוכלו ליהנות משופינג מקומי. כאן נמכרים דברי עור, בגדים, נעליים, קוסמטיקה מקומית ומזכרות לתיירים. תיהנו!
מבט מקרוב על הנמל העתיק וחאניה:
https://youtu.be/rmY52lmoZ4s
בואו לנמל הווניציאני של חניה:
https://youtu.be/LMQpSbuz0YE
הנמל הוונציאני בחאניה (Chania Old Venetian Harbor) הוא נמל ציורי שמצדיק את כל הקלישאות, על הקסם של האיים היווניים והתושבים החביבים והמזמינים שחיים בהם.
מבט בנמל המרהיב של חאניה מגלם את כל מה שיפה כאן ואת העירוב בין דורות של כובשים, השפעות, סגנונות ובנאים. על אף המוני התיירים שמגיעים אליו, הנמל שומר על הקסם הים-תיכוני שלו, שמערב השפעות יווניות, תורכיות ואיטלקיות.
כאן, בנמל של חאניה, צולם הסרט המפורסם "זורבה היווני". בין הסירות למזח, ברקע הבתים החינניים ובעלי החזות הרעועה, הפליא היווני הקולנועי להקסים את חובבי הקולנוע ולהפוך את איי יוון לאחד ממוקדי התיירות הנחשקים בעולם.
אם זמנכם מוגבל, עלו אל מגדל התצפית הוונציאני שבצדו המערבי של הנמל. ראו מכאן את השילוב הייחודי של בתים ונציאניים, גגות רעפים בסגנון אירופאי, מרפסות עץ תורכיות-עות'מניות, מגדלי כנסיות וצריחי מסגדים. באופן סמלי, לא תראו מכאן את בית הכנסת היהודי "עץ החיים", שנותר מהקהילה היהודית שחיה כאן פעם, עד השואה ב-1944.
מה שכן תוכלו לראות מכאן הוא מגוון האתרים שמסביב. ממבצר הפירקס והמזח שצורתו של סהר ועד מסגד היניצ'רים רב-הכיפות. מולו ניבט המגדלור הוונציאני שבקצה שובר הגלים.
#מה לעשות בנמל?
מסביבכם יש מספר אתרים מעניינים לביקור. לחצו על הלוגו שלנו ותראו. לאחר מכן, למי שזמנם בידם - יש בנמל הישן, היפה והנקי של חאניה, עם הבתים הצבעוניים שמקיפים אותו, מגוון טברנות ומסעדות, ברים ובתי קפה נעימים. שבו ותיהנו מהבריזה ומריח הים, לצד המטעמים המקומיים ומשהו לשתות. קחו את הזמן, אתם ביוון!
ההנאה תגדל עוד, אם תמצאו את הזמן לשוטט בסמטאות הנמל. גם ביום וגם בלילה, מדובר בהצצה קסומה אל ההיסטוריה והארכיטקטורה של האי והעיר העתיקה ובאנשים שעושים אותם נעימים כל כך.
בין לבין, במגוון החנויות שבסמטאות הנמל, תוכלו ליהנות משופינג מקומי. כאן נמכרים דברי עור, בגדים, נעליים, קוסמטיקה מקומית ומזכרות לתיירים. תיהנו!
מבט מקרוב על הנמל העתיק וחאניה:
https://youtu.be/rmY52lmoZ4s
בואו לנמל הווניציאני של חניה:
https://youtu.be/LMQpSbuz0YE
#על המפרץ הנסתר הכי ידוע של סנטוריני
מפרץ אַמוּדִי (Ammoudi) הוא בעצם נמל קטן וחינני, שמסתתר במורד הצוק, מרחק של 10 דקות ירידה ב-220 מדרגות מהכפר איה. מדובר בנמל רומנטי במיוחד, שיש בו מסעדות דגים מעולות ואווירה נעימה ולא המונית.
זהו לא ממש נמל, אלא יותר מעגן סירות מקומי. הוא גם לא בדיוק חוף. במקרה הטוב יש בו מקום לשחות לצד סלעים או לעבר אי קטן שנמצא לא רחוק מהחוף.
אגב, באַמוּדִי יש מספר מסעדות דגים. אחת אהודה ומוערכת מאד נקראת Sunset. אם תרצו לסעוד בה, ובמיוחד אם תרצו מקומות ישיבה בשורה הראשונה אל הים, חשוב להזמין כרטיסים מראש. גם מסעדת "קטינה" זוכה להמלצות. בתיאבון!
#טיפים
על אף שיש כביש קטן שיורד אליו, לא מומלץ לרדת לנמל אמודי עם הרכב. הכביש היורד צר מדי והסיכוי שתמצאו חניה למטה שואף לאפס.
הירידה במדרגות אינה קשה במיוחד, אבל העליה עלולה להקשות עליכם. אפשר לשכור חמור שיעלה אתכם למעלה, או לבקש באחת המסעדות שיזמינו לכם מקום במונית שרות היורדת לכאן.
קבלו הצצה מהירה:
https://youtu.be/NtxuGxHV3C8
מפרץ אַמוּדִי (Ammoudi) הוא בעצם נמל קטן וחינני, שמסתתר במורד הצוק, מרחק של 10 דקות ירידה ב-220 מדרגות מהכפר איה. מדובר בנמל רומנטי במיוחד, שיש בו מסעדות דגים מעולות ואווירה נעימה ולא המונית.
זהו לא ממש נמל, אלא יותר מעגן סירות מקומי. הוא גם לא בדיוק חוף. במקרה הטוב יש בו מקום לשחות לצד סלעים או לעבר אי קטן שנמצא לא רחוק מהחוף.
אגב, באַמוּדִי יש מספר מסעדות דגים. אחת אהודה ומוערכת מאד נקראת Sunset. אם תרצו לסעוד בה, ובמיוחד אם תרצו מקומות ישיבה בשורה הראשונה אל הים, חשוב להזמין כרטיסים מראש. גם מסעדת "קטינה" זוכה להמלצות. בתיאבון!
#טיפים
על אף שיש כביש קטן שיורד אליו, לא מומלץ לרדת לנמל אמודי עם הרכב. הכביש היורד צר מדי והסיכוי שתמצאו חניה למטה שואף לאפס.
הירידה במדרגות אינה קשה במיוחד, אבל העליה עלולה להקשות עליכם. אפשר לשכור חמור שיעלה אתכם למעלה, או לבקש באחת המסעדות שיזמינו לכם מקום במונית שרות היורדת לכאן.
קבלו הצצה מהירה:
https://youtu.be/NtxuGxHV3C8
#על הנמל המככב בסרטי הונג קונג
ויקטוריה הארבור (Victoria Harbour) הוא נמל טבעי ענקי ואחד העמוסים בעולם. זהו הנמל המפורסם של העיר, מקום שאין כמעט סרט שמצולם בהונג קונג, שלא יציג אותו. בהיותה צומת עסקית ומסחרית מובילה באסיה, הנמל הזה היה מאז ומתמיד הנכס היקר ביותר של הונג קונג.
בוויקטוריה הרבור בולטת במיוחד התנועה המתמדת של אינספור הספינות הגדולות, אניות הענק והמכליות עצומות הממדים. יש בו שייט בלתי נגמר של שפע מפרשיות ויכטות מפוארות. כל אלה הופכים את נמל ויקטוריה למקום פעיל והומה מאין כמותו.
הנמל הולך וגדל כל הזמן. זאת כתוצאה מהגדילה של הפעילות העסקית בהונג קונג והצורך המתמיד לשרת עוד ועוד שווקים ותעשיות. בנוסף, נוצרים בנמל גם שטחי מסחר חדשים והנמל הולך ומתרחב לכיוון הים. אין דבר שמעיד על כך יותר, מאשר העובדה שהמזח של המאה ה-19 נמצא בימינו עמוק ביבשה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Wy4_DZpFrGo
ביקור במקום:
https://youtu.be/ZugmI6lCKO0
בלילה:
https://youtu.be/Ki5_9kO97CQ
ויקטוריה הארבור (Victoria Harbour) הוא נמל טבעי ענקי ואחד העמוסים בעולם. זהו הנמל המפורסם של העיר, מקום שאין כמעט סרט שמצולם בהונג קונג, שלא יציג אותו. בהיותה צומת עסקית ומסחרית מובילה באסיה, הנמל הזה היה מאז ומתמיד הנכס היקר ביותר של הונג קונג.
בוויקטוריה הרבור בולטת במיוחד התנועה המתמדת של אינספור הספינות הגדולות, אניות הענק והמכליות עצומות הממדים. יש בו שייט בלתי נגמר של שפע מפרשיות ויכטות מפוארות. כל אלה הופכים את נמל ויקטוריה למקום פעיל והומה מאין כמותו.
הנמל הולך וגדל כל הזמן. זאת כתוצאה מהגדילה של הפעילות העסקית בהונג קונג והצורך המתמיד לשרת עוד ועוד שווקים ותעשיות. בנוסף, נוצרים בנמל גם שטחי מסחר חדשים והנמל הולך ומתרחב לכיוון הים. אין דבר שמעיד על כך יותר, מאשר העובדה שהמזח של המאה ה-19 נמצא בימינו עמוק ביבשה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Wy4_DZpFrGo
ביקור במקום:
https://youtu.be/ZugmI6lCKO0
בלילה:
https://youtu.be/Ki5_9kO97CQ
נמל מנדראקי
#על הנמל של העיר רודוס
נמל מנדראקי (Mandraki Harbor) העתיק, אחד משלושת הנמלים של רודוס, הוא הנמל היחידי שיאכטות יכולות לעגון בו והנמל שממנו תוכלו לתפוס מעבורת לכל מקום.
זהו אחד מחמשת הנמלים העתיקים של רודוס. צורת הנמל היא עגולה, כשמשני צידיו הוא סוגר על פתח הנמל בשני עמודי אבן. צורה זו של הנמל, אגב, היא הסיבה לשם מנדראקי, שפירושו ביוונית "מכלאות הצאן". הסיבה? - צורתו העגולה של הנמל הזכירה לתושבי העיר את מכלאות הצאן העתיקות...
העמודים הללו שמשני צידי הכניסה לנמל, מסמנים את מקומו של הקולוסוס האגדי, שניצב כאן בימי קדם. הקולוסוס מרודוס היה פסל ענק של הליוס, אל השמש היווני. הפסל הענק הזה היה אחד משבעת פלאי תבל, של העולם העתיק. בימינו לא ניתן לחזות בפסל עוד, לאחר שקרס ברעידת אדמה.
על שני עמודי הענק, המסמנים בנמל את מיקומו המשוער של הקולוסוס, עומדים פסלים של איילי ארד גדולים. פסל אחד הוא של אייל ששמו אלפוס (Elafos) והפסל השני הוא איילה ששמה אלפינה (Elafina). פסלי הצבאים נבנו על ידי האיטלקים ונועדו לסמל את הצבאים שהובאו לעיר, כדי לטהר אותה מנחשים. צאצאיהם חיים עד היום בפארק רודיני ובימינו הם הפכו לסמליו של האי רודוס.
לאורך המזח של נמל מנדראקי תוכלו לראות גם 3 טחנות רוח מימי הביניים. הטחנות הללו הן חלק קטן ומשוחזר, מתוך טחנות רוח רבות שהיו על האי בעבר.
עוד בנמל ניצב מבצר, שנקרא מבצר הקדוש ניקולס. המבצר הזה הוא עדות לחשיבותו של הנמל בימי קדם ועד כמה חשוב היה להגן עליו באמצעות נוכחות של צבא מסודר באותם ימים.
במנדרקי נמצאת המרינה של העיר, בה עוגנות ומתארחות מדי יום יכטות ומפרשיות רבות. מכאן יוצאות מעבורות וספינות לאיים כמו סימי ולערי רודוס דוגמת לינדוס, העיירה הלבנה.
ראו ליד הנמל את מבנה השוק החדש. ציורי הדגים שעל המבנה הגדול מסגירים את עברו כשוק הדגים העתיק של העיר. המבנה מציע שלל דוכני אוכל, מסעדות ומעדניות נחמדות.
#טיפים
מנמל מנדרקי יוצאות מעבורות אל יוון עצמה ולאיים יווניים אחרים. יש אפילו מעבורת קבועה שמפליגה מכאן אל העיר מרמריס (Marmaris ) שבתורכיה, מרחק קילומטרים בודדים מכאן.
הילדים ייהנו מאד להפוך לפיראטים, בספינת השודדים הנהדרת, הבנויה מעץ ונמצאת בגן המשחקים החביב שנמצא ממש מול הנמל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ztqXLzRhk7I
ביקור בנמל:
https://youtu.be/-Ua2oKZWqoQ
ורעיון לבנות את הקולוסוס מחדש כפסל שהוא מגדל בגובה 220 מטרים:
https://youtu.be/vM6_FoDrNeA
נמל מנדראקי (Mandraki Harbor) העתיק, אחד משלושת הנמלים של רודוס, הוא הנמל היחידי שיאכטות יכולות לעגון בו והנמל שממנו תוכלו לתפוס מעבורת לכל מקום.
זהו אחד מחמשת הנמלים העתיקים של רודוס. צורת הנמל היא עגולה, כשמשני צידיו הוא סוגר על פתח הנמל בשני עמודי אבן. צורה זו של הנמל, אגב, היא הסיבה לשם מנדראקי, שפירושו ביוונית "מכלאות הצאן". הסיבה? - צורתו העגולה של הנמל הזכירה לתושבי העיר את מכלאות הצאן העתיקות...
העמודים הללו שמשני צידי הכניסה לנמל, מסמנים את מקומו של הקולוסוס האגדי, שניצב כאן בימי קדם. הקולוסוס מרודוס היה פסל ענק של הליוס, אל השמש היווני. הפסל הענק הזה היה אחד משבעת פלאי תבל, של העולם העתיק. בימינו לא ניתן לחזות בפסל עוד, לאחר שקרס ברעידת אדמה.
על שני עמודי הענק, המסמנים בנמל את מיקומו המשוער של הקולוסוס, עומדים פסלים של איילי ארד גדולים. פסל אחד הוא של אייל ששמו אלפוס (Elafos) והפסל השני הוא איילה ששמה אלפינה (Elafina). פסלי הצבאים נבנו על ידי האיטלקים ונועדו לסמל את הצבאים שהובאו לעיר, כדי לטהר אותה מנחשים. צאצאיהם חיים עד היום בפארק רודיני ובימינו הם הפכו לסמליו של האי רודוס.
לאורך המזח של נמל מנדראקי תוכלו לראות גם 3 טחנות רוח מימי הביניים. הטחנות הללו הן חלק קטן ומשוחזר, מתוך טחנות רוח רבות שהיו על האי בעבר.
עוד בנמל ניצב מבצר, שנקרא מבצר הקדוש ניקולס. המבצר הזה הוא עדות לחשיבותו של הנמל בימי קדם ועד כמה חשוב היה להגן עליו באמצעות נוכחות של צבא מסודר באותם ימים.
במנדרקי נמצאת המרינה של העיר, בה עוגנות ומתארחות מדי יום יכטות ומפרשיות רבות. מכאן יוצאות מעבורות וספינות לאיים כמו סימי ולערי רודוס דוגמת לינדוס, העיירה הלבנה.
ראו ליד הנמל את מבנה השוק החדש. ציורי הדגים שעל המבנה הגדול מסגירים את עברו כשוק הדגים העתיק של העיר. המבנה מציע שלל דוכני אוכל, מסעדות ומעדניות נחמדות.
#טיפים
מנמל מנדרקי יוצאות מעבורות אל יוון עצמה ולאיים יווניים אחרים. יש אפילו מעבורת קבועה שמפליגה מכאן אל העיר מרמריס (Marmaris ) שבתורכיה, מרחק קילומטרים בודדים מכאן.
הילדים ייהנו מאד להפוך לפיראטים, בספינת השודדים הנהדרת, הבנויה מעץ ונמצאת בגן המשחקים החביב שנמצא ממש מול הנמל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ztqXLzRhk7I
ביקור בנמל:
https://youtu.be/-Ua2oKZWqoQ
ורעיון לבנות את הקולוסוס מחדש כפסל שהוא מגדל בגובה 220 מטרים:
https://youtu.be/vM6_FoDrNeA
תעלת נוּהָאבְן
#על הבר הארוך באירופה
נוּהָאבְן (Nyhavn) הוא הנמל החדש והציורי שבתוך תעלת מים והרחוב הכי פוטוגני בעיר קופנהגן. מדובר ברחוב בן 400 שנה היושב על תעלת נוהאבן עצמה, שהיא המפורסמת שבתעלות קופנהגן.
נוּהָאבְן פירושו בדנית "הנמל החדש", כלומר תעלת מים צרה, המחברת בין נמל קופנהגן לכיכר קונגנס ניטורב. התעלה הזו נחפרה בכדי לקרב את הים אל מרכז העיר. תודות לבתים הצבעוניים שמתנשאים מעליה ולסירות העץ העוגנות בה היא מצטלמת נפלא.
הבניינים הללו שעל התעלה נבנו עוד במאה ה- 17. כיום שוכנים בהם מסעדות, בתי קפה וברים רבים. לא סתם זכה המזח הזה לכינוי המחמיא "הבר הארוך באירופה", אם כי חייבים לציין שכאן מבלים בעיקר תיירים. המקומיים מעדיפים אזורים אחרים לבילוי.
תוכלו לבלות כאן בנסיעה על אופניים, הליכה נעימה, שייט בסירה או צפייה באנשי המקום. אבל אחת החוויות הרומנטיות בעיר היא ישיבה בקיץ באחד מבתי הקפה שצופים אל התעלה הציורית של נוהאבן ואל הבתים הצבעוניים והיפים שעל גדת התעלה, רובם עתיקים. בצידי התעלה ניתן לראות עשרות סירות ויכטות שעוגנות בה.
לכל אורכו של הרחוב תוכלו לראות ולהאזין לנגני רחוב ולמופעי להטוטים, משחק ומוסיקה בשלל סגנונות.
#היסטוריה
נוּהָאבְן נולד במאה ה-17 כנמל קופנהגן. באותה תקופה הוא פרח, כשנחפרה התעלה שנועדה לאפשר הכנסת סחורות למרכז העיר. משני צידי התעלה הסוחרים בנו את המחסנים ואת בתיהם.
אך בסוף המאה ה-19 נסגר הנמל ויצא משימוש. נטישת הבתים והמחסנים בנמל הפכה אותו למקום עזוב ונטוש. מלחים שיכורים ונפקניות גדשו אז את הנמל והעליבות חגגה.
באחד מבתי התעלה הצבעוניים והיפים, אלו עם הגגות המשולשים, במספר 69 ליתר דיוק, התגורר במשך כמעט 20 שנה, הסופר הלאומי הדני הנס כריסטיאן אנדרסן. למעשה הוא גר בבית 20 ואז בבית הזה ולבסוף עבר לבית 18, בו הוא גם נפטר. בכל מקרה, בבית הזה כתב אנדרסן כמה מסיפוריו הידועים, שאחד הידועים שבהם הוא "הנסיכה והעדשה". זוכרים?
בסוף שנות השבעים של המאה ה-20 החלו לשקם אותו. מרבית הבתים הקטנים שבנו הסוחרים במאה ה-17 וה-18 נצבעו ושופצו והפכו את נוּהָאבְן לאחד המתחמים היפים באירופה.
תיירים ובליינים, אנשי עסקים וסתם דנים שמחים, החליפו אז את השיכורים והזונות והחלו להגיע לבתי קפה, המסעדות והברים שבו. "הבר הארוך באירופה", החלו אז לכנות את המזח.
מאז הוא הפך לאיזור צבעוני ותוסס בעיר, שלאורך שעות היום, הערב והלילה הומה מבליינים. אם תגיעו בשעות הצהריים, תמצאו מקום מלא חיים וכל המסעדות, בתי הקפה והברים כאן מלאים עד אפס מקום.
#בילויים
גם ביום וגם בערב, תעלת נוּהָאבְן (Nyhavn) הציורית היא אבן שואבת ואחד ממוקדי הבילוי של תיירים בקופנהגן. גם ביום שמש אביבי וגם בצהרי הקיץ, תוכלו להגיע לכאן ולצפות ביפים והיפות של קופנהגן, המשתזפים על גדות התעלה, עם כוס בירה צוננת בידיהם.
בילוי רומנטי נחמד הוא לשבת כאן בערבי הקיץ. שבו באחד מבתי הקפה הפתוחים וצפו אל תעלת נוּהָאבְן השלווה והמיוחדת. מגוון ברים ובתי קפה פזורים כאן לאורך שני צידי התעלה. תיירים ותושבים רבים מגיעים בכל ערב לנוהאבן, לשבת באחד מבתי הקפה או הבארים וליהנות מארוחת ערב, קפה ועוגה או כוס בירה וקוקטייל מיוחד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tv1uy3nuRjw
ביקור במקום:
https://youtu.be/0MhiaSkL7Fk
הדרכה:
https://youtu.be/MLdsi0fLnak
נוּהָאבְן (Nyhavn) הוא הנמל החדש והציורי שבתוך תעלת מים והרחוב הכי פוטוגני בעיר קופנהגן. מדובר ברחוב בן 400 שנה היושב על תעלת נוהאבן עצמה, שהיא המפורסמת שבתעלות קופנהגן.
נוּהָאבְן פירושו בדנית "הנמל החדש", כלומר תעלת מים צרה, המחברת בין נמל קופנהגן לכיכר קונגנס ניטורב. התעלה הזו נחפרה בכדי לקרב את הים אל מרכז העיר. תודות לבתים הצבעוניים שמתנשאים מעליה ולסירות העץ העוגנות בה היא מצטלמת נפלא.
הבניינים הללו שעל התעלה נבנו עוד במאה ה- 17. כיום שוכנים בהם מסעדות, בתי קפה וברים רבים. לא סתם זכה המזח הזה לכינוי המחמיא "הבר הארוך באירופה", אם כי חייבים לציין שכאן מבלים בעיקר תיירים. המקומיים מעדיפים אזורים אחרים לבילוי.
תוכלו לבלות כאן בנסיעה על אופניים, הליכה נעימה, שייט בסירה או צפייה באנשי המקום. אבל אחת החוויות הרומנטיות בעיר היא ישיבה בקיץ באחד מבתי הקפה שצופים אל התעלה הציורית של נוהאבן ואל הבתים הצבעוניים והיפים שעל גדת התעלה, רובם עתיקים. בצידי התעלה ניתן לראות עשרות סירות ויכטות שעוגנות בה.
לכל אורכו של הרחוב תוכלו לראות ולהאזין לנגני רחוב ולמופעי להטוטים, משחק ומוסיקה בשלל סגנונות.
#היסטוריה
נוּהָאבְן נולד במאה ה-17 כנמל קופנהגן. באותה תקופה הוא פרח, כשנחפרה התעלה שנועדה לאפשר הכנסת סחורות למרכז העיר. משני צידי התעלה הסוחרים בנו את המחסנים ואת בתיהם.
אך בסוף המאה ה-19 נסגר הנמל ויצא משימוש. נטישת הבתים והמחסנים בנמל הפכה אותו למקום עזוב ונטוש. מלחים שיכורים ונפקניות גדשו אז את הנמל והעליבות חגגה.
באחד מבתי התעלה הצבעוניים והיפים, אלו עם הגגות המשולשים, במספר 69 ליתר דיוק, התגורר במשך כמעט 20 שנה, הסופר הלאומי הדני הנס כריסטיאן אנדרסן. למעשה הוא גר בבית 20 ואז בבית הזה ולבסוף עבר לבית 18, בו הוא גם נפטר. בכל מקרה, בבית הזה כתב אנדרסן כמה מסיפוריו הידועים, שאחד הידועים שבהם הוא "הנסיכה והעדשה". זוכרים?
בסוף שנות השבעים של המאה ה-20 החלו לשקם אותו. מרבית הבתים הקטנים שבנו הסוחרים במאה ה-17 וה-18 נצבעו ושופצו והפכו את נוּהָאבְן לאחד המתחמים היפים באירופה.
תיירים ובליינים, אנשי עסקים וסתם דנים שמחים, החליפו אז את השיכורים והזונות והחלו להגיע לבתי קפה, המסעדות והברים שבו. "הבר הארוך באירופה", החלו אז לכנות את המזח.
מאז הוא הפך לאיזור צבעוני ותוסס בעיר, שלאורך שעות היום, הערב והלילה הומה מבליינים. אם תגיעו בשעות הצהריים, תמצאו מקום מלא חיים וכל המסעדות, בתי הקפה והברים כאן מלאים עד אפס מקום.
#בילויים
גם ביום וגם בערב, תעלת נוּהָאבְן (Nyhavn) הציורית היא אבן שואבת ואחד ממוקדי הבילוי של תיירים בקופנהגן. גם ביום שמש אביבי וגם בצהרי הקיץ, תוכלו להגיע לכאן ולצפות ביפים והיפות של קופנהגן, המשתזפים על גדות התעלה, עם כוס בירה צוננת בידיהם.
בילוי רומנטי נחמד הוא לשבת כאן בערבי הקיץ. שבו באחד מבתי הקפה הפתוחים וצפו אל תעלת נוּהָאבְן השלווה והמיוחדת. מגוון ברים ובתי קפה פזורים כאן לאורך שני צידי התעלה. תיירים ותושבים רבים מגיעים בכל ערב לנוהאבן, לשבת באחד מבתי הקפה או הבארים וליהנות מארוחת ערב, קפה ועוגה או כוס בירה וקוקטייל מיוחד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tv1uy3nuRjw
ביקור במקום:
https://youtu.be/0MhiaSkL7Fk
הדרכה:
https://youtu.be/MLdsi0fLnak
המרינה החדשה
#על המרינה החדישה של העיר
המרינה החדשה באנטליה (Setur Antalya Marina) היא מהמקומות היפים בעיר. זו המרינה החדשה שבה עוגנות לא מעט יכטות של עשירים ומבקרים המגיעים אל העיר בשיט על הים התיכון.
במרינה המקסימה של אנטליה יש עמדת תצפית מרהיבה על הים התיכון ועל אנטליה כולה. כדאי להגיע לכאן ביום שמש נעים ואז המראה והחווייה הם במיטבם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9rrWZ0RDLjc
ביקור במקום:
https://youtu.be/52G7dE75V5I
המרינה החדשה באנטליה (Setur Antalya Marina) היא מהמקומות היפים בעיר. זו המרינה החדשה שבה עוגנות לא מעט יכטות של עשירים ומבקרים המגיעים אל העיר בשיט על הים התיכון.
במרינה המקסימה של אנטליה יש עמדת תצפית מרהיבה על הים התיכון ועל אנטליה כולה. כדאי להגיע לכאן ביום שמש נעים ואז המראה והחווייה הם במיטבם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9rrWZ0RDLjc
ביקור במקום:
https://youtu.be/52G7dE75V5I
הנמל העתיק של אנטליה
#על הנמל העתיק שהפך למרינה
הנמל של העיר העתיקה באנטליה (Kaleici Yat Limani) נעטף על ידיה, כאילו היא מנסה להגן ולשמור עליו. הנמל הזה שימש במשך תקופות היסטוריות ארוכות כמקור הפרנסה העיקרי של תושבי אנטליה.
כי נמל אנטליה העתיקה הוא שריד לימים אחרים. הוא נוסד כאן בזכות המפרץ הטבעי והנוח שבו, המוגן על ידי צוקים גבוהים המקיפים אותו מכל עבר. שוברי הגלים המלאכותיים שבו, לעומת זאת, נבנו ככל הנראה על ידי השלטון הסלג'וקי, אי-שם בסביבות המאה ה-11.
היום הנמל הזה הוא רק מפרץ קטן ומוקף צוקים וסלעים. הוא משמש כמרינה, שבה עוגנות בעיקר יכטות, סירות וספינות תיירים. אלה מציעות שיט אל מול חופי העיר ומפלי דודן היורדים אל הים.
במרינה המקסימה של אנטליה יש עמדת תצפית מרהיבה על הים התיכון ועל אנטליה כולה. מעבר לחומות הנמל מתחילות סמטאות העיר העתיקה, המציעות מגוון של מסעדות, ברים, בתי קפה ומועדונים. בסמטאות המתפתלות הללו משוטטים בעיקר התיירים המבקרים בעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/oIMvQDgG1Tg
ביקור במדרחוב שליד הנמל:
https://youtu.be/tT_lO0njAd0
מהמרינה תוכלו לצאת לשיט:
https://youtu.be/bL-lIqxvkuU
תצפית על הנמל:
https://youtu.be/kCp4ha8TcT8
הנמל של העיר העתיקה באנטליה (Kaleici Yat Limani) נעטף על ידיה, כאילו היא מנסה להגן ולשמור עליו. הנמל הזה שימש במשך תקופות היסטוריות ארוכות כמקור הפרנסה העיקרי של תושבי אנטליה.
כי נמל אנטליה העתיקה הוא שריד לימים אחרים. הוא נוסד כאן בזכות המפרץ הטבעי והנוח שבו, המוגן על ידי צוקים גבוהים המקיפים אותו מכל עבר. שוברי הגלים המלאכותיים שבו, לעומת זאת, נבנו ככל הנראה על ידי השלטון הסלג'וקי, אי-שם בסביבות המאה ה-11.
היום הנמל הזה הוא רק מפרץ קטן ומוקף צוקים וסלעים. הוא משמש כמרינה, שבה עוגנות בעיקר יכטות, סירות וספינות תיירים. אלה מציעות שיט אל מול חופי העיר ומפלי דודן היורדים אל הים.
במרינה המקסימה של אנטליה יש עמדת תצפית מרהיבה על הים התיכון ועל אנטליה כולה. מעבר לחומות הנמל מתחילות סמטאות העיר העתיקה, המציעות מגוון של מסעדות, ברים, בתי קפה ומועדונים. בסמטאות המתפתלות הללו משוטטים בעיקר התיירים המבקרים בעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/oIMvQDgG1Tg
ביקור במדרחוב שליד הנמל:
https://youtu.be/tT_lO0njAd0
מהמרינה תוכלו לצאת לשיט:
https://youtu.be/bL-lIqxvkuU
תצפית על הנמל:
https://youtu.be/kCp4ha8TcT8
נמל הרקליון
#על הנמל של בירת האי כרתים
הנמל של הרקליון (Heraklion) הוא נמל ססגוני ותוסס. לתיירים הוא מזכיר את יוון המסורתית הרבה יותר מהעיר עצמה. יש כאן צירוף של חנויות קטנות עם מבצר ויקטוריאני עתיק, דייגים וסירות דיג עם פועלים ומזח נעים לטיול, במיוחד בערב.
כבר שנים רבות שהנמל בהרקליון הוא גם המרכז הקולינרי של העיר. מתרכזים בו שלל טברנות מעולות, ברים, בתי קפה ואטרקציות מגוונות. בנוסף, מהנמל הזה ניתן להפליג לאיים הקיקלאדיים ולנמל פיראוס, שאליו יוצאות הפלגות גם מנמל חאניה.
כמקום המועדף לחובבי האוכל בכרתים, מצויות בו לא מעט מסעדות טובות. המסעדות המצוינות שנמצאות כאן מציעות ארוחות דגים ופירות ים. אלו נחשבים למרכיבים הפופולריים ביותר, שניתן למצוא בהרקליון.
נמל הרקליון מספק היטב את צורכי המזון של תושבי העיר. יש כאן גם מקומות עם גירוס סופלאקי ומאפים מקומיים מהטובים ביוון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/aEt0CuOzCXk
הנמל של הרקליון (Heraklion) הוא נמל ססגוני ותוסס. לתיירים הוא מזכיר את יוון המסורתית הרבה יותר מהעיר עצמה. יש כאן צירוף של חנויות קטנות עם מבצר ויקטוריאני עתיק, דייגים וסירות דיג עם פועלים ומזח נעים לטיול, במיוחד בערב.
כבר שנים רבות שהנמל בהרקליון הוא גם המרכז הקולינרי של העיר. מתרכזים בו שלל טברנות מעולות, ברים, בתי קפה ואטרקציות מגוונות. בנוסף, מהנמל הזה ניתן להפליג לאיים הקיקלאדיים ולנמל פיראוס, שאליו יוצאות הפלגות גם מנמל חאניה.
כמקום המועדף לחובבי האוכל בכרתים, מצויות בו לא מעט מסעדות טובות. המסעדות המצוינות שנמצאות כאן מציעות ארוחות דגים ופירות ים. אלו נחשבים למרכיבים הפופולריים ביותר, שניתן למצוא בהרקליון.
נמל הרקליון מספק היטב את צורכי המזון של תושבי העיר. יש כאן גם מקומות עם גירוס סופלאקי ומאפים מקומיים מהטובים ביוון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/aEt0CuOzCXk
