שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
קַזִ'ימְיֶיז', הרובע היהודי
רחוב שרוקה
רחוב ג'וזפה
בית הכנסת הישן של קרקוב
בית כנסת הרמ"א
בית הכנסת הרפורמי טמפל
#על הרובע היהודי של העיר קרקוב
הגעתם לרחוב ג'וזפה המרכזי ברובע קַזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz, יש לומר קַזִ'ימְיֶישׁ). היום זהו רובע צבעוני, תוסס ומיוחד בעיר, עם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות. אבל בעצם קאז'ימייז' הוא רובע היסטורי, שהיה בעבר הרחוק עיר עצמאית ובהמשך השנים הוא הפך לחלק מהעיר ולפרבר היהודי של קרקוב.
משנת 1495 ועד לגירוש היהודים מהעיר במלחמת העולם השנייה, הרובע שימש כמקום מושבה של הקהילה היהודית של קרקוב. עד היום נושאים חלק מהרחובות כאן שמות יהודיים, כמו ג'וזפה, איזקה, ג'קובה ואסתרי.
קאז'ימייז' של היום ממזג בין סדוק וישן לטרנדי וחדש. כתובות בעברית מזכירות את העבר. על הסדקים שבקירות מציירים בו אמני רחוב ציורים וכתובות גרפיטי ססגוניים ובתים משופצים זוכים כאן לחזית צבעונית ומלאת חיים.
בין נקודות תצפית נפלאות על נהר הוויסלה ועל נופי האזור, תראו ברחובות הרובע לא מעט עדויות לחיי היהודים כאן בעבר. לא פחות מ-7 מבני בתי כנסת עתיקים עדיין עומדים כאן על תילם. רובם שופצו או שוחזרו אחרי השואה ושניים מהם אף פעילים עד היום. לצידם ניתן למצוא כאן גם כנסיות, שחלקן גם הן פעילות.
#תולדות הרובע
הרובע היהודי, נמצא ברובע שנקרא על שם המלך קז'ימייז' הגדול. הוא ייסד אותו במקור כעיר נפרדת, עצמאית וסמוכה לקרקוב.
כבר במאה ה-14, העיר קז'ימייז' אוכלסה על ידי יהודים והפכה עם השנים להיות "שטעטעל", יישוב שחלק משמעותי בו יהודי. בקז'ימייז' גם נוסד בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, שנבנה עוד בשנת 1364.
בהדרגה גדלה העיר קרקוב, אבל קז'ימייז' עוד לא הפכה לפרבר שלה. במאה ה-15 כבר גורשו אליה יהודי קרקוב והיא הפכה ליישוב יהודי מבודד יחסית, אבל שוקק חיים.
רק במאה ה-18 נכללה קז'ימייז' בתחומי העיר קרקוב והפכה לרובע בעיר. עד הימים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הרובע אזור יהודי פעיל ומלא חיים יהודיים. הקהילה היהודית כאן ניהלה חיי קהילה עשירים ופעילות חברתית, תרבותית ומסחרית רבה. היא נחשבה אז לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה והיהודים בה מנו כ-70 אלף איש.
במלחמת העולם השנייה פונו היהודים לגטו בפודגורזה (Podgórze) ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. את השואה שרדו רק כ-6,000 איש. כיום נוכחים כאן השלטים, השפה, התרבות והמורשת היהודית בכל פינה, אבל הקהילה היהודית מונה כאן רק פחות ממאה איש.
רק פסטיבל התרבות והמוזיקה היהודית, שמתקיים כאן כל שנה בסוף חודש יוני, מחזיר לרגע את הגודש היהודי לרובע, עת אלפי תיירים ויהודים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם.
#האגדה על הולדת הרובע היהודי
היה זה בימיו של המלך קַזִ'ימְיֶיז', זה שעל שמו נקרא הרובע הזה. למלך החזק הזה הייתה מאהבת יהודיה בשם אסתרקה. היהודיה היפה ניצלה את אהבתו של המלך אליה ושכנעה אותו לסייע ליהודים שנרדפו ברחבי אירופה.
לפי האגדה, הורה המלך להקים במהירות את היישוב ובו הרובע היהודי בסמוך לבירת הממלכה באותה עת, קרקוב. משהסתיימו העבודות הוא הוציא הודעה מלכותית בה הוא מזמין את יהודי אירופה להגיע ולהקים כאן את בתיהם.
היהודים נהרו. המלך נתן להם ממשל עצמי, אוטונומיה וחופש דת. חיי הקהילה היהודית בקרקוב התחילו לפרוח ובמשך מאות שנים צמחה והתפתחה לה קהילה מאושרת וחזקה בעיר.
#היהודים בשואה
לפני מלחמת העולם השנייה היו בקרקוב כ-60 עד 70 אלף יהודים. עם כניסת הגרמנים לעיר, ב-6 בספטמבר 1939, החלו הרדיפות אחריהם.
חודשיים אחרי כן, בתחילת חודש דצמבר, ערכו הגרמנים את "האקציה" הראשונה נגד היהודים. תוך ימים הם מינו "יודנראט" ובו 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוויג.
באפריל 1940 קיבלו יהודי העיר צווים הקוראים להם לפנות את העיר בתוך ארבעה חודשים.
שנה אחר כך, ב-21 במרץ 1941, מקימים את הגטו היהודי. מכניסים לתוכו 20 אלף יהודים, כולל מגורשים רבים מכפרים וקהילות סמוכות.
ביוני 1942 נשלחים 6,000 יהודים ראשונים לבלזיץ והנאצים מתחילים את ההשמדה הפיזית של היהודים. לשם כך הם מוציאים זקנים מבתי-אבות, חולים מבתי חולים ו-300 יתומים, שנרצחים במקום.
בגטו קרקוב התארגן גם הסניף המקומי של הארגון היהודי הלוחם, שפעל בגטאות פולין השונים. במהלך המרד הם תוקפים והורגים עשרות חיילים וקצינים גרמניים.
את הגטו מחסלים לקראת מרץ 1943. חלק מהיהודים מועברים למחנה פלאשוב. השאר נשלחים להשמדה באושוויץ.
#טיפים
אוהבי אמנות הרחוב וכתובות גרפיטי ימצאו בקז'ימייז' לא מעט כאלה. אין כאן את הכמויות המצופות מריכוזי גרפיטי בעולם, אבל יש מספיק כדי להתרשם מהמסרים והמחאה האמנותית של אמני קרקוב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fvIXR7bcRLw
ביקור במקום:
הגעתם לרחוב ג'וזפה המרכזי ברובע קַזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz, יש לומר קַזִ'ימְיֶישׁ). היום זהו רובע צבעוני, תוסס ומיוחד בעיר, עם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות. אבל בעצם קאז'ימייז' הוא רובע היסטורי, שהיה בעבר הרחוק עיר עצמאית ובהמשך השנים הוא הפך לחלק מהעיר ולפרבר היהודי של קרקוב.
משנת 1495 ועד לגירוש היהודים מהעיר במלחמת העולם השנייה, הרובע שימש כמקום מושבה של הקהילה היהודית של קרקוב. עד היום נושאים חלק מהרחובות כאן שמות יהודיים, כמו ג'וזפה, איזקה, ג'קובה ואסתרי.
קאז'ימייז' של היום ממזג בין סדוק וישן לטרנדי וחדש. כתובות בעברית מזכירות את העבר. על הסדקים שבקירות מציירים בו אמני רחוב ציורים וכתובות גרפיטי ססגוניים ובתים משופצים זוכים כאן לחזית צבעונית ומלאת חיים.
בין נקודות תצפית נפלאות על נהר הוויסלה ועל נופי האזור, תראו ברחובות הרובע לא מעט עדויות לחיי היהודים כאן בעבר. לא פחות מ-7 מבני בתי כנסת עתיקים עדיין עומדים כאן על תילם. רובם שופצו או שוחזרו אחרי השואה ושניים מהם אף פעילים עד היום. לצידם ניתן למצוא כאן גם כנסיות, שחלקן גם הן פעילות.
#תולדות הרובע
הרובע היהודי, נמצא ברובע שנקרא על שם המלך קז'ימייז' הגדול. הוא ייסד אותו במקור כעיר נפרדת, עצמאית וסמוכה לקרקוב.
כבר במאה ה-14, העיר קז'ימייז' אוכלסה על ידי יהודים והפכה עם השנים להיות "שטעטעל", יישוב שחלק משמעותי בו יהודי. בקז'ימייז' גם נוסד בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, שנבנה עוד בשנת 1364.
בהדרגה גדלה העיר קרקוב, אבל קז'ימייז' עוד לא הפכה לפרבר שלה. במאה ה-15 כבר גורשו אליה יהודי קרקוב והיא הפכה ליישוב יהודי מבודד יחסית, אבל שוקק חיים.
רק במאה ה-18 נכללה קז'ימייז' בתחומי העיר קרקוב והפכה לרובע בעיר. עד הימים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הרובע אזור יהודי פעיל ומלא חיים יהודיים. הקהילה היהודית כאן ניהלה חיי קהילה עשירים ופעילות חברתית, תרבותית ומסחרית רבה. היא נחשבה אז לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה והיהודים בה מנו כ-70 אלף איש.
במלחמת העולם השנייה פונו היהודים לגטו בפודגורזה (Podgórze) ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. את השואה שרדו רק כ-6,000 איש. כיום נוכחים כאן השלטים, השפה, התרבות והמורשת היהודית בכל פינה, אבל הקהילה היהודית מונה כאן רק פחות ממאה איש.
רק פסטיבל התרבות והמוזיקה היהודית, שמתקיים כאן כל שנה בסוף חודש יוני, מחזיר לרגע את הגודש היהודי לרובע, עת אלפי תיירים ויהודים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם.
#האגדה על הולדת הרובע היהודי
היה זה בימיו של המלך קַזִ'ימְיֶיז', זה שעל שמו נקרא הרובע הזה. למלך החזק הזה הייתה מאהבת יהודיה בשם אסתרקה. היהודיה היפה ניצלה את אהבתו של המלך אליה ושכנעה אותו לסייע ליהודים שנרדפו ברחבי אירופה.
לפי האגדה, הורה המלך להקים במהירות את היישוב ובו הרובע היהודי בסמוך לבירת הממלכה באותה עת, קרקוב. משהסתיימו העבודות הוא הוציא הודעה מלכותית בה הוא מזמין את יהודי אירופה להגיע ולהקים כאן את בתיהם.
היהודים נהרו. המלך נתן להם ממשל עצמי, אוטונומיה וחופש דת. חיי הקהילה היהודית בקרקוב התחילו לפרוח ובמשך מאות שנים צמחה והתפתחה לה קהילה מאושרת וחזקה בעיר.
#היהודים בשואה
לפני מלחמת העולם השנייה היו בקרקוב כ-60 עד 70 אלף יהודים. עם כניסת הגרמנים לעיר, ב-6 בספטמבר 1939, החלו הרדיפות אחריהם.
חודשיים אחרי כן, בתחילת חודש דצמבר, ערכו הגרמנים את "האקציה" הראשונה נגד היהודים. תוך ימים הם מינו "יודנראט" ובו 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוויג.
באפריל 1940 קיבלו יהודי העיר צווים הקוראים להם לפנות את העיר בתוך ארבעה חודשים.
שנה אחר כך, ב-21 במרץ 1941, מקימים את הגטו היהודי. מכניסים לתוכו 20 אלף יהודים, כולל מגורשים רבים מכפרים וקהילות סמוכות.
ביוני 1942 נשלחים 6,000 יהודים ראשונים לבלזיץ והנאצים מתחילים את ההשמדה הפיזית של היהודים. לשם כך הם מוציאים זקנים מבתי-אבות, חולים מבתי חולים ו-300 יתומים, שנרצחים במקום.
בגטו קרקוב התארגן גם הסניף המקומי של הארגון היהודי הלוחם, שפעל בגטאות פולין השונים. במהלך המרד הם תוקפים והורגים עשרות חיילים וקצינים גרמניים.
את הגטו מחסלים לקראת מרץ 1943. חלק מהיהודים מועברים למחנה פלאשוב. השאר נשלחים להשמדה באושוויץ.
#טיפים
אוהבי אמנות הרחוב וכתובות גרפיטי ימצאו בקז'ימייז' לא מעט כאלה. אין כאן את הכמויות המצופות מריכוזי גרפיטי בעולם, אבל יש מספיק כדי להתרשם מהמסרים והמחאה האמנותית של אמני קרקוב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fvIXR7bcRLw
ביקור במקום:
#על הרחוב שממנו נולד הרובע היהודי של קרקוב
רחוב שרוקה, שיש הכותבים אותו רחוב סרוקה (Szeroka), הוא רחוב מרכזי עם אווירת ימי הביניים, בלבו של הרובע היהודי בקרקוב. כאן החלה בסביבות המאה ה-14 ההתיישבות היהודית בקז'ימייז', כשראשוני היהודים התרכזו באזור בימי הביניים.
מהמאה ה-14 ועד מלחמת העולם השנייה, כשגורשו היהודים מהרובע אל הגטו ובהמשך למחנות ההשמדה, התגוררו כאן יהודים רבים וחיי הקהילה היו תוססים ומלאי פעילות. ברחוב שרוקה תראו עדיין שני בתי קברות ושניים מהמרכזיים שבבתי הכנסת שנותרו בקרקוב:
אַלְטֶע שׁוּל - בית הכנסת הישן, שבקצה הרחוב, מבנה ישן אך מרשים ומאופיין באדריכלות ימי-הביניים. זהו בית הכנסת העתיק בפולין. כיום הוא משמש לתערוכות מתחלפות ומקום תצוגה לתכנים היסטוריים יהודיים ולתרבות יהודית.
בית הכנסת הרמ"א - בית כנסת שבקירותיו יש מצבות. הן מצביעות על בית הקברות העתיק שלידו, שניצל בשואה מהשחתה, מפני שהיה מוזנח והצמחייה כיסתה על חלק מהקברים הרבים שבו.
את "כיכר היהודים" (Dzielnica Zydowska) שברחוב מקיפים מספר אתרים יהודים היסטוריים. ברחוב הזה מרגישים כאילו הזמן עמד מלכת. שלטים בעברית, שמות חנויות ועסקים עבריים, לצד שלל מסעדות ובתי קפה יהודיים ואף כשרים בחלקם - הכל כאן אומר יהדות.
זו קצת מציאות וקצת אשליה. בקרקוב של היום יש סימפתיה ואולי אף געגוע מסוים לתרבות היהודית, אבל רבים מהעושים במלאכה אינם בהכרח יהודים. מצד שני, הכבוד והשימור ראויים להערכה.
#טיפים
לא כל המסעדות היהודיות כאן כשרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1PIa61GzYWc
ביקור במקום:
https://youtu.be/RvEPxdTSAf4
החנויות:
https://youtu.be/VUKjB7bag24
שיטוט ברחוב:
https://youtu.be/VCsgenek8V8
רחוב שרוקה, שיש הכותבים אותו רחוב סרוקה (Szeroka), הוא רחוב מרכזי עם אווירת ימי הביניים, בלבו של הרובע היהודי בקרקוב. כאן החלה בסביבות המאה ה-14 ההתיישבות היהודית בקז'ימייז', כשראשוני היהודים התרכזו באזור בימי הביניים.
מהמאה ה-14 ועד מלחמת העולם השנייה, כשגורשו היהודים מהרובע אל הגטו ובהמשך למחנות ההשמדה, התגוררו כאן יהודים רבים וחיי הקהילה היו תוססים ומלאי פעילות. ברחוב שרוקה תראו עדיין שני בתי קברות ושניים מהמרכזיים שבבתי הכנסת שנותרו בקרקוב:
אַלְטֶע שׁוּל - בית הכנסת הישן, שבקצה הרחוב, מבנה ישן אך מרשים ומאופיין באדריכלות ימי-הביניים. זהו בית הכנסת העתיק בפולין. כיום הוא משמש לתערוכות מתחלפות ומקום תצוגה לתכנים היסטוריים יהודיים ולתרבות יהודית.
בית הכנסת הרמ"א - בית כנסת שבקירותיו יש מצבות. הן מצביעות על בית הקברות העתיק שלידו, שניצל בשואה מהשחתה, מפני שהיה מוזנח והצמחייה כיסתה על חלק מהקברים הרבים שבו.
את "כיכר היהודים" (Dzielnica Zydowska) שברחוב מקיפים מספר אתרים יהודים היסטוריים. ברחוב הזה מרגישים כאילו הזמן עמד מלכת. שלטים בעברית, שמות חנויות ועסקים עבריים, לצד שלל מסעדות ובתי קפה יהודיים ואף כשרים בחלקם - הכל כאן אומר יהדות.
זו קצת מציאות וקצת אשליה. בקרקוב של היום יש סימפתיה ואולי אף געגוע מסוים לתרבות היהודית, אבל רבים מהעושים במלאכה אינם בהכרח יהודים. מצד שני, הכבוד והשימור ראויים להערכה.
#טיפים
לא כל המסעדות היהודיות כאן כשרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1PIa61GzYWc
ביקור במקום:
https://youtu.be/RvEPxdTSAf4
החנויות:
https://youtu.be/VUKjB7bag24
שיטוט ברחוב:
https://youtu.be/VCsgenek8V8
#על הרחוב החם בקז'ימייז'
אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.
לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.
בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.
רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.
חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:
https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk
בר אופייני:
https://youtu.be/g113S6GSyys
ביקור ברחוב:
https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw
אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.
לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.
בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.
רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.
חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:
https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk
בר אופייני:
https://youtu.be/g113S6GSyys
ביקור ברחוב:
https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw
#על בית הכנסת העתיק ביותר ששרד ועומד בפולין
אַלְטֶע שׁוּל (Stara), שמו ביידיש של בית הכנסת העתיק של רחוב שרוקה (ulica Szeroka Synagoga), הוא בית הכנסת הישן של יהדות קרקוב. זהו מבנה הבנוי מלבנים אדומות ונחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בפולין.
עד השואה נחשב בית הכנסת הזה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, אבל שוחזר לפי התכניות המקוריות שנותרו מהמאה ה-16.
בית הכנסת פועל כיום כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. ניתן לחזות בו בתערוכה המספקת הצצה לתולדות היהודים והקהילה היהודית של קרקוב. מוצגות בו גם תערוכות זמניות, בנושאים יהודיים שונים.
בחלל אולם התפילה שלו תוכלו לעבור על פני מוצגים ויצירות יהודיות שונות, לצד פריטי יודאיקה נדירים, שנאספו בקרקוב ובפולין כולה.
#תולדות המקום
לא ברור באופן מוחלט מתי נוסד בית הכנסת הזה. נראה שמדובר איפה שהוא במאה ה-15. בשנת 1570 שיפץ אותו אדריכל איטלקי בשם מתיאו גוצ'י. בין השאר הוגבהו אז קירותיו, בכדי שהוא יוכל לעמוד במתקפות על המתפללים. במהלך השיפוץ שופצו הקירות שלו והוא קושט בעיטורים בסגנון גותי, שהיה אז שיא האופנה האדריכלית.
לקראת סוף המאה ה-18, בשנת 1794 נאם כאן הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הוא קרא אז ליהודים להצטרף למאבק שהנהיג לעצמאות פולין. היהודים הצטרפו ולחמו לצידו בכובש הרוסי, מאבק שלא הצליח.
במלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הכנסת ושדדו את יצירות האמנות שהיו בו. במהלך המלחמה הוא שימש את הגרמנים כמחסן צבאי ובשנת 1943 הם הוציאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.
לאחר תום המלחמה, במחצית השנייה של שנות ה-50, המבנה שופץ ושוחזר לעיצובו המקורי הגותי של מתיאו גוצ'י.
כיום הוא משמש כמוזיאון של הקהילה היהודית של קרקוב ומהווה אגף של המוזיאון ההיסטורי של העיר.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/reKMFscpiR4
המוזיאון היהודי שבו:
https://youtu.be/euVpfK6cn0w
אַלְטֶע שׁוּל (Stara), שמו ביידיש של בית הכנסת העתיק של רחוב שרוקה (ulica Szeroka Synagoga), הוא בית הכנסת הישן של יהדות קרקוב. זהו מבנה הבנוי מלבנים אדומות ונחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בפולין.
עד השואה נחשב בית הכנסת הזה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, אבל שוחזר לפי התכניות המקוריות שנותרו מהמאה ה-16.
בית הכנסת פועל כיום כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. ניתן לחזות בו בתערוכה המספקת הצצה לתולדות היהודים והקהילה היהודית של קרקוב. מוצגות בו גם תערוכות זמניות, בנושאים יהודיים שונים.
בחלל אולם התפילה שלו תוכלו לעבור על פני מוצגים ויצירות יהודיות שונות, לצד פריטי יודאיקה נדירים, שנאספו בקרקוב ובפולין כולה.
#תולדות המקום
לא ברור באופן מוחלט מתי נוסד בית הכנסת הזה. נראה שמדובר איפה שהוא במאה ה-15. בשנת 1570 שיפץ אותו אדריכל איטלקי בשם מתיאו גוצ'י. בין השאר הוגבהו אז קירותיו, בכדי שהוא יוכל לעמוד במתקפות על המתפללים. במהלך השיפוץ שופצו הקירות שלו והוא קושט בעיטורים בסגנון גותי, שהיה אז שיא האופנה האדריכלית.
לקראת סוף המאה ה-18, בשנת 1794 נאם כאן הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הוא קרא אז ליהודים להצטרף למאבק שהנהיג לעצמאות פולין. היהודים הצטרפו ולחמו לצידו בכובש הרוסי, מאבק שלא הצליח.
במלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הכנסת ושדדו את יצירות האמנות שהיו בו. במהלך המלחמה הוא שימש את הגרמנים כמחסן צבאי ובשנת 1943 הם הוציאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.
לאחר תום המלחמה, במחצית השנייה של שנות ה-50, המבנה שופץ ושוחזר לעיצובו המקורי הגותי של מתיאו גוצ'י.
כיום הוא משמש כמוזיאון של הקהילה היהודית של קרקוב ומהווה אגף של המוזיאון ההיסטורי של העיר.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/reKMFscpiR4
המוזיאון היהודי שבו:
https://youtu.be/euVpfK6cn0w
קז'ימייז'
#על בית הכנסת שבקירותיו מצבות יהודיות
בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה, או כמו שמכנים אותו כאן "בית הכנסת רמו" (Synagoga Remu), הוא בית הכנסת ע"ש של רבי משה איסרליס (רמ"א).
בית הכנסת הוקם באמצע המאה ה-16 בידי הרמ"א. הוא בנה אותו לזכר אשתו שנפטרה. בתחילה הוא נבנה מעץ, אך די מהר הוא נשרף בדליקה, ששרפה חלק ניכר מהרובע היהודי כולו. וכך, 4 שנים אחר כך, הוא נבנה שוב - הפעם מאבן.
בכל המסמכים הוא נקרא בית כנסת החדש של הרמ"א, כדי להבדילו מבית כנסת ישן יותר ברובע, שגם הוא נקרא ע"ש הרמ"א.
כך או כך, בית הכנסת הזה נחשב לקטן ביותר מבין בתי הכנסת ההיסטוריים של קז'ימייז'. כמו בתי כנסת רבים בפולין, הוא הושחת וניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל אחריה הוא שוחזר באופן מרשים.
שימו לב לקיר שבחצר בית הכנסת. בקיר הזה שובצו שרידי מצבות שנהרסו בשואה. המצבות הללו מצביעות על בית הקברות העתיק, שניצל בחלקו מהשחתה בידי הנאצים ושממנו הן נלקחו. כיום הוא מהווה מקום עלייה לרגל עבור יהודים דתיים, שבאים לביקור בקברו של הרב משה איסרליס, הרמ"א שחי כאן במאה ה-16.
כיום בית כנסת הרמ"א הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים הפעילים בעיר. מדי שבוע מתקיימות בו תפילות.
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/4gwlEPrYjE0
מבט מבפנים:
https://youtu.be/7tBqJ597Eww
ביקור במקום:
https://youtu.be/5FcFaLYPUXE
בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה, או כמו שמכנים אותו כאן "בית הכנסת רמו" (Synagoga Remu), הוא בית הכנסת ע"ש של רבי משה איסרליס (רמ"א).
בית הכנסת הוקם באמצע המאה ה-16 בידי הרמ"א. הוא בנה אותו לזכר אשתו שנפטרה. בתחילה הוא נבנה מעץ, אך די מהר הוא נשרף בדליקה, ששרפה חלק ניכר מהרובע היהודי כולו. וכך, 4 שנים אחר כך, הוא נבנה שוב - הפעם מאבן.
בכל המסמכים הוא נקרא בית כנסת החדש של הרמ"א, כדי להבדילו מבית כנסת ישן יותר ברובע, שגם הוא נקרא ע"ש הרמ"א.
כך או כך, בית הכנסת הזה נחשב לקטן ביותר מבין בתי הכנסת ההיסטוריים של קז'ימייז'. כמו בתי כנסת רבים בפולין, הוא הושחת וניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל אחריה הוא שוחזר באופן מרשים.
שימו לב לקיר שבחצר בית הכנסת. בקיר הזה שובצו שרידי מצבות שנהרסו בשואה. המצבות הללו מצביעות על בית הקברות העתיק, שניצל בחלקו מהשחתה בידי הנאצים ושממנו הן נלקחו. כיום הוא מהווה מקום עלייה לרגל עבור יהודים דתיים, שבאים לביקור בקברו של הרב משה איסרליס, הרמ"א שחי כאן במאה ה-16.
כיום בית כנסת הרמ"א הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים הפעילים בעיר. מדי שבוע מתקיימות בו תפילות.
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/4gwlEPrYjE0
מבט מבפנים:
https://youtu.be/7tBqJ597Eww
ביקור במקום:
https://youtu.be/5FcFaLYPUXE
#על בית הכנסת של הקונצרטים וההופעות
בית הכנסת הרפורמי (Temple Synagogue) בקרקוב שוכן בבניין מרשים, שנבנה בסגנון הניאו-רנסנס. במקור היה בית הכנסת גדול ומפואר. הוא הוקם במאה ה-19, בתקופה שבמקומות רבים באירופה בנו אז בתי כנסת רפורמיים.
לפני השואה עמד בראש הקהילה הרפורמית שכאן הרב יהושע טהון, בשמו המקומי אוזיאש טהון. הוא נחשב לאחד מהראשונים ומחשובי תומכיו של הרצל בתנועה הציונית.
במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק בית הכנסת טמפל ורק שנים רבות אחרי המלחמה הוא שוקם.
כיום בית הכנסת פעיל מעט מאד לתפילות, המתקיימות בו בעיקר ביום הכיפורים ובחגים החשובים. המעניין הוא שכיום הוא הרבה יותר מוכר בעיר כמקום לקונצרטים בתחומי המוסיקה הקלאסית והמוסיקה העממית-יהודית, דוגמת מוסיקת הכלייזמר הפופולרית בפולין.
בשנת 2008 נפתח בצמוד לבית הכנסת "מרכז בית חיל", המרכז הקהילתי של יהודי קרקוב.
במסגרת פסטיבל התרבות היהודית השנתי מארח בית הכנסת טמפל קונצרטים שונים ומשמש מקום תפילה למשלחות שמגיעות מישראל לפסטיבל.
#טיפים
התפילה בשבתות היא לא יהודית אורתודוקסית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sf-zqVPD9Rc
ביקור במקום:
https://youtu.be/gO_zb6uX5ww
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/_zxNrfjYTxQ
בית הכנסת הרפורמי (Temple Synagogue) בקרקוב שוכן בבניין מרשים, שנבנה בסגנון הניאו-רנסנס. במקור היה בית הכנסת גדול ומפואר. הוא הוקם במאה ה-19, בתקופה שבמקומות רבים באירופה בנו אז בתי כנסת רפורמיים.
לפני השואה עמד בראש הקהילה הרפורמית שכאן הרב יהושע טהון, בשמו המקומי אוזיאש טהון. הוא נחשב לאחד מהראשונים ומחשובי תומכיו של הרצל בתנועה הציונית.
במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק בית הכנסת טמפל ורק שנים רבות אחרי המלחמה הוא שוקם.
כיום בית הכנסת פעיל מעט מאד לתפילות, המתקיימות בו בעיקר ביום הכיפורים ובחגים החשובים. המעניין הוא שכיום הוא הרבה יותר מוכר בעיר כמקום לקונצרטים בתחומי המוסיקה הקלאסית והמוסיקה העממית-יהודית, דוגמת מוסיקת הכלייזמר הפופולרית בפולין.
בשנת 2008 נפתח בצמוד לבית הכנסת "מרכז בית חיל", המרכז הקהילתי של יהודי קרקוב.
במסגרת פסטיבל התרבות היהודית השנתי מארח בית הכנסת טמפל קונצרטים שונים ומשמש מקום תפילה למשלחות שמגיעות מישראל לפסטיבל.
#טיפים
התפילה בשבתות היא לא יהודית אורתודוקסית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sf-zqVPD9Rc
ביקור במקום:
https://youtu.be/gO_zb6uX5ww
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/_zxNrfjYTxQ
