שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
השוק של ארל
סן רמי דה פרובאנס
איל סור לה סורג
ארל
העיירה אפט
הכפר גורד
#על שוק שוקק ניחוחות וטעמים
שוק העיר ארל (Le marché d’Arles) הוא דוגמה נהדרת ל שוק צרפתי קלאסי ומקומי באזור פרובאנס ודרום צרפת.
בשוק מתקיימת חגיגה אלג'יראית, עם סחורות שהובאו מצפון אפריקה ומוכרים ברברים, שהגיעו לכאן מהרי האטלס. זהו שוק אופייני למחוז פרובאנס, עם חגיגה עשירה בסחורות, ניחוחות, צבעים וקולות.
#מה תקנו כאן?
שוק האיכרים שכאן מתקיים בכל שבת, עם כ-450 דוכנים. ביום רביעי יש גרסה קטנה יותר, כ-300 דוכנים בלבד, בהשוואה לשוק האוכל של שבת.
עוד מוכרים בשוק של ארל מדברי מזון טריים במיוחד, כולל בשר, דגים, גבינות, ירקות, פירות, פרחים ועוד המון.
מבט מקרוב לשוק פייר דו ריז:
https://youtu.be/pTgoM3k6a3U
בלוגרים:
https://youtu.be/j5shoRfHG7Q
ביקור במקום:
https://youtu.be/XLQo45z_j9w
שוק העיר ארל (Le marché d’Arles) הוא דוגמה נהדרת ל שוק צרפתי קלאסי ומקומי באזור פרובאנס ודרום צרפת.
בשוק מתקיימת חגיגה אלג'יראית, עם סחורות שהובאו מצפון אפריקה ומוכרים ברברים, שהגיעו לכאן מהרי האטלס. זהו שוק אופייני למחוז פרובאנס, עם חגיגה עשירה בסחורות, ניחוחות, צבעים וקולות.
#מה תקנו כאן?
שוק האיכרים שכאן מתקיים בכל שבת, עם כ-450 דוכנים. ביום רביעי יש גרסה קטנה יותר, כ-300 דוכנים בלבד, בהשוואה לשוק האוכל של שבת.
עוד מוכרים בשוק של ארל מדברי מזון טריים במיוחד, כולל בשר, דגים, גבינות, ירקות, פירות, פרחים ועוד המון.
מבט מקרוב לשוק פייר דו ריז:
https://youtu.be/pTgoM3k6a3U
בלוגרים:
https://youtu.be/j5shoRfHG7Q
ביקור במקום:
https://youtu.be/XLQo45z_j9w
#על הכפר של וינסנט ואן גוך
סן רמי דה פרובאנס (Saint Rémy de Provence) היא עיירה אלגנטית שבמשך מאות שנים נחשבת למרכז אמנות ותרבות בפרובאנס והונצחה בציורי ואן גוך, כששהה בה בבית חולים לחולי נפש.
כעיירה שהייתה בעבר כפר, מציעה העיירה מחורבות רומיות עתיקות, דרך אדריכלות וציוני דרך מימי הביניים, נופים ועד מקומות ונופים שבהם יצר גדול הציירים ואן גוך.
ממוקמת בלב הפארק הטבעי האזורי של האלפילס ולמרגלות הרי האלפילס, העיירה הקטנה והציורית שוכנת בדרום צרפת, כעשרים קילומטרים מאביניון.
כאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר, עיקר פרסומו של סן רמי הוא בזכות הזמן בו שהה במקום הצייר האהוב וינסנט ואן גוך וצייר בו רבים מציוריו האייקוניים. כאן הוא בילה כשנה, מתוסכל מחוסר הצלחתו ובו בזמן הוא מצייר יצירות מופת רבות שאף אחת מהן לא נמכרת.
היום כל אחת מהן שווה עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. בשנים 1889-90, במהלך אשפוזו בבית החולים שכאן לחולי נפש, הנציח בציוריו ון גוך, שהיום נחשב מגדולי הציירים בהיסטוריה, את נופי העיירה וסביבתה. הוא עשה זאת באופן מלא חיים וצבעים, תוך שהוא הולך ומאבד את שפיותו.
#מה תראו כאן?
כבר בכניסה לסן רמי תיהנו מהמרכז ההיסטורי, הכיכרות המעוטרות במזרקות והשדרות המוצלות. הארכיטקטורה של הבניינים בכפר הראשי נושאת השפעה רבה של עיצוב פריזאי, ומוסיפה שכבה נוספת של קסם ומשמעות היסטורית.
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. בכיכרות היפות וברחובות מרוצפי האבן הצרים משובצים בנייני אבן מקסימים ובני מאות שנים, בתים פרובנסליים עם תריסים צבעוניים וכיכרות יפות.
הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד ברחובות הללו. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
אגב, גם מבחינה קולינרית העיר העתיקה היא מקום מצוין לשתות קפה במקומות פתוחים, לעשות מדיטציה או סתם להירגע על המרפסות המזמינות וליהנות מהאווירה הצרפתית הנינוחה כאן.
אתם מוזמנים לבלוש ולמצוא את אחד משערי ימי הביניים של העיירה - פורט סן-פול ההיסטורי.
חייבים קפה באמצע? - גראן קפה ריש האלגנטי משמש שנים רבות את מקום המפגש של המבקרים והמטיילים עם המקומיים, אנשי סן רמי.
העיירה היוותה השראה לאינספור יצירות של ואן גוך. בקרו במוזיאון אסטרין (Musée Estrine), מרכז האמנות של ואן גוך (Centre d'Art Presence Vincent Van Gogh) בסן-רמי שמציע שילוב נהדר של וינסנט ואן גוך ואמנות מודרנית.
אחרי מוזיאון אסטרין המשיכו אל מנזר סן פול דה מוזול (Saint-Paul-de-Mausole), המוסד שאין לפספס בסן רמי. במקום ואן גוך התאשפז ובו בילה רבים מימיו כאן, כשהוא מצייר אותו ואת גניו, לצד ציורים של כמה מציוריו הכי גדולים.
מי שממש רוצים להמשיך בעקבות וינסנט ואן גוך מוזמנים לשאול על מסלול הוואנדרווג של ואן גוך, שביל שבו תחוו כמה מהמקומות שבהם מצא האמן הדגול השראה לציוריו המפורסמים ביותר.
לקסם הנצחי של סן רמי מוסיפים כנסיית סן-מרטין הרומנסקית ומלון דה סאד מתקופת הרנסנס.
חובבי השווקים של פרובאנס ייהנו מהשוק התוסס, יפה ומאוד אהוב על מטיילים.
חובבי הארכיאולוגיה ייהנו באתר הרומי גלאנום (Glanum) שנמצא במרחק הליכה קצר מהעיר, מחוץ לסן רמי.
מחוץ לעיר יש גם טבע וטיולים בהרי האלפיי (Alpilles) הסמוכים. ממסלולי הליכה ועד רכיבה על אופניים בטבע, תיהנו מפרובאנס הטבעית והנופית המרהיבה.
#שופינג
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בסמטאות. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
חובבי האמנות ייהנו כאן גם הם מהגלריות והחנויות הקטנות.
#שווקים
בכל קיץ מתמקמים בכיכר הרפובליק ובחלק ממרכז סן רמי שני שווקים צבעוניים והומי אדם.
שוק הבוקר של יום רביעי הוא שוק האיכרים השבועי ומציג את מגוון התנובה של פרובאנס. תוכלו ליהנות בו משוק איכרים מקומי וזול, מקום מושלם להצטייד בו בגבינות מקומיות, לחמים טריים, ירקות ופירות עונתיים נהדרים - בקיצור, חומרים שכדאי לפיקניק מושלם.
שוק שבת מתמקד בעיקר באוכל.
#תולדות המקום
סנט רמי נחשב לאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר. העיר של היום ידועה בחשיבותה התרבותית ומפורסמת בהיסטוריה העשירה שלה, אך תחילתה בתקופה הרומית.
סנט רמי דה פרובנס נוסדה בשנת 500 לפני הספירה, אך אז קראו לה גלנום. בשלהי האימפריה הרומית היא נהרסה על ידי הברברים הפולשים שפלשו אליה.
בימי הביניים היא פרחה בתור הכפר סנט רמי ואפילו הייתה לביתו של נוסטרדמוס, הכותב והנביא שהתפרסם בימינו בנבואותיו העתיקות, כביכול לגבי אירועים אקטואליים.
במהלך תקופת הרנסאנס נבנו בה אחוזות פרטיות רבות ובמאה ה-19, כשנסללו לראשונה פסי רכבת מפריז היא הייתה אחת משתי התחנות שלה בפרובאנס: סן רמי דה פרובנס ואקס אן פרובאנס.
וכך הפכה סן רמי בסוף אותה מאה למגנט עבור אמנים, כשהמפורסם מביניהם הוא וינסנט ואן גוך, שאושפז במנזר ובית החולים שבעיר, סן-פול-דה-מוזול (Monastère de St-Paul-de-Mausole) ובהשראת האור והנופים שבה ומסביבה, צייר בה כ-150 ציורים.
כשוואן גוך התגורר וצייר בכפר, הוא הוקסם מנופי הסביבה וצייר בו כמה מיצירותיו האיקוניות ביותר.
#וינסנט ואן גוך
ב-1889, החליט ואן גוך לעבור לסן רמי ולהתאשפז בבית החולים של מנזר סן-פול-דה-מוזול (Saint-Paul-de-Mausole). זה קרה מפני החשש המתגבר של תושבי העיר ארל מהתקפי הזעם שלו.
אף שהזמן שבילה בבית החולים כאן לא היה קל לו (בלשון המעטה) צייר ואן גוך בסן רמי מעל 150 ציורים ובהם ממיטב עבודותיו. כאן צוירו "האירוסים", "שדה חיטה ועץ ברוש", אחת הגרסאות של "ליל כוכבים" ועוד.
ציוריו מאותה תקופה הם מלאי עוצמה וסערה, מאפיינים חדשים יחסית ביצירותיו שהיו עדות למתחולל בנפשו המדממת.
במאי 1890 הסתיימה שהותו של ואן גוך בסן-רמי-דה-פרובאנס. הוא חש כי מצבו השתפר וביקש מאחיו שיוציא אותו מבית החולים. תיאו נענה לו והעביר אותו לטיפול בכפר סמוך לפריז, אובר-סיר-אואז (Auvers-sur-Oise).
ב-29 ביולי 1890, רק חודשיים אחרי שעזב את בית החולים של סן-רמי ועבר לכפר אובר, חי וינסנט בתחושת כישלון ודיכאון עמוק. באמנותו הוא לא הצליח להבקיע את השמרנות של זמנו. וינסנט ואן גוך יורה בחזהו בשדה וביום הבא הוא הולך לעולמו. בשנת 1960 מצא מישהו במקרה את אקדח המוות שלו באותו שדה.
עשורים בודדים אחרי מותו יהפוך שמו של ואן גוך למילה נרדפת לגאון וציוריו יהפכו ליצירות המבוקשות ביותר בתולדות האמנות.
#טיפים
לאורך הקיץ מתקיימים בעיר אירועים רבים. בררו מראש והכניסו לתכנית הטיול.
אם אתם יכולים, הגיעו לכאן ביום רביעי, יומו של שוק האיכרים המקומי והמעולה.
אם אתם שוהים כאן כדאי לדעת שסן-רמי היא נקודת יציאה מעולה לטיולי יום באזור פרובאנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8WCWJeDVg0g
מקומות בה:
https://youtu.be/c4EFR4-oBYs
ביקור במקום:
https://youtu.be/YUCfRiHSjjc
הדרכה:
https://youtu.be/JlcMFjwFHVA?end=1m12s
סן רמי דה פרובאנס (Saint Rémy de Provence) היא עיירה אלגנטית שבמשך מאות שנים נחשבת למרכז אמנות ותרבות בפרובאנס והונצחה בציורי ואן גוך, כששהה בה בבית חולים לחולי נפש.
כעיירה שהייתה בעבר כפר, מציעה העיירה מחורבות רומיות עתיקות, דרך אדריכלות וציוני דרך מימי הביניים, נופים ועד מקומות ונופים שבהם יצר גדול הציירים ואן גוך.
ממוקמת בלב הפארק הטבעי האזורי של האלפילס ולמרגלות הרי האלפילס, העיירה הקטנה והציורית שוכנת בדרום צרפת, כעשרים קילומטרים מאביניון.
כאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר, עיקר פרסומו של סן רמי הוא בזכות הזמן בו שהה במקום הצייר האהוב וינסנט ואן גוך וצייר בו רבים מציוריו האייקוניים. כאן הוא בילה כשנה, מתוסכל מחוסר הצלחתו ובו בזמן הוא מצייר יצירות מופת רבות שאף אחת מהן לא נמכרת.
היום כל אחת מהן שווה עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. בשנים 1889-90, במהלך אשפוזו בבית החולים שכאן לחולי נפש, הנציח בציוריו ון גוך, שהיום נחשב מגדולי הציירים בהיסטוריה, את נופי העיירה וסביבתה. הוא עשה זאת באופן מלא חיים וצבעים, תוך שהוא הולך ומאבד את שפיותו.
#מה תראו כאן?
כבר בכניסה לסן רמי תיהנו מהמרכז ההיסטורי, הכיכרות המעוטרות במזרקות והשדרות המוצלות. הארכיטקטורה של הבניינים בכפר הראשי נושאת השפעה רבה של עיצוב פריזאי, ומוסיפה שכבה נוספת של קסם ומשמעות היסטורית.
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. בכיכרות היפות וברחובות מרוצפי האבן הצרים משובצים בנייני אבן מקסימים ובני מאות שנים, בתים פרובנסליים עם תריסים צבעוניים וכיכרות יפות.
הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד ברחובות הללו. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
אגב, גם מבחינה קולינרית העיר העתיקה היא מקום מצוין לשתות קפה במקומות פתוחים, לעשות מדיטציה או סתם להירגע על המרפסות המזמינות וליהנות מהאווירה הצרפתית הנינוחה כאן.
אתם מוזמנים לבלוש ולמצוא את אחד משערי ימי הביניים של העיירה - פורט סן-פול ההיסטורי.
חייבים קפה באמצע? - גראן קפה ריש האלגנטי משמש שנים רבות את מקום המפגש של המבקרים והמטיילים עם המקומיים, אנשי סן רמי.
העיירה היוותה השראה לאינספור יצירות של ואן גוך. בקרו במוזיאון אסטרין (Musée Estrine), מרכז האמנות של ואן גוך (Centre d'Art Presence Vincent Van Gogh) בסן-רמי שמציע שילוב נהדר של וינסנט ואן גוך ואמנות מודרנית.
אחרי מוזיאון אסטרין המשיכו אל מנזר סן פול דה מוזול (Saint-Paul-de-Mausole), המוסד שאין לפספס בסן רמי. במקום ואן גוך התאשפז ובו בילה רבים מימיו כאן, כשהוא מצייר אותו ואת גניו, לצד ציורים של כמה מציוריו הכי גדולים.
מי שממש רוצים להמשיך בעקבות וינסנט ואן גוך מוזמנים לשאול על מסלול הוואנדרווג של ואן גוך, שביל שבו תחוו כמה מהמקומות שבהם מצא האמן הדגול השראה לציוריו המפורסמים ביותר.
לקסם הנצחי של סן רמי מוסיפים כנסיית סן-מרטין הרומנסקית ומלון דה סאד מתקופת הרנסנס.
חובבי השווקים של פרובאנס ייהנו מהשוק התוסס, יפה ומאוד אהוב על מטיילים.
חובבי הארכיאולוגיה ייהנו באתר הרומי גלאנום (Glanum) שנמצא במרחק הליכה קצר מהעיר, מחוץ לסן רמי.
מחוץ לעיר יש גם טבע וטיולים בהרי האלפיי (Alpilles) הסמוכים. ממסלולי הליכה ועד רכיבה על אופניים בטבע, תיהנו מפרובאנס הטבעית והנופית המרהיבה.
#שופינג
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בסמטאות. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.
חובבי האמנות ייהנו כאן גם הם מהגלריות והחנויות הקטנות.
#שווקים
בכל קיץ מתמקמים בכיכר הרפובליק ובחלק ממרכז סן רמי שני שווקים צבעוניים והומי אדם.
שוק הבוקר של יום רביעי הוא שוק האיכרים השבועי ומציג את מגוון התנובה של פרובאנס. תוכלו ליהנות בו משוק איכרים מקומי וזול, מקום מושלם להצטייד בו בגבינות מקומיות, לחמים טריים, ירקות ופירות עונתיים נהדרים - בקיצור, חומרים שכדאי לפיקניק מושלם.
שוק שבת מתמקד בעיקר באוכל.
#תולדות המקום
סנט רמי נחשב לאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר. העיר של היום ידועה בחשיבותה התרבותית ומפורסמת בהיסטוריה העשירה שלה, אך תחילתה בתקופה הרומית.
סנט רמי דה פרובנס נוסדה בשנת 500 לפני הספירה, אך אז קראו לה גלנום. בשלהי האימפריה הרומית היא נהרסה על ידי הברברים הפולשים שפלשו אליה.
בימי הביניים היא פרחה בתור הכפר סנט רמי ואפילו הייתה לביתו של נוסטרדמוס, הכותב והנביא שהתפרסם בימינו בנבואותיו העתיקות, כביכול לגבי אירועים אקטואליים.
במהלך תקופת הרנסאנס נבנו בה אחוזות פרטיות רבות ובמאה ה-19, כשנסללו לראשונה פסי רכבת מפריז היא הייתה אחת משתי התחנות שלה בפרובאנס: סן רמי דה פרובנס ואקס אן פרובאנס.
וכך הפכה סן רמי בסוף אותה מאה למגנט עבור אמנים, כשהמפורסם מביניהם הוא וינסנט ואן גוך, שאושפז במנזר ובית החולים שבעיר, סן-פול-דה-מוזול (Monastère de St-Paul-de-Mausole) ובהשראת האור והנופים שבה ומסביבה, צייר בה כ-150 ציורים.
כשוואן גוך התגורר וצייר בכפר, הוא הוקסם מנופי הסביבה וצייר בו כמה מיצירותיו האיקוניות ביותר.
#וינסנט ואן גוך
ב-1889, החליט ואן גוך לעבור לסן רמי ולהתאשפז בבית החולים של מנזר סן-פול-דה-מוזול (Saint-Paul-de-Mausole). זה קרה מפני החשש המתגבר של תושבי העיר ארל מהתקפי הזעם שלו.
אף שהזמן שבילה בבית החולים כאן לא היה קל לו (בלשון המעטה) צייר ואן גוך בסן רמי מעל 150 ציורים ובהם ממיטב עבודותיו. כאן צוירו "האירוסים", "שדה חיטה ועץ ברוש", אחת הגרסאות של "ליל כוכבים" ועוד.
ציוריו מאותה תקופה הם מלאי עוצמה וסערה, מאפיינים חדשים יחסית ביצירותיו שהיו עדות למתחולל בנפשו המדממת.
במאי 1890 הסתיימה שהותו של ואן גוך בסן-רמי-דה-פרובאנס. הוא חש כי מצבו השתפר וביקש מאחיו שיוציא אותו מבית החולים. תיאו נענה לו והעביר אותו לטיפול בכפר סמוך לפריז, אובר-סיר-אואז (Auvers-sur-Oise).
ב-29 ביולי 1890, רק חודשיים אחרי שעזב את בית החולים של סן-רמי ועבר לכפר אובר, חי וינסנט בתחושת כישלון ודיכאון עמוק. באמנותו הוא לא הצליח להבקיע את השמרנות של זמנו. וינסנט ואן גוך יורה בחזהו בשדה וביום הבא הוא הולך לעולמו. בשנת 1960 מצא מישהו במקרה את אקדח המוות שלו באותו שדה.
עשורים בודדים אחרי מותו יהפוך שמו של ואן גוך למילה נרדפת לגאון וציוריו יהפכו ליצירות המבוקשות ביותר בתולדות האמנות.
#טיפים
לאורך הקיץ מתקיימים בעיר אירועים רבים. בררו מראש והכניסו לתכנית הטיול.
אם אתם יכולים, הגיעו לכאן ביום רביעי, יומו של שוק האיכרים המקומי והמעולה.
אם אתם שוהים כאן כדאי לדעת שסן-רמי היא נקודת יציאה מעולה לטיולי יום באזור פרובאנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8WCWJeDVg0g
מקומות בה:
https://youtu.be/c4EFR4-oBYs
ביקור במקום:
https://youtu.be/YUCfRiHSjjc
הדרכה:
https://youtu.be/JlcMFjwFHVA?end=1m12s
#על ונציה הקטנה של דרום צרפת
איל סור לה סורג (Isle sur la Sorgue) נחשבת בצרפת לבירת העתיקות הצרפתית. זו העיירה עם שוק הפשפשים והעתיקות הגדול ביותר בפרובאנס - מקום מעולה לחובבי קניות בחו"ל וחובבי כל הטוב שיש בפרובאנס.
אבל יש לה עוד דבר מה. "ונציה הקטנה של דרום צרפת" מכנים את העיירה הזו. את הכינוי מסבירה העובדה שהעיירה הציורית והעתיקה ממוקמת בנוף הציורי של עמק הלוברון ויושבת כולה על מעין אי, בלועזית Isle, שמוקף בתעלות מים. התעלות הללו הן עצמן חלק מנהר הסורג (Sorgue).
#מה תעשו ותראו כאן?
העיירה המקסימה איל-סור-לה-סורג היא בעצם כפר ציורי גדול השוכן על נהר הסורג, בלב פרובאנס. שיטוט בין התעלות ונתיבי המים הרבים שבו יבהירו לכם מדוע מכנים אותו "ונציה של פרובנס".
בנוסף לשוק הפשפשים המדהים ברמה ארצית צרפתית שכאן (ראו בהמשך), תוכלו לבקר כאן בגלריות, בתי הקפה, המסעדות או במוזיאון שכאן ולסייר בין התעלות המקסימות של העיר הזו.
שבו על גדות המים בבית קפה או מסעדה מהמסעדות הרבות שכאן, כולם במרחק הליכה זה מזה.
נוף המים הקסום שמסביב כולל תעלות ענקיות, ארקדות עתיקות, גלגלי מים טחובים, שרידי טחנות ישנות וברווזים המשייטים בשלווה על מי הנהר הצלולים והקרירים.
ברחובות העיירה הציוריים פזורות לא פחות מ-200 חנויות עתיקות מלאות אווירה. לכן, הביקור כאן מתאים במיוחד למטיילים חובבי קניות, אוהבי עתיקות ושוחרי הטבע ונופי פרובנס ציוריים ועתירי מים.
#שוק הפשפשים של איל סור לה סורג
העיירה בולטת בשוק הפשפשים ובשוקי האוכל שבה, אבל הם פועלים בימים שונים בשבוע.
מדי יום ראשון מתקיים כאן שוק הפשפשים שהוא הגדול ביותר בצרפת, אחרי זה של הבירה, פריז. לכן אנו ממליצים על ביקור כאן ביום ראשון. אם הגעתם בימים אחרים תגלו בעיירה כמה וכמה חנויות עתיקות.
שוק הפשפשים והעתיקות של העיירה מציע מגוון שמרגיש אינסופי של פריטים, ממציאות יד שנייה ומזכרות מתקופות היסטוריות, דרך כלי בית, מכשירים ועוד. רבים מחובבי העתיקות והמציאות בצרפת רואים בשוק הזה מקום עלייה לרגל.
בשוק האיכרים של ימי ראשון וחמישי נמכרים כאן ממיטב התוצרת הטרייה של האזור, כולל פירות, ירקות, גבינות, לחמים טריים, אגוזים, זיתים, דבש ומוצרי לבנדר.
#תולדות המקום
מהמאה ה-16 ועד ה-19 היה איל סור לה סורג מרכז לייצור משי. גלגלי המים והתעלות את העיירה למרכז תעשייתי קטן ועדיין ניתן לראות את שרידיהם בעיר.
למרות שסחר המשי גווע מזמן, העיר משגשגת גם כיום, בעיקר בזכות תחום שונה לחלוטין שהיא התמחתה בו - מסחר בעתיקות.
#שוק הפשפשים של העיירה
יום ראשון הוא יום שוק הפשפשים הפעיל של איל-סור-לה-סורג. הוא מתאפיין בדוכני שוק מלאים באוצרות של דברים מפעם.
השוק מתנהל בכיכר "דה לה ליברטה", הכיכר המרכזית הקטנה של הכפר.
ביום השוק באיל-סור-לה-סורג תזכו למבחר גדול של משומשים, מוצרי מלאכת יד, חפצי אמנות מקוריים ועתיקות. מוכרים בו גם פירות, ירקות ומאכלים מיוחדים מהאזור.
#טיפים
העדיפו להגיע ביום ראשון.
בימי ראשון וחמישי יש שוק איכרים.
בשוק הפשפשים אפשר לקנות עתיקות ומותר להתמקח. אומרים שאיכות הפריטים העתיקים כאן מובטחת על ידי חברת אספני העתיקות הצרפתית ואין צורך לחשוש, אבל תמיד כדאי לוודא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/3OYWz_06_7Q
בלוגרים:
https://youtu.be/GHJzsK3QpuM
ביקור בשוק יום ראשון:
https://youtu.be/MNeoN5nMTN0
הדרכה:
https://youtu.be/mDpULfa_mV8
איל סור לה סורג (Isle sur la Sorgue) נחשבת בצרפת לבירת העתיקות הצרפתית. זו העיירה עם שוק הפשפשים והעתיקות הגדול ביותר בפרובאנס - מקום מעולה לחובבי קניות בחו"ל וחובבי כל הטוב שיש בפרובאנס.
אבל יש לה עוד דבר מה. "ונציה הקטנה של דרום צרפת" מכנים את העיירה הזו. את הכינוי מסבירה העובדה שהעיירה הציורית והעתיקה ממוקמת בנוף הציורי של עמק הלוברון ויושבת כולה על מעין אי, בלועזית Isle, שמוקף בתעלות מים. התעלות הללו הן עצמן חלק מנהר הסורג (Sorgue).
#מה תעשו ותראו כאן?
העיירה המקסימה איל-סור-לה-סורג היא בעצם כפר ציורי גדול השוכן על נהר הסורג, בלב פרובאנס. שיטוט בין התעלות ונתיבי המים הרבים שבו יבהירו לכם מדוע מכנים אותו "ונציה של פרובנס".
בנוסף לשוק הפשפשים המדהים ברמה ארצית צרפתית שכאן (ראו בהמשך), תוכלו לבקר כאן בגלריות, בתי הקפה, המסעדות או במוזיאון שכאן ולסייר בין התעלות המקסימות של העיר הזו.
שבו על גדות המים בבית קפה או מסעדה מהמסעדות הרבות שכאן, כולם במרחק הליכה זה מזה.
נוף המים הקסום שמסביב כולל תעלות ענקיות, ארקדות עתיקות, גלגלי מים טחובים, שרידי טחנות ישנות וברווזים המשייטים בשלווה על מי הנהר הצלולים והקרירים.
ברחובות העיירה הציוריים פזורות לא פחות מ-200 חנויות עתיקות מלאות אווירה. לכן, הביקור כאן מתאים במיוחד למטיילים חובבי קניות, אוהבי עתיקות ושוחרי הטבע ונופי פרובנס ציוריים ועתירי מים.
#שוק הפשפשים של איל סור לה סורג
העיירה בולטת בשוק הפשפשים ובשוקי האוכל שבה, אבל הם פועלים בימים שונים בשבוע.
מדי יום ראשון מתקיים כאן שוק הפשפשים שהוא הגדול ביותר בצרפת, אחרי זה של הבירה, פריז. לכן אנו ממליצים על ביקור כאן ביום ראשון. אם הגעתם בימים אחרים תגלו בעיירה כמה וכמה חנויות עתיקות.
שוק הפשפשים והעתיקות של העיירה מציע מגוון שמרגיש אינסופי של פריטים, ממציאות יד שנייה ומזכרות מתקופות היסטוריות, דרך כלי בית, מכשירים ועוד. רבים מחובבי העתיקות והמציאות בצרפת רואים בשוק הזה מקום עלייה לרגל.
בשוק האיכרים של ימי ראשון וחמישי נמכרים כאן ממיטב התוצרת הטרייה של האזור, כולל פירות, ירקות, גבינות, לחמים טריים, אגוזים, זיתים, דבש ומוצרי לבנדר.
#תולדות המקום
מהמאה ה-16 ועד ה-19 היה איל סור לה סורג מרכז לייצור משי. גלגלי המים והתעלות את העיירה למרכז תעשייתי קטן ועדיין ניתן לראות את שרידיהם בעיר.
למרות שסחר המשי גווע מזמן, העיר משגשגת גם כיום, בעיקר בזכות תחום שונה לחלוטין שהיא התמחתה בו - מסחר בעתיקות.
#שוק הפשפשים של העיירה
יום ראשון הוא יום שוק הפשפשים הפעיל של איל-סור-לה-סורג. הוא מתאפיין בדוכני שוק מלאים באוצרות של דברים מפעם.
השוק מתנהל בכיכר "דה לה ליברטה", הכיכר המרכזית הקטנה של הכפר.
ביום השוק באיל-סור-לה-סורג תזכו למבחר גדול של משומשים, מוצרי מלאכת יד, חפצי אמנות מקוריים ועתיקות. מוכרים בו גם פירות, ירקות ומאכלים מיוחדים מהאזור.
#טיפים
העדיפו להגיע ביום ראשון.
בימי ראשון וחמישי יש שוק איכרים.
בשוק הפשפשים אפשר לקנות עתיקות ומותר להתמקח. אומרים שאיכות הפריטים העתיקים כאן מובטחת על ידי חברת אספני העתיקות הצרפתית ואין צורך לחשוש, אבל תמיד כדאי לוודא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/3OYWz_06_7Q
בלוגרים:
https://youtu.be/GHJzsK3QpuM
ביקור בשוק יום ראשון:
https://youtu.be/MNeoN5nMTN0
הדרכה:
https://youtu.be/mDpULfa_mV8
#על עיר האמפיתיאטרון ומלחמות השוורים
העיר ארל (Arles), הממוקמת על דלתת נהר הרון (Rhône), היא "העיר השלישית" במחוז בוש-דו-רון, שלישית רק ליריבתה ההיסטורית והסואנת מרסיי ולאחותה הארצית והמקסימה אקס-אן-פרובאנס.
זוהי עיר יפה עם עתיקות רומיות רבות, שהייתה בבת עיניהם של הרומאים, במחוז גאליה שלהם. על שום מיקומה האסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון, היא נוסדה כעיר רומית עתיקה ונשארה עיר פעלתנית ומלאת חיים, מאז ועד היום.
לצד ערים כמו נים (Nîmes), ארל נחשבת לאחת הערים העיקריות בתרבות מלחמות השוורים, שנשארו חוקיות, במיוחד בדרום צרפת. כך שבניגוד לספרד, בה ירד ה"בידור" הזה משמעותית, הלוחמה בשוורים נמשכת בארל ובעיר נים שבריביירה הצרפתית.
ארל מכונה "הנשמה של פרובאנס" ובה התגורר גם הצייר הדגול וינסנט ואן גוך. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר בה זמן מה והירבה לצייר את נופיה, העיר מוכרת לרבים מתולדות האמנות דווקא.
במהלך השנה הפוריה מאוד בה שהה כאן, הספיק ואן גוך לא מעט - הוא אירח אצלו את חברו, הצייר גוגן, רב איתו כשהשניים גילו שלגאונים לא קל להיות כל כך צמודים, חתך את אוזנו כשכעס על גוגן העוזב והכי חשוב - הגיע לסגנון הסופי והנהדר שלו - זה שייצר ציורים גאוניים כמו "ליל כוכבים" ו"בית הקפה של לילה".
מרחובות צרים ומתפתלים, דרך בתים צבעוניים, שדות לבנדר מסביב וכיכרות אבן יפים. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר כאן תקופה והרבה לצייר את נופי העיר והסביבה, העיר מרגישה לרבים כמקום מוכר.
כיום ארל היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זוהי עיר שלווה למדי, למעט בעונת התיירות, כשפושטים עליה מבקרי הקיץ ומייצרים תורים לאטרקציות ולמקומות המבוקשים.
#מה תראו כאן?
בארל קל לראות את המונומנטים הרומיים שעומדים על תילם עד היום. הרחובות הצרים מוקפים בלא מעט מבנים מהתקופה הרומאית ומימי הביניים.
הבולט ביותר הוא כמובן האמפיתיאטרון הרומי שמזכיר את הקולוסיאום. הוא נבנה במאה ה-1 לספירה והשתמר כמעט באופן מושלם. שווה לראות גם את כנסיית טרופים (Saint Tropihim) מהמאה ה-12 הנחשבת לאחד ההישגים הראשונים של הבנייה הרומנסקית .שימו לב גם למנזר הצמוד אליה ובקרו גם בתיאטרון הרומי העתיק של העיר.
השוק המרכזי והכי מומלץ בארל הוא בדרך כלל "שוק ארל" (Le Marché d’Arles) שנמצא בסביבת Espace Van Gogh, קרוב למרכז העיר העתיקה. בבוקר ימי רביעי ושבת תיהנו מהשוק המגוון והאווירה שבו. מקום טוב להצטייד בקצת מעדני פיקניק או לאכול את ארוחת הבוקר בשוק עצמו.
בקרו בנקרופוליס הרומי (Les Alyscamps) שהוא בית קברות עתיק עם שדרת מצבות אבן ששימש לקבורה יוקרתית בימי רומא, והגלריות התת-קרקעיות (Cryptoportiques).
בעקבות ואן גוך מומלץ לבקר במה שנותר מקפה ואן גוך שבכיכר פורום. בקרו גם ב-L’Espace Van Gogh, מרכז תרבותי בבית חולים עתיק מהמאה ה-16 בו אושפז האמן ב-1888 ושבו המשיך לצייר. מעניינים גם חצר וגן בית החולים ששוחזרו ברוח ציורו הנודע, "הגן של בית המרפא" (כניסה חופשית).
לא הרחק משם גם נמצא "גשר טרנקטיי" (Pont de Trinquetaille) שחוצה את נהר הרון לחבר בין צידי העיר וצויר ע"י ואן גוך ב-1888.
תערוכה מיצירותיו יש בקרן ואן גוך, מוזיאון לאמנות מודרנית המציג תערוכות מתחלפות של יצירות ואן גוך לצד אמנים עכשוויים שהושפעו ממנו.
למתעניינים בלבד - מוזיאון ארל העתיקה מציג ארכיאולוגיה רומית, ו-LUMA Arles מציע אמנות עכשווית במגדל אייקוני.
בשוק שבת הצבעוני תיהנו משופינג ומציאות וטיול יום בשמורת קמארג עם סוסים פראיים ופלמינגו ג טבע נהדר שישלים את החוויה.
#היסטוריה
העיר ארל (Arles) נולדה כעיר רומית עתיקה, במיקום אסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון. ההיסטוריה הארוכה שלה מתחילה במאה ה-6 לפני הספירה.
בתקופת יוליוס קיסר בשנת 47 לפני הספירה, זוכה העיר לחסדיו של יוליוס קיסר לאחר שגיבתה אותו אל מול פומפיי. כך היא הופכת לעיר רומית חשובה באזור בו נמצאת הצומת שבין הדרך הרומית, מאיטליה אל ספרד, בין נתיב המים של נהר הרון.
בשנת 123 לספירה כובשים הרומים את העיר, מרחיבים אותה ומשקיעים בה רבות. במהלך השנים הם יבנו בארל מבנים חשובים כמו האמפיתיאטרון המדהים שלה, קשת הניצחון, הקרקס וחומת העיר. כך הופכת ארל לאחת הערים החשובות בתקופה הרומאית.
בהמשך הדורות היא הלכה והתפתחה ורובע ימי הביניים המקסים שלה הוא מקום נהדר לטיול רגלי שליו בסמטאות.
במאה ה-19 התאהבו בארל אמנים רבים שבחרו לחיות בה וליצור, ביניהם ענקי אמנות כמו וינסנט ואן גוך ופיקאסו ופול גוגן.
הצייר המזוהה ביותר עם העיר הוא כמובן ואן גוך, שהוקסם מנופי פרובאנס וצייר בזמן שהתגורר בארל מעל 300 ציורים. בעיר צוירו ציורי החמניות האהובים שלו, כמו גם ציורים מהחשובים והידועים בתולדות האמנות, דוגמת "בית הקפה בלילה", "החדר הצהוב" ו"ליל כוכבים מעל הרון".
כאן גם הלך וינסנט השבור והשתגע. לאחר ריב עם חברו גוגן הוא כרת את אוזנו וכאן גם צייר את דיוקנו העצמי עם התחבושת על האוזן.
#ואן גוך בעיר ארל
ארל ריתקה את וינסנט ואן גוך, בדיוק כפי שנשבה בקסמי הצבעים התוססים של הכפר באביב ("הים הצהוב הזה") ושמי היום העמוקים.
לא מעט ערבים הוא בילה בבתי קפה ובקברטים, שם פגש את מעט המכרים שמהם הוא הותיר ציורים ייחודיים.
כשהוא מגיע לפרובאנס בשנת 1888, וינסנט מתרשם עמוקות מאיכות האור ומהצבעים העזים והבוהקים. הוא מגלה את השמש של דרום צרפת ואת שדות החמניות שבפריחתן וקמילתן השנתית הוא רואה את רצף החיים עד המוות.
משמח אותו בהתחלה גם החום האנושי שכל כך חסר לו בפריז. בכל מקום שלטו השמש וגווניה, שדות החיטה הפראיים והמשעולים עם עצי הברוש, נופי הים הכחול - כל אלה ייכנסו ישר לציוריו.
הוא מבלה שנה אינטנסיבית ופורייה בעיר ארל, שבמהלכה הוא מצייר אחדים מציוריו הגדולים ביותר, כולל החמניות, הכיסא, בית קפה של לילה ואת הגשר באָרל. וינסנט הבודד מתנתק מסצנת האמנות של פריז, אך חסרים לו האמנים מסביבו. הוא חולם להקים בארל מושבת אמנים והאמן היחיד שנעתר להצטרף אליו הוא חברו הצייר פול גוגן.
מה שווינסנט לא ידע זה שגוגן, שסבל גם הוא מעוני, עשה זאת כי תיאו, אחיו של וינסנט, שילם לו כדי להקל על בדידותו של ואן גוך. הוא בהחלט שמח לחיות על חשבונו בדרום.
ב-1888, כשבא גוגן לשהות עימו לכמה חודשים, השניים מציירים ומדברים אמנות. וינסנט שמח, אך מהר מאוד מתגלים ההבדלים ביניהם והגישה השונה לאמנות ויוצרים בין השניים מריבה. וינסנט המיואש רואה את גוגן שעוזב, רודף אחריו מיואש וחותך חלק מאוזנו. אחד מציוריו מראה אותו עם התחבושת.
שנה אחר כך, בעקבות התרבות התקפי השיגעון שלו, ואן גוך מאשפז את עצמו בבית החולים לחולי נפש בסן רמי דֶה פרובאנס (25 ק"מ מצפון מזרח לארל), שם הוא ישהה כשנה וירבה לצייר.
בשלב מסוים הקשיים שלו גדלים והוא עובר להתגורר בכפר אוֹבֶר-סוּר-אוּאַז, לא הרחק מפריז. גם שם הוא מצייר אך בדידותו וקשייו גוברים ומייאשים אותו.
מחשש ששגעונו לא ניתן עוד לריפוי, יורה האמן הגדול של תקופתו בעצמו למוות.
אנשי ארל לא פרגנו לוואן גוך, אז את ציוריו מהעיר הוא שלח לאחיו, סוחר האמנות, תיאו. וכך יצא שבארל לא נותר אפילו ציור אחד גמור שלו. מצד שני, ב-1960 הבינו בעיר את המזל שלא נוצל והם החלו בשחזור מסלול חייו ואן גוך, באתרים החשובים בעיר שבהם פעל גדול האמנים הטרגי.
#מקומות שהפכו לציורים
חלל התצוגות ואן גוך, או מתחם ואן גוך (Espace Van Gogh), הם שמותיו של חלל המשקיף על הגנים שטופחו ועוצבו בהשראת הציור הידוע של וינסנט ואן גוך מ-1889 "גן בית החולים בארל", הידוע גם בתור "הגן של בית המרפא".
במתחם גם בית קפה נהדר "לה ז'רדין דליס" (Le Jardin Délices), שבחלל התצוגות ואן גוך.
במרחק הליכה משם אפשר לבקר בגשר טרנקטיי (Pont de Trinquetaille) שהונצח על ידי ואן גוך בציורו המפורסם מ-1888. הגשר מתוח מעל נהר הרון ומחבר בין שני חלקי העיר ארל.
אתר ציור נוסף שתרצו לבקר הוא בקפה ואן גוך שבכיכר הפורום, פלאס דו פורום. מולו צוירה אחת מעבודותיו הכי ידועות של ון גוך "בית קפה של לילה".
הנה המקומות מציורי ואן גוך לעומת ימינו:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
על התפוצצות היצירה של ון גוך בארל:
https://youtu.be/S4rDlBUvyCE
העיר ואתריה:
https://youtu.be/fQVazHkJb9Y
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iWMQgQz10JM
ביקור במקום:
https://youtu.be/Vb31RwBefS4
אתרים שכדאי לראות בעיר:
https://youtu.be/-88bOuV7xmo
הדרכה:
https://youtu.be/tI3l0TEiedY
על ון גוך בארל:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
היסטוריה:
https://youtu.be/vRXhfTFAYM0
העיר ארל (Arles), הממוקמת על דלתת נהר הרון (Rhône), היא "העיר השלישית" במחוז בוש-דו-רון, שלישית רק ליריבתה ההיסטורית והסואנת מרסיי ולאחותה הארצית והמקסימה אקס-אן-פרובאנס.
זוהי עיר יפה עם עתיקות רומיות רבות, שהייתה בבת עיניהם של הרומאים, במחוז גאליה שלהם. על שום מיקומה האסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון, היא נוסדה כעיר רומית עתיקה ונשארה עיר פעלתנית ומלאת חיים, מאז ועד היום.
לצד ערים כמו נים (Nîmes), ארל נחשבת לאחת הערים העיקריות בתרבות מלחמות השוורים, שנשארו חוקיות, במיוחד בדרום צרפת. כך שבניגוד לספרד, בה ירד ה"בידור" הזה משמעותית, הלוחמה בשוורים נמשכת בארל ובעיר נים שבריביירה הצרפתית.
ארל מכונה "הנשמה של פרובאנס" ובה התגורר גם הצייר הדגול וינסנט ואן גוך. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר בה זמן מה והירבה לצייר את נופיה, העיר מוכרת לרבים מתולדות האמנות דווקא.
במהלך השנה הפוריה מאוד בה שהה כאן, הספיק ואן גוך לא מעט - הוא אירח אצלו את חברו, הצייר גוגן, רב איתו כשהשניים גילו שלגאונים לא קל להיות כל כך צמודים, חתך את אוזנו כשכעס על גוגן העוזב והכי חשוב - הגיע לסגנון הסופי והנהדר שלו - זה שייצר ציורים גאוניים כמו "ליל כוכבים" ו"בית הקפה של לילה".
מרחובות צרים ומתפתלים, דרך בתים צבעוניים, שדות לבנדר מסביב וכיכרות אבן יפים. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר כאן תקופה והרבה לצייר את נופי העיר והסביבה, העיר מרגישה לרבים כמקום מוכר.
כיום ארל היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זוהי עיר שלווה למדי, למעט בעונת התיירות, כשפושטים עליה מבקרי הקיץ ומייצרים תורים לאטרקציות ולמקומות המבוקשים.
#מה תראו כאן?
בארל קל לראות את המונומנטים הרומיים שעומדים על תילם עד היום. הרחובות הצרים מוקפים בלא מעט מבנים מהתקופה הרומאית ומימי הביניים.
הבולט ביותר הוא כמובן האמפיתיאטרון הרומי שמזכיר את הקולוסיאום. הוא נבנה במאה ה-1 לספירה והשתמר כמעט באופן מושלם. שווה לראות גם את כנסיית טרופים (Saint Tropihim) מהמאה ה-12 הנחשבת לאחד ההישגים הראשונים של הבנייה הרומנסקית .שימו לב גם למנזר הצמוד אליה ובקרו גם בתיאטרון הרומי העתיק של העיר.
השוק המרכזי והכי מומלץ בארל הוא בדרך כלל "שוק ארל" (Le Marché d’Arles) שנמצא בסביבת Espace Van Gogh, קרוב למרכז העיר העתיקה. בבוקר ימי רביעי ושבת תיהנו מהשוק המגוון והאווירה שבו. מקום טוב להצטייד בקצת מעדני פיקניק או לאכול את ארוחת הבוקר בשוק עצמו.
בקרו בנקרופוליס הרומי (Les Alyscamps) שהוא בית קברות עתיק עם שדרת מצבות אבן ששימש לקבורה יוקרתית בימי רומא, והגלריות התת-קרקעיות (Cryptoportiques).
בעקבות ואן גוך מומלץ לבקר במה שנותר מקפה ואן גוך שבכיכר פורום. בקרו גם ב-L’Espace Van Gogh, מרכז תרבותי בבית חולים עתיק מהמאה ה-16 בו אושפז האמן ב-1888 ושבו המשיך לצייר. מעניינים גם חצר וגן בית החולים ששוחזרו ברוח ציורו הנודע, "הגן של בית המרפא" (כניסה חופשית).
לא הרחק משם גם נמצא "גשר טרנקטיי" (Pont de Trinquetaille) שחוצה את נהר הרון לחבר בין צידי העיר וצויר ע"י ואן גוך ב-1888.
תערוכה מיצירותיו יש בקרן ואן גוך, מוזיאון לאמנות מודרנית המציג תערוכות מתחלפות של יצירות ואן גוך לצד אמנים עכשוויים שהושפעו ממנו.
למתעניינים בלבד - מוזיאון ארל העתיקה מציג ארכיאולוגיה רומית, ו-LUMA Arles מציע אמנות עכשווית במגדל אייקוני.
בשוק שבת הצבעוני תיהנו משופינג ומציאות וטיול יום בשמורת קמארג עם סוסים פראיים ופלמינגו ג טבע נהדר שישלים את החוויה.
#היסטוריה
העיר ארל (Arles) נולדה כעיר רומית עתיקה, במיקום אסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון. ההיסטוריה הארוכה שלה מתחילה במאה ה-6 לפני הספירה.
בתקופת יוליוס קיסר בשנת 47 לפני הספירה, זוכה העיר לחסדיו של יוליוס קיסר לאחר שגיבתה אותו אל מול פומפיי. כך היא הופכת לעיר רומית חשובה באזור בו נמצאת הצומת שבין הדרך הרומית, מאיטליה אל ספרד, בין נתיב המים של נהר הרון.
בשנת 123 לספירה כובשים הרומים את העיר, מרחיבים אותה ומשקיעים בה רבות. במהלך השנים הם יבנו בארל מבנים חשובים כמו האמפיתיאטרון המדהים שלה, קשת הניצחון, הקרקס וחומת העיר. כך הופכת ארל לאחת הערים החשובות בתקופה הרומאית.
בהמשך הדורות היא הלכה והתפתחה ורובע ימי הביניים המקסים שלה הוא מקום נהדר לטיול רגלי שליו בסמטאות.
במאה ה-19 התאהבו בארל אמנים רבים שבחרו לחיות בה וליצור, ביניהם ענקי אמנות כמו וינסנט ואן גוך ופיקאסו ופול גוגן.
הצייר המזוהה ביותר עם העיר הוא כמובן ואן גוך, שהוקסם מנופי פרובאנס וצייר בזמן שהתגורר בארל מעל 300 ציורים. בעיר צוירו ציורי החמניות האהובים שלו, כמו גם ציורים מהחשובים והידועים בתולדות האמנות, דוגמת "בית הקפה בלילה", "החדר הצהוב" ו"ליל כוכבים מעל הרון".
כאן גם הלך וינסנט השבור והשתגע. לאחר ריב עם חברו גוגן הוא כרת את אוזנו וכאן גם צייר את דיוקנו העצמי עם התחבושת על האוזן.
#ואן גוך בעיר ארל
ארל ריתקה את וינסנט ואן גוך, בדיוק כפי שנשבה בקסמי הצבעים התוססים של הכפר באביב ("הים הצהוב הזה") ושמי היום העמוקים.
לא מעט ערבים הוא בילה בבתי קפה ובקברטים, שם פגש את מעט המכרים שמהם הוא הותיר ציורים ייחודיים.
כשהוא מגיע לפרובאנס בשנת 1888, וינסנט מתרשם עמוקות מאיכות האור ומהצבעים העזים והבוהקים. הוא מגלה את השמש של דרום צרפת ואת שדות החמניות שבפריחתן וקמילתן השנתית הוא רואה את רצף החיים עד המוות.
משמח אותו בהתחלה גם החום האנושי שכל כך חסר לו בפריז. בכל מקום שלטו השמש וגווניה, שדות החיטה הפראיים והמשעולים עם עצי הברוש, נופי הים הכחול - כל אלה ייכנסו ישר לציוריו.
הוא מבלה שנה אינטנסיבית ופורייה בעיר ארל, שבמהלכה הוא מצייר אחדים מציוריו הגדולים ביותר, כולל החמניות, הכיסא, בית קפה של לילה ואת הגשר באָרל. וינסנט הבודד מתנתק מסצנת האמנות של פריז, אך חסרים לו האמנים מסביבו. הוא חולם להקים בארל מושבת אמנים והאמן היחיד שנעתר להצטרף אליו הוא חברו הצייר פול גוגן.
מה שווינסנט לא ידע זה שגוגן, שסבל גם הוא מעוני, עשה זאת כי תיאו, אחיו של וינסנט, שילם לו כדי להקל על בדידותו של ואן גוך. הוא בהחלט שמח לחיות על חשבונו בדרום.
ב-1888, כשבא גוגן לשהות עימו לכמה חודשים, השניים מציירים ומדברים אמנות. וינסנט שמח, אך מהר מאוד מתגלים ההבדלים ביניהם והגישה השונה לאמנות ויוצרים בין השניים מריבה. וינסנט המיואש רואה את גוגן שעוזב, רודף אחריו מיואש וחותך חלק מאוזנו. אחד מציוריו מראה אותו עם התחבושת.
שנה אחר כך, בעקבות התרבות התקפי השיגעון שלו, ואן גוך מאשפז את עצמו בבית החולים לחולי נפש בסן רמי דֶה פרובאנס (25 ק"מ מצפון מזרח לארל), שם הוא ישהה כשנה וירבה לצייר.
בשלב מסוים הקשיים שלו גדלים והוא עובר להתגורר בכפר אוֹבֶר-סוּר-אוּאַז, לא הרחק מפריז. גם שם הוא מצייר אך בדידותו וקשייו גוברים ומייאשים אותו.
מחשש ששגעונו לא ניתן עוד לריפוי, יורה האמן הגדול של תקופתו בעצמו למוות.
אנשי ארל לא פרגנו לוואן גוך, אז את ציוריו מהעיר הוא שלח לאחיו, סוחר האמנות, תיאו. וכך יצא שבארל לא נותר אפילו ציור אחד גמור שלו. מצד שני, ב-1960 הבינו בעיר את המזל שלא נוצל והם החלו בשחזור מסלול חייו ואן גוך, באתרים החשובים בעיר שבהם פעל גדול האמנים הטרגי.
#מקומות שהפכו לציורים
חלל התצוגות ואן גוך, או מתחם ואן גוך (Espace Van Gogh), הם שמותיו של חלל המשקיף על הגנים שטופחו ועוצבו בהשראת הציור הידוע של וינסנט ואן גוך מ-1889 "גן בית החולים בארל", הידוע גם בתור "הגן של בית המרפא".
במתחם גם בית קפה נהדר "לה ז'רדין דליס" (Le Jardin Délices), שבחלל התצוגות ואן גוך.
במרחק הליכה משם אפשר לבקר בגשר טרנקטיי (Pont de Trinquetaille) שהונצח על ידי ואן גוך בציורו המפורסם מ-1888. הגשר מתוח מעל נהר הרון ומחבר בין שני חלקי העיר ארל.
אתר ציור נוסף שתרצו לבקר הוא בקפה ואן גוך שבכיכר הפורום, פלאס דו פורום. מולו צוירה אחת מעבודותיו הכי ידועות של ון גוך "בית קפה של לילה".
הנה המקומות מציורי ואן גוך לעומת ימינו:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
על התפוצצות היצירה של ון גוך בארל:
https://youtu.be/S4rDlBUvyCE
העיר ואתריה:
https://youtu.be/fQVazHkJb9Y
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iWMQgQz10JM
ביקור במקום:
https://youtu.be/Vb31RwBefS4
אתרים שכדאי לראות בעיר:
https://youtu.be/-88bOuV7xmo
הדרכה:
https://youtu.be/tI3l0TEiedY
על ון גוך בארל:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
היסטוריה:
https://youtu.be/vRXhfTFAYM0
שווקים בפרובאנס
#על עיירת הפירות המסוכרים
אפט (Apt) היא עיירה מקסימה בפרובאנס. היא אמנם לא מסקרנת במיוחד ודי חסרת ייחוד, אבל אם אתם אוהבים פירות מסוכרים, כמו דובדבנים וענבים מפוצצים בסוכר מתוק - תרצו ודאי להגיע אליה.
העיר, שכיום היא עיר מסחר גדולה ומרכזית למדי, ידועה בשווקים הצבעוניים, במורשת ההיסטורית ובאווירה הפרובאנסלית הקלאסית שמרגישים בה.
היא נוסדה על ידי הרומאים בשנת 125 לפני הספירה ועד היום נותרו קבורים מתחת לפני השטח של אפט לא מעט שרידים רומאיים.
אפט שוכנת בלב פארק הטבע האזורי לוברון, במרחק של 15 ק"מ צפונית-מזרחית לבונייה ו-10 ק"מ מזרחית לרוסיון.
#מה לראות כאן?
טיול באפט יגלה לכם את הסמטאות הצרות והמיוחדות של העיר העתיקה ותוכלו ליהנות מיופייה של העיר ומהאווירה המיוחדת השורה בה.
בואו בשבת בבוקר ותהנו מאחד השווקים הגדולים והאותנטיים ביותר באזור.
מסביב לעיירה היא מוקפת בנוף כפרי שופע, כרמים נרחבים ומוצרים מהתוצרת הטובה ביותר שאפשר לטעום באירופה. החל מגבינת עיזים טרייה ועד קרואסונים חמאתיים ומוצלחים עד משחיתי דיאטות.
#קניות
פעם בשבוע ביום שבת יש את יום השוק של אפט. השוק השביעי הגדול מתפרש אז על רבים מרחובות העיר.
בשוק הזה, אך גם בחנויות העיר העתיקה, תוכלו לקנות את הפירות המסוכרים שלה, שאפט כל כך מפורסמת בהם. יש כמובן גם יינות מצוינים ודבש מעולה, לצד עשבי התיבול הפרובאנסליים הידועים כל כך.
בעיר העתיקה תוכלו לשבת לארוחות צהריים ארוכות, לגלות חנויות ספרים קטנות ולאמץ לשעה קלה את קצב החיים הנינוח של פרובאנס.
אוהבי מוצרים לבית ימצאו כאן סלסלות קש שאפט מצטיינת בהן ומיוצרות בה מאז המאה ה-17.
#טיפים
אפט היא בסיס יציאה מצויין לטיולים בחבל לוברון שמשתרע מדרום לה.
אפט היא יעד חובה עבור מי שפשוט נהנים מפרובנס האותנטית, דרך המתעניינים ברכיבה על אופניים או חובבי ההיסטוריה של האזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YCcdLrqBYxc
מהאוויר:
https://youtu.be/WU2HTs6Wp18
השוק:
https://youtu.be/KopgkpVIxVU
ביקור בשוק:
https://youtu.be/O5vrmfBDvac
בלוגרים:
https://youtu.be/AQzme7K_Pl8
ביקור במקום:
https://youtu.be/Eig0V-lAFm8
הדרכה:
https://youtu.be/IwwiDaI_uRg
אפט (Apt) היא עיירה מקסימה בפרובאנס. היא אמנם לא מסקרנת במיוחד ודי חסרת ייחוד, אבל אם אתם אוהבים פירות מסוכרים, כמו דובדבנים וענבים מפוצצים בסוכר מתוק - תרצו ודאי להגיע אליה.
העיר, שכיום היא עיר מסחר גדולה ומרכזית למדי, ידועה בשווקים הצבעוניים, במורשת ההיסטורית ובאווירה הפרובאנסלית הקלאסית שמרגישים בה.
היא נוסדה על ידי הרומאים בשנת 125 לפני הספירה ועד היום נותרו קבורים מתחת לפני השטח של אפט לא מעט שרידים רומאיים.
אפט שוכנת בלב פארק הטבע האזורי לוברון, במרחק של 15 ק"מ צפונית-מזרחית לבונייה ו-10 ק"מ מזרחית לרוסיון.
#מה לראות כאן?
טיול באפט יגלה לכם את הסמטאות הצרות והמיוחדות של העיר העתיקה ותוכלו ליהנות מיופייה של העיר ומהאווירה המיוחדת השורה בה.
בואו בשבת בבוקר ותהנו מאחד השווקים הגדולים והאותנטיים ביותר באזור.
מסביב לעיירה היא מוקפת בנוף כפרי שופע, כרמים נרחבים ומוצרים מהתוצרת הטובה ביותר שאפשר לטעום באירופה. החל מגבינת עיזים טרייה ועד קרואסונים חמאתיים ומוצלחים עד משחיתי דיאטות.
#קניות
פעם בשבוע ביום שבת יש את יום השוק של אפט. השוק השביעי הגדול מתפרש אז על רבים מרחובות העיר.
בשוק הזה, אך גם בחנויות העיר העתיקה, תוכלו לקנות את הפירות המסוכרים שלה, שאפט כל כך מפורסמת בהם. יש כמובן גם יינות מצוינים ודבש מעולה, לצד עשבי התיבול הפרובאנסליים הידועים כל כך.
בעיר העתיקה תוכלו לשבת לארוחות צהריים ארוכות, לגלות חנויות ספרים קטנות ולאמץ לשעה קלה את קצב החיים הנינוח של פרובאנס.
אוהבי מוצרים לבית ימצאו כאן סלסלות קש שאפט מצטיינת בהן ומיוצרות בה מאז המאה ה-17.
#טיפים
אפט היא בסיס יציאה מצויין לטיולים בחבל לוברון שמשתרע מדרום לה.
אפט היא יעד חובה עבור מי שפשוט נהנים מפרובנס האותנטית, דרך המתעניינים ברכיבה על אופניים או חובבי ההיסטוריה של האזור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YCcdLrqBYxc
מהאוויר:
https://youtu.be/WU2HTs6Wp18
השוק:
https://youtu.be/KopgkpVIxVU
ביקור בשוק:
https://youtu.be/O5vrmfBDvac
בלוגרים:
https://youtu.be/AQzme7K_Pl8
ביקור במקום:
https://youtu.be/Eig0V-lAFm8
הדרכה:
https://youtu.be/IwwiDaI_uRg
#על כפר האבן בצבעי אפור לבן
הכפר גורד (Gordes), או העיירה גורד, הוא כפר עתיק במחוז ווקלוז, בנוי טרסות על מדרון תלול של הר קטן שבראשו טירה ונחשב לאחד הכפרים היפים ביותר בצרפת.
את גורד ייסדו במקור הקלטים הקדמונים, ולאחר מכן התיישב בו חיל מצב צבאי של הרומאים. כיום הוא כפר נעים וביתם של כאלפיים איש.
#מה תעשו כאן?
סיור בגורד יציג לכם את האדריכלות הייחודית שלו, המבוססת על בתים שעשויים מאבן אפורה ולבנה שבשעת שקיעה מקבלים גוון כתום. סמטאותיו התלולות והציוריות, בתי האבן הבהירים ואבני הריצוף של גורד משכו את טובי האמנים שביקרו בו והיוו השראה לצלמים וציירים רבים, ביניהם גם מארק שאגאל.
הטירה של גורד (Château de Gordes), מבנה היסטורי שהיום הוא גם מוזיאון ומרכז תרבות, היא אחת האטרקציות המרכזיות בכפר.
בואו לגורד ביום השוק שלו (שלישי בבוקר) ותוכלו ליהנות ממעדני ומאכלי פרובאנס.
מקור ההכנסה העיקרי של תושבי גורד כיום הוא גידול נרחב של לבנדר. למרגלות הצוק, לא רחוק מהכפר, נמצא מנזר סנאנק שנוסד באמצע המאה ה-12 ולאורך חומותיו משתרע אחד משדות הלבנדר המפורסמים ביותר בפרובאנס (ראו בתגית "מנזר סנאנק").
#טיפים
התקופות הפופולריות כאן הן באביב ובקיץ, עם פריחת הלוונדר באזור והנוף הירוק והמרשים.
ביקור בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת שקיעה (במיוחד בעונת התיירות בקיץ) יהיה נעים במיוחד בזכות האור והאווירה וההימנעות מבעיות חנייה וצפיפות בכפר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_YcdsqkaqPs
ביקור במקום:
https://youtu.be/nQ2N4bOLkzE
בלוגרים:
https://youtu.be/j2zqobt6Ddo
הדרכה:
https://youtu.be/c5nfN_mUZ5I
הכפר גורד (Gordes), או העיירה גורד, הוא כפר עתיק במחוז ווקלוז, בנוי טרסות על מדרון תלול של הר קטן שבראשו טירה ונחשב לאחד הכפרים היפים ביותר בצרפת.
את גורד ייסדו במקור הקלטים הקדמונים, ולאחר מכן התיישב בו חיל מצב צבאי של הרומאים. כיום הוא כפר נעים וביתם של כאלפיים איש.
#מה תעשו כאן?
סיור בגורד יציג לכם את האדריכלות הייחודית שלו, המבוססת על בתים שעשויים מאבן אפורה ולבנה שבשעת שקיעה מקבלים גוון כתום. סמטאותיו התלולות והציוריות, בתי האבן הבהירים ואבני הריצוף של גורד משכו את טובי האמנים שביקרו בו והיוו השראה לצלמים וציירים רבים, ביניהם גם מארק שאגאל.
הטירה של גורד (Château de Gordes), מבנה היסטורי שהיום הוא גם מוזיאון ומרכז תרבות, היא אחת האטרקציות המרכזיות בכפר.
בואו לגורד ביום השוק שלו (שלישי בבוקר) ותוכלו ליהנות ממעדני ומאכלי פרובאנס.
מקור ההכנסה העיקרי של תושבי גורד כיום הוא גידול נרחב של לבנדר. למרגלות הצוק, לא רחוק מהכפר, נמצא מנזר סנאנק שנוסד באמצע המאה ה-12 ולאורך חומותיו משתרע אחד משדות הלבנדר המפורסמים ביותר בפרובאנס (ראו בתגית "מנזר סנאנק").
#טיפים
התקופות הפופולריות כאן הן באביב ובקיץ, עם פריחת הלוונדר באזור והנוף הירוק והמרשים.
ביקור בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת שקיעה (במיוחד בעונת התיירות בקיץ) יהיה נעים במיוחד בזכות האור והאווירה וההימנעות מבעיות חנייה וצפיפות בכפר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_YcdsqkaqPs
ביקור במקום:
https://youtu.be/nQ2N4bOLkzE
בלוגרים:
https://youtu.be/j2zqobt6Ddo
הדרכה:
https://youtu.be/c5nfN_mUZ5I
