על אי המלאכותי של טוקיו
אוֹדָאִיבַּה, או אודאייבה (Odaiba), הוא אי מלאכותי במפרץ טוקיו, שנבנה בעבר כדי לחסום את כניסתן של ספינות זרות לנמל טוקיו. עם הבניינים העתידניים ורובוט ה"גוֹנְדַאם" הענק שניצב למול אחד מהקניונים שבו, האי עצמו נראה כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני, אך מעבר למראה, יש בו כמה מוקדי עניין של ממש, ביניהם:
"גשר ריינבואו" - שממנו ניתן להשקיף על קו הרקיע של העיר הגדולה.
אולם התצוגה של טויוטה - שנקרא "טויוטה מגה ווב" ובו אפשר ללמוד הכל על מכוניות החברה ועל עולם הרכב היפני ותולדותיו. לעתים יתכן שאפילו תגלו דגם חדש של החברה, שתהיו מהראשונים שנחשפים אליו.
בניין הטלוויזיה של פוג'י - בניין שסגנונו האדריכלי עתידני משהו וביחד עם עיצובו המודרני הם מעניינים מאד. מקומת התצפית שלו אפשר להשקיף אל העיר.
העתק של פסל החירות האמריקאי - דגם קטן יותר מהמקור. הוא ניצב אל מול המפרץ ונחמד להצטלם איתו.
מיראיקאן - המוזיאון של טוקיו לחידושים, המצאות ומדעי העתיד.
Palette Town - מרכז קניות בסגנון הרנסאנס האיטלקי, אחד מכמה מרכזי קניות שיש באי. יש כאן פארק שעשועים, עם מתקנים ואטרקציות שונות, כשהבולט הוא הגלגל הענק, שממנו תוכלו לצפות בנופי העיר.
תולדות האי
אודאיבה הוא אי מלאכותי גדול שנוצר במפרץ טוקיו, על ידי שיקוע זבל, שזו טכניקה ותיקה בתחום הזה. זה היה בשנת 1853 כשהשוגונות טוקוגאווה יצרו סדרה בת שישה מבצרים שמטרתם הייתה להגן על טוקיו בפני פלישה מהים. האיום העיקרי שממנו חששו השוגונים היה זה של צי הספינות השחורות בפיקודו של הקומודור האמריקאי מת'יו פרי. הלה הגיע אז ליפאן והיה חשש ממנו. למעשה, השם "דאיבה" מגיע מיפאנית, משמותיהן של סוללות התותחים שהוצבו על האיים.
בשנת 1928 שופץ מה שאז נקרא "דאי-סן דאיבה", כשהפירוש מרמז לאותן סוללות תותחים, "סוללה מס' 3". הסוללה אכן נפתחה לציבור בתור הפארק העירוני דאיבה, פארק שהוא עצמו פתוח עד היום.
לאחר הצלחת התערוכה העולמית אקספו 85 בצוקובה, החל מחדש הפיתוח המודרני של אודאיבה. הכלכלה היפאנית של אותה תקופה שגשגה במיוחד ואודאיבה תוכננה אז כחלון הראווה של חיי העתיד בעולם וביפאן. בבניית האי והאתר מחדש, הושקעו בשנים ההן מעל 10 מיליארד דולר. שם האתר כונה אז T3 והוא תוכנן כעיר עצמאית בת למעלה מ-100,000 תושבים.
אבל בשנת 1991, כשכלכלת הבועה החלה להתנפץ, החלה אודאיבה להנטש על ידי רבים. בשנת 1995 נראתה כבר אודאיבה כאזור שומם, דל באוכלוסייה ועמוס במגרשים ריקים. הוא התעורר לחיים כשטוקיו גילתה את שפת הים שמעולם לא הייתה לה. ב-1996 שונה הייעוד של האזור מעסקים בלבד, למצב שכך אודאיבה יכיל גם פעילות בידור ומסחר.
מאז החלה ההתעוררות של אודאיבה, נפתחו בו מגוון של מרכזי קניות, בתי מלון ואטרקציות שונות ומשונות. במהלך השנים הבאות, נוצרו גם קשרי התחבורה אליו. מספר חברות גדולות אף עברו אל האי. ביניהן הייתה אז רשת הטלוויזיה "פוג'י", שהעבירה את המטה שלה לאי.
כיום שייך אודאיבה אדמיניסטרטיבית, לרבעים מינאטו, קוטו ושינגאוואה.