על הכפר של האורגים
על אף שדווקא הכפרים הלא מוכרים לתייר הם אלו שבהם ניתן לספוג את אווירת כרתים האותנטית, שווה לבקר גם בכפר אנויה (Anogia), כפר האורגים. מעבר למראה המקובל, שכולל סמטאות צרות ובתים לבנים עם דלתות צבועות בכחול, הכפר אנויה הוא מרכז מסורתי לאריגים צבעוניים, שמציעים אותם כאן למכירה, כמעט בכל בית.
בכפר הזה תוכלו לחזות באורגים, החייטים והאמנים היוצרים כאן את האריגים והשטיחים היפים והאותנטיים של האי. כמעט בכל פינה אפשר לראות בית מלאכה עם אורגת כפופה שתשמח לפרוס לפניכם אריגים, עבודות רקמה ושטיחים מעשה ידיה.
מעבר לבדים והאורגים, אנויה הוא מקום מצוין כדי לבלות בו בקיץ החם ולמצוא מעט מפלט מהחום בחופי האי כרתים. איכשהו הצליחו לשמור כאן על כרתים של פעם. אם תשבו לשתות ולאכול משהו בטברנה או בבית הקפה שכאן, תזהו מיד במה מדובר.
כמו בהרבה כפרים באיים, ביוון ובעולם המערבי, גם בכפר המסורתי הזה רוב הצעירים עזבו. אין כאן כמעט משפחות צעירות ומרבית תושבי אנויה הם אנשים מבוגרים מאד ועד זקנים. את הגברים שביניהם, לא פעם לבושים בתלבושות מסורתיות, תוכלו למצוא לרוב כשהם ישובים בכיכר הכפר, המוצלת לרוב תחת עצי דולב, תאנה או תות גדולים.
הטראומה של אנויה
אנויה של ימינו נראה ככפר שקט ושליו, שקשה להאמין שתושביו חוו סבל ורוע, או התאכזרות של צבא כובש כלשהו. אבל פעם, בעבר, עמד הכפר הפסטורלי הזה במוקד של מתקפה אכזרית במיוחד, שהשאירה בו צלקת נוראה, אפילו במונחים של האכזריות ההיסטורית של כובשי האי כרתים.
זה קרה בימי מלחמת העולם השנייה, כשחלק מהצעירים שגדלו באנויה, עזר לבריטים במודיעין וריגול, כנגד הצבא הגרמני שכבש את האי זה מכבר.
הנאצים, בתגובה לחשיפת שיתוף הפעולה של אותה קבוצה מתושבי אנויה עם הבריטים, הגיבו בפראות ואכזריות טיפוסית להם. החיילים הגרמנים שרפו את רחובות הכפר וירו למוות בכל הגברים של אנויה. כך נותר כפר שלם כשבתיו שרופים, רק עם נשים וילדים וללא האבות והסבים שחיו בו בעבר.
