האי ספּינאלוֹנגָה (Spinalonga), ביוונית "קוץ ארוך", שנמצא במפרץ מירבלו בכרתים, שימש במשך שנים רבות כמושבה למצורעים. חולי צרעת הורחקו בימי קדם מהקהילה הבריאה, בכדי שלא ידביקו אנשים אחרים במחלה המדבקת והאיומה הזו.

פעם בשבוע נהג הכומר המקומי לשוט אל מושבת המצורעים, מהכפר אלונדה בקצה הצפון-מזרחי של האי, בכדי להקל מעט על סבלם של החולים, הכואבים ומלאי הגעגועים למשפחותיהם. הללו הלכו וקמלו, עד יום מותם מהמחלה חשוכת המרפא.

האי, שזכה אז לכינוי "אי המתים החיים", שימש כמושבת מצורעים עד 1953. הרומן רב המכר של ויקטוריה היסלופ "האי של סופיה" פרסם את האי הקטן ונתן חיים, רגשות ופנים, לזיכרון הקשה של התקופה. בד בבד הוא הפך את האי הקטן לאחת האטרקציות המפורסמות והמתויירות של כרתים.

כשמגיעים לאי ניתן לראות את שער הנידונים - שער הכניסה מהים, שדרכו נכנסו המצורעים החדשים אל האי. מעליו כתובה ברומית כתובת עתיקה שנמצאה מתאימה כל כך למושבה העצובה: "ישמור אתכם האלוהים".

רבים מהתיירים שבאים לראות את שרידי כפר המצורעים, פונים גם לחלוק כבוד למתים, בבית הקברות שבו נקברו מצורעי האי. כאן, אגב, היו מעמדות. בעוד העניים נקברו מתחת למרצפות וחסרי הכל הושלכו לבור, אפילו ללא טקס אשכבה, בעלי האמצעים מבין המצורעים, זכו בקבר פרטי.
במרכז האי הקטן ספינלונגה יש גבעה ועליה בנויה מצודה עתיקה. הוונציאנים הם שבנו אותה ואת הביצורים שמסביבה, על הסלע המוצק של האי בשנת 1579. בהמשך שלטו במקום התורכים העות'מנים ואז שימש האי בין השאר למבריחים. ב-1903, משהאי הפך לחלק מיוון, הקימה ממשלת יוון את מושבת המצורעים.

הביטו היטב במגדלי השמירה של המצודה ותוכלו לראות שיש בהם פתחים קטנים בתחתית, שאיפשרו לשומרים לעשות את צרכיהם, מבלי להפקיר את העמדה...

מבט מקרוב:

ומלמעלה: