רובע הנמל המקסים של נאפולי הוא רובע סַנְטָה לוּצִ'יָה (Santa Lucia). זהו רובע תוסס ומלא חיים. כאן תוכלו להתענג על פיצה מעולה, צלחת פירות ים או קערת מרק דגים מהבילה, באחת הטרטוריות העממיות שליד המזח.

גם בילויי הערב ברובע סנטה לוצ'יה הם כיף נאפוליטני אמיתי. במועדוני הלילה שליד הנמל, תוכלו לבלות בהנאה ולהאזין לזמרים המקומיים שרים את השירים הנאפוליטניים, מרטיטי הלב, ששמם יצא למרחוק.

כי חשוב לדעת שנאפולי היא המולדת של השירה היפה, באיטלקית "בֶּל קאנטו" (Bel Canto). מדובר בשירה גברית, פעמים נוגה או עצובה ופעמים שמחה יותר. את השיר הנאפוליטני מלא הרגש שרים כאן כל הזמרים המקומיים, גם החובבים שבהם וגם המקצוענים. תמיד הם שרים בליווי של מנדולינה, גיטרה, אקורדיון או להקה ותזמורת שלמה.
בין אם זה או-סולֶה-מִיוֹ מרטיט לב, ובין אם כל שיר נאפוליטני אחר, שמם של השירים מנאפולי נודע בכל העולם.

אחד השירים הנאפוליטניים המפורסמים והמרגשים ביותר הוא השיר "סנטה לוצ'יה". זהו שיר הלל לרובע סנטה לוצ'יה הידוע בזכות הנמל הציורי שלו ולנאפולי בכלל.

השיר הנודע נכתב במקור בשפה הנפוליטנית, בשנת 1848. הכותב, הבארון מיקלה זצה (Michele Zezza), חבר למי שהלחין אותו אז, תאודורו קוטרו (Teodoro Cottrau) והם פרסמו את השיר בתור "הספן מסנטה לוצ'יה" (Lo varcajuolo de Santa Lucia). אבל השיר לא הצליח. זמן מה אחר כך חיבר משורר ועיתונאי בשם אנריקו קוסוביץ' (Enrico Cossovich), מילים חדשות לשיר, כשהפעם היא כתובה בשפה האיטלקית. השיר זכה להצלחה והתחבב מאד על הקהל באיטליה. גרסה זו היא המוכרת והמושרת ברחבי העולם, עד היום.

מבט מקרוב על הרובע:

מהאוויר:

והשיר שנכתב על השכונה, "סנטה לוצ'יה":