#על המנזר האמנותי עם המוזיאון הנהדר

מוזיאון סן מרקו (Museo di San Marco) שמשתרע על חלק משמעותי במנזר הדומיניקני של סן מרקו הוא מוזיאון נפלא שרבים אוהבים כאן במיוחד.

לאורך ההיסטוריה של המנזר, מאז נוסד ב-1436, הוא רוחש פעילות דתית ותרבותית מרשימה במיוחד. כך יצא שיותר מכל המוזיאונים, הגלריות ומבני הדת של העיר פירנצה, הקומפלקס הזה הוא שילוב נדיר, של מנזר שהפך למוזיאון ולידו כנסייה מקומית.

במנזר התגורר בזמנו נזיר בשם פרא (האח) אנג'ליקו. אותו נזיר היה צייר גאון וכיום הוא נחשב לאחד הציירים החשובים של המאה ה-15.

את המבנה של כנסיית מוזיאון סן מרקו מימן בנדיבות פטרון האמנויות מבני מדיצ'י, שליט פירנצה קוזימו מדיצ'י.

עובדה זו, אגב, לא עזרה למשפחה החזקה. על אף הקשר בינה לבין המנזר, דווקא מכאן יצאה ההתנגדות הגדולה למשפחה, במיוחד התנגדות של אב המנזר, ששמו היה סאבונרולה.


#מה תראו ותעשו כאן?
כבר בקומת הקרקע ובחצר הפנימית והשלווה של הבניין תראו מגוון ציורים.

בקומה שמעליה תוכלו לראות את הציורים העדינים של הנזיר והאמן הגאון אנג'ליקו, מי שלימים יהפוך כאן לראש המנזר. מרבית ציוריו של האח אנג'ליקו הם בעלי אופי דתי.

את פניכם יקדם על ההתחלה ציור "הבשורה", ציור עדין ומלא ברוך וסגידה נוצרית.

אחרי שתתפעלו מהבשורה, המשיכו ותעברו אל חדרי ההתבודדות ולתאי המגורים של הנזירים.

בקומת הקרקע המרכזית תמצאו שפע של פרסקאות של אותו אנג'ליקו - ציורי קיר רבים ומרהיבים של הנזיר היצירתי והמוכשר כל כך הזה.

קחו את הזמן ובחנו את הפרטים הקטנים. שימו לב לתמימות ומנגד לתחכום של ציוריו.

באכסדרה התחתונה תוכלו לראות מבחר ממצאים מבנייני המרכז ההיסטורי של העיר, שנהרס במאה ה-19. בין השאר תראו כאן גם אוסף ייחודי של פעמונים ואפילו כתובות בעברית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/NjvTTq6Xow8


בלוגרים:

https://youtu.be/bKC3A-tlHfU


ביקור במקום:

https://youtu.be/EhazFt7ZQGE


הדרכה:

https://youtu.be/AW5RbAODWBw

#על הכנסייה שנבנתה בהמשכים

לא הרחק מתחנת הרכבת של פירנצה, נמצאת כנסיית סנטה מריה נובֵלה (Santa Maria Novella).

הכנסייה הזו ידועה בפסאדה המרהיבה ובציורי הקיר שבה. את ציורי הקיר תראו בקפלה שבכנסייה.

הכנסייה הזו ידועה גם באדריכלות הדו-שלבית שלה. מכיוון שהיא נבנתה בשתי פעימות, יש בה חלק שהאדריכלות בו היא בסגנון גותי, ובאגף השני הסגנון הוא של אדריכלות הרנסאנס.


#מה תעשו כאן?
בכנסיה תוכלו לראות מספר יצירות אמנות מרהיבות. הכנסייה עצמה מעט קודרת אך יצירות האמנות שבה מספקות רוגע ושמחה.

מרביתן מוצגות באחת מהקפלות היפות שבה. הראשונה זו קפלה מגיורה, השנייה קפלה פיליפו סטרוצי והשלישית היא קפלה גונדי המרהיבה.


#טיפים
שעות הפתיחה בכנסיית סנטה מריה נובלה הן 9:00-15:00 בימי שני - חמישי ושבת ושעות 9:00-14:00 ביום ראשון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/LhG2tUR-Gwc


מוצגים:

https://youtu.be/HNpDX-o_9QM


הדרכה:

https://youtu.be/0yo52t8V1SE?t=53s

#על הגשר המרהיב עם החנויות הרבות

אחרי הדואומו של העיר, פונטה וקיו (Ponte Vecchio), בעברית גשר וקיו, נחשב לאחד מסמלי העיר ולאתר המפורסם ביותר שבה.

אמנם הוא מיועד רק להולכי רגל, אך למעשה זהו הגשר המרכזי בעיר והוא מחבר את שני חלקיה - החלק הישן והעתיק של פירנצה אל החלק ה"יותר חדש" שלה, לשכונות ה"אולטה-ארנו", כלומר השכונות ש"מעבר לארנו".


#מה תראו ותעשו כאן?
ראשית שימו לב לעשרות חנויות התכשיטים שממוקמות בגשר הישן. הן החליפו את הקצבים שמכרו כאן בעבר בשר ורובן ככולן חנויות יוקרה של תכשיטים, או לפחות כאלה שמוכרות במחירי יוקרה. חנויות התכשיטים הללו הקנו לו עם הזמן את הכינוי "גשר הזהב".

שימו לב גם לקשתות הפתוחות שבמרכז הגשר. בעבר נהגו הקצבים והסוחרים להשליך מהן את הזבל, היישר למימי נהר הארנו (Arno).

הביטו למעלה, אל הקומה השנייה שבנויה מעל הגשר. היא ממשיכה, למעשה, את מסדרון וזארי. בעבר שימש המעבר הזה את אצילי העיר, מבית מדיצ'י למשל, כדי לחמוק ולעשות את הדרך המחברת את האופיצי אל ארמון פיטי, מבלי להתערבב בין פשוטי העם.

ממרכז הגשר תקבלו מבט אל שני צידי העיר פירנצה. שימו לב למגוון הצבעים של בתי העיר הסמוכים לגדות הנהר ולגשרים האחרים של פירנצה, המשתקפים במימי הארנו. יופי של תמונות לאינסטגרם שלכם.

עוד שימו לב למנעולי האהבה שתולים כאן זוגות אוהבים כסמל לנצחיות אהבתם.

מהגשר עוברים אל צדו השני של הארנו, לאולטרארנו (Oltrarno), שפירושו "הצד השני של הנהר". השכונה שתגיעו אליה הייתה בעבר אזור עממי יחסית של פירנצה. כיום היא נחשבת לאזור טרנדי יותר ומקום בילוי וקניות. חלק ניכר מחנויות בעלי המלאכה שפעלו בה בעבר, בעיקר סביב כיכר סנטו ספיריטו (Santo Spirito), הן היום חנויות תכשיטים ועתיקות.


#תולדות המקום
גשר וקיו, שנבנה בתקופת הרומאים, הוא הגשר העתיק ביותר שנבנה בפירנצה מעל הנהר ארנו. אז היה מדובר בגשר עשוי עץ, שנבנה על ידי הרומאים, בנקודה הקרובה ביותר שבין שתי גדות הנהר. עד 1218 הוא היה הגשר היחיד בפירנצה.

במהלך השנים הוא נהרס מספר פעמים ונבנה כל פעם מחדש. הגשר שאתם רואים מולכם כיום נבנה באמצע המאה ה-14, בשנת 1345 אם רוצים לדייק.

כיום הגשר עמוס במבקרים ותיירים ואת חנויות הקצבים שמילאו אותו בעבר החליפו חנויות הצורפים, עם תכשיטי היוקרה שנמכרים בהן.

מעל החנויות עובר מסדרון וזארי, שנבנה כדי לאפשר לאצילים לעבור בו מבלי לפגוש את פשוטי פירנצה.

במהלך השנים שמאז עבר גשר וקיו תהפוכות שונות. בהפצצות הגרמנים את העיר, במלחמת העולם השנייה, הוא היה הגשר היחיד שלא נפגע.


#איך שרד הגשר את מלחמת העולם השנייה?
גשר וקיו הוא הגשר היחידי שהגרמנים לא הפציצו במלחמת העולם השנייה. הסיבה ההיסטורית לכך לא ברורה. יש האומרים שהגרמנים רצו לשמור על האפשרות להכניס ולהוציא כוחות בהמשך מהעיר.

כל גשריה האחרים של פירנצה נהרסו כמה פעמים, חלקם פעמים רבות, במהלך ההיסטוריה. לעתים זו הייתה שריפה ולעתים שטפון. אבל ב-1944 היו אלה פקודות מושחתות ורוע לב של הגרמנים הנסוגים שהביא את הרס הגשרים הללו כאן.

סברה אחרת אומרת שמה ששמר את גשר וקיו מההרס, במהלך הנסיגה הגרמנית מפירנצה, הייתה פקודה ישירה של היטלר שלא להרוס אותו.

יש עוד סברות לגבי הסיבה לכך שהגשר נותר שלם. אחת ההגיוניות שבהן, אם כי לא מוכחת, היא בקשתה של חברתו האיטלקית של הטייס שהפציץ את העיר ובזכות הקשר הרומנטי הזה, הם טוענים, הגשר "ניצל".


#טיפים
באזור הגשר תראו כמה חנויות צורפות ותכשיטים השוות ביקור.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/favLexrbdEY


בלוגרים:

https://youtu.be/9Hdu3vhufpw


ביקור במקום:

https://youtu.be/iHLBSLrUaoc


הדרכה:

https://youtu.be/0B_efFEuF1o

#על מבנה הקשתות עם פאר הפיסול הרנסנסי

מבנה הקשתות של לוג'ה דיי לאנצי (Loggia dei Lanzi) הוא מבנה שידוע באכסדרת הפסלים המרשימה שבו, חלל תצוגה מדהים המכיל כמה מהפסלים היפים שתראו בחייכם.

המוזיאון הפתוח והחינמי הזה שייך לגלריות האופיצי.

לוג'יה, באיטלקית אכסדרת עמודים, הוא מבנה בעל קשתות מעל עמודים. כאן ניצבים באכסדרה עותקים של אחדים מפסלי הרנסנס הידועים ביותר של איטליה, שנוצרו אז בפירנצה.

הפסלים בארקדה הפתוחה של לוג'ה דיי לאנזי הם מתקופת הרנסנאס האיטלקי. חלק מהפסלים הרבים שמוצבים כאן הם עותקים של הפסלים הידועים ביותר של התקופה. אלו ברובם עותקים של פסלים שמוצגים במוזיאוני העיר השונים.

בניגוד לפאלאצו וקיו המבוצר, מראה הקשתות החיצוניות של הלוג'ה הוא עליז ואהוד על ידי תושבי פירנצה. מספרים שמיכלאנג'לו הציע בחייו להמשיך וליצור קשתות כאלה לאורך כל בתי הכיכר שמסביב.

במבנה הזה, אגב, ששמו המלא לוג'ה די לאנצי דלה סיניוריה (Loggia dei Lanzi Loggia della Signoria) התכנסו בעבר אסיפות העם של העיר ונערכו בו לא מעט טקסים ציבוריים חשובים בתולדות פירנצה.


#טיפים
הכניסה לקומה הראשונה חינם. בה תראו את העתקי הפסלים המרשימים שבמוזיאוני פירנצה.

בניגוד לפסלים שבמוזיאוני העיר, את הפסלים שכאן ניתן לראות בכל שעות היום והלילה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/HkymvlwFe5Y


ביקור במקום:

https://youtu.be/N41tjf14gjE


יצירות האמנות:

https://youtu.be/qS6tZosztzA


הדרכה:

https://youtu.be/ibI_hXx5BEQ

#על מקדש האמנות של מיכלאנג'לו ופסל דוד המפורסם

גלריית האקדמיה (Galleria dell'Accademia) בפירנצה ידועה בעולם בעיקר בזכות פסל "דוד" של מיכלאנג'לו המוצג בה לצד פסליו הבלתי גמורים.

מיכלאנג'לו היה מתלמידי האקדמיה הזו ונחשב כיום לאחד מגדולי אמנות הרנסאנס, בעיקר בתחום הפיסול.


#מה תראו ותעשו כאן?
בכניסה לגלריית האקדמיה של פירנצה (Accademia di Belle Arti Firenze), שהיא אקדמיה לאמנות בעיר, מוכנים תיירים להמתין שעות בתור שלא נגמר, רק כדי להיכנס לראות את "דויד" - פסלו המקורי של מיכלאנג'לו, שהועבר לכאן מכיכר סינגורה (Piazza Della Signoria).

אבל במוזיאון הנפלא הזה יש לא מעט אוצרות אמנות נוספים מהמאות ה-13 עד ה-19. ביניהן בולטות יצירות מופת ועבודות של של גדולי הרנסנאס האיטלקי, כולל פסלי העבדים משני צידי הדרך אל פסל דוד, הם פסליו הבלתי גמורים של מיכלאנג'לו, המלמדים רבות על שיטות העבודה שלו, לצד עבודות של האמן בוטיצ'לי.

לצד כל אלו יש כאן גם ציורים מתקופות שונות, כמו האוסף הגדול של ציורי האמנים בני פירנצה, בעיקר מהמאה ה-14 עד ה-17 ופסלים של אמנים נוספים.


#על פסל "דוד" הנודע
אין הרבה מקבילים להתרגשות מהעמידה אל מול פסלו של דוד, הניצב למולכם במלא הדרו. קחו את הזמן להתבונן בפרטים הקטנים של הפסל ולהעריך את הדיוק ורמת הירידה לפרטים של מיכלאנג'לו, עד לוורידים ואפילו הנימים של הדמות המפוסלת.

האגדה מספרת שלפני שהוא התחיל לפסל אותו, ישב הפסל המפורסם מיכלאנג'לו במשך חודשים וחשב. הפטרון שמימן אותו חשב שהוא מתבטל על חשבונו. כששאל אותו למעשיו ענה לו מיכלאנג'לו בפשטות "אני עובד"...

ואכן, על הפסל שנקרא "דוד" הוא עבד בשנים 1501-1504. כשסיים לפסל אותו, הפסל נתפס מיד כיצירת אמנות מושלמת ופרסם את מיכלאנג'לו כאמן ידוע בכל העולם. הוא פוסל בתחילת המאה ה-16, בתקופת הרנסאנס ומציג את דמותו של דוד הצעיר, לימים הוא יהיה למלך ישראל, כשהוא אוחז בידו קלע, כיוצא לקראת גוליית הפלישתי.

"דוד", רב העוצמה והתפארת, נוצר כסמל לעצמאותה של פירנצה, העיר האיטלקית הנודעת, בזמן ששלט בה בית מדיצ'י. "דוד" היה לאחד מהפסלים הידועים בעולם ובמיוחד לאחת היצירות החשובות של תקופת הרנסאנס. עד שנת 1873, בה הועבר לגלריה שכאן, הוא עמד בכיכר של פיאצה דלה סיניוריה (Piazza della Signoria).

המעניין הוא, שעל אף מושלמותו של "דוד", מיכלאנג'לו יצר את הפסל הנודע בפרופורציות שאינן מדויקות בכוונה. הוא פיסל את הראש והכתפיים, כשהם גדולים יותר ביחס לשאר חלקי הגוף. הסיבה: בגאונות ששמורה לענקים מיכלאנג'לו רצה שמי שיעמוד אל מול הפסל הגבוה, יראה את חלקו העליון, הרחוק מעיני הצופה, בגודל דומה לזה של החלק הקרוב אליו, חלק הגוף התחתון.

הפסל, שניצב עתה בגלריית האקדמיה עבר כמה וכמה מקומות לפני שהגיע לכאן. האגדה מספרת שהאמן חצב אותו מגוש שיש באורך 4 מטר, כשלפניו ניסו לפסל בו ונכשלו כמה אמנים אחרים.


#תולדות המקום
הגלריה נוסדה במקור בשנת 1561 על ידי על ידי פטרון האמנויות של פירנצה, קוזימו הראשון לבית מדיצ'י (Cosimo I de' Medici), ביחד עם שניים מהאמנים החשובים שבעיר, אחד מהם הוא ג'ורג'יו ואזארי (Giorgio Vasari).

בראשית דרכו פעל המקום כמנזר. ב-1784 הוסב החלל לאקדמיה לאמנות והפך למקום שבו אוחדו מספר בתי ספר לאמנות שפעלו עד אז בעיר. מכאן יופעל המקום כחלוץ בתי הספר לאמנות ולרישום בסגנון הרנסאנס, מה שיהפוך אותו למוביל מסוגו בכל אירופה.

עם הזמן הועבר לכאן פסל דוד, שעד אז היה בכיכר הסניורה. זאת בכדי לשמר אותו וליצור כאן מוזיאון מיכלאנג'לו, לרגל 400 שנה להולדתו של האמן הדגול.

כיום הגלריה נחשבת למוזיאון האומנות השני במספר המבקרים באיטליה, אחרי גלריית אופיצי, הגדולה ממנו.


#טיפים
הכניסה היא בחינם ביום א' הראשון של כל חודש. העומס גדול באותו יום אז הגיעו מוקדם!

תרמילאים וקצרי תקציב ייהנו במקומו מההעתקים המרהיבים של פסל דוד ופסל החטיפה של הנשים הסביניות שמוצגים ב"לוג'ה דה לאנזי" החינמי שבכיכר הסיניוריה.

הכניסה חינם כאן גם לבעלי מוגבלויות + מלווה אחד. יש להציג מסמכים המאשרים על כך ועדיין כדאי להזמין כרטיסים מראש.

הגלריה מרוחקת ממרכז העיר. הגיעו אליה וממנה באוטובוס. יש תחנה סמוכה.

מומלץ להגיע למוזיאון על הבוקר, כבר בפתיחה וכשלא עמוס מדי.

הזמינו כרטיסים מראש. תורים ארוכים של מבקרים משתרכים כאן.

למעוניינים ללמוד על אמנות הרנסאנס יש הדרכה מסודרת.

ביקור בקיץ הלוהט כדאי שיהיה בשעות הצהריים הלוהטות כשבגלריה נעים. הביקור כאן גם מעולה לימים גשומים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/MBzBX62_0xo


ביקור במקום:

https://youtu.be/qvxztycdFkE


תמונות:

https://youtu.be/n5To77x3D8c


הדרכה:

https://youtu.be/ROj7kbLsOe4

#על קתדרלת הענק המפורסמת של פירנצה

הדוּאוֹמוֹ של פירנצה (Duomo), או הקתדרלה על שם סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), הוא סמל העיר פירנצה ואחת האטרקציות הכי מתויירות בה. אין כמעט תמונה של פירנצה שתופיע במודעה, מגזין או עטיפה של ספר, שכיפת הדואומו הענקית לא תככב בה.

אין סמל טוב מהכנסייה הזו לעוצמתה הכלכלית והתרבותית של פירנצה במאות האחרונות של ימי הביניים.
את בנייתה מימנו נסיכי בית מדיצ'י. היא נבנתה במשך מאות שנים, מסוף המאה ה-13 ועד אמצע המאה ה-16.

חזית הכנסייה הושלמה רק במאה ה-19, אחרי יותר מחצי מילניום, 500 שנה.

פירוש שמה של הקתדרלה (סנטה מריה דל פיורה) הוא "מרים הקדושה של הפרחים".


#הכיפה הגאונית של ברונלסקי - באדיבות אנציקלופדיה "אאוריקה"
משזכה האדריכל האיטלקי פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi) בתחרות על תכנון כיפת כנסיית סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), הוא נכנס להיסטוריה.

בתנאי התחרות הובהר שכיפתה של הכנסייה הנודעת חייבת להיות גולת הכותרת של המבנה המפואר והיא צריכה להיות הכיפה גדולה בעולם.

השנה היא 1418 ופירנצה היא אחת הערים העשירות והמצליחות באיטליה ובכל אירופה. בשל ענייני יוקרה וסגנון וגם קצת תחרות עם ערים אחרות באיטליה, התחייב ברונלסקי שלא להשתמש בקמרונים המחודדים שאפיינו את הסגנון הגותי. אלו יכלו לספק לו פתרונות לבניית כיפה כה גדולה, בקוטר של 45 מטרים ומבלי שיש לה תמיכה.

אך ברונלסקי, שען במקצועו, פיתח טכניקה חדשנית כדי לבנות את הכיפה הזו ועד היום היא הגדולה בעולם. הוא מצא פתרונות אדריכליים שהם כה מופלאים, עד שחלקם לא מובנים עד היום לגמרי.

לאנשי הוועדה הבוחרת היו חשדות שהוא ממציא פתרונות, לא רק מפני שלא נודע כאדריכל אלא יותר כשען, אלא גם מפני שסרב לחשוף את כל תכניותיו בעת התחרות, מחשש לגניבת רעיונותיו.

הם לא האמינו שיצליח לבנות את הכיפה בתנאים הקיימים, אך לבסוף הם החליטו בכל זאת לבחור באדריכל החובב, שבזמנו הפנוי עסק במדידות ולימוד לעומק של מבנים ועתיקות רומיות.

לאחר 16 שנים הסתיימה בניית הכיפה וההשתאות הגיעה לשיאים שלא יאומנו. במהלך הבנייה הוא תכנן מערכות להעלאת חומרי הבניה לגובה ומצא פתרונות הנדסיים שהקדימו את זמנם, למגוון בעיות ביצוע.

גאוניותו של האדריכל היומרני התגלתה בתכנון מבריק של כיפה בתוך כיפה, כשאחת תומכת בשניה על ידי מדרגות. המבנה שיצר ברונלסקי היה בלתי נתפס בחוזקו וניצב לגמרי ללא תמיכה.

עד היום, כבר 500 שנה, היא נחשבת לכיפת הלבנים הגדולה בעולם. לאחר מותו השלימו את ה"לנטרנה", עוד מרכיב עיצובי שנועד להכניס אור טבעי לכנסייה ולהוסיף חן לכיפה המיוחדת שיצר הגאון.

ברונלסקי גם תרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.

כך הפך האדריכל והאמן החובב הזה לאחד מראשוני תקופת הרנסאנס ומהחשובים בה. גאונות, מסתבר, היא לא תמיד עניין שמחייב השכלה פורמלית.


#מה תראו כאן?
הכיפה האדמדמה שרואים כמעט מכל פינה בעיר היא עצומה. גובהה מגיע ל- 114 מטרים ואת ציורי הקיר שמעליה ציירו האמנים וזארי וצוקארי.

מעבר לכיפה המדהימה שלה, שווה לשים לב עוד מבחוץ לחזית בצבעי לבן, ורוד וירוק. עד המאה ה-19, החזית הזו הייתה חשופה ורק אז היא נעטפה בסגנון הניאו-גותי האופנתי, עם השיש בשלושת הצבעים, לצד הפסלים והעיטורים.

הביטו במגדל הפעמון שגובהו 85 מטרים, בצבעים זהים לצבעי הבזיליקה. מסותתים בו שפע של פסלים מרהיבים.

בתוך כנסיית סנטה מריה דל פיורה כמעט ולא תראו יצירות אמנות. לצד ויטרז'ים מרהיבים של ג'יבטי, המזבחים והקישוטים הנחמדים, תראו בקתדרלה פסלים שפיסל מיכלאנג'לו, פרסקאות שיצר ג'וטו, מי שגם תכנן את מגדל הפעמונים הסמוך, ורצפות שיש מרהיבות.

החלק הפנימי של הכיפה מעוטר בציורי קיר מרהיבים המתארים את 'יום הדין האחרון' כשהאחראים להם הם ג'ורג'יו ואזארי (Giorgio Vasari) וזוקארי (Zuccari), בשלהי המאה ה-16.

על פנים כיפת הקתדרלה יש ויטראז'ים ידועים וציורי קיר, פרי כשרונם של אמנים גדולים - כמו דונטלו, וזארי, גיברטי ואוצ'לו.

כי בכנסייה הזו מבנה הכנסייה הוא העניין. גודלו והעיצוב שלו הם האטרקציה האמיתית.

בסמוך נמצא גם בית הטבילה, בעל שערי הברונזה לגן עדן, ומגדל הפעמון המרשים של ג'יוטו.

עליה על 463 המדרגות המתפתלות עד לראש הכנסייה, תביא אתכם למרפסת תצפית ששמה "קופולה דה ברונלסקי". ממנה תזכו לתצפית נפלאה על העיר וסביבתה.

מיקומה של הכנסייה הוא במרכז העיר, בגבול הצפוני של חומת פירנצה העתיקה. זה מאפשר להשקיף ממרפסת התצפית הגבוהה שלה, על העיר כולה. זו אחת התצפיות היפות ביותר על פירנצה.


#אדריכלות
הקתדרלה הזו, הידועה כאחת משיאי הרנסאנס האיטלקי, היא מהכנסיות הגדולות ביותר בעולם. היא הוקמה על חורבותיה של כנסיית סנטה רפרטה (Santa Reparata) העתיקה.

מבנה הקתדרלה הוא עצום בגובהו וברוחבו. בנויה בסגנון נאו-גותי, כלומר התחייה הגותית, בנייתה הייתה פורצת דרך בהתפתחות האדריכלות של הרנסאנס. הכיפה העצומה שלה ביטאה אז חדשנות פורצת דרך בהנדסת המבנים מכאן ואילך.

הכיפה של הדואומו היא עצומה ומפוארת. קוטרה 45 מטרים וצבעה אדום. הכיפה הזו תוכננה ונבנתה במאה ה-15 על ידי פיליפו ברונלסקי.

בתקופתה היא עקפה את כיפת הפנתאון ברומא, הכיפה הגדולה בתבל במשך המילניום וחצי הקודמים לה. בכך הפכה כיפת הדואומו לכיפה הגדולה ביותר בעולם.

במאה ה-19 צופתה הכנסייה כולה בשיש לבן, ורוד וירקרק, כפי שנהגו אז לעצב מבני ציבור ודת באיטליה.


#טיפים
הכניסה לדואומו חינם. לכיפה ולמוזיאון - בתשלום.

בעונה הקדימו להגיע כי התורים ארוכים.

ניתן להצטרף לסיור מודרך.

התצפית ממרומי כיפת הדואומו היא מהתצפיות היפות ביותר על גגות העיר פירנצה.

לצילומים מרהיבים של הכיפה הגדולה בעולם פנו אל מגדל הפעמון של ג'וטו.

בקריפטה עם שרידי כנסיית סנטה רפראטה יש גם חנות מזכרות וספרים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/yzn5xJFfzB0


מהאוויר:

https://youtu.be/5tTGKfW6JQg


ביקור במקום:

https://youtu.be/wmS5RyMf2kE


הדרכה:

https://youtu.be/T5QbmOShhzs?t=1m22s