על היהלום הנופי שבכתר הטוסקני
עמק הנהר אורצ'ה, או באיטלקית ואל ד'אורצ'ה (Val d'Orcia) נקרא על שם נהר האורצ'ה שזורם דרכו.
סביר להניח שכשהגעתם לכאן הרגשתם שהייתם בוואל ד'אורצ'ה. כשראיתם בעבר גלויות של טוסקנה, או חלמתם על טיול באזור היפה הזה של איטליה, די סביר שראיתם תמונה של אחד מנופי העמק הזה.
בעמק יש גבעות מעודנות שיפולים, בגווני צהוב, ירוק ועליהן נגיעות של שדרות עצי הברוש המובילים בדרך כלל לבתי חווה עתיקים ומלאי היסטוריה.
זהו חבל ארץ גאוגרפי המשתרע בדרום נפת סיינה שבמחוז טוסקנה, מאזור הר אמיאטה (Monte Amiata) ולעבר הגבעות שמדרום לעיר סיינה. בין הערים המרכזיות בסביבה תמצאו את סיינה, פיינצה, מונטפולצ'יאנו, מונטאלצ'ינו ורדיקופאני.
עמק שהוא כוכב קולנוע
בעמק אורצ'יה צולמו כמה מהסצנות השלוות מהסרט "גלדיאטור", מהסרטים המצליחים ביותר שצולמו בטוסקנה ומסרטיו המובחרים של הבמאי הגאון רידלי סקוט. ראו בתגית בית הגלדיאטור.
מה תעשו כאן?
חווייה נחמדה בסביבה היא לקנות באחד הכפרים או בעיר פיינצה לחם, גבינות, יין ועוד מטעמים לפיקניק ולערוך אותו כאן בטבע, מול הנופים המרהיבים, שהם מהיפים בעולם.
כי הכוכב כאן הוא הנוף. כבר בתקופת הרנסנס היה נופו של ואל ד'אורצ'ה אהוב בסצנת האמנות המשגשגת של העיר סיינה. לא מעט ציורי נוף שיהפכו איקוניים צוירו אז אל מול הנוף הזה ותיארו בני אדם שחיים בהרמוניה עם הטבע.
בהיפוך מעניין השפיעו אותם ציורים בכיוון ההפוך על הנוף עצמו של ואל ד'אורצ'ה. הנוף כאן מרהיב ולמעשה ממחיש כיצד הוא עוצב מחדש בתקופת הרנסנס וביופי יוצא דופן.
היסטוריה
כבר בתקופת האבן הקדומה, לפני כ-350 אלף שנה, חיו בני אדם בוואל ד'אורצ'ה. במאה ה-10 לפני הספירה התיישבו באזור האטרוסקים הקדומים. במאה ה-3 לפני הספירה השתלטו הרומאים על עריהם.
באלף הראשון של ימי הביניים ירד משמעותית עיבוד הקרקעות באזור ובסביבות המאה ה-8 הוקם מנזר סן סלווטורה (monastero di San Salvatore) על הר אמיאטה וחלש על כל האזור.
בהמשך משתלט מנזר סנט'אנטימו (Abbazia di Sant'Antimo) על האזור והחל מהמאה ה-10 מתחילה תקופה של צמיחה ויציבות כלכלית.
בראשית המאה ה-13 משתלטת סיינה על ואל ד'אורצ'ה, ובמאות הבאות היא משקיעה בעמק ממון רב והופכת אותו לאזור חקלאי משגשג.
באמצע המאה ה-15 נבנית בחלקו הצפוני של האזור העיר פיינצה (Pienza) ונקראת על שם האפיפיור פיוס השני. אגב, העיר שתוכננה כ"עיר אידאלית" אכן הוכרזה חצי אלף אחר כך (ב-1996) כאתר מורשת עולמית.
בהמשך מנצחת פירנצה בעימות האלים בינה לבין סיינה ואזור ואל ד'אורצ'ה מתחיל לשקוע. הסיבה היא שפירנצה בעלת האופי העירוני לא גילתה בו יותר מדי עניין. צחוק הגורל הוא שדווקא זה מה ששמר על אופיו במאות הבאות והפך אותו במאה ה-20, כשנולדה התיירות העולמית, לאחד האזורים היפים והאהובים בטוסקנה, איטליה והעולם כולו.