#על העיר העתיקה של נאפולי

המרכז העתיק (Centro Storico), הרובע העתיק של נאפולי, הוא אזור שלא כדאי להחמיץ. האזור תחום בין כיכר גריבלדי ורחוב ויה טולדו. הרחובות צרים ועמוסים, יש בו המון בניינים גבוהים וצפופים הפזורים לאורך רחובות צרים ועמוסים.

שתי נקודות מעניינות באזור הן ויה דה טריבונלי (Via dei Tribunali) ו-Via San Biagio dei Librai.

עוד מבנים מעניינים באזור הם בזיליקת Santa Restituta, שהיא הבניין העתיק ביותר בעיר נאפולי, הדואמו (Duomo), בניין גותי שנבנה לכבוד הקדוש הפטרון של העיר, בית החולים לבובות (Ospedale delle), הגן הבוטני אורטו בוטניקו ועוד.


#טיפים
בכלבו הגדול Alcott שבמרכז הרובע העתיק, תוכלו לקנות בזול בגדים, נעליים, אקססוריז ותיקים.


מבט מקרוב על המרכז העתיק של נאפולי:

https://www.youtube.com/watch?v=ATgTzc_kyaI

#על רחוב הקניות המרכזי של העיר נאפולי

וִיָה טוֹלֵדוֹ (Via Toledo) הוא רחוב הקניות הראשי של מרכז נאפולי. הרחוב, שנסלל בתקופת הכיבוש הספרדי של נאפולי, הוא רחוב עתיק מאד (מהמאות ה-16 וה-17), אך דווקא בעידן המודרני, הוא הפך לרחוב אופנתי ולוהט, שבו מתרכזים כל מותגי האופנה המצליחים בעולם. שם הרחוב, אגב, הוא על שם המשנה למלך ספרד ומושל נאפולי, דון פדרו דה טולדו.

רחוב טולדו הוא למעשה רחוב הקניות העממי של העיר, כי החנויות כאן הן בעיקר של רשתות האופנה הפופולריות נוסח "בנטון" ו"ברשקה". חנויות היוקרה, לעומתן, דוגמת גוצ'י, ארמאני, פרגאמו והקולגות שלהם, נמצאות כולן דווקא בכיכר דיי מארטירי (dei Martiri), שאינה רחוקה משם.

עד השעות הקטנות של הלילה תוכלו להסתובב בין החנויות, המסעדות והגלידריות, כאשר מסביבכם נוף של קתדרלות, כנסיות וכיכרות יפות. בסוף הרחוב תגיעו לחוף המקסים של נאפולי ולמצודות המרשימות שמגינות עליו.

במרכז הרחוב יש תחנת מטרו שמאפשרת הגעה אל השכונות העשירות יותר של העיר על הר וומרו, ממנו אגב יש תצפית מרהיבה על העיר ועל המפרץ.


#טיפים
בסמטאות הקטנות שבין ויה דה טולדו לרחוב קורסו אומברטו הראשון יש המון חנויות של אמנים מקומיים וחנויות עתיקות.


#מרכזי קניות וקניונים
ברחוב Via Toledo 343 תמצאו את מרכז הקניות הענקי והממוזג Rinascente, שבו תוכלו לקנות בשלל חנויות ובמחירים שווים.

חנות Alcott מציעה כאן מחירים זולים מאד של מוצרי אופנה נהדרים, חלקם מתוצרת מקומית וכולל מותגים ומוצרים בינלאומיים.

#על הארמון של קאזרטה (Reggia di Caserta)

כ-25 ק"מ מנאפולי נמצא הארמון של העיר קַאזֶרְטָה. הארמון שימש כבית המגורים של ראשי ממלכת נאפולי מבית בורבון ונחשב לאחד מהגדולים והיפים באירופה. בהכרזה על המבנה נאמר עליו כי הוא "שירת הברבור של אמנות הבארוק המרהיבה, שממנה אומצו כל המרכיבים הנדרשים כדי ליצור אשליה של חלל רב מרחבי".

בארמון כ-1200 חדרים מרוהטים ומעוצבים בסגנון המאה ה-18 ושטחו הכולל הוא 44,000 מ"ר. מסביבו גן מרהיב עם מפלים מלאכותיים, מזרקות ופסלים, המזכירים במעט את גני ורסאי. הגן הוא דוגמה אופיינית של אדריכלות נוף בסגנון הבארוק, הוא משתרע על פני 1.2 קמ"ר. הגן מתחיל מאחורי הארמון ומשתרע לכיוון לצפון.

בשנת 1997, הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


# סיפור בניית הארמון
בשנת 1750, צ'רלס מבית בורבון רכש את השטח שלמרגלות הרי טיפאטיני במחיר של 489,343 דוקט. למרות שניתן לחשוב כי המלך השקיע את סכום הכסף הגבוה בכדי להתחרות בארמון ורסאי, האמת היא שמטרתו הייתה ליצור עיר בירה לממלכה, שתהיה רחוקה מספיק מהים בכדי למנוע התקפות פתע. תפקיד הארמון המלכותי היה להיות מרכז השליטה של הממלכה.

על 2 אדריכלים הוטלה משימת התכנון: פרדיננדו פוגה וניקולה סלבי, אך שניהם סרבו בשל מחסור בזמן. לבסוף, היה זה לואיג'י ונויטלי (Luigi Vanviteli) שניצח על העבודה.
אלפי עובדים לקחו חלק בבניית הארמון, מרבית מהם עבדים ואסירים מוסלמים שנתפסו על ידי אוניות הצי בים התיכון לאורך חופי לוב.

המלך והארכיטקט המיועד נפגשו וכשנתיים וחצי לאחר מכן הונחה אבן הפינה בטקס מרשים בנוכחות המלך ואשתו. בשנת 1773 נפטר הארכיטקט ונויטלי, בטרם הסתיימו העבודות. חדרי המלך היו היחידים שהעבודה עליהם הסתיימה ולכן העבודות נמשכו גם אחרי מותו על ידי בנו קרלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mZRTV6KA1Tc


ומהאוויר על הארמון:

https://www.youtube.com/watch?v=GkMKsMz9BWM

#על המוזיאון עם הממצאים מחפירות פומפיי והרקולניום

אם אתם חובבי ארכיאולוגיה, תשמחו לדעת שהמוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה של נאפולי הוא מהמוזיאונים הארכיאולוגיים החשובים בעולם.

המוזיאון שוכן בארמון ותיק ונוסטלגי שנבנה במאה ה-17. הוא נמצא בפינה הצפון-מערבית של העיר היוונית נאפוליס ובו מעל 3000 מוצגים היסטוריים חשובים. כאן נמצא גם אחד האוספים החשובים שהובאו מארמון פארנזה ברומא והיה שייך לבית המלוכה בורבון.

במקורו נועד המוזיאון להיות משכן לחיל הפרשים המלכותי. במאות ה-17 וה-18 הוא החל לשמש כאוניברסיטה. לקראת סוף המאה ה-18 הפך הבניין למוזיאון ונפתח לציבור בשנת 1801, כשהחלו להציג בו את אוספי הממצאים העצומים שנאספו בערי הסביבה.

הפריטים המוצגים כאן שייכים לתקופה היוונית, הרומאית ותקופת הרנסאנס. בין המוצגים המעניינים שתוכלו לראות כאן, יש ממצאים רבים מפומפיי והרקלונאום, שתי ערים רומיות שנקברו בשנת 79 לפנה"ס. זה קרה באחת מהתפרצויות הגעש ההרסניות ביותר בהיסטוריה, של הר הגעש וזוב.


#מה במוזיאון?
בשלוש קומות המוזיאון תוכלו לראות אוספי אמנות קלאסית נדירים. בין השאר מוצגים כאן פסלים יווניים ורומיים, כלי נשק עתיקים, ציורי קיר ופסיפסים יפים, תכשיטים, אבני חן, מטבעות רבים ועוד.

במוזיאון הארכיאולוגיה תוכלו לראות חדר סתרים מיוחד בשם "גבינטו סגרטו" שנפתח רק בשנת 2000. לא במקרה הממצאים המוצגים בו היו נעולים ב-265 השנים האחרונות, שכן מדובר באוסף גדול מאד של ארוטיקה שבאה לידי ביטוי בפסיפסים, ציורי קיר, קמיעות וסמלי פריון, שנחשפו בחפירות במאה ה-18 בפומפיי.

מבין המוצגים בתערוכה תראו פרסקו המתאר משגלים בתנוחות מגוונות, פסלים של איבר מין זכרי בגדלים עצומים, כד עם איורים של יחסים הומוסקסואליים ועוד. אחד מהפסלים המוכרים של המקום הוא פסל שיש המתאר את דמותו המיתולוגית של פאן מזדווג עם עז.

התערוכה הזו סיפקה לכומר פייטרו ד'אונופרי את האישור לטענה שפומפיי הייתה עיר חטאים שראויה למכת אש מאלוהים.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=MskJ3npTwzI

#על הרובע ששורשיו עוד בתקופה היוונית-רומית

אם חיפשתם טעימה מנאפולי שאותה אנחנו מכירים מהסרטים, רובע סְפָּאקָנָאפּוֹלִי (Spaccanapoli), או ספקה נאפולי, הוא המקום המושלם. הרובע עם הקתדרלות והכנסיות הרבות, עם הכיכרות ההומות והרחובות הצרים והשוקקים הוא נאפולי האמיתית. הרעש, הסמטאות הצרות, הצפיפות, צפצופי המכוניות והקטנועים הדוהרים, הם רק חלק ממנו, אבל הפכו לסמל של העיר הזו.

רובע ספאקה נאפולי התוסס של ימינו התקיים כבר בעיר היוונית-הרומית העתיקה, שהייתה כאן. רחוב ויה סאפיינצה (Via Sapienza), שברובע ספאקה נאפולי העתיק, הוא מהרחובות הראשיים ברובע. הוא עובר על תוואי הדקומאנוס, הרחוב הראשי של העיר הרומית.

כיום הרובע מלא בכנסיות, כמו כל נאפולי עצמה. תוכלו למצוא ברובע לא מעט מהאתרים החשובים של העיר: בזיליקה די סנטה צִ'יאָרָה (מתחם ענק הכולל בתוכו כנסייה, מנזר, מוזיאון וקברים), ארמון ונציה, ארמון פנורמיטה, בית החולים לבובות ומוזיאון הקפלה של קפלת דִי סַן סֶווֵרוֹ.

ברובע מומלץ לבקר בכיכר פיאצה בליני, במיוחד כשהערב יורד. ממנה תוכלו להשקיף על העיר העתיקה וליהנות מבתי הקפה והמסעדות הטעימות שיש לה להציע.


#טיפים
באזור ספאקה נאפולי יש חנויות רבות. שבהן ניתן לקנות כמעט כל מה שיעלה על דעתכם, כולל תכשיטים, חליפות ונעליים בהזמנה אישית.


מבט מקרוב על הרובע:

https://www.youtube.com/watch?v=chd2a1fiiG4

#על העיר הרומית פומפיי

העיר הרומית פּוֹמְפֵּיי (Pompeii), עיר עשירה והדורה, ממוקמת במחוז קמפניה באיטליה. היא שוכנת כ-23 ק"מ דרומית מזרחית לנאפולי. העיר נקברה בשנת 79 בהתפרצות הגעשית הקטלנית של הר הגעש ווזוב. היא התגלתה מחדש במאה ה-18.

למעשה, היא התגלתה לגמרי במקרה בשנת 1748 על ידי איכר שחפר בשדה ונתקל בשרידים עתיקים, קרוב ל-1700 שנים לאחר שנקברה. למרות המאורע, 4 מטר של האפר שכיסה את העיר סייע לשמור על השרידים שנותרו ממנה, בזכותם ניתן היה לשחזר את העיר שעמדה כאן פעם. החפירות הביאו אותה למצב שהיא חשופה ופתוחה היום לעין הציבור. מתחת לשכבות האפר נחשפו רחובות, בתי מגורים, מבני ציבור, חנויות, מקדשים ומה לא. למעשה, הביקור כאן יוצר תחושה כאילו העיר קפאה בזמן והיא מאפשרת הצצה מדהימה להיסטוריה.


#איך התגלתה פומפיי שכוסתה בלבה מאפר מהר הגעש וזוב?
בסוף המאה ה-16 עסק אדריכל בשם דומניקו פונטנה (Domenico Fontana) בחפירת תעלה להעברת מי הנהר סארנו לעבר עיירה בדוכסות נפולי. העובדים נתקלו בגבעה קטנה והחליטו לקדוח בה מנהרה שתקצר את הקו. תוצאות החפירה הזו היו מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בכל הזמנים. התגלתה עיר שכוסתה לפני כ-2000 שנה בהתפרצות הר הגעש וזוב שארעה בשנת 79 לספירה.

העיר פומפיי נשארה חבויה ומכוסה ולמרות שהיו אגדות על קיומה, עיר מלאת אוצרות הקבורה מתחת לאדמה, היא לא נמצאה במשך מאות שנים. רק בשנת 1748 כמעט 1,700 שנה לאחר שנקברה בהתפרצות הגעשית היא התגלתה במקרה, על ידי איכר שחפר בשדה שלו ונתקל בשרידים העתיקים שלה. בהמשך החלו חפירות ארכיאולוגיות מאורגנות שבהן נחשפה העיר במלואה.

מבחינת המחקר המדעי, פומפיי סייעה לחוקרים לראות בדיוק כיצד נראתה עיר רומית בעת העתיקה, כיצד היתה בנויה, האדריכלות שלה, השירותים שניתנו לאזרחים ואפילו כתובות ויצירות אמנות שהיו על קירות הבתים והעסקים שבה. בניגוד לערים עתיקות אחרות שנהרסו לאורך דורות ונשארו מהם שרידים חלקיים, דווקא תודות לכיסוי העיר המיידי על ידי הלבה והאפר, השתמרו בה כל הסממנים של עיר פעילה ותוססת.


הנה פומפיי והר הגעש וזוב:

https://youtu.be/ntE2w9ngtYc


להקת הרוק פינק פלויד בקטע מהסרט בפומפיי:

https://youtu.be/rmlZLnkF0aU


רוצים סיור מודרך לכאן? - הזמינו בכפתור הצף!

https://youtu.be/cDtL21UHX7Q

#על הארמון המלכותי של נאפולי

אחד מהארמונות המפורסמים ביותר בנאפולי הוא הפַּאלָאצוֹ רֵיאָלֶה (Palazzo Reale), ששימש את מלכי בורבון. הארמון הוא מהדוגמאות המפוארות לשלטונה של השושלת הצרפתית בממלכת שתי הסיציליות.

הארמון נבנה במאה ה-17, על ידי דומניקו פונטנה (Domenico Fontana), לטובת אירוח המלך פיליפ השלישי של ספרד. כמו לא מעט ארמונות דומים באירופה, יש לו חזית מפוארת עם פסלי מלכים וגרם מדרגות מפואר משיש.

המלך אמנם מעולם לא הגיע לכאן, אבל הארמון נשאר כבית המגורים של האוסטרים ולאחר מכן של הבורבונים בעיר.

בשנת 1837, במהלך שלטון בורבון, ניזוק ארמון המלכים של שושלת בורבון ובית סבויה, כתוצאה מאש שפרצה בו. זה הוביל לשיפוץ גדול ולהרחבתו של הארמון והוא נפתח מחדש לקהל הרחב, בשנת 1919.

במלחמת העולם השנייה הארמון נהרס כמעט לחלוטין, אבל אחריה הוא שופץ שוב בקפידה. זה היה שיפוץ מקיף שנועד לתקן את נזקי ההפצצות הקשות שספג המבנה ולהשיב את הבניין המפואר לימיו הגדולים. מאז הוא משמש כמוזיאון שעניינו הצגת חדרי הארמון שהיה כאן, על הריהוט שבהם ועל חפצי האמנות הרבים שהצטברו בו במהלך ההיסטוריה.

30 חדרים יש בארמון של היום. חלקם משמשים את "בית מוזיאון רויאל" שמוקם בו ואת ספריית המדינה, הגדולה ביותר בדרום איטליה, השוכנת גם היא בו. בין המוצגים שבמוזיאון תראו אוסף עשיר של רהיטים, פסלים וציורים. אם תיכנסו פנימה תוכלו להתרשם גם מכלי חרסינה, שטיחי קיר ועבודות האמנות הרבות שבחדרים.


#אדריכלות הארמון
את ארמון המלך המפואר תכנן במאה ה-17 דומניקו פונטנה. במאות שלאחר מכן הוא הורחב, כמעט לבלי הכר.

בחזית של הארמון המפואר, ניצבים פסלי שמונה ממלכי נאפולי, פסלים מרשימים הנמצאים בתוך 8 גומחות בקיר.

ראוי לציון גם גרם המדרגות המרשים שבאולם הכניסה לארמון. גרם המדרגות המפואר ומלא ההדר הזה עשוי שיש והוא הפך לאחד מסמליו, אם לא הסמל העיקרי, של הארמון המפואר. שימו לב גם לתיאטרון הקטן ולקפלה המלכותית שנמצאות כאן.


מבט מקרוב על הארמון:

https://www.youtube.com/watch?v=Bhu7oqMotqM

#על האופרה של נאפולי

בניין האופרה האיטלקית, או תיאטרון סַן קָרְלוֹ, הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של העיר נאפולי - הוא גדול, עתיק וטומן בחובו היסטוריה ארוכת שנים.

זהו אחד מבתי האופרה החשובים באיטליה. בשנת 1737 החליט המלך הראשון של בית בורבון, שארל השלישי, על בניית בית אופרה בצמוד אל הארמון. הוא רצה להעניק לנאפולי ערך תרבותי נוסף בצורת תיאטרון חדש וגדול, במקום המבנה הישן והרעוע שמילא עד אז את התפקיד של בית האופרה בנאפולי. כך הוא החל להוביל את הפרויקט לבניית התיאטרון.

ארכיטקטורת הבניין החדש הייתה יפה, עם קישוטי זהב וריפוד מהודר בצבע כחול. כבר בזמן הקמתו של המבנה אגב, היו בו 3,300 מקומות ישיבה.

האופרה הראשונה שהוצגה כאן הייתה "אכילס בסקירוס" (Achille in Sciro) מאת המלחין דומניקו סארו. באותה התקופה, היו אלה נשים ששיחקו את הדמויות הראשיות באופרה.

עד היום בית האופרה בתיאטרון סַן קָרְלוֹ פועל ומעלה הפקות חדשות מדי עונה. כמו כן, המקום גם משמש את להקת הבלט הוותיקה ביותר באיטליה והוא מפורסם בעיקר בשל האקוסטיקה המדהימה שלו. גם אם אתם לא נכנסים לצפות במופע, היכנסו לבניין וסיירו בו מעט.


#שחזור ושיקום המבנה
זה היה בשנת 1816, לאחר מפלתו הסופית של נפוליאון, כשפרצה שריפה שכילתה את מבנה התיאטרון. המלך פרדיננד הרביעי, מלך נאפולי באותה התקופה, לא רצה לוותר עליו והורה לבנות אותו מחדש.

כך שופץ בסגנון ניאו-קלאסי ובתוך 12 חודשים עמד כאן התיאטרון החדש, על פי תוכניותיו של האדריכל אנטוניו ניקוליני. האודיטוריום החדש נבנה בצורה של פרסה וכלל 1,444 מושבים.

עבודות השיפוצים והחידושים המשיכו גם בשנת 1845, אז גם הוא קיבל את הצבעים המקובלים של התקופה - אדום וזהב. עיקר המבנה לא השתנה יותר מדי למעט תוספות קטנות, אך עם הפצצת המקום על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השניה, הוא שופץ מחדש ונפתח שוב, בפעם השלישית, בשנת 1943.


#תולדות התיאטרון
תיאטרון האופרה סן קרלו הוא אחד מבתי האופרה החשובים באיטליה. על מנהליו בעבר נמנים המלחינים רוסיני ודוניצטי.

הבניין הוקם בשנת 1737. האחריות לתכנון המבנה שלו הוטלה על ג'ובאני אנטוניו מדראנו והוא נקרא על שמו של קרלוס השלישי, מלך ספרד. היום הוא מוקדש למלך שארל מבורבון, מי שהקים אותו במקור.

מעל בימת התיאטרון הזה נאם באוקטובר 1922, מי שעתיד להיות הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני. זמן קצר לאחר הנאום יצא "מצעד החולצות השחורות" של מוסוליני, לעבר הבירה האיטלקית רומא ולהשתלטות על איטליה כולה.

ב-1941 עבר בית האופרה שיפוץ נרחב, אבל במהלך מלחמת העולם השנייה ספג הבניין הפצצות מרוכזות וניזוק באופן קשה מאד.

לאחר כיבוש נאפולי בידי בנות הברית, בשנת 1943, שוקם ונפתח בית האופרה מחדש.

היום מפורסם תיאטרון האופרה במופעים האופראיים האיכותיים שמתקיימים בו, בתוך חלל פנימי יפהפה ועם אקוסטיקה מושלמת.

ניגוד עכשווי ברור לעברו הפשיסטי של הבניין, או לשימושים הללו בו, הוא מינויו, בשנת 2003, של המנצח הישראלי גארי בֶּרְתִינִי, לתפקיד המנהל המוסיקלי של האופרה.


מבט מקרוב על תיאטרון סן קרלו:

https://www.youtube.com/watch?v=_C2vOi9v0sY


הנה שיר נאפוליטני, בסגנון האופייני לזמרי העיר:

https://youtu.be/mVJJd0NNkYE

#על "אי החלומות" של מפרץ נאפולי

האי קָפְּרִי (Capri) נחשב לאחת הפינות היפות של מחוז קמפניה ומהאיים היפים בים התיכון. זהו אי קטן, הנמצא כ-5 קילומטרים מחופי אמלפי שבדרום איטליה, במפרץ נאפולי שבים הטירני. שטחו כ-10 קילומטרים רבועים.

האי נראה מהים כשני גושי סלע אדירים, עם אוכף המפריד ביניהם. במצוקים אנכיים, פעורות מערות, ובתחתית סלעים משוננים שניתקו מהמצוק אל הים.

ניתן להגיע אליו באמצעות המעבורת, מהנמל של נאפולי או מסורנטו הקרובה יותר. הפלגות אל האי מתקיימות באופן יומיומי, אך זה משתנה בהתאם לעונה בשנה. לרוב תגיעו כאן אל המרינה הגדולה שמתחת לעיירה קאפרי בצפון, המכונה "מרינה גראנדה", אך יש ותגיעו דווקא אל "מרינה פיקולה" הקטנה שבדרום. בנסיעה בת מספר דקות מהמרינה, יביאו אתכם האוטובוס או המונית, אל אחת משתי העיירות - קאפרי או אנאקאפרי שמעליה.

בעיר קאפרי תמצאו שפע חנויות יוקרה, שווקים מגוונים, סנדלרים ומוכרי בשמים. אתם מוזמנים להסתובב בכיכר המרכזית של העיר, הפיאצה המרכזית שלה, לשתות אספרסו איטלקי טעים, לטפס במדרגות שבין הווילות במקום ולבקר בגני אוגוסטוס (Gardens of Augustus), שם תוכלו לתפוס קצת מנוחה ושקט. אגב, מגני אוגוסטוס תראו היטב את צוקי הים הבולטים מהמים.

אם שמתם עין על המים הכחולים, הגיעו למרינה פיקולה, הנחשבת לאתר הרחצה הפופולרי ביותר באי. תוכלו לשחות קצת במים, להתפנק מהשמש או לשבת ולנשנש במסעדות שמסביב.

המקומות המפורסמים באי הם המערה הכחולה, הנמל הגדול, מנזר סן ג'יאקומו, גני אוגוסטוס, שהם הגנים הבוטניים כאן, העיר אָנָאקַפְּרִי, וילה סַן מִיקֵלֶה והר סוֹלָארוֹ - ממנו תוכלו לקבל תצפית מרהיבה על האי ועל מפרץ נאפולי, אליו אתם יכולים לעלות גם ברכב.

ראו את כל האטרקציות באי בתגית "קפרי" והאטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות האי
מימי קדם משך האי קאפרי, האי הקטן במפרץ נאפולי, את תשומת ליבם של המתיישבים. הפיניקים והיוונים הקדמונים אכלסו בעבר את האי. כבר במיתולוגיה היוונית נודע האי, במקום שבו גרו הסירנות, נשים יפות ששירתן פיתתה את הספנים עד מוות. כאן, לפי האמונה, התפתו המלחים לקפוץ למים לשמע שירת הסירנות וטבעו בין גלי הים, או כיוונו את ספינותיהם אל חופי האי, שם הן נטרפו בין הסלעים.

לפני כאלפיים שנה, בימי הרפובליקה הרומית, היה האי קאפרי מוקד נופש שבו נהגו הקיסרים הרומיים לנפוש. קיסרי רומי, אוגוסטוס וטיבריוס, היו הראשונים שהתאהבו באי קאפרי ובנו בו בתי פאר, בהם בילו חלק מזמנם. אחריהם באו בני אצולת רומי ועד לנפילת האימפריה הרומית, שימש האי לשעשועים והנאות של האצילים והקיסרים.

במיוחד בלט בכך הקיסר טיבריוס, שנהג לערוך כאן מסיבות שיכרות גדולות. אגב, את מי שהקיסר לא חיבב, נהגו לזרוק במסיבות הללו, מהצוקים של האי, היישר אל הים ואל מותם.

במאות הבאות נעלם קפרי כנראה מהתודעה האירופית. הוא צץ מחדש במאה ה-19, כשגילו אותו מחדש אמנים שונים מהרומנטיקה, ביניהם ציירים, משוררים וסופרים, ששאבו מיופיו השראה ליצירותיהם.


#טיפים
חודשי יולי ואוגוסט הינם עמוסים בתיירים, ולכן בשאר חודשי השנה האי יכול להיות רגוע הרבה יותר ונעים לטיול.

בקשו בבית המלון בסורנטו את לוח מועדי ההפלגות לקפרי, של 2 סוגי הספינות, האיטית והמהירה.

כדאי להשכים ולצאת אל האי בהפלגת הבוקר הראשונה. אל תשכחו לקנות כבר כשמגיעים את הכרטיס, חזרה לספינה האחרונה שיוצאת מקאפרי.

מסורנטו הגיעו לאי קאפרי בספינה שיוצאת ממרינה פיקולה ועוגנת, אחרי הפלגה קצרה, במרינה גראנדה שבאי קפרי.

בכל עונה הזמנים והמחירים משתנים. כשבעונה המחיר יכול להיות גבוה ביותר מ-50%.

הקפידו שהכרטיסים אל האי קפרי הם לא הלוך וחזור. זה גם מכתיב את זמן החזרה וגם לא מוזיל את המחיר.

עם ההגעה לקפרי בררו את מועדי ההפלגות בחזרה, כדי לתכנן את זמן החזרה.


מבט מקרוב על האי קפרי:

https://www.youtube.com/watch?v=ydnJFhP5xQ0


בלוגרים:

https://youtu.be/7Q9pryOL4Es

#על העיירה הציורית של דרום איטליה

אַמָלְפִי (Amalfi) היא הגדולה מעיירות החוף, עיירת קיט בת יותר מ-5,000 תושבים, השייכת למחוז קמפאניה באיטליה. בעברה היא הייתה עיר מצליחה ופעילה מאד במסחר הימי. בימינו, עם תפאורה של בתים לבנים ונמל עם סירות דייגים צבעוניות, היא עיירת הפוסטר של האזור.

מיקומה המרהיב, בפתחו של קניון עמוק, הקנה לה הצלחה מסחררת כעיירת קיט קסומה ונעימה. השילוב המצטלם היטב, שבין לובן בתיה, הצבעוניות של הסירות שבנמל הקטן שלה והרושם שמותירה הקתדרלה המרשימה שלה, הפך אותה לאתר תיירות ונופש פופולארי מאד.

אמלפי גם העניקה את שמה למסלול, הידוע כ"דרך החוף של אמלפי". היא ממוקמת כ-37 קילומטרים דרומית מזרחית לנאפולי. היא שוכנת לרגלי הר מוֹנְטֶה צֶ'רֵטוֹ (Monte Cerreto) שגובהו 1315 מטרים.

הכניסה לעיירה ממש מול הנמל, שלידו גם חונים המגיעים ברכב. כבר בכניסה לעיירה תגיעו למה שנחשבת האטרקציה המרכזית בעיירה - פיאצה דל דוּאוֹמוֹ (Piazza Duomo). זוהי הכיכר הראשית של אמלפי. גרם המדרגות אל הקתדרלה המרשימה ומצופת הפסיפס שלה, דוּאוֹמוֹ סנט אַנְדְרֵיאָה (Duomo di Sant'Andrea). הקתדראלה ניצבת בכיכר המרכזית ושווה ביקור קצר.

שיטוט רגלי ברחובה הראשי העולה ומתפתל של העיירה הציורית, ובסמטאות הרבות שמסביבו, יגלה לכם אוסף נהדר של גלריות, חנויות קרמיקה, מסעדות ובתי קפה ציוריים. זו ההזדמנות להפסקה קלה והירגעות בעיירה הנעימה. ביס מהעוגות הנהדרות שמכינים כאן וקפה איטלקי מצוין יסדרו לכם את הראש להמשך הסיור הנהדר הזה באחד המרחבים היפים בעולם.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיירה אמלפי
העיר אַמָלְפִי שימשה בימי הביניים, בין השנים 839-1200, כבירת רפובליקת אמלפי. אז היא היתה רפובליקה עירונית משגשגת, ששלטה בנתיבי הים התיכון והגיעה לעושר לא קטן.

העיר, שהוקמה במקור כמקלט בעבור קבוצות פליטים שברחו מפני האוסטרוגותים (שבט גרמני), התפתחה וצמחה בחסות הביזנטים. בהמשך היא זכתה בעצמאות בזכות חוסר ההתעניינות שלהם בנעשה בה.

החל מהמאה ה-8 הפכה אמלפי כאמור לבירתה של מעצמה ימית מסחרית, רפובליקת אמלפי. העיר סחרה בדגנים ומלח וייבאה לאיטליה זהב ממצרים וסוריה.

הסוחרים בעיירה הנפיקו את המטבעות בהם סחרו בעצמם, כאשר במקביל אליה, שטחי איטליה עדיין השתמשו בסחר חליפין ולא במטבעות.

במאה השמינית שלטה העיר בצפון הים האדריאטי וצי הספינות שלה סייע לאפיפיור ליאו הרביעי במלחמתו במוסלמים הסרצנים בשנת 848.

בשנת 1000, העיר כבר כללה כ-70,000 תושבים. בשנת 1137 היא נכבשה על ידי פיזה ואיבדה את מעמדה כמעצמה ימית ואזורית. בשנת 1343 היא נהרסה על ידי צונמי וכך גם איבד הנמל של העיר את חשיבותו.

בשנת 1997 הוכרזה העיירה כאתר מורשת עולמית.


#טיפים
החניה ממש בצמוד לנמל.

מומלץ לשוטט רגלית ברחוב הראשי העולה ובסמטאות היוצאות ממנו.


מבט מקרוב על העיירה אמלפי:

https://www.youtube.com/watch?v=2884fXHOs_w

#על הגלריה הלאומית של קאפודימונטה

הגעתם אל המוזיאון הלאומי לאומנות קַאפּוֹדִימוֹנְטֶה (Capodimonte National Museum Of Art) שמוצג בו אחד מאוספי האמנות החשובים באיטליה, כמו גם אוספים ותצוגות מתקופות היסטוריות שונות. המוזיאון שוכן בארמון קפודימונטה (Reale di Capodimonte) שמשקיף על נאפולי מהגבעה ושבמקור תוכנן להיות ארמון מלוכה.

התמחותו של המוזיאון בציורים ואמנות דקורטיבית נפוליטנית, אם כי יש בו גם יצירות אמנות מאסכולות איטלקיות נוספות. בשתי הקומות הראשונות של המוזיאון מציגה הגלריה הלאומית יצירות מופת של אמנים איטלקיים דגולים מהמאה ה-13 ועד למאה ה-18. ביניהם נמצאים שמות כמו קרוואג'ו, טיציאן, ג'ורג'יו וסארי, רפאל, סודומה, לוקה ג'ורדאנו, ג'ובאני בליני, בוטיצ'לי ועוד.

בניית המוזיאון החלה בשנת 1738, בהוראתו של מלך נאפולי וסיציליה, צ'ארלס השלישי, שמאוחר יותר הפך גם למלך ספרד. מאז הלך המוזיאון וצמח, כשהוא הופך בהדרגה לאחד המוזיאונים החשובים באיטליה ומתמחה ביצירות אמנות איטלקיות. בשנת 1957 נפתח המוזיאון הנוכחי ומאז הוא נחשב לאחד מאתרי התרבות החשובים ביותר בעיר.

שימו לב במוזיאון במיוחד לשתי יצירות מופת התלויות בכנסייה, הציור "שבעת מעשי החסד" של קרוואג'יו ו"שחרורו של פטרוס הקדוש" של קאראצ'יולו.


#טיפים
הכניסה חינם עד גיל 18 ולגמלאים.


מבט מקרוב על הגלריה הלאומית של קאפודימונטה:

https://www.youtube.com/watch?v=Yi9gFDTYbgc


דוגמאות לפסלי פורצלן מהגלריה:

https://www.youtube.com/watch?v=xZEbPinq9ws


ואיך מכינים אותם:

https://www.youtube.com/watch?v=bCuGJaeNgRU

#על המערה היפהפיה שבאי קפרי לא רחוק מנאפולי

המערה הכחולה (Grotta Azzurra), שבאי קפרי, היא אחד מהפלאים היפים של האי וללא ספק האטרקציה המפורסמת והמרהיבה ביותר בו. המערה מלאה מי ים ומוארת בגוון כחלחל נעים, עם אשליה של אור המגיע מתוך המים. המערה הזו נראית כמו אולם גדול בגובה ארבע קומות, כאשר הכניסה לתוכה מתאפשרת רק באמצעות סירת משוטים, לזמן קצר בלבד, מתחת לקשת עשויה אבן שגובהה פחות ממטר.

בעת העתיקה שימשה המערה כמקום רחצה לעשירי רומא. המעברים התת קרקעיים המובילים אליה אטומים ונראה שבעבר הם היו חלק ממערכת מחילות תת קרקעית.


#איך נוצרות מערות חוף כאלה?
מערות חוף (Sea caves) נוצרות על ידי הגלים. מערות החוף הן הוכחה לכוחם האדיר של המים, לעשות שינויים אדירים בכדור הארץ, בפעולה שנמשכת מיליוני שנים.

המערות הללו, שנקראות גם נקרות חוף (Sea Grottos), הן מערות שנוצרות בתהליכים של שחיקה של סלעים חלשים כמו סלע גיר או סלע קירטון, על ידי גלי הים. כשסלע הוא חלש וגובל בים, הוא נשחק בידי הגלים ונוצרת מערה ימית שכזו, לרוב בקווי סידוק בסלע. גלי הים הם חזקים ומתמידים ובמשך מיליוני שנים הם פוגעים ושוחקים את הסלע החלש. כך נוצרות בסלע מערות, נקרות או כוכים קטנים יותר.


#טיפים
הכניסה למערה, החבויה בתחתית ההר, מושפעת מתנאי מזג האוויר וממצב הים. מומלץ לברר לפני שיט אליה, אם התנאים היום מאפשרים כניסה למערה.

לא מעט אנשים התאכזבו מהביקור במערה בשיט. הביקוש מאפשר למקומיים להפוך אותה לממוסחרת, קצרה ויקרה מאד והחוויה לטעמם, לא מספקת.

האיטלקים גובים, בנוסף למחיר ההפלגה, תשלום נוסף עבור הכניסה למערה.

מי שרוצים לחסוך וליהנות מהמערה הכחולה, בלי הגבלת זמן ובכיף, מוזמנים להגיע אליה ברגל, באוטובוס או בקטנוע שכור, מהעיירה אנאקאפרי. מחיר הכניסה יורד לשליש, 4 אירו.

ואגב חסכון, אם אתם לחוצים ממש, יש מערות דומות באזור החוף. חפשו אותן בהליכה על חופי האי.


קבלו מבט מקרוב אל המערה הכחולה שבאי קפרי:
http://youtu.be/xzb8TVJn1Yw

#על הר הגעש המפורסם של אזור נאפולי

הר הגעש וֵזוּב (Mount Vesuvius), או וֵזוּבְיוֹ, הוא אחד מהרי הגעש המפורסמים בעולם, גם בשל מראהו הדרמטי וגם בשל ההיסטוריה הקטלנית שלו וההתפרצויות הקשות. הוא ממוקם כ-15 ק"מ מדרום-מזרח לנאפולי והוא אחד משלושת הרי הגעש הפעילים של איטליה. רבים מציינים אותו כאחד מההרסניים בהרי הגעש שעל פני כדור הארץ.

ילדים מתים עליו. הר הגעש המעשן הוא מקור של התרגשות לילדים והזדמנות חד-פעמית בשביל רובם, לצפות בהר געש אמיתי. לקראת הביקור מומלץ להכינם בהסברים המתאימים לגילם על הרי געש וגיאולוגיה.

גם מרבית המבוגרים מסוקרנים מההר המפורסם והתצפית ממנו למטה יוצרת מידה של התרגשות והרבה עניין. מפסגת הווזוב אפשר לראות ולהבין מקרוב את האסון של פומפיי והֶרקוּלָנֵיאוּם, שנמצאות למרגלותיו, ערים עתיקות שכוסו בשנת 79 באפר הגעשי של הר הגעש הזה ותושביהם מתו בהמוניהם ממנו.

הר הגעש הזה עתיק מאד, שכן הסלע העתיק ביותר שנדגם ממנו הוא בן כ-300 אלף שנים. יתכן שהוא היה אף חלק מהר געש קדום יותר בשם סומה.

אגב, התפרצות הווזוב שהתרחשה בשנת 79, הייתה גם הראשונה בהיסטוריה שתועדה בכתובים. היא הביאה, כאמור, לחורבן של הערים הרומיות פומפיי והֶרקוּלָנֵיאוּם. מאז הוא התפרץ פעמים רבות וגם היום הוא נחשב לאחד מהרי הגעש המסוכנים בעולם, בעיקר בגלל צפיפות האוכלוסייה המתגוררת סביבו, המונה מעל 3 מיליון איש הנמצאים בטווח הסכנה.

עם כל התפרצות כזו, מבנה ההר ממשיך להשתנות. נכון לשנת 2008 גובה החרוט המרכזי של הר הגעש היה 1,281 מטר. האזור שמסביב להר הוכרז כשמורת טבע בשנת 1995.


#התפרצות הר וזוב של שנת 79
בשנת 79 התרחשה התפרצות הר הגעש המתועדת הראשונה בהיסטוריה. היא תועדה על ידי פְּלִינְיוּס (Plinius) הצעיר שעמד כ-30 קילומטרים מההר. זה היה ב-24 באוגוסט של אותה שנה, כשאותו פליניוס הצליח, למרבה התדהמה, לספר על רעידות האדמה, עמוד העשן וגלי הצונאמי שליוו את ההתפרצות.

ההתפרצות נמשכה כ-19 שעות ונפלטו מהר הגעש כארבעה קילומטרים של אפר געשי, שלמעשה קבר את הערים פומפיי והרקולניאום. מאז התגלו במקרה, כשאיכר שחפר בשדהו גילה בשנת 1748 את שרידיה העתיקים של פומפיי, נחפרו שתי הערים ביסודיות. ארכיאולוגים חשפו כאן בתים, מבני ציבור ואפילו שלדי בעלי חיים ובני אדם, כפי שהיו ברגעים האחרונים שלהם. בסך הכל נהרגו בהתפרצות 3,360 איש.

אחרי התפרצות זו התפרץ הר הגעש עוד 36 פעמים.


#טיפים
בימים מעוננים האתר סגור. לא לצאת ביום כזה.

הביאו אתכם מים!

לא חייבים לנהוג או לעמוד בפקקים. אל וזוב אפשר להגיע ברכבת ישר מנאפולי וסורנטו!

מקלות הטיפוס שנמכרים ליד ההר מיותרים ואין בעיה לטפס בלעדיהם, אלא אם ממש תרצו מזכרת מהווזוב.

בדוכני המזכרות שפזורים לאורך כל הדרך אל ההר ואפילו על פסגתו, נמכרים תכשיטים ואבני חן רבות. קנו בכיף, אבל בזהירות ובחשדנות...

הטיפוס אל ראש ההר לוקח בין 30-40 דקות. התצפית על כל מפרץ נאפולי היא מרהיבה!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8in6ba5bboQ


ויום על פסגת הווזוב ליד לוע הר הגעש:

https://youtu.be/Tdojgck9UE8

#על העיירה הגבוהה של האי קפרי

אחרי אספרסו בפיאצה של העיר קַפְּרִי שלמטה, שמזכירה תמונה מסרט איטלקי, תוכלו לטפס במדרגות שבין הווילות, עד שתגיעו לאָנָאקַפְּרִי (Anacapri), העיירה העליונה והציורית של האי קאפרי, הממוקמת על הר סולרו (Mount Solaro), כמעט בפסגה.

בדרך תראו יופי ים תיכוני של ממש. מאחוריכם שימו לב לנופים המהממים ומקדימה לגינות היפות ולעצי ההדר האופייניים לאיזור. הליכה בסימטאות הקטנות והמפותלות של העיירה היא תענוג של ממש.

אנה קפרי, אנקפרי או אנאקפרי, יושבת על הגבעות הגבוהות שבמערב קאפרי. מכאן גם שמה של העיירה, שפירושו "מעל-קאפרי". היא אכן גבוהה כ-150 מטרים מעל שאר האי, הרבה יותר שקטה וציורית מהעיירה קאפרי המפוצצת בתיירים.

המגיעים ברכב יכולים לעלות בכביש הצר מקאפרי, עד לאנה קאפרי. אפשר גם להגיע אליה במיניבוסים הצפופים או במונית, שהן יקרות כאן להפליא.

כמו בקאפרי, גם באנה קפרי, יש המון חנויות יוקרה ושווקים, אבל המחירים כאן יקרים יותר בהשוואה לשאר העיירות בסביבה, מה שאומר שתקנו הרבה פחות משתראו...


#טיפים
עלו ברכבל הכיסאות אל התצפית הנפלאה שבראש ההר, בה תהנו מהנוף המשגע.


מבט מקרוב על אנה קפרי:

https://youtu.be/cnN5FpX5kHI


רכבל הכיסאות:

https://youtu.be/fqoCS70o_OA

#על הדרך האלוהית של איטליה

רבים רואים בכביש "אמלפיטנה", או דרך החוף אַמָלפי (Costiera Amalfitana) את הדרך היפה באיטליה ואחת הדרכים היפות בעולם. זוהי דרך צרה, שנחצבה כמדרגה במצוקי החוף האנכיים. בעבר היא כבר זכתה לכינוי "הדרך האלוהית", שכן כביש "אמלפיטנה" מתפתל בין מצוקים פראיים ותלולים היורדים אנכית אל הים

הדרך, שנקראת באיטלקית "קוסטיירה אמלפיטנה" ומסומנת ככביש מספר 145, נקראת כך על שם אַמָלפי (Amalfi), העיירה העתיקה והמרכזית בה. היא עוברת לאורך רצועת חוף מפותלת ועתירת מפרצונים, בין עיירות ציוריות וכפרים קטנים, התלויים על מצוקי ההרים, כמו נופלים אל הים. בראש המצוקים הללו תראו מגדלי תצפית עתיקים ועל המדרונות התלולים שבשיפולי ההרים תראו מאות פרדסי לימונים המזכירים את בוסתני הגפנים של מרכז איטליה. בירידה אל כפרי הדייגים הקטנים, יצוצו מכל עיקול חופי קסם, עם מפרצים כחולים, מנוקדים בסירות צבעוניות וסלעים הבולטים מהים.

דרך אמלפי נמשכת לאורך 68 קילומטר, מצידה המערבי של סורנטו ועד העיירה סלֶרנו (Salerno), שבקצה המזרחי של חצי האי. היא עוברת על יד הים ונושקת לו כמעט לכל אורכו. את היופי הזה, בעיקר בקטע שבין פוזיטנו לאמלפי, אנו חייבים לגלי הים, שכן תהליכי שחיקה ובלייה של מצוקי סלע הגיר הם שיצרו את הקניונים, המפרצים הקטנים, הבתרונות והמערות הקרסטיות, כמו גם את איי החוף הזעירים ואת עמודי הסלע הזקופים.

דרך הנופים אמלפי נמצאת בחבל קמפניה (Campania) שבאזור נאפולי. הדרך הפשוטה והמומלצת לגלות את היופי המרהיב שלה היא באמצעות נסיעה ארוכה על 68 הק"מ בין סורנטו לסלרנו, תוך מעבר בעיירות פוזיטנו, אמלפי, ראבלו, מינורי, מיורי ועוד.

שימו לב לעצי הלימון והפרדסים הרבים שמאפיינים את האיזור. בעיירות החוף הקטנות והכפרים שבדרך תמצאו את משקה הלימונצ'לו הנמכר בהמוניו בחנויות, לצד שלל המוצרים הריחניים שמפיקים כאן מהלימון, דוגמת סבונים, נרות וסוכריות.

עצרו לאורך הדרך, בתצפיות המרהיבות אל הנוף וצפו בקסם של הטופוגרפיה הפראית וצורות הסלע המיוחדות. בקרו בשלל העיירות והכפרים הציוריים, שמשקיפים על המפרץ המרהיב. אבל היזהרו בבקשה. לצד הנופים המרהיבים שהנהיגה בדרך תחשוף בפניכם, מעת לעת יפתיע אתכם כלי רכב ממול ואז תחוו גם את הצפיפות המלחיצה ולעתים אפילו מסוכנת שלה. לצד היותו אחד הכבישים היפים בתבל, הוא זכה גם למוניטין של אחד המסוכנים בעולם.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "דרך החוף אמלפי" ובתגית "באזור נאפולי".


#טיפים
הקדישו לדרך הזו לפחות יום.

דרך אמלפי מפותלת ומרובה שיפועים מבהילים ויכולה להיות מסוכנת. סעו בזהירות מיוחדת ועצרו מדי פעם, גם לצפייה בנוף וגם להירגע.

צאו לדרך מוקדם ככל הניתן.

העצירות בתצפיות הנוף הנפלאות הן המזכרת הטובה ביותר מהדרך הזו. אל תסעו ללא הפסקה.


מבט מקרוב על דרך החוף של אמלפי:

https://www.youtube.com/watch?v=8gajg8Nw-dY


כפרים ונופים באמלפי:

https://youtu.be/j34feobofTM


הדרכה קצרה:

https://youtu.be/fCsSLb11RUQ