על העיירה הציורית של דרום איטליה
אַמָלְפִי (Amalfi) היא הגדולה מעיירות החוף, עיירת קיט בת יותר מ-5,000 תושבים, השייכת למחוז קמפאניה באיטליה. בעברה היא הייתה עיר מצליחה ופעילה מאד במסחר הימי. בימינו, עם תפאורה של בתים לבנים ונמל עם סירות דייגים צבעוניות, היא עיירת הפוסטר של האזור.
מיקומה המרהיב, בפתחו של קניון עמוק, הקנה לה הצלחה מסחררת כעיירת קיט קסומה ונעימה. השילוב המצטלם היטב, שבין לובן בתיה, הצבעוניות של הסירות שבנמל הקטן שלה והרושם שמותירה הקתדרלה המרשימה שלה, הפך אותה לאתר תיירות ונופש פופולארי מאד.
אמלפי גם העניקה את שמה למסלול, הידוע כ"דרך החוף של אמלפי". היא ממוקמת כ-37 קילומטרים דרומית מזרחית לנאפולי. היא שוכנת לרגלי הר מוֹנְטֶה צֶ'רֵטוֹ (Monte Cerreto) שגובהו 1315 מטרים.
הכניסה לעיירה ממש מול הנמל, שלידו גם חונים המגיעים ברכב. כבר בכניסה לעיירה תגיעו למה שנחשבת האטרקציה המרכזית בעיירה - פיאצה דל דוּאוֹמוֹ (Piazza Duomo). זוהי הכיכר הראשית של אמלפי. גרם המדרגות אל הקתדרלה המרשימה ומצופת הפסיפס שלה, דוּאוֹמוֹ סנט אַנְדְרֵיאָה (Duomo di Sant'Andrea). הקתדראלה ניצבת בכיכר המרכזית ושווה ביקור קצר.
שיטוט רגלי ברחובה הראשי העולה ומתפתל של העיירה הציורית, ובסמטאות הרבות שמסביבו, יגלה לכם אוסף נהדר של גלריות, חנויות קרמיקה, מסעדות ובתי קפה ציוריים. זו ההזדמנות להפסקה קלה והירגעות בעיירה הנעימה. ביס מהעוגות הנהדרות שמכינים כאן וקפה איטלקי מצוין יסדרו לכם את הראש להמשך הסיור הנהדר הזה באחד המרחבים היפים בעולם.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית באזור נאפולי.
תולדות העיירה אמלפי
העיר אַמָלְפִי שימשה בימי הביניים, בין השנים 839-1200, כבירת רפובליקת אמלפי. אז היא היתה רפובליקה עירונית משגשגת, ששלטה בנתיבי הים התיכון והגיעה לעושר לא קטן.
העיר, שהוקמה במקור כמקלט בעבור קבוצות פליטים שברחו מפני האוסטרוגותים (שבט גרמני), התפתחה וצמחה בחסות הביזנטים. בהמשך היא זכתה בעצמאות בזכות חוסר ההתעניינות שלהם בנעשה בה.
החל מהמאה ה-8 הפכה אמלפי כאמור לבירתה של מעצמה ימית מסחרית, רפובליקת אמלפי. העיר סחרה בדגנים ומלח וייבאה לאיטליה זהב ממצרים וסוריה.
הסוחרים בעיירה הנפיקו את המטבעות בהם סחרו בעצמם, כאשר במקביל אליה, שטחי איטליה עדיין השתמשו בסחר חליפין ולא במטבעות.
במאה השמינית שלטה העיר בצפון הים האדריאטי וצי הספינות שלה סייע לאפיפיור ליאו הרביעי במלחמתו במוסלמים הסרצנים בשנת 848.
בשנת 1000, העיר כבר כללה כ-70,000 תושבים. בשנת 1137 היא נכבשה על ידי פיזה ואיבדה את מעמדה כמעצמה ימית ואזורית. בשנת 1343 היא נהרסה על ידי צונמי וכך גם איבד הנמל של העיר את חשיבותו.
בשנת 1997 הוכרזה העיירה כאתר מורשת עולמית.
טיפים
החניה ממש בצמוד לנמל.
מומלץ לשוטט רגלית ברחוב הראשי העולה ובסמטאות היוצאות ממנו.