שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
דרך החוף אַמָלפי
אַמָלְפִי
סָלֶרְנוֹ
סוֹרֶנְטוֹ
רָאוֶולוֹ
מערת האִזְמַרְגָד
כנסיית סַן פְרַנְצֵ'סְקוֹ
הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ
הדוּאוֹמוֹ של רָאוֶולוֹ
#על הדרך האלוהית של איטליה
רבים רואים בכביש "אמלפיטנה", או דרך החוף אַמָלפי (Costiera Amalfitana) את הדרך היפה באיטליה ואחת הדרכים היפות בעולם. זוהי דרך צרה, שנחצבה כמדרגה במצוקי החוף האנכיים. בעבר היא כבר זכתה לכינוי "הדרך האלוהית", שכן כביש "אמלפיטנה" מתפתל בין מצוקים פראיים ותלולים היורדים אנכית אל הים
הדרך, שנקראת באיטלקית "קוסטיירה אמלפיטנה" ומסומנת ככביש מספר 145, נקראת כך על שם אַמָלפי (Amalfi), העיירה העתיקה והמרכזית בה. היא עוברת לאורך רצועת חוף מפותלת ועתירת מפרצונים, בין עיירות ציוריות וכפרים קטנים, התלויים על מצוקי ההרים, כמו נופלים אל הים. בראש המצוקים הללו תראו מגדלי תצפית עתיקים ועל המדרונות התלולים שבשיפולי ההרים תראו מאות פרדסי לימונים המזכירים את בוסתני הגפנים של מרכז איטליה. בירידה אל כפרי הדייגים הקטנים, יצוצו מכל עיקול חופי קסם, עם מפרצים כחולים, מנוקדים בסירות צבעוניות וסלעים הבולטים מהים.
דרך אמלפי נמשכת לאורך 68 קילומטר, מצידה המערבי של סורנטו ועד העיירה סלֶרנו (Salerno), שבקצה המזרחי של חצי האי. היא עוברת על יד הים ונושקת לו כמעט לכל אורכו. את היופי הזה, בעיקר בקטע שבין פוזיטנו לאמלפי, אנו חייבים לגלי הים, שכן תהליכי שחיקה ובלייה של מצוקי סלע הגיר הם שיצרו את הקניונים, המפרצים הקטנים, הבתרונות והמערות הקרסטיות, כמו גם את איי החוף הזעירים ואת עמודי הסלע הזקופים.
דרך הנופים אמלפי נמצאת בחבל קמפניה (Campania) שבאזור נאפולי. הדרך הפשוטה והמומלצת לגלות את היופי המרהיב שלה היא באמצעות נסיעה ארוכה על 68 הק"מ בין סורנטו לסלרנו, תוך מעבר בעיירות פוזיטנו, אמלפי, ראבלו, מינורי, מיורי ועוד.
שימו לב לעצי הלימון והפרדסים הרבים שמאפיינים את האיזור. בעיירות החוף הקטנות והכפרים שבדרך תמצאו את משקה הלימונצ'לו הנמכר בהמוניו בחנויות, לצד שלל המוצרים הריחניים שמפיקים כאן מהלימון, דוגמת סבונים, נרות וסוכריות.
עצרו לאורך הדרך, בתצפיות המרהיבות אל הנוף וצפו בקסם של הטופוגרפיה הפראית וצורות הסלע המיוחדות. בקרו בשלל העיירות והכפרים הציוריים, שמשקיפים על המפרץ המרהיב. אבל היזהרו בבקשה. לצד הנופים המרהיבים שהנהיגה בדרך תחשוף בפניכם, מעת לעת יפתיע אתכם כלי רכב ממול ואז תחוו גם את הצפיפות המלחיצה ולעתים אפילו מסוכנת שלה. לצד היותו אחד הכבישים היפים בתבל, הוא זכה גם למוניטין של אחד המסוכנים בעולם.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "דרך החוף אמלפי" ובתגית "באזור נאפולי".
#טיפים
הקדישו לדרך הזו לפחות יום.
דרך אמלפי מפותלת ומרובה שיפועים מבהילים ויכולה להיות מסוכנת. סעו בזהירות מיוחדת ועצרו מדי פעם, גם לצפייה בנוף וגם להירגע.
צאו לדרך מוקדם ככל הניתן.
העצירות בתצפיות הנוף הנפלאות הן המזכרת הטובה ביותר מהדרך הזו. אל תסעו ללא הפסקה.
מבט מקרוב על דרך החוף של אמלפי:
https://www.youtube.com/watch?v=8gajg8Nw-dY
כפרים ונופים באמלפי:
https://youtu.be/j34feobofTM
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/fCsSLb11RUQ
רבים רואים בכביש "אמלפיטנה", או דרך החוף אַמָלפי (Costiera Amalfitana) את הדרך היפה באיטליה ואחת הדרכים היפות בעולם. זוהי דרך צרה, שנחצבה כמדרגה במצוקי החוף האנכיים. בעבר היא כבר זכתה לכינוי "הדרך האלוהית", שכן כביש "אמלפיטנה" מתפתל בין מצוקים פראיים ותלולים היורדים אנכית אל הים
הדרך, שנקראת באיטלקית "קוסטיירה אמלפיטנה" ומסומנת ככביש מספר 145, נקראת כך על שם אַמָלפי (Amalfi), העיירה העתיקה והמרכזית בה. היא עוברת לאורך רצועת חוף מפותלת ועתירת מפרצונים, בין עיירות ציוריות וכפרים קטנים, התלויים על מצוקי ההרים, כמו נופלים אל הים. בראש המצוקים הללו תראו מגדלי תצפית עתיקים ועל המדרונות התלולים שבשיפולי ההרים תראו מאות פרדסי לימונים המזכירים את בוסתני הגפנים של מרכז איטליה. בירידה אל כפרי הדייגים הקטנים, יצוצו מכל עיקול חופי קסם, עם מפרצים כחולים, מנוקדים בסירות צבעוניות וסלעים הבולטים מהים.
דרך אמלפי נמשכת לאורך 68 קילומטר, מצידה המערבי של סורנטו ועד העיירה סלֶרנו (Salerno), שבקצה המזרחי של חצי האי. היא עוברת על יד הים ונושקת לו כמעט לכל אורכו. את היופי הזה, בעיקר בקטע שבין פוזיטנו לאמלפי, אנו חייבים לגלי הים, שכן תהליכי שחיקה ובלייה של מצוקי סלע הגיר הם שיצרו את הקניונים, המפרצים הקטנים, הבתרונות והמערות הקרסטיות, כמו גם את איי החוף הזעירים ואת עמודי הסלע הזקופים.
דרך הנופים אמלפי נמצאת בחבל קמפניה (Campania) שבאזור נאפולי. הדרך הפשוטה והמומלצת לגלות את היופי המרהיב שלה היא באמצעות נסיעה ארוכה על 68 הק"מ בין סורנטו לסלרנו, תוך מעבר בעיירות פוזיטנו, אמלפי, ראבלו, מינורי, מיורי ועוד.
שימו לב לעצי הלימון והפרדסים הרבים שמאפיינים את האיזור. בעיירות החוף הקטנות והכפרים שבדרך תמצאו את משקה הלימונצ'לו הנמכר בהמוניו בחנויות, לצד שלל המוצרים הריחניים שמפיקים כאן מהלימון, דוגמת סבונים, נרות וסוכריות.
עצרו לאורך הדרך, בתצפיות המרהיבות אל הנוף וצפו בקסם של הטופוגרפיה הפראית וצורות הסלע המיוחדות. בקרו בשלל העיירות והכפרים הציוריים, שמשקיפים על המפרץ המרהיב. אבל היזהרו בבקשה. לצד הנופים המרהיבים שהנהיגה בדרך תחשוף בפניכם, מעת לעת יפתיע אתכם כלי רכב ממול ואז תחוו גם את הצפיפות המלחיצה ולעתים אפילו מסוכנת שלה. לצד היותו אחד הכבישים היפים בתבל, הוא זכה גם למוניטין של אחד המסוכנים בעולם.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "דרך החוף אמלפי" ובתגית "באזור נאפולי".
#טיפים
הקדישו לדרך הזו לפחות יום.
דרך אמלפי מפותלת ומרובה שיפועים מבהילים ויכולה להיות מסוכנת. סעו בזהירות מיוחדת ועצרו מדי פעם, גם לצפייה בנוף וגם להירגע.
צאו לדרך מוקדם ככל הניתן.
העצירות בתצפיות הנוף הנפלאות הן המזכרת הטובה ביותר מהדרך הזו. אל תסעו ללא הפסקה.
מבט מקרוב על דרך החוף של אמלפי:
https://www.youtube.com/watch?v=8gajg8Nw-dY
כפרים ונופים באמלפי:
https://youtu.be/j34feobofTM
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/fCsSLb11RUQ
#על העיירה הציורית של דרום איטליה
אַמָלְפִי (Amalfi) היא הגדולה מעיירות החוף, עיירת קיט בת יותר מ-5,000 תושבים, השייכת למחוז קמפאניה באיטליה. בעברה היא הייתה עיר מצליחה ופעילה מאד במסחר הימי. בימינו, עם תפאורה של בתים לבנים ונמל עם סירות דייגים צבעוניות, היא עיירת הפוסטר של האזור.
מיקומה המרהיב, בפתחו של קניון עמוק, הקנה לה הצלחה מסחררת כעיירת קיט קסומה ונעימה. השילוב המצטלם היטב, שבין לובן בתיה, הצבעוניות של הסירות שבנמל הקטן שלה והרושם שמותירה הקתדרלה המרשימה שלה, הפך אותה לאתר תיירות ונופש פופולארי מאד.
אמלפי גם העניקה את שמה למסלול, הידוע כ"דרך החוף של אמלפי". היא ממוקמת כ-37 קילומטרים דרומית מזרחית לנאפולי. היא שוכנת לרגלי הר מוֹנְטֶה צֶ'רֵטוֹ (Monte Cerreto) שגובהו 1315 מטרים.
הכניסה לעיירה ממש מול הנמל, שלידו גם חונים המגיעים ברכב. כבר בכניסה לעיירה תגיעו למה שנחשבת האטרקציה המרכזית בעיירה - פיאצה דל דוּאוֹמוֹ (Piazza Duomo). זוהי הכיכר הראשית של אמלפי. גרם המדרגות אל הקתדרלה המרשימה ומצופת הפסיפס שלה, דוּאוֹמוֹ סנט אַנְדְרֵיאָה (Duomo di Sant'Andrea). הקתדראלה ניצבת בכיכר המרכזית ושווה ביקור קצר.
שיטוט רגלי ברחובה הראשי העולה ומתפתל של העיירה הציורית, ובסמטאות הרבות שמסביבו, יגלה לכם אוסף נהדר של גלריות, חנויות קרמיקה, מסעדות ובתי קפה ציוריים. זו ההזדמנות להפסקה קלה והירגעות בעיירה הנעימה. ביס מהעוגות הנהדרות שמכינים כאן וקפה איטלקי מצוין יסדרו לכם את הראש להמשך הסיור הנהדר הזה באחד המרחבים היפים בעולם.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".
#תולדות העיירה אמלפי
העיר אַמָלְפִי שימשה בימי הביניים, בין השנים 839-1200, כבירת רפובליקת אמלפי. אז היא היתה רפובליקה עירונית משגשגת, ששלטה בנתיבי הים התיכון והגיעה לעושר לא קטן.
העיר, שהוקמה במקור כמקלט בעבור קבוצות פליטים שברחו מפני האוסטרוגותים (שבט גרמני), התפתחה וצמחה בחסות הביזנטים. בהמשך היא זכתה בעצמאות בזכות חוסר ההתעניינות שלהם בנעשה בה.
החל מהמאה ה-8 הפכה אמלפי כאמור לבירתה של מעצמה ימית מסחרית, רפובליקת אמלפי. העיר סחרה בדגנים ומלח וייבאה לאיטליה זהב ממצרים וסוריה.
הסוחרים בעיירה הנפיקו את המטבעות בהם סחרו בעצמם, כאשר במקביל אליה, שטחי איטליה עדיין השתמשו בסחר חליפין ולא במטבעות.
במאה השמינית שלטה העיר בצפון הים האדריאטי וצי הספינות שלה סייע לאפיפיור ליאו הרביעי במלחמתו במוסלמים הסרצנים בשנת 848.
בשנת 1000, העיר כבר כללה כ-70,000 תושבים. בשנת 1137 היא נכבשה על ידי פיזה ואיבדה את מעמדה כמעצמה ימית ואזורית. בשנת 1343 היא נהרסה על ידי צונמי וכך גם איבד הנמל של העיר את חשיבותו.
בשנת 1997 הוכרזה העיירה כאתר מורשת עולמית.
#טיפים
החניה ממש בצמוד לנמל.
מומלץ לשוטט רגלית ברחוב הראשי העולה ובסמטאות היוצאות ממנו.
מבט מקרוב על העיירה אמלפי:
https://www.youtube.com/watch?v=2884fXHOs_w
אַמָלְפִי (Amalfi) היא הגדולה מעיירות החוף, עיירת קיט בת יותר מ-5,000 תושבים, השייכת למחוז קמפאניה באיטליה. בעברה היא הייתה עיר מצליחה ופעילה מאד במסחר הימי. בימינו, עם תפאורה של בתים לבנים ונמל עם סירות דייגים צבעוניות, היא עיירת הפוסטר של האזור.
מיקומה המרהיב, בפתחו של קניון עמוק, הקנה לה הצלחה מסחררת כעיירת קיט קסומה ונעימה. השילוב המצטלם היטב, שבין לובן בתיה, הצבעוניות של הסירות שבנמל הקטן שלה והרושם שמותירה הקתדרלה המרשימה שלה, הפך אותה לאתר תיירות ונופש פופולארי מאד.
אמלפי גם העניקה את שמה למסלול, הידוע כ"דרך החוף של אמלפי". היא ממוקמת כ-37 קילומטרים דרומית מזרחית לנאפולי. היא שוכנת לרגלי הר מוֹנְטֶה צֶ'רֵטוֹ (Monte Cerreto) שגובהו 1315 מטרים.
הכניסה לעיירה ממש מול הנמל, שלידו גם חונים המגיעים ברכב. כבר בכניסה לעיירה תגיעו למה שנחשבת האטרקציה המרכזית בעיירה - פיאצה דל דוּאוֹמוֹ (Piazza Duomo). זוהי הכיכר הראשית של אמלפי. גרם המדרגות אל הקתדרלה המרשימה ומצופת הפסיפס שלה, דוּאוֹמוֹ סנט אַנְדְרֵיאָה (Duomo di Sant'Andrea). הקתדראלה ניצבת בכיכר המרכזית ושווה ביקור קצר.
שיטוט רגלי ברחובה הראשי העולה ומתפתל של העיירה הציורית, ובסמטאות הרבות שמסביבו, יגלה לכם אוסף נהדר של גלריות, חנויות קרמיקה, מסעדות ובתי קפה ציוריים. זו ההזדמנות להפסקה קלה והירגעות בעיירה הנעימה. ביס מהעוגות הנהדרות שמכינים כאן וקפה איטלקי מצוין יסדרו לכם את הראש להמשך הסיור הנהדר הזה באחד המרחבים היפים בעולם.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".
#תולדות העיירה אמלפי
העיר אַמָלְפִי שימשה בימי הביניים, בין השנים 839-1200, כבירת רפובליקת אמלפי. אז היא היתה רפובליקה עירונית משגשגת, ששלטה בנתיבי הים התיכון והגיעה לעושר לא קטן.
העיר, שהוקמה במקור כמקלט בעבור קבוצות פליטים שברחו מפני האוסטרוגותים (שבט גרמני), התפתחה וצמחה בחסות הביזנטים. בהמשך היא זכתה בעצמאות בזכות חוסר ההתעניינות שלהם בנעשה בה.
החל מהמאה ה-8 הפכה אמלפי כאמור לבירתה של מעצמה ימית מסחרית, רפובליקת אמלפי. העיר סחרה בדגנים ומלח וייבאה לאיטליה זהב ממצרים וסוריה.
הסוחרים בעיירה הנפיקו את המטבעות בהם סחרו בעצמם, כאשר במקביל אליה, שטחי איטליה עדיין השתמשו בסחר חליפין ולא במטבעות.
במאה השמינית שלטה העיר בצפון הים האדריאטי וצי הספינות שלה סייע לאפיפיור ליאו הרביעי במלחמתו במוסלמים הסרצנים בשנת 848.
בשנת 1000, העיר כבר כללה כ-70,000 תושבים. בשנת 1137 היא נכבשה על ידי פיזה ואיבדה את מעמדה כמעצמה ימית ואזורית. בשנת 1343 היא נהרסה על ידי צונמי וכך גם איבד הנמל של העיר את חשיבותו.
בשנת 1997 הוכרזה העיירה כאתר מורשת עולמית.
#טיפים
החניה ממש בצמוד לנמל.
מומלץ לשוטט רגלית ברחוב הראשי העולה ובסמטאות היוצאות ממנו.
מבט מקרוב על העיירה אמלפי:
https://www.youtube.com/watch?v=2884fXHOs_w
#על העיר הגדולה באיזור אמלפי ובירת התרבות של האזור
סָלֶרְנוֹ (Salerno) היא עיר נמל מרכזית באזור אמלפי וסוג של בירת תרבות מחוזית. זוהי העיר הגדולה באזור ונקודת הסיום של הסיור על דרך אמלפי. סלרנו היא עיר נמל מטופחת, נקייה, מסבירת פנים ובטוחה, תוססת ומלאה בפעילות גם מחוץ לעונת התיירות. העיר סלרנו היא מרכז תרבותי חשוב בחבל קמפניה ובדרום איטליה ואיטליה בכלל.
מראה העיר והמפרץ של סלרנו הנשקפים מכאן מציעים נוף מרהיב. העיר שוכנת למרגלות הרים שמשרים עליה אווירה מיוחדת. בסלֶרנו מסתיימת דרך החוף של אַמָלפי ונופי העיר הנהדרים מבהירים מיד שאין מתאימה ממנה לכך.
יש בסלרנו חוף ים שקט ורגוע וטיילת ארוכה, שוקקת חיים ויפה להפליא. ארגוני איכות הסביבה העניקו "דגלים כחולים" לחופיה היפים והטבעיים של סלרנו. אבל רצועת החוף המקסימה של העיר היא גם מגנט מצוין לתיירות. בעונת הקיץ מושך אזור החוף של העיר תיירים רבים. אלה רובצים ומשתזפים על חוף הים ביום ומבלים בלילה במועדונים והברים שלה.
גם האקלים כאן הוא נוח במיוחד, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של כ-20 מעלות ומספר ימי השמש הגדול באיטליה.
בעיר סלרנו יש, למעשה, 3 אזורים שונים וכמעט נפרדים: הראשון הוא החלק העתיק והימי-ביניימי של העיר, שכולל אזור אמנות מודרני, השני הוא המחוז שתוכנן במאה ה-19 והשלישי הוא אזור פוסט-המלחמה, הצפוף ועתיר בנייני הדירות - אזור שנבנה בעיר לאחר ההרס שגרמו הפגזות בנות הברית, בעת הפלישה לסלרנו, במהלך כיבוש איטליה במלחמת העולם השנייה.
במרחק של כ-50 ק"מ, או שעה נסיעה מנאפולי ועם רבע מיליון תושבים, סלרנו היא בירת הפרובינציה של סלרנו, היושבת לחוף מפרץ סלרנו שבים הטירני. מיקומה במרכזו הגיאוגרפי של משולש התיירות שבפינותיו פּוֹמְפֵּיי, פֶּסְטוּם ופּוֹזִיטָאנוֹ, מעניקה לה יתרונות שמובילים תיירים רבים ללון בה ולצאת ממנה לטיולים בסביבה.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".
#תולדות העיר סלרנו
לסלרנו יש היסטוריה ארוכה ומגוונת. עוד מימי הביניים נחשבה סלרנו למרכז תרבותי ואמנותי בולט והיא מקפידה לשמר את כל אלה עד היום. כאן הוקם במאה ה-11 בית הספר האירופי הראשון לרפואה. ממנו התפתחה ופרחה הרפואה באיטליה כולה. מכאן התפתחו בהדרגה פקולטות נוספות לרפואה, ברחבי איטליה וממנה אל כל אירופה.
במלחמת העולם השנייה העיר נפגעה מאד. אל סלרנו פלשו כוחות הברית בפיקוד האמריקאים וממנה החלו לכבוש מידי מוסוליני את איטליה כולה. לפלישה ההיא קדמה הפגזה מאסיבית שהרסה את רוב העיר שמסביב לנמל של סלרנו. במזל רב לא נפגעה העיר העתיקה שעל הגבעות וכך נשארת סלרנו עיר עם הרבה מניחוחות ימי הביניים שבה.
מאז המלחמה, נבנתה מחדש הטיילת של העיר וכיום היא מעוצבת ומטופחת מאד. סלרנו אמנם אינה מערי התיירות הבולטות של האזור, אבל היא משמשת רבים כנקודת יציאה מצוינת לטיולים באזור אמלפי. היום סלרנו זולה יחסית ללינה ולבילויים, משלימה את מיקומה המצוין בנקודה מרכזית באחד האזורים המעניינים והיפים באיטליה.
#שופינג בעיר
שופינג עירוני תוכלו לערוך ברחוב קורסו אמנואלה (Corso vittorio Emanuele) וברחוב הסוחרים. בסלרנו תוכלו לרכוש גם בחנויות של המעצבים ובעלי המלאכה המקומיים וגם ממותגי-העל המפורסמים והמוכרים בעולם. בשני הרחובות הללו תמצאו חנויות רבות השוכנות בבניינים עתיקים, חלקם מהמאה ה-15.
למעוניינים במוצרי הקרמיקה הידועים של האיזור, פנו לעיירה הססגונית, וייטרי סול מארה, הידועה ביצירות הקרמיקה הססגוניות שלה.
מבט מקרוב על סאלרנו:
https://youtu.be/DquiwaYYkkk
מבט על הטיילת והחוף שלה:
https://youtu.be/EWdAggVagUU
סָלֶרְנוֹ (Salerno) היא עיר נמל מרכזית באזור אמלפי וסוג של בירת תרבות מחוזית. זוהי העיר הגדולה באזור ונקודת הסיום של הסיור על דרך אמלפי. סלרנו היא עיר נמל מטופחת, נקייה, מסבירת פנים ובטוחה, תוססת ומלאה בפעילות גם מחוץ לעונת התיירות. העיר סלרנו היא מרכז תרבותי חשוב בחבל קמפניה ובדרום איטליה ואיטליה בכלל.
מראה העיר והמפרץ של סלרנו הנשקפים מכאן מציעים נוף מרהיב. העיר שוכנת למרגלות הרים שמשרים עליה אווירה מיוחדת. בסלֶרנו מסתיימת דרך החוף של אַמָלפי ונופי העיר הנהדרים מבהירים מיד שאין מתאימה ממנה לכך.
יש בסלרנו חוף ים שקט ורגוע וטיילת ארוכה, שוקקת חיים ויפה להפליא. ארגוני איכות הסביבה העניקו "דגלים כחולים" לחופיה היפים והטבעיים של סלרנו. אבל רצועת החוף המקסימה של העיר היא גם מגנט מצוין לתיירות. בעונת הקיץ מושך אזור החוף של העיר תיירים רבים. אלה רובצים ומשתזפים על חוף הים ביום ומבלים בלילה במועדונים והברים שלה.
גם האקלים כאן הוא נוח במיוחד, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של כ-20 מעלות ומספר ימי השמש הגדול באיטליה.
בעיר סלרנו יש, למעשה, 3 אזורים שונים וכמעט נפרדים: הראשון הוא החלק העתיק והימי-ביניימי של העיר, שכולל אזור אמנות מודרני, השני הוא המחוז שתוכנן במאה ה-19 והשלישי הוא אזור פוסט-המלחמה, הצפוף ועתיר בנייני הדירות - אזור שנבנה בעיר לאחר ההרס שגרמו הפגזות בנות הברית, בעת הפלישה לסלרנו, במהלך כיבוש איטליה במלחמת העולם השנייה.
במרחק של כ-50 ק"מ, או שעה נסיעה מנאפולי ועם רבע מיליון תושבים, סלרנו היא בירת הפרובינציה של סלרנו, היושבת לחוף מפרץ סלרנו שבים הטירני. מיקומה במרכזו הגיאוגרפי של משולש התיירות שבפינותיו פּוֹמְפֵּיי, פֶּסְטוּם ופּוֹזִיטָאנוֹ, מעניקה לה יתרונות שמובילים תיירים רבים ללון בה ולצאת ממנה לטיולים בסביבה.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".
#תולדות העיר סלרנו
לסלרנו יש היסטוריה ארוכה ומגוונת. עוד מימי הביניים נחשבה סלרנו למרכז תרבותי ואמנותי בולט והיא מקפידה לשמר את כל אלה עד היום. כאן הוקם במאה ה-11 בית הספר האירופי הראשון לרפואה. ממנו התפתחה ופרחה הרפואה באיטליה כולה. מכאן התפתחו בהדרגה פקולטות נוספות לרפואה, ברחבי איטליה וממנה אל כל אירופה.
במלחמת העולם השנייה העיר נפגעה מאד. אל סלרנו פלשו כוחות הברית בפיקוד האמריקאים וממנה החלו לכבוש מידי מוסוליני את איטליה כולה. לפלישה ההיא קדמה הפגזה מאסיבית שהרסה את רוב העיר שמסביב לנמל של סלרנו. במזל רב לא נפגעה העיר העתיקה שעל הגבעות וכך נשארת סלרנו עיר עם הרבה מניחוחות ימי הביניים שבה.
מאז המלחמה, נבנתה מחדש הטיילת של העיר וכיום היא מעוצבת ומטופחת מאד. סלרנו אמנם אינה מערי התיירות הבולטות של האזור, אבל היא משמשת רבים כנקודת יציאה מצוינת לטיולים באזור אמלפי. היום סלרנו זולה יחסית ללינה ולבילויים, משלימה את מיקומה המצוין בנקודה מרכזית באחד האזורים המעניינים והיפים באיטליה.
#שופינג בעיר
שופינג עירוני תוכלו לערוך ברחוב קורסו אמנואלה (Corso vittorio Emanuele) וברחוב הסוחרים. בסלרנו תוכלו לרכוש גם בחנויות של המעצבים ובעלי המלאכה המקומיים וגם ממותגי-העל המפורסמים והמוכרים בעולם. בשני הרחובות הללו תמצאו חנויות רבות השוכנות בבניינים עתיקים, חלקם מהמאה ה-15.
למעוניינים במוצרי הקרמיקה הידועים של האיזור, פנו לעיירה הססגונית, וייטרי סול מארה, הידועה ביצירות הקרמיקה הססגוניות שלה.
מבט מקרוב על סאלרנו:
https://youtu.be/DquiwaYYkkk
מבט על הטיילת והחוף שלה:
https://youtu.be/EWdAggVagUU
#על העיירה שיורדת מראש המצוק עד אל חוף הים
סוֹרֶנְטוֹ (Sorrento) היא העיר המרכזית של חצי האי. זוהי עיירת נופש פופולארית וקטנה, שנמצאת בחצי האי הצר וההררי, שנושא את שמה. היא נמצאת 28 קילומטרים מדרום מערב לנאפולי ומשקיפה אל מפרץ נאפולי שמצפון אל הר וזוב, הר הגעש הפעיל היחיד באירופה.
סורנטו היא אתר נופש מפורסם, מולדת הלימונ’צלו הנפלא, עיירה הידועה בפרדסים הרבים שמסביבה, בפרי הנהדר שגדל באזור ובגניה היפים. סורנטו נודעת גם באוּמנים הנודעים שמתגוררים ופועלים בה, האחראים לאוּמנות ה"אִינְטָרְסְיָה" (Intarsia), אמנות השיבוץ הנודעת בעץ, המקבילה לאומנות ה"מָרְקֶטְרִי" (Marquetry), הידועה בעולם.
ממקומה על מצוק חופי של טוף וולקני, המתנשא לגובה של 50 מטרים מעל פני הים, סורנטו צופה אל אחד הנופים המרשימים של חצי האי אמלפי. חוץ מהנוף המדהים ומפרץ נאפולי המונח לפניה, סורנטו נהנית מאקלים מצוין.
ההיסטוריונים משערים שיתכן שסורנטו הוקמה עוד בידי יורדי ים פיניקים. שמה הקדום היה סוֹרֶנְטוּם (Surrentum). בכל מקרה, ידוע בביטחון על קיומה של סורנטו בתקופה הקלאסית, ביוון הקדומה. על פי האגדה, היא נקראת סורנטו, על שם הסירנות, בנות הים המיתולוגיות, בעלות הקול היפה, שנהגו לפתות את יורדי הים לקפוץ אליהן מהספינות ולמות במי הים. בהמשך היא הפכה לעיר באימפריה הרומית.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".
#סורנטו היום
בימינו סורנטו היא עיירת קיט מקסימה, שבעונת הקיץ מתפוצצת מתיירים. זה לא פלא, לאור העובדה שהיא בורכה באקלים ים תיכוני נעים, בגנים יפהפיים, נופי ים מרהיבים וצוקים נהדרים, בשקיעות מרהיבות ובשפע של עצי דקל, אורן, הדרים ועצי זית.
מסורנטו יוצאים רבים מהתיירים אל שתי האטרקציות העיקריות שבסביבה. ממנה ועד סלֶרנו, שבצידו המזרחי של חצי האי עוברת דרך החוף של אַמָלפי (Costiera Amalfitana), אחת הדרכים היפות בעולם, שאורכה 68 קילומטר.
מסורנטו יוצאים רבים בספינה או במעבורת, אל האי היפה להפליא קאפרי (Capri). הוא נחשב לאחד האיים היפים בים התיכון וכאן יש בסיס יציאה נוח וזול אליו. המעבורות והספינות שיוצאות לאורך שעות היום אל "מארינה גראנדה", הנמל של האי קפרי אינן לבד. יש גם סירות וספינות היוצאות מהמרינה ישירות אל "המערה הכחולה" - מהאטרקציות הפופולאריות של האי קפרי.
#מה יש כאן לראות?
למעשה, סורנטו מורכבת מ-5 כפרים קטנים שביניהם עוברת הדרך הראשית, "קורסו איטליה". היות ורק בדרך הזו ניתן לנסוע ברכב, התנועה בסמטאות העיירה ואל התצפיות היפות תהיה בהליכה ברגל.
הכיכר המרכזית נקראת פיאצה טאסו, שנקראת על שם המשורר מהמאה ה-16, טורקווטו טאסו. יש כאן המון ג'לטריות מצוינות עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן. ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.
ראו גם את "עמק הטחנות" (Valley of the Mills), שבו תחנות עתיקות שחרבו. בניית הכיכר יצרה בעיות רבות לתחנות, כמו הניתוק מהים ובשל כך העמק ננטש בשנת 1866.
במרכז העיר בקרו בקתדרלה הרומנסקית מהמאה ה-13, עם הציורים הנפלאים מהמאה ה-18. שימו לב גם למוזיאון המקומי הקטן.
#טיפים
הכבישים צרים ולכן נסיעה בהם לא מומלצת, אלא הליכה ברגל, נסיעה באוטובוס או רכיבה על אופניים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fFjXSakcNGY
עוד מהסביבה ורחובות סורנטו:
https://youtu.be/iYeuNQ7KHik
סוֹרֶנְטוֹ (Sorrento) היא העיר המרכזית של חצי האי. זוהי עיירת נופש פופולארית וקטנה, שנמצאת בחצי האי הצר וההררי, שנושא את שמה. היא נמצאת 28 קילומטרים מדרום מערב לנאפולי ומשקיפה אל מפרץ נאפולי שמצפון אל הר וזוב, הר הגעש הפעיל היחיד באירופה.
סורנטו היא אתר נופש מפורסם, מולדת הלימונ’צלו הנפלא, עיירה הידועה בפרדסים הרבים שמסביבה, בפרי הנהדר שגדל באזור ובגניה היפים. סורנטו נודעת גם באוּמנים הנודעים שמתגוררים ופועלים בה, האחראים לאוּמנות ה"אִינְטָרְסְיָה" (Intarsia), אמנות השיבוץ הנודעת בעץ, המקבילה לאומנות ה"מָרְקֶטְרִי" (Marquetry), הידועה בעולם.
ממקומה על מצוק חופי של טוף וולקני, המתנשא לגובה של 50 מטרים מעל פני הים, סורנטו צופה אל אחד הנופים המרשימים של חצי האי אמלפי. חוץ מהנוף המדהים ומפרץ נאפולי המונח לפניה, סורנטו נהנית מאקלים מצוין.
ההיסטוריונים משערים שיתכן שסורנטו הוקמה עוד בידי יורדי ים פיניקים. שמה הקדום היה סוֹרֶנְטוּם (Surrentum). בכל מקרה, ידוע בביטחון על קיומה של סורנטו בתקופה הקלאסית, ביוון הקדומה. על פי האגדה, היא נקראת סורנטו, על שם הסירנות, בנות הים המיתולוגיות, בעלות הקול היפה, שנהגו לפתות את יורדי הים לקפוץ אליהן מהספינות ולמות במי הים. בהמשך היא הפכה לעיר באימפריה הרומית.
ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".
#סורנטו היום
בימינו סורנטו היא עיירת קיט מקסימה, שבעונת הקיץ מתפוצצת מתיירים. זה לא פלא, לאור העובדה שהיא בורכה באקלים ים תיכוני נעים, בגנים יפהפיים, נופי ים מרהיבים וצוקים נהדרים, בשקיעות מרהיבות ובשפע של עצי דקל, אורן, הדרים ועצי זית.
מסורנטו יוצאים רבים מהתיירים אל שתי האטרקציות העיקריות שבסביבה. ממנה ועד סלֶרנו, שבצידו המזרחי של חצי האי עוברת דרך החוף של אַמָלפי (Costiera Amalfitana), אחת הדרכים היפות בעולם, שאורכה 68 קילומטר.
מסורנטו יוצאים רבים בספינה או במעבורת, אל האי היפה להפליא קאפרי (Capri). הוא נחשב לאחד האיים היפים בים התיכון וכאן יש בסיס יציאה נוח וזול אליו. המעבורות והספינות שיוצאות לאורך שעות היום אל "מארינה גראנדה", הנמל של האי קפרי אינן לבד. יש גם סירות וספינות היוצאות מהמרינה ישירות אל "המערה הכחולה" - מהאטרקציות הפופולאריות של האי קפרי.
#מה יש כאן לראות?
למעשה, סורנטו מורכבת מ-5 כפרים קטנים שביניהם עוברת הדרך הראשית, "קורסו איטליה". היות ורק בדרך הזו ניתן לנסוע ברכב, התנועה בסמטאות העיירה ואל התצפיות היפות תהיה בהליכה ברגל.
הכיכר המרכזית נקראת פיאצה טאסו, שנקראת על שם המשורר מהמאה ה-16, טורקווטו טאסו. יש כאן המון ג'לטריות מצוינות עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן. ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.
ראו גם את "עמק הטחנות" (Valley of the Mills), שבו תחנות עתיקות שחרבו. בניית הכיכר יצרה בעיות רבות לתחנות, כמו הניתוק מהים ובשל כך העמק ננטש בשנת 1866.
במרכז העיר בקרו בקתדרלה הרומנסקית מהמאה ה-13, עם הציורים הנפלאים מהמאה ה-18. שימו לב גם למוזיאון המקומי הקטן.
#טיפים
הכבישים צרים ולכן נסיעה בהם לא מומלצת, אלא הליכה ברגל, נסיעה באוטובוס או רכיבה על אופניים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fFjXSakcNGY
עוד מהסביבה ורחובות סורנטו:
https://youtu.be/iYeuNQ7KHik
דרך החוף אמלפי
#על העיירה עם התצפית המדהימה מראש המצוק
המתיישבים הראשונים בעיירה רָאוֶולוֹ (Ravello), או ראבלו, באו לכאן במאה ה-5 לספירה, בתקופת נדידת העמים. אלו היו משפחות אצולה שעברו לכאן מהעיר אמלפי שלמטה, כשחיפשו מקום גבוה ומוגן. הם התיישבו על הרכס והפכו את ראוולו לעיר מקלט גבוהה ומעט מבוצרת. היא שוכנת על מעין מרפסת שנחצבה בהר, משקיפה אל הים ממרומיה, בגובה של 365 מטרים.
וכך הפכה רָאוֶולוֹ, הממוקמת קילומטרים ספורים צפונית לאמלפי ולא רחוק מעיר החוף פוזיטנו, לעיר מצליחה ומוקפת כרמים ופרדסים. שיא פריחתה היה במאה ה-13, בעיצומם של ימי הביניים. בראוולו נופשים עד ימינו, העשירים, היפים והמפורסמים. במהלך השנים שהו כאן השחקנית גרטה גארבו, המלחינים ורדי וואגנר, המנצח טוסקניני והמנהיגים ג'ון קנדי וצ'רצ'יל.
לראוולו אין גישה אל חוף הים. היא יושבת בתוך שטח המכונה "פארקו מונטי לאטארי" (Parco Monti Lattari), בתרגום חופשי לעברית זה משהו כמו "פארק ההרים החלביים", על שם הפרות שמגדלים כאן ומספקות את החלב ומוצריו לאזור.
#סיור קצר בעיירה
אל ראבֶלו, הניצבת בראש מצוק גבוה, עולים היום בדרך מפותלת ויפה וחונים בחנייה המוסדרת שבכניסה לעיירה. עלייה קצרה במדרגות תביא אתכם אל פיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה. היא מוקפת בשלל חנויות ובתי קפה. הגיעו אל רחבת הדואומו, הקתדרלה המקומית סנטה מריה אסונטה מהמאה ה-11, ואל מגדל הפעמונים הסמוך. בתוך הדוּאוֹמוֹ תוכלו לראות עבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.
ביציאה פנו שמאלה והמשיכו לצד הדואומו, שם תגיעו לתצפית יפה, שהנוף הנשקף ממנה הוא עוצר נשימה. מכאן משקיפה ראבֶלו, מגובה של כמעט 400 מטרים, אל הים ואל קו החוף, המשובץ בכפרי הדייגים הקטנים שבו.
האתר החשוב בעיירה ראבלו הוא וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo), ארמון מהמאה ה-11, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות נהדר. הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוקאצ'ו, מחבר סיפורי דקאמרון, השראה. כמוהו התגורר במקום גם המלחין הנודע, ריכארד ואגנר שעל שמו נערך כאן פסטיבל ואגנר בסוף חודש יוני, בכל שנה.
עוד וילה יפה היא וילה צ'ימברונה, שגניה ופסליה עשו להם שם של יפים להפליא.
בראבלו נמצא גם האולם המודרני של אוסקר נימאייר (Oscar Niemeyer), שבו מתקיימים קונצרטים ותערוכות אמנות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SZ7i7uimAnM
תמונות:
https://youtu.be/oyz2gNV9vSs
עוד מהעיירה ראוולו:
https://youtu.be/adklZKhtZyI
ומהאוויר:
https://youtu.be/ZVHYb_q-Za8
המתיישבים הראשונים בעיירה רָאוֶולוֹ (Ravello), או ראבלו, באו לכאן במאה ה-5 לספירה, בתקופת נדידת העמים. אלו היו משפחות אצולה שעברו לכאן מהעיר אמלפי שלמטה, כשחיפשו מקום גבוה ומוגן. הם התיישבו על הרכס והפכו את ראוולו לעיר מקלט גבוהה ומעט מבוצרת. היא שוכנת על מעין מרפסת שנחצבה בהר, משקיפה אל הים ממרומיה, בגובה של 365 מטרים.
וכך הפכה רָאוֶולוֹ, הממוקמת קילומטרים ספורים צפונית לאמלפי ולא רחוק מעיר החוף פוזיטנו, לעיר מצליחה ומוקפת כרמים ופרדסים. שיא פריחתה היה במאה ה-13, בעיצומם של ימי הביניים. בראוולו נופשים עד ימינו, העשירים, היפים והמפורסמים. במהלך השנים שהו כאן השחקנית גרטה גארבו, המלחינים ורדי וואגנר, המנצח טוסקניני והמנהיגים ג'ון קנדי וצ'רצ'יל.
לראוולו אין גישה אל חוף הים. היא יושבת בתוך שטח המכונה "פארקו מונטי לאטארי" (Parco Monti Lattari), בתרגום חופשי לעברית זה משהו כמו "פארק ההרים החלביים", על שם הפרות שמגדלים כאן ומספקות את החלב ומוצריו לאזור.
#סיור קצר בעיירה
אל ראבֶלו, הניצבת בראש מצוק גבוה, עולים היום בדרך מפותלת ויפה וחונים בחנייה המוסדרת שבכניסה לעיירה. עלייה קצרה במדרגות תביא אתכם אל פיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה. היא מוקפת בשלל חנויות ובתי קפה. הגיעו אל רחבת הדואומו, הקתדרלה המקומית סנטה מריה אסונטה מהמאה ה-11, ואל מגדל הפעמונים הסמוך. בתוך הדוּאוֹמוֹ תוכלו לראות עבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.
ביציאה פנו שמאלה והמשיכו לצד הדואומו, שם תגיעו לתצפית יפה, שהנוף הנשקף ממנה הוא עוצר נשימה. מכאן משקיפה ראבֶלו, מגובה של כמעט 400 מטרים, אל הים ואל קו החוף, המשובץ בכפרי הדייגים הקטנים שבו.
האתר החשוב בעיירה ראבלו הוא וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo), ארמון מהמאה ה-11, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות נהדר. הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוקאצ'ו, מחבר סיפורי דקאמרון, השראה. כמוהו התגורר במקום גם המלחין הנודע, ריכארד ואגנר שעל שמו נערך כאן פסטיבל ואגנר בסוף חודש יוני, בכל שנה.
עוד וילה יפה היא וילה צ'ימברונה, שגניה ופסליה עשו להם שם של יפים להפליא.
בראבלו נמצא גם האולם המודרני של אוסקר נימאייר (Oscar Niemeyer), שבו מתקיימים קונצרטים ותערוכות אמנות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SZ7i7uimAnM
תמונות:
https://youtu.be/oyz2gNV9vSs
עוד מהעיירה ראוולו:
https://youtu.be/adklZKhtZyI
ומהאוויר:
https://youtu.be/ZVHYb_q-Za8
#על המערה עם האור הקסום בצבע ירוק-אזמרגד
מערת האִזְמַרְגָד (Grotta di Smeraldo) היא ניקבה, מערת נטיפים מופלאה וחשוכה, החצובה בסלע, שרק פינה אחת בה מוארת באור ירקרק וקסום.
מקור האור הוא בפתח תת-קרקעי, שממנו חודרות קרני השמש אל המים. שבירת קרני האור במעברן דרך המים שבמערה היא שיוצרת את הגוון המדהים והייחודי של ירוק-האזמרגד שבמים.
המערה לא גדולה אך מעניינת. המראה שנגלה בה הוא יפה ומומלץ. הירידה אל תוכה היא באמצעות מעלית בגובה של כ-7 קומות. כשיוצאים מהמעלית, שטים בסירה בתוך חלל המערה החצובה בסלע, בתוך המים.
זו חוויה מיוחדת ומהנה, גם אם אינה ארוכה.
#טיפים
חנו בחניה שמעל מערת האזמרגד והגיעו למעלית שיורדת אל החוף. משם תשוטו בסירה הנכנסת אל פנים המערה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vOp8GM6pPZQ
ועוד מבט:
https://youtu.be/2fwYNIlrRY8
מערת האִזְמַרְגָד (Grotta di Smeraldo) היא ניקבה, מערת נטיפים מופלאה וחשוכה, החצובה בסלע, שרק פינה אחת בה מוארת באור ירקרק וקסום.
מקור האור הוא בפתח תת-קרקעי, שממנו חודרות קרני השמש אל המים. שבירת קרני האור במעברן דרך המים שבמערה היא שיוצרת את הגוון המדהים והייחודי של ירוק-האזמרגד שבמים.
המערה לא גדולה אך מעניינת. המראה שנגלה בה הוא יפה ומומלץ. הירידה אל תוכה היא באמצעות מעלית בגובה של כ-7 קומות. כשיוצאים מהמעלית, שטים בסירה בתוך חלל המערה החצובה בסלע, בתוך המים.
זו חוויה מיוחדת ומהנה, גם אם אינה ארוכה.
#טיפים
חנו בחניה שמעל מערת האזמרגד והגיעו למעלית שיורדת אל החוף. משם תשוטו בסירה הנכנסת אל פנים המערה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vOp8GM6pPZQ
ועוד מבט:
https://youtu.be/2fwYNIlrRY8
#על הכנסייה עם הקלויסטר המפורסם
ליד כיכר וילה קמויונלה נמצאת כנסיית סַן פְרַנְצֵ'סְקוֹ (Chiostro di San Francesco) שנמצאת ממש על הצוק.
כנסיית סן פרנצ'סקו היא כנסייה בארוקית מרשימה, שכוללת מוטיבים סָרָצֶנִיים יפים, כלומר אלמנטים שהושפעו מהאדריכלות הערבית. ה"סָרָצֶנִים" (Saracen) הוא הכינוי שכינו הרומים הקדומים את אותם שבטים שהם ראו כשבטים פראיים, אלו שחיו ממזרח לאימפריה הרומית. במהלך ימי הביניים הוצמד הכינוי באזור לכל הערבים, הפרסים, הטורקים וכלל המוסלמים.
לכנסייה יש מגדל פעמונים בולבוסני, ולצידה כמה אכסדראות עתיקות ומיוחדות, ששרדו כאן מאז המאה ה-13.
הכנסיה ידועה בחצר העמודים, הקלויסטר שלה. זוהי החצר הפנימית השקטה של הכנסייה, שאליה מגיעים דרך הכנסיה. חצר העמודים הזו מציעה גן פסטורלי ויפה, עתיר צמחייה מטופחת, פרחים ושיחי בוגונוויליה מלבלבים, כל אלה בינות לשורות העמודים האופייניים לקלויסטר שכאלה.
כנסיית סן פרנצ'סקו נמצאת בפיאצה סן פרנצ'סקו, שנקראת כמובן על שמה. בכיכר הנעימה הזו מתקיימים בקיץ קונצרטים חינם ותערוכות אמנות שהכניסה אליהן גם היא חופשית לקהל הרחב.
#טיפים
מוילה קומונאלה הסמוכה, נשקפת תצפית מרהיבה אל מפרץ נאפולי.
מבט מקרוב בקלויסטר:
https://youtu.be/7vcQzqdpz_Q
חתונה בכנסייה היפה:
https://youtu.be/1_ITrGoOxGI
ואריה מתוך האופרה "כרמן" בכנסייה:
https://youtu.be/608Sg9wRhIk
ליד כיכר וילה קמויונלה נמצאת כנסיית סַן פְרַנְצֵ'סְקוֹ (Chiostro di San Francesco) שנמצאת ממש על הצוק.
כנסיית סן פרנצ'סקו היא כנסייה בארוקית מרשימה, שכוללת מוטיבים סָרָצֶנִיים יפים, כלומר אלמנטים שהושפעו מהאדריכלות הערבית. ה"סָרָצֶנִים" (Saracen) הוא הכינוי שכינו הרומים הקדומים את אותם שבטים שהם ראו כשבטים פראיים, אלו שחיו ממזרח לאימפריה הרומית. במהלך ימי הביניים הוצמד הכינוי באזור לכל הערבים, הפרסים, הטורקים וכלל המוסלמים.
לכנסייה יש מגדל פעמונים בולבוסני, ולצידה כמה אכסדראות עתיקות ומיוחדות, ששרדו כאן מאז המאה ה-13.
הכנסיה ידועה בחצר העמודים, הקלויסטר שלה. זוהי החצר הפנימית השקטה של הכנסייה, שאליה מגיעים דרך הכנסיה. חצר העמודים הזו מציעה גן פסטורלי ויפה, עתיר צמחייה מטופחת, פרחים ושיחי בוגונוויליה מלבלבים, כל אלה בינות לשורות העמודים האופייניים לקלויסטר שכאלה.
כנסיית סן פרנצ'סקו נמצאת בפיאצה סן פרנצ'סקו, שנקראת כמובן על שמה. בכיכר הנעימה הזו מתקיימים בקיץ קונצרטים חינם ותערוכות אמנות שהכניסה אליהן גם היא חופשית לקהל הרחב.
#טיפים
מוילה קומונאלה הסמוכה, נשקפת תצפית מרהיבה אל מפרץ נאפולי.
מבט מקרוב בקלויסטר:
https://youtu.be/7vcQzqdpz_Q
חתונה בכנסייה היפה:
https://youtu.be/1_ITrGoOxGI
ואריה מתוך האופרה "כרמן" בכנסייה:
https://youtu.be/608Sg9wRhIk
#על הקתדרלה של העיר סורנטו
הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ (Cathedral of Sorrento) היא הקתדרלה של סנט פִילִיפּוֹ וגִ'יאַקוֹמוֹ (Santi Filippo e Giacomo). זהו מבנה מרשים שנבנה לראשונה במאה ה-11, על חורבות מקדש יופיטר הרומי. הדלתות כאן הובאו אז מקונסטנטינופול ושרדו עד היום.
הדואומו של סורנטו, כמו שהוא נקרא באיטלקית, נבנה מחדש במאה ה-14, בסגנון רומנסקי. לאחר שנבנה במהלך הדורות שוב ושוב, חזיתו של המבנה של היום נבנתה לאחרונה בשנת 1924.
הדואומו כאן משמש את הכנסייה הקתולית ומהווה את הקתדרלה החשובה ביותר בעיר. בקתדרלה, מאז 1986, יושב הארכיבישוף של האזור כולו.
לקתדרלה של סורנטו יש פרסקו חיצוני, שהוא ציור קיר מרשים מאד. ניצבים בה ארבעה עמודים קלאסיים ושעון מג'וליקה אלגנטי.
למגדל הפעמונים המשולש של הקתדרלה יש 3 קומות והוא נבנה על בסיס מתקופת האימפריה הרומית.
פנים הקתדרלה בנוי בצורה של צלב. הוא מחולק לאולם בצורת ספינה ושני מעברים צדדיים. בספינה המרכזית קשתות מרשימות. יש בה ציורים מעוגלים שיצר האמן ניקולה מלינקוניקו. מוצגים בהם הקדושים של סורנטו וארבעת פטרוני הכנסיה, בציורים של ג'אקומו דל פו. תחנות הצלב מעוטרות בסגנון האינטרסיו המקומי.
בפנים, שימו לב גם לכס מושב הבישוף עשוי השיש, משנת 1573, ולדוכני המקהלה עשויי העץ. שימו לב גם למזבח השיש, המתוארך גם הוא למאה ה-16.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qNeGmwzF83M
ופנים הכנסייה:
https://youtu.be/sz3sY6d3MWA
הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ (Cathedral of Sorrento) היא הקתדרלה של סנט פִילִיפּוֹ וגִ'יאַקוֹמוֹ (Santi Filippo e Giacomo). זהו מבנה מרשים שנבנה לראשונה במאה ה-11, על חורבות מקדש יופיטר הרומי. הדלתות כאן הובאו אז מקונסטנטינופול ושרדו עד היום.
הדואומו של סורנטו, כמו שהוא נקרא באיטלקית, נבנה מחדש במאה ה-14, בסגנון רומנסקי. לאחר שנבנה במהלך הדורות שוב ושוב, חזיתו של המבנה של היום נבנתה לאחרונה בשנת 1924.
הדואומו כאן משמש את הכנסייה הקתולית ומהווה את הקתדרלה החשובה ביותר בעיר. בקתדרלה, מאז 1986, יושב הארכיבישוף של האזור כולו.
לקתדרלה של סורנטו יש פרסקו חיצוני, שהוא ציור קיר מרשים מאד. ניצבים בה ארבעה עמודים קלאסיים ושעון מג'וליקה אלגנטי.
למגדל הפעמונים המשולש של הקתדרלה יש 3 קומות והוא נבנה על בסיס מתקופת האימפריה הרומית.
פנים הקתדרלה בנוי בצורה של צלב. הוא מחולק לאולם בצורת ספינה ושני מעברים צדדיים. בספינה המרכזית קשתות מרשימות. יש בה ציורים מעוגלים שיצר האמן ניקולה מלינקוניקו. מוצגים בהם הקדושים של סורנטו וארבעת פטרוני הכנסיה, בציורים של ג'אקומו דל פו. תחנות הצלב מעוטרות בסגנון האינטרסיו המקומי.
בפנים, שימו לב גם לכס מושב הבישוף עשוי השיש, משנת 1573, ולדוכני המקהלה עשויי העץ. שימו לב גם למזבח השיש, המתוארך גם הוא למאה ה-16.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qNeGmwzF83M
ופנים הכנסייה:
https://youtu.be/sz3sY6d3MWA
#על הכנסייה העתיקה של ראוולו
בפיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה, נמצא הדוּאומוֹ של רָאוֶולוֹ (Duomo Ravello), או בשם הלא איטלקי - הקתדרלה המקומית "סנטה מריה אסונטה". הקתדרלה הזו נשלטה על ידי הבישוף, מה שהיקנה לה לאורך רוב ההיסטוריה שלה, מעמד חשוב בסביבה.
מגדל הפעמונים של הדואומו תוארך למאה ה-13 ומתאפיין בהשפעה מוּרית וביזנטית. הדואומו הוא נקודת ציון מרכזית בכפר ראוולו. את החזית הלבנה שלו הוא קיבל בשיפוץ והשחזור הגדול והאחרון שלו, היה בשנת 1931.
הכנסייה נבנתה במאה ה-11, בתמיכתה הכספית הנדיבה של משפחת רוּפוֹלוֹ (Rufolo) העשירה. היא בנוייה בשילוב סגנונות באדריכלות שלה, בין סגנון הבארוק והסגנון הרומנסקי. במהלך 900 השנים האחרונות, הכנסייה הזו עברה שינויים ושחזורים רבים.
בתוך הדואומו ישנן כמה אטרקציות מעניינות ועבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס מרשים, שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.
עוד אטרקציה כאן היא דלת הברונזה של הכנסייה, שנבנתה בשנת 1179 על ידי טראני דה באריסנו (Barisano דה Trani). בכל כנסיות איטליה שרדו פחות משני תריסרי דלתות ברונזה כאלה. הדלת כאן שוקמה וחודשה בשנת 2010.
יש כאן גם דוכן, הנתמך על ידי 6 עמודות ספירליות היושבות על גבם של אריות עשויים שיש.
מעניינת גם הקפלה של הרופא מהמאה ה-3, סנט פנטליון המרפא. הוא היה קדוש נוצרי שראשו נערף, בפקודת הקיסר הרומי דִּיוקְלֶטִיָאנוּס, על שהתנצר. בקפלה מאוחסנת אמפולת דם קטנה, עם דמו של הקדוש. מדי שנה, ב-27 ביולי, יום השנה למות הקדושים שלו, דמו של סן פנטליון הקדוש אמור לנזול באמפולה. בקפלה ניתן לראות גם את פסלו הכסוף של הקדוש הנערץ של העיר.
האטרקציה האחרונה כאן היא מוזיאון הקתדרלה, הנגיש דרך כניסה צדדית ונפרדת, שברחוב ריצ'ארד וגנר הסמוך. המוזיאון הקטן יחסית, מכיל כמה פסלים משמעותיים ויצירות אמנות אחרות. אחד המעניינים שבהם הוא פסל השיש המפורסם שרבים מאמינים שהוא של סיגלגאטה רוּפוֹלוֹ, אשתו של ניקולה רוּפוֹלוֹ, הסוחר העשיר שמימן במאה ה-13 את דוכן הקתדרלה. מקורות אחרים אומרים שהפסל מייצג את המדונה הנוצרית, או לחילופין את ג'ואנה, מלכת נאפולי.
#טיפים
שעות פתיחה: 9.00 - 12.00 ו- 17.30 - 19.00
מוזיאון הדואומו: 9.00 - 19.00
מבט מקרוב:
https://youtu.be/cWPIM1cW1g8
סיור בכנסייה:
https://youtu.be/Kdv5WlNyHzQ
בפיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה, נמצא הדוּאומוֹ של רָאוֶולוֹ (Duomo Ravello), או בשם הלא איטלקי - הקתדרלה המקומית "סנטה מריה אסונטה". הקתדרלה הזו נשלטה על ידי הבישוף, מה שהיקנה לה לאורך רוב ההיסטוריה שלה, מעמד חשוב בסביבה.
מגדל הפעמונים של הדואומו תוארך למאה ה-13 ומתאפיין בהשפעה מוּרית וביזנטית. הדואומו הוא נקודת ציון מרכזית בכפר ראוולו. את החזית הלבנה שלו הוא קיבל בשיפוץ והשחזור הגדול והאחרון שלו, היה בשנת 1931.
הכנסייה נבנתה במאה ה-11, בתמיכתה הכספית הנדיבה של משפחת רוּפוֹלוֹ (Rufolo) העשירה. היא בנוייה בשילוב סגנונות באדריכלות שלה, בין סגנון הבארוק והסגנון הרומנסקי. במהלך 900 השנים האחרונות, הכנסייה הזו עברה שינויים ושחזורים רבים.
בתוך הדואומו ישנן כמה אטרקציות מעניינות ועבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס מרשים, שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.
עוד אטרקציה כאן היא דלת הברונזה של הכנסייה, שנבנתה בשנת 1179 על ידי טראני דה באריסנו (Barisano דה Trani). בכל כנסיות איטליה שרדו פחות משני תריסרי דלתות ברונזה כאלה. הדלת כאן שוקמה וחודשה בשנת 2010.
יש כאן גם דוכן, הנתמך על ידי 6 עמודות ספירליות היושבות על גבם של אריות עשויים שיש.
מעניינת גם הקפלה של הרופא מהמאה ה-3, סנט פנטליון המרפא. הוא היה קדוש נוצרי שראשו נערף, בפקודת הקיסר הרומי דִּיוקְלֶטִיָאנוּס, על שהתנצר. בקפלה מאוחסנת אמפולת דם קטנה, עם דמו של הקדוש. מדי שנה, ב-27 ביולי, יום השנה למות הקדושים שלו, דמו של סן פנטליון הקדוש אמור לנזול באמפולה. בקפלה ניתן לראות גם את פסלו הכסוף של הקדוש הנערץ של העיר.
האטרקציה האחרונה כאן היא מוזיאון הקתדרלה, הנגיש דרך כניסה צדדית ונפרדת, שברחוב ריצ'ארד וגנר הסמוך. המוזיאון הקטן יחסית, מכיל כמה פסלים משמעותיים ויצירות אמנות אחרות. אחד המעניינים שבהם הוא פסל השיש המפורסם שרבים מאמינים שהוא של סיגלגאטה רוּפוֹלוֹ, אשתו של ניקולה רוּפוֹלוֹ, הסוחר העשיר שמימן במאה ה-13 את דוכן הקתדרלה. מקורות אחרים אומרים שהפסל מייצג את המדונה הנוצרית, או לחילופין את ג'ואנה, מלכת נאפולי.
#טיפים
שעות פתיחה: 9.00 - 12.00 ו- 17.30 - 19.00
מוזיאון הדואומו: 9.00 - 19.00
מבט מקרוב:
https://youtu.be/cWPIM1cW1g8
סיור בכנסייה:
https://youtu.be/Kdv5WlNyHzQ
וילה רוּפוֹלוֹ
#על הווילה היקרתית שבראש המצוק
וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo) היא ארמון בסגנון מוּרִי, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות מרשים ונהדר. תוכלו למצוא אותה בקלות, לפי המגדל המרשים בסגנון מוּרִי, שניצב בשטחה.
בעבר רווחה אגדה בסביבה, על אוצר שחבוי בשטח הווילה היפה. הוא לא נמצא עד היום, אבל מגניה המרהיבים נשקף אוצר אחר, בדמות נופו של חוף אמלפי שמתחת ולידו כל מפרץ אמלפי הכחול.
באחת הבריכות שבגינה הססגונית שימו לב לפסל האיש הכחול הצף. לא בדיוק ברור מיהו האמן, אבל זה פסל מסתורי ויפה מאד.
הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוּקאצ'וֹ (Boccaccio), מחבר סיפורי דקאמרון (Decameron), את ההשראה לסיפוריו.
כמוהו התגוררו כאן במהלך השנים גם אפיפיורים, מלכים ומפורסמים רבים אחרים. במאה ה-14 אירחה משפחת רופולו נשפים מלכותיים של מלך נאפולי. ב-1851 הגיע בוטנאי סקוטי בשם פרנסיס רייד וקנה את חורבות האחוזה המוזנחת. לאחר שיפוץ מרשים חזר המקום להיות יפה מתמיד. אורחים רבים החלו ללון בו.
אחד מהם היה המלחין הנודע והשנוי במחלוקת ריכארד ואגנר, שהתגורר כאן בשנת 1880. כאן הוא חיבר את המערכה השנייה של האופרה המפורסמת שלו "פרסיפל". למעשה, הווילה הזו חילצה אותו מ-20 שנה בהן כתב את היצירה ולא הצליח לסיים אותה.
על שמו של ואגנר מתקיים כאן, בגינת הווילה ואל מול הים, בסוף חודש יוני מידי שנה, פסטיבל ואגנר. זהו פסטיבל מוסיקה המוקדש ליצירותיו של המלחין הגרמני, שרבים הכירו רק בתקופה הנאצית, משהסתבר שהיה המלחין האהוב על היטלר. המוסיקה שלו ליוותה רבים בשואה, אל תאי הגזים, כשנוגנה על ידי תזמורות שהורכבו ממוסיקאים אסירים.
#טיפים
סיור מודרך יש כאן כל יום בין 16.30 ל-18.00. יש להירשם מראש במייל ([email protected]), או בטלפון (tel +39 089 857621)
מבט מקרוב על מרפסת הנוף הנפלאה:
https://youtu.be/vuF8ri4Xhr8
עוד מווילה רופולו:
https://youtu.be/gf-Bexqi5gM
וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo) היא ארמון בסגנון מוּרִי, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות מרשים ונהדר. תוכלו למצוא אותה בקלות, לפי המגדל המרשים בסגנון מוּרִי, שניצב בשטחה.
בעבר רווחה אגדה בסביבה, על אוצר שחבוי בשטח הווילה היפה. הוא לא נמצא עד היום, אבל מגניה המרהיבים נשקף אוצר אחר, בדמות נופו של חוף אמלפי שמתחת ולידו כל מפרץ אמלפי הכחול.
באחת הבריכות שבגינה הססגונית שימו לב לפסל האיש הכחול הצף. לא בדיוק ברור מיהו האמן, אבל זה פסל מסתורי ויפה מאד.
הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוּקאצ'וֹ (Boccaccio), מחבר סיפורי דקאמרון (Decameron), את ההשראה לסיפוריו.
כמוהו התגוררו כאן במהלך השנים גם אפיפיורים, מלכים ומפורסמים רבים אחרים. במאה ה-14 אירחה משפחת רופולו נשפים מלכותיים של מלך נאפולי. ב-1851 הגיע בוטנאי סקוטי בשם פרנסיס רייד וקנה את חורבות האחוזה המוזנחת. לאחר שיפוץ מרשים חזר המקום להיות יפה מתמיד. אורחים רבים החלו ללון בו.
אחד מהם היה המלחין הנודע והשנוי במחלוקת ריכארד ואגנר, שהתגורר כאן בשנת 1880. כאן הוא חיבר את המערכה השנייה של האופרה המפורסמת שלו "פרסיפל". למעשה, הווילה הזו חילצה אותו מ-20 שנה בהן כתב את היצירה ולא הצליח לסיים אותה.
על שמו של ואגנר מתקיים כאן, בגינת הווילה ואל מול הים, בסוף חודש יוני מידי שנה, פסטיבל ואגנר. זהו פסטיבל מוסיקה המוקדש ליצירותיו של המלחין הגרמני, שרבים הכירו רק בתקופה הנאצית, משהסתבר שהיה המלחין האהוב על היטלר. המוסיקה שלו ליוותה רבים בשואה, אל תאי הגזים, כשנוגנה על ידי תזמורות שהורכבו ממוסיקאים אסירים.
#טיפים
סיור מודרך יש כאן כל יום בין 16.30 ל-18.00. יש להירשם מראש במייל ([email protected]), או בטלפון (tel +39 089 857621)
מבט מקרוב על מרפסת הנוף הנפלאה:
https://youtu.be/vuF8ri4Xhr8
עוד מווילה רופולו:
https://youtu.be/gf-Bexqi5gM
פּוֹזִיטָאנוֹ
#פנינה ציורית הגולשת מראש המצוק עד לים
רומנטית ומרהיבה, ממוקמת בנקודה המערבית ביותר של החוף האמאלפיטאני, העיירה פּוֹזִיטָאנוֹ (Positano), או פוסיטאנו, היא פנינת האזור.
זוהי עיירת דייגים וקיט צבעונית וציורית, הבנויה על המצוק התלול וגולשת עד הים. זוהי העיירה המקסימה הראשונה במסלול המקובל בדרך אמלפי.
פוזיטאנו מפורסמת בבתיה הצבועים בצבעי פסטל ססגוניים ורכים והמפרץ הכחול שלה. משנות ה-50 היא הפכה למקום בילוי מועדף על ידוענים בינלאומיים ועד היום היא נחשבת למקום נופש יוקרתי ואיכותי.
שתי אזהרות - בפוזיטנו, כמו בעיירות רבות לאורך החוף, יש כבישים צרים ומצוקת חנייה. גם השיטוט הרגלי בין החנויות שברחובות הצרים, דורש טיפוס מעייף מעט, במעלה ובמורד המדרגות.
פוזיטאנו חביבה על עשירי העולם, מה שאומר שלרובנו זה יהיה מקום להרבה "ווינדואו שופינג". זאת כי יש כאן מבחר יוקרתי, המיועד לאלפיון העליון, של חנויות תכשיטים, בוטיקים וחנויות אמנות יקרות. העשירים מאד מתגוררים בפוזיטאנו במלונות בוטיק וסועדים במסעדות יוקרה. אבל אנחנו נמשיך בנסיעה אל המקום הבא.
#טיפים
בעונת הקיץ יש בעיית חנייה קשה וגם השיטוט בעיר חם וקשה.
החנו את הרכב במגרשי החניה שבסמוך לתחנת הדלק ומשם צאו רגלית אל הסמטאות.
שוטטו רגלית בין הסמטאות והבתים הצבעוניים. בקרו בחנויות ובגלריות. בימי הקיץ התרווח מול הים המרהיב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/FbwZHnMVYf4
הדרכה:
https://youtu.be/sDsBqu3gWyc
נופים באזור:
https://youtu.be/N1le_vsEMGs
רומנטית ומרהיבה, ממוקמת בנקודה המערבית ביותר של החוף האמאלפיטאני, העיירה פּוֹזִיטָאנוֹ (Positano), או פוסיטאנו, היא פנינת האזור.
זוהי עיירת דייגים וקיט צבעונית וציורית, הבנויה על המצוק התלול וגולשת עד הים. זוהי העיירה המקסימה הראשונה במסלול המקובל בדרך אמלפי.
פוזיטאנו מפורסמת בבתיה הצבועים בצבעי פסטל ססגוניים ורכים והמפרץ הכחול שלה. משנות ה-50 היא הפכה למקום בילוי מועדף על ידוענים בינלאומיים ועד היום היא נחשבת למקום נופש יוקרתי ואיכותי.
שתי אזהרות - בפוזיטנו, כמו בעיירות רבות לאורך החוף, יש כבישים צרים ומצוקת חנייה. גם השיטוט הרגלי בין החנויות שברחובות הצרים, דורש טיפוס מעייף מעט, במעלה ובמורד המדרגות.
פוזיטאנו חביבה על עשירי העולם, מה שאומר שלרובנו זה יהיה מקום להרבה "ווינדואו שופינג". זאת כי יש כאן מבחר יוקרתי, המיועד לאלפיון העליון, של חנויות תכשיטים, בוטיקים וחנויות אמנות יקרות. העשירים מאד מתגוררים בפוזיטאנו במלונות בוטיק וסועדים במסעדות יוקרה. אבל אנחנו נמשיך בנסיעה אל המקום הבא.
#טיפים
בעונת הקיץ יש בעיית חנייה קשה וגם השיטוט בעיר חם וקשה.
החנו את הרכב במגרשי החניה שבסמוך לתחנת הדלק ומשם צאו רגלית אל הסמטאות.
שוטטו רגלית בין הסמטאות והבתים הצבעוניים. בקרו בחנויות ובגלריות. בימי הקיץ התרווח מול הים המרהיב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/FbwZHnMVYf4
הדרכה:
https://youtu.be/sDsBqu3gWyc
נופים באזור:
https://youtu.be/N1le_vsEMGs
כנסיית סנטה מריה אַסוּנְטָה
#על הכנסייה של פוזיטאנו
כנסיית סנטה מריה אַסוּנְטָה (Church of Santa Maria Assunta) היא אחת האטרקציות המרכזיות בעיירת הדיג והקיט הציורית והצבעונית פּוֹזִיטָאנוֹ.
הכנסייה, המשקיפה על קו החוף, נבנתה בשנות ה-20 של המאה ה-20. יש לה כיפה עם אייקון ביזאנטי מהמאה ה-13 של המדונה השחורה. הכיפה הזו שזורה בזהב ובצבע ירוק עמוק.
אל תישארו בחוץ. היכנסו וצפו בתוך הכנסייה, בצידה הפנימי והיפה. זהו חלל מרשים, שבתוכו מסתתרים פסלוני מלאכים רבים, המציצים החוצה מבין הגומחות.
#סיפור האיקון הגנוב שעל כיפת הכנסייה
שימו לב שעל כיפת הכנסייה יש אייקון, סמל של המדונה השחורה. האיקון הזה נמצא כאן מאז המאה ה-13.
האיקון הזה, לפי האגדה, נגנב מביזנטיון והובא לכאן בידי פיראטים, דרך הים התיכון. ממש כשהיו מול חופי פּוֹזִיטָאנוֹ, פקדה סערה קשה את אוניית הפיראטים. המלחים, פיראטים, שמעו, או חשבו שהם שומעים, קול הקורא להם "פוסה! פוסה!", שפירושו באיטלקית "להוריד להוריד!". בבהלה רבה הם מיהרו להוריד את האיקון בכפר הדייגים של אותם ימים והסערה שככה.
#טיפים
לאחר הביקור בכנסייה צאו לצעידה קלה, מלווה ברוח ים, לאורך החוף והמפרץ.
מבט מקרוב אל תוך הכנסייה:
https://youtu.be/aVi9orF7_tE
ומבחוץ לפעמוני הכנסייה של פוזיטאנו:
https://youtu.be/reMf3wbgGVI
כנסיית סנטה מריה אַסוּנְטָה (Church of Santa Maria Assunta) היא אחת האטרקציות המרכזיות בעיירת הדיג והקיט הציורית והצבעונית פּוֹזִיטָאנוֹ.
הכנסייה, המשקיפה על קו החוף, נבנתה בשנות ה-20 של המאה ה-20. יש לה כיפה עם אייקון ביזאנטי מהמאה ה-13 של המדונה השחורה. הכיפה הזו שזורה בזהב ובצבע ירוק עמוק.
אל תישארו בחוץ. היכנסו וצפו בתוך הכנסייה, בצידה הפנימי והיפה. זהו חלל מרשים, שבתוכו מסתתרים פסלוני מלאכים רבים, המציצים החוצה מבין הגומחות.
#סיפור האיקון הגנוב שעל כיפת הכנסייה
שימו לב שעל כיפת הכנסייה יש אייקון, סמל של המדונה השחורה. האיקון הזה נמצא כאן מאז המאה ה-13.
האיקון הזה, לפי האגדה, נגנב מביזנטיון והובא לכאן בידי פיראטים, דרך הים התיכון. ממש כשהיו מול חופי פּוֹזִיטָאנוֹ, פקדה סערה קשה את אוניית הפיראטים. המלחים, פיראטים, שמעו, או חשבו שהם שומעים, קול הקורא להם "פוסה! פוסה!", שפירושו באיטלקית "להוריד להוריד!". בבהלה רבה הם מיהרו להוריד את האיקון בכפר הדייגים של אותם ימים והסערה שככה.
#טיפים
לאחר הביקור בכנסייה צאו לצעידה קלה, מלווה ברוח ים, לאורך החוף והמפרץ.
מבט מקרוב אל תוך הכנסייה:
https://youtu.be/aVi9orF7_tE
ומבחוץ לפעמוני הכנסייה של פוזיטאנו:
https://youtu.be/reMf3wbgGVI
סוֹלִימֵנֶה
#על מפעל הקרמיקה של סלרנו
סוֹלִימֵנֶה (Solimene) הוא שמם של מפעל קרמיקה וחנות ידועה למוצריו. במפעל מייצרים מוצרי קרמיקה בעבודת יד, בשיטות מסורתיות העוברות מדור לדור. מומחי המפעל הם בעלי מלאכה ותיקים, שמשתמשים בטכניקות בנות מאות שנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור ומשקפות את אורח החיים המקומי ואת התרבות הים תיכונית.
החנות הענקית והמרהיבה והמפעל שלידה, נמצאים בכניסה לעיר. המוצרים של סולימנה זכו לפרסום רב, בכל רחבי העולם. מרבית מוצרי הקרמיקה שתראו כאן מיוצרים למעשה במפעל שלהם, שנמצא בעיירה וויטרי סול מארה. יש כאן מבחר עצום של קערות, כוסות וצלחות צבעוניות בשלל גדלים, לצד מגוון כלי אוכל, מגשים וחפצי נוי נאים וססגוניים. המחירים הזולים יחסית והקניות זורמות ואת האריחים הצבעוניים והיפים שלהם ומוצרי הקרמיקה שלהם תוכלו למצוא בכל מקום. גם סט הצבעים שלהם הוא ייחודי ואופייני לאזור.
ואלה לא רק החנות והמפעל הזה שתוכלו לראות באזור. אחד המאפיינים של סלרנו, כבר שנים רבות היא תעשיית הקרמיקה וכלי קרמיקה הצבעוניים שלה. דומה שמוצרי הקרמיקה והאריחים המצוירים בעבודת יד נמכרים כאן בכל פינה. עבודות ומוצרי הקרמיקה הצבעוניים, המיוצרים באזור, מעטרים את הקירות והרצפות במקומות רבים, משמשים ככלי האוכל והשתייה במסעדות ודומה שאין פינה בה הם לא שולבו בעיר.
מבט מקרוב על מפעל הקרמיקה סולימנה:
https://youtu.be/lFOXomHEZ-w
סוֹלִימֵנֶה (Solimene) הוא שמם של מפעל קרמיקה וחנות ידועה למוצריו. במפעל מייצרים מוצרי קרמיקה בעבודת יד, בשיטות מסורתיות העוברות מדור לדור. מומחי המפעל הם בעלי מלאכה ותיקים, שמשתמשים בטכניקות בנות מאות שנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור ומשקפות את אורח החיים המקומי ואת התרבות הים תיכונית.
החנות הענקית והמרהיבה והמפעל שלידה, נמצאים בכניסה לעיר. המוצרים של סולימנה זכו לפרסום רב, בכל רחבי העולם. מרבית מוצרי הקרמיקה שתראו כאן מיוצרים למעשה במפעל שלהם, שנמצא בעיירה וויטרי סול מארה. יש כאן מבחר עצום של קערות, כוסות וצלחות צבעוניות בשלל גדלים, לצד מגוון כלי אוכל, מגשים וחפצי נוי נאים וססגוניים. המחירים הזולים יחסית והקניות זורמות ואת האריחים הצבעוניים והיפים שלהם ומוצרי הקרמיקה שלהם תוכלו למצוא בכל מקום. גם סט הצבעים שלהם הוא ייחודי ואופייני לאזור.
ואלה לא רק החנות והמפעל הזה שתוכלו לראות באזור. אחד המאפיינים של סלרנו, כבר שנים רבות היא תעשיית הקרמיקה וכלי קרמיקה הצבעוניים שלה. דומה שמוצרי הקרמיקה והאריחים המצוירים בעבודת יד נמכרים כאן בכל פינה. עבודות ומוצרי הקרמיקה הצבעוניים, המיוצרים באזור, מעטרים את הקירות והרצפות במקומות רבים, משמשים ככלי האוכל והשתייה במסעדות ודומה שאין פינה בה הם לא שולבו בעיר.
מבט מקרוב על מפעל הקרמיקה סולימנה:
https://youtu.be/lFOXomHEZ-w
וִיטְרִי סוּל מַרֵה
#על עיירת הקרמיקה של אזור אמלפי
וִיטְרִי סוּל מַרֵה (Vietri sul Mare) היא עיירת הקרמיקה המפורסמת של אזור החוף האמלפיטני, שבמחוז סלרנו. זוהי עיירת תיירות שכמו עיירות אחרות באזור, בנויה על המדרונות התלולים, הגולשים אל הים. תושביה אוהבים לכנות אותה "הפנינה הראשונה של אמאלפי", כי ממנה למעשה מתחיל אזור אמאלפי והחוף האמאלפיטאני (Costiera amalfitana).
אבל העיירה הנעימה, הצמודה לעיר סלרנו, היא קודם כל מרכז הקרמיקה הגדול יותר של דרום איטליה. כאן שוכנים רבים מבתי המלאכה לקרמיקה, המייצרים כלי נוי, כדים, אריחים, מוצרי קרמיקה, מערכות אוכל, שולחנות ועוד. מכאן הם נשלחים לכל רחבי איטליה והעולם.
את המוצרים השונים תראו ותוכלו לרכוש בבתי המלאכה ובחנויות הרבות שבמרכז העיירה. הכל בוויטרי הוא פרי עבודת ידם של אמני המקום. הללו מציירים בשלל צבעים מרהיבים. בעלי המלאכה הללו משתמשים בטכניקות העוברות מדור לדור, כבר מאות בשנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור, כשאחד המוטיבים השכיחים בעבודות שנעשות כאן הם הלימונים הצהובים, הנחשבים לאחד מסמלי האזור ומשמשים גם לייצור הלימונצ'לו של חבל הארץ הפורה הזה.
בויטרי סול מרה נמצאים, אם תרצו, המפעל הנודע והחנות של סוֹלִימֵנֶה (Solimene) מפעל הקרמיקה הנודע למוצרי קרמיקה בעבודת יד. גם אלו מיוצרים כאן בשיטות מסורתיות, העוברות מדור לדור והם מיוצאים מכאן לעולם כולו.
#טיפים
כדאי לחנות במגרש החנייה הקטן שבמרכז העיירה. אם הוא מלא, נסו למצוא חניה לאורך כמה מן הרחובות הסמוכים.
מבט מקרוב בעיר הקרמיקה של דרום איטליה:
https://youtu.be/ij1JF7VQrKo
וִיטְרִי סוּל מַרֵה (Vietri sul Mare) היא עיירת הקרמיקה המפורסמת של אזור החוף האמלפיטני, שבמחוז סלרנו. זוהי עיירת תיירות שכמו עיירות אחרות באזור, בנויה על המדרונות התלולים, הגולשים אל הים. תושביה אוהבים לכנות אותה "הפנינה הראשונה של אמאלפי", כי ממנה למעשה מתחיל אזור אמאלפי והחוף האמאלפיטאני (Costiera amalfitana).
אבל העיירה הנעימה, הצמודה לעיר סלרנו, היא קודם כל מרכז הקרמיקה הגדול יותר של דרום איטליה. כאן שוכנים רבים מבתי המלאכה לקרמיקה, המייצרים כלי נוי, כדים, אריחים, מוצרי קרמיקה, מערכות אוכל, שולחנות ועוד. מכאן הם נשלחים לכל רחבי איטליה והעולם.
את המוצרים השונים תראו ותוכלו לרכוש בבתי המלאכה ובחנויות הרבות שבמרכז העיירה. הכל בוויטרי הוא פרי עבודת ידם של אמני המקום. הללו מציירים בשלל צבעים מרהיבים. בעלי המלאכה הללו משתמשים בטכניקות העוברות מדור לדור, כבר מאות בשנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור, כשאחד המוטיבים השכיחים בעבודות שנעשות כאן הם הלימונים הצהובים, הנחשבים לאחד מסמלי האזור ומשמשים גם לייצור הלימונצ'לו של חבל הארץ הפורה הזה.
בויטרי סול מרה נמצאים, אם תרצו, המפעל הנודע והחנות של סוֹלִימֵנֶה (Solimene) מפעל הקרמיקה הנודע למוצרי קרמיקה בעבודת יד. גם אלו מיוצרים כאן בשיטות מסורתיות, העוברות מדור לדור והם מיוצאים מכאן לעולם כולו.
#טיפים
כדאי לחנות במגרש החנייה הקטן שבמרכז העיירה. אם הוא מלא, נסו למצוא חניה לאורך כמה מן הרחובות הסמוכים.
מבט מקרוב בעיר הקרמיקה של דרום איטליה:
https://youtu.be/ij1JF7VQrKo
מוזיאון קוריאלה
#על מוזיאון האמנות של העיר סורנטו
מוזיאון קוריאלה (Museo Correale) הוא מוזיאון לאמנות, השוכן בתוך וילה מרשימה. הווילה, הנראית כארמון של ממש, נמצאת בבעלות פומפיאו ואלפרדו קוריאלה, מהצאצאים האחרונים של השושלת המשפחתית שעל שמה הווילה והמוזיאון.
המוזיאון מציע מגוון של תערוכות נאפוליטניות. כאן תוכלו לראות אוסף ציורים מהמאות ה-17 וה-18, כלי קרמיקה וחרסינה, שעונים ואפילו עבודות זכוכית מהאי מוראנו שבאזור ונציה. במוזיאון תוכלו לראות גם פריטי ריהוט איטלקי מהמאות הקודמות. בהמשך מוצגים כאן גם חפצי אמנות עתיקים, מהאוסף הארכיאולוגי, המתמקד כאן בתרבות יוון ורומי העתיקות.
שימו לב כאן גם לטיוטות שיריו של המשורר האיטלקי הדגול מהמאה ה-16, טורקואטו טאסו (Torquato Tasso).
ארמון המוזיאון מוקף בגינה נהדרת, עם מרפסת המשקיפה על כל מפרץ נאפולי. שיטוט בגינה היפה הוא חוויה נעימה מאד, שבסיומה תוכלו לזכות בתצפית מקסימה מגן המוזיאון, אל הנוף היפה של המפרץ כולו.
#מה רואים כאן?
ב-24 אולמות שונים המשתרעים על פני שלוש קומותיו של המוזיאון מסודרים אוספיו השונים. שווה להציץ כאן במקומות הבאים:
אולם המייסדים והקאפלה, בית התפילה לשעבר - חלק זה מוקדש לעבר של סורנטו טארסיה ולממצאים שנאגרו מאז המאה ה-19, עם חלק ארכיאולוגי ואזור רומנסקי.
קומה ראשונה - כאן תראו ציורים וריהוט מהמאה ה-18 וכלי חרסינה סיניים, מהמאות ה-17 וה-18. באולם הציירים הפלמיים תפגשו עבודות של רובנס, קאסל ואחרים.
קומה 2 - כאן יש ציורים מהמאות ה-17 וה-18, בעיקר פרי מכחולם של ציירים איטלקיים. יש גם אוסף של ציורי נוף מהמאה ה-18 והמאה ה-19. שימו לב ספציפית לציורי הנוף של הציירים מהאסכולה של בית הספר של פּוֹסִילִיפּוֹ (ָPosillipo) ולאולם עם תצוגת השעונים האיטלקיים והאירופיים מהמאה ה-18.
קומה 3 - בקומה זו תראו עבודות קדרות בסגנון המָאיוֹלִיקָה, סגנון מהמאות ה-17 וה-18, שמקורו באי הספרדי מאיורקה, המזוהה בזיגוג הקל והאופייני שעל הכלים. מקורן של אלה בעיקר באיטליה וספרד, אך יש מעט מהן שמקורן בארצות אחרות. יש כאן עבודות מסיציליה, סאבונה (Savona), קאלאבריה, מילאנו ועוד. גם בקומה זו תראו תצוגה של כלי חרסינה בסגנון איטלקי וסיני (Chinaware), שנעשו באיטליה ומחוץ לה, בעיקר במאה ה-18.
#טיפים
האזור של המוזיאון ופאלאצו קוריאלה מקסימים ושווה להגיע ולסייר בהם, גם אם אין לכם זמן או כוונה להכנס למוזיאון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/n8cohbGU8Qs
מוזיאון קוריאלה (Museo Correale) הוא מוזיאון לאמנות, השוכן בתוך וילה מרשימה. הווילה, הנראית כארמון של ממש, נמצאת בבעלות פומפיאו ואלפרדו קוריאלה, מהצאצאים האחרונים של השושלת המשפחתית שעל שמה הווילה והמוזיאון.
המוזיאון מציע מגוון של תערוכות נאפוליטניות. כאן תוכלו לראות אוסף ציורים מהמאות ה-17 וה-18, כלי קרמיקה וחרסינה, שעונים ואפילו עבודות זכוכית מהאי מוראנו שבאזור ונציה. במוזיאון תוכלו לראות גם פריטי ריהוט איטלקי מהמאות הקודמות. בהמשך מוצגים כאן גם חפצי אמנות עתיקים, מהאוסף הארכיאולוגי, המתמקד כאן בתרבות יוון ורומי העתיקות.
שימו לב כאן גם לטיוטות שיריו של המשורר האיטלקי הדגול מהמאה ה-16, טורקואטו טאסו (Torquato Tasso).
ארמון המוזיאון מוקף בגינה נהדרת, עם מרפסת המשקיפה על כל מפרץ נאפולי. שיטוט בגינה היפה הוא חוויה נעימה מאד, שבסיומה תוכלו לזכות בתצפית מקסימה מגן המוזיאון, אל הנוף היפה של המפרץ כולו.
#מה רואים כאן?
ב-24 אולמות שונים המשתרעים על פני שלוש קומותיו של המוזיאון מסודרים אוספיו השונים. שווה להציץ כאן במקומות הבאים:
אולם המייסדים והקאפלה, בית התפילה לשעבר - חלק זה מוקדש לעבר של סורנטו טארסיה ולממצאים שנאגרו מאז המאה ה-19, עם חלק ארכיאולוגי ואזור רומנסקי.
קומה ראשונה - כאן תראו ציורים וריהוט מהמאה ה-18 וכלי חרסינה סיניים, מהמאות ה-17 וה-18. באולם הציירים הפלמיים תפגשו עבודות של רובנס, קאסל ואחרים.
קומה 2 - כאן יש ציורים מהמאות ה-17 וה-18, בעיקר פרי מכחולם של ציירים איטלקיים. יש גם אוסף של ציורי נוף מהמאה ה-18 והמאה ה-19. שימו לב ספציפית לציורי הנוף של הציירים מהאסכולה של בית הספר של פּוֹסִילִיפּוֹ (ָPosillipo) ולאולם עם תצוגת השעונים האיטלקיים והאירופיים מהמאה ה-18.
קומה 3 - בקומה זו תראו עבודות קדרות בסגנון המָאיוֹלִיקָה, סגנון מהמאות ה-17 וה-18, שמקורו באי הספרדי מאיורקה, המזוהה בזיגוג הקל והאופייני שעל הכלים. מקורן של אלה בעיקר באיטליה וספרד, אך יש מעט מהן שמקורן בארצות אחרות. יש כאן עבודות מסיציליה, סאבונה (Savona), קאלאבריה, מילאנו ועוד. גם בקומה זו תראו תצוגה של כלי חרסינה בסגנון איטלקי וסיני (Chinaware), שנעשו באיטליה ומחוץ לה, בעיקר במאה ה-18.
#טיפים
האזור של המוזיאון ופאלאצו קוריאלה מקסימים ושווה להגיע ולסייר בהם, גם אם אין לכם זמן או כוונה להכנס למוזיאון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/n8cohbGU8Qs
כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ
#על הכיכר עם פסלו של הקדוש
אחת הכיכרות היפות בסורנטו היא כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ (Piazza Sant'Antonino), או הפִּיאַצֵ'נְזָה. במרכזה ניצב פסלו של אדם קדוש ובכניסה לבזיליקה עצמות של לוויתן. מה הקשר, אתם שואלים?
הכיכר קרויה על-שם אנטונינו, מגן הימאים ופטרון העיירה שכאן. פסלו של אנטונינו ניצב אל מול כנסייה הבארוקית. העצמות שתראו כאן הן עצמות של לוויתן, שממנו הציל אנטונינו לפי האגדה, ילד מקומי ממוות. הוא הצליח להוציא את הילד מבטנו של הלווייתן שבלע אותו, כשהוא בריא ושלם. זהו, אם תרצו, סוג של סיפור יונה והלוויתן בנוסח מקומי.
כך או כך, בסורנטו הקימו לכבוד אנטונינו קְרִיפְּטָה שבה נקבר, בתוך בזיליקה שנושאת את שמו. הוא היה לפטרון השומר על העיירה והציל אותה מפני סכנות רבות, כמו פלישות של אויבים, המרד של מנהיג סורנטו ג'ובאני גרילו כנגד הספרדים ששלטו בה ומגפות כמו דבר וכולרה.
#תצפית יפה אל המרינה פיקולה
רוצים לראות נקודת תצפית יפהפיה וקסומה אל הדרך העוברת אל הים הנפלא? זו אותה הדרך אל חופו של הים שמקיף את האזור ואל המַרִינָה פִּיקוֹלָה, שבה עוגנות סירות ויכטות, וספינות שיוצאות ממנה לשיט אל האיים הקרובים והרחוקים יותר.
הפנו את הגב לפסל אנטונינו ופנו אל סמטת רמפה מרינה פיקולה (Rampa Marina Piccola). לכו בה עד הסוף, ותראו לפניכם תצפית נפלאה אל הערוץ שעובר בין המצוקים הנהדרים ומגיע היישר אל הים.
מכאן תוכלו להתקדם ולראות עוד מעט קט, את מרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, אחת התצפיות היפות ביותר, שמאפשרת לשאת מבט אל המרינה ואל הים עצמו. כמה יפה כאן בסורנטו!
#טיפים
אם אתם רעבים, בסמטה הזו תוכלו להיכנס למסעדת השף המעולה Il Buco.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/dZtVVr6VKfI
ועוד מבט:
https://youtu.be/cMvTT51PVvE
אחת הכיכרות היפות בסורנטו היא כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ (Piazza Sant'Antonino), או הפִּיאַצֵ'נְזָה. במרכזה ניצב פסלו של אדם קדוש ובכניסה לבזיליקה עצמות של לוויתן. מה הקשר, אתם שואלים?
הכיכר קרויה על-שם אנטונינו, מגן הימאים ופטרון העיירה שכאן. פסלו של אנטונינו ניצב אל מול כנסייה הבארוקית. העצמות שתראו כאן הן עצמות של לוויתן, שממנו הציל אנטונינו לפי האגדה, ילד מקומי ממוות. הוא הצליח להוציא את הילד מבטנו של הלווייתן שבלע אותו, כשהוא בריא ושלם. זהו, אם תרצו, סוג של סיפור יונה והלוויתן בנוסח מקומי.
כך או כך, בסורנטו הקימו לכבוד אנטונינו קְרִיפְּטָה שבה נקבר, בתוך בזיליקה שנושאת את שמו. הוא היה לפטרון השומר על העיירה והציל אותה מפני סכנות רבות, כמו פלישות של אויבים, המרד של מנהיג סורנטו ג'ובאני גרילו כנגד הספרדים ששלטו בה ומגפות כמו דבר וכולרה.
#תצפית יפה אל המרינה פיקולה
רוצים לראות נקודת תצפית יפהפיה וקסומה אל הדרך העוברת אל הים הנפלא? זו אותה הדרך אל חופו של הים שמקיף את האזור ואל המַרִינָה פִּיקוֹלָה, שבה עוגנות סירות ויכטות, וספינות שיוצאות ממנה לשיט אל האיים הקרובים והרחוקים יותר.
הפנו את הגב לפסל אנטונינו ופנו אל סמטת רמפה מרינה פיקולה (Rampa Marina Piccola). לכו בה עד הסוף, ותראו לפניכם תצפית נפלאה אל הערוץ שעובר בין המצוקים הנהדרים ומגיע היישר אל הים.
מכאן תוכלו להתקדם ולראות עוד מעט קט, את מרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, אחת התצפיות היפות ביותר, שמאפשרת לשאת מבט אל המרינה ואל הים עצמו. כמה יפה כאן בסורנטו!
#טיפים
אם אתם רעבים, בסמטה הזו תוכלו להיכנס למסעדת השף המעולה Il Buco.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/dZtVVr6VKfI
ועוד מבט:
https://youtu.be/cMvTT51PVvE
פִּיאָצָה טָאסוֹ
#על כיכר העיר סורנטו
הכיכר המרכזית שבמרכז ההיסטורי של סורנטו היא פִּיאָצָה טָאסוֹ (Piazza Tasso). הכיכר הזו היא מוקד הבידור וחיי הלילה של העיר. היא מוקפת במבנים יפים ובבתי קפה וכאן תוכלו לראות את תושבי העיר מבלים לעת ערב.
כיכר טאסו נקראת על שמו של מי שתוכלו לראות כאן את פסלו - אחד מגדולי המשוררים של איטליה במאה ה-16, בתקופת הרנסאנס, המשורר טורקוואטו טאסו (Torquato Tasso), יליד העיר.
במקום בו נמצאת הכיכר עמדה בעבר החומה שהקיפה את העיר. בימינו הכיכר הזו היא מרכז העיר ושער הכניסה לרובע העתיק שלה.
יש בפיאצה טאסו וברחובות הסמוכים לה מגוון של ג'לטריות מצוינות, עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן.
ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.
מבט בתמונות הכיכר:
https://youtu.be/aEYG6oqsqX0
הופעה בכיכר:
https://youtu.be/FBkHJYd4SEA
הכיכר המרכזית שבמרכז ההיסטורי של סורנטו היא פִּיאָצָה טָאסוֹ (Piazza Tasso). הכיכר הזו היא מוקד הבידור וחיי הלילה של העיר. היא מוקפת במבנים יפים ובבתי קפה וכאן תוכלו לראות את תושבי העיר מבלים לעת ערב.
כיכר טאסו נקראת על שמו של מי שתוכלו לראות כאן את פסלו - אחד מגדולי המשוררים של איטליה במאה ה-16, בתקופת הרנסאנס, המשורר טורקוואטו טאסו (Torquato Tasso), יליד העיר.
במקום בו נמצאת הכיכר עמדה בעבר החומה שהקיפה את העיר. בימינו הכיכר הזו היא מרכז העיר ושער הכניסה לרובע העתיק שלה.
יש בפיאצה טאסו וברחובות הסמוכים לה מגוון של ג'לטריות מצוינות, עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן.
ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.
מבט בתמונות הכיכר:
https://youtu.be/aEYG6oqsqX0
הופעה בכיכר:
https://youtu.be/FBkHJYd4SEA
עמק הטחנות
#על עמק טחנות
"עמק הטחנות" (Valley of the Mills) שבסורנטו נמצא בתחתית ערוץ צר, בו זרם בעבר זרם מים בלתי פוסק. לכן הוקמו בו במאה ה-13, ארבע טחנות קמח מאבן. הטחנות הללו שימשו את תושבי האזור לטחינת חיטה ועם הזמן גם בתור מנסרה לעצים, שבה שימשה זרימת המים כמקור כוח לניסור העץ. כמו כן השתמשו בזרם המים לרחיצה וכביסה.
אבל בניית הכיכר המרכזית של סורנטו העתיקה גרמה לירידה משמעותית בזרימת מי הנחל ובסביבות 1866 הן הפסיקו לפעול. במשך שנים רבות השתמשו במבני טחנות הקמח הללו לטובת מפעלי פסטה מקומיים, אך גם הם חדלו בהדרגה לפעול.
בשנת 1940 ננטש עמק הטחנות לחלוטין. מאז עומדות טחנות הקמח הנטושות, כשהן מכוסות באזוב ובצמחים מטפסים ומסקרנות בעיקר את התיירים המבקרים בעיר.
אין צורך או אפשרות קלה לטייל בעמק הטחנות. עדיף להגיע לאזור התצפית שבניווט שלנו ולהביט מעבר למעקה. המראה מכמיר לב ויפה. עצוב לראות טחנות עזובות ומבנים שהטבע הולך וכובש לו בחזרה, מחזיר את הירוק לפניהן והופך אותן לשרידים של פעם, ההולכים ונעלמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/eFT8qZYg1x8
תמונות הטחנות העתיקות:
https://youtu.be/TIXOFt4lr48
"עמק הטחנות" (Valley of the Mills) שבסורנטו נמצא בתחתית ערוץ צר, בו זרם בעבר זרם מים בלתי פוסק. לכן הוקמו בו במאה ה-13, ארבע טחנות קמח מאבן. הטחנות הללו שימשו את תושבי האזור לטחינת חיטה ועם הזמן גם בתור מנסרה לעצים, שבה שימשה זרימת המים כמקור כוח לניסור העץ. כמו כן השתמשו בזרם המים לרחיצה וכביסה.
אבל בניית הכיכר המרכזית של סורנטו העתיקה גרמה לירידה משמעותית בזרימת מי הנחל ובסביבות 1866 הן הפסיקו לפעול. במשך שנים רבות השתמשו במבני טחנות הקמח הללו לטובת מפעלי פסטה מקומיים, אך גם הם חדלו בהדרגה לפעול.
בשנת 1940 ננטש עמק הטחנות לחלוטין. מאז עומדות טחנות הקמח הנטושות, כשהן מכוסות באזוב ובצמחים מטפסים ומסקרנות בעיקר את התיירים המבקרים בעיר.
אין צורך או אפשרות קלה לטייל בעמק הטחנות. עדיף להגיע לאזור התצפית שבניווט שלנו ולהביט מעבר למעקה. המראה מכמיר לב ויפה. עצוב לראות טחנות עזובות ומבנים שהטבע הולך וכובש לו בחזרה, מחזיר את הירוק לפניהן והופך אותן לשרידים של פעם, ההולכים ונעלמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/eFT8qZYg1x8
תמונות הטחנות העתיקות:
https://youtu.be/TIXOFt4lr48
חור בהר, מוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ
#על החור בהר של מוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ
ה"חור בהר", באיטלקית מוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ, הוא חור שלפי האגדה נגרם בהר, כשהבתולה מריה נלחמה במקום זה נגד השטן ובמהלך הקרב נפער כאן החור. פירוש המילה Montepertuso היא "חור בהר".
החור הזה בהר נמצא על המסלול שנקרא "דרך האלים", טרק על שבילי הליכה, המסתכמים ב-8 קילומטרים ועובר בין פּוֹזִיטָאנוֹ לבּוֹמֶרָאנוֹ. הוא נמצא במרחק של שעה הליכה ומיקומו הוא על גבעה שנמצאת מעל חלקה העליון של העיירה "Montepertuso".
כמו כל "דרך האלים", ההליכה אל מונטפרטוזו היא קלה ונוחה, למעט כמה גרמי מדרגות, שהם מעט תלולים יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mA9ZCNqZLso?end=43s
עוד מעט ממונטה פרטוזו והחור בהר:
https://youtu.be/TG-6czI9z8E?t=1m51s
ה"חור בהר", באיטלקית מוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ, הוא חור שלפי האגדה נגרם בהר, כשהבתולה מריה נלחמה במקום זה נגד השטן ובמהלך הקרב נפער כאן החור. פירוש המילה Montepertuso היא "חור בהר".
החור הזה בהר נמצא על המסלול שנקרא "דרך האלים", טרק על שבילי הליכה, המסתכמים ב-8 קילומטרים ועובר בין פּוֹזִיטָאנוֹ לבּוֹמֶרָאנוֹ. הוא נמצא במרחק של שעה הליכה ומיקומו הוא על גבעה שנמצאת מעל חלקה העליון של העיירה "Montepertuso".
כמו כל "דרך האלים", ההליכה אל מונטפרטוזו היא קלה ונוחה, למעט כמה גרמי מדרגות, שהם מעט תלולים יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mA9ZCNqZLso?end=43s
עוד מעט ממונטה פרטוזו והחור בהר:
https://youtu.be/TG-6czI9z8E?t=1m51s
דרך האלים
#על מסלול ההליכה בדרך אמלפי
יש רבים שבשבילם טיול לחו"ל משמעו לפחות טרק אמיתי אחד בשטח. אם אתם בעניין של טיולים רגליים קצרים ולא אתגריים, עם נופים יפים ואף מדהימים, "דרך האלים" (Sentiero degli Dèi), בת 8 הקילומטרים, היא בשבילכם.
תחילתו של מסלול "דרך האלים" (Path of the Gods) היא בעלייה במדרגות הרבות בפוזיטאנו, אל הכפר נוצ'לה, השכונה הגבוהה של העיירה פוזיטאנו. משם תתחילו לפסוע מערבה, עד בּוֹמֶרָאנוֹ (Bomerano), או ההיפך - מבּוֹמֶרָאנוֹ אל פּוֹזִיטָאנוֹ. הכיוון אינו חשוב, אבל הכי חשוב הוא שעיניכם יהיו כל הזמן על הנופים המרהיבים של חופי אמלפי שלמטה.
המסלול מסומן היטב, בפסים צבעוניים שצבעו כאן על הסלעים. הוא גם משולט יפה, כששלטי עץ ברורים מבהירים לא פעם כיוונים והוראות.
במהלך המסלול המהנה הזה, שנמשך עד 5 שעות, תצעדו ותטיילו על ההרים ובין עצים, מוקפים בירוק. תשמחו ודאי להיכנס ולהציץ אל מערות מסתוריות, לאורכו של חוף אמלפי ואפילו לרחוץ בים. יהיו שם צוקים, ערוצי נחלים ומצוקים היורדים אל חוף אמאלפי בחדות. מרחוק תראו אפילו את האי המקסים קאפרי.
מרבית המטיילים עושים את "מסלול האלים" לבד, אך יש שלוקחים מדריכים. הללו אינם הכרחיים אך יכולים להוסיף הרבה ידע ועניין ולספר על הדרך ועל נקודות העניין שבה, מהצדדים ההיסטורי והגיאוגרפי שלה.
אחד המקומות ששווה לצלם ולראות הם "התאומים", שני עמודי אבן שמזדקפים מתוך סלע ההר. מקום אחר הוא המוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ, בעברית "חור בהר", שבו לפי האגדה נפער החור שבהר, כשנאבקה הבתולה מריה בשטן.
#טיפים
המסלול אפשרי בהחלט לילדים.
יש לאורך הדרך מספר מסעדות נחמדות, עם אוכל מקומי ונוף נהדר.
יש לאורך הדרך מספר שולחנות פיקניק, למעוניינים להביא למסלול כמה סנדוויצ'ים ושתייה חמה.
מבט מקרוב על שביל האלים של פוזיטאנו:
https://youtu.be/u8ryl_4GlyE
יש רבים שבשבילם טיול לחו"ל משמעו לפחות טרק אמיתי אחד בשטח. אם אתם בעניין של טיולים רגליים קצרים ולא אתגריים, עם נופים יפים ואף מדהימים, "דרך האלים" (Sentiero degli Dèi), בת 8 הקילומטרים, היא בשבילכם.
תחילתו של מסלול "דרך האלים" (Path of the Gods) היא בעלייה במדרגות הרבות בפוזיטאנו, אל הכפר נוצ'לה, השכונה הגבוהה של העיירה פוזיטאנו. משם תתחילו לפסוע מערבה, עד בּוֹמֶרָאנוֹ (Bomerano), או ההיפך - מבּוֹמֶרָאנוֹ אל פּוֹזִיטָאנוֹ. הכיוון אינו חשוב, אבל הכי חשוב הוא שעיניכם יהיו כל הזמן על הנופים המרהיבים של חופי אמלפי שלמטה.
המסלול מסומן היטב, בפסים צבעוניים שצבעו כאן על הסלעים. הוא גם משולט יפה, כששלטי עץ ברורים מבהירים לא פעם כיוונים והוראות.
במהלך המסלול המהנה הזה, שנמשך עד 5 שעות, תצעדו ותטיילו על ההרים ובין עצים, מוקפים בירוק. תשמחו ודאי להיכנס ולהציץ אל מערות מסתוריות, לאורכו של חוף אמלפי ואפילו לרחוץ בים. יהיו שם צוקים, ערוצי נחלים ומצוקים היורדים אל חוף אמאלפי בחדות. מרחוק תראו אפילו את האי המקסים קאפרי.
מרבית המטיילים עושים את "מסלול האלים" לבד, אך יש שלוקחים מדריכים. הללו אינם הכרחיים אך יכולים להוסיף הרבה ידע ועניין ולספר על הדרך ועל נקודות העניין שבה, מהצדדים ההיסטורי והגיאוגרפי שלה.
אחד המקומות ששווה לצלם ולראות הם "התאומים", שני עמודי אבן שמזדקפים מתוך סלע ההר. מקום אחר הוא המוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ, בעברית "חור בהר", שבו לפי האגדה נפער החור שבהר, כשנאבקה הבתולה מריה בשטן.
#טיפים
המסלול אפשרי בהחלט לילדים.
יש לאורך הדרך מספר מסעדות נחמדות, עם אוכל מקומי ונוף נהדר.
יש לאורך הדרך מספר שולחנות פיקניק, למעוניינים להביא למסלול כמה סנדוויצ'ים ושתייה חמה.
מבט מקרוב על שביל האלים של פוזיטאנו:
https://youtu.be/u8ryl_4GlyE
וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה
#על הווילה עם הנוף המרהיב, הפסלים והגנים הקסומים
אתר שכדאי לבקר בו בראוולו הוא וילה צ'ימברונה (Villa Cimbrone Gardens), על פסליה וגניה הנפלאים. וילה צ'ימברונה, סימברונה, או קימברונה, היא וילה מימי הביניים שנולדה במאה ה-11 אבל את המראה והיופי העכשווי שלה, היא חייבת לארנסט וויליאם בקט (Ernest William Beckett), מהעיר יורקשייר, מי שהפך לאציל הבריטי לורד גרימת'ורפ (Lord Grimthorpe).
אותו לורד גרימת'ורפ שיפץ את הווילה ואת הגנים שמסביבה, בתחילת המאה ה-20. בימינו היא מהווה מלון יוקרה לבעלי הון ולבני המעמד הגבוה ומקום מועדף על רבים לחתונות יוקרה, קבלות פנים מפוארות וירח דבש לבעלי אמצעים. בכל מקרה, עם כסף או בלי כסף, מדובר באחת הפינות הנעימות שתפגשו בדרך אמלפי כולה.
חוץ מגני הווילה הנהדרים, המקום המפורסם ביותר כאן היא "מרפסת האינסוף" שלה. זוהי טראסה, מרפסת רחבת ידיים, שממנה נשקף נוף דרמטי של הצוקים וההרים המשתפלים אל הים התיכון. זהו מראה מעורר הוד שהסופר האמריקאי גור וידאל (Gore Vidal) אמר עליו שהוא המקום היפה בעולם. שימו לב לשורת פסלי הדיוקנאות עשויי השיש שעל המעקה, לאמלפי שנראית מלמעלה ולנופו המרהיב של מפרץ סלרנו.
במאה ה-20 התארחו כאן מפורסמים רבים וחשובים. מהסופרת וירג'יניה וולף, דרך מנהיג בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס (John Maynard Keynes) והסופר ד.ה. לורנס, מחבר "מאהבה של ליידי צ'טרלי", שהשאיר כאן את חותמו, תרתי משמע, כשצבע עם חבר את פסלה של חווה שבמערה...
בשנות השלושים של המאה הקודמת הייתה הווילה הזו מחבוא גם עבור השחקנית וכוכבת-העל ההוליוודית גרטה גארבו, שנפשה כאן עם בן זוגה, המנצח הבריטי הנודע ליאופולד סטוקובסקי, שאיתו התכוונה להתחתן. משהתגלה שהם נופשים כאן זה הפך לסנסציה בינלאומית. לבסוף, עם קשר או בלי קשר, השניים לא נישאו.
#מה תראו בגנים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה?
בגנים הנפלאים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה משובצים פסלים עתיקים רבים. זה מתחיל בטיילת מקורה בפרגולה, שבקיץ נראית נהדר, עם פרחי הוויסטריה בפריחה הלבנה-כחולה שלהם. בגן מפוזרים פסלים יפים ומקדשים נאים, שנותנים לו מראה קלאסי. חפשו שם את:
פסל קרס (Ceres) - פסל אלת החקלאות והקציר הרומית, שבמקדש קטן ליד התצפית.
סמל מרקורי - מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית ומי שאחראי על המסחר.
"הרמס במנוחה", פסלו הכהה של האל הרמס היפה.
מקדש בכחוס - אל היין הרומי.
מערת חווה.
פסל דוד - העתק של פסלו של דונאטלו, שבמוזיאון הלאומי בפירנצה, עם ראשו הכרות של גוליית לרגליו.
גן הוורדים - נמצא מטרים ספורים מהווילה עצמה.
חדר תה - ביתן בסגנון מורי, שנמצא בגן מלבני ליד גן הוורדים. בביתן 4 עמודים מהתקופה הרומית ומספר פסלים נהדרים.
מבט מקרוב על וילה צ'ימברונה:
https://youtu.be/fMwAGuTQw_k
אתר שכדאי לבקר בו בראוולו הוא וילה צ'ימברונה (Villa Cimbrone Gardens), על פסליה וגניה הנפלאים. וילה צ'ימברונה, סימברונה, או קימברונה, היא וילה מימי הביניים שנולדה במאה ה-11 אבל את המראה והיופי העכשווי שלה, היא חייבת לארנסט וויליאם בקט (Ernest William Beckett), מהעיר יורקשייר, מי שהפך לאציל הבריטי לורד גרימת'ורפ (Lord Grimthorpe).
אותו לורד גרימת'ורפ שיפץ את הווילה ואת הגנים שמסביבה, בתחילת המאה ה-20. בימינו היא מהווה מלון יוקרה לבעלי הון ולבני המעמד הגבוה ומקום מועדף על רבים לחתונות יוקרה, קבלות פנים מפוארות וירח דבש לבעלי אמצעים. בכל מקרה, עם כסף או בלי כסף, מדובר באחת הפינות הנעימות שתפגשו בדרך אמלפי כולה.
חוץ מגני הווילה הנהדרים, המקום המפורסם ביותר כאן היא "מרפסת האינסוף" שלה. זוהי טראסה, מרפסת רחבת ידיים, שממנה נשקף נוף דרמטי של הצוקים וההרים המשתפלים אל הים התיכון. זהו מראה מעורר הוד שהסופר האמריקאי גור וידאל (Gore Vidal) אמר עליו שהוא המקום היפה בעולם. שימו לב לשורת פסלי הדיוקנאות עשויי השיש שעל המעקה, לאמלפי שנראית מלמעלה ולנופו המרהיב של מפרץ סלרנו.
במאה ה-20 התארחו כאן מפורסמים רבים וחשובים. מהסופרת וירג'יניה וולף, דרך מנהיג בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס (John Maynard Keynes) והסופר ד.ה. לורנס, מחבר "מאהבה של ליידי צ'טרלי", שהשאיר כאן את חותמו, תרתי משמע, כשצבע עם חבר את פסלה של חווה שבמערה...
בשנות השלושים של המאה הקודמת הייתה הווילה הזו מחבוא גם עבור השחקנית וכוכבת-העל ההוליוודית גרטה גארבו, שנפשה כאן עם בן זוגה, המנצח הבריטי הנודע ליאופולד סטוקובסקי, שאיתו התכוונה להתחתן. משהתגלה שהם נופשים כאן זה הפך לסנסציה בינלאומית. לבסוף, עם קשר או בלי קשר, השניים לא נישאו.
#מה תראו בגנים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה?
בגנים הנפלאים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה משובצים פסלים עתיקים רבים. זה מתחיל בטיילת מקורה בפרגולה, שבקיץ נראית נהדר, עם פרחי הוויסטריה בפריחה הלבנה-כחולה שלהם. בגן מפוזרים פסלים יפים ומקדשים נאים, שנותנים לו מראה קלאסי. חפשו שם את:
פסל קרס (Ceres) - פסל אלת החקלאות והקציר הרומית, שבמקדש קטן ליד התצפית.
סמל מרקורי - מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית ומי שאחראי על המסחר.
"הרמס במנוחה", פסלו הכהה של האל הרמס היפה.
מקדש בכחוס - אל היין הרומי.
מערת חווה.
פסל דוד - העתק של פסלו של דונאטלו, שבמוזיאון הלאומי בפירנצה, עם ראשו הכרות של גוליית לרגליו.
גן הוורדים - נמצא מטרים ספורים מהווילה עצמה.
חדר תה - ביתן בסגנון מורי, שנמצא בגן מלבני ליד גן הוורדים. בביתן 4 עמודים מהתקופה הרומית ומספר פסלים נהדרים.
מבט מקרוב על וילה צ'ימברונה:
https://youtu.be/fMwAGuTQw_k
