שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
חנות הצעצועים המלי'ז
מוזיאון העיצוב של לונדון
ווסטפילד אאוטלט לונדון
גני קיו
מוזיאון צ'רלס דיקנס
שוק קמדן
ביסטר וילג'
אוסף וולאס
הספרייה הבריטית
#על חנות הצעצועים לילדים בלונדון
חנות הצעצועים הלונדונית המלי'ס או המלי'ז (Hamleys) היא חנות צעצועים לכל גיל, שהילדים מאוד אוהבים. זו חנות ענקית, בת מעל 250 שנה, המשתרעת על פני 5 קומות.
אחד הדברים המיוחדים כאן הוא שהמוכרים ונציגי המכירות שבחנות מציגים צעצועים ומשחקים באופן אקטיבי וממש משחקים במוצרים שבחנות. בכך שהם נוהגים כילדים מן המניין, הם מוכרים טוב יותר ובמקביל מעניקים לא מעט רגעים משעשעים וחווייה ייחודית.
דומה שאין צעצוע שלא תמצאו כאן, אך במחיר יקר יחסית. העובדה שניתן לשחק ולנסות את המוצרים הופכת את המקום למשחקייה גדולה ותוססת.
המלי'ס מחולקת לפי קומות, כשכל קומה מוקדשת לסוג של מוצרים: קומה של לגו ופאזלים, קומת קומיקס וצעצועי סדרות, קומת גיבורי על, משחקי הכס, הארי פוטר, בובות פרווה ועוד.
זו חוויה מדהימה וקסומה, בחנות יפה, גם אם יקרה, עם מגוון עצום, שיכול לסגור את פינת המתנות או הצעצועים לילדים.
#טיפים
הילדים לא ירצו לצאת מכאן בקלות וצריך לקחת זאת בחשבון מבחינת הלו"ז של היום.
לחיסכון, חפשו מראש את המוצרים באתר האינטרנט שלהם ובקופה בקשו לשלם את המחיר שבאתר. זה בד"כ עובד וחוסך לא מעט, במיוחד אם יש כמה פריטים כאלה ויקרים.
לשתות ולאכול ניתן בקומה הייעודית, בה תמצאו שתייה חמה וקרה וקינוחים ומתוקים שונים.
מבט מקרוב
https://youtu.be/qTqXsSCxW58
ביקור במקום:
https://youtu.be/sDajiBn60Lk
ב-2018 הוקצתה קומה שלימה לצעצועי הארי פוטר:
https://youtu.be/3-p3FYUGqTU
חנות הצעצועים הלונדונית המלי'ס או המלי'ז (Hamleys) היא חנות צעצועים לכל גיל, שהילדים מאוד אוהבים. זו חנות ענקית, בת מעל 250 שנה, המשתרעת על פני 5 קומות.
אחד הדברים המיוחדים כאן הוא שהמוכרים ונציגי המכירות שבחנות מציגים צעצועים ומשחקים באופן אקטיבי וממש משחקים במוצרים שבחנות. בכך שהם נוהגים כילדים מן המניין, הם מוכרים טוב יותר ובמקביל מעניקים לא מעט רגעים משעשעים וחווייה ייחודית.
דומה שאין צעצוע שלא תמצאו כאן, אך במחיר יקר יחסית. העובדה שניתן לשחק ולנסות את המוצרים הופכת את המקום למשחקייה גדולה ותוססת.
המלי'ס מחולקת לפי קומות, כשכל קומה מוקדשת לסוג של מוצרים: קומה של לגו ופאזלים, קומת קומיקס וצעצועי סדרות, קומת גיבורי על, משחקי הכס, הארי פוטר, בובות פרווה ועוד.
זו חוויה מדהימה וקסומה, בחנות יפה, גם אם יקרה, עם מגוון עצום, שיכול לסגור את פינת המתנות או הצעצועים לילדים.
#טיפים
הילדים לא ירצו לצאת מכאן בקלות וצריך לקחת זאת בחשבון מבחינת הלו"ז של היום.
לחיסכון, חפשו מראש את המוצרים באתר האינטרנט שלהם ובקופה בקשו לשלם את המחיר שבאתר. זה בד"כ עובד וחוסך לא מעט, במיוחד אם יש כמה פריטים כאלה ויקרים.
לשתות ולאכול ניתן בקומה הייעודית, בה תמצאו שתייה חמה וקרה וקינוחים ומתוקים שונים.
מבט מקרוב
https://youtu.be/qTqXsSCxW58
ביקור במקום:
https://youtu.be/sDajiBn60Lk
ב-2018 הוקצתה קומה שלימה לצעצועי הארי פוטר:
https://youtu.be/3-p3FYUGqTU
#על מוזיאון העיצוב והאמנות השימושית של לונדון
מוזיאון העיצוב שוכן במה שהיה בשנות ה-40 של המאה הקודמת... מחסן בננות. בהמשך הוא הוסב לבניין שהאדריכלות שלו היא בסגנון הבינלאומי והפך למוזיאון.
לא סתם המוזיאון הזה הוא אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בלונדון. הוא מתמקד בעיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה ואדריכלות.
יש בו 3 קומות ובכל חדר בו יש רעיון עיצובי אחר, כולל השירותים. בקומה הראשונה יש תערוכות מתחלפות. הקומה השנייה מעוצבת כבריכת שחייה, ובקומה השלישית של המוזיאון מוצגת התערוכה הקבועה, שבה מוצגת ההיסטוריה של העיצוב באנגליה וגם מרכז חינוכי לעיצוב.
אבל יחד עם העניינים ההיסטוריים, מוזיאון העיצוב בלונדון ידוע בפתיחות שלו לחידושים באמנות ובעיצוב. בכל השנה מחלקים כאן פרס כספי גדול למעצבים. הפרס הזה נחשב כיום מהיוקרתיים בעולם העיצוב. מעצבים גדולים מגישים בכל שנה את מועמדותם לפרס ורואים בו כבוד גדול והוכחה למקצועיותם.
אבל מוזיאון העיצוב זוכה לא פעם בפרסום, שאינו דווקא על חדשנות ויצירתיות, או בנושאים של אמנות. מזמן לזמן הביאו לו פרסום רב דווקא חילופי המנהלים והאוצרים, המתרחשים כאן חדשות לבקרים. מסתבר שהמון להט ויצרים יש כאן. הם מביאים לוויכוחים רבים על עניינים אמנותיים, או על המתח שבין אמנות ושימושיות ולעיתים פשוט על אופיו של מוזיאון העיצוב. כל מנהל מביא עימו אג'נדה משלו והמהומות נמשכות...
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fACJcQulfo8
מוזיאון העיצוב שוכן במה שהיה בשנות ה-40 של המאה הקודמת... מחסן בננות. בהמשך הוא הוסב לבניין שהאדריכלות שלו היא בסגנון הבינלאומי והפך למוזיאון.
לא סתם המוזיאון הזה הוא אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בלונדון. הוא מתמקד בעיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה ואדריכלות.
יש בו 3 קומות ובכל חדר בו יש רעיון עיצובי אחר, כולל השירותים. בקומה הראשונה יש תערוכות מתחלפות. הקומה השנייה מעוצבת כבריכת שחייה, ובקומה השלישית של המוזיאון מוצגת התערוכה הקבועה, שבה מוצגת ההיסטוריה של העיצוב באנגליה וגם מרכז חינוכי לעיצוב.
אבל יחד עם העניינים ההיסטוריים, מוזיאון העיצוב בלונדון ידוע בפתיחות שלו לחידושים באמנות ובעיצוב. בכל השנה מחלקים כאן פרס כספי גדול למעצבים. הפרס הזה נחשב כיום מהיוקרתיים בעולם העיצוב. מעצבים גדולים מגישים בכל שנה את מועמדותם לפרס ורואים בו כבוד גדול והוכחה למקצועיותם.
אבל מוזיאון העיצוב זוכה לא פעם בפרסום, שאינו דווקא על חדשנות ויצירתיות, או בנושאים של אמנות. מזמן לזמן הביאו לו פרסום רב דווקא חילופי המנהלים והאוצרים, המתרחשים כאן חדשות לבקרים. מסתבר שהמון להט ויצרים יש כאן. הם מביאים לוויכוחים רבים על עניינים אמנותיים, או על המתח שבין אמנות ושימושיות ולעיתים פשוט על אופיו של מוזיאון העיצוב. כל מנהל מביא עימו אג'נדה משלו והמהומות נמשכות...
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fACJcQulfo8
#על הקניון שמאתגר את חוויית השופינג של אוקספורד סטריט
על שטח של כ-150 אלף מ"ר וכמעט 400 חנויות, הקניון העירוני הגדול בלונדון ואולי באירופה כולה הוא קניון ווסטפילד לונדון (Westfield London). הקניון הגדול הזה נמצא במערב לונדון וב-3 קומותיו הוא מכסה כל תחום אפשרי בחוויית השופינג, מאופנה, תיקים ונעליים ועד אלקטרוניקה, צעצועים ושלל אקססוריז.
באחד הקניונים הגדולים והמפוארים באירופה, תמצאו ממגוון המותגים והרשתות הפופולריים בעולם. יהיו פה נקסט, זארה, מאק, ברשקה, H&M, בוטס, דיזל, גאפ, טופשופ, גאנט, פנדורה ופרימרק, יהיו גם פירמות עולמיות כמו Apple, Camper, Bose ואחרות.
לילדים תוכלו להציע בין השאר את חנות הלגו המשגעת שכאן וחנות דיסני נהדרת. חובבי הגאדג'טים ישמחו לראות את החנות של אפל וחנויות אלקטרוניקה ומוצרים ממוחשבים נוספות.
גם למי שלא מתכננים לקנות כאן הרבה, הביקור בווסטפילד הוא חוויה לונדונית מטורפת ואפילו משעשעת. לחזות מהצד בציד המציאות יכול לגרום הנאה לכולם. אז תהנו!
#טיפים
רצוי לפנות יום שלם לקניוני ווסטפילד הענקיים.
מתכוונים להשקיע בקניות? - בואו בנעלי הליכה נוחות.
לקניון ווסטפילד שני סניפים בלונדון. הניווט כאן הוא לחדש והמומלץ יותר לקניות, Westfield Stratford City ב-Stratford. השני נמצא ב-Shepherd's Bush.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OPEnbf6wKd0
בלוגרים:
https://youtu.be/DFzyy23Igjw
על שטח של כ-150 אלף מ"ר וכמעט 400 חנויות, הקניון העירוני הגדול בלונדון ואולי באירופה כולה הוא קניון ווסטפילד לונדון (Westfield London). הקניון הגדול הזה נמצא במערב לונדון וב-3 קומותיו הוא מכסה כל תחום אפשרי בחוויית השופינג, מאופנה, תיקים ונעליים ועד אלקטרוניקה, צעצועים ושלל אקססוריז.
באחד הקניונים הגדולים והמפוארים באירופה, תמצאו ממגוון המותגים והרשתות הפופולריים בעולם. יהיו פה נקסט, זארה, מאק, ברשקה, H&M, בוטס, דיזל, גאפ, טופשופ, גאנט, פנדורה ופרימרק, יהיו גם פירמות עולמיות כמו Apple, Camper, Bose ואחרות.
לילדים תוכלו להציע בין השאר את חנות הלגו המשגעת שכאן וחנות דיסני נהדרת. חובבי הגאדג'טים ישמחו לראות את החנות של אפל וחנויות אלקטרוניקה ומוצרים ממוחשבים נוספות.
גם למי שלא מתכננים לקנות כאן הרבה, הביקור בווסטפילד הוא חוויה לונדונית מטורפת ואפילו משעשעת. לחזות מהצד בציד המציאות יכול לגרום הנאה לכולם. אז תהנו!
#טיפים
רצוי לפנות יום שלם לקניוני ווסטפילד הענקיים.
מתכוונים להשקיע בקניות? - בואו בנעלי הליכה נוחות.
לקניון ווסטפילד שני סניפים בלונדון. הניווט כאן הוא לחדש והמומלץ יותר לקניות, Westfield Stratford City ב-Stratford. השני נמצא ב-Shepherd's Bush.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OPEnbf6wKd0
בלוגרים:
https://youtu.be/DFzyy23Igjw
#על הגנים
הגנים המלכותיים הבוטניים בקיו הוקמו בשנת 1759 כגנים פרטיים של הלורד צ'פל והם ממוקמים על גדות נהר התמזה, בין ריצ'מונד לקיו. במהלך השנים שלאחר מכן הם הורחבו עוד ובשנת 1840הם הפכו לגנים המלכותיים. הגנים משתרעים על פני 1,210 דונם והם מהווים מוסד מחקרי וחינוכי חשוב בתחום הבוטניקה.
בשטחי הגנים תוכלו לראות גם את 4 חממות הזכוכית הגדולות בעולם, מגוון של פסלים, ארמונות, מקדשים, פגודות, גלריות אמנות, בתי זכוכית וביתנים. יש כאן את אוסף הצמחייה הגדול בעולם, הממוקם בשטחי הגן. ניתן למצוא כאן ספרייה ובה מעל 750,000 כרכים ואוסף של מעל 175,000 איורים.
בגנים יש צוות של כ-800 איש, מתוכם 650 חוקרים. ניתן למצוא כאן את בניין הדקלים המפורסם, שנבנה בידי הארכיטקט הוויקטוריאני דסימוס ברטון. בגנים יש גם את בנק הזרעים הגדול בעולם.
במהלך שנת 2010 ביקרו בגנים מעל מיליון מבקרים.
#ארמון קיו
חובבי הארכיטקטורה מבינינו, יכולים להסתכל על ארמון קיו שנבנה במאה ה-17 ושימש את הממלכה. זה היה בית אחוזה שהוקם ליד ארמון קיו המקורי. המבנה הוקם לראשונה בשנת 1663 וכונה "הבית ההולנדי".
בשנת 1781 רכש אותו המלך ג'ורג' השלישי למטרת מגורים אך בשל פרישתו של המלך החליט הפרלמנט הבריטי שלא להקים את הארמון ואישתו נשארה להתגורר ב"בית ההולנדי" עד מותה בשנת 1818.
בשנת 1837, עת הומלכה המלכה ויקטוריה, היא העניקה את גני הארמון שבהם אתם עומדים ברגעים אלו, לציבור הבריטי. את "הבית ההולנדי" היא שמרה כבית הקיץ שלה.
בין השנים 1996-2006 בוצעו במקום עבודות שחזור ושיקום.
מבט מקרוב על הגנים:
https://www.youtube.com/watch?v=kq5z_HMmSnc
הגנים המלכותיים הבוטניים בקיו הוקמו בשנת 1759 כגנים פרטיים של הלורד צ'פל והם ממוקמים על גדות נהר התמזה, בין ריצ'מונד לקיו. במהלך השנים שלאחר מכן הם הורחבו עוד ובשנת 1840הם הפכו לגנים המלכותיים. הגנים משתרעים על פני 1,210 דונם והם מהווים מוסד מחקרי וחינוכי חשוב בתחום הבוטניקה.
בשטחי הגנים תוכלו לראות גם את 4 חממות הזכוכית הגדולות בעולם, מגוון של פסלים, ארמונות, מקדשים, פגודות, גלריות אמנות, בתי זכוכית וביתנים. יש כאן את אוסף הצמחייה הגדול בעולם, הממוקם בשטחי הגן. ניתן למצוא כאן ספרייה ובה מעל 750,000 כרכים ואוסף של מעל 175,000 איורים.
בגנים יש צוות של כ-800 איש, מתוכם 650 חוקרים. ניתן למצוא כאן את בניין הדקלים המפורסם, שנבנה בידי הארכיטקט הוויקטוריאני דסימוס ברטון. בגנים יש גם את בנק הזרעים הגדול בעולם.
במהלך שנת 2010 ביקרו בגנים מעל מיליון מבקרים.
#ארמון קיו
חובבי הארכיטקטורה מבינינו, יכולים להסתכל על ארמון קיו שנבנה במאה ה-17 ושימש את הממלכה. זה היה בית אחוזה שהוקם ליד ארמון קיו המקורי. המבנה הוקם לראשונה בשנת 1663 וכונה "הבית ההולנדי".
בשנת 1781 רכש אותו המלך ג'ורג' השלישי למטרת מגורים אך בשל פרישתו של המלך החליט הפרלמנט הבריטי שלא להקים את הארמון ואישתו נשארה להתגורר ב"בית ההולנדי" עד מותה בשנת 1818.
בשנת 1837, עת הומלכה המלכה ויקטוריה, היא העניקה את גני הארמון שבהם אתם עומדים ברגעים אלו, לציבור הבריטי. את "הבית ההולנדי" היא שמרה כבית הקיץ שלה.
בין השנים 1996-2006 בוצעו במקום עבודות שחזור ושיקום.
מבט מקרוב על הגנים:
https://www.youtube.com/watch?v=kq5z_HMmSnc
חורף בלונדון
#על המוזיאון שבבית הסופר האנגלי הנודע
צ'רלס דיקנס, סופר, מהפוריים בתולדות הספרות, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי, התגורר במבנה הזה, שבו ממוקם היום המוזיאון הקרוי על שמו. בעבר הוא חי גם בדירות אחרות ברחבי העיר.
למרות שהוא חי בבית זה במשך שנתיים בלבד, בין השנים 1837-1839, כאן כתב דיקנס כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר, כמו "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" - 2 ספרים שהפכו לקלאסיקות מוכרות וידועות, העוסקות בחייהם של פשוטי העם.
חלק מהחדרים בבית נשמרו אותנטיים, ממש כפי שהיו בזמנו של דיקנס ובעת שהוא התגורר בהם. בחדרים אחרים תוכלו למצוא מאמרים ומכתבים, רהיטים או דיוקנאות הקשורים אליו.
#יצירותיו של דיקנס
ממוקם בין רחובות לונדון שהיוו מקור השראה גדול לסופר צ'רלס דיקנס, נמצא הבית הג'ורג'יאני שלו. הבית הוא רק אחד מהבתים שלו שפתוחים היום לציבור הרחב. בזמן הביקור, ממש תוכלו להרגיש את נוכחותו של הסופר הבריטי.
כשצ'רלס דיקנס עבר לכאן בשנת 1837, הוא היה רק בן 25, עדיין לא סופר מצליח. בכל יום, מהשעה 8 בבוקר ועד שעות אחר הצהריים, הוא ישב בחדרו, למד וכתב. בבית תוכלו לראות את שולחן הכתיבה המפורסם שלו. בשלוש השנים הפוריות בהן שכן כאן, הוא הספיק לכתוב את הרומן הראשון שלו "רשומות מועדון הפיקוויקים" ועוד 2 רומנים נוספים - "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי". כאן הוא גם התחיל לכתוב את הרומן "תעלומת אדווין דרוּד".
#ילדותו של דיקנס
המוזיאון מצליח להעביר את הסיפור של צ'רלס דיקנס האדם, כמעט כמו את סיפורו של דיקנס האומן. בתור ילד חווה דיקנס ילדות לא פשוטה. אם בשנותיו הראשונות בתור ילד, התגוררה המשפחה בבית גדול עם שני משרתים, חיים טובים ונוחים, מהר מאד הסתבר שהמשפחה חיה מעבר ליכולותיה הכלכליות. אביו, שבמשך שנים שימש כפקיד במשרד הצי הימי, נכנס לחובות בעקבות אורח החיים הפזרני. בגלל חוב שלא הוחזר, הוא נאסר בשנת 1824, בבית הכלא מרשלסי. בית הכלא היה בית סוהר פרטי והוא נוהל למטרות רווח. נקודה זו כנראה הציתה בדיקנס את התשוקה לגבי צדק חברתי.
זו הייתה נקודת המפנה בילדותו של דיקנס, שנאלץ כבר בגיל 12 להיפרד ממשפחתו ולעבוד לפרנסתו. הוא עבד 10 שעות ביום במפעל נעליים, הדביק מדבקות על צנצנות ועשה כל מה שאפשר לו להרוויח מעט כסף. השנים האלו עתידות לבוא לידי ביטוי ביצירותיו של דיקנס: התייחסותו ליתומים, לילדים נטושים ולעניים. רבים מהסיפורים שאותם חווים גיבוריו של דיקנס, כמו אוליבר טוויסט ודייוויד קופרפילד, מבוססים על חוויות שחווה בתקופת ילדותו. הוא התייחס גם לשעות העבודה הארוכות, תנאי העבודה הקשים, השכר הזעום והניצול.
דיקנס העיד לא פעם על עצמו, שלו לא היה הופך להיות סופר, כנראה היה הופך לפושע.
#על הבית
החיים של הסופר צ'רלס דיקנס השתנו לחלוטין בשנים בהן שהה בבית הזה. כאן נולדו לו 2 בנותיו לאישתו קת'רין.
המטבח וחדר האוכל היו החדרים החשובים ביותר לדיקנס ואישתו. הם היו מארחים כאן לא מעט מסיבות וערבים משותפים, עם חברים ואנשים חשובים. הזוג דיקנס היו חברתיים במיוחד והם הקפידו לארח באופן כמעט קבוע.
ברחבי הבית תוכלו לראות הרבה ציורים ותמונות על הקירות, קריקטורות ופסלים קטנים.
באחד מחדרי הבית, שהתה אחותה בת ה-17 של קת'רין, מרי הוגארת', שהלכה לעולמה. האובדן השפיע רבות על דיקנס ועל הכתיבה שלו בשנים שלאחר מכן.
החדר המרכזי של הבית היה חדר הציור. אנשים היו מגיעים לכאן בשביל לשתות, לאכול, לרקוד ולנגן. דיקנס אהב את החדר הזה מאד. אנשים שהיו מגיעים אליו להעביר איתו הזמן, אם היו ברי מזל במיוחד, היו מתיישבים כאן בזמן שהוא היה יושב ומקריא את מה שהרגע כתב בחדרו. העותקים של מה שהוא כתב וקרא כאן נמצאים היום במוזיאון הזה.
בבית הושקעו 3.1 מיליון פאונד והוא נשמר עד היום. במוזיאון מתקיימים היום אירועים מיוחדים, לאורך כל השנה. יש בו פעילויות שמתאימות לילדים בכל הגילאים.
המוזיאון מריץ גם תכנית מרגשת ומרתקת, המיועדת למשפחות. בתכנית קוראים ביחד קטעים מיצירותיו של דיקנס ויש גם הופעות מבדרות, עם שחקנים ותערוכות זמניות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=iYJ9AzZcHew&t=11s
צ'רלס דיקנס, סופר, מהפוריים בתולדות הספרות, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי, התגורר במבנה הזה, שבו ממוקם היום המוזיאון הקרוי על שמו. בעבר הוא חי גם בדירות אחרות ברחבי העיר.
למרות שהוא חי בבית זה במשך שנתיים בלבד, בין השנים 1837-1839, כאן כתב דיקנס כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר, כמו "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" - 2 ספרים שהפכו לקלאסיקות מוכרות וידועות, העוסקות בחייהם של פשוטי העם.
חלק מהחדרים בבית נשמרו אותנטיים, ממש כפי שהיו בזמנו של דיקנס ובעת שהוא התגורר בהם. בחדרים אחרים תוכלו למצוא מאמרים ומכתבים, רהיטים או דיוקנאות הקשורים אליו.
#יצירותיו של דיקנס
ממוקם בין רחובות לונדון שהיוו מקור השראה גדול לסופר צ'רלס דיקנס, נמצא הבית הג'ורג'יאני שלו. הבית הוא רק אחד מהבתים שלו שפתוחים היום לציבור הרחב. בזמן הביקור, ממש תוכלו להרגיש את נוכחותו של הסופר הבריטי.
כשצ'רלס דיקנס עבר לכאן בשנת 1837, הוא היה רק בן 25, עדיין לא סופר מצליח. בכל יום, מהשעה 8 בבוקר ועד שעות אחר הצהריים, הוא ישב בחדרו, למד וכתב. בבית תוכלו לראות את שולחן הכתיבה המפורסם שלו. בשלוש השנים הפוריות בהן שכן כאן, הוא הספיק לכתוב את הרומן הראשון שלו "רשומות מועדון הפיקוויקים" ועוד 2 רומנים נוספים - "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי". כאן הוא גם התחיל לכתוב את הרומן "תעלומת אדווין דרוּד".
#ילדותו של דיקנס
המוזיאון מצליח להעביר את הסיפור של צ'רלס דיקנס האדם, כמעט כמו את סיפורו של דיקנס האומן. בתור ילד חווה דיקנס ילדות לא פשוטה. אם בשנותיו הראשונות בתור ילד, התגוררה המשפחה בבית גדול עם שני משרתים, חיים טובים ונוחים, מהר מאד הסתבר שהמשפחה חיה מעבר ליכולותיה הכלכליות. אביו, שבמשך שנים שימש כפקיד במשרד הצי הימי, נכנס לחובות בעקבות אורח החיים הפזרני. בגלל חוב שלא הוחזר, הוא נאסר בשנת 1824, בבית הכלא מרשלסי. בית הכלא היה בית סוהר פרטי והוא נוהל למטרות רווח. נקודה זו כנראה הציתה בדיקנס את התשוקה לגבי צדק חברתי.
זו הייתה נקודת המפנה בילדותו של דיקנס, שנאלץ כבר בגיל 12 להיפרד ממשפחתו ולעבוד לפרנסתו. הוא עבד 10 שעות ביום במפעל נעליים, הדביק מדבקות על צנצנות ועשה כל מה שאפשר לו להרוויח מעט כסף. השנים האלו עתידות לבוא לידי ביטוי ביצירותיו של דיקנס: התייחסותו ליתומים, לילדים נטושים ולעניים. רבים מהסיפורים שאותם חווים גיבוריו של דיקנס, כמו אוליבר טוויסט ודייוויד קופרפילד, מבוססים על חוויות שחווה בתקופת ילדותו. הוא התייחס גם לשעות העבודה הארוכות, תנאי העבודה הקשים, השכר הזעום והניצול.
דיקנס העיד לא פעם על עצמו, שלו לא היה הופך להיות סופר, כנראה היה הופך לפושע.
#על הבית
החיים של הסופר צ'רלס דיקנס השתנו לחלוטין בשנים בהן שהה בבית הזה. כאן נולדו לו 2 בנותיו לאישתו קת'רין.
המטבח וחדר האוכל היו החדרים החשובים ביותר לדיקנס ואישתו. הם היו מארחים כאן לא מעט מסיבות וערבים משותפים, עם חברים ואנשים חשובים. הזוג דיקנס היו חברתיים במיוחד והם הקפידו לארח באופן כמעט קבוע.
ברחבי הבית תוכלו לראות הרבה ציורים ותמונות על הקירות, קריקטורות ופסלים קטנים.
באחד מחדרי הבית, שהתה אחותה בת ה-17 של קת'רין, מרי הוגארת', שהלכה לעולמה. האובדן השפיע רבות על דיקנס ועל הכתיבה שלו בשנים שלאחר מכן.
החדר המרכזי של הבית היה חדר הציור. אנשים היו מגיעים לכאן בשביל לשתות, לאכול, לרקוד ולנגן. דיקנס אהב את החדר הזה מאד. אנשים שהיו מגיעים אליו להעביר איתו הזמן, אם היו ברי מזל במיוחד, היו מתיישבים כאן בזמן שהוא היה יושב ומקריא את מה שהרגע כתב בחדרו. העותקים של מה שהוא כתב וקרא כאן נמצאים היום במוזיאון הזה.
בבית הושקעו 3.1 מיליון פאונד והוא נשמר עד היום. במוזיאון מתקיימים היום אירועים מיוחדים, לאורך כל השנה. יש בו פעילויות שמתאימות לילדים בכל הגילאים.
המוזיאון מריץ גם תכנית מרגשת ומרתקת, המיועדת למשפחות. בתכנית קוראים ביחד קטעים מיצירותיו של דיקנס ויש גם הופעות מבדרות, עם שחקנים ותערוכות זמניות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=iYJ9AzZcHew&t=11s
#על שוק קמדן לתיירים
יש לא מעט שווקים בלונדון והביקור בהם הוא חלק חשוב מהטיול, אבל אחד משווקי הרחוב הגדולים בבריטניה הוא שוק קמדן האופנתי. גם מי שלא מחפש בהכרח לבזבז כסף (המחירים בו יקרים מבעבר), ימצא הנאה מהסיור בסביבה ומהאווירה המיוחדת שבו. בשוק למעלה מ-150,000 מבקרים מדי שבוע.
שוק קמדן מורכב למעשה מכמה שווקים נפרדים: קמדן לוק (Camden Lock), קמדן לוק וילאג' (Camden Lock Village), שוק האורוות (Stables Market), שוק רחוב באק (buck street), שוק רחוב אינברנס (Inverness Road) ואלקטריק בולרום (Electric Ballroom).
השוק שוכן בקמדן טאון, על תעלת נהר ריג'נט. הוא החל לפעול בשנת 1974. למרות שבתחילת פעילותו היווה שוק זמני, כבר משנותיו הראשונות הוא הפך לפופולרי ומצליח ולכן הפך לשוק קבוע. גם שעות הפתיחה השתנו: בעבר הוא פעל רק בסופי שבוע אך בשנים האחרונות הוא פועל גם באמצע השבוע.
בסה"כ בשוק למעלה מ-1000 חנויות ודוכנים ותוכלו למצוא בו בגדים, עתיקות ורהיטים, הוא מרכז פופולרי עם שפע מסעדות, חנויות, בתי קפה ופאבים. אם אתם מחובבי האופנה הגותית והמוזיקה האלטרנטיבית, תמצאו כאן בגדים, חפצים ותקליטים שספק אם תמצאו במקומות אחרים.
#האורוות של שוק קמדן
הביקור בשוק האורוות שנמצא בשוק קמדן מאפשר הצצה על החיים הכפריים שהיו בחלק הזה של העיר. פסלי הסוסים העשויים ברונזה ומפוסלים בגודל טבעי, מספקים למבקר חוויה והמחשה של מה שהיה כאן לפני שנים רבות, בטרם הוסב המקום לשוק וקיבל את הכינוי "שוק האורוות".
השוק קיבל את שמו משום שהמבנה שבו הוא שוכן שימש כאמור כאורווה של חברת הרכבות מידנלנד. זהו השוק הגדול ביותר מבין כל השווקים המרכיבים את שוק קמדן ויש בו קרוב ל-700 דוכנים וחנויות. בתאים שבעבר שימשו את הסוסים, עומדים היום דוכנים עם היצע רחב של מגוון פריטים.
האורוות הוקמו בשנת 1854 והסוסים הרבים שהוסתרו באורוות אלו שימשו להעברת סחורות לאורך התעלות. באורווה היו גם בית חולים לסוסים, חנויות של עגלות, סדנאות אוכפים ומחסנים. למרות שהמקום נראה היום מאד עדכני וטרנדי, אווירת האורוות עדיין קיימת כאן, במיוחד בזכות פסלי הסוסים.
מבט מקרוב על השוק:
https://www.youtube.com/watch?v=eFx1Z0qe_JE
יש לא מעט שווקים בלונדון והביקור בהם הוא חלק חשוב מהטיול, אבל אחד משווקי הרחוב הגדולים בבריטניה הוא שוק קמדן האופנתי. גם מי שלא מחפש בהכרח לבזבז כסף (המחירים בו יקרים מבעבר), ימצא הנאה מהסיור בסביבה ומהאווירה המיוחדת שבו. בשוק למעלה מ-150,000 מבקרים מדי שבוע.
שוק קמדן מורכב למעשה מכמה שווקים נפרדים: קמדן לוק (Camden Lock), קמדן לוק וילאג' (Camden Lock Village), שוק האורוות (Stables Market), שוק רחוב באק (buck street), שוק רחוב אינברנס (Inverness Road) ואלקטריק בולרום (Electric Ballroom).
השוק שוכן בקמדן טאון, על תעלת נהר ריג'נט. הוא החל לפעול בשנת 1974. למרות שבתחילת פעילותו היווה שוק זמני, כבר משנותיו הראשונות הוא הפך לפופולרי ומצליח ולכן הפך לשוק קבוע. גם שעות הפתיחה השתנו: בעבר הוא פעל רק בסופי שבוע אך בשנים האחרונות הוא פועל גם באמצע השבוע.
בסה"כ בשוק למעלה מ-1000 חנויות ודוכנים ותוכלו למצוא בו בגדים, עתיקות ורהיטים, הוא מרכז פופולרי עם שפע מסעדות, חנויות, בתי קפה ופאבים. אם אתם מחובבי האופנה הגותית והמוזיקה האלטרנטיבית, תמצאו כאן בגדים, חפצים ותקליטים שספק אם תמצאו במקומות אחרים.
#האורוות של שוק קמדן
הביקור בשוק האורוות שנמצא בשוק קמדן מאפשר הצצה על החיים הכפריים שהיו בחלק הזה של העיר. פסלי הסוסים העשויים ברונזה ומפוסלים בגודל טבעי, מספקים למבקר חוויה והמחשה של מה שהיה כאן לפני שנים רבות, בטרם הוסב המקום לשוק וקיבל את הכינוי "שוק האורוות".
השוק קיבל את שמו משום שהמבנה שבו הוא שוכן שימש כאמור כאורווה של חברת הרכבות מידנלנד. זהו השוק הגדול ביותר מבין כל השווקים המרכיבים את שוק קמדן ויש בו קרוב ל-700 דוכנים וחנויות. בתאים שבעבר שימשו את הסוסים, עומדים היום דוכנים עם היצע רחב של מגוון פריטים.
האורוות הוקמו בשנת 1854 והסוסים הרבים שהוסתרו באורוות אלו שימשו להעברת סחורות לאורך התעלות. באורווה היו גם בית חולים לסוסים, חנויות של עגלות, סדנאות אוכפים ומחסנים. למרות שהמקום נראה היום מאד עדכני וטרנדי, אווירת האורוות עדיין קיימת כאן, במיוחד בזכות פסלי הסוסים.
מבט מקרוב על השוק:
https://www.youtube.com/watch?v=eFx1Z0qe_JE
#על כפר העדן של האאוטלטים
ביססטר וילג' (Bicester Village) הוא כפר האאוטלטים שמחוץ ללונדון והמקום שבו שוחרי השופינג ייהנו ממבחר עצום של בגדים ואקססוריז, במחירים שווים במיוחד.
במרחק של כשעה ורבע נסיעה מלונדון תמצאו מעל 150 מותגי אופנה, במחירים מוזלים ובהנחות שיכולות להגיע ל-80%. מג'ינסים של פירמות נחשבות ויקרות כמו דיזל ועד לאקססוריז של לקוסט - המחירים יהיו נגישים מאד,גם לקניות עממיות.
אבל אם חלמתם על מעיל של ברברי, תיק של ולנטינו, או בגדים מעוצבים מהשמות החמים בעולם האופנה - זה ודאי המקום. כאן ההנחות על מוצרים של מותגי-על יגיעו למאות ואף אלפי יורו. לכל מותג מבנה משלו ובו נמכרים בהוזלות גדולות הבגדים והאקססוריז, לרוב מעונות הקודמות או מעודפי ייצור.
בין הפירמות שתמצאו כאן יהיו שמות כמו דיור, ג'ורג'יו ארמאני, דול'צה וגבאנה, ראלף לורן, רוברטו קוואלי, פוסיל, ג'וצי, האנטר, קנזו, קארן מילאן, פנדי, מארק ג'ייקובס, מייקל קורס ועוד.
#טיפים
יש אוטובוס של ביססטר וילג', שאוסף ממספר נקודות בלונדון. הזמנת כרטיסים באתר שלהם למטה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DkUVa6HipiM
בלוגרים:
https://youtu.be/9TDJBYa5NxQ
ביססטר וילג' (Bicester Village) הוא כפר האאוטלטים שמחוץ ללונדון והמקום שבו שוחרי השופינג ייהנו ממבחר עצום של בגדים ואקססוריז, במחירים שווים במיוחד.
במרחק של כשעה ורבע נסיעה מלונדון תמצאו מעל 150 מותגי אופנה, במחירים מוזלים ובהנחות שיכולות להגיע ל-80%. מג'ינסים של פירמות נחשבות ויקרות כמו דיזל ועד לאקססוריז של לקוסט - המחירים יהיו נגישים מאד,גם לקניות עממיות.
אבל אם חלמתם על מעיל של ברברי, תיק של ולנטינו, או בגדים מעוצבים מהשמות החמים בעולם האופנה - זה ודאי המקום. כאן ההנחות על מוצרים של מותגי-על יגיעו למאות ואף אלפי יורו. לכל מותג מבנה משלו ובו נמכרים בהוזלות גדולות הבגדים והאקססוריז, לרוב מעונות הקודמות או מעודפי ייצור.
בין הפירמות שתמצאו כאן יהיו שמות כמו דיור, ג'ורג'יו ארמאני, דול'צה וגבאנה, ראלף לורן, רוברטו קוואלי, פוסיל, ג'וצי, האנטר, קנזו, קארן מילאן, פנדי, מארק ג'ייקובס, מייקל קורס ועוד.
#טיפים
יש אוטובוס של ביססטר וילג', שאוסף ממספר נקודות בלונדון. הזמנת כרטיסים באתר שלהם למטה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DkUVa6HipiM
בלוגרים:
https://youtu.be/9TDJBYa5NxQ
#על המוזיאון
אוסף וולאס (Wallace collection) נמצא בקרבת רחוב אוקספורד בלונדון. במוזיאון האמנות הזה תמצאו את אוספו הפרטי של סר ריצ'רד וולאס, שאת פריטיו הראשונים אספו המרקיזים של הרטפורד (השלישי והרביעי). האוסף ניתן לממשלת בריטניה על ידי אלמנתו של וולאס בשנת 1897 והוא נפתח לציבור בשנת 1900. המוזיאון ממוקם בכיכר מנצ'סטר.
במוזיאון תמצאו 28 חדרים, שנותנים תחושה של בית חמים ואינטימי ובו כלי חרסינה, שריונים מסוגים שונים וריהוט צרפתי. בין היתר תראו בו גם ציורי שמן של טיציאן, קנלטו, רמברנדט וגיינסבורו.
במוזיאון גם אגף שימור בו תוכלו ללמוד על ייצור מסורתי של רהיטים ושריונות. הסוד הכי מגניב לילדים ולילדים בנפשם מבין המבקרים, הוא שהאוסף המרתק של השריונים מכל הסוגים, החניתות, החרבות וכלי הנשק העתיקים האחרים מאפשר לנסות אותם. אם תרצו, תוכלו לעטות עליכם שריון וקסדה, להצטלם איתם ולהרגיש את כובד משקלם.
#ביקור במוזיאון
ביקור במוזיאון יגרום לכם להרגיש כאילו אתם מסיירים בארמון ישן ונוסטלגי, אך יוקרתי ומרשים. בקומה התחתונה תוכלו לראות מדשאה פנימית גדולה, שבה מתקיימים בדרך כלל אירועים. בחדרים האחרים תוכלו להיחשף לעיצובים של תקופות שונות: התקופה הוויקטוריאנית, תקופת הרנסנס ועוד. בחדרים תראו פריטים מרתקים כמו כלי מלחמה, שריונות ופריטי אבירים נוספים. בחנות המזכרות תוכלו לרכוש קטלוגים והעתקים של מוצגים.
שימו לב ליצירה המקסימה "האישה המתנדנדת", אותה צייר הצייר פרגונאר בשנת 1767.
הכניסה למוזיאון לא עולה כסף, אך נהוג להשאיר תשר בתיבת התרומות שעומדת בכניסה. חובבי אמנות ותרבות ייהנו כאן מאד, למרות שלא הרבה מבקרים מכירים אותו.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/LnC3eM59tdg
אוסף וולאס (Wallace collection) נמצא בקרבת רחוב אוקספורד בלונדון. במוזיאון האמנות הזה תמצאו את אוספו הפרטי של סר ריצ'רד וולאס, שאת פריטיו הראשונים אספו המרקיזים של הרטפורד (השלישי והרביעי). האוסף ניתן לממשלת בריטניה על ידי אלמנתו של וולאס בשנת 1897 והוא נפתח לציבור בשנת 1900. המוזיאון ממוקם בכיכר מנצ'סטר.
במוזיאון תמצאו 28 חדרים, שנותנים תחושה של בית חמים ואינטימי ובו כלי חרסינה, שריונים מסוגים שונים וריהוט צרפתי. בין היתר תראו בו גם ציורי שמן של טיציאן, קנלטו, רמברנדט וגיינסבורו.
במוזיאון גם אגף שימור בו תוכלו ללמוד על ייצור מסורתי של רהיטים ושריונות. הסוד הכי מגניב לילדים ולילדים בנפשם מבין המבקרים, הוא שהאוסף המרתק של השריונים מכל הסוגים, החניתות, החרבות וכלי הנשק העתיקים האחרים מאפשר לנסות אותם. אם תרצו, תוכלו לעטות עליכם שריון וקסדה, להצטלם איתם ולהרגיש את כובד משקלם.
#ביקור במוזיאון
ביקור במוזיאון יגרום לכם להרגיש כאילו אתם מסיירים בארמון ישן ונוסטלגי, אך יוקרתי ומרשים. בקומה התחתונה תוכלו לראות מדשאה פנימית גדולה, שבה מתקיימים בדרך כלל אירועים. בחדרים האחרים תוכלו להיחשף לעיצובים של תקופות שונות: התקופה הוויקטוריאנית, תקופת הרנסנס ועוד. בחדרים תראו פריטים מרתקים כמו כלי מלחמה, שריונות ופריטי אבירים נוספים. בחנות המזכרות תוכלו לרכוש קטלוגים והעתקים של מוצגים.
שימו לב ליצירה המקסימה "האישה המתנדנדת", אותה צייר הצייר פרגונאר בשנת 1767.
הכניסה למוזיאון לא עולה כסף, אך נהוג להשאיר תשר בתיבת התרומות שעומדת בכניסה. חובבי אמנות ותרבות ייהנו כאן מאד, למרות שלא הרבה מבקרים מכירים אותו.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/LnC3eM59tdg
#על הספרייה
הספרייה הלאומית של לונדון היא אחת ממוסדות המחקר והעיון הגדולות בעולם. תמצאו בה 150 מיליון פריטים ומתווספים אליה בכל שנה כ-3 מיליון ספרים ופריטים היסטוריים נוספים. הפריט ההיסטורי העתיק ביותר שנמצא כאן, הוא מהמאה ה-3 לפני הספירה.
הספרייה הוקמה בשנת 1973, אך פעלה במתכונת של ספרייה כבר בשנת 1753, עוד כשהייתה ממוקמת בבניין המוזיאון הבריטי. הסיבה להתרחבות הייתה הצורך בחלל קריאה מכובד וגדול יותר.
בספרייה יותר מ-13 מיליון ספרים, 60,000 כתבי עת, 9 מיליון מאמרים, 860,000 עיתונים וכ-1.5 מיליון פריטי מוזיקה מודפסת, 57 מיליון פטנטים וסימנים מסחריים ו-3 מיליון הקלטות קוליות. כמו כן, החלל העצום הזה מארח תערוכות גדולות ומעניינות.
הספרייה מוגדרת כספריית הפקדה (ספריה שיש חיוב על פי חוק להעביר אליה עותקים של פרסומים שונים) ולכן היא מקבלת, על פי חוק, העתק מכל ספר היוצא לאור בבריטניה ואף משתדלת לרכוש ספרים שהודפסו מחוץ לבריטניה.
בספרייה תוכלו למצוא כמה יצירות ומסמכים מרגשים במיוחד: מגנה כרטה, העותק הראשון של שייקספיר, כתבי יד של לואיס קרול (אליס בארץ הפלאות), מילות שיריהם של הביטלס שנכתבו בידי ג'ון לנון , רישומים של ליאונרדו דה וינצ'י וקודקס סינאיטיקוס (כתב יד מהמאה הרביעית).
מבט מקרוב על הספרייה:
https://www.youtube.com/watch?v=NCDFCOxnbFs
הספרייה הלאומית של לונדון היא אחת ממוסדות המחקר והעיון הגדולות בעולם. תמצאו בה 150 מיליון פריטים ומתווספים אליה בכל שנה כ-3 מיליון ספרים ופריטים היסטוריים נוספים. הפריט ההיסטורי העתיק ביותר שנמצא כאן, הוא מהמאה ה-3 לפני הספירה.
הספרייה הוקמה בשנת 1973, אך פעלה במתכונת של ספרייה כבר בשנת 1753, עוד כשהייתה ממוקמת בבניין המוזיאון הבריטי. הסיבה להתרחבות הייתה הצורך בחלל קריאה מכובד וגדול יותר.
בספרייה יותר מ-13 מיליון ספרים, 60,000 כתבי עת, 9 מיליון מאמרים, 860,000 עיתונים וכ-1.5 מיליון פריטי מוזיקה מודפסת, 57 מיליון פטנטים וסימנים מסחריים ו-3 מיליון הקלטות קוליות. כמו כן, החלל העצום הזה מארח תערוכות גדולות ומעניינות.
הספרייה מוגדרת כספריית הפקדה (ספריה שיש חיוב על פי חוק להעביר אליה עותקים של פרסומים שונים) ולכן היא מקבלת, על פי חוק, העתק מכל ספר היוצא לאור בבריטניה ואף משתדלת לרכוש ספרים שהודפסו מחוץ לבריטניה.
בספרייה תוכלו למצוא כמה יצירות ומסמכים מרגשים במיוחד: מגנה כרטה, העותק הראשון של שייקספיר, כתבי יד של לואיס קרול (אליס בארץ הפלאות), מילות שיריהם של הביטלס שנכתבו בידי ג'ון לנון , רישומים של ליאונרדו דה וינצ'י וקודקס סינאיטיקוס (כתב יד מהמאה הרביעית).
מבט מקרוב על הספרייה:
https://www.youtube.com/watch?v=NCDFCOxnbFs
מוזיאון הצבא הלאומי
# על המוזיאון
הייחודיות של מוזיאון הצבא הלאומי של לונדון היא שהוא מצליח להקיף את כל ההיסטוריה הצבאית של אנגליה. המוזיאון הזה מספר את סיפורם של צבאות אנגליה לכל אורך ההיסטוריה - כולל הקרבות נגד נפוליאון, קרבות בתקופת שלטון האימפריה הרומית באי ומלחמות העולם.
המוזיאון נוסד לראשונה בשנת 1960, בבניין ששימש בכלל כבית ספר לרכיבה. בשנות ה-70 הוא עבר למבנה שהיה בתקופה ההיא בית החולים צ'לסי. במלחמת העולם השנייה נפגע הבניין קשות.
במוזיאון תוכלו לראות תערוכה קבועה של מכתבי חיילים משדות הקרב וסקירה של סיפורי נשות החיילים. בתערוכות המתחלפות תראו את כלי המלחמה השונים, מחניתות וחרבות ועד לתותחים וכלי נשק מודרניים.
כיום המוזיאון הצבאי הלאומי מסובסד על ידי משרד ההגנה. בסוף כל שבוע ראשון בחודש מתקיימים במוזיאון אירועים מיוחדים, הכוללים פעילויות בשיתוף חיילים מבוגרים לאחר השירות, פעילויות לילדים, הרצאות והדגמות שונות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=Uqequ3TIlLI
הייחודיות של מוזיאון הצבא הלאומי של לונדון היא שהוא מצליח להקיף את כל ההיסטוריה הצבאית של אנגליה. המוזיאון הזה מספר את סיפורם של צבאות אנגליה לכל אורך ההיסטוריה - כולל הקרבות נגד נפוליאון, קרבות בתקופת שלטון האימפריה הרומית באי ומלחמות העולם.
המוזיאון נוסד לראשונה בשנת 1960, בבניין ששימש בכלל כבית ספר לרכיבה. בשנות ה-70 הוא עבר למבנה שהיה בתקופה ההיא בית החולים צ'לסי. במלחמת העולם השנייה נפגע הבניין קשות.
במוזיאון תוכלו לראות תערוכה קבועה של מכתבי חיילים משדות הקרב וסקירה של סיפורי נשות החיילים. בתערוכות המתחלפות תראו את כלי המלחמה השונים, מחניתות וחרבות ועד לתותחים וכלי נשק מודרניים.
כיום המוזיאון הצבאי הלאומי מסובסד על ידי משרד ההגנה. בסוף כל שבוע ראשון בחודש מתקיימים במוזיאון אירועים מיוחדים, הכוללים פעילויות בשיתוף חיילים מבוגרים לאחר השירות, פעילויות לילדים, הרצאות והדגמות שונות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=Uqequ3TIlLI
מוזיאון סואן
#על המוזיאון לארכאולוגיה
במוזיאון הארכיאולוגיה "סואן" תוכלו למצוא כמה מהאוצרות המרהיבים ביותר של לונדון. המוזיאון הזה מציג איורים ודגמים של מבנים שתכנן האדריכל הבריטי ג'ון סואן. בין המוצגים תמצאו גם אוספים ארכאולוגיים שאסף. המוזיאון ממוקם בשכונת הולבורן שבמרכז לונדון. סר ג'ון הוריש את הבית וכל אוספי האמנות שבו לאומה הבריטית.
המוזיאון הוקם כשסר ג'ון עוד היה חי ולאחר מותו אף נכנס לתוקף חוק בפרלמנט הבריטי שקבע כי הבית יישאר בדיוק כמו שהיה בימי חייו. לא רק שהחוק תקף עד היום, בסוף המאה ה-19 המוזיאון התרחב אפילו יותר וכיום משמש השטח גם למשרדי המוזיאון, ספריה וגלריה לתערוכות מתחלפות.
במוזיאון הזה תוכלו למצוא כ-30,000 איורים ארכיטקטוניים ויצירות אמנות, דגמים ופסלים, ציורים ויצירות נוספות. במרתף נמצא הסרקופג של פרעה סתי הראשון. בנוסף לאוספים וליצירות, מוצגות כאן גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בין היתר גם על השטחים שבהם התעניין סר ג'ון.
היום המוזיאון משמש גם כמרכז לאומי ללימוד ארכיטקטורה.
# ארכיטקטורה ובניה
אחד מהמאפיינים הבולטים של החדרים במוזיאון, הוא השימוש בתאורה עילית. זה רעיון מקורי של סואן שעלה עוד בזמן שתכנן את חדרי בנק אנגליה (הבניין בו ממוקם הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת). בשל מבנה המוזיאון המיוחד, שבו קירות חדרי התצוגה ניתנים להזזה, מתאפשרת תצוגה של כמה תמונות בו זמנית ושינויים של מבנה התצוגה בקלות וביעילות.
חדר ארוחת הבוקר, שבו תמצאו את התקרה הקעורה ועליה מראות, היה גורם משפיע על מעצבי פנים מאותה התקופה בכל העולם. הספרייה במוזיאון בנויה בסגנון גותי.
הבית כמו שהוא היום, מכניס את המבקרים לאווירה ששררה בביתו של סר ג'ון סואן.
# סר ג'ון סואן
הארכיטקט ג'ון סואן נולד בשנת 1753 ובמהלך חייו הספיק לבנות קריירה מכובדת.
הוא החליט לבנות את ביתו בצד הצפוני של אזור לינקולנס אין. לטובת מטרה זו, הוא קנה שלושה בתים סמוכים זה לזה ובנה אותם מחדש. לאחר שמונה לפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה המלכותית, הוא רכש את המבנה שבו ממוקם היום המוזיאון - בית מספר 13. במקור, הבית היה אמור לשמש אותו כמשרד.
בשנת 1815 נפטרה אשתו והוא נותר לגור לבדו בבית, תוך שהוא ממשיך לפתח את האוספים והיצירות שהיו ברשותו.
בשנת 1823, כשהיה בן 70, הוא רכש את מבנה 14 והוסיף אותו לשטח המוזיאון והגדיל אותו משמעותית. סר ג'ון סואן נפטר בשנת 1837.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=m3Nn7KuuzRA
במוזיאון הארכיאולוגיה "סואן" תוכלו למצוא כמה מהאוצרות המרהיבים ביותר של לונדון. המוזיאון הזה מציג איורים ודגמים של מבנים שתכנן האדריכל הבריטי ג'ון סואן. בין המוצגים תמצאו גם אוספים ארכאולוגיים שאסף. המוזיאון ממוקם בשכונת הולבורן שבמרכז לונדון. סר ג'ון הוריש את הבית וכל אוספי האמנות שבו לאומה הבריטית.
המוזיאון הוקם כשסר ג'ון עוד היה חי ולאחר מותו אף נכנס לתוקף חוק בפרלמנט הבריטי שקבע כי הבית יישאר בדיוק כמו שהיה בימי חייו. לא רק שהחוק תקף עד היום, בסוף המאה ה-19 המוזיאון התרחב אפילו יותר וכיום משמש השטח גם למשרדי המוזיאון, ספריה וגלריה לתערוכות מתחלפות.
במוזיאון הזה תוכלו למצוא כ-30,000 איורים ארכיטקטוניים ויצירות אמנות, דגמים ופסלים, ציורים ויצירות נוספות. במרתף נמצא הסרקופג של פרעה סתי הראשון. בנוסף לאוספים וליצירות, מוצגות כאן גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בין היתר גם על השטחים שבהם התעניין סר ג'ון.
היום המוזיאון משמש גם כמרכז לאומי ללימוד ארכיטקטורה.
# ארכיטקטורה ובניה
אחד מהמאפיינים הבולטים של החדרים במוזיאון, הוא השימוש בתאורה עילית. זה רעיון מקורי של סואן שעלה עוד בזמן שתכנן את חדרי בנק אנגליה (הבניין בו ממוקם הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת). בשל מבנה המוזיאון המיוחד, שבו קירות חדרי התצוגה ניתנים להזזה, מתאפשרת תצוגה של כמה תמונות בו זמנית ושינויים של מבנה התצוגה בקלות וביעילות.
חדר ארוחת הבוקר, שבו תמצאו את התקרה הקעורה ועליה מראות, היה גורם משפיע על מעצבי פנים מאותה התקופה בכל העולם. הספרייה במוזיאון בנויה בסגנון גותי.
הבית כמו שהוא היום, מכניס את המבקרים לאווירה ששררה בביתו של סר ג'ון סואן.
# סר ג'ון סואן
הארכיטקט ג'ון סואן נולד בשנת 1753 ובמהלך חייו הספיק לבנות קריירה מכובדת.
הוא החליט לבנות את ביתו בצד הצפוני של אזור לינקולנס אין. לטובת מטרה זו, הוא קנה שלושה בתים סמוכים זה לזה ובנה אותם מחדש. לאחר שמונה לפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה המלכותית, הוא רכש את המבנה שבו ממוקם היום המוזיאון - בית מספר 13. במקור, הבית היה אמור לשמש אותו כמשרד.
בשנת 1815 נפטרה אשתו והוא נותר לגור לבדו בבית, תוך שהוא ממשיך לפתח את האוספים והיצירות שהיו ברשותו.
בשנת 1823, כשהיה בן 70, הוא רכש את מבנה 14 והוסיף אותו לשטח המוזיאון והגדיל אותו משמעותית. סר ג'ון סואן נפטר בשנת 1837.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=m3Nn7KuuzRA
מוזיאון המלחמה האימפריאלי
#על מוזיאון המלחמה של לונדון
בלב פארק ירוק וגדול עם עצים ופרחים, בבניין מקסים מראשית המאה ה-19 שבעבר שימש כבית חולים, שוכן המוזיאון, שנוסד לזכר החיילים הבריטים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. הבניין המרכזי של המוזיאון ובו כיפה ואכסדרת עמודים ענקית, נבנה ב-1846 על ידי סידני סמירק. המוזיאון נוסד בשנת 1917 ועד שנת 1936 הוא שכן בארמון הקריסטל. עם פרוץ השריפה, המוזיאון עבר לאזור הלמבת' שבדרום לונדון.
המוזיאון רוכש כבוד כלפי חיילי בצבא הבריטי ומנסה להעביר את התחושה הזו לצופים. במוזיאון תיחשפו למלחמות מצד החזית והעורף, למוצגים כמו טנקים, תותחים, מטוסים, אמצעי ריגול וכדומה. במוזיאון מוצג גם "כתב הכניעה" של כוחות גרמניה באירופה. בנוסף תמצאו בו כ-10,000 יצירות הנוגעות למלחמה, ציורים ופסלים ותיחשפו למידע אודות חייהם של התושבים בעורף בזמן הלחימה. אחת מהתערוכות הקבועות המצמררות שתמצאו במוזיאון עוסקת בשואה.
במוזיאון תמצאו גם את חדרי המלחמה של צ'רצ'יל, ספינת המלחמה של הוד מלכותה בלפסט ומוזיאון חיל האוויר של הוד מלכותה. במתחם גם בית קפה ובית תה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=O9G5q1vompI
בלב פארק ירוק וגדול עם עצים ופרחים, בבניין מקסים מראשית המאה ה-19 שבעבר שימש כבית חולים, שוכן המוזיאון, שנוסד לזכר החיילים הבריטים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. הבניין המרכזי של המוזיאון ובו כיפה ואכסדרת עמודים ענקית, נבנה ב-1846 על ידי סידני סמירק. המוזיאון נוסד בשנת 1917 ועד שנת 1936 הוא שכן בארמון הקריסטל. עם פרוץ השריפה, המוזיאון עבר לאזור הלמבת' שבדרום לונדון.
המוזיאון רוכש כבוד כלפי חיילי בצבא הבריטי ומנסה להעביר את התחושה הזו לצופים. במוזיאון תיחשפו למלחמות מצד החזית והעורף, למוצגים כמו טנקים, תותחים, מטוסים, אמצעי ריגול וכדומה. במוזיאון מוצג גם "כתב הכניעה" של כוחות גרמניה באירופה. בנוסף תמצאו בו כ-10,000 יצירות הנוגעות למלחמה, ציורים ופסלים ותיחשפו למידע אודות חייהם של התושבים בעורף בזמן הלחימה. אחת מהתערוכות הקבועות המצמררות שתמצאו במוזיאון עוסקת בשואה.
במוזיאון תמצאו גם את חדרי המלחמה של צ'רצ'יל, ספינת המלחמה של הוד מלכותה בלפסט ומוזיאון חיל האוויר של הוד מלכותה. במתחם גם בית קפה ובית תה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=O9G5q1vompI
מוזיאון התחבורה של לונדון
#על המוזיאון
המוזיאון, המוקדש כולו לתיאור התפתחות התחבורה בלונדון, מצטרף לרשימה המפוארת של המוזיאונים הקשורים להיסטוריית העיר. הוא ממוקם בקובנט גרדן והילדים ימצאו בו סיור מרתק, הכולל נסיעת סימולציה באוטובוס ישן, ביקור ברכבת ישנה, אטרקציות ומשחקים. הקטנטנים ימצאו כאן הזדמנות חד פעמית לנהוג באוטובוס...
המוזיאון נפתח לקהל הרחב כבר בשנת 1980, אך בתקופה זו הציג רק מוצגים הקשורים לתחבורה הציבורית של לונדון. שמו המקורי היה "מוזיאון התחבורה לונדון". כאשר הוחלפה הנהלת המוזיאון בשנת 2000, המוצגים התרחבו לכלל התחבורה בלונדון. היום ניתן לראות בו מוצגים עתיקים ומודרניים, כולם עומדים אחד ליד השני: אוטובוסים ורכבות מפעם למול אופנועים חדשים ומידע כללי על התחבורה המודרנית של לונדון.
במוזיאון ניתן ללמוד גם על כלי רכב צבאיים. במסגרת הנושאים העולים במהלך הסיור במוזיאון יעלו גם אמצעי התחבורה העתידיים ואף ניתן לבחון את השפעת התחבורה על עיצוב ערים אחרות בעולם. במסגרת השינויים שחלו על המוזיאון במהלך השנים התווספו אגפים נוספים כמו אולם הרצאות. מרבית הפריטים במוזיאון לא מוצגים בגלל גודלם ומוחזקים בסניף נוסף של המוזיאון הממוקם באקטון שבלונדון.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=UXfZGKXD_pY
המוזיאון, המוקדש כולו לתיאור התפתחות התחבורה בלונדון, מצטרף לרשימה המפוארת של המוזיאונים הקשורים להיסטוריית העיר. הוא ממוקם בקובנט גרדן והילדים ימצאו בו סיור מרתק, הכולל נסיעת סימולציה באוטובוס ישן, ביקור ברכבת ישנה, אטרקציות ומשחקים. הקטנטנים ימצאו כאן הזדמנות חד פעמית לנהוג באוטובוס...
המוזיאון נפתח לקהל הרחב כבר בשנת 1980, אך בתקופה זו הציג רק מוצגים הקשורים לתחבורה הציבורית של לונדון. שמו המקורי היה "מוזיאון התחבורה לונדון". כאשר הוחלפה הנהלת המוזיאון בשנת 2000, המוצגים התרחבו לכלל התחבורה בלונדון. היום ניתן לראות בו מוצגים עתיקים ומודרניים, כולם עומדים אחד ליד השני: אוטובוסים ורכבות מפעם למול אופנועים חדשים ומידע כללי על התחבורה המודרנית של לונדון.
במוזיאון ניתן ללמוד גם על כלי רכב צבאיים. במסגרת הנושאים העולים במהלך הסיור במוזיאון יעלו גם אמצעי התחבורה העתידיים ואף ניתן לבחון את השפעת התחבורה על עיצוב ערים אחרות בעולם. במסגרת השינויים שחלו על המוזיאון במהלך השנים התווספו אגפים נוספים כמו אולם הרצאות. מרבית הפריטים במוזיאון לא מוצגים בגלל גודלם ומוחזקים בסניף נוסף של המוזיאון הממוקם באקטון שבלונדון.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=UXfZGKXD_pY
מוזיאון צ'רצ'יל וחדרי המלחמה של הקבינט
#על המוזיאון
אם יש לכם חיבה גדולה להיסטוריה ולמלחמת העולם השנייה באופן ספציפי, המוזיאון וחדרי המלחמה האלה מיועדים עבורכם.
בחדרי המלחמה, הנמצאים במרתף בניין משרד האוצר הבריטי, תוכלו להיחשף להתנהלותו של ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הקבינט שלו וראשי הצבא והביון, במהלך מלחמת העולם השנייה. החדרים נשמרו ממש כשהיו בשנות ה-40 וכוללים מפות ותרשימים.
21 החדרים נפתחו לציבור בשנת 1984, ביניהם גם חדרי המגורים, אך גם חדרים ששימשו לתפקידים צבאיים: חדר מלחמה, חדר מפות ובית חולים. חדר המפות נשאר מסודר ממש כמו שהיה ביום האחרון ללחימה. צ'רצ'יל ניהל מכאן את הקרב של האנגלים נגד הצבא הנאצי, עד שהופצצה המצודה ונסגרה.
בשנת 2003 המוזיאון הורחב ונפתחו חדרים נוספים לציבור. ב-2005 נפתח אגף נוסף במוזיאון, המציג את פועלו של צ'רצ'יל באמצעות מסמכים מקוריים ותמונות. במוזיאון צ'רצ'יל תמצאו גם נגיעה מודרנית יותר לנושא: מצגות דיגיטליות, סרטים, חומרי ארכיון וחפצים אישיים שלו.
יחד עם דמי הכניסה תוכלו לקבל מדריך קולי בעברית שיאפשר לכם הצצה לסיפורים ההיסטוריים המדהימים שהתרחשו כאן.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=-XpgYfMcCn4
אם יש לכם חיבה גדולה להיסטוריה ולמלחמת העולם השנייה באופן ספציפי, המוזיאון וחדרי המלחמה האלה מיועדים עבורכם.
בחדרי המלחמה, הנמצאים במרתף בניין משרד האוצר הבריטי, תוכלו להיחשף להתנהלותו של ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הקבינט שלו וראשי הצבא והביון, במהלך מלחמת העולם השנייה. החדרים נשמרו ממש כשהיו בשנות ה-40 וכוללים מפות ותרשימים.
21 החדרים נפתחו לציבור בשנת 1984, ביניהם גם חדרי המגורים, אך גם חדרים ששימשו לתפקידים צבאיים: חדר מלחמה, חדר מפות ובית חולים. חדר המפות נשאר מסודר ממש כמו שהיה ביום האחרון ללחימה. צ'רצ'יל ניהל מכאן את הקרב של האנגלים נגד הצבא הנאצי, עד שהופצצה המצודה ונסגרה.
בשנת 2003 המוזיאון הורחב ונפתחו חדרים נוספים לציבור. ב-2005 נפתח אגף נוסף במוזיאון, המציג את פועלו של צ'רצ'יל באמצעות מסמכים מקוריים ותמונות. במוזיאון צ'רצ'יל תמצאו גם נגיעה מודרנית יותר לנושא: מצגות דיגיטליות, סרטים, חומרי ארכיון וחפצים אישיים שלו.
יחד עם דמי הכניסה תוכלו לקבל מדריך קולי בעברית שיאפשר לכם הצצה לסיפורים ההיסטוריים המדהימים שהתרחשו כאן.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=-XpgYfMcCn4
רחוב אוקספורד
#על רחוב השופינג של לונדון
רחוב אוקספורד, רחוב הקניות המרכזי של לונדון, נכבש כבר מזמן על ידי חנויות מותגים מוכרות וחנויות ענק. בעבר ניתן היה למצוא בו מעצבים בתחילת דרכם וחנויות מעניינות ועצמאיות, אבל היום התנחלו בו התאגידים והרשתות החזקים בתחום האופנה והמוצרים הפופולריים.
הרחוב מתחיל בקצה המזרחי של ההייד פארק וחוצה את כיכר אוקספורד ואת כיכר סנט ג'יילס. אורך הרחוב למעלה מ-2.5 קילומטרים ושמו של הרחוב ניתן לו על שם הרוזן מאוקספורד, שהתגורר כאן במאה ה-16.
כשאתם ברחוב אוקספורד אל תתפלאו אם תיתקלו בדמויות ציבוריות ובמפורסמים שעורכים כאן קניות. פוליטיקאים, שחקנים, כוכבי קולנוע ובני משפחת המלוכה הבריטית - כולם מגיעים לכאן מעת לעת וקונים כאן בהתלהבות. המחירים בחנויות הרחוב אמנם גבוהים, אך אם תגיעו בתקופות הסיילים תוכלו למצוא כאן מציאות רבות.
בחודשים החמים ביותר, הרחוב מתמלא, כצפוי, בתיירים שמחפשים היכן לבזבז את כספם. אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם מסע קניות מפנק, תמיד תוכלו לשבת, לאכול עוגת סופלה חמה ולהביט ברחוב אוקספורד ובמבקריו הרבים.
בין החנויות והרשתות שברחוב תוכלו למצוא גם את זארה, גאפ, נייקי, פרימרק, Uniqlo, H&M וכדומה.
#דרך המוות
בעבר שמו של רחוב אוקספורד היה דרך טיבורן, על שם נהר טיבורן התת-קרקעי שנמצא מתחתיו. זה מוביל אותנו היישר להיסטוריה, לסיפור מצמרר שהתרחש בערב ה-23 באוקטובר בשנת 1783. בנקודה מבודדת ברחוב נתלה שודד בשם ג'ון אוסטין ללא רחמים. המעשה האכזרי הזה היה הפעם האחרונה שבה התבצע מנהג עתיק - התהלוכה מכלא ניוגייט לגרדום בטיברן וההוצאה להורג במקום.
במשך 300 שנה, אסירים נידונים למוות עשו כאן את הדרך היישר מ:Old Bailey ל-Marble Arch. תהלוכות מסוג זה התרחשו 8 פעמים בשנה והם היו בין המאורעות המסקרנים ביותר בבירה, עד כדי כך שאפילו הצבאים התאספו בשולי הכבישים. מחלונות הבתים הציצו המוני ראשים של אנשים. אורך התהלוכה היה 2 קילומטר ולקחו להם 3 שעות לעבור אותם.
מבט מקרוב:
https://www.youtube.com/watch?v=r75_GZ-X74M
רחוב אוקספורד, רחוב הקניות המרכזי של לונדון, נכבש כבר מזמן על ידי חנויות מותגים מוכרות וחנויות ענק. בעבר ניתן היה למצוא בו מעצבים בתחילת דרכם וחנויות מעניינות ועצמאיות, אבל היום התנחלו בו התאגידים והרשתות החזקים בתחום האופנה והמוצרים הפופולריים.
הרחוב מתחיל בקצה המזרחי של ההייד פארק וחוצה את כיכר אוקספורד ואת כיכר סנט ג'יילס. אורך הרחוב למעלה מ-2.5 קילומטרים ושמו של הרחוב ניתן לו על שם הרוזן מאוקספורד, שהתגורר כאן במאה ה-16.
כשאתם ברחוב אוקספורד אל תתפלאו אם תיתקלו בדמויות ציבוריות ובמפורסמים שעורכים כאן קניות. פוליטיקאים, שחקנים, כוכבי קולנוע ובני משפחת המלוכה הבריטית - כולם מגיעים לכאן מעת לעת וקונים כאן בהתלהבות. המחירים בחנויות הרחוב אמנם גבוהים, אך אם תגיעו בתקופות הסיילים תוכלו למצוא כאן מציאות רבות.
בחודשים החמים ביותר, הרחוב מתמלא, כצפוי, בתיירים שמחפשים היכן לבזבז את כספם. אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם מסע קניות מפנק, תמיד תוכלו לשבת, לאכול עוגת סופלה חמה ולהביט ברחוב אוקספורד ובמבקריו הרבים.
בין החנויות והרשתות שברחוב תוכלו למצוא גם את זארה, גאפ, נייקי, פרימרק, Uniqlo, H&M וכדומה.
#דרך המוות
בעבר שמו של רחוב אוקספורד היה דרך טיבורן, על שם נהר טיבורן התת-קרקעי שנמצא מתחתיו. זה מוביל אותנו היישר להיסטוריה, לסיפור מצמרר שהתרחש בערב ה-23 באוקטובר בשנת 1783. בנקודה מבודדת ברחוב נתלה שודד בשם ג'ון אוסטין ללא רחמים. המעשה האכזרי הזה היה הפעם האחרונה שבה התבצע מנהג עתיק - התהלוכה מכלא ניוגייט לגרדום בטיברן וההוצאה להורג במקום.
במשך 300 שנה, אסירים נידונים למוות עשו כאן את הדרך היישר מ:Old Bailey ל-Marble Arch. תהלוכות מסוג זה התרחשו 8 פעמים בשנה והם היו בין המאורעות המסקרנים ביותר בבירה, עד כדי כך שאפילו הצבאים התאספו בשולי הכבישים. מחלונות הבתים הציצו המוני ראשים של אנשים. אורך התהלוכה היה 2 קילומטר ולקחו להם 3 שעות לעבור אותם.
מבט מקרוב:
https://www.youtube.com/watch?v=r75_GZ-X74M
מוזיאון התעלות הלונדוניות
#על המוזיאון
מוזיאון התעלות הלונדוניות, שבו אתם עומדים ברגעים אלו, נמצא בתוך מבנה ששימש בעבר כמחסן לאחסון קרח. זהו מוזיאון ותיק, חשוב והיסטורי. במוזיאון תוכלו ללמוד על התפתחות רשת התעלות המקיפות את לונדון והיו בעבר דרכי התחבורה העיקריות במדינה.
הסיור החוויתי במוזיאון כולל שיט קצר בסירה ששוחזרה ומנסה לדמות את השיט במאה ה-17, תוך האזנה לאינפורמציה מעניינת על חיי הספנים, הסוסים שהיו אחראים על משיכת הסירות ועל החיים שמתחת לעיר.
בגלל ההיסטוריה המעניינת של המבנה כמחסן לאחסון קרח, תוכלו למצוא בו גם מידע מרתק על ייבוא הקרח מארצות הכפור שבסקנדינביה. הוא מתאר את מסעם של גושי הקרח בספינות הענקיות, דרך הסירות הקטנות ששטו בסמטאות העיר היישר אל מחסני הקרח הענקיים.
מוזיאון התעלות מתאים לכל המשפחה וגם הילדים ימצאו עניין בחוויית הלמידה המעשירה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=1KPmkxw_sW8
מוזיאון התעלות הלונדוניות, שבו אתם עומדים ברגעים אלו, נמצא בתוך מבנה ששימש בעבר כמחסן לאחסון קרח. זהו מוזיאון ותיק, חשוב והיסטורי. במוזיאון תוכלו ללמוד על התפתחות רשת התעלות המקיפות את לונדון והיו בעבר דרכי התחבורה העיקריות במדינה.
הסיור החוויתי במוזיאון כולל שיט קצר בסירה ששוחזרה ומנסה לדמות את השיט במאה ה-17, תוך האזנה לאינפורמציה מעניינת על חיי הספנים, הסוסים שהיו אחראים על משיכת הסירות ועל החיים שמתחת לעיר.
בגלל ההיסטוריה המעניינת של המבנה כמחסן לאחסון קרח, תוכלו למצוא בו גם מידע מרתק על ייבוא הקרח מארצות הכפור שבסקנדינביה. הוא מתאר את מסעם של גושי הקרח בספינות הענקיות, דרך הסירות הקטנות ששטו בסמטאות העיר היישר אל מחסני הקרח הענקיים.
מוזיאון התעלות מתאים לכל המשפחה וגם הילדים ימצאו עניין בחוויית הלמידה המעשירה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=1KPmkxw_sW8
גלריית הדיוקנאות הלאומית
#על המוזיאון של הפורטרטים
בגלריה מוצגות דיוקנאות של דמויות היסטוריות בעלות חשיבות בהיסטוריה הבריטית. הגלריה הוקמה בשנת 1856 ובשנותיה הראשונות הוצגו כאן בעיקר מלכים, מדינאים וגנרלים, אך עם הזמן נפתחו תערוכות מתחלפות שהכניסו צבעים חדשים ודמויות מעניינות נוספות. בין הדיוקנאות במקום: וויליאם שייקספיר, פול מקרטני, הנסיכה דיאנה, צ'ארלס דארווין, המלך אדוארד השישי ועוד רבים אחרים.
הגלריה אמנם מוקפת במוזיאונים חשובים לא פחות (הגלריה הלאומית והטייט מודרן), אך היא נחשבת לאחד מהמוזיאונים לאמנות החשובים ביותר של לונדון. המקומיים מגיעים אליה בעיקר בתצוגות הליליות המתקיימות בה בימי חמישי ושישי.
אל המקום שבו אתם עומדים עכשיו, עברה הגלריה בשנת 1896 ובשנים שלאחר מכן התווספו לה עוד 2 אגפים.
בגלריה תמצאו מעל 11,000 ציורים, 220,000 צילומים, פסלים ומיצגי מולטימדיה שונים.
עקב ההתקפות הגרמניות, נהרס המבנה בזמן מלחמת העולם השנייה, אך הוא שוקם יחסית מהר.
בגלריה מוצגות דיוקנאות של דמויות היסטוריות בעלות חשיבות בהיסטוריה הבריטית. הגלריה הוקמה בשנת 1856 ובשנותיה הראשונות הוצגו כאן בעיקר מלכים, מדינאים וגנרלים, אך עם הזמן נפתחו תערוכות מתחלפות שהכניסו צבעים חדשים ודמויות מעניינות נוספות. בין הדיוקנאות במקום: וויליאם שייקספיר, פול מקרטני, הנסיכה דיאנה, צ'ארלס דארווין, המלך אדוארד השישי ועוד רבים אחרים.
הגלריה אמנם מוקפת במוזיאונים חשובים לא פחות (הגלריה הלאומית והטייט מודרן), אך היא נחשבת לאחד מהמוזיאונים לאמנות החשובים ביותר של לונדון. המקומיים מגיעים אליה בעיקר בתצוגות הליליות המתקיימות בה בימי חמישי ושישי.
אל המקום שבו אתם עומדים עכשיו, עברה הגלריה בשנת 1896 ובשנים שלאחר מכן התווספו לה עוד 2 אגפים.
בגלריה תמצאו מעל 11,000 ציורים, 220,000 צילומים, פסלים ומיצגי מולטימדיה שונים.
עקב ההתקפות הגרמניות, נהרס המבנה בזמן מלחמת העולם השנייה, אך הוא שוקם יחסית מהר.
מוזיאון הורנימן
#על המוזיאון האתנוגרפי עם האוסף התרבותי מהעולם הגדול
המוזיאון בעל אוסף האמנות הגדול והמגוון מציג תערוכות ממגוון תרבויות מרחבי העולם. הוא ממוקם בשכונת פורסט היל בדרום לונדון. הרעיון למוזיאון הגיע ביוזמתו של סוחר התה פרדריק ג'ון הורנימן, מכיוון שרצה מקום ראוי להציג את האוספים שלו: כלי נגינה, אוספים אתנוגרפיים, מאובנים, צמחים ובעלי חיים. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1901 והיום תמצאו בו יותר מ-350,000 מוצגים בתחומים שונים.
בין המבנים שנמצאים בו נמצא "המרכז להבנת הסביבה". המוזיאון מנוהל על ידי מחלקת התרבות, התקשורת והספורט של בריטניה.
אם תצאו החוצה מהמוזיאון, תראו את הגנים הקסומים והמטופחים שמסביבו. אלו משתרעים על פני 65,000 מטרים רבועים. יש בגנים מסלול הליכה, גן חיות קטן, חממה שהיא מבנה היסטורי לשימור ובניין תזמורת.
המוזיאון בעל אוסף האמנות הגדול והמגוון מציג תערוכות ממגוון תרבויות מרחבי העולם. הוא ממוקם בשכונת פורסט היל בדרום לונדון. הרעיון למוזיאון הגיע ביוזמתו של סוחר התה פרדריק ג'ון הורנימן, מכיוון שרצה מקום ראוי להציג את האוספים שלו: כלי נגינה, אוספים אתנוגרפיים, מאובנים, צמחים ובעלי חיים. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1901 והיום תמצאו בו יותר מ-350,000 מוצגים בתחומים שונים.
בין המבנים שנמצאים בו נמצא "המרכז להבנת הסביבה". המוזיאון מנוהל על ידי מחלקת התרבות, התקשורת והספורט של בריטניה.
אם תצאו החוצה מהמוזיאון, תראו את הגנים הקסומים והמטופחים שמסביבו. אלו משתרעים על פני 65,000 מטרים רבועים. יש בגנים מסלול הליכה, גן חיות קטן, חממה שהיא מבנה היסטורי לשימור ובניין תזמורת.
הנשיונל גאלרי - הגלריה הלאומית
#על הגלריה הלאומית - המוזיאון לאמנות בריטית ואירופית
במוזיאון "הגלריה הלאומית" (The National Gallery), הממוקם בכיכר טרפלגר, תמצאו כ-2,300 יצירות אמנות, שנוצרו החל מהמאה ה-13 ועד המאה ה-19. המוזיאון נוסד בשנת 1824. מטרתו היא לעודד הערכה לאמנות הציור של נתיני הממלכה הבריטית ושאר אזרחי העולם. המבנה עצמו בנוי בסגנון מקדש יווני והוא מיוחד מאד.
תחילתו של האוסף המוצג במוזיאון הייתה כשממשלת בריטניה רכשה 36 תמונות מהבנקאי ג'ון ג'וליוס. עם השנים גדל האוסף באמצעות תרומות ורכישות נוספות. האוסף שייך לכל הציבור הבריטי ולכן הכניסה לא עולה כסף, אך נהוג לתרום את דמי הכניסה לטובת המוזיאון.
התצוגה בנויה בסדר כרונולוגי: את היצירות המוקדמות ביותר תמצאו באגף סיינסבורי שנחנך בשנת 1991 ובו תאורה טבעית ותנאים אופטימליים. את היצירות המאוחרות יותר, החל מ-1500 ואילך, תמצאו בשלושת האגפים שבניין הישן.
היום תוכלו למצוא בין אולמות הגלריה כמה יצירות מרהיבות ומרגשות. ביניהן מומלץ למצוא את "דיוקן האפיפיור יוליוס השני", את "ונוס ומארס" של בוטיצ'לי, "המדונה של הציפורנים", "הצליבה" של רפאל, "המדונה" של לאונרדו דה וינצ'י, את "ונוס בחדר הרחצה" של ולסקז ועוד.
#היצירות בגלריה
יותר מ-2000 יצירות מופת מוצגות בגלריה הלאומית, ביניהן גם ציור "החמניות" של ואן גוך. זוהי אחת הגלריות החשובות בעולם ותוכלו לראות בה יצירות של אמנים מוכרים ומפורסמים מאד. היצירות העתיקות ביותר שתמצאו כאן הם משנת 1250 והחדשות ביותר שייכות למאה ה-20.
האוסף הראשון אותו רכשה ממשלת בריטניה תמורת 57,000 פאונד אוסף של 36 יצירות בעת פתיחת הגלריה בשנת 1824. האוסף, שהיה שייך לבנקאי בשם ג'ון ג'וליוס, היה הבסיס לאוסף הנוכחי והמרשים שנמצא בגלריה היום.
עם השנים הגיעו יצירות נוספות, במסגרת תרומות ורכישות נוספות, שהעשירו את האוסף שגדל. בשנת 1838 עבר האוסף לבניין הגדול והמרשים שבכיכר טרפלגר. המקום התאים גם לבני המעמד הגבוה וגם לבני המעמד הנמוך ולכן נראה היה כי האזור הזה מושלם להקמת הגלריה.
בשנת 1906 נרכשה על ידי הגלריה היצירה "ונוס בחדר הרחצה" על ידי קרן אוספי האמנות הלאומית. בשנת 1914, היא ניזוקה בצורה קשה, כחלק ממחאתה הפוליטית של מרי ריצ'רדסון על מאסרה של אמיליה פנקהרסט במסגרת המאבק למתן זכויות נשים.
#אדריכלות הגלריה
ההצעה להקים את המבנה הייעודי עבור הגלריה הלאומית בכיכר טרפלגר הגיעה מהאדריכל ג'ון נאש. הוא בכוונה ביקש להקימה איפה שעמדו קודם לכן האורוות המלכותיות. במסגרת תחרות אדריכלות שהתרחשה בשנת 1832, הציע נאש את התוכנית להקמת המבנה, אך דווקא אדריכל אחר, ויליאם וילקינס זכה בתחרות. בתחילה שימש הבניין גם את הגלריה הלאומית וגם את האקדמיה המלכותית. בשל אילוצים תקציביים ותכנוניים, שונתה התכנית המקורית שלו. סיבה נוספת הייתה הביקורות הרבות שספג המוזיאון.
קבעה גם העובדה שהמקום היה קטן מכדי להכיל את שני המוסדות הרחבים ששכנו בו ולכן נשארה בו לבסוף רק הגלריה הלאומית.
במהלך השנים ועם התרחבות האוסף, נבנו אגפים נוספים לבניין. המוכר והחשוב מבין כולם הוא אגף סיינסברי שנפתח בשנת 1991.
מבט מקרוב על הגלריה:
https://www.youtube.com/watch?v=9jxxHLQzRmM
במוזיאון "הגלריה הלאומית" (The National Gallery), הממוקם בכיכר טרפלגר, תמצאו כ-2,300 יצירות אמנות, שנוצרו החל מהמאה ה-13 ועד המאה ה-19. המוזיאון נוסד בשנת 1824. מטרתו היא לעודד הערכה לאמנות הציור של נתיני הממלכה הבריטית ושאר אזרחי העולם. המבנה עצמו בנוי בסגנון מקדש יווני והוא מיוחד מאד.
תחילתו של האוסף המוצג במוזיאון הייתה כשממשלת בריטניה רכשה 36 תמונות מהבנקאי ג'ון ג'וליוס. עם השנים גדל האוסף באמצעות תרומות ורכישות נוספות. האוסף שייך לכל הציבור הבריטי ולכן הכניסה לא עולה כסף, אך נהוג לתרום את דמי הכניסה לטובת המוזיאון.
התצוגה בנויה בסדר כרונולוגי: את היצירות המוקדמות ביותר תמצאו באגף סיינסבורי שנחנך בשנת 1991 ובו תאורה טבעית ותנאים אופטימליים. את היצירות המאוחרות יותר, החל מ-1500 ואילך, תמצאו בשלושת האגפים שבניין הישן.
היום תוכלו למצוא בין אולמות הגלריה כמה יצירות מרהיבות ומרגשות. ביניהן מומלץ למצוא את "דיוקן האפיפיור יוליוס השני", את "ונוס ומארס" של בוטיצ'לי, "המדונה של הציפורנים", "הצליבה" של רפאל, "המדונה" של לאונרדו דה וינצ'י, את "ונוס בחדר הרחצה" של ולסקז ועוד.
#היצירות בגלריה
יותר מ-2000 יצירות מופת מוצגות בגלריה הלאומית, ביניהן גם ציור "החמניות" של ואן גוך. זוהי אחת הגלריות החשובות בעולם ותוכלו לראות בה יצירות של אמנים מוכרים ומפורסמים מאד. היצירות העתיקות ביותר שתמצאו כאן הם משנת 1250 והחדשות ביותר שייכות למאה ה-20.
האוסף הראשון אותו רכשה ממשלת בריטניה תמורת 57,000 פאונד אוסף של 36 יצירות בעת פתיחת הגלריה בשנת 1824. האוסף, שהיה שייך לבנקאי בשם ג'ון ג'וליוס, היה הבסיס לאוסף הנוכחי והמרשים שנמצא בגלריה היום.
עם השנים הגיעו יצירות נוספות, במסגרת תרומות ורכישות נוספות, שהעשירו את האוסף שגדל. בשנת 1838 עבר האוסף לבניין הגדול והמרשים שבכיכר טרפלגר. המקום התאים גם לבני המעמד הגבוה וגם לבני המעמד הנמוך ולכן נראה היה כי האזור הזה מושלם להקמת הגלריה.
בשנת 1906 נרכשה על ידי הגלריה היצירה "ונוס בחדר הרחצה" על ידי קרן אוספי האמנות הלאומית. בשנת 1914, היא ניזוקה בצורה קשה, כחלק ממחאתה הפוליטית של מרי ריצ'רדסון על מאסרה של אמיליה פנקהרסט במסגרת המאבק למתן זכויות נשים.
#אדריכלות הגלריה
ההצעה להקים את המבנה הייעודי עבור הגלריה הלאומית בכיכר טרפלגר הגיעה מהאדריכל ג'ון נאש. הוא בכוונה ביקש להקימה איפה שעמדו קודם לכן האורוות המלכותיות. במסגרת תחרות אדריכלות שהתרחשה בשנת 1832, הציע נאש את התוכנית להקמת המבנה, אך דווקא אדריכל אחר, ויליאם וילקינס זכה בתחרות. בתחילה שימש הבניין גם את הגלריה הלאומית וגם את האקדמיה המלכותית. בשל אילוצים תקציביים ותכנוניים, שונתה התכנית המקורית שלו. סיבה נוספת הייתה הביקורות הרבות שספג המוזיאון.
קבעה גם העובדה שהמקום היה קטן מכדי להכיל את שני המוסדות הרחבים ששכנו בו ולכן נשארה בו לבסוף רק הגלריה הלאומית.
במהלך השנים ועם התרחבות האוסף, נבנו אגפים נוספים לבניין. המוכר והחשוב מבין כולם הוא אגף סיינסברי שנפתח בשנת 1991.
מבט מקרוב על הגלריה:
https://www.youtube.com/watch?v=9jxxHLQzRmM
מאדאם טוסו לונדון
#על מוזיאון השעווה הראשון של המאדאם
רשת מוזיאוני מאדאם טוסו נמצאת היום בכמה וכמה ערים מסביב לעולם והיא מוכרת לילדים ולמבוגרים גם יחד, אך המוזיאון הראשי והמקורי נוסד ממש כאן, בלונדון.
המוזיאון נוסד בשנת 1835 על ידי מאדאם טוסו בעצמה. טוסו הייתה פסלת שעווה צרפתייה שהיגרה ללונדון. את הכישרון והידע הרב שלה בפיסול שעווה למדה מאימה, שהייתה סוכנת בית של פסל אמן, שהתמחה בשעווה.
במוזיאון תמצאו פסלי שעווה לדמויות היסטוריות ומפורסמות מכל הסוגים: החל מפוליטיקאים מפורסמים כמו צ'רצ'יל, קנדי ואפילו שמעון פרס, דרך שחקנים וספורטאים, זמרים, אושיות תרבות וסלבריטאים נוספים.
מוזיאון מאדאם טוסו הוא אחד מאתרי התיירות המובילים בלונדון. תמצאו בו חוויות שונות, מצפייה וצילום של בובות השעווה המגוונות שבו, דרך משחקים אינטראקטיביים מתחלפים, ועד לסיור במרתף האימה, שבו תוכלו לראות דמויות של פושעים ותליינים, מוציאים להורג ושחקנים, שיתבלו את החוויה. תראו כאן תמונות מאירועי עבר חשובים בתולדות העיר, נסיעה ברכבת ועוד חלק שבו המבקרים הופכים לבובות קומיקס ידועות.
חלק מהדמויות במרתף האימה, אגב, הובאו מפריז לאנגליה על ידי מאדאם טוסו עצמה בתחילת המאה ה-19.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=IrJLeWh3e8k
רשת מוזיאוני מאדאם טוסו נמצאת היום בכמה וכמה ערים מסביב לעולם והיא מוכרת לילדים ולמבוגרים גם יחד, אך המוזיאון הראשי והמקורי נוסד ממש כאן, בלונדון.
המוזיאון נוסד בשנת 1835 על ידי מאדאם טוסו בעצמה. טוסו הייתה פסלת שעווה צרפתייה שהיגרה ללונדון. את הכישרון והידע הרב שלה בפיסול שעווה למדה מאימה, שהייתה סוכנת בית של פסל אמן, שהתמחה בשעווה.
במוזיאון תמצאו פסלי שעווה לדמויות היסטוריות ומפורסמות מכל הסוגים: החל מפוליטיקאים מפורסמים כמו צ'רצ'יל, קנדי ואפילו שמעון פרס, דרך שחקנים וספורטאים, זמרים, אושיות תרבות וסלבריטאים נוספים.
מוזיאון מאדאם טוסו הוא אחד מאתרי התיירות המובילים בלונדון. תמצאו בו חוויות שונות, מצפייה וצילום של בובות השעווה המגוונות שבו, דרך משחקים אינטראקטיביים מתחלפים, ועד לסיור במרתף האימה, שבו תוכלו לראות דמויות של פושעים ותליינים, מוציאים להורג ושחקנים, שיתבלו את החוויה. תראו כאן תמונות מאירועי עבר חשובים בתולדות העיר, נסיעה ברכבת ועוד חלק שבו המבקרים הופכים לבובות קומיקס ידועות.
חלק מהדמויות במרתף האימה, אגב, הובאו מפריז לאנגליה על ידי מאדאם טוסו עצמה בתחילת המאה ה-19.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=IrJLeWh3e8k
מוזיאון טייט מודרן
#על המוזיאון לאמנות מודרנית של בריטניה
מוזיאון טייט מודרן, המוזיאון לאמנות מודרנית, הוא חלק מגלריית טייט. הוא אחד מהמוזיאונים האיכותיים והמוערכים ביותר בעולם והפך את כל אזור ה-South Bank לאזור טרנדי במיוחד.
המוזיאון נמצא בתוך מבנה תחנת הכוח של בנקסייד, שנבנתה ב-1947-1963 על ידי האדריכל גיילס גילברט סקוט. רק בשנה שבה נסגרה תחנת הכוח בשנת 1981 המבנה תוכנן מחדש והוסב למוזיאון בתכנונם של האדריכלים הרצוג ודה-מרון, מה שהופך את האדריכלות בבניין לחלק בלתי נפרד מהחוויה בביקור במוזיאון. המוזיאון נפתח בשנת 2000. מבין המוצגים שבו תוכלו למצוא יצירות של פאבלו פיקאסו, סלבדור דאלי ואנדי וורהול.
בקומה הראשונה תראו את אולם הטורבינה המרשים. בקומה השניה בית קפה המוקף בחלונות שקופים דרכם תוכלו להשקיף על הנוף היפה של נהר התמזה והסביבה. אם בדרך כלל אנחנו רגילים שמוזיאונים מציגים את מוצגיהם לפי תקופות, במוזיאון זה תוכלו להסתובב בקומה השלישית, הרביעית והחמישית כשהן מסודרות על פי נושאים. בקומה השלישית תמצאו בעיקר אמנות מופשטת ואקספרסיוניזם ובקומה החמישית יצירות אמנות קונספטואליות ומינימליסטיות.
#אולם הטורבינה
בקומה הראשונה תמצאו את האולם הגדול המכונה "אולם הטורבינה", כיוון שבעבר היה הטורבינה של תחנת הכוח. בגלל גובה האולם (של 5 קומות) ושטחו הרחב (3,400 מ"ר) ניתן להציג באולם יצירות גדולות ורחבות.
אולם הטורבינה הוא מקום המפגש של המבקרים, מקום למנוחה והוא בעצם לב המבנה כולו. ממנו יוצאת ונכנסת כל התנועה למוזיאון ואל החללים היוצאים ממנו. הוא בהחלט מספק חוויה מיוחדת.
בשל גודלו העצום (הוא מהווה כמעט ממחצית הבניין כולו), החלל מאפשר תצוגה של עבודות גדולות ומרשימות במיוחד. עד שנת 2012 הוצגה באולם סדרת יצירות "סדרת יוניליוור", שנחשפו לתצוגה בשנת 2000. שימו לב לעכביש הניצב בכניסה למוזיאון ולמגלשות הכסופות שניתן להתגלש באמצעותן עד לקומה התחתונה.
# טייט מודרן לתיירים
מוזיאון הטייט מודרן, שנמצא בקצהו של גשר המילניום, מביא אליו 5 מיליון מבקרים בשנה והוא אחד המוזיאונים המצליחים ביותר בעולם. כאשר מלכת בריטניה חנכה לראשונה את הגלריה בשנת 2000, אף אחד לא העלה בדעתו שהיא תהיה כזו הצלחה מסחררת. המוזיאון הצליח לעלות את יוקרתו של האזור כולו ואף הביא לעלייה משמעותית במחירי הנדל"ן.
במוזיאון תמצאו פריטים החל משנת 1900 ועד היום והכניסה לתערוכות הקבועות בו היא חינם. אם תחליטו להוסיף גם צפייה בתערוכות המתחלפות תצטרכו לשלם כניסה. הסיור במוזיאון כולו לוקח פחות או יותר בין שעה וחצי לשעתיים לתייר הממוצע, אך חובבי אמנות יכולים למצוא את עצמם נסחפים כאן גם יום שלם. המוזיאון מנסה לעודד הגעה של ילדים ולכן מוצעות כאן פעילויות שונות וסיורים מודרכים (בחינם) על בסיס יומי.
עם זאת, התיירים מקפידים להגיע לכאן באמצעות תחבורה ציבורית ולא עם האוטו, כיוון שהאזור כולו פקוק ונטול חניה. הצעירים אוהבים להגיע למוזיאון דווקא בשעות הלילה (הוא פתוח עד השעה 22:00). לחלוטין מומלץ לשלב את הביקור במוזיאון יחד עם האתרים המעניינים שנמצאים מסביבו - הגלוב של שייקספיר, גשר לונדון ושוק האוכל בורו.
#קומת המרתף
אחת מהקומות המעניינות ביותר של המוזיאון היא המרתף, שמהווה שריד נוסטלגי של תחנת הכוח המקורית שעמדה כאן. בקומה זו תוכלו לראות את שלושת מכלי הדלק הענקיים עשויים בטון.
הסיבה לכך שהארכיאולוגיה קיבלה ביטוי במבנה, טמונה כמובן בבחירת האדריכלים הרצוג ודה-מרון, שגילו וחשפו חללים תת קרקעיים מעניינים תוך כדי החפירה. בחללי המכלים השתמשו האדריכלים במה שמצאו: עמודי הבטון הנטויים והפתחים הקדוחים בבטון שמדגישים את האופי המיוחד של המכלים עצמם. חללים אלו היו הראשונים שעוצבו במיוחד בעבור המיצד עצמו.
מקומת המרתף תוכלו לעלות אל קומת הקרקע באמצעות גרם מדרגות ספירלי.
#האגף החדש של המוזיאון
ז'ק הרצוג ופייר דה-מרון, האדריכלים השווייצרים קיבלו את משימת ההרחבה של המוזיאון. האגף החדש שבנו, קיבל את הכינוי "בית המתגים" (Switch House). מטרת הכינוי הייתה להמחיש את ההבדל מהמבנה הקיים של תחנת הכוח, שנקרא "בית הדוודים" (Boiler House).
לפי התכנון, אמור היה האגף החדש להיחנך בשנת 2012, אך תוכניות העיצוב נתקלו בלא מעט התנגדויות ולכן שינו האדריכלים חלק ממנו. בנוסף לזה, באותם השנים היה משבר כלכלי גדול באירופה שלא עזר לקידום הפרויקט אלא רק לעיכובו.
אם כך, האגף החדש מורכב מ-10 קומות, אך היו כמה אתגרים והגבלות שהביאו בסופו של דבר לצורת הפירמידה המאפיינת את האגף החדש של הבניין. הגורמים שנלקחו בחשבון היו הזוויות של הרחובות התוחמים את הבניין, הגבלות הגובה שנכפו עליו כדי לא לפגוע בשמש של הבניינים הסמוכים, ניסיון לא לפגוע בקו המבט למרכז לונדון ובעיקר לא לכיפת הקתדרלת סט פול.
האגף בנוי מבטון שנוצר מראש במפעל אך הורכב כאן, באתר הבנייה. את החזית המתוחה על הבטון תכנן האדריכל ג'יל גילברט סקוט. הרעיון היה ליצור מעין ניתוק בין החזית לבין מבנה הבטון עצמו - ולכן החסירו האדריכלים לבנים מהחזית, בכדי שייכנס אור ואוויר מרענן לתוך המבנה. הלבנים החסרות יוצרות אשליה של תחרה ונותן ערך מוסף למשטחים הנרחבים שבתוך המבנה. האדריכלים מספרים כי הם רצו לספק נקודת מבט שונה על האמנות שבתוך המוזיאון. זו הייתה גם הסיבה שהם בחרו חומר בנייה מסורתי, אך חיפשו דרך שונה להשתמש בו.
#סיפורו של אוצר
תפקיד האוצר במוזיאון הוא להפיק אירועים שגורמים לקהלים מגוונים להגיע ולצפות באוסף שנמצא במוזיאון הטייט מודרן. האמת היא, שהמוזיאון הזה כל כך מיוחד שהוא לא נוגע רק בחובבי אמנות. גם אם אתה לא יודע כלום על אמנות מודרנית. אתם יודעים, ציור הוא בסך הכל צבע על בד. זה פשוט ובכלל לא מורכב - פיגמנטים מעורבבים עם שמן. כשידי האמן נוגעים בצבע, זה הופך במעין קסם בלתי מוסבר למשהו שמצליח להביע רגש אנושי לבן אדם אחר.
בסיור בגלריית טייט מודרן, ניתן לשים לב כי דווקא הפשטות של המבנה והחללים, מאפשרת ליצירות ולעבודות האמנות לקבל את הכבוד הראוי להן. הסיבה היא שדווקא האדריכלות החזיתית היא זו שמושכת תשומת לב, בעוד חללי הפנים נקיים יחסית ולא מושכים הרבה תשומת לב.
#קומת הגג של המוזיאון
אחד מהחלקים היפים והמרהיבים ביותר של האגף החדש במוזיאון הוא קומת הגג. עלו אל הגג ותזכו לתצפית פנורמית מדהימה של 360 מעלות אל עבר כל מרכז לונדון. הנוף האורבני, מלא במגדלים גבוהים, עגורנים ומנופים.
את הסרט "חלון אחורי", ראיתם? כי הגג של המוזיאון יספק לכם חווית הצצה מסקרנת במיוחד. שימו לב למגדל היוקרה Neo Bankside, שתוכנן על ידי ריצ'רד רוג'רס ונמצא בצמוד למוזיאון. הקרבה אל מגדל המגורים והשקיפות הרבה בחזית החשופה של המגדל מאפשרות הצצה היישר לתוך דירות הדיירים, שחלקן יקרות כל כך שמחירן 20 מליון ליש"ט.
אז למרות שאולי לא כל המבקרים יודו בכך, הריגול המרגש אחרי דירות הפאר שממול הפכו לשיחת היום בגג של המוזיאון. עשרות מבקרים מתקבצים מדי יום בגג, מצביעים על הדירות השונות, מחכים לראות את הדיירים ולזהות פריטי ריהוט יוקרתי. יכול מאד להיות, שזהו אחד מהאובייקטים המעניינים והפופולריים ביותר במוזיאון, שלפעמים עוברת בלי למצמץ את האמנות שבתוך המוזיאון.
#אדריכלות
סידור הקומות בבניין של המוזיאון מציג מטרה ברורה: יעילות בשימוש המרחב ולאו דווקא חללים המספקים חוויה בעבור המבקרים. החזית המרשימה של הבניין כמעט לא באה לידי ביטוי בפנים. זוהי החלטה מקורית שלא מאפיינת את אדריכלות המוזיאונים הרגילה. יש כאן אמירה על הגלריה ועל האמנות המוצגת בה. החללים כמעט דחוסים וצפופים מדי, בעיקר ככל שהקומות גבוהות יותר.
בשביל להבין את ההבדל, נציין את האגף המקורי של המוזיאון (אולם הטורבינה), שבו החללים התעשייתיים הגבוהים סיפקו ערך מוסף בדמות של מערכת יחסים בין הגודל של אולם הטורבינה לחללי התצוגה שנחבאים ונחשפים.
זה אגב, לא מקרי כמובן. בשנת 2000, קיבלו על עצמם ז'ק הרצוג ופייר דה-מרון את משימת ההרחבה של המוזיאון. האדריכלים השווייצרים היו אחראים לתכנון הגלריה והופקדו על פרויקט ההמשך. הם הדגישו כי הכיוון אליו צועד עולם האמנות מושפע מאד מהסביבה העירונית. זו הייתה הסיבה שלקחו את ההחלטה "האמיצה" להקים את האגף החדש בתוך מגדל משרדים. אם תסתובבו בגלריה, תבחינו בהבדל בעיקר בין האגף המקורי לאגף החדש והתאגידי.
מוזיאון טייט מודרן, המוזיאון לאמנות מודרנית, הוא חלק מגלריית טייט. הוא אחד מהמוזיאונים האיכותיים והמוערכים ביותר בעולם והפך את כל אזור ה-South Bank לאזור טרנדי במיוחד.
המוזיאון נמצא בתוך מבנה תחנת הכוח של בנקסייד, שנבנתה ב-1947-1963 על ידי האדריכל גיילס גילברט סקוט. רק בשנה שבה נסגרה תחנת הכוח בשנת 1981 המבנה תוכנן מחדש והוסב למוזיאון בתכנונם של האדריכלים הרצוג ודה-מרון, מה שהופך את האדריכלות בבניין לחלק בלתי נפרד מהחוויה בביקור במוזיאון. המוזיאון נפתח בשנת 2000. מבין המוצגים שבו תוכלו למצוא יצירות של פאבלו פיקאסו, סלבדור דאלי ואנדי וורהול.
בקומה הראשונה תראו את אולם הטורבינה המרשים. בקומה השניה בית קפה המוקף בחלונות שקופים דרכם תוכלו להשקיף על הנוף היפה של נהר התמזה והסביבה. אם בדרך כלל אנחנו רגילים שמוזיאונים מציגים את מוצגיהם לפי תקופות, במוזיאון זה תוכלו להסתובב בקומה השלישית, הרביעית והחמישית כשהן מסודרות על פי נושאים. בקומה השלישית תמצאו בעיקר אמנות מופשטת ואקספרסיוניזם ובקומה החמישית יצירות אמנות קונספטואליות ומינימליסטיות.
#אולם הטורבינה
בקומה הראשונה תמצאו את האולם הגדול המכונה "אולם הטורבינה", כיוון שבעבר היה הטורבינה של תחנת הכוח. בגלל גובה האולם (של 5 קומות) ושטחו הרחב (3,400 מ"ר) ניתן להציג באולם יצירות גדולות ורחבות.
אולם הטורבינה הוא מקום המפגש של המבקרים, מקום למנוחה והוא בעצם לב המבנה כולו. ממנו יוצאת ונכנסת כל התנועה למוזיאון ואל החללים היוצאים ממנו. הוא בהחלט מספק חוויה מיוחדת.
בשל גודלו העצום (הוא מהווה כמעט ממחצית הבניין כולו), החלל מאפשר תצוגה של עבודות גדולות ומרשימות במיוחד. עד שנת 2012 הוצגה באולם סדרת יצירות "סדרת יוניליוור", שנחשפו לתצוגה בשנת 2000. שימו לב לעכביש הניצב בכניסה למוזיאון ולמגלשות הכסופות שניתן להתגלש באמצעותן עד לקומה התחתונה.
# טייט מודרן לתיירים
מוזיאון הטייט מודרן, שנמצא בקצהו של גשר המילניום, מביא אליו 5 מיליון מבקרים בשנה והוא אחד המוזיאונים המצליחים ביותר בעולם. כאשר מלכת בריטניה חנכה לראשונה את הגלריה בשנת 2000, אף אחד לא העלה בדעתו שהיא תהיה כזו הצלחה מסחררת. המוזיאון הצליח לעלות את יוקרתו של האזור כולו ואף הביא לעלייה משמעותית במחירי הנדל"ן.
במוזיאון תמצאו פריטים החל משנת 1900 ועד היום והכניסה לתערוכות הקבועות בו היא חינם. אם תחליטו להוסיף גם צפייה בתערוכות המתחלפות תצטרכו לשלם כניסה. הסיור במוזיאון כולו לוקח פחות או יותר בין שעה וחצי לשעתיים לתייר הממוצע, אך חובבי אמנות יכולים למצוא את עצמם נסחפים כאן גם יום שלם. המוזיאון מנסה לעודד הגעה של ילדים ולכן מוצעות כאן פעילויות שונות וסיורים מודרכים (בחינם) על בסיס יומי.
עם זאת, התיירים מקפידים להגיע לכאן באמצעות תחבורה ציבורית ולא עם האוטו, כיוון שהאזור כולו פקוק ונטול חניה. הצעירים אוהבים להגיע למוזיאון דווקא בשעות הלילה (הוא פתוח עד השעה 22:00). לחלוטין מומלץ לשלב את הביקור במוזיאון יחד עם האתרים המעניינים שנמצאים מסביבו - הגלוב של שייקספיר, גשר לונדון ושוק האוכל בורו.
#קומת המרתף
אחת מהקומות המעניינות ביותר של המוזיאון היא המרתף, שמהווה שריד נוסטלגי של תחנת הכוח המקורית שעמדה כאן. בקומה זו תוכלו לראות את שלושת מכלי הדלק הענקיים עשויים בטון.
הסיבה לכך שהארכיאולוגיה קיבלה ביטוי במבנה, טמונה כמובן בבחירת האדריכלים הרצוג ודה-מרון, שגילו וחשפו חללים תת קרקעיים מעניינים תוך כדי החפירה. בחללי המכלים השתמשו האדריכלים במה שמצאו: עמודי הבטון הנטויים והפתחים הקדוחים בבטון שמדגישים את האופי המיוחד של המכלים עצמם. חללים אלו היו הראשונים שעוצבו במיוחד בעבור המיצד עצמו.
מקומת המרתף תוכלו לעלות אל קומת הקרקע באמצעות גרם מדרגות ספירלי.
#האגף החדש של המוזיאון
ז'ק הרצוג ופייר דה-מרון, האדריכלים השווייצרים קיבלו את משימת ההרחבה של המוזיאון. האגף החדש שבנו, קיבל את הכינוי "בית המתגים" (Switch House). מטרת הכינוי הייתה להמחיש את ההבדל מהמבנה הקיים של תחנת הכוח, שנקרא "בית הדוודים" (Boiler House).
לפי התכנון, אמור היה האגף החדש להיחנך בשנת 2012, אך תוכניות העיצוב נתקלו בלא מעט התנגדויות ולכן שינו האדריכלים חלק ממנו. בנוסף לזה, באותם השנים היה משבר כלכלי גדול באירופה שלא עזר לקידום הפרויקט אלא רק לעיכובו.
אם כך, האגף החדש מורכב מ-10 קומות, אך היו כמה אתגרים והגבלות שהביאו בסופו של דבר לצורת הפירמידה המאפיינת את האגף החדש של הבניין. הגורמים שנלקחו בחשבון היו הזוויות של הרחובות התוחמים את הבניין, הגבלות הגובה שנכפו עליו כדי לא לפגוע בשמש של הבניינים הסמוכים, ניסיון לא לפגוע בקו המבט למרכז לונדון ובעיקר לא לכיפת הקתדרלת סט פול.
האגף בנוי מבטון שנוצר מראש במפעל אך הורכב כאן, באתר הבנייה. את החזית המתוחה על הבטון תכנן האדריכל ג'יל גילברט סקוט. הרעיון היה ליצור מעין ניתוק בין החזית לבין מבנה הבטון עצמו - ולכן החסירו האדריכלים לבנים מהחזית, בכדי שייכנס אור ואוויר מרענן לתוך המבנה. הלבנים החסרות יוצרות אשליה של תחרה ונותן ערך מוסף למשטחים הנרחבים שבתוך המבנה. האדריכלים מספרים כי הם רצו לספק נקודת מבט שונה על האמנות שבתוך המוזיאון. זו הייתה גם הסיבה שהם בחרו חומר בנייה מסורתי, אך חיפשו דרך שונה להשתמש בו.
#סיפורו של אוצר
תפקיד האוצר במוזיאון הוא להפיק אירועים שגורמים לקהלים מגוונים להגיע ולצפות באוסף שנמצא במוזיאון הטייט מודרן. האמת היא, שהמוזיאון הזה כל כך מיוחד שהוא לא נוגע רק בחובבי אמנות. גם אם אתה לא יודע כלום על אמנות מודרנית. אתם יודעים, ציור הוא בסך הכל צבע על בד. זה פשוט ובכלל לא מורכב - פיגמנטים מעורבבים עם שמן. כשידי האמן נוגעים בצבע, זה הופך במעין קסם בלתי מוסבר למשהו שמצליח להביע רגש אנושי לבן אדם אחר.
בסיור בגלריית טייט מודרן, ניתן לשים לב כי דווקא הפשטות של המבנה והחללים, מאפשרת ליצירות ולעבודות האמנות לקבל את הכבוד הראוי להן. הסיבה היא שדווקא האדריכלות החזיתית היא זו שמושכת תשומת לב, בעוד חללי הפנים נקיים יחסית ולא מושכים הרבה תשומת לב.
#קומת הגג של המוזיאון
אחד מהחלקים היפים והמרהיבים ביותר של האגף החדש במוזיאון הוא קומת הגג. עלו אל הגג ותזכו לתצפית פנורמית מדהימה של 360 מעלות אל עבר כל מרכז לונדון. הנוף האורבני, מלא במגדלים גבוהים, עגורנים ומנופים.
את הסרט "חלון אחורי", ראיתם? כי הגג של המוזיאון יספק לכם חווית הצצה מסקרנת במיוחד. שימו לב למגדל היוקרה Neo Bankside, שתוכנן על ידי ריצ'רד רוג'רס ונמצא בצמוד למוזיאון. הקרבה אל מגדל המגורים והשקיפות הרבה בחזית החשופה של המגדל מאפשרות הצצה היישר לתוך דירות הדיירים, שחלקן יקרות כל כך שמחירן 20 מליון ליש"ט.
אז למרות שאולי לא כל המבקרים יודו בכך, הריגול המרגש אחרי דירות הפאר שממול הפכו לשיחת היום בגג של המוזיאון. עשרות מבקרים מתקבצים מדי יום בגג, מצביעים על הדירות השונות, מחכים לראות את הדיירים ולזהות פריטי ריהוט יוקרתי. יכול מאד להיות, שזהו אחד מהאובייקטים המעניינים והפופולריים ביותר במוזיאון, שלפעמים עוברת בלי למצמץ את האמנות שבתוך המוזיאון.
#אדריכלות
סידור הקומות בבניין של המוזיאון מציג מטרה ברורה: יעילות בשימוש המרחב ולאו דווקא חללים המספקים חוויה בעבור המבקרים. החזית המרשימה של הבניין כמעט לא באה לידי ביטוי בפנים. זוהי החלטה מקורית שלא מאפיינת את אדריכלות המוזיאונים הרגילה. יש כאן אמירה על הגלריה ועל האמנות המוצגת בה. החללים כמעט דחוסים וצפופים מדי, בעיקר ככל שהקומות גבוהות יותר.
בשביל להבין את ההבדל, נציין את האגף המקורי של המוזיאון (אולם הטורבינה), שבו החללים התעשייתיים הגבוהים סיפקו ערך מוסף בדמות של מערכת יחסים בין הגודל של אולם הטורבינה לחללי התצוגה שנחבאים ונחשפים.
זה אגב, לא מקרי כמובן. בשנת 2000, קיבלו על עצמם ז'ק הרצוג ופייר דה-מרון את משימת ההרחבה של המוזיאון. האדריכלים השווייצרים היו אחראים לתכנון הגלריה והופקדו על פרויקט ההמשך. הם הדגישו כי הכיוון אליו צועד עולם האמנות מושפע מאד מהסביבה העירונית. זו הייתה הסיבה שלקחו את ההחלטה "האמיצה" להקים את האגף החדש בתוך מגדל משרדים. אם תסתובבו בגלריה, תבחינו בהבדל בעיקר בין האגף המקורי לאגף החדש והתאגידי.
