#על המופע המהפנט של הסופים המחוללים

אם אתם בקהיר בימים רביעי או שבת והערב פנוי לכם, אל תפספסו את הופעת הריקודים הסוּפִיים המקסימה הזו. ההופעה החינמית, המסובסדת על ידי הממשלה באמצעות משרד התרבות המצרי, היא מלהיבה ומרהיבה. חגיגה ססגונית ומהפנטת של ריקודים מיומנים ובעלי דבקות דתית, שליטה אמנותית מרשימה ואקסטזה שלא נגמרת.

מדובר בהופעת התַּנוּרָה (Tanoura) ההיפנוטית של הדרווישים הסוּפִיים (Sufi), זרם דתי באיסלאם, שחוץ מרוחניות מדגיש את מרכיב האהבה, לאלוהים ולאדם. לסופים יש שורשים עמוקים במצרים ולריקודים האקסטאטיים יש חלק חשוב מאד במורשת שלהם.

המופעים הללו מציגים את מה שמוכר בתור "הדרווישים המחוללים" (Whirling Dervishes). הם מתקיימים בוַוקָאלֶת אֶל-רוּרִי (Wekalet El Ghouri), אולם גדול הממוקם ברובע המוסלמי, ליד מסגד אל אזהר ובסמוך לרחוב של שוק חאן אל חלילי.


#טיפים
המופע מתקיים בימי רביעי ושבת והוא נמשך כשעה וחצי.

מתחיל ב-19:30 או שעה אחר כך, אבל הרוצים לתפוס מקום מגיעים למקום כבר ב-18:00.

במופע מותר לצלם סטילס, אך לא וידיאו.


ריקוד הדרווישים:

https://youtu.be/9YfOU3HV0M0


ועוד ריקוד סופי:

https://youtu.be/2Bx7I4qYrG4


וכלי הקשה וקצב:

https://youtu.be/rjr-bn-vOyk

#על המועדון הלוהט ותחנת החובה לאנשי הלילה של סינגפור

עם כמה מסיבות בשבוע ונציגות בינלאומית מתחלפת מהמון מדינות, מועדון הזוק (Zouk) בסינגפור הוא מקום שנחשב לאחד המועדונים הטובים בסינגפור ולאחד ממלכי חיי הלילה של אסיה. המועדון הזה נבחר לא פעם לרשימת המועדונים המובילים בעולם של המגזין DJ.

כבר עשרות שנים שמועדון הזוק מצליח להעמיד את ליין המסיבות המוצלח שלו ולהוות מקום מפגש בין בליינים מקומיים נלהבים, תיירים ומבקרים ממקומות אחרים בעולם. חלקם, אגב, ירקדו ויבלו כאן כל הלילה וחלקם ימשיכו בלי הפסקה, אפילו עד לשעות הצהריים המאוחרות שלמחרת.

מבחינת מיקום, ה"זוק", הממוקם במחסן עתיק על גדת נהר סינגפור, נמצא בסמוך להרבה מועדונים אחרים, ברים ומקומות בילוי נוספים. זה אומר כמובן שאם הערב או הסגנון המוסיקלי לא יהיה לטעמכם, תוכלו למצוא אלטרנטיבות מסביב בקלות.

במועדון שתי קומות והגילאים בו מעורבים, צעירים ומבוגרים ביחד. על עמדת הדי-ג'יי תמצאו לא פעם חלק מהשמות המוכרים בעולם, אבל במרבית הזמן אלה יהיו די ג'ייז מקומיים ושווים, שיעיפו אתכם לשמיים.


#טיפים
מדי יום ד', כבר שנים רבות, פועל פה ליין מסיבות מבוקש, שהפך כאן ממש לפולחן, בשם "ממבו ג'מבו" (Mambo Jambo). נסו להגיע!

דמי הכניסה כוללים כאן קופון למשקה, כולל אלכוהולי.

המועדון הוא ללא עישון והעישון בחוץ בלבד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/lfRBJh63x_c

#על שוק שוקק ניחוחות וטעמים

שוק העיר ארל (Le marché d’Arles) הוא דוגמה נהדרת ל שוק צרפתי קלאסי ומקומי באזור פרובאנס ודרום צרפת.

בשוק מתקיימת חגיגה אלג'יראית, עם סחורות שהובאו מצפון אפריקה ומוכרים ברברים, שהגיעו לכאן מהרי האטלס. זהו שוק אופייני למחוז פרובאנס, עם חגיגה עשירה בסחורות, ניחוחות, צבעים וקולות.


#מה תקנו כאן?
שוק האיכרים שכאן מתקיים בכל שבת, עם כ-450 דוכנים. ביום רביעי יש גרסה קטנה יותר, כ-300 דוכנים בלבד, בהשוואה לשוק האוכל של שבת.

עוד מוכרים בשוק של ארל מדברי מזון טריים במיוחד, כולל בשר, דגים, גבינות, ירקות, פירות, פרחים ועוד המון.


מבט מקרוב לשוק פייר דו ריז:

https://youtu.be/pTgoM3k6a3U


בלוגרים:

https://youtu.be/j5shoRfHG7Q


ביקור במקום:

https://youtu.be/XLQo45z_j9w

#על הכפר של וינסנט ואן גוך

סן רמי דה פרובאנס (Saint Rémy de Provence) היא עיירה אלגנטית שבמשך מאות שנים נחשבת למרכז אמנות ותרבות בפרובאנס והונצחה בציורי ואן גוך, כששהה בה בבית חולים לחולי נפש.

כעיירה שהייתה בעבר כפר, מציעה העיירה מחורבות רומיות עתיקות, דרך אדריכלות וציוני דרך מימי הביניים, נופים ועד מקומות ונופים שבהם יצר גדול הציירים ואן גוך.

ממוקמת בלב הפארק הטבעי האזורי של האלפילס ולמרגלות הרי האלפילס, העיירה הקטנה והציורית שוכנת בדרום צרפת, כעשרים קילומטרים מאביניון.

כאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר, עיקר פרסומו של סן רמי הוא בזכות הזמן בו שהה במקום הצייר האהוב וינסנט ואן גוך וצייר בו רבים מציוריו האייקוניים. כאן הוא בילה כשנה, מתוסכל מחוסר הצלחתו ובו בזמן הוא מצייר יצירות מופת רבות שאף אחת מהן לא נמכרת.

היום כל אחת מהן שווה עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. בשנים 1889-90, במהלך אשפוזו בבית החולים שכאן לחולי נפש, הנציח בציוריו ון גוך, שהיום נחשב מגדולי הציירים בהיסטוריה, את נופי העיירה וסביבתה. הוא עשה זאת באופן מלא חיים וצבעים, תוך שהוא הולך ומאבד את שפיותו.


#מה תראו כאן?
כבר בכניסה לסן רמי תיהנו מהמרכז ההיסטורי, הכיכרות המעוטרות במזרקות והשדרות המוצלות. הארכיטקטורה של הבניינים בכפר הראשי נושאת השפעה רבה של עיצוב פריזאי, ומוסיפה שכבה נוספת של קסם ומשמעות היסטורית.

בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. בכיכרות היפות וברחובות מרוצפי האבן הצרים משובצים בנייני אבן מקסימים ובני מאות שנים, בתים פרובנסליים עם תריסים צבעוניים וכיכרות יפות.

הרשו לעצמכם ללכת לאיבוד ברחובות הללו. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.

אגב, גם מבחינה קולינרית העיר העתיקה היא מקום מצוין לשתות קפה במקומות פתוחים, לעשות מדיטציה או סתם להירגע על המרפסות המזמינות וליהנות מהאווירה הצרפתית הנינוחה כאן.

אתם מוזמנים לבלוש ולמצוא את אחד משערי ימי הביניים של העיירה - פורט סן-פול ההיסטורי.

חייבים קפה באמצע? - גראן קפה ריש האלגנטי משמש שנים רבות את מקום המפגש של המבקרים והמטיילים עם המקומיים, אנשי סן רמי.

העיירה היוותה השראה לאינספור יצירות של ואן גוך. בקרו במוזיאון אסטרין (Musée Estrine), מרכז האמנות של ואן גוך (Centre d'Art Presence Vincent Van Gogh) בסן-רמי שמציע שילוב נהדר של וינסנט ואן גוך ואמנות מודרנית.

אחרי מוזיאון אסטרין המשיכו אל מנזר סן פול דה מוזול (Saint-Paul-de-Mausole), המוסד שאין לפספס בסן רמי. במקום ואן גוך התאשפז ובו בילה רבים מימיו כאן, כשהוא מצייר אותו ואת גניו, לצד ציורים של כמה מציוריו הכי גדולים.

מי שממש רוצים להמשיך בעקבות וינסנט ואן גוך מוזמנים לשאול על מסלול הוואנדרווג של ואן גוך, שביל שבו תחוו כמה מהמקומות שבהם מצא האמן הדגול השראה לציוריו המפורסמים ביותר.

לקסם הנצחי של סן רמי מוסיפים כנסיית סן-מרטין הרומנסקית ומלון דה סאד מתקופת הרנסנס.

חובבי השווקים של פרובאנס ייהנו מהשוק התוסס, יפה ומאוד אהוב על מטיילים.

חובבי הארכיאולוגיה ייהנו באתר הרומי גלאנום (Glanum) שנמצא במרחק הליכה קצר מהעיר, מחוץ לסן רמי.

מחוץ לעיר יש גם טבע וטיולים בהרי האלפיי (Alpilles) הסמוכים. ממסלולי הליכה ועד רכיבה על אופניים בטבע, תיהנו מפרובאנס הטבעית והנופית המרהיבה.


#שופינג
בסמטאות העיר העתיקה נמצא המרכז ההיסטורי של סן רמי. תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בסמטאות. הכל כאן מלא בחנויות בגדים עצמאיות, קטנות וחמודות.

חובבי האמנות ייהנו כאן גם הם מהגלריות והחנויות הקטנות.


#שווקים
בכל קיץ מתמקמים בכיכר הרפובליק ובחלק ממרכז סן רמי שני שווקים צבעוניים והומי אדם.

שוק הבוקר של יום רביעי הוא שוק האיכרים השבועי ומציג את מגוון התנובה של פרובאנס. תוכלו ליהנות בו משוק איכרים מקומי וזול, מקום מושלם להצטייד בו בגבינות מקומיות, לחמים טריים, ירקות ופירות עונתיים נהדרים - בקיצור, חומרים שכדאי לפיקניק מושלם.

שוק שבת מתמקד בעיקר באוכל.


#תולדות המקום
סנט רמי נחשב לאחד הכפרים הצרפתיים הציוריים וההיסטוריים ביותר. העיר של היום ידועה בחשיבותה התרבותית ומפורסמת בהיסטוריה העשירה שלה, אך תחילתה בתקופה הרומית.

סנט רמי דה פרובנס נוסדה בשנת 500 לפני הספירה, אך אז קראו לה גלנום. בשלהי האימפריה הרומית היא נהרסה על ידי הברברים הפולשים שפלשו אליה.

בימי הביניים היא פרחה בתור הכפר סנט רמי ואפילו הייתה לביתו של נוסטרדמוס, הכותב והנביא שהתפרסם בימינו בנבואותיו העתיקות, כביכול לגבי אירועים אקטואליים.

במהלך תקופת הרנסאנס נבנו בה אחוזות פרטיות רבות ובמאה ה-19, כשנסללו לראשונה פסי רכבת מפריז היא הייתה אחת משתי התחנות שלה בפרובאנס: סן רמי דה פרובנס ואקס אן פרובאנס.

וכך הפכה סן רמי בסוף אותה מאה למגנט עבור אמנים, כשהמפורסם מביניהם הוא וינסנט ואן גוך, שאושפז במנזר ובית החולים שבעיר, סן-פול-דה-מוזול (Monastère de St-Paul-de-Mausole) ובהשראת האור והנופים שבה ומסביבה, צייר בה כ-150 ציורים.

כשוואן גוך התגורר וצייר בכפר, הוא הוקסם מנופי הסביבה וצייר בו כמה מיצירותיו האיקוניות ביותר.


#וינסנט ואן גוך
ב-1889, החליט ואן גוך לעבור לסן רמי ולהתאשפז בבית החולים של מנזר סן-פול-דה-מוזול (Saint-Paul-de-Mausole). זה קרה מפני החשש המתגבר של תושבי העיר ארל מהתקפי הזעם שלו.

אף שהזמן שבילה בבית החולים כאן לא היה קל לו (בלשון המעטה) צייר ואן גוך בסן רמי מעל 150 ציורים ובהם ממיטב עבודותיו. כאן צוירו "האירוסים", "שדה חיטה ועץ ברוש", אחת הגרסאות של "ליל כוכבים" ועוד.

ציוריו מאותה תקופה הם מלאי עוצמה וסערה, מאפיינים חדשים יחסית ביצירותיו שהיו עדות למתחולל בנפשו המדממת.

במאי 1890 הסתיימה שהותו של ואן גוך בסן-רמי-דה-פרובאנס. הוא חש כי מצבו השתפר וביקש מאחיו שיוציא אותו מבית החולים. תיאו נענה לו והעביר אותו לטיפול בכפר סמוך לפריז, אובר-סיר-אואז (Auvers-sur-Oise).

ב-29 ביולי 1890, רק חודשיים אחרי שעזב את בית החולים של סן-רמי ועבר לכפר אובר, חי וינסנט בתחושת כישלון ודיכאון עמוק. באמנותו הוא לא הצליח להבקיע את השמרנות של זמנו. וינסנט ואן גוך יורה בחזהו בשדה וביום הבא הוא הולך לעולמו. בשנת 1960 מצא מישהו במקרה את אקדח המוות שלו באותו שדה.

עשורים בודדים אחרי מותו יהפוך שמו של ואן גוך למילה נרדפת לגאון וציוריו יהפכו ליצירות המבוקשות ביותר בתולדות האמנות.


#טיפים
לאורך הקיץ מתקיימים בעיר אירועים רבים. בררו מראש והכניסו לתכנית הטיול.

אם אתם יכולים, הגיעו לכאן ביום רביעי, יומו של שוק האיכרים המקומי והמעולה.

אם אתם שוהים כאן כדאי לדעת שסן-רמי היא נקודת יציאה מעולה לטיולי יום באזור פרובאנס.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8WCWJeDVg0g


מקומות בה:

https://youtu.be/c4EFR4-oBYs


ביקור במקום:

https://youtu.be/YUCfRiHSjjc


הדרכה:

https://youtu.be/JlcMFjwFHVA?end=1m12s

#על עיר האמפיתיאטרון ומלחמות השוורים

העיר ארל (Arles), הממוקמת על דלתת נהר הרון (Rhône), היא "העיר השלישית" במחוז בוש-דו-רון, שלישית רק ליריבתה ההיסטורית והסואנת מרסיי ולאחותה הארצית והמקסימה אקס-אן-פרובאנס.

זוהי עיר יפה עם עתיקות רומיות רבות, שהייתה בבת עיניהם של הרומאים, במחוז גאליה שלהם. על שום מיקומה האסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון, היא נוסדה כעיר רומית עתיקה ונשארה עיר פעלתנית ומלאת חיים, מאז ועד היום.

לצד ערים כמו נים (Nîmes), ארל נחשבת לאחת הערים העיקריות בתרבות מלחמות השוורים, שנשארו חוקיות, במיוחד בדרום צרפת. כך שבניגוד לספרד, בה ירד ה"בידור" הזה משמעותית, הלוחמה בשוורים נמשכת בארל ובעיר נים שבריביירה הצרפתית.

ארל מכונה "הנשמה של פרובאנס" ובה התגורר גם הצייר הדגול וינסנט ואן גוך. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר בה זמן מה והירבה לצייר את נופיה, העיר מוכרת לרבים מתולדות האמנות דווקא.

במהלך השנה הפוריה מאוד בה שהה כאן, הספיק ואן גוך לא מעט - הוא אירח אצלו את חברו, הצייר גוגן, רב איתו כשהשניים גילו שלגאונים לא קל להיות כל כך צמודים, חתך את אוזנו כשכעס על גוגן העוזב והכי חשוב - הגיע לסגנון הסופי והנהדר שלו - זה שייצר ציורים גאוניים כמו "ליל כוכבים" ו"בית הקפה של לילה".

מרחובות צרים ומתפתלים, דרך בתים צבעוניים, שדות לבנדר מסביב וכיכרות אבן יפים. תודות לציוריו של ואן גוך, שהתגורר כאן תקופה והרבה לצייר את נופי העיר והסביבה, העיר מרגישה לרבים כמקום מוכר.

כיום ארל היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זוהי עיר שלווה למדי, למעט בעונת התיירות, כשפושטים עליה מבקרי הקיץ ומייצרים תורים לאטרקציות ולמקומות המבוקשים.


#מה תראו כאן?
בארל קל לראות את המונומנטים הרומיים שעומדים על תילם עד היום. הרחובות הצרים מוקפים בלא מעט מבנים מהתקופה הרומאית ומימי הביניים.

הבולט ביותר הוא כמובן האמפיתיאטרון הרומי שמזכיר את הקולוסיאום. הוא נבנה במאה ה-1 לספירה והשתמר כמעט באופן מושלם. שווה לראות גם את כנסיית טרופים (Saint Tropihim) מהמאה ה-12 הנחשבת לאחד ההישגים הראשונים של הבנייה הרומנסקית .שימו לב גם למנזר הצמוד אליה ובקרו גם בתיאטרון הרומי העתיק של העיר.

השוק המרכזי והכי מומלץ בארל הוא בדרך כלל "שוק ארל" (Le Marché d’Arles) שנמצא בסביבת Espace Van Gogh, קרוב למרכז העיר העתיקה. בבוקר ימי רביעי ושבת תיהנו מהשוק המגוון והאווירה שבו. מקום טוב להצטייד בקצת מעדני פיקניק או לאכול את ארוחת הבוקר בשוק עצמו.

בקרו בנקרופוליס הרומי (Les Alyscamps) שהוא בית קברות עתיק עם שדרת מצבות אבן ששימש לקבורה יוקרתית בימי רומא, והגלריות התת-קרקעיות (Cryptoportiques).

בעקבות ואן גוך מומלץ לבקר במה שנותר מקפה ואן גוך שבכיכר פורום. בקרו גם ב-L’Espace Van Gogh, מרכז תרבותי בבית חולים עתיק מהמאה ה-16 בו אושפז האמן ב-1888 ושבו המשיך לצייר. מעניינים גם חצר וגן בית החולים ששוחזרו ברוח ציורו הנודע, "הגן של בית המרפא" (כניסה חופשית).

לא הרחק משם גם נמצא "גשר טרנקטיי" (Pont de Trinquetaille) שחוצה את נהר הרון לחבר בין צידי העיר וצויר ע"י ואן גוך ב-1888.

תערוכה מיצירותיו יש בקרן ואן גוך, מוזיאון לאמנות מודרנית המציג תערוכות מתחלפות של יצירות ואן גוך לצד אמנים עכשוויים שהושפעו ממנו.

למתעניינים בלבד - מוזיאון ארל העתיקה מציג ארכיאולוגיה רומית, ו-LUMA Arles מציע אמנות עכשווית במגדל אייקוני.

בשוק שבת הצבעוני תיהנו משופינג ומציאות וטיול יום בשמורת קמארג עם סוסים פראיים ופלמינגו ג טבע נהדר שישלים את החוויה.


#היסטוריה
העיר ארל (Arles) נולדה כעיר רומית עתיקה, במיקום אסטרטגי, בין חוף הים התיכון לנהר הרון. ההיסטוריה הארוכה שלה מתחילה במאה ה-6 לפני הספירה.

בתקופת יוליוס קיסר בשנת 47 לפני הספירה, זוכה העיר לחסדיו של יוליוס קיסר לאחר שגיבתה אותו אל מול פומפיי. כך היא הופכת לעיר רומית חשובה באזור בו נמצאת הצומת שבין הדרך הרומית, מאיטליה אל ספרד, בין נתיב המים של נהר הרון.

בשנת 123 לספירה כובשים הרומים את העיר, מרחיבים אותה ומשקיעים בה רבות. במהלך השנים הם יבנו בארל מבנים חשובים כמו האמפיתיאטרון המדהים שלה, קשת הניצחון, הקרקס וחומת העיר. כך הופכת ארל לאחת הערים החשובות בתקופה הרומאית.

בהמשך הדורות היא הלכה והתפתחה ורובע ימי הביניים המקסים שלה הוא מקום נהדר לטיול רגלי שליו בסמטאות.

במאה ה-19 התאהבו בארל אמנים רבים שבחרו לחיות בה וליצור, ביניהם ענקי אמנות כמו וינסנט ואן גוך ופיקאסו ופול גוגן.

הצייר המזוהה ביותר עם העיר הוא כמובן ואן גוך, שהוקסם מנופי פרובאנס וצייר בזמן שהתגורר בארל מעל 300 ציורים. בעיר צוירו ציורי החמניות האהובים שלו, כמו גם ציורים מהחשובים והידועים בתולדות האמנות, דוגמת "בית הקפה בלילה", "החדר הצהוב" ו"ליל כוכבים מעל הרון".

כאן גם הלך וינסנט השבור והשתגע. לאחר ריב עם חברו גוגן הוא כרת את אוזנו וכאן גם צייר את דיוקנו העצמי עם התחבושת על האוזן.


#ואן גוך בעיר ארל
ארל ריתקה את וינסנט ואן גוך, בדיוק כפי שנשבה בקסמי הצבעים התוססים של הכפר באביב ("הים הצהוב הזה") ושמי היום העמוקים.

לא מעט ערבים הוא בילה בבתי קפה ובקברטים, שם פגש את מעט המכרים שמהם הוא הותיר ציורים ייחודיים.

כשהוא מגיע לפרובאנס בשנת 1888, וינסנט מתרשם עמוקות מאיכות האור ומהצבעים העזים והבוהקים. הוא מגלה את השמש של דרום צרפת ואת שדות החמניות שבפריחתן וקמילתן השנתית הוא רואה את רצף החיים עד המוות.

משמח אותו בהתחלה גם החום האנושי שכל כך חסר לו בפריז. בכל מקום שלטו השמש וגווניה, שדות החיטה הפראיים והמשעולים עם עצי הברוש, נופי הים הכחול - כל אלה ייכנסו ישר לציוריו.

הוא מבלה שנה אינטנסיבית ופורייה בעיר ארל, שבמהלכה הוא מצייר אחדים מציוריו הגדולים ביותר, כולל החמניות, הכיסא, בית קפה של לילה ואת הגשר באָרל. וינסנט הבודד מתנתק מסצנת האמנות של פריז, אך חסרים לו האמנים מסביבו. הוא חולם להקים בארל מושבת אמנים והאמן היחיד שנעתר להצטרף אליו הוא חברו הצייר פול גוגן.

מה שווינסנט לא ידע זה שגוגן, שסבל גם הוא מעוני, עשה זאת כי תיאו, אחיו של וינסנט, שילם לו כדי להקל על בדידותו של ואן גוך. הוא בהחלט שמח לחיות על חשבונו בדרום.

ב-1888, כשבא גוגן לשהות עימו לכמה חודשים, השניים מציירים ומדברים אמנות. וינסנט שמח, אך מהר מאוד מתגלים ההבדלים ביניהם והגישה השונה לאמנות ויוצרים בין השניים מריבה. וינסנט המיואש רואה את גוגן שעוזב, רודף אחריו מיואש וחותך חלק מאוזנו. אחד מציוריו מראה אותו עם התחבושת.

שנה אחר כך, בעקבות התרבות התקפי השיגעון שלו, ואן גוך מאשפז את עצמו בבית החולים לחולי נפש בסן רמי דֶה פרובאנס (25 ק"מ מצפון מזרח לארל), שם הוא ישהה כשנה וירבה לצייר.

בשלב מסוים הקשיים שלו גדלים והוא עובר להתגורר בכפר אוֹבֶר-סוּר-אוּאַז, לא הרחק מפריז. גם שם הוא מצייר אך בדידותו וקשייו גוברים ומייאשים אותו.

מחשש ששגעונו לא ניתן עוד לריפוי, יורה האמן הגדול של תקופתו בעצמו למוות.

אנשי ארל לא פרגנו לוואן גוך, אז את ציוריו מהעיר הוא שלח לאחיו, סוחר האמנות, תיאו. וכך יצא שבארל לא נותר אפילו ציור אחד גמור שלו. מצד שני, ב-1960 הבינו בעיר את המזל שלא נוצל והם החלו בשחזור מסלול חייו ואן גוך, באתרים החשובים בעיר שבהם פעל גדול האמנים הטרגי.


#מקומות שהפכו לציורים
חלל התצוגות ואן גוך, או מתחם ואן גוך (Espace Van Gogh), הם שמותיו של חלל המשקיף על הגנים שטופחו ועוצבו בהשראת הציור הידוע של וינסנט ואן גוך מ-1889 "גן בית החולים בארל", הידוע גם בתור "הגן של בית המרפא".

במתחם גם בית קפה נהדר "לה ז'רדין דליס" (Le Jardin Délices), שבחלל התצוגות ואן גוך.

במרחק הליכה משם אפשר לבקר בגשר טרנקטיי (Pont de Trinquetaille) שהונצח על ידי ואן גוך בציורו המפורסם מ-1888. הגשר מתוח מעל נהר הרון ומחבר בין שני חלקי העיר ארל.

אתר ציור נוסף שתרצו לבקר הוא בקפה ואן גוך שבכיכר הפורום, פלאס דו פורום. מולו צוירה אחת מעבודותיו הכי ידועות של ון גוך "בית קפה של לילה".


הנה המקומות מציורי ואן גוך לעומת ימינו:

https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI


על התפוצצות היצירה של ון גוך בארל:

https://youtu.be/S4rDlBUvyCE


העיר ואתריה:

https://youtu.be/fQVazHkJb9Y


מבט מקרוב:

https://youtu.be/iWMQgQz10JM


ביקור במקום:

https://youtu.be/Vb31RwBefS4


אתרים שכדאי לראות בעיר:

https://youtu.be/-88bOuV7xmo


הדרכה:

https://youtu.be/tI3l0TEiedY


על ון גוך בארל:

https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI


היסטוריה:

https://youtu.be/vRXhfTFAYM0

#על המקום לחובבי מוזיקה מצרית קלאסית

מקאן (Makan) הוא המכון למוזיקה מצרית שבגרדן סיטי בקהיר. כאן תוכלו לשמוע מופע מרתק של מוזיקה עממית מצרית. אם אתם חובבי המוזיקה המצרית הקלאסית, אתם תהנו מאד!

המופע הוא של קבוצת זמרים, בעיקר נשים, ששרה מוזיקת זאר, מוסיקה שמבוססת על שירים עממיים שמנקים ומזככים, לפי האמונה כאן, את נפש המאזין להם. היא כוללת בלדות כפריות מצריות וסודאניות והזמרת הראשית במופע היא המייסדת שלו.

המופע מתקיים בוַוקָאלֶת אֶל-רוּרִי (Wekalet El Ghouri), ליד מסגד אל אזהר, בניין גדול הנסתר על רחוב סמוך לרחוב של שוק חאן אל חלילי.


#טיפים
שימו לב שהביקורות מצויינות, אם כי יש מופעים שונים ואין בטחון מוחלט בכל מופע בתכנית.

ההופעות הן לרוב בימי רביעי וחמישי. מומלץ ליצור קשר דרך המייל [email protected] או באתר שלהם ולהזמין מקום.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/YdeoLJZXodg


ועוד ממנה:

https://youtu.be/JSas3xn_VdU

#על החוף הפופולרי ביותר במאהה

אם החופים המצטלמים היטב של סיישל מוכרים בזכות צורות הסלע הקסומות שלהם, מפרץ בו ואלון (Beau Vallon), בעברית "העמק היפה“, הוא חוף טרופי מלא חיים, שבו תראו את הפנים האנושיות של בני האיים.

זהו חוף במפרץ טרופי, יפה ורגוע הממוקם בצפון מערב האי מאהה. עם כמעט 4 קילומטרים של חוף, המקום מציע את אחד החופים הארוכים בסיישל. גם כשהוא מלא בנופשים נשמר בו הקסם והוא נעים להפליא.


#מה תעשו כאן?
בילוי במפרץ בו ואלון שבאי מאהה כולל מועדוני צלילה וספורט ימי. תהנו כאן מצלילה ושנורקלינג, לצד ספורט ימי מגוון, הכולל בין השאר סירות, בננה, סקי מים, אופנועי ים ומצנחי רחיפה.

שנורקלינג או צלילה שווה לעשות ליד מלון לה-מרידיאן. כאן תראו “מסלול אלמוגים” המסומן במצופים. האלמוגים אולי לא מדהימים, אבל תיהנו ממגוון של דגים ויצורי ים צבעוניים, שחיים בסמוך אליהם.

במפרץ בו-ואלון, שכינויו "העמק היפה“, מספר מסעדות עממיות, צנועות מחיר וטעימות, כולל מסעדת באובב (Baobab) שמציעה פיצות נהדרות.

לאורך החוף מלא החיים תמצאו לא מעט מסעדות, ברים ובתי קפה נוספים. בסביבה גם הרבה מלונות.

המים הצלולים, החול הלבן ועצי הדקל שבו הם רקע נהדר לשקיעה המרהיבה, אל מול האוקיינוס ההודי. ואכן, בערב תהנו כאן משקיעות מדהימות.


#השוק על החוף
שוק יומי של אוכל פועל כאן, בכל יום בשעות אחר הצהריים המאוחרות. הדייגים מוכרים כאן את שללם, בעיקר דגים טריים ופירות ים. לידם דוכני פירות טעימים, כולל אגוזי קוקוס שאך נקטפו ומשקאות טרופיים טעימים.


#פיקניק
לחוויה מיוחדת בנוף חד-פעמי, הצטיידו בכמה פריטים מהשוק ועירכו פיקניק על החוף, אל מול השקיעה הנהדרת. תיהנו וחשבו עד כמה אתם ברי מזל. בתיאבון!


#טיפים
באוטובוס הנוח שכאן הנסיעה היא של 10 דקות בלבד.

הביאו קרם הגנה וכובע.

הביאו מזומן למסעדות או לחנויות שלא מקבלות כרטיס אשראי.

בימי רביעי בערב יש ליד מלון סבוי (Hotel Savoy) שוק אוכל עממי, עם אוכל מצוין כולל מאכלים כמו קארי (curry) וצ'פאטי (chapati), פירות אקזוטיים ומוזיקה וריקודים אותנטיים וכיפיים.

בערבים יש כאן לא פעם ריקודים מקומיים על החוף.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ZjJbgCQF1Qc


ביקור במקום:

https://youtu.be/cywFmz-xB_0?t=35


ביקור במקום:

https://youtu.be/BpGraXAgeLA


מהאוויר:

https://youtu.be/u_pf_Gy-OWw


רחפן:

https://youtu.be/OXo0i-QE9BM

#שוק הלילה המלהיב עם האוכל והריקודים

אחד הבילויים המיוחדים והכיפיים בסיישל יהיה שוק הלילה של בו ואלון (Beau Vallon). השוק הזה הוא אירוע תרבותי ופופולרי, הן קרב התושבים והן אצל התיירים.

שוק הלילה של בו וואלון מתקיים בכל יום רביעי בערב, מהשעה 17:00 עד 22:00. הוא ממוקם על חוף הים, צעדים ספורים מהמים. הכניסה אליו כמובן בחינם.


#מה תראו כאן?
שוק הלילה שעל החוף הוא המקום הטוב ביותר למצוא בו מזכרות ועבודות יד, כולל תכשיטים, רדידים צבעוניים, גילופי עץ ושמנים ריחניים בהכנה ביתית.

אבל מה שכיף כאן במיוחד והופך את הביקור בו לבילוי, הוא מגוון האוכל המקומי, המבוסס ברובו על מאכלים קריאוליים טעימים להפליא. רק כאן תאכלו בזול מאכלי ים שהגיעו לפני שעה קלה מהים ותזללו שיפודי בשר, שנצלים על גחלים לאור עששיות. רק כאן יגישו לכם לצלחת מתוך סירים כבדים את מיטב התבשילים מהמטבח הקריאולי, במחירים נמוכים ועם טעם אותנטי לחלוטין.

ואז תגלו שסביב מדורה מרצדת יתחילו כמה מקומיים לרקוד. אלה הם ריקודי הסגה (Sega) והמוטיה (Moutia) המסורתיים של המקומיים. להלמות התופים והמקצבים האפריקאים החושניים הם ירקדו וישירו שירים שנולדו מתפילות העבדים שהובאו לכאן פעם. זו ממש היסטוריה שהפכה למורשת ולבידור עממי מרגש.

השוק הזה הוא ללא ספק המקום הכי מומלץ לחוות בו את התרבות התוססת והפשוטה של סיישל. מהאוכל והאומנות המקומית ועד למוזיקה, השירים וריקודי הפולקלור העממיים והמיוחדים.

עוד על הריקודים הללו בתגית "ריקודי סגה".


#טיפים
שוק הלילה של בו ואלון נערך כל יום רביעי בערב, מהשעה 17:00 עד 22:00.

הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qf-2Pzuh2OU?si=GPJAUyMoCNPqfjLK


ביקור במקום:

https://youtu.be/Bg2lnu3AVfs?si=KiDYeEo-iO3d4Z5q