#על כיכר ההפגנות היוקרתית שבלב העיר החדשה

כיכר ואצלב (Wenceslas Square), או כיכר וצלאבסקה, היא כיכר מאורכת במרכז פראג, שידועה גם בשם "כיכר הרפובליקה". זוהי שדרה ארוכה, כ-750 מטרים אורכה, שיש בה רחבה שמתחילה מהעיר העתיקה ומשתרעת לכיוון דרום-מזרח. היא מתחילה מהמוזיאון הלאומי, שהיה בעבר בניין הפרלמנט, ומגיעה עד לרחוב הקניות האופנתי "נה פריקופי" (Ma Prikope).

הכיכר, שהיא הכיכר המרכזית של העיר החדשה של פראג, היא קודם כל מרכז ההפגנות, המחאות והחגיגות של צ'כיה, הלב הפועם של המדינה, מה שמוכר כ"כיכר ההפגנות", שבה התרחשו כמה אירועים גדולים בתולדות צ'כיה.

בכיכר זו הכריזה הרפובליקה הצ'כית ב-1918 על עצמאותה. כאן הפגינו הצ'כים כנגד הנאצים לפני שהם כבשו את צ'כיה. שנים אחר-כך הוכרז כאן על סיום מלחמת העולם השנייה. כאן הפגינו הצ'כים נגד הקומוניזם ששלט במדינה וכאן מונצחים הסטודנטים יאן פלאך (Jan Palach) וחברו, שהציתו את עצמם במחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה והדיכוי הקומוניסטי האלים של "אביב העמים" במדינה.

ב-1989, ממש כאן בכיכר, התקיימה ההפגנה המפורסמת שממנה החלה "מהפיכת הקטיפה", זו שהפילה לבסוף את השלטון הקומוניסטי במדינה והביאה את הדמוקרטיה לצ'כיה. הרימו את המבט והביטו לעבר מרפסת בית מספר 36, שנקרא "בניין מלנטריך" (Melantrich). עכשיו הרשו לעצמכם לדמיין את וצלאב האבל (Václav Havel) ואלכסנדר דובצ'ק (Alexander Dubček) עומדים שכם ליד שכם ומכריזים על תום המשטר הקומוניסטי במדינה, בתום "מהפכת הקטיפה".

ביומיום הכיכר מוצפת בתיירים, אבל הכיכר היא גם מוקד של חיי לילה של העיר. בה נמצאים מרבית מסעדות היוקרה, חנויות המותרות, המועדונים החשובים ומקומות הבילוי המועדפים של העיר.

בכיכר תוכלו להתרשם משניים מסמליה המוכרים. הראשון הוא פסל הברונזה של וצלאב הקדוש והשני הוא המוזיאון הלאומי של צ'כיה. שניהם ניצבים בתחילת הכיכר.


#מה רואים בכיכר?
בכיכר שהיא בעצם סוג של שדרה מלבנית ארוכה, נמצאים כמה מהסמלים הלאומיים החשובים של צ'כיה. ביניהם ניתן לראות את פסל הברונזה של ואצלב הקדוש ואת הכנסייה שעל שמו. ואצלב, מלך צ'כיה במאה ה-10, נחשב כאן כמי שחיבר בין השבטים באזור והפך אותם לעם. מעמדו בעיני הצ'כים הוא של קדוש ומגן אזור בוהמיה בכלל והעיר פראג בפרט.

ליד פסלו של ואצלב תוכלו לראות עוד פסלים של קדושים אחרים הקשורים בפראג. למשל פסלה של אגנס, מי שהייתה נערה בת 12, שהפכה לקדושה לאחר שסירבה להינשא לבנו של השליט הרומי. האגדה מספרת שכעונש על סירובה להינשא לבחור היא נזרקה לרחובות במערומיה. על פי האגדה היא נשארה בתולה, לאחר שהאל נענה לתפילתה וכיסה את גופה בשיער. כך או כך, אגנס הוצאה לבסוף להורג והפכה קדושה.

פסל אחר הוא של לודמילה, אמו של ואצלב עצמו ומי שנחשבת לאם הקדושה של הבוהמיינים, שהם אגב, לא הבליינים אלא אנשי אזור בוהמיה ובכללם גם תושבי פראג.

בכיכר גם פסליהם של אדאלברט, שהיה הבישופ של פראג, ושל פרוקופ, קדוש נוצרי שנולד בירושלים והצליח להעביר לנצרות 6,000 ברברים, על ידי הצגת הצלב אל מול פניהם.


#טיפים
מומלץ להגיע לכיכר דווקא בשעות הערב, כשהיא מלאה בבליינים המקומיים והפסל והמוזיאון הלאומי מוארים יפה במיוחד.


מבט מקרוב על כיכר ואצלב:

https://youtu.be/3W7OGUEuv7Q


הכיכר בחג המולד:

https://youtu.be/idSuMs976CY


האנדרטה לזכרו של יאן פאלך בחורף:

https://youtu.be/yZQKpxHaj-w

#על פסלו של ואצלב הקדוש, מאחד האומה הצ'כית

פסל ואצלב (Statue of Saint Wenceslas) שבכיכר ואצלב הוא פסל הברונזה של ואצלב הקדוש. הוא מהווה נקודת מפגש מרכזית בעיר ותושבי פראג מרבים להיפגש "ליד זנבו של הסוס..."

הפסל המפורסם של ואצלב הקדוש, מנציח את מי שהיה מלך צ'כיה במאה ה-10 ונחשב במדינה כמי שחיבר בין השבטים באזור והפך אותם לעם הצ'כי. מעמדו בעיני הצ'כים הוא של קדוש, מגן אזור בוהמיה בכלל והעיר פראג בפרט.

אגב, לא רחוק משם, במתחם לווצרנה הקרוב לכיכר ואצלב, אפשר לראות את גרסת האמן הפרודית לפסל הזה. בפסל הפרודי אפשר לראות את המלך הטוב ואצלב, כשהוא רכוב על הבטן ההפוכה של גופת סוסו, המשתלשלת מהתקרה, תוך שהיא חורצת לשון בלעג.


מבט מקרוב על פסלו של ואצלב בזמן הפגנה אופיינית בכיכר שנקראת על שמו:

https://youtu.be/b1HG6b7qyGw

#על הכיכר שבה שרף את עצמו גיבור

אתם נמצאים ליד אנדרטה שהוקדשה לגיבור לאומי צעיר בשם יאן פאלאך (Jan Palach). פאלך היה סטודנט צ'כי שהצית את עצמו בשנת 1969, ממש כאן.

האנדרטה המסומנת בצלב על הארץ מסמנת את מקום ההצתה והמוות שלו. במורד הכיכר, קצת אחרי הפסל, תוכלו למצוא עוד פינת הנצחה לסטודנטים של המהפכה, ששרפו את עצמם במחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה בהשראת מעשהו של פאלאך.


#מי היה יאן פאלאך?
יאן פאלאך היה סטודנט אידאליסט שרצה למחות על הפלישה של הצבא הסובייטי לצ'כוסלובקיה, לאחר מה שנקרא "האביב של פראג" - ניסיונות המנהיג הצ'כי דוּבְּצֵ'ק לאפשר חופש וזכויות לאזרחיו.

לכן הגיע הסטודנט הצ'כי יאן פאלאך להחלטה לעשות מעשה קיצוני, שימשוך את תשומת לבו של העולם לרמיסת הזכויות של העם הצ'כי על ידי השלטון הסובייטי. הוא החליט להקריב את חייו והצית את עצמו למוות ב-1969, שנה לאחר "האביב של פראג".

ההצתה העצמית של פאלך פתחה בהפגנות ומחאות של המוני סטודנטים והלוויה שלו עצמה הפכה להפגנה המונית של התנגדות כנגד הכיבוש הסובייטי. הסטודנט הצעיר הפך לסמל למאבקם לעצמאות של הצ'כים ובעקבותיו הציתו את עצמם למוות שני סטודנטים נוספים בהמשך השנה. אבל דבר לא עזר. הסובייטים המשיכו לשלוט ביד ברזל בצ'כיה ובכל מדינות מזרח אירופה.

כיום, שנים לאחר שצ'כיה זכתה להפוך שוב מדינה דמוקרטית, נחשב פאלאך לגיבור לאומי צ'כי. הצ'כים רואים בו את הסמל להתנגדות לכיבוש ולהקרבה עצמית למען עמו. אחת לשנה מתקיים טקס לאומי לזכרו בכיכר וצ'לבסקי, הכיכר שבה הצית פאלאך את עצמו, ליד האנדרטה שהוקמה לזכרו ושלידה אתם עומדים.

לא רחוק מכאן נמצאת גם כיכר יאן פאלאך, שמנציחה אותו כאחד מגדולי האומה.


#מה היה האביב של פראג?
"האביב של פראג" הייתה תקופה יפה במיוחד של פתיחות פוליטית בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית. במהלך "האביב" החלו הצ'כוסלובקים להראות סימני עצמאות תחת הנהגתו של מנהיגם אלכסנדר דובצ'ק. השלטון הצ'כוסלובַקי החל לגלות סובלנות וסימנים של יותר פתיחות כלפי העם, בניגוד לגישה הקומוניסטית הקפדנית שאיפיינה את שאר הארצות החברות בברית ורשה, שבעצם נשלטו על ידי ברית המועצות.

אבל ההנהגה הסובייטית ראתה בצעדי המשטר הצ'כוסלובַקי איום על השליטה שלה במדינות מזרח אירופה. וכך התקופה של "אביב פראג", שהחלה בתחילת חודש ינואר 1968 והמשיכה עד אוגוסט של אותה שנה, הסתיימה בפלישה צבאית של צבא ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, בחודש אוגוסט, צעד שהפסיק את הפתיחות הזו לתמיד.

כמחאה על הפלישה הסובייטית, הצית את עצמו סטודנט צ'כי בשם יאן פאלאך והתאבד. לאחר התאבדותו נעשו מספר מעשי התאבדות בהצתה של סטודנטים נוספים, כצעד מחאה קיצוני נגד הפלישה שהפסיקה את האביב הקצר של פראג.


שיר לזכר המאבק בפלישה הסובייטית להאזנה ליד האנדרטה לזכר יאן פאלך:

https://youtu.be/s5Pq0_xTfWA


סרטון קצר על תקופת האביב של פראג:

https://youtu.be/_FfR64aJ7fI