כיכר ואצלב (Wenceslas Square), או כיכר וצלאבסקה, היא כיכר מאורכת במרכז פראג, שידועה גם בשם "כיכר הרפובליקה". זוהי שדרה ארוכה, כ-750 מטרים אורכה, שיש בה רחבה שמתחילה מהעיר העתיקה ומשתרעת לכיוון דרום-מזרח. היא מתחילה מהמוזיאון הלאומי, שהיה בעבר בניין הפרלמנט, ומגיעה עד לרחוב הקניות האופנתי "נה פריקופי" (Ma Prikope).

הכיכר, שהיא הכיכר המרכזית של העיר החדשה של פראג, היא קודם כל מרכז ההפגנות, המחאות והחגיגות של צ'כיה, הלב הפועם של המדינה, מה שמוכר כ"כיכר ההפגנות", שבה התרחשו כמה אירועים גדולים בתולדות צ'כיה.

בכיכר זו הכריזה הרפובליקה הצ'כית ב-1918 על עצמאותה. כאן הפגינו הצ'כים כנגד הנאצים לפני שהם כבשו את צ'כיה. שנים אחר-כך הוכרז כאן על סיום מלחמת העולם השנייה. כאן הפגינו הצ'כים נגד הקומוניזם ששלט במדינה וכאן מונצחים הסטודנטים יאן פלאך (Jan Palach) וחברו, שהציתו את עצמם במחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה והדיכוי הקומוניסטי האלים של "אביב העמים" במדינה.

ב-1989, ממש כאן בכיכר, התקיימה ההפגנה המפורסמת שממנה החלה "מהפיכת הקטיפה", זו שהפילה לבסוף את השלטון הקומוניסטי במדינה והביאה את הדמוקרטיה לצ'כיה. הרימו את המבט והביטו לעבר מרפסת בית מספר 36, שנקרא "בניין מלנטריך" (Melantrich). עכשיו הרשו לעצמכם לדמיין את וצלאב האבל (Václav Havel) ואלכסנדר דובצ'ק (Alexander Dubček) עומדים שכם ליד שכם ומכריזים על תום המשטר הקומוניסטי במדינה, בתום "מהפכת הקטיפה".

ביומיום הכיכר מוצפת בתיירים, אבל הכיכר היא גם מוקד של חיי לילה של העיר. בה נמצאים מרבית מסעדות היוקרה, חנויות המותרות, המועדונים החשובים ומקומות הבילוי המועדפים של העיר.

בכיכר תוכלו להתרשם משניים מסמליה המוכרים. הראשון הוא פסל הברונזה של וצלאב הקדוש והשני הוא המוזיאון הלאומי של צ'כיה. שניהם ניצבים בתחילת הכיכר.
בכיכר שהיא בעצם סוג של שדרה מלבנית ארוכה, נמצאים כמה מהסמלים הלאומיים החשובים של צ'כיה. ביניהם ניתן לראות את פסל הברונזה של ואצלב הקדוש ואת הכנסייה שעל שמו. ואצלב, מלך צ'כיה במאה ה-10, נחשב כאן כמי שחיבר בין השבטים באזור והפך אותם לעם. מעמדו בעיני הצ'כים הוא של קדוש ומגן אזור בוהמיה בכלל והעיר פראג בפרט.

ליד פסלו של ואצלב תוכלו לראות עוד פסלים של קדושים אחרים הקשורים בפראג. למשל פסלה של אגנס, מי שהייתה נערה בת 12, שהפכה לקדושה לאחר שסירבה להינשא לבנו של השליט הרומי. האגדה מספרת שכעונש על סירובה להינשא לבחור היא נזרקה לרחובות במערומיה. על פי האגדה היא נשארה בתולה, לאחר שהאל נענה לתפילתה וכיסה את גופה בשיער. כך או כך, אגנס הוצאה לבסוף להורג והפכה קדושה.

פסל אחר הוא של לודמילה, אמו של ואצלב עצמו ומי שנחשבת לאם הקדושה של הבוהמיינים, שהם אגב, לא הבליינים אלא אנשי אזור בוהמיה ובכללם גם תושבי פראג.

בכיכר גם פסליהם של אדאלברט, שהיה הבישופ של פראג, ושל פרוקופ, קדוש נוצרי שנולד בירושלים והצליח להעביר לנצרות 6,000 ברברים, על ידי הצגת הצלב אל מול פניהם.
מומלץ להגיע לכיכר דווקא בשעות הערב, כשהיא מלאה בבליינים המקומיים והפסל והמוזיאון הלאומי מוארים יפה במיוחד.

מבט מקרוב על כיכר ואצלב:

הכיכר בחג המולד:

האנדרטה לזכרו של יאן פאלך בחורף: