גשר הפלדה המרשים, פּוֹנטֶה וֶוינטי סינקוּ דֶה אָבּריל (Ponte 25 de Abril), או גשר ה-25 באפריל, הוא הגשר המרשים של ליסבון. לרבים הוא מזכיר את גשר הזהב של סן פרנציסקו. אורכו כ-2.25 קילומטרים, גובהו 70 מטרים.

בעיני רבים בפורטוגל מסמל הגשר הזה את סוף הדיקטטורה במדינה, שכן הוא מציין את היום שבו התרחשה "מהפכת הציפורנים", או "מהפכת הפרחים" בפורטוגל. ביום ההוא הגישו אלפי תושבים בליסבון פרחים לחיילים, במקום להילחם בהם להפלת הרודן הנוכחי קייטנו. למרבה הפלא, הצליחה המהפכה המוזרה והדיקטטור הוחלף בדמוקרטיה.

למרבה האירוניה, הגשר הושלם עוד בשנת 1966 ואז הוא נקרא על שמו של הרודן סאלאזאר, מי שהנהיג ראשון את פורטוגל לדיקטטורה. אך לאחר שהדיקטטור הודח, שונה שם הגשר והוחלט לקרוא לו דווקא על שם המועד שבו הופלה הרודנות.

עד היום, מהווה ה-25 באפריל את יום החופש (Freedom Day), יום חג לאומי בפורטוגל. ביום זה מציינים וחוגגים במדינה את חירויות האזרח הבסיסיות והחירויות הפוליטיות שהושגו בזכות המהפכה. חוץ מההפיכה הצבאית של ה-25 באפריל 1974, התקיימו בתאריך זה בשנת 1975, גם הבחירות החופשיות הראשונות בפורטוגל.

ואגב, בגדה הדרומית של הנהר ניתן לראות את פסל "ישו המלך" (Cristo Rei) שגובהו 28 מטרים והוא ניצב על גבי בסיס שגובהו 82 מטרים.

מבט מקרוב: