פסל הפרש שבמרכז כיכר המסחר בליסבון הוא פסלו של ז'וֹזֵה הראשון, מלך פורטוגל (Estátua Equestre de D. José I), שנחנך כאן בשנת 1755, לקראת יום הולדתו של המלך. אחראי לו הפסל הרשמי של חצר המלך, ג'ואקים מצ'אדו דה קסטרו (Joaquim Machado de Castro), שמונה לתפקידו לאחר שניצח בתחרות ליצירת פסל המלך ב-1770.

מהיום שבו הוסר הלוט מעל הפסל, במהלך החגיגות המרהיבות שנערכו כאן, הוא משרה על הכיכר תחושה של כוח ושליטה. כדרכם של פסלים בכיכרות ראשיות באירופה, גם פסל הברונזה הזה, שגובהו 14 מטרים, מעניק השראה ומשתלב נהדר בחיים הפעילים שבכיכר הגדולה.

שימו לב למבטו של המלך, הפונה אל מורד נהר הטז'ו, במקום שבו נפגשים העיר והים. ראו גם את הנחשים הסמליים שנרמסים ונמחצים תחת פרסות סוסו של המלך. מספרים כאן שיונים נמנעות מלשבת על הפסל, מפחד הנחשים הללו...

הביטו גם מתחת לפסל המרשים של המלך וראו את תבליט הראש של יועצו הבכיר, המרקיז פומבל. זהו האיש שמונה להיות אחראי לשיקום העיר ההרוסה, בעקבות רעידת האדמה, שהביאה לחורבן העיר.

אגב, הפסל שוקם בעשורים האחרונים, לאחר שסבל מנזקים של מאות שנים, של חשיפה למלח ולפיח העירוני.
הפסל הוא הראשון שהוקדש למלך בפורטוגל. הוא הוקם כאן, כך מספרים, לכבוד המלך ששיקם באופן יעיל את החורבן שגרמה לעיר רעידת האדמה של שנת 1755. אגב, המשקם האמיתי מופיע בקדמת הפסל, במדליון הנושא את דיוקנו של ראש הממשלה, המרקיז פומבל. הוא שמונה על ידי המלך והנהיג את פורטוגל בשנים הקשות ההן, תוך שהוא משקם את בירתה מההרס הרב של רעידת האדמה האיומה.

המעניין הוא שעל אף חזותו הבוטחת והאמיצה של המלך הרוכב על סוסו, הפסל הזה מציג את אחד המלכים הפחות אמיצים בתולדות אירופה. שכן אותו ז'וזה הראשון, שנראה כאן כמלך גיבור ועשוי ללא חת, נודע כמי שסבל מקלסטרופוביה, או פחד ממקומות סגורים.

זה קרה לו לאחר אותה רעידת האדמה המפורסמת שהתרחשה כאן, בליסבון. בעקבותיה הוא סרב לגור עוד בבנייני אבן. הפחד הזה שלט בו והוא נודע בכך שהגדיל לעשות (או הקטין...), כשלפקודתו הועברה כל חצר המלך למתחם גדול של אוהלים, שנבנה בפאתי העיר.

מבט מקרוב: