רובע אַלְפָמָה (Alfama), אחד הרבעים העניים של ליסבון, נמצא בין טירת סאו ז'ורז'ה וגדות נהר הטֶז'וּ. זהו הרובע ההיסטורי והעתיק ביותר בעיר.

בערבית, משמעות שמו "אלפמה", היא "מזרקות חמות". פעם הוא היה מקום שבו התגוררו אצילי העיר, אך עם השנים אלפמה הלך והוזנח. הוא הפך לשכונת עוני, שבה התגוררו בעיקר דייגים עניים ושכנו בו שווקים קטנים ומסעדות מקומיות ועלובות. כיום הרובע עובר שינוי עצום, לרובע תיירותי חזק בליסבון. שרידים לדלות אפשר לראות כאן עד היום, אבל העוני הפך כאן מפויס משהו, ציורי, כמעט רומנטי...

הרובע של היום מלא בחנויות הקטנות, המועדונים העממיים ובתי קפה האותנטיים, שבהם מנגנים את מוזיקת הפאדו המקומית (Fado), המוזיקה המסורתית של פורטוגל והקסם האמיתי שלה. בתור הרובע העתיק ביותר של ליסבון, קל וכיף ללכת לאיבוד ברחובותיו המתפתלים ובסמטאותיו הקטנות והציוריות.

שימו לב לסימטאות הצרות הללו, לרחובות התלולים והמתפתלים ולכיכרות הקטנות, עם הכנסיות והמבנים העתיקים ומעוטרי הקרמיקה התכולה.

הרובע משתרע ממש לרגלי מבצר סאו ז'ורז'ה, או סן ג'ורג'. זהו מבצר שנבנה במאה ה-6 על-ידי הרומאים ובמשך מאות שנים שימש כארמון המלוכה. ניתן לראותו כמעט מכל פינות הרובע.
אלפמה שוכן באזור גבוה בעיר, מה שמנע ממנו הרס ברעידת האדמה הקשה של שנת 1755, בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר, שהרסה את מרבית מבני העיר והורגשה עד נורווגיה. זה הופך את אלפמה לאזור המוצלח ביותר, שבו ניתן להכיר את ליסבון של העבר, העיר העתיקה כפי שהיתה לפני הרעש.

במקור, אלפמה נבנה בסגנון מורי, מוסלמי. גם שמו "אלפמה" הוא שיבוש של המילה “מזרקה” בערבית. במאה ה-8 התגוררו בו עשירי המוּרים, הכובשים הערביים שבאו מצפון אפריקה.

בהמשך, אכלסו את הרובע בשכונותיו השונות ובסמיכות אלו לאלו, יהודים ומוסלמים. זה נגמר כשהשליטים הנוצריים גירשו אותם מכאן ואת מקומם תפסו, במאות הבאות, אצילי פורטוגל.

עם השנים העשירים נדדו לאיזורים אחרים של העיר. במאה ה-15 הצטרפו לכאן גם יהודים ממגורשי ספרד. באלפמה התגוררו אחר כך גם ימאים רבים שמשפחותיהם נשארו בו, בעת שהם הפליגו למרחקים ולתקופות ארוכות. עם השנים נשארו כאן העניים ופשוטי העם, שהיו למרבית תושבי הרובע של אלפמה.
אלפמה הוא מאזורי הבילויים הבולטים של ליסבון ומציע בילוי במסעדות, מועדוני פאדו, ברים ומועדונים טרנדיים.

מבט מקרוב: