בפארק קאלמגדן ניצב "פסל מריאן", פסל בגובה של 4 מטרים, שניצב על מעמד בגובה של 7 מטר. שמו הרשמי הוא "פסל הכרת התודה לצרפת (Monument of Gratitude to France). את המונומנט הזה יצר האמן הדגול איוון מסטרוביץ, מי שאוגוסט רודן, מגדולי הפַּּסַלים בהיסטוריה, אמר עליו ש"מסטרוביץ הוא התופעה הגדולה ביותר מבין אמני הפיסול". הוא גם מי שיצר את פסל ה"ויקטור" שגם הוא בפארק.

את הפסל, שבו נראית דמותה של מריאן הזועקת לעזרה עבור סרביה, הזמינו הסרבים בכדי להודות לצרפת. התודה הגיעה להם לאחר שנים הקשות שעברו על סרביה במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה. הצרפתים סייעו אז רבות במלחמה, לצד הסרבים, נגד האימפריה האוסטרו-הונגרית. במהלך הקרב על בלגרד בשנת 1915, נפלו חיילים צרפתים רבים וחיילי שני העמים נלחמו זה לצד זה גם בקרבות קשים בחזית סלוניקי.

בתום מלחמת העולם הראשונה האהבה בין העמים התחזקה עוד יותר. זה קרה משהתברר שכמעט רבע מאוכלוסיית סרביה נהרגה במלחמה, מעל מיליון איש מתוך אוכלוסייה של 4.6 מיליון לפני המלחמה. אז הציעה צרפת לקלוט יתומים רבים, ששני הוריהם נהרגו בה.

וכך, לאחר המלחמה, דחף המלך פטר הראשון שכבר היה מלך יוגוסלביה, להקים אנדרטה לציון ההערכה הסרבית והידידות שהם חשים כלפי הצרפתים.

התבליטים שעל בסיס הפסל מציגים את קבוצות החיילים השותפות ללוחמה, הסרבית והצרפתית. בצד השני אם המניקה את ילדיה, סמל לצרפת שסייעה לילדיה הסרבים.

בחזית בסיס הפסל מופיעה הכתובת "לצרפת". מאחור כתוב המשפט: "אנו אוהבים את צרפת כפי שאהבה אותנו בשנים 1914-1918".
מריאן, האייקון של המהפכה הצרפתית, מייצגת את החירות הצרפתית. רבים מכירים את דמותה, חשופת השד, מהציור "החירות מובילה את העם" (Liberty Leading the People) של הצייר דלקרואה.

זוהי דמות נשית אלגורית, פרי דמיון, שנבראה כדי לייצג את ערכיה החדשים של צרפת החופשית, זו שאחרי המהפכה הצרפתית. המורדים אהבו את הרעיון של אישה, כאנטיתזה מרעננת לשלטון הגברי של המיוחסים והאצילים שלפני המהפכה. מריאן הייתה המימוש של התקווה לעתיד חדש, ברוח האמרה של "חירות, שיוויון, אחווה", או או בשפת המקור "Liberté, égalité, fraternité!"

מאז המהפכה ועד היום, רואים בה רבים מהצרפתים סמל של חירות ותבונה. עד היום היא מופיעה בהרבה יצירות אמנות, בולים ופוסטרים בצרפת.