#סיור ביוזפוב, היא פראג היהודית

הסיור מתחיל מבית הכנסת מייזל ומהשעון המיוחד שעל בית העירייה היהודי. תוכלו להגיע משם בהליכה קלה מכיכר סטרומסצקה, הכיכר המרכזית של העיר העתיקה בפראג.

נתחיל? אתם בבית הכנסת מייזל? - אז היכנסו לתגית "סיור ברובע יוזפוב" והחלו את המסע ברובע היהודי בפראג העתיקה.

#על הרובע היהודי העתיק של פראג

כיום הוא מכונה "רובע יוֹזֶפוֹב" (Josefov), אבל בשביל רבים הוא יישאר תמיד הרובע היהודי של פראג. הרובע היהודי העתיק של העיר הוא כיום מהאתרים המתויירים בעיר, שכן הוא הרובע העתיק ביותר בפראג. יש בו מבנים עתיקים והיסטוריים רבים, כולל המוזיאון היהודי, בתי קברות יהודיים עתיקים ומספר בתי כנסת.

אף שהיהודים החלו להתגורר בפראג אפילו כבר במאה העשירית, הרובע היהודי בפראג קיים החל מהמאה ה-12. בעבר הורשו יהודי פראג להתגורר רק בתחומי הרובע הזה, שקיבל את השם ”הגטו היהודי".

יותר מכל עיר אחרת באירופה, היהודים בפראג תפסו מעמד רם בחיי הכלכלה והתרבות של העיר וקיימו קשרים הדוקים עם השלטונות. אבל עדיין, גם כאן בצ'כיה, היו סיפורים לא פשוטים של עלילות דם, האשמות בהצתות, בשריפות ובהרעלת בארות ורדיפות יהודים מכל סיבה שהיא.

מיקומו של הרובע היהודי הוא בין כיכר העיר העתיקה לבין גדת נהר הוְולָטַאבַה. שמו של הרובע היהודי, רובע יוזפוב (Josefov) ניתן לו על שמו של השליט יוזף השני, שקבע רפורמות ששיפרו מאד את תנאי המחיה של היהודים בפראג.


#אדריכלות הרובע היהודי
הגטו הוא מיזוג של שני מרכזים יהודיים בעיר - הראשון הוא המרכז של היהודים "האשכנזים", שהתרכזו סביב האלט-נוי שול, בית הכנסת הידוע של המהר"ל. השני הוא המרכז של "הספרדים", שהתגוררו סביב בית הכנסת הספרדי.

בעבר היה הגטו היהודי מהאזורים העניים של העיר. שוב ושוב היכו בו שטפונות מהנהר, סיפור שנפתר רק בתחילת המאה ה-20, כשהוגבהו הסוללות המונעות את ההצפות ממי הנהר. עד אז היה הגטו מהשכונות הפחות מטופחות בפראג.

נסו לא להביט כאן רק בקברים ועל פני הקרקע. הביטו למעלה ושאו עיניים למבני הרובע המיוחדים. כאן נמצא הריכוז הגדול בעולם של מבנים המקושטים בעיטורי אר-נובו. יש כאן גם נציגות למבני אר-דקו ולאדריכלות קוביסטית, שני סגנונות נוספים ומעניינים, שהיו גם הם באופנה במחצית הראשונה של המאה הקודמת.


הנה הרובע היהודי בפראג:

https://youtu.be/nnAO5XiVg7U

#על בית הכנסת שמנציח את יהודי צ'כיה שנספו בשואה

בית הכנסת פנקס (Pinkasove Synagoga), מנציח את הנרצחים היהודים על ידי הנאצים, ממורביה ובוהמיה. על קירותיו חקוקים 77,297 שמות הקורבנות היהודים ומעט מידע אישי עליהם ושמות הקהילות שאליהן הם השתייכו.

בקומה השנייה כאן מוצגת תערוכה של ציורי ילדים יהודים מגטו טרזין בתקופת השואה, מהשנים 1944-1942. אז היה הגטו התחנה האחרונה של יהודי צ'כוסלובקיה לפני שנלקחו ברובם אל מחנות ההשמדה ומרבית הילדים שציירו אותם לא שרדו את השואה.


#אדריכלות בית הכנסת
בית הכנסת שבו אתם נמצאים, הוקם בשנת 1535, על ידי משפחת הורוביץ, מהמשפחות העשירות בגטו היהודי.

כמאה שנה אחר כך, בשנת 1625, נוספו לבית הכנסת החזיתות שלו, בסגנון הרנסאנס. במאה הבאה, המאה ה-18, הוסיפו למבנה תוספות בסגנון הרוקוקו.

בשנת 2002, לאחר שבית הכנסת ניזוק קשות בשיטפון של אותה שנה, הוא עבר שיפוץ מקיף ונפתח מחדש אחרי כשנה.

בתום מלחמת העולם השנייה הפך בית הכנסת לאתר זיכרון שהוקדש ליהודי בוהמיה ומורביה שנרצחו על ידי הנאצים.

בתקופה הקומוניסטית נעשו בו עבודות שיפוץ שבמהלכן, בשנת 1968, התגלו מתחת למבנה חללים מקומרים שבהם מקווה טהרה עתיק ובאר מים.

אז אגב, השמות נמחקו מהקירות, בתירוץ שהלחות שבקירות היא שגרמה לנזק הזה. אך עם נפילת הקומוניזם בצ'כיה, נרשמו מחדש שמות הנרצחים על קירות בית הכנסת ולא נמחקו יותר. עם הזמן הוא גם הפך לחלק מהמוזיאון היהודי של פראג.


מבט מקרוב על בית הכנסת פנקס:

https://youtu.be/y6MflaLr71o


וסרטון מפורט יותר:

https://youtu.be/evI3X9QM5rA

#על בית הכנסת שהיה הגדול בגטו


בית הכנסת קלאוס (Klausova Synagoga), או הקלויז שבפראג היה בית הכנסת הגדול ביותר בפראג. המשעשע הוא ששמו של בית הכנסת לקוח מהמילה "קלוז" (Klaus) שפירושה בגרמנית בניין קטן וביידיש - בית כנסת קטן או בית תפילה.

הקלויז נבנה בסוף המאה ה-17 ובמשך תקופה ארוכה ישבה בו החברה קדישא, שהייתה אמונה על ענייני הקבורה.

בית הכנסת שמזכיר את כנסיות הבארוק של פראג, החליף את בית הכנסת העתיק שישב כאן ונשרף ב-1689, בשריפה שכִּילתה את מרבית הגטו היהודי, על רבים מהבתים ומבתי הכנסת שהיו בו.

כיום מוצגים בבית הכנסת כתבי יד עתיקים ונדירים, עבודות דפוס של חומר יהודי היסטורי וציורים שבהם הונצחו המסורות והמנהגים של היהודים בפראג של המאה ה-18.


מבט מקרוב על בית הכנסת קלאוס:

https://youtu.be/6qkvieYdn6o


ועוד מבט:

https://youtu.be/0bJxLmkbt90

#על בית הכנסת עם תצוגת היודאיקה המופלאה

בית הכנסת מייזל (Maiselova Synagoga) הוא אחד מאתרי הרובע היהודי יוזפוב שבעיר, המשמש מוזיאון בלבד ואין בו תפילות.

בהיותו חלק מה"מוזיאון היהודי", מוצג בבית הכנסת אוסף של יודאיקה, הכוללת בין השאר גם כתבי תלמוד מימי הביניים, כלי טקס יהודיים מבית הכנסת, פמוטות שבת, חנוכיות, כלי קודש, כתרים, תכשיטים למגילה, כלי כסף, קישוטים ופרוכת ארון תורה.

יש כאן תצוגה דוממת של התפתחות קהילת יהודי בוהמיה ומורביה, מאז יסודה של הקהילה במאה ה-10 ועד למאה ה-18 בתקופת האמנסיפציה.

התצוגה הזו רק קצהו של אוסף עצום, שנאסף על ידי הנאצים, בכוונה להציגו במוזיאון על הגזע שנכחד, לאחר שיסיימו להשמיד את היהודים.


#אדריכלות המבנה
בית הכנסת מייזל שוכן במבנה נאו-גותי שנבנה בשנת 1905. עד אז היה כאן בית כנסת מתקופת הרנסנס, שנשרף. בית כנסת זה נוסד במאה ה-16 על ידי רבי מרדכי מייזל. אותו מייזל היה ראש הגטו היהודי של פראג בתקופת המלך רודולף השני וקנה את הקרקע לבניית בית הכנסת. באותה תקופה מייזל היה האדם העשיר ביותר באירופה. יש עליו אגדה שמסבירה את ההון הרב שצבר בעזרה אלוהית. אבל גם בלי הסברים דתיים מיסטיים, מייזל היה מגדולי הסוחרים של המאה ה-16 ועסקיו שנוהלו בתבונה ובחוש עסקי נדיר, חבקו מסחר עם כל חלקי אירופה.

בשנת 1689 נשרף בית הכנסת מייזל בשרפה שהחריבה את מרבית הגטו היהודי בעיר. בשיפוץ והבנייה מחדש קצרו את גובהו של מבנה בית הכנסת בכשליש מגובהו המקורי.

במהלך מלחמת העולם השנייה השתמשו הנאצים, שכבשו את צ'כיה עוד לפני המלחמה, בבית הכנסת מייזל כמחסן לרכוש היהודי שהחרימו ושדדו.

כיום בית הכנסת מייזל בפראג שייך לקהילה היהודית הצ'כית והוא מתוחזק על ידי המוזיאון היהודי בפראג.


מבט מקרוב על בית הכנסת מייזל:

https://youtu.be/i8hcV8IvKuI

#על המוזיאון היהודי בפראג

ההיסטוריה יודעת לספר שהיטלר תכנן להקים בפראג את המוזיאון השטני שלו להנצחת הגזע הנכחד, היהודים. לצורך כך הוא אסר על החיילים הנאצים על הריסת בתי הכנסת שברובע היהודי בעיר. בנוסף, אספו הנאצים כמויות אדירות של חפצי יודאיקה. הכל היה מוכן להקמת המוזיאון הזה, פרי מחשבה צינית ומקברית של צורר מרושע. אבל לשמחת כולנו, קם המוזיאון ההוא, על ידי היהודים ולאחר הניצחון על הנאצים.

במוזיאון היהודי הלאומי של פראג (Prague Jewish Museum) יש אוסף של אמנות יהודית נדירה, אוסף שמעיד על ההיסטוריה הארוכה ועל המסורת העשירה של היהודים בפראג ובצ'כיה כולה.

אגפי המוזיאון השונים מפוזרים בין אתרים יהודיים שונים בעיר, דוגמת בתי הכנסת מייזל, קלאוס, בית הכנסת הספרדי ופנקס - הבניינים הבודדים שנותרו מהגטו היהודי העתיק של פראג, גטו בן 1000 שנים, שרובו נהרס עוד במאה ה-19, בכדי להקים בעיר שדרות רחבות.


#מה רואים כאן ואיפה?
אגפי המוזיאון מפוזרים במקומות שונים בפראג, כגון:

בית הכנסת קלאוס - תערוכת יודאיקה ומסמכי טקסים וחגים יהודיים.

בית הכנסת מייזל - עוד מתצוגת חפצי היודאיקה, בהתמקדות על אריגים וספרים.

בית הכנסת פנקס - ציורי ילדים מגיטו טֶרֶזְיֶינְשְטָט הקרוב לעיר וקירות ההנצחה של יהודי צ'כיה ומורביה שנספו בשואה, כולל 77,297 שמות חקוקים.


#טיפים
אם ברצונכם לבקר בכמה אתרים ברובע היהודי, כדאי לקנות באחד מהם כרטיס משולב, הכולל כניסה לכולם.


הנה חלק מהמוזיאון היהודי של פראג:

https://youtu.be/ewMgYk3zmA8


וביקור בחלק מהמוזיאון:

https://youtu.be/RQOxsz1L2Dw

#על בית הכנסת העתיק של פראג
בית הכנסת העתיק של פראג, אלטנוישול, בעברית בית הכנסת "הישן-חדש", הוא בית כנסת בסגנון גותי-בארוקי, שהוקם בשנת 1270 על ידי יהודי פראג.

האלטנוישול נחשב לבית הכנסת הפעיל, העתיק והמפורסם ביותר באירופה. סביבו פרחה בעבר הקהילה היהודית המפוארת של העיר פראג. כאן התפלל ופעל לפני מאות שנים המהר"ל. האגדה יודעת לספר שבעליית הגג של בית הכנסת נמצאים עד היום שרידיו של הגולם מפראג, שיצר המהר"ל.

אגב, אם אתם נמצאים בערב שבת בפראג כדאי ליהנות מחוויה יהודית ומיוחדת בתפילה בו. התפילה בבית הכנסת העתיק הזה היא מלאת קדושה וקשר לעבר. הוא רחוק מלהיות מפואר אבל הוא אותנטי ויהודי.

בעבר כינו את בית-הכנסת "על תנאי שול". הסיפור אומר שבית הכנסת נבנה בין השאר מאבנים שהובאו מהריסות המקדש בירושלים. הבניה לפי המסורת נעשתה "על תנאי". כשיבוא המשיח, הובטח שהאבנים שנלקחו יוחזרו למקומם במקדש שיבנה בירושלים.


#מהו סיפורו של הגולם מפראג?
הסיפור היהודי על "הגולם מפראג", שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל שיוצא מכלל שליטה, הוא סוג של "סיפור רובוטים", אולי העתיק ביותר בהיסטוריה. כבר בו אפשר ללמוד על הפחד הגדול מאובדן שליטה ביצור מלאכותי דמוי אדם ומעשה ידי אדם.

"הגולם מפראג" נכתב על ידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג. האגדה המפורסמת ביותר של מהר"ל מספרת על דמות אדם שיצר המהר"ל בתקופה שבה נאבק בכומר הנוצרי האנטישמי תדיאוש.

ברצונו להציל את יהודי פראג מעלילות הדם, "מכל רעות ומכל הצרות שסובלים מיד שונאיהם" הוא יצר גולם מסתורי, שהיה עשוי חומר ואדמה. סייעו לו צירופי אותיות מסתוריים ועזר לו חתנו ותלמידו הקרוב.

הגולם שנברא קיבל את השם יוסף והאנשים קראו לו יוסל'ה גולם. הוא תיפקד ככל האדם - ראה, שמע והבין - אך לדבר לא יכול היה. המהר"ל בלבד הִפעיל את הגולם, באמצעות פיסת קלף שהניח מתחת לשונו של יוסל'ה גולם ועליה שם ה'.

מדי לילה היה הגולם יוצא לרחובות פראג וחושף עלילות ומזימות כנגד יהודי העיר. הוא עשה זאת בהתמדה, במצוות הרבי, תוך הצלת יהודים רבים.

אלא שמדי ערב שבת, הרב נהג להוציא את רוח החיים מתוך הגולם, מחשש שיחלל את השבת. כך היה הגולם מוטל כגוש חומר, עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם יצא וחילל את השבת, בסכנו את הגויים שבעיר. הרב שרדף אחריו הצליח להשיגו ליד הכניסה לבית הכנסת העתיק "אלטנוישול" שבפראג. הגולם התנפץ לרסיסים, לאחר שבמקום ההוא הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים.

לפי גרסה אחרת, כשהסתיימו עלילות הדם, הוציא המהר"ל את פיסת הקלף הקדושה מפיו של הגולם. הוא הפך אותו בחזרה לגל עפר ושרידיו הוטמנו, לפי האגדה, בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שבפראג. מספרים שהרב מנחם הכהן הורשה פעם לעלות אל עליית הגג ובמקום שרידי הגולם, הוא מצא שם כמה רהיטים ישנים...

הגולם שהציל את יהודי הקהילה מפני מזימות ומפני עלילות דם, פעל לא פעם בשליחות המהר"ל גם כדי לסייע בהשכנת סדר ושלום בתוך הקהילה היהודית עצמה.


הנה בית הכנסת העתיק ביותר באירופה:

http://youtu.be/llZ0IK-9DgQ


הדרכה:

https://youtu.be/hSQMYW10sB8

#על בית הכנסת של ה"ספרדים"


בית הכנסת הספרדי (Starovoná Synagoga), הידוע גם בשמותיו ה"היכל" או ה"טמפל" (der Tempel), הוא בית הכנסת שהחליף את בית הכנסת הישן "אלטשולה" (Altschule), שנבנה במאה ה-12 ושירת את יהודי ספרד שנמלטו לפראג מרדיפות האינקוויזיציה. הוא נמצא ברובע היהודי יוזפוב, שבפראג. המשעשע הוא שבמאות האחרונות, למרות שמו של בית הכנסת, לא ספרדים התפללו בו, אלא אשכנזים.

סגנונו האדריכלי של בית הכנסת הספרדי, שהוקם בשנת 1868 ובנייתו הושלמה בשנת 1893, הוא מוּרִי. זה בא לידי ביטוי בעיטורי הזהב שלו ובאריחים הצבעוניים. יש לו כיפת זכוכית מרשימה והפאר בתוכו רב. שימו לב לוויטראז'ים שבחלונותיו ולעוגב הגדול שבו, תולדה של המאה ה-19, שבה הקהילה הרפורמית של פראג החלה להשתמש בו, אם כי לא בשבת. באותה תקופה החלו בבתי כנסת מסוימים באירופה להכניס עוגב לתפילות היהודיות בבתי הכנסת.

במבנה, שתוכנן על ידי האדריכל וִוייצֵק אִיגְנָאץ אוּלְמָן, היו 4,000 מושבים. לכתיבת תקנון בית הכנסת נשכר בתקופת השיפוצים לֵאוֹפּוֹלְד צוּנְץ. את התפילות, שלוו בעוגב, הובילה אז מקהלה בניצוחו של מיכאל זקש.

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש בית הכנסת את הנאצים לאיחסון של תשמישי קדושה יהודיים שנבזזו בכל רחבי אירופה, לצורך התכנית של היטלר להקים אחרי השמדת היהודי את המוזיאון לגזע שנכחד. בעשור שלאחר המלחמה הוחזר בית הכנסת לידי הקהילה היהודית של פראג והוא שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20 ונפתח מחדש ב-1998.

כיום בית הכנסת אינו משמש עוד לתפילה, אלא למוזיאון היהודי בפראג. מעת לעת מתקיימים בו קונצרטים. מוצגת בו תערוכת תשמישי הקדושה וכלי הכסף שנשדדו בידי הנאצים ונבזזו מקהילות יהודיות שחרבו באירופה. בזכות יופיו מושך אליו בית הכנסת מבקרים רבים, הן יהודים והן תיירים שאינם יהודים.


הנה סרטון על בית הכנסת הספרדי של פראג:

https://youtu.be/arP_tgm6-hg


ומבט מקרוב על פנים בית הכנסת:

https://youtu.be/1UW-rShdU50

#על בית הקברות העתיק ביותר שנשאר באירופה

בתוך בית הקברות הוותיק והעתיק ביותר באירופה, נמצאות לא פחות מ- 12,000 מצבות ועוד כ-1,000 קברים נסתרים (אם כי יש גם לא מעט השערות הסוברות כי יש שם דווקא כמות גדולה הרבה יותר, כ-100,000 קברים). השנים נותנות אותותיהן בקברים המתבלים וחלק גדול מהמצבות הולכות ומתפוררות וחלקן אף נבלעות לאט לאט בתוך האדמה. ובכלל, יש אפילו מעט קסם באי הסדר הזה, בצפיפות ובבלגן.

במשך למעלה מ-300 שנה תפקד בית הקברות, אך בשנת 1787 הוא נסגר לשימוש. הוא מוקף עצים והקברים בו צפופים מאד, אולי אפילו יותר מדי. אמנם השטח הורחב כבר כמה וכמה פעמים במהלך השנים, אך תמיד כמות הנפטרים במקום הייתה גדולה יותר מהשטח הפנוי ולכן נבנו מפלסים נוספים של קברים. היום יש כאן 12 שכבות של קבורה.

האווירה במקום מסתורית ומיוחדת, אם כי לעתים מעבירה צמרמורת. הרבה רואים בבית הקברות כסמל לחורבן קהילת יהודי פראג בשואה. המקום מהווה את אחד מהאתרים ההיסטוריים החשובים והשמורים ביותר ברובע היהודי של פראג.

היום תמצאו לא מעט מבקרים בבית הקברות, אך במשך שנים הוא היה מקום שליו ושקט ברובע היהודי, מה שהפך אותו למקום חביב במיוחד על אלברט איינשטיין, שלפי השמועות נהג להגיע לכאן להתבודד, בעת ביקוריו בפראג.


#קברים בבית הקברות
המצבה העתיקה ביותר שנמצאת כאן נבנתה בשנת 1439 והיא שייכת למשורר החצר אביגדור קארו.

קבר נוסף שנמצא במקום והפך למוקד עלייה לרגל של מבקרים (על כך יעידו נרות הנשמה המפוזרים והפתקים המציצים) הוא קבר המהר"ל, יוצר הגולם מפראג, רבי יהודה בן בצלאל ליווא. הוא היה רב חשוב ומנהיג רוחני, מורה ומחנך שלשמו נקשרו לא מעט סיפורים ואגדות. המפורסם שבהם הוא סיפור הגולם מפראג. הרבה מהמבקרים שמגיעים לכאן מבקשים ממנו בקשות, סגולות וברכות.

המצבה היפה ביותר בבית הקברות היא זו של אישה בשם הִינְדַלֶע בַּשֶבִיס. למרות שהיא עתיקה מאד (משנת 1628) היא נשמרה יחסית יפה ונשארה שלמה, בראשה מפוסל ראש של אריה מאבן.


#מיהו הגולם מפראג?
רבי יהודה ליוא בן בצלאל, המהר"ל, תפקד במשך לא מעט שנים כרב הראשי של פראג. הוא הקדיש את חייו לרווחת חייהם של בני הקהילה ומטרתו הייתה לטהר את בני ישראל מהשמועות השקריות שהופצו עליהם, על כך שהם נהגו להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בכדי ללוש את בצק המצות בפסח.

לילה אחד, שמע הרב קול קורא שאמר לו "עשה דמות אדם מחימר ובאמצעותה תצליח לסכל את מזימות אויבי עמך".

וכך עשה הרב. הוא זימן אליו את חתנו ואת תלמידו המצטיין ועדכן אותם בחזיון שחווה. הם יצרו את הגולם במשך שבעה ימים. בשנת 5340 לבריאת העולם, הלכו שלושת המלומדים אל גדות נהר הולטבה ויצרו דמות אדם בגובה שלוש אמות מהטיט. לאחר שסיימו, הסתובב חתנו של הרב סביב הדמות תוך שהוא מדקלם תפילה קבליסטית. לאחר שעשו זאת כמה פעמים, פתח הגולם את עיניו וקיבל חיים. הרב פנה אליו ואמר לו: "יצרנו אותך מעפר האדמה בכדי שתגן על בני ישראל מפני אויביהם ותמנע מהם את הצער והסבל שלהם". הדמות קיבלה את השם יוסף והוא הפך להיות משרת בחצר הרב.

במרבית שעות היום היה הגולם יושב בפינת חדר הלימוד, קצת כמו זבוב על הקיר. בשביל שלא ימשוך יותר מדי תשומת לב, שם הרב על צווארו קמע שהפך אותו לבלתי נראה. במהלך השבוע שקדם לחג הפסח התחיל הגולם במשימתו - הוא הסתובב ברחבי העיר ובדק כל אדם שנכנס לרובע עם חבילות. לא מעט פעמים, הוא מצא בהן תינוק מת, שהיה אמור לשמש כהוכחה לעלילות השקריות על היהודים. כך שירת הגולם את חברי הקהילה היהודית בפראג.

הוא עשה זאת עד שהגיעו היהודים סוף סוף ליום המיוחל, בו הוכרז ברבים כי העלילות היו חסרי כל בסיס ונאסרה רדיפת יהודים עתידית. בשלב זה הרב החליט לקחת מיוסף את החיים בחזרה. הם ביצעו שוב את הטקס והגולם חזר להיות גוש חימר חסר חיים. הם הניחו אותו מתחת לערמת הספרים בעליית הגג של בית הכנסת אלט נוי בפראג.



#טיפים
בית הקברות מגודר בחומה גבוהה, אך אם אתם רוצים לראות אותו בשלמותו, היכנסו אל המוזיאון לאמנות דקורטיבית. בכניסה לשירותים שבקומה הראשון, ישנו חלון שממנו תוכלו לראות את כל בית הקברות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/HmPvyK78mMI