שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
אה"מ בלפסט
דה בוקס
מכון קורטולד לאמנות
מוזיאון בית לייטון
מוזיאון תיאטרון הניתוחים הישן
מוזיאון פרויד
מוזיאון ג'פרי
מוזיאון העיצוב של לונדון
מוזיאון קיטס
#ההיסטוריה של אוניית הוד מלכותה
אוניית הוד מלכותה "בלפסט" (Her Majesty's Ship Belfast) הייתה אחת משתי הספינות שהיוו את תת-סדרת הסיירות הבריטית "טאון" והיום היא משמשת כמוזיאון צף בלונדון.
המוזיאון מגולל את הסיפורים של אלו שחיו ופעלו על הספינה בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. בספינה 9 סיפונים.
בלפסט הושקה ביום פטריק הקדוש בשנת 1938, במספנת "הרלאנד אנד וולף" שבבלפסט. היא מילאה תפקידים חשובים במלחמות השונות של בריטניה. בזמן מלחמת העולם השנייה היא יירטה את אניית הנוסעים הגרמנית "קאפ נורט" שניסתה לחזור לגרמניה.
בשנת 1939 נפגעה הספינה ממוקש ימי ונפגעו 21 אנשי צוות שהיו עליה באותו הזמן. הנזק היה רחב ומשמעותי ונדרשו שלוש שנים לתיקונה.
בשנת 1942, עת חזרה לשירות, היא הייתה משופצת ויעילה יותר. הותקנו בה מערכת רדאר ובקרת ירי חדשה. החידושים הוסיפו משקל רב לספינה, ששקלה כעת 11,553 טון. זו הייתה הסיירת הכבדה ביותר של בריטניה.
הספינה השתתפה בעוד קרבות, מבצעים ובמלחמת קוריאה. בשנת 1952 היא נפגעה מטיל, שהביא למותו של חייל ולפציעתם של ארבעה חיילים נוספים.
בין השנים 1959-1962 עשו בה שימוש במהלך אימונים והפגנת כוח. את שירותה הצבאי היא סיימה בשנת 1963, אז הפכה למוזיאון צף ונפתחה לקהל ב-1971.
#מבט מקרוב על אה"ב בלפסט:
https://www.youtube.com/watch?v=3gpzs84Sp7w
אוניית הוד מלכותה "בלפסט" (Her Majesty's Ship Belfast) הייתה אחת משתי הספינות שהיוו את תת-סדרת הסיירות הבריטית "טאון" והיום היא משמשת כמוזיאון צף בלונדון.
המוזיאון מגולל את הסיפורים של אלו שחיו ופעלו על הספינה בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. בספינה 9 סיפונים.
בלפסט הושקה ביום פטריק הקדוש בשנת 1938, במספנת "הרלאנד אנד וולף" שבבלפסט. היא מילאה תפקידים חשובים במלחמות השונות של בריטניה. בזמן מלחמת העולם השנייה היא יירטה את אניית הנוסעים הגרמנית "קאפ נורט" שניסתה לחזור לגרמניה.
בשנת 1939 נפגעה הספינה ממוקש ימי ונפגעו 21 אנשי צוות שהיו עליה באותו הזמן. הנזק היה רחב ומשמעותי ונדרשו שלוש שנים לתיקונה.
בשנת 1942, עת חזרה לשירות, היא הייתה משופצת ויעילה יותר. הותקנו בה מערכת רדאר ובקרת ירי חדשה. החידושים הוסיפו משקל רב לספינה, ששקלה כעת 11,553 טון. זו הייתה הסיירת הכבדה ביותר של בריטניה.
הספינה השתתפה בעוד קרבות, מבצעים ובמלחמת קוריאה. בשנת 1952 היא נפגעה מטיל, שהביא למותו של חייל ולפציעתם של ארבעה חיילים נוספים.
בין השנים 1959-1962 עשו בה שימוש במהלך אימונים והפגנת כוח. את שירותה הצבאי היא סיימה בשנת 1963, אז הפכה למוזיאון צף ונפתחה לקהל ב-1971.
#מבט מקרוב על אה"ב בלפסט:
https://www.youtube.com/watch?v=3gpzs84Sp7w
#על המקום הלונדוני שעליו לא מדברים
קינקי, פריק שואו, ביזאר, סקס או סאדו-מאזו - רמזים לכל אלה תמצאו ב"דה בוקס" (The Box). זהו מועדון לילה בלונדון, שהוא האח התאום של מוזיאון דומה בניו יורק. אבל המועדון הלונדוני מנסה ומצליח להיות יותר הזוי, קינקי וביזארי.
מדובר בשילוב של הופעות ביזאר, קהל של אנשים ונשים יפים להפליא וריקודים, ביחד עם אלכוהול בכמויות לא נורמליות. המקום הזה הוא חוויה שונה ומרתקת, לונדון מסוג שלא פגשתם בעבר וספק אם יהיו מקומות דומים שתחוו.
תיהנו!
#טיפים
הצילום אסור לחלוטין. מי שנתפס זוכה להצלפות של מארחת סאדו-מאזו סקסית, שמסתובבת בלבוש של שוטרת וממלאת את תפקידה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v0_rpdHz7ks
קינקי, פריק שואו, ביזאר, סקס או סאדו-מאזו - רמזים לכל אלה תמצאו ב"דה בוקס" (The Box). זהו מועדון לילה בלונדון, שהוא האח התאום של מוזיאון דומה בניו יורק. אבל המועדון הלונדוני מנסה ומצליח להיות יותר הזוי, קינקי וביזארי.
מדובר בשילוב של הופעות ביזאר, קהל של אנשים ונשים יפים להפליא וריקודים, ביחד עם אלכוהול בכמויות לא נורמליות. המקום הזה הוא חוויה שונה ומרתקת, לונדון מסוג שלא פגשתם בעבר וספק אם יהיו מקומות דומים שתחוו.
תיהנו!
#טיפים
הצילום אסור לחלוטין. מי שנתפס זוכה להצלפות של מארחת סאדו-מאזו סקסית, שמסתובבת בלבוש של שוטרת וממלאת את תפקידה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v0_rpdHz7ks
#על הגלריה הידועה בציורים מהאימפרסיוניזם והפוסט-אימפרסיוניזם
הגעתם לאחת מהגלריות המיוחדות של לונדון. היא גם לא עמוסה במבקרים ולכן היא מתאימה לסיור נעים ושקט, מרוחק מעט מהמולת העיר. המכון שייך לאוניברסיטת לונדון ומתמחה בעיקר בחקר תולדות האמנות והשימור. זהו אחד המוסדות היוקרתיים ביותר בתחומו.
גלריית הקורטולד מחזיקה באוסף יצירות, שנאספו החל מתקופת הרנסנס ועד המאה ה-20. היא ממוקמת בבית סאמרסט, בניין אלגנטי שהפך עם השנים למשכן לאמנויות. בגלריה תוכלו להסתובב בין מגוון ענק של ציורים, פסלים, הדפסים, רהיטים, עבודות כסף וקרמיקה ואמנויות דקורטיביות.
אבל יותר מהכל ידועה הגלריה הזו בזכות הציורים האימפרסיוניסטיים והפוסט אימפרסיוניסטים שלה. במקום תמצאו גם תמונות והדפסים של אמנים מתקופות קדומות יותר.
האוסף המכובד נתרם על ידי סמואל קורטולד, שהיה אחד מהאספנים הנלהבים של האמנות האימפרסיוניסטית. הגלריה הוקמה בשנת 1932, לאחר מאמצים רבים של קורטולד, שהיה נצר למשפחת צורפי כסף שברחה מצרפת. במכון הוא הציג את אוסף האמנות שלו.
מבין היצירות המפורסמות שתמצאו במכון נמצא הדיוקן העצמי המפורסם של ואן גוך, על אוזנו החתוכה, אוסף גילברט, יצירות כסף וזהב נדירות ועוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GhlsQm7w7hU
הגעתם לאחת מהגלריות המיוחדות של לונדון. היא גם לא עמוסה במבקרים ולכן היא מתאימה לסיור נעים ושקט, מרוחק מעט מהמולת העיר. המכון שייך לאוניברסיטת לונדון ומתמחה בעיקר בחקר תולדות האמנות והשימור. זהו אחד המוסדות היוקרתיים ביותר בתחומו.
גלריית הקורטולד מחזיקה באוסף יצירות, שנאספו החל מתקופת הרנסנס ועד המאה ה-20. היא ממוקמת בבית סאמרסט, בניין אלגנטי שהפך עם השנים למשכן לאמנויות. בגלריה תוכלו להסתובב בין מגוון ענק של ציורים, פסלים, הדפסים, רהיטים, עבודות כסף וקרמיקה ואמנויות דקורטיביות.
אבל יותר מהכל ידועה הגלריה הזו בזכות הציורים האימפרסיוניסטיים והפוסט אימפרסיוניסטים שלה. במקום תמצאו גם תמונות והדפסים של אמנים מתקופות קדומות יותר.
האוסף המכובד נתרם על ידי סמואל קורטולד, שהיה אחד מהאספנים הנלהבים של האמנות האימפרסיוניסטית. הגלריה הוקמה בשנת 1932, לאחר מאמצים רבים של קורטולד, שהיה נצר למשפחת צורפי כסף שברחה מצרפת. במכון הוא הציג את אוסף האמנות שלו.
מבין היצירות המפורסמות שתמצאו במכון נמצא הדיוקן העצמי המפורסם של ואן גוך, על אוזנו החתוכה, אוסף גילברט, יצירות כסף וזהב נדירות ועוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GhlsQm7w7hU
# על המוזיאון
בשולי פארק הולנד תוכלו לראות את הסטודיו של האומן הנחשב מהתקופה הוויקטוריאנית, לורד לייטון. האיש חי בין השנים 1830-1896 והיה הצייר הקלאסי הגדול של נשיא האקדמיה המלכותית. ביתו הוקם במאה ה-19 ולאחר מותו של האמן הוא עבר כמה וכמה שיפוצים והרחבות.
בין החדרים בבית תמצאו את הסטודיו שבו עבד ואת הסלון עם הרעפים והטקסטורות המיוחדות. החדרים בבית מעוצבים בסגנונות שונים ותוכלו למצוא בהם אוספים פרטיים של ציורים וספרי רישומים. שימו לב גם ל"אולם הערבי" ובו אריחים שהובאו ישירות מדמשק.
בתצוגה הקבועה שבמוזיאון מצויים תמונות ופסלים של לייטון ובני תקופתו, אך תמצאו בו גם תערוכות מתחלפות של אמנים שונים, בעיקר ערבים ומוסלמים.
בשולי פארק הולנד תוכלו לראות את הסטודיו של האומן הנחשב מהתקופה הוויקטוריאנית, לורד לייטון. האיש חי בין השנים 1830-1896 והיה הצייר הקלאסי הגדול של נשיא האקדמיה המלכותית. ביתו הוקם במאה ה-19 ולאחר מותו של האמן הוא עבר כמה וכמה שיפוצים והרחבות.
בין החדרים בבית תמצאו את הסטודיו שבו עבד ואת הסלון עם הרעפים והטקסטורות המיוחדות. החדרים בבית מעוצבים בסגנונות שונים ותוכלו למצוא בהם אוספים פרטיים של ציורים וספרי רישומים. שימו לב גם ל"אולם הערבי" ובו אריחים שהובאו ישירות מדמשק.
בתצוגה הקבועה שבמוזיאון מצויים תמונות ופסלים של לייטון ובני תקופתו, אך תמצאו בו גם תערוכות מתחלפות של אמנים שונים, בעיקר ערבים ומוסלמים.
מוזיאונים בלונדון
#על המוזיאון
אנחנו מכירים היטב את הרפואה המודרנית ולכן מוזיאון תיאטרון הניתוחים הישן ירגיש לנו כמו מקום מסויט וזוועתי, שהיווה פעם בית חולים (בית החולים סנט תומאס).
בתקופה ההיא, התבצעו במקום ניתוחים ללא חיטוי ובלי חומר הרדמה. המבנה ממוקם באזור סאות'וורד, דרומית לגשר לונדון.
בתערוכות המוזיאון תוכלו להיחשף לכל מיני טכניקות ניתוחים שהיו נהוגות בעבר. שימו לב לחדר שבנוי בצורה של תיאטרון הקטן (שולחן ניתוחים הניצב מול יציעים). במקום זה בוצעו במאה ה-19 ניתוחים ללא חומר הרדמה, אל מול קהל של סטודנטים לרפואה. במקום תוכלו לראות את רהיטי העץ ששימשו כשולחנות ניתוחים ומסביבם כיסאות התלמידים, שנמצאים כאן כבר 300 שנה. באולם הממוקם בכנסיית סנט תומאס הרופאים והרוקחים לימדו כל מה שקשור בניתוחים, תרופות, רפואה וצמחי מרפא. בין הפריטים המוצגים במוזיאון תוכלו למצוא ממצאים ודגימות פתולוגיות ותערוכה של צמחי מרפא.
אנחנו מכירים היטב את הרפואה המודרנית ולכן מוזיאון תיאטרון הניתוחים הישן ירגיש לנו כמו מקום מסויט וזוועתי, שהיווה פעם בית חולים (בית החולים סנט תומאס).
בתקופה ההיא, התבצעו במקום ניתוחים ללא חיטוי ובלי חומר הרדמה. המבנה ממוקם באזור סאות'וורד, דרומית לגשר לונדון.
בתערוכות המוזיאון תוכלו להיחשף לכל מיני טכניקות ניתוחים שהיו נהוגות בעבר. שימו לב לחדר שבנוי בצורה של תיאטרון הקטן (שולחן ניתוחים הניצב מול יציעים). במקום זה בוצעו במאה ה-19 ניתוחים ללא חומר הרדמה, אל מול קהל של סטודנטים לרפואה. במקום תוכלו לראות את רהיטי העץ ששימשו כשולחנות ניתוחים ומסביבם כיסאות התלמידים, שנמצאים כאן כבר 300 שנה. באולם הממוקם בכנסיית סנט תומאס הרופאים והרוקחים לימדו כל מה שקשור בניתוחים, תרופות, רפואה וצמחי מרפא. בין הפריטים המוצגים במוזיאון תוכלו למצוא ממצאים ודגימות פתולוגיות ותערוכה של צמחי מרפא.
#על המוזיאון
מוזיאון פרויד הוא לא מוזיאון קלאסי שבו תוכלו להיחשף לתערוכות שונות ומעניינות. המוזיאון הוא למעשה ביתו האמיתי של הפסיכולוג המוכר. כאן תוכלו לחוות חוויה נוסטלגית אמיתית, עם אחד מגדולי המדע ואולי הדמות החשובה בתולדות הפסיכולוגיה.
בשנת 1938 עזב זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה את וינה ועבר לגור בהמפסטד, פרוור לונדוני אמיד. בהמפסטד גרו אז לא מעט אינטלקטואלים כמוהו. לאחר פטירתו של פרויד, הבית נותר שייך למשפחתו. זאת עד למותה של בתו הצעירה בשנת 1982. בשנת 1986 הפך הבית למוזיאון.
במוזיאון תמצאו רהיטים מתוך ביתו של פרויד. אחד מהמוצגים הבולטים ביותר היא הספה שעליה שכבו המטופלים של פרויד בעת טיפוליו. על פי השמועות, הרבה בעיות מרתקות ומעניינות הועלו על הספה הזו ממש.
במוזיאון תמצאו גם אוסף יצירות אמנות מהמאות ה-18 וה-19, אוספים פרטיים של פרויד וספרייתו האישית.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=K79kBkWsvvY
מוזיאון פרויד הוא לא מוזיאון קלאסי שבו תוכלו להיחשף לתערוכות שונות ומעניינות. המוזיאון הוא למעשה ביתו האמיתי של הפסיכולוג המוכר. כאן תוכלו לחוות חוויה נוסטלגית אמיתית, עם אחד מגדולי המדע ואולי הדמות החשובה בתולדות הפסיכולוגיה.
בשנת 1938 עזב זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה את וינה ועבר לגור בהמפסטד, פרוור לונדוני אמיד. בהמפסטד גרו אז לא מעט אינטלקטואלים כמוהו. לאחר פטירתו של פרויד, הבית נותר שייך למשפחתו. זאת עד למותה של בתו הצעירה בשנת 1982. בשנת 1986 הפך הבית למוזיאון.
במוזיאון תמצאו רהיטים מתוך ביתו של פרויד. אחד מהמוצגים הבולטים ביותר היא הספה שעליה שכבו המטופלים של פרויד בעת טיפוליו. על פי השמועות, הרבה בעיות מרתקות ומעניינות הועלו על הספה הזו ממש.
במוזיאון תמצאו גם אוסף יצירות אמנות מהמאות ה-18 וה-19, אוספים פרטיים של פרויד וספרייתו האישית.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=K79kBkWsvvY
#על המוזיאון שמציג עיצובי פנים היסטוריים
הבניין בו ממוקם מוזיאון ג'פרי נבנה בשנת 1714 בעזרת תרומה אדיבה של סר רוברט ג'פרי, מי שהיה בזמנו ראש העיר של לונדון. בתחילה שימש המבנה כבית מחסה ורק לאחר מכן הפך למוזיאון. אחד מהאגפים ההיסטוריים ששימשו את בית המחסה שוקם ושוחזר.
במוזיאון, המורכב מ-11 חדרים, שבכל אחד מהם מוצג סלון מתקופת זמן אחרת, תמצאו ריהוט בסגנונות מימי הביניים ועד היום. במהלך הסיור תוכלו לראות את צורת חייה של האצולה הבריטית בימי הביניים, מה לבשו הנשים, הבדים וסגנונות העיצוב השונים.
עם זאת, המוזיאון שם דגש דווקא על ריהוט שהיה בשימוש על ידי מעמד הביניים ולא רק של המעמד העליון. הסיור קליל, נעים ומשרה אווירה נוסטלגית אמיתית.
במוזיאון תמצאו גם גינות הדגמה תקופתיות וגינות צמחי מרפא. המבנה נועד לשימור בשל חשיבותו הארכיטקטונית.
הבניין בו ממוקם מוזיאון ג'פרי נבנה בשנת 1714 בעזרת תרומה אדיבה של סר רוברט ג'פרי, מי שהיה בזמנו ראש העיר של לונדון. בתחילה שימש המבנה כבית מחסה ורק לאחר מכן הפך למוזיאון. אחד מהאגפים ההיסטוריים ששימשו את בית המחסה שוקם ושוחזר.
במוזיאון, המורכב מ-11 חדרים, שבכל אחד מהם מוצג סלון מתקופת זמן אחרת, תמצאו ריהוט בסגנונות מימי הביניים ועד היום. במהלך הסיור תוכלו לראות את צורת חייה של האצולה הבריטית בימי הביניים, מה לבשו הנשים, הבדים וסגנונות העיצוב השונים.
עם זאת, המוזיאון שם דגש דווקא על ריהוט שהיה בשימוש על ידי מעמד הביניים ולא רק של המעמד העליון. הסיור קליל, נעים ומשרה אווירה נוסטלגית אמיתית.
במוזיאון תמצאו גם גינות הדגמה תקופתיות וגינות צמחי מרפא. המבנה נועד לשימור בשל חשיבותו הארכיטקטונית.
#על מוזיאון העיצוב והאמנות השימושית של לונדון
מוזיאון העיצוב שוכן במה שהיה בשנות ה-40 של המאה הקודמת... מחסן בננות. בהמשך הוא הוסב לבניין שהאדריכלות שלו היא בסגנון הבינלאומי והפך למוזיאון.
לא סתם המוזיאון הזה הוא אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בלונדון. הוא מתמקד בעיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה ואדריכלות.
יש בו 3 קומות ובכל חדר בו יש רעיון עיצובי אחר, כולל השירותים. בקומה הראשונה יש תערוכות מתחלפות. הקומה השנייה מעוצבת כבריכת שחייה, ובקומה השלישית של המוזיאון מוצגת התערוכה הקבועה, שבה מוצגת ההיסטוריה של העיצוב באנגליה וגם מרכז חינוכי לעיצוב.
אבל יחד עם העניינים ההיסטוריים, מוזיאון העיצוב בלונדון ידוע בפתיחות שלו לחידושים באמנות ובעיצוב. בכל השנה מחלקים כאן פרס כספי גדול למעצבים. הפרס הזה נחשב כיום מהיוקרתיים בעולם העיצוב. מעצבים גדולים מגישים בכל שנה את מועמדותם לפרס ורואים בו כבוד גדול והוכחה למקצועיותם.
אבל מוזיאון העיצוב זוכה לא פעם בפרסום, שאינו דווקא על חדשנות ויצירתיות, או בנושאים של אמנות. מזמן לזמן הביאו לו פרסום רב דווקא חילופי המנהלים והאוצרים, המתרחשים כאן חדשות לבקרים. מסתבר שהמון להט ויצרים יש כאן. הם מביאים לוויכוחים רבים על עניינים אמנותיים, או על המתח שבין אמנות ושימושיות ולעיתים פשוט על אופיו של מוזיאון העיצוב. כל מנהל מביא עימו אג'נדה משלו והמהומות נמשכות...
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fACJcQulfo8
מוזיאון העיצוב שוכן במה שהיה בשנות ה-40 של המאה הקודמת... מחסן בננות. בהמשך הוא הוסב לבניין שהאדריכלות שלו היא בסגנון הבינלאומי והפך למוזיאון.
לא סתם המוזיאון הזה הוא אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בלונדון. הוא מתמקד בעיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה ואדריכלות.
יש בו 3 קומות ובכל חדר בו יש רעיון עיצובי אחר, כולל השירותים. בקומה הראשונה יש תערוכות מתחלפות. הקומה השנייה מעוצבת כבריכת שחייה, ובקומה השלישית של המוזיאון מוצגת התערוכה הקבועה, שבה מוצגת ההיסטוריה של העיצוב באנגליה וגם מרכז חינוכי לעיצוב.
אבל יחד עם העניינים ההיסטוריים, מוזיאון העיצוב בלונדון ידוע בפתיחות שלו לחידושים באמנות ובעיצוב. בכל השנה מחלקים כאן פרס כספי גדול למעצבים. הפרס הזה נחשב כיום מהיוקרתיים בעולם העיצוב. מעצבים גדולים מגישים בכל שנה את מועמדותם לפרס ורואים בו כבוד גדול והוכחה למקצועיותם.
אבל מוזיאון העיצוב זוכה לא פעם בפרסום, שאינו דווקא על חדשנות ויצירתיות, או בנושאים של אמנות. מזמן לזמן הביאו לו פרסום רב דווקא חילופי המנהלים והאוצרים, המתרחשים כאן חדשות לבקרים. מסתבר שהמון להט ויצרים יש כאן. הם מביאים לוויכוחים רבים על עניינים אמנותיים, או על המתח שבין אמנות ושימושיות ולעיתים פשוט על אופיו של מוזיאון העיצוב. כל מנהל מביא עימו אג'נדה משלו והמהומות נמשכות...
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fACJcQulfo8
#על המוזיאון
מוזיאון קיטס נמצא בביתו של ג'ון קיטס, אחד מהמשוררים הרומנטיים החשובים בתולדות אנגליה. המקום מהווה כיום מוזיאון ומרכז ספרותי.
שירתו של קיטס עוסקת רבות ביופי, אידיאלים והשוואה בין שלמות האידיאלים, למימושם במציאות. קיטס אהב לעסוק בנושאים מתוך המיתולוגיה היוונית וביופיים של הטבע והאמנות.
בבית תוכלו ללמוד על חייו ופועלו של קיטס, באמצעות תערוכה של כתבי היד וחפצי האמנות הפרטיים והמקוריים שלו, המצליחים לספר סיפור מרתק על משורר צעיר שמצליח למצוא השראה, ידידות ואהבה.
במהלך השנה מתקיימים בבית אירועים שונים, מהופעות שירה ועד ימי כיף משפחתיים. תמיד יהיה כאן מה לעשות: להקשיב לשירה של קיטס, לצפות בסרט על חייו העמוסים בהמפסטד או לכתוב שיר משלך.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/9gzYzKUa9U4
מוזיאון קיטס נמצא בביתו של ג'ון קיטס, אחד מהמשוררים הרומנטיים החשובים בתולדות אנגליה. המקום מהווה כיום מוזיאון ומרכז ספרותי.
שירתו של קיטס עוסקת רבות ביופי, אידיאלים והשוואה בין שלמות האידיאלים, למימושם במציאות. קיטס אהב לעסוק בנושאים מתוך המיתולוגיה היוונית וביופיים של הטבע והאמנות.
בבית תוכלו ללמוד על חייו ופועלו של קיטס, באמצעות תערוכה של כתבי היד וחפצי האמנות הפרטיים והמקוריים שלו, המצליחים לספר סיפור מרתק על משורר צעיר שמצליח למצוא השראה, ידידות ואהבה.
במהלך השנה מתקיימים בבית אירועים שונים, מהופעות שירה ועד ימי כיף משפחתיים. תמיד יהיה כאן מה לעשות: להקשיב לשירה של קיטס, לצפות בסרט על חייו העמוסים בהמפסטד או לכתוב שיר משלך.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/9gzYzKUa9U4
דה גוֹלְדֶן הַיינְד
#על הספינה
על גדת נהר התמזה הדרומית, קרוב לגשר לונדון, תראו את ספינתו המשוחזרת של סר פרנסיס דרייק, שודד ים מפורסם מהמאה ה-16, שהיה גם האנגלי הראשון שהקיף את העולם.
הספינה הזו הפליגה מסביב לעולם בין השנים 1577-1580. היום היא מוזיאון, שניתן לבקר בחמש קומות הסיפון שלו. כשלא מתקיימים בה אירועים פרטיים, תוכלו לסייר בה עם מפה ולאתר את הסיפון, את מחסן הנשק, מתחמי המגורים של הצוות ועוד. אנשי הצוות כאן לבושים בבגדי מלחים מהתקופה האליזבתנית והם גם מקיימים הפעלות ליליות. בין ההפעלות אפשר להשתתף בערב בלשי שבו תתבקשו לפתור תעלומת רצח ובמסיבת פיראטית. אם תרצו תוכלו לאכול ארוחת ימאים בחדר האוכל של המלחים, לישון בלילה על סיפון התותחים, או לרכוש מזכרות כמו חולצות מלחים וכדומה.
על אף ששמה המקורי של הספינה היה "פֶּלִיקָן" (Pelican), באמצע ההפלגה החליף דרייק את שמה ל"גולדן היינד" ("איילת הזהב"). הסיפור הוא שדרייק רצה לכבד כך את סר כריסטופר הייטון, שהיה בין הממונים הראשיים על ההפלגה ושאיילה מוזהבת עיטרה את סמל האצולה של משפחתו.
#סר פרנסיס דרייק
יורד הים סר פרנסיס דרייק, היה מה שנקרא "פיראט מורשה". דרייק החזיק את האוניה (אותה קיבל מרשויות השלטון) והוא קיבל אישור לתקוף אוניות אויב ולשדוד אותן. למרות שהתנהגותו הייתה כשל שודד ים, בעיני השלטונות הוא היה "יזם" ולכן קיבל את הכינוי "שודד הים של המלכה".
דרייק היה הנווט האנגלי הראשון שהקיף את העולם במסע אחד בו היה רב החובל הראשון ופיקד על המשלחת לכל אורכו. דרייק נחשב לגיבור בעיני האנגלים, אך הספרדים ראו בו פיראט מאיים וכינו אותו "דרקון". פליפה השני, מלך ספרד, אפילו הציע פרס בסך 20,000 דוּקָט (6.5 מיליון דולר) למי שיסגיר אותו לשלטונות.
את המסע מסביב לעולם התחיל דרייק כשהיחסים בין אנגליה לספרד היו ממש לפני פריצת מלחמה. דרייק שכנע את המלכה אליזבת' שהוא ייצא ללכוד אניות ספרדיות בעת יציאתן מנמלי פרו. לקצינים שיצאו למשימה נאמר כי הספינות יוצאות לגלות את יבשת אוסטרליה הבלתי נודעת, אך המעורבים האמיתיים בדבר, כלומר דרייק והמלכה, ידעו שהמטרה האמיתית היא לפגוע בנתיבי התחבורה של הספרדים ולשדוד את ספינות הזהב המפליגות מפרו לפנמה.
לאורך הדרך, בשל סופות ותקלות בספינות, נטשו שתיים מתוך שלושת הספינות שיצאו את המסע. דרייק נשאר לבדו עם הספינה ואנשי הצוות שעליה, למרות שלכל אורך הדרך היה משוכנע כי הן עדיין מפליגות בעקבותיו.
בשנת 1580 חזרה ה"גולדן היינד" לפלימות', על הסיפון שלה דרייק ו-50 מאנשי הצוות ששרדו, יחד עם תבלינים יקרים ושלל רב. דרייק התקבל בהתלהבות כ"אנגלי הראשון שהקיף את כדור הארץ". אחר כך המשיך את דרכו בפוליטיקה, כראש עיריית פלימות' וחבר פרלמנט.
מבט מקרוב על הספינה:
https://www.youtube.com/watch?v=S3gbFIuNEfM
על גדת נהר התמזה הדרומית, קרוב לגשר לונדון, תראו את ספינתו המשוחזרת של סר פרנסיס דרייק, שודד ים מפורסם מהמאה ה-16, שהיה גם האנגלי הראשון שהקיף את העולם.
הספינה הזו הפליגה מסביב לעולם בין השנים 1577-1580. היום היא מוזיאון, שניתן לבקר בחמש קומות הסיפון שלו. כשלא מתקיימים בה אירועים פרטיים, תוכלו לסייר בה עם מפה ולאתר את הסיפון, את מחסן הנשק, מתחמי המגורים של הצוות ועוד. אנשי הצוות כאן לבושים בבגדי מלחים מהתקופה האליזבתנית והם גם מקיימים הפעלות ליליות. בין ההפעלות אפשר להשתתף בערב בלשי שבו תתבקשו לפתור תעלומת רצח ובמסיבת פיראטית. אם תרצו תוכלו לאכול ארוחת ימאים בחדר האוכל של המלחים, לישון בלילה על סיפון התותחים, או לרכוש מזכרות כמו חולצות מלחים וכדומה.
על אף ששמה המקורי של הספינה היה "פֶּלִיקָן" (Pelican), באמצע ההפלגה החליף דרייק את שמה ל"גולדן היינד" ("איילת הזהב"). הסיפור הוא שדרייק רצה לכבד כך את סר כריסטופר הייטון, שהיה בין הממונים הראשיים על ההפלגה ושאיילה מוזהבת עיטרה את סמל האצולה של משפחתו.
#סר פרנסיס דרייק
יורד הים סר פרנסיס דרייק, היה מה שנקרא "פיראט מורשה". דרייק החזיק את האוניה (אותה קיבל מרשויות השלטון) והוא קיבל אישור לתקוף אוניות אויב ולשדוד אותן. למרות שהתנהגותו הייתה כשל שודד ים, בעיני השלטונות הוא היה "יזם" ולכן קיבל את הכינוי "שודד הים של המלכה".
דרייק היה הנווט האנגלי הראשון שהקיף את העולם במסע אחד בו היה רב החובל הראשון ופיקד על המשלחת לכל אורכו. דרייק נחשב לגיבור בעיני האנגלים, אך הספרדים ראו בו פיראט מאיים וכינו אותו "דרקון". פליפה השני, מלך ספרד, אפילו הציע פרס בסך 20,000 דוּקָט (6.5 מיליון דולר) למי שיסגיר אותו לשלטונות.
את המסע מסביב לעולם התחיל דרייק כשהיחסים בין אנגליה לספרד היו ממש לפני פריצת מלחמה. דרייק שכנע את המלכה אליזבת' שהוא ייצא ללכוד אניות ספרדיות בעת יציאתן מנמלי פרו. לקצינים שיצאו למשימה נאמר כי הספינות יוצאות לגלות את יבשת אוסטרליה הבלתי נודעת, אך המעורבים האמיתיים בדבר, כלומר דרייק והמלכה, ידעו שהמטרה האמיתית היא לפגוע בנתיבי התחבורה של הספרדים ולשדוד את ספינות הזהב המפליגות מפרו לפנמה.
לאורך הדרך, בשל סופות ותקלות בספינות, נטשו שתיים מתוך שלושת הספינות שיצאו את המסע. דרייק נשאר לבדו עם הספינה ואנשי הצוות שעליה, למרות שלכל אורך הדרך היה משוכנע כי הן עדיין מפליגות בעקבותיו.
בשנת 1580 חזרה ה"גולדן היינד" לפלימות', על הסיפון שלה דרייק ו-50 מאנשי הצוות ששרדו, יחד עם תבלינים יקרים ושלל רב. דרייק התקבל בהתלהבות כ"אנגלי הראשון שהקיף את כדור הארץ". אחר כך המשיך את דרכו בפוליטיקה, כראש עיריית פלימות' וחבר פרלמנט.
מבט מקרוב על הספינה:
https://www.youtube.com/watch?v=S3gbFIuNEfM
אוסף וולאס
#על המוזיאון
אוסף וולאס (Wallace collection) נמצא בקרבת רחוב אוקספורד בלונדון. במוזיאון האמנות הזה תמצאו את אוספו הפרטי של סר ריצ'רד וולאס, שאת פריטיו הראשונים אספו המרקיזים של הרטפורד (השלישי והרביעי). האוסף ניתן לממשלת בריטניה על ידי אלמנתו של וולאס בשנת 1897 והוא נפתח לציבור בשנת 1900. המוזיאון ממוקם בכיכר מנצ'סטר.
במוזיאון תמצאו 28 חדרים, שנותנים תחושה של בית חמים ואינטימי ובו כלי חרסינה, שריונים מסוגים שונים וריהוט צרפתי. בין היתר תראו בו גם ציורי שמן של טיציאן, קנלטו, רמברנדט וגיינסבורו.
במוזיאון גם אגף שימור בו תוכלו ללמוד על ייצור מסורתי של רהיטים ושריונות. הסוד הכי מגניב לילדים ולילדים בנפשם מבין המבקרים, הוא שהאוסף המרתק של השריונים מכל הסוגים, החניתות, החרבות וכלי הנשק העתיקים האחרים מאפשר לנסות אותם. אם תרצו, תוכלו לעטות עליכם שריון וקסדה, להצטלם איתם ולהרגיש את כובד משקלם.
#ביקור במוזיאון
ביקור במוזיאון יגרום לכם להרגיש כאילו אתם מסיירים בארמון ישן ונוסטלגי, אך יוקרתי ומרשים. בקומה התחתונה תוכלו לראות מדשאה פנימית גדולה, שבה מתקיימים בדרך כלל אירועים. בחדרים האחרים תוכלו להיחשף לעיצובים של תקופות שונות: התקופה הוויקטוריאנית, תקופת הרנסנס ועוד. בחדרים תראו פריטים מרתקים כמו כלי מלחמה, שריונות ופריטי אבירים נוספים. בחנות המזכרות תוכלו לרכוש קטלוגים והעתקים של מוצגים.
שימו לב ליצירה המקסימה "האישה המתנדנדת", אותה צייר הצייר פרגונאר בשנת 1767.
הכניסה למוזיאון לא עולה כסף, אך נהוג להשאיר תשר בתיבת התרומות שעומדת בכניסה. חובבי אמנות ותרבות ייהנו כאן מאד, למרות שלא הרבה מבקרים מכירים אותו.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/LnC3eM59tdg
אוסף וולאס (Wallace collection) נמצא בקרבת רחוב אוקספורד בלונדון. במוזיאון האמנות הזה תמצאו את אוספו הפרטי של סר ריצ'רד וולאס, שאת פריטיו הראשונים אספו המרקיזים של הרטפורד (השלישי והרביעי). האוסף ניתן לממשלת בריטניה על ידי אלמנתו של וולאס בשנת 1897 והוא נפתח לציבור בשנת 1900. המוזיאון ממוקם בכיכר מנצ'סטר.
במוזיאון תמצאו 28 חדרים, שנותנים תחושה של בית חמים ואינטימי ובו כלי חרסינה, שריונים מסוגים שונים וריהוט צרפתי. בין היתר תראו בו גם ציורי שמן של טיציאן, קנלטו, רמברנדט וגיינסבורו.
במוזיאון גם אגף שימור בו תוכלו ללמוד על ייצור מסורתי של רהיטים ושריונות. הסוד הכי מגניב לילדים ולילדים בנפשם מבין המבקרים, הוא שהאוסף המרתק של השריונים מכל הסוגים, החניתות, החרבות וכלי הנשק העתיקים האחרים מאפשר לנסות אותם. אם תרצו, תוכלו לעטות עליכם שריון וקסדה, להצטלם איתם ולהרגיש את כובד משקלם.
#ביקור במוזיאון
ביקור במוזיאון יגרום לכם להרגיש כאילו אתם מסיירים בארמון ישן ונוסטלגי, אך יוקרתי ומרשים. בקומה התחתונה תוכלו לראות מדשאה פנימית גדולה, שבה מתקיימים בדרך כלל אירועים. בחדרים האחרים תוכלו להיחשף לעיצובים של תקופות שונות: התקופה הוויקטוריאנית, תקופת הרנסנס ועוד. בחדרים תראו פריטים מרתקים כמו כלי מלחמה, שריונות ופריטי אבירים נוספים. בחנות המזכרות תוכלו לרכוש קטלוגים והעתקים של מוצגים.
שימו לב ליצירה המקסימה "האישה המתנדנדת", אותה צייר הצייר פרגונאר בשנת 1767.
הכניסה למוזיאון לא עולה כסף, אך נהוג להשאיר תשר בתיבת התרומות שעומדת בכניסה. חובבי אמנות ותרבות ייהנו כאן מאד, למרות שלא הרבה מבקרים מכירים אותו.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/LnC3eM59tdg
הספרייה הבריטית
#על הספרייה
הספרייה הלאומית של לונדון היא אחת ממוסדות המחקר והעיון הגדולות בעולם. תמצאו בה 150 מיליון פריטים ומתווספים אליה בכל שנה כ-3 מיליון ספרים ופריטים היסטוריים נוספים. הפריט ההיסטורי העתיק ביותר שנמצא כאן, הוא מהמאה ה-3 לפני הספירה.
הספרייה הוקמה בשנת 1973, אך פעלה במתכונת של ספרייה כבר בשנת 1753, עוד כשהייתה ממוקמת בבניין המוזיאון הבריטי. הסיבה להתרחבות הייתה הצורך בחלל קריאה מכובד וגדול יותר.
בספרייה יותר מ-13 מיליון ספרים, 60,000 כתבי עת, 9 מיליון מאמרים, 860,000 עיתונים וכ-1.5 מיליון פריטי מוזיקה מודפסת, 57 מיליון פטנטים וסימנים מסחריים ו-3 מיליון הקלטות קוליות. כמו כן, החלל העצום הזה מארח תערוכות גדולות ומעניינות.
הספרייה מוגדרת כספריית הפקדה (ספריה שיש חיוב על פי חוק להעביר אליה עותקים של פרסומים שונים) ולכן היא מקבלת, על פי חוק, העתק מכל ספר היוצא לאור בבריטניה ואף משתדלת לרכוש ספרים שהודפסו מחוץ לבריטניה.
בספרייה תוכלו למצוא כמה יצירות ומסמכים מרגשים במיוחד: מגנה כרטה, העותק הראשון של שייקספיר, כתבי יד של לואיס קרול (אליס בארץ הפלאות), מילות שיריהם של הביטלס שנכתבו בידי ג'ון לנון , רישומים של ליאונרדו דה וינצ'י וקודקס סינאיטיקוס (כתב יד מהמאה הרביעית).
מבט מקרוב על הספרייה:
https://www.youtube.com/watch?v=NCDFCOxnbFs
הספרייה הלאומית של לונדון היא אחת ממוסדות המחקר והעיון הגדולות בעולם. תמצאו בה 150 מיליון פריטים ומתווספים אליה בכל שנה כ-3 מיליון ספרים ופריטים היסטוריים נוספים. הפריט ההיסטורי העתיק ביותר שנמצא כאן, הוא מהמאה ה-3 לפני הספירה.
הספרייה הוקמה בשנת 1973, אך פעלה במתכונת של ספרייה כבר בשנת 1753, עוד כשהייתה ממוקמת בבניין המוזיאון הבריטי. הסיבה להתרחבות הייתה הצורך בחלל קריאה מכובד וגדול יותר.
בספרייה יותר מ-13 מיליון ספרים, 60,000 כתבי עת, 9 מיליון מאמרים, 860,000 עיתונים וכ-1.5 מיליון פריטי מוזיקה מודפסת, 57 מיליון פטנטים וסימנים מסחריים ו-3 מיליון הקלטות קוליות. כמו כן, החלל העצום הזה מארח תערוכות גדולות ומעניינות.
הספרייה מוגדרת כספריית הפקדה (ספריה שיש חיוב על פי חוק להעביר אליה עותקים של פרסומים שונים) ולכן היא מקבלת, על פי חוק, העתק מכל ספר היוצא לאור בבריטניה ואף משתדלת לרכוש ספרים שהודפסו מחוץ לבריטניה.
בספרייה תוכלו למצוא כמה יצירות ומסמכים מרגשים במיוחד: מגנה כרטה, העותק הראשון של שייקספיר, כתבי יד של לואיס קרול (אליס בארץ הפלאות), מילות שיריהם של הביטלס שנכתבו בידי ג'ון לנון , רישומים של ליאונרדו דה וינצ'י וקודקס סינאיטיקוס (כתב יד מהמאה הרביעית).
מבט מקרוב על הספרייה:
https://www.youtube.com/watch?v=NCDFCOxnbFs
מוזיאון הצבא הלאומי
# על המוזיאון
הייחודיות של מוזיאון הצבא הלאומי של לונדון היא שהוא מצליח להקיף את כל ההיסטוריה הצבאית של אנגליה. המוזיאון הזה מספר את סיפורם של צבאות אנגליה לכל אורך ההיסטוריה - כולל הקרבות נגד נפוליאון, קרבות בתקופת שלטון האימפריה הרומית באי ומלחמות העולם.
המוזיאון נוסד לראשונה בשנת 1960, בבניין ששימש בכלל כבית ספר לרכיבה. בשנות ה-70 הוא עבר למבנה שהיה בתקופה ההיא בית החולים צ'לסי. במלחמת העולם השנייה נפגע הבניין קשות.
במוזיאון תוכלו לראות תערוכה קבועה של מכתבי חיילים משדות הקרב וסקירה של סיפורי נשות החיילים. בתערוכות המתחלפות תראו את כלי המלחמה השונים, מחניתות וחרבות ועד לתותחים וכלי נשק מודרניים.
כיום המוזיאון הצבאי הלאומי מסובסד על ידי משרד ההגנה. בסוף כל שבוע ראשון בחודש מתקיימים במוזיאון אירועים מיוחדים, הכוללים פעילויות בשיתוף חיילים מבוגרים לאחר השירות, פעילויות לילדים, הרצאות והדגמות שונות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=Uqequ3TIlLI
הייחודיות של מוזיאון הצבא הלאומי של לונדון היא שהוא מצליח להקיף את כל ההיסטוריה הצבאית של אנגליה. המוזיאון הזה מספר את סיפורם של צבאות אנגליה לכל אורך ההיסטוריה - כולל הקרבות נגד נפוליאון, קרבות בתקופת שלטון האימפריה הרומית באי ומלחמות העולם.
המוזיאון נוסד לראשונה בשנת 1960, בבניין ששימש בכלל כבית ספר לרכיבה. בשנות ה-70 הוא עבר למבנה שהיה בתקופה ההיא בית החולים צ'לסי. במלחמת העולם השנייה נפגע הבניין קשות.
במוזיאון תוכלו לראות תערוכה קבועה של מכתבי חיילים משדות הקרב וסקירה של סיפורי נשות החיילים. בתערוכות המתחלפות תראו את כלי המלחמה השונים, מחניתות וחרבות ועד לתותחים וכלי נשק מודרניים.
כיום המוזיאון הצבאי הלאומי מסובסד על ידי משרד ההגנה. בסוף כל שבוע ראשון בחודש מתקיימים במוזיאון אירועים מיוחדים, הכוללים פעילויות בשיתוף חיילים מבוגרים לאחר השירות, פעילויות לילדים, הרצאות והדגמות שונות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=Uqequ3TIlLI
מוזיאון צ'רלס דיקנס
#על המוזיאון שבבית הסופר האנגלי הנודע
צ'רלס דיקנס, סופר, מהפוריים בתולדות הספרות, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי, התגורר במבנה הזה, שבו ממוקם היום המוזיאון הקרוי על שמו. בעבר הוא חי גם בדירות אחרות ברחבי העיר.
למרות שהוא חי בבית זה במשך שנתיים בלבד, בין השנים 1837-1839, כאן כתב דיקנס כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר, כמו "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" - 2 ספרים שהפכו לקלאסיקות מוכרות וידועות, העוסקות בחייהם של פשוטי העם.
חלק מהחדרים בבית נשמרו אותנטיים, ממש כפי שהיו בזמנו של דיקנס ובעת שהוא התגורר בהם. בחדרים אחרים תוכלו למצוא מאמרים ומכתבים, רהיטים או דיוקנאות הקשורים אליו.
#יצירותיו של דיקנס
ממוקם בין רחובות לונדון שהיוו מקור השראה גדול לסופר צ'רלס דיקנס, נמצא הבית הג'ורג'יאני שלו. הבית הוא רק אחד מהבתים שלו שפתוחים היום לציבור הרחב. בזמן הביקור, ממש תוכלו להרגיש את נוכחותו של הסופר הבריטי.
כשצ'רלס דיקנס עבר לכאן בשנת 1837, הוא היה רק בן 25, עדיין לא סופר מצליח. בכל יום, מהשעה 8 בבוקר ועד שעות אחר הצהריים, הוא ישב בחדרו, למד וכתב. בבית תוכלו לראות את שולחן הכתיבה המפורסם שלו. בשלוש השנים הפוריות בהן שכן כאן, הוא הספיק לכתוב את הרומן הראשון שלו "רשומות מועדון הפיקוויקים" ועוד 2 רומנים נוספים - "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי". כאן הוא גם התחיל לכתוב את הרומן "תעלומת אדווין דרוּד".
#ילדותו של דיקנס
המוזיאון מצליח להעביר את הסיפור של צ'רלס דיקנס האדם, כמעט כמו את סיפורו של דיקנס האומן. בתור ילד חווה דיקנס ילדות לא פשוטה. אם בשנותיו הראשונות בתור ילד, התגוררה המשפחה בבית גדול עם שני משרתים, חיים טובים ונוחים, מהר מאד הסתבר שהמשפחה חיה מעבר ליכולותיה הכלכליות. אביו, שבמשך שנים שימש כפקיד במשרד הצי הימי, נכנס לחובות בעקבות אורח החיים הפזרני. בגלל חוב שלא הוחזר, הוא נאסר בשנת 1824, בבית הכלא מרשלסי. בית הכלא היה בית סוהר פרטי והוא נוהל למטרות רווח. נקודה זו כנראה הציתה בדיקנס את התשוקה לגבי צדק חברתי.
זו הייתה נקודת המפנה בילדותו של דיקנס, שנאלץ כבר בגיל 12 להיפרד ממשפחתו ולעבוד לפרנסתו. הוא עבד 10 שעות ביום במפעל נעליים, הדביק מדבקות על צנצנות ועשה כל מה שאפשר לו להרוויח מעט כסף. השנים האלו עתידות לבוא לידי ביטוי ביצירותיו של דיקנס: התייחסותו ליתומים, לילדים נטושים ולעניים. רבים מהסיפורים שאותם חווים גיבוריו של דיקנס, כמו אוליבר טוויסט ודייוויד קופרפילד, מבוססים על חוויות שחווה בתקופת ילדותו. הוא התייחס גם לשעות העבודה הארוכות, תנאי העבודה הקשים, השכר הזעום והניצול.
דיקנס העיד לא פעם על עצמו, שלו לא היה הופך להיות סופר, כנראה היה הופך לפושע.
#על הבית
החיים של הסופר צ'רלס דיקנס השתנו לחלוטין בשנים בהן שהה בבית הזה. כאן נולדו לו 2 בנותיו לאישתו קת'רין.
המטבח וחדר האוכל היו החדרים החשובים ביותר לדיקנס ואישתו. הם היו מארחים כאן לא מעט מסיבות וערבים משותפים, עם חברים ואנשים חשובים. הזוג דיקנס היו חברתיים במיוחד והם הקפידו לארח באופן כמעט קבוע.
ברחבי הבית תוכלו לראות הרבה ציורים ותמונות על הקירות, קריקטורות ופסלים קטנים.
באחד מחדרי הבית, שהתה אחותה בת ה-17 של קת'רין, מרי הוגארת', שהלכה לעולמה. האובדן השפיע רבות על דיקנס ועל הכתיבה שלו בשנים שלאחר מכן.
החדר המרכזי של הבית היה חדר הציור. אנשים היו מגיעים לכאן בשביל לשתות, לאכול, לרקוד ולנגן. דיקנס אהב את החדר הזה מאד. אנשים שהיו מגיעים אליו להעביר איתו הזמן, אם היו ברי מזל במיוחד, היו מתיישבים כאן בזמן שהוא היה יושב ומקריא את מה שהרגע כתב בחדרו. העותקים של מה שהוא כתב וקרא כאן נמצאים היום במוזיאון הזה.
בבית הושקעו 3.1 מיליון פאונד והוא נשמר עד היום. במוזיאון מתקיימים היום אירועים מיוחדים, לאורך כל השנה. יש בו פעילויות שמתאימות לילדים בכל הגילאים.
המוזיאון מריץ גם תכנית מרגשת ומרתקת, המיועדת למשפחות. בתכנית קוראים ביחד קטעים מיצירותיו של דיקנס ויש גם הופעות מבדרות, עם שחקנים ותערוכות זמניות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=iYJ9AzZcHew&t=11s
צ'רלס דיקנס, סופר, מהפוריים בתולדות הספרות, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי, התגורר במבנה הזה, שבו ממוקם היום המוזיאון הקרוי על שמו. בעבר הוא חי גם בדירות אחרות ברחבי העיר.
למרות שהוא חי בבית זה במשך שנתיים בלבד, בין השנים 1837-1839, כאן כתב דיקנס כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר, כמו "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" - 2 ספרים שהפכו לקלאסיקות מוכרות וידועות, העוסקות בחייהם של פשוטי העם.
חלק מהחדרים בבית נשמרו אותנטיים, ממש כפי שהיו בזמנו של דיקנס ובעת שהוא התגורר בהם. בחדרים אחרים תוכלו למצוא מאמרים ומכתבים, רהיטים או דיוקנאות הקשורים אליו.
#יצירותיו של דיקנס
ממוקם בין רחובות לונדון שהיוו מקור השראה גדול לסופר צ'רלס דיקנס, נמצא הבית הג'ורג'יאני שלו. הבית הוא רק אחד מהבתים שלו שפתוחים היום לציבור הרחב. בזמן הביקור, ממש תוכלו להרגיש את נוכחותו של הסופר הבריטי.
כשצ'רלס דיקנס עבר לכאן בשנת 1837, הוא היה רק בן 25, עדיין לא סופר מצליח. בכל יום, מהשעה 8 בבוקר ועד שעות אחר הצהריים, הוא ישב בחדרו, למד וכתב. בבית תוכלו לראות את שולחן הכתיבה המפורסם שלו. בשלוש השנים הפוריות בהן שכן כאן, הוא הספיק לכתוב את הרומן הראשון שלו "רשומות מועדון הפיקוויקים" ועוד 2 רומנים נוספים - "אוליבר טוויסט" ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי". כאן הוא גם התחיל לכתוב את הרומן "תעלומת אדווין דרוּד".
#ילדותו של דיקנס
המוזיאון מצליח להעביר את הסיפור של צ'רלס דיקנס האדם, כמעט כמו את סיפורו של דיקנס האומן. בתור ילד חווה דיקנס ילדות לא פשוטה. אם בשנותיו הראשונות בתור ילד, התגוררה המשפחה בבית גדול עם שני משרתים, חיים טובים ונוחים, מהר מאד הסתבר שהמשפחה חיה מעבר ליכולותיה הכלכליות. אביו, שבמשך שנים שימש כפקיד במשרד הצי הימי, נכנס לחובות בעקבות אורח החיים הפזרני. בגלל חוב שלא הוחזר, הוא נאסר בשנת 1824, בבית הכלא מרשלסי. בית הכלא היה בית סוהר פרטי והוא נוהל למטרות רווח. נקודה זו כנראה הציתה בדיקנס את התשוקה לגבי צדק חברתי.
זו הייתה נקודת המפנה בילדותו של דיקנס, שנאלץ כבר בגיל 12 להיפרד ממשפחתו ולעבוד לפרנסתו. הוא עבד 10 שעות ביום במפעל נעליים, הדביק מדבקות על צנצנות ועשה כל מה שאפשר לו להרוויח מעט כסף. השנים האלו עתידות לבוא לידי ביטוי ביצירותיו של דיקנס: התייחסותו ליתומים, לילדים נטושים ולעניים. רבים מהסיפורים שאותם חווים גיבוריו של דיקנס, כמו אוליבר טוויסט ודייוויד קופרפילד, מבוססים על חוויות שחווה בתקופת ילדותו. הוא התייחס גם לשעות העבודה הארוכות, תנאי העבודה הקשים, השכר הזעום והניצול.
דיקנס העיד לא פעם על עצמו, שלו לא היה הופך להיות סופר, כנראה היה הופך לפושע.
#על הבית
החיים של הסופר צ'רלס דיקנס השתנו לחלוטין בשנים בהן שהה בבית הזה. כאן נולדו לו 2 בנותיו לאישתו קת'רין.
המטבח וחדר האוכל היו החדרים החשובים ביותר לדיקנס ואישתו. הם היו מארחים כאן לא מעט מסיבות וערבים משותפים, עם חברים ואנשים חשובים. הזוג דיקנס היו חברתיים במיוחד והם הקפידו לארח באופן כמעט קבוע.
ברחבי הבית תוכלו לראות הרבה ציורים ותמונות על הקירות, קריקטורות ופסלים קטנים.
באחד מחדרי הבית, שהתה אחותה בת ה-17 של קת'רין, מרי הוגארת', שהלכה לעולמה. האובדן השפיע רבות על דיקנס ועל הכתיבה שלו בשנים שלאחר מכן.
החדר המרכזי של הבית היה חדר הציור. אנשים היו מגיעים לכאן בשביל לשתות, לאכול, לרקוד ולנגן. דיקנס אהב את החדר הזה מאד. אנשים שהיו מגיעים אליו להעביר איתו הזמן, אם היו ברי מזל במיוחד, היו מתיישבים כאן בזמן שהוא היה יושב ומקריא את מה שהרגע כתב בחדרו. העותקים של מה שהוא כתב וקרא כאן נמצאים היום במוזיאון הזה.
בבית הושקעו 3.1 מיליון פאונד והוא נשמר עד היום. במוזיאון מתקיימים היום אירועים מיוחדים, לאורך כל השנה. יש בו פעילויות שמתאימות לילדים בכל הגילאים.
המוזיאון מריץ גם תכנית מרגשת ומרתקת, המיועדת למשפחות. בתכנית קוראים ביחד קטעים מיצירותיו של דיקנס ויש גם הופעות מבדרות, עם שחקנים ותערוכות זמניות.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=iYJ9AzZcHew&t=11s
מוזיאון שרלוק הולמס
#על המוזיאון
כן כן, אני יודעת מה עובר לכם בראש. איך הגיוני שהמציאו מוזיאון שלם לדמות שקיימת רק בספרים? אבל בלונדון הכל אפשרי. הבית הוויקטוריאני שעומד לפניכם מוקדש כל כולו לבלש האגדי שרלוק הולמס, מתוך הספר שנכתב על ידי סר ארתור קונן דויל. ניתן להבין מכך כמה משמעותית ופופולארית סדרת הספרים הזו עד היום.
זהו מוזיאון פרטי פופולרי במיוחד הממוקם ברחוב בייקר בלונדון, הרחוב שבו לפי הספר מתגורר הבלש. המבנה, שנבנה בשנת 1815 שימש לפני שהפך למוזיאון כאכסניה. בשנת 1990 נפתח לציבור כמוזיאון על ידי האגודה הבינלאומית שרלוק הולמס (ארגון ללא מטרת רווח). האווירה במקום ואפילו בגדיהם של עובדי המוזיאון, מזכירים את התקופה הוויקטוריאנית.
במוזיאון תמצאו תצוגה ה"משחזרת" את חפציו האישיים ואת תולדותיו של הולמס - כינור, מקטרות, מכתבים, חדרים ודמויות משעווה - הכל בהתאם למה שמתואר בספר הידוע.
בקומה הראשונה (קומת הקרקע) יש חנות מזכרות. חדר המגורים של הבלש הספרותי נמצא בקומה השנייה, שם תמצאו גם את חדרו של ד"ר ווטסון (זה החדר הפונה לאחורי הבית ובו תמצאו ספרי רפואה ויומן, שבו כתב כביכול הערות בהתאם לעלילת הספר.
בחדר של ווטסון נמצא שחקן המגלם אותו ותוכלו, אם תרצו, לנהל אתו שיחה קצרה. בחזית הבית תוכלו לראות את חדרה של הגברת האדסון (בעלת הבית). על קיר החדר של הולמס תוכלו לראות חורי ירי (אותן ירה הולמס) המאייתים את ראשי התיבות של שמה של המלכה ויקטוריה. תוכלו לשבת על הכורסה הגדולה מול האח, להציץ באוסף זכוכיות המגדלת והמקטרות של הולמס ולהתרשם מהכובעים שלו. בקומה השלישית תמצאו מוזיאון ובו בובות שעווה של הדמויות.
תודו שזה די יפה לביקור בביתו של אדם שמעולם לא היה באמת קיים, לא?
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=YKKkXP0CuI0
כן כן, אני יודעת מה עובר לכם בראש. איך הגיוני שהמציאו מוזיאון שלם לדמות שקיימת רק בספרים? אבל בלונדון הכל אפשרי. הבית הוויקטוריאני שעומד לפניכם מוקדש כל כולו לבלש האגדי שרלוק הולמס, מתוך הספר שנכתב על ידי סר ארתור קונן דויל. ניתן להבין מכך כמה משמעותית ופופולארית סדרת הספרים הזו עד היום.
זהו מוזיאון פרטי פופולרי במיוחד הממוקם ברחוב בייקר בלונדון, הרחוב שבו לפי הספר מתגורר הבלש. המבנה, שנבנה בשנת 1815 שימש לפני שהפך למוזיאון כאכסניה. בשנת 1990 נפתח לציבור כמוזיאון על ידי האגודה הבינלאומית שרלוק הולמס (ארגון ללא מטרת רווח). האווירה במקום ואפילו בגדיהם של עובדי המוזיאון, מזכירים את התקופה הוויקטוריאנית.
במוזיאון תמצאו תצוגה ה"משחזרת" את חפציו האישיים ואת תולדותיו של הולמס - כינור, מקטרות, מכתבים, חדרים ודמויות משעווה - הכל בהתאם למה שמתואר בספר הידוע.
בקומה הראשונה (קומת הקרקע) יש חנות מזכרות. חדר המגורים של הבלש הספרותי נמצא בקומה השנייה, שם תמצאו גם את חדרו של ד"ר ווטסון (זה החדר הפונה לאחורי הבית ובו תמצאו ספרי רפואה ויומן, שבו כתב כביכול הערות בהתאם לעלילת הספר.
בחדר של ווטסון נמצא שחקן המגלם אותו ותוכלו, אם תרצו, לנהל אתו שיחה קצרה. בחזית הבית תוכלו לראות את חדרה של הגברת האדסון (בעלת הבית). על קיר החדר של הולמס תוכלו לראות חורי ירי (אותן ירה הולמס) המאייתים את ראשי התיבות של שמה של המלכה ויקטוריה. תוכלו לשבת על הכורסה הגדולה מול האח, להציץ באוסף זכוכיות המגדלת והמקטרות של הולמס ולהתרשם מהכובעים שלו. בקומה השלישית תמצאו מוזיאון ובו בובות שעווה של הדמויות.
תודו שזה די יפה לביקור בביתו של אדם שמעולם לא היה באמת קיים, לא?
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=YKKkXP0CuI0
מוזיאון סואן
#על המוזיאון לארכאולוגיה
במוזיאון הארכיאולוגיה "סואן" תוכלו למצוא כמה מהאוצרות המרהיבים ביותר של לונדון. המוזיאון הזה מציג איורים ודגמים של מבנים שתכנן האדריכל הבריטי ג'ון סואן. בין המוצגים תמצאו גם אוספים ארכאולוגיים שאסף. המוזיאון ממוקם בשכונת הולבורן שבמרכז לונדון. סר ג'ון הוריש את הבית וכל אוספי האמנות שבו לאומה הבריטית.
המוזיאון הוקם כשסר ג'ון עוד היה חי ולאחר מותו אף נכנס לתוקף חוק בפרלמנט הבריטי שקבע כי הבית יישאר בדיוק כמו שהיה בימי חייו. לא רק שהחוק תקף עד היום, בסוף המאה ה-19 המוזיאון התרחב אפילו יותר וכיום משמש השטח גם למשרדי המוזיאון, ספריה וגלריה לתערוכות מתחלפות.
במוזיאון הזה תוכלו למצוא כ-30,000 איורים ארכיטקטוניים ויצירות אמנות, דגמים ופסלים, ציורים ויצירות נוספות. במרתף נמצא הסרקופג של פרעה סתי הראשון. בנוסף לאוספים וליצירות, מוצגות כאן גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בין היתר גם על השטחים שבהם התעניין סר ג'ון.
היום המוזיאון משמש גם כמרכז לאומי ללימוד ארכיטקטורה.
# ארכיטקטורה ובניה
אחד מהמאפיינים הבולטים של החדרים במוזיאון, הוא השימוש בתאורה עילית. זה רעיון מקורי של סואן שעלה עוד בזמן שתכנן את חדרי בנק אנגליה (הבניין בו ממוקם הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת). בשל מבנה המוזיאון המיוחד, שבו קירות חדרי התצוגה ניתנים להזזה, מתאפשרת תצוגה של כמה תמונות בו זמנית ושינויים של מבנה התצוגה בקלות וביעילות.
חדר ארוחת הבוקר, שבו תמצאו את התקרה הקעורה ועליה מראות, היה גורם משפיע על מעצבי פנים מאותה התקופה בכל העולם. הספרייה במוזיאון בנויה בסגנון גותי.
הבית כמו שהוא היום, מכניס את המבקרים לאווירה ששררה בביתו של סר ג'ון סואן.
# סר ג'ון סואן
הארכיטקט ג'ון סואן נולד בשנת 1753 ובמהלך חייו הספיק לבנות קריירה מכובדת.
הוא החליט לבנות את ביתו בצד הצפוני של אזור לינקולנס אין. לטובת מטרה זו, הוא קנה שלושה בתים סמוכים זה לזה ובנה אותם מחדש. לאחר שמונה לפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה המלכותית, הוא רכש את המבנה שבו ממוקם היום המוזיאון - בית מספר 13. במקור, הבית היה אמור לשמש אותו כמשרד.
בשנת 1815 נפטרה אשתו והוא נותר לגור לבדו בבית, תוך שהוא ממשיך לפתח את האוספים והיצירות שהיו ברשותו.
בשנת 1823, כשהיה בן 70, הוא רכש את מבנה 14 והוסיף אותו לשטח המוזיאון והגדיל אותו משמעותית. סר ג'ון סואן נפטר בשנת 1837.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=m3Nn7KuuzRA
במוזיאון הארכיאולוגיה "סואן" תוכלו למצוא כמה מהאוצרות המרהיבים ביותר של לונדון. המוזיאון הזה מציג איורים ודגמים של מבנים שתכנן האדריכל הבריטי ג'ון סואן. בין המוצגים תמצאו גם אוספים ארכאולוגיים שאסף. המוזיאון ממוקם בשכונת הולבורן שבמרכז לונדון. סר ג'ון הוריש את הבית וכל אוספי האמנות שבו לאומה הבריטית.
המוזיאון הוקם כשסר ג'ון עוד היה חי ולאחר מותו אף נכנס לתוקף חוק בפרלמנט הבריטי שקבע כי הבית יישאר בדיוק כמו שהיה בימי חייו. לא רק שהחוק תקף עד היום, בסוף המאה ה-19 המוזיאון התרחב אפילו יותר וכיום משמש השטח גם למשרדי המוזיאון, ספריה וגלריה לתערוכות מתחלפות.
במוזיאון הזה תוכלו למצוא כ-30,000 איורים ארכיטקטוניים ויצירות אמנות, דגמים ופסלים, ציורים ויצירות נוספות. במרתף נמצא הסרקופג של פרעה סתי הראשון. בנוסף לאוספים וליצירות, מוצגות כאן גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בין היתר גם על השטחים שבהם התעניין סר ג'ון.
היום המוזיאון משמש גם כמרכז לאומי ללימוד ארכיטקטורה.
# ארכיטקטורה ובניה
אחד מהמאפיינים הבולטים של החדרים במוזיאון, הוא השימוש בתאורה עילית. זה רעיון מקורי של סואן שעלה עוד בזמן שתכנן את חדרי בנק אנגליה (הבניין בו ממוקם הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת). בשל מבנה המוזיאון המיוחד, שבו קירות חדרי התצוגה ניתנים להזזה, מתאפשרת תצוגה של כמה תמונות בו זמנית ושינויים של מבנה התצוגה בקלות וביעילות.
חדר ארוחת הבוקר, שבו תמצאו את התקרה הקעורה ועליה מראות, היה גורם משפיע על מעצבי פנים מאותה התקופה בכל העולם. הספרייה במוזיאון בנויה בסגנון גותי.
הבית כמו שהוא היום, מכניס את המבקרים לאווירה ששררה בביתו של סר ג'ון סואן.
# סר ג'ון סואן
הארכיטקט ג'ון סואן נולד בשנת 1753 ובמהלך חייו הספיק לבנות קריירה מכובדת.
הוא החליט לבנות את ביתו בצד הצפוני של אזור לינקולנס אין. לטובת מטרה זו, הוא קנה שלושה בתים סמוכים זה לזה ובנה אותם מחדש. לאחר שמונה לפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה המלכותית, הוא רכש את המבנה שבו ממוקם היום המוזיאון - בית מספר 13. במקור, הבית היה אמור לשמש אותו כמשרד.
בשנת 1815 נפטרה אשתו והוא נותר לגור לבדו בבית, תוך שהוא ממשיך לפתח את האוספים והיצירות שהיו ברשותו.
בשנת 1823, כשהיה בן 70, הוא רכש את מבנה 14 והוסיף אותו לשטח המוזיאון והגדיל אותו משמעותית. סר ג'ון סואן נפטר בשנת 1837.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=m3Nn7KuuzRA
מוזיאון המלחמה האימפריאלי
#על מוזיאון המלחמה של לונדון
בלב פארק ירוק וגדול עם עצים ופרחים, בבניין מקסים מראשית המאה ה-19 שבעבר שימש כבית חולים, שוכן המוזיאון, שנוסד לזכר החיילים הבריטים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. הבניין המרכזי של המוזיאון ובו כיפה ואכסדרת עמודים ענקית, נבנה ב-1846 על ידי סידני סמירק. המוזיאון נוסד בשנת 1917 ועד שנת 1936 הוא שכן בארמון הקריסטל. עם פרוץ השריפה, המוזיאון עבר לאזור הלמבת' שבדרום לונדון.
המוזיאון רוכש כבוד כלפי חיילי בצבא הבריטי ומנסה להעביר את התחושה הזו לצופים. במוזיאון תיחשפו למלחמות מצד החזית והעורף, למוצגים כמו טנקים, תותחים, מטוסים, אמצעי ריגול וכדומה. במוזיאון מוצג גם "כתב הכניעה" של כוחות גרמניה באירופה. בנוסף תמצאו בו כ-10,000 יצירות הנוגעות למלחמה, ציורים ופסלים ותיחשפו למידע אודות חייהם של התושבים בעורף בזמן הלחימה. אחת מהתערוכות הקבועות המצמררות שתמצאו במוזיאון עוסקת בשואה.
במוזיאון תמצאו גם את חדרי המלחמה של צ'רצ'יל, ספינת המלחמה של הוד מלכותה בלפסט ומוזיאון חיל האוויר של הוד מלכותה. במתחם גם בית קפה ובית תה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=O9G5q1vompI
בלב פארק ירוק וגדול עם עצים ופרחים, בבניין מקסים מראשית המאה ה-19 שבעבר שימש כבית חולים, שוכן המוזיאון, שנוסד לזכר החיילים הבריטים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. הבניין המרכזי של המוזיאון ובו כיפה ואכסדרת עמודים ענקית, נבנה ב-1846 על ידי סידני סמירק. המוזיאון נוסד בשנת 1917 ועד שנת 1936 הוא שכן בארמון הקריסטל. עם פרוץ השריפה, המוזיאון עבר לאזור הלמבת' שבדרום לונדון.
המוזיאון רוכש כבוד כלפי חיילי בצבא הבריטי ומנסה להעביר את התחושה הזו לצופים. במוזיאון תיחשפו למלחמות מצד החזית והעורף, למוצגים כמו טנקים, תותחים, מטוסים, אמצעי ריגול וכדומה. במוזיאון מוצג גם "כתב הכניעה" של כוחות גרמניה באירופה. בנוסף תמצאו בו כ-10,000 יצירות הנוגעות למלחמה, ציורים ופסלים ותיחשפו למידע אודות חייהם של התושבים בעורף בזמן הלחימה. אחת מהתערוכות הקבועות המצמררות שתמצאו במוזיאון עוסקת בשואה.
במוזיאון תמצאו גם את חדרי המלחמה של צ'רצ'יל, ספינת המלחמה של הוד מלכותה בלפסט ומוזיאון חיל האוויר של הוד מלכותה. במתחם גם בית קפה ובית תה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=O9G5q1vompI
מוזיאון התחבורה של לונדון
#על המוזיאון
המוזיאון, המוקדש כולו לתיאור התפתחות התחבורה בלונדון, מצטרף לרשימה המפוארת של המוזיאונים הקשורים להיסטוריית העיר. הוא ממוקם בקובנט גרדן והילדים ימצאו בו סיור מרתק, הכולל נסיעת סימולציה באוטובוס ישן, ביקור ברכבת ישנה, אטרקציות ומשחקים. הקטנטנים ימצאו כאן הזדמנות חד פעמית לנהוג באוטובוס...
המוזיאון נפתח לקהל הרחב כבר בשנת 1980, אך בתקופה זו הציג רק מוצגים הקשורים לתחבורה הציבורית של לונדון. שמו המקורי היה "מוזיאון התחבורה לונדון". כאשר הוחלפה הנהלת המוזיאון בשנת 2000, המוצגים התרחבו לכלל התחבורה בלונדון. היום ניתן לראות בו מוצגים עתיקים ומודרניים, כולם עומדים אחד ליד השני: אוטובוסים ורכבות מפעם למול אופנועים חדשים ומידע כללי על התחבורה המודרנית של לונדון.
במוזיאון ניתן ללמוד גם על כלי רכב צבאיים. במסגרת הנושאים העולים במהלך הסיור במוזיאון יעלו גם אמצעי התחבורה העתידיים ואף ניתן לבחון את השפעת התחבורה על עיצוב ערים אחרות בעולם. במסגרת השינויים שחלו על המוזיאון במהלך השנים התווספו אגפים נוספים כמו אולם הרצאות. מרבית הפריטים במוזיאון לא מוצגים בגלל גודלם ומוחזקים בסניף נוסף של המוזיאון הממוקם באקטון שבלונדון.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=UXfZGKXD_pY
המוזיאון, המוקדש כולו לתיאור התפתחות התחבורה בלונדון, מצטרף לרשימה המפוארת של המוזיאונים הקשורים להיסטוריית העיר. הוא ממוקם בקובנט גרדן והילדים ימצאו בו סיור מרתק, הכולל נסיעת סימולציה באוטובוס ישן, ביקור ברכבת ישנה, אטרקציות ומשחקים. הקטנטנים ימצאו כאן הזדמנות חד פעמית לנהוג באוטובוס...
המוזיאון נפתח לקהל הרחב כבר בשנת 1980, אך בתקופה זו הציג רק מוצגים הקשורים לתחבורה הציבורית של לונדון. שמו המקורי היה "מוזיאון התחבורה לונדון". כאשר הוחלפה הנהלת המוזיאון בשנת 2000, המוצגים התרחבו לכלל התחבורה בלונדון. היום ניתן לראות בו מוצגים עתיקים ומודרניים, כולם עומדים אחד ליד השני: אוטובוסים ורכבות מפעם למול אופנועים חדשים ומידע כללי על התחבורה המודרנית של לונדון.
במוזיאון ניתן ללמוד גם על כלי רכב צבאיים. במסגרת הנושאים העולים במהלך הסיור במוזיאון יעלו גם אמצעי התחבורה העתידיים ואף ניתן לבחון את השפעת התחבורה על עיצוב ערים אחרות בעולם. במסגרת השינויים שחלו על המוזיאון במהלך השנים התווספו אגפים נוספים כמו אולם הרצאות. מרבית הפריטים במוזיאון לא מוצגים בגלל גודלם ומוחזקים בסניף נוסף של המוזיאון הממוקם באקטון שבלונדון.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=UXfZGKXD_pY
מוזיאון התעלות הלונדוניות
#על המוזיאון
מוזיאון התעלות הלונדוניות, שבו אתם עומדים ברגעים אלו, נמצא בתוך מבנה ששימש בעבר כמחסן לאחסון קרח. זהו מוזיאון ותיק, חשוב והיסטורי. במוזיאון תוכלו ללמוד על התפתחות רשת התעלות המקיפות את לונדון והיו בעבר דרכי התחבורה העיקריות במדינה.
הסיור החוויתי במוזיאון כולל שיט קצר בסירה ששוחזרה ומנסה לדמות את השיט במאה ה-17, תוך האזנה לאינפורמציה מעניינת על חיי הספנים, הסוסים שהיו אחראים על משיכת הסירות ועל החיים שמתחת לעיר.
בגלל ההיסטוריה המעניינת של המבנה כמחסן לאחסון קרח, תוכלו למצוא בו גם מידע מרתק על ייבוא הקרח מארצות הכפור שבסקנדינביה. הוא מתאר את מסעם של גושי הקרח בספינות הענקיות, דרך הסירות הקטנות ששטו בסמטאות העיר היישר אל מחסני הקרח הענקיים.
מוזיאון התעלות מתאים לכל המשפחה וגם הילדים ימצאו עניין בחוויית הלמידה המעשירה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=1KPmkxw_sW8
מוזיאון התעלות הלונדוניות, שבו אתם עומדים ברגעים אלו, נמצא בתוך מבנה ששימש בעבר כמחסן לאחסון קרח. זהו מוזיאון ותיק, חשוב והיסטורי. במוזיאון תוכלו ללמוד על התפתחות רשת התעלות המקיפות את לונדון והיו בעבר דרכי התחבורה העיקריות במדינה.
הסיור החוויתי במוזיאון כולל שיט קצר בסירה ששוחזרה ומנסה לדמות את השיט במאה ה-17, תוך האזנה לאינפורמציה מעניינת על חיי הספנים, הסוסים שהיו אחראים על משיכת הסירות ועל החיים שמתחת לעיר.
בגלל ההיסטוריה המעניינת של המבנה כמחסן לאחסון קרח, תוכלו למצוא בו גם מידע מרתק על ייבוא הקרח מארצות הכפור שבסקנדינביה. הוא מתאר את מסעם של גושי הקרח בספינות הענקיות, דרך הסירות הקטנות ששטו בסמטאות העיר היישר אל מחסני הקרח הענקיים.
מוזיאון התעלות מתאים לכל המשפחה וגם הילדים ימצאו עניין בחוויית הלמידה המעשירה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=1KPmkxw_sW8
גלריית הדיוקנאות הלאומית
#על המוזיאון של הפורטרטים
בגלריה מוצגות דיוקנאות של דמויות היסטוריות בעלות חשיבות בהיסטוריה הבריטית. הגלריה הוקמה בשנת 1856 ובשנותיה הראשונות הוצגו כאן בעיקר מלכים, מדינאים וגנרלים, אך עם הזמן נפתחו תערוכות מתחלפות שהכניסו צבעים חדשים ודמויות מעניינות נוספות. בין הדיוקנאות במקום: וויליאם שייקספיר, פול מקרטני, הנסיכה דיאנה, צ'ארלס דארווין, המלך אדוארד השישי ועוד רבים אחרים.
הגלריה אמנם מוקפת במוזיאונים חשובים לא פחות (הגלריה הלאומית והטייט מודרן), אך היא נחשבת לאחד מהמוזיאונים לאמנות החשובים ביותר של לונדון. המקומיים מגיעים אליה בעיקר בתצוגות הליליות המתקיימות בה בימי חמישי ושישי.
אל המקום שבו אתם עומדים עכשיו, עברה הגלריה בשנת 1896 ובשנים שלאחר מכן התווספו לה עוד 2 אגפים.
בגלריה תמצאו מעל 11,000 ציורים, 220,000 צילומים, פסלים ומיצגי מולטימדיה שונים.
עקב ההתקפות הגרמניות, נהרס המבנה בזמן מלחמת העולם השנייה, אך הוא שוקם יחסית מהר.
בגלריה מוצגות דיוקנאות של דמויות היסטוריות בעלות חשיבות בהיסטוריה הבריטית. הגלריה הוקמה בשנת 1856 ובשנותיה הראשונות הוצגו כאן בעיקר מלכים, מדינאים וגנרלים, אך עם הזמן נפתחו תערוכות מתחלפות שהכניסו צבעים חדשים ודמויות מעניינות נוספות. בין הדיוקנאות במקום: וויליאם שייקספיר, פול מקרטני, הנסיכה דיאנה, צ'ארלס דארווין, המלך אדוארד השישי ועוד רבים אחרים.
הגלריה אמנם מוקפת במוזיאונים חשובים לא פחות (הגלריה הלאומית והטייט מודרן), אך היא נחשבת לאחד מהמוזיאונים לאמנות החשובים ביותר של לונדון. המקומיים מגיעים אליה בעיקר בתצוגות הליליות המתקיימות בה בימי חמישי ושישי.
אל המקום שבו אתם עומדים עכשיו, עברה הגלריה בשנת 1896 ובשנים שלאחר מכן התווספו לה עוד 2 אגפים.
בגלריה תמצאו מעל 11,000 ציורים, 220,000 צילומים, פסלים ומיצגי מולטימדיה שונים.
עקב ההתקפות הגרמניות, נהרס המבנה בזמן מלחמת העולם השנייה, אך הוא שוקם יחסית מהר.
מוזיאון הורנימן
#על המוזיאון האתנוגרפי עם האוסף התרבותי מהעולם הגדול
המוזיאון בעל אוסף האמנות הגדול והמגוון מציג תערוכות ממגוון תרבויות מרחבי העולם. הוא ממוקם בשכונת פורסט היל בדרום לונדון. הרעיון למוזיאון הגיע ביוזמתו של סוחר התה פרדריק ג'ון הורנימן, מכיוון שרצה מקום ראוי להציג את האוספים שלו: כלי נגינה, אוספים אתנוגרפיים, מאובנים, צמחים ובעלי חיים. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1901 והיום תמצאו בו יותר מ-350,000 מוצגים בתחומים שונים.
בין המבנים שנמצאים בו נמצא "המרכז להבנת הסביבה". המוזיאון מנוהל על ידי מחלקת התרבות, התקשורת והספורט של בריטניה.
אם תצאו החוצה מהמוזיאון, תראו את הגנים הקסומים והמטופחים שמסביבו. אלו משתרעים על פני 65,000 מטרים רבועים. יש בגנים מסלול הליכה, גן חיות קטן, חממה שהיא מבנה היסטורי לשימור ובניין תזמורת.
המוזיאון בעל אוסף האמנות הגדול והמגוון מציג תערוכות ממגוון תרבויות מרחבי העולם. הוא ממוקם בשכונת פורסט היל בדרום לונדון. הרעיון למוזיאון הגיע ביוזמתו של סוחר התה פרדריק ג'ון הורנימן, מכיוון שרצה מקום ראוי להציג את האוספים שלו: כלי נגינה, אוספים אתנוגרפיים, מאובנים, צמחים ובעלי חיים. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1901 והיום תמצאו בו יותר מ-350,000 מוצגים בתחומים שונים.
בין המבנים שנמצאים בו נמצא "המרכז להבנת הסביבה". המוזיאון מנוהל על ידי מחלקת התרבות, התקשורת והספורט של בריטניה.
אם תצאו החוצה מהמוזיאון, תראו את הגנים הקסומים והמטופחים שמסביבו. אלו משתרעים על פני 65,000 מטרים רבועים. יש בגנים מסלול הליכה, גן חיות קטן, חממה שהיא מבנה היסטורי לשימור ובניין תזמורת.
