שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
שער החירות של רודוס העתיקה
החמאם של רודוס נסגר
מקדש אפרודיטה ברודוס
המוזיאון היהודי ובית הכנסת ברודוס
העיר העתיקה של רודוס
רחוב האבירים
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס
המוזיאון לאמנות ביזנטית
ארמון ראשי המסדר
#על שער הכניסה אל העיר העתיקה
לעיר העתיקה של רודוס יש 11 שערים שונים. אחד הבולטים והגדולים שבהם הוא "שער החירות" של רודוס (Pili Eleftherias), או "שער החופש" - שער שהוא נקודת הכניסה המומלצת לסיור ראשון בעיר העתיקה.
דומה שדרך "שער החירות" אפשר להכניס הכל לעיר העתיקה, החל מבני אדם, העוברים בשערים הקטנים שלצידו, דרך אופנועים, מכוניות ואפילו אוטובוסים שלמים.
ואכן, בסיור לעיר העתיקה מתחילים או מסיימים לרוב בשער הזה, כי ממש בסמוך לו נמצאות תחנות האוטובוסים והמוניות העיקריות של העיר. בתוך העיר העתיקה, ממש בסמוך ל"שער החירות", נמצאים שרידיו של מקדש אפרודיטה, שנבנה במאה השלישית לפני הספירה. זוהי נקודת התחלה לכל סיור בחלק העתיק של רודוס.
לעיר העתיקה של רודוס יש 11 שערים שונים. אחד הבולטים והגדולים שבהם הוא "שער החירות" של רודוס (Pili Eleftherias), או "שער החופש" - שער שהוא נקודת הכניסה המומלצת לסיור ראשון בעיר העתיקה.
דומה שדרך "שער החירות" אפשר להכניס הכל לעיר העתיקה, החל מבני אדם, העוברים בשערים הקטנים שלצידו, דרך אופנועים, מכוניות ואפילו אוטובוסים שלמים.
ואכן, בסיור לעיר העתיקה מתחילים או מסיימים לרוב בשער הזה, כי ממש בסמוך לו נמצאות תחנות האוטובוסים והמוניות העיקריות של העיר. בתוך העיר העתיקה, ממש בסמוך ל"שער החירות", נמצאים שרידיו של מקדש אפרודיטה, שנבנה במאה השלישית לפני הספירה. זוהי נקודת התחלה לכל סיור בחלק העתיק של רודוס.
#על החמאם הטורקי באי היווני
כבר כמה שנים שהחמאם ברודוס (Rhodes Hamam) סגור.
החמאם הזה נבנה במאה ה-16 על ידי השלטון התורכי. בעשורים האחרונים הוא שופץ וחזר לתפקד כבית מרחץ. אין כמו מקלחת באגני הרחצה הרחבים שבחדרי האבן מלאי האדים, כדי לחוש את החיים ברודוס של לפני 400 שנה.
החמאם בעיר העתיקה, בית מרחץ תורכי, הוא ירושה עות'מנית שמעניקה חוויה ים תיכונית ותורכית של ממש. יש בו הפרדה מסורתית בין נשים לגברים והאווירה, כמה מפתיע, מיוזעת.
#טיפים
יש בחמאם הפרדה בין נשים וגברים.
הביאו מראש מגבת ובגד ים.
כבר כמה שנים שהחמאם ברודוס (Rhodes Hamam) סגור.
החמאם הזה נבנה במאה ה-16 על ידי השלטון התורכי. בעשורים האחרונים הוא שופץ וחזר לתפקד כבית מרחץ. אין כמו מקלחת באגני הרחצה הרחבים שבחדרי האבן מלאי האדים, כדי לחוש את החיים ברודוס של לפני 400 שנה.
החמאם בעיר העתיקה, בית מרחץ תורכי, הוא ירושה עות'מנית שמעניקה חוויה ים תיכונית ותורכית של ממש. יש בו הפרדה מסורתית בין נשים לגברים והאווירה, כמה מפתיע, מיוזעת.
#טיפים
יש בחמאם הפרדה בין נשים וגברים.
הביאו מראש מגבת ובגד ים.
#על המקדש העתיק של אפרודיטה ברודוס
בין מגרש החנייה שליד שער החירות של רודוס, למשכנו העתיק של המושל העות'מני, נמצאים שרידי מקדש אפרודיטה (Temple of Aphrodite וביוונית Ναός Αφροδίτης).
זהו מקדש דורי, שעומד כאן מהמאה ה-3 לפני הספירה. לצד פינות החמד שהותירו בעיר העתיקה של רודוס האבירים הצלבנים, התורכים העות'מנים והאיטלקים של מוסוליני, לצד אדריכלות ומבנים ביזאנטיים, ונציאניים ואיטלקיים מהמאה ה-20, נותרו להם כאן גם השרידים ההלניסטיים הללו, שרידים מעבר של אמונה באלי המיתולוגיה היוונית.
זהו מתחם המקודש לאפרודיטה, אלת היופי היוונית. המקדש איפשר ליוונים של העת העתיקה באי, לעבוד ולסגוד לאלה היפה.
יש כאן אוסף של שרידים עתיקים וחורבות, הכוללות אבנים ועמודים עתיקים.
במקדש התגלה פסלה של אפרודיטה, אלת האהבה והיופי של יוון. לא תוכלו לראות אותו כאן, שכן הפסל התגלה בזמן החפירות הארכיאולוגיות במקדש והועבר למוזיאון הארכיאולוגי של העיר, שנמצא בקרבת מקום.
#טיפים
בחזית המקדש תוכלו לראות מפה של העיר ותרשים מפורט של המקדש, שיכול לסייע בהתמצאות באתר הארכיאולוגי. תוכלו להיעזר גם בהסברים שבלוחות המידע שבאתר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ojnhAYPa_-w
בין מגרש החנייה שליד שער החירות של רודוס, למשכנו העתיק של המושל העות'מני, נמצאים שרידי מקדש אפרודיטה (Temple of Aphrodite וביוונית Ναός Αφροδίτης).
זהו מקדש דורי, שעומד כאן מהמאה ה-3 לפני הספירה. לצד פינות החמד שהותירו בעיר העתיקה של רודוס האבירים הצלבנים, התורכים העות'מנים והאיטלקים של מוסוליני, לצד אדריכלות ומבנים ביזאנטיים, ונציאניים ואיטלקיים מהמאה ה-20, נותרו להם כאן גם השרידים ההלניסטיים הללו, שרידים מעבר של אמונה באלי המיתולוגיה היוונית.
זהו מתחם המקודש לאפרודיטה, אלת היופי היוונית. המקדש איפשר ליוונים של העת העתיקה באי, לעבוד ולסגוד לאלה היפה.
יש כאן אוסף של שרידים עתיקים וחורבות, הכוללות אבנים ועמודים עתיקים.
במקדש התגלה פסלה של אפרודיטה, אלת האהבה והיופי של יוון. לא תוכלו לראות אותו כאן, שכן הפסל התגלה בזמן החפירות הארכיאולוגיות במקדש והועבר למוזיאון הארכיאולוגי של העיר, שנמצא בקרבת מקום.
#טיפים
בחזית המקדש תוכלו לראות מפה של העיר ותרשים מפורט של המקדש, שיכול לסייע בהתמצאות באתר הארכיאולוגי. תוכלו להיעזר גם בהסברים שבלוחות המידע שבאתר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ojnhAYPa_-w
#על המוזיאון היהודי של רודוס
מטרתו של המוזיאון היהודי ברודוס (The Acropolis of Rhodes) היא לשמר ולהציג את המורשת, התרבות וההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר רודוס, קהילה ששגשגה כאן עד למלחמת העולם השנייה.
המוזיאון נמצא בבית הכנסת "קהל שלום", שבסמטת סִימִיוּ (Symiou), ברובע היהודי של העיר. זהו בית הכנסת הפעיל היחידי באי והוא הוקם בשנת 1577. בבית הכנסת שכאן מתקיימות עדיין תפילות, בעיקר בחגים היהודיים המרכזיים.
כיום חיים עדיין ברודוס עשרות בודדות של יהודים ולכן בעונת התיירות בית הכנסת הזה פועל כמרכז מבקרים וכמוזיאון קטן לתולדות הקהילה היהודית המקומית.
המוזיאון הוקם כאן בשנת 1997, על ידי יהודי מקומי בשם אהרון חסון. מאז הוא מהווה מוקד עניין ליהודים וישראלים בעיקר, המבקרים באי.
את ההיסטוריה והמורשת של יהודי רודוס מתעד המוזיאון הקטן באמצעות מוצגים מגוונים ואביזרים יהודיים אותנטיים, מתקופות שונות בהיסטוריה של הקהילה היהודית העתיקה, שחייתה כאן עד השואה. לצד תשמישי קדושה, כמו טליתות, תפילין וכיפות ופריטי לבוש יהודיים שונים, ניתן לצפות כאן בתצלומים, ציורים ומסמכים, המתעדים את חיי היומיום של אנשי הקהילה.
כל העת עוסקת כאן הקרן להיסטוריה יהודית של רודוס ברכש וקליטה של פריטים חדשים, המאפשרים להעשיר את אוסף המוצגים שבמוזיאון.
בחנות המתנות הקטנה של המוזיאון תמצאו ספרים על יהדות יוון ודיסקים בשפת הלאדינו, בה דיברו מרבית אנשי הקהילה, רובם ממגורשי ספרד.
#אדריכלות בית הכנסת
כמו בתי כנסת אחרים, באירופה של ימי הביניים, גם כאן קשה לזהות מבחוץ שהמבנה הדו-קומתי שלפניכם הוא בית כנסת פעיל ותוסס. בעבר גם לא הופיעו על קיר הבניין שלטי בית כנסת, כתובות או עיטורים יהודיים.
כך, תוך שמירה על פרופיל נמוך, ללא מגיני דוד או סממנים יהודיים מבחוץ, נישא בניין התפילה מעל לסמטה הצדדית ולא משך תשומת לב. היהודים בימי הביניים נהגו להתמקם במבנים "רגילים" שכאלה, עם חזיתות שלא מסגירות את תפקיד הבניין, כדי שלא לבלוט ולא לעורר את זעם השלטון והשכנים, שהיו בני דתות שליטות ושהיהודים היו נתונים במידה רבה לחסדיהם וחששו מהם.
לפיכך, כדי שלא למשוך תשומת לב, אטומה חזית בית הכנסת במפלס הרחוב. רק בקומה העליונה יש שורת חלונות, המאירים את אולם התפילה. גם הכניסה והיציאה של בית הכנסת הם מחצר פנימית קטנה, ששמרה אז על ביטחון היהודים המתפללים, במיוחד בתקופות קשות של מתח דתי.
את הקישוטים וההשקעה העיצובית השאירו אז היהודים לתוך בית הכנסת. בחלל התפילה תראו 3 קשתות, אחת מרכזית וגדולה ושתי קשתות קטנות מהצדדים. אלו בנויות על שני עמודים הבנויים מאבן כורכר. בניגוד לקירות בית הכנסת המטויחים בלבן, העמודים הללו חשופים ומאפשרים להכיר את אבן הכורכר. שמה של אבן הכורכר מגיע מהמילה הערבית כֻּרְכַּאר. זהו סלע מִשְקָע, שנוצר מהתאבנות בת מיליוני שנים, של חול ים ועצמות של בעלי חיים ימיים.
הכורכר היה חומר הבנייה שבו נבנו מרבית מבני העיר העתיקה ושרק במאות האחרונות הוחלף בבטון. מבנים רבים ברחבי המזרח התיכון נבנו מכורכר בעת העתיקה.
#מה לראות כאן?
שימו לב לדלת שבמרכז הקיר המזרחי של בית הכנסת. דלת זו מקשרת אל חצר אחורית שבה נהגו לקיים אז אירועים. משני צידיה של הדלת ראו את ארון הקודש שפוצל לשני ארונות. 3 מדרגות מובילות לכל ארון, שיטה שרווחה בבתי כנסת כאלו בימי הביניים והדגישה למתפללים את ארון הקודש. זה היה מעין פרדוקס שבו דווקא חלוקת ארון הקודש הבליטה וכיבדה אותו, בעיני המתפללים.
הרימו ראש אל קומת הגלריה שבחלל התפילה. זוהי תוספת מאוחרת לבית הכנסת, שנוספה בשנת 1930. היא נבנתה בשביל עזרת הנשים, שעד אז הייתה בחדר נפרד לגמרי מחלל התפילה העיקרי, ששימש את המתפללים הגברים. מנגד, במשך שנים רבות היה המנהג כאן להתפלל יחד, נשים וגברים.
שימו לב גם לסמלים היהודיים שעל הקירות כאן, כמו המנורה, הכתר, כינור דוד ולוחות הברית. בשל האיסור היהודי על ציורים בבית הכנסת, של דמויות אנושיות, בעלי חיים או תיאורים מסיפורי התנ"ך, שולבו כאן בעיקר הסמלים הללו ועיטורים מעולם הצמחים.
עיטורי הקיר הללו נעשו בטכניקה של טיח מכויר, שנקראת "סְטוּקוֹ" (Stucco). טכניקה זו נפוצה באדריכלות המוסלמית של ימי הביניים. היהודים, שחולקים עם האיסלאם את האיסור על ציור דמויות בבתי התפילה, אימצו את הטכניקה הזו, עוד לפני גירוש ספרד. בבתי הכנסת הספרדיים הם הרבו להשתמש בטכניקת ה"סְטוּקוֹ". גם בהמשך, לאחר הגירוש, היא מופיעה לא פעם בבתי הכנסת שבנו במקומות שבהם התיישבו.
את בית הקברות היהודי העתיק של העיר, שגילו 400 שנה, תוכלו לראות בעיר עצמה, מאחורי העיר העתיקה.
#טיפים
בחודשים נובמבר עד מרץ המוזיאון סגור ונפתח למבקרים רק בתיאום מראש, עם משרד הקהילה היהודית של רודוס.
נסו להגיע לבית הכנסת בימי שישי ובמיוחד בחגים ולהשלים מניין. מבין יהודי רודוס, נותרו כיום 2-3 משפחות בודדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sQZhyns4UE4
מטרתו של המוזיאון היהודי ברודוס (The Acropolis of Rhodes) היא לשמר ולהציג את המורשת, התרבות וההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר רודוס, קהילה ששגשגה כאן עד למלחמת העולם השנייה.
המוזיאון נמצא בבית הכנסת "קהל שלום", שבסמטת סִימִיוּ (Symiou), ברובע היהודי של העיר. זהו בית הכנסת הפעיל היחידי באי והוא הוקם בשנת 1577. בבית הכנסת שכאן מתקיימות עדיין תפילות, בעיקר בחגים היהודיים המרכזיים.
כיום חיים עדיין ברודוס עשרות בודדות של יהודים ולכן בעונת התיירות בית הכנסת הזה פועל כמרכז מבקרים וכמוזיאון קטן לתולדות הקהילה היהודית המקומית.
המוזיאון הוקם כאן בשנת 1997, על ידי יהודי מקומי בשם אהרון חסון. מאז הוא מהווה מוקד עניין ליהודים וישראלים בעיקר, המבקרים באי.
את ההיסטוריה והמורשת של יהודי רודוס מתעד המוזיאון הקטן באמצעות מוצגים מגוונים ואביזרים יהודיים אותנטיים, מתקופות שונות בהיסטוריה של הקהילה היהודית העתיקה, שחייתה כאן עד השואה. לצד תשמישי קדושה, כמו טליתות, תפילין וכיפות ופריטי לבוש יהודיים שונים, ניתן לצפות כאן בתצלומים, ציורים ומסמכים, המתעדים את חיי היומיום של אנשי הקהילה.
כל העת עוסקת כאן הקרן להיסטוריה יהודית של רודוס ברכש וקליטה של פריטים חדשים, המאפשרים להעשיר את אוסף המוצגים שבמוזיאון.
בחנות המתנות הקטנה של המוזיאון תמצאו ספרים על יהדות יוון ודיסקים בשפת הלאדינו, בה דיברו מרבית אנשי הקהילה, רובם ממגורשי ספרד.
#אדריכלות בית הכנסת
כמו בתי כנסת אחרים, באירופה של ימי הביניים, גם כאן קשה לזהות מבחוץ שהמבנה הדו-קומתי שלפניכם הוא בית כנסת פעיל ותוסס. בעבר גם לא הופיעו על קיר הבניין שלטי בית כנסת, כתובות או עיטורים יהודיים.
כך, תוך שמירה על פרופיל נמוך, ללא מגיני דוד או סממנים יהודיים מבחוץ, נישא בניין התפילה מעל לסמטה הצדדית ולא משך תשומת לב. היהודים בימי הביניים נהגו להתמקם במבנים "רגילים" שכאלה, עם חזיתות שלא מסגירות את תפקיד הבניין, כדי שלא לבלוט ולא לעורר את זעם השלטון והשכנים, שהיו בני דתות שליטות ושהיהודים היו נתונים במידה רבה לחסדיהם וחששו מהם.
לפיכך, כדי שלא למשוך תשומת לב, אטומה חזית בית הכנסת במפלס הרחוב. רק בקומה העליונה יש שורת חלונות, המאירים את אולם התפילה. גם הכניסה והיציאה של בית הכנסת הם מחצר פנימית קטנה, ששמרה אז על ביטחון היהודים המתפללים, במיוחד בתקופות קשות של מתח דתי.
את הקישוטים וההשקעה העיצובית השאירו אז היהודים לתוך בית הכנסת. בחלל התפילה תראו 3 קשתות, אחת מרכזית וגדולה ושתי קשתות קטנות מהצדדים. אלו בנויות על שני עמודים הבנויים מאבן כורכר. בניגוד לקירות בית הכנסת המטויחים בלבן, העמודים הללו חשופים ומאפשרים להכיר את אבן הכורכר. שמה של אבן הכורכר מגיע מהמילה הערבית כֻּרְכַּאר. זהו סלע מִשְקָע, שנוצר מהתאבנות בת מיליוני שנים, של חול ים ועצמות של בעלי חיים ימיים.
הכורכר היה חומר הבנייה שבו נבנו מרבית מבני העיר העתיקה ושרק במאות האחרונות הוחלף בבטון. מבנים רבים ברחבי המזרח התיכון נבנו מכורכר בעת העתיקה.
#מה לראות כאן?
שימו לב לדלת שבמרכז הקיר המזרחי של בית הכנסת. דלת זו מקשרת אל חצר אחורית שבה נהגו לקיים אז אירועים. משני צידיה של הדלת ראו את ארון הקודש שפוצל לשני ארונות. 3 מדרגות מובילות לכל ארון, שיטה שרווחה בבתי כנסת כאלו בימי הביניים והדגישה למתפללים את ארון הקודש. זה היה מעין פרדוקס שבו דווקא חלוקת ארון הקודש הבליטה וכיבדה אותו, בעיני המתפללים.
הרימו ראש אל קומת הגלריה שבחלל התפילה. זוהי תוספת מאוחרת לבית הכנסת, שנוספה בשנת 1930. היא נבנתה בשביל עזרת הנשים, שעד אז הייתה בחדר נפרד לגמרי מחלל התפילה העיקרי, ששימש את המתפללים הגברים. מנגד, במשך שנים רבות היה המנהג כאן להתפלל יחד, נשים וגברים.
שימו לב גם לסמלים היהודיים שעל הקירות כאן, כמו המנורה, הכתר, כינור דוד ולוחות הברית. בשל האיסור היהודי על ציורים בבית הכנסת, של דמויות אנושיות, בעלי חיים או תיאורים מסיפורי התנ"ך, שולבו כאן בעיקר הסמלים הללו ועיטורים מעולם הצמחים.
עיטורי הקיר הללו נעשו בטכניקה של טיח מכויר, שנקראת "סְטוּקוֹ" (Stucco). טכניקה זו נפוצה באדריכלות המוסלמית של ימי הביניים. היהודים, שחולקים עם האיסלאם את האיסור על ציור דמויות בבתי התפילה, אימצו את הטכניקה הזו, עוד לפני גירוש ספרד. בבתי הכנסת הספרדיים הם הרבו להשתמש בטכניקת ה"סְטוּקוֹ". גם בהמשך, לאחר הגירוש, היא מופיעה לא פעם בבתי הכנסת שבנו במקומות שבהם התיישבו.
את בית הקברות היהודי העתיק של העיר, שגילו 400 שנה, תוכלו לראות בעיר עצמה, מאחורי העיר העתיקה.
#טיפים
בחודשים נובמבר עד מרץ המוזיאון סגור ונפתח למבקרים רק בתיאום מראש, עם משרד הקהילה היהודית של רודוס.
נסו להגיע לבית הכנסת בימי שישי ובמיוחד בחגים ולהשלים מניין. מבין יהודי רודוס, נותרו כיום 2-3 משפחות בודדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sQZhyns4UE4
סיור רודוס העתיקה
#על העיר העתיקה של רודוס (Medieval Town of Rhodes)
העיר העתיקה של רודוס (Medieval City) היא עיר מוקפת חומה, מימי הביניים. למעשה, זוהי אחת הערים הימי-ביניימיות השמורות באירופה, מה שהביא להגדרתה כאתר מורשת תרבות עולמית.
העיר העתיקה כאן מחולקת לשני חלקים: האזור הצפוני והקטן יותר, שנקרא קולחיו (Collachio) והאזור הגדול שמדרום לו ושמו בורגו (Burgo).
לאור ההיסטוריה של רודוס לא מפתיע לגלות שהעיר שבין החומות היא אזור תיירות שמזכיר יותר בזאר תורכי מאשר עיר יוונית אופיינית. יש בו עשרות מסעדות, בתי קפה, חנויות לתיירים ומוזיאונים ומיקס מרתק של השפעות.
שיטוט בעיר העתיקה יגלה לכם ברחובות הצרים, מגוון רחב של בניינים עתיקים, מזרקות, כנסיות ומסגד. מרתק לחוות את השילוב מרתק של סגנונות אדריכלות מגוונים, המייצגים את התקופות השונות בהיסטוריה העשירה של רודוס. חוץ מהיוונים, בעיר הזו שלטו במהלך ההיסטוריה גם הרומים, העות'מנים והאיטלקים. לכן ניתן לראות בעיר העתיקה שילוב מהמם של מבנים משלל תקופות וסגנונות, בהתאם לתרבויות ששלטו באי.
חלק מהמבנים קשור לדתות של הכובשים, מה שמוביל לכך שבעיר העתיקה תראו כנסיות יווניות אורתודוקסיות, לצד מסגדים טורקיים וגם כאלה שבתקופות שונות היו גם וגם.
#חומות רודוס העתיקה
חומות העיר רודוס העתיקה הן אחד מסימני העיר והן מרשימות מאד. אורכן כמעט 4 קילומטרים ועוביים כ-12 מטר. לאורכן תראו מגדלים, עמדות שמירה, את שערי העיר והחפיר שמסביב.
טיול לאורכן של החומות המרשימות יגלה לכם את אחת הדוגמאות הטובות ביותר לביצורים מתקופת ימי הביניים.
הן אופייניות לביצורים מתקופת ימי הביניים, אך במקור הן נבנו בתקופה הביזנטית דווקא. בין המאות ה-14 וה-16, שיפצו האבירים ששלטו בעיר ובאי. כדי להגן על העיר מפולשים, הם שידרגו וחיזקו אותן משמעותית.
זה לא ממש עזר, במיוחד כשהחומות נפגעו במצור שעשה הצבא העות'מני כנגד העיר. לכן ב-1480 הן חוזקו ונבנו בחלקן מחדש בידי שלטון האבירים.
אורכן של החומות העתיקות הללו של רודוס הוא כ-4 קילומטרים. עוביין הוא 12 מטרים ורוחבה של תעלת המגן שמסביבן הוא מעל 21 מטרים. אם תצאו מבין החומות ותקיפו אותן, תוכלו לחוש היטב את עוצמת ההגנה שסיפקה החומה הזו לתושבי העיר וכמה היה קשה לחיילים העות'מנים להתמודד מול ההגנה המבוצרת הזו ולכבוש את העיר.
#החפיר של העיר
כמו שהיה נהוג בימי הביניים, העיר העתיקה של רודוס מוקפת חומה ומסביבה חפיר, שהוא תעלת מגן חפורה. תראו אותה לפני הכניסה לעיר העתיקה. התעלה העמוקה נועדה להקשות על התקפה וכיבוש בידי צבאות זרים וכך להגן על העיר.
רדו אל החפיר. ההליכה בחפיר הירוק, עם הדשא הטבעי שגדל בו, היא מרשימה וגם כיף אמיתי. מצד אחד שלכם מתנשאת החומה של העיר העתיקה. מהצד השני החומה החיצונית של תעלת המגן. אתם הולכים בשטח ירוק, שיש בו אפילו עצים מעטים, כשההרגשה היא של טבע בעיר.
בחומת העיר יש לא פחות מ-10 שערים. גשרים התלויים מעל החפיר מובילים אליהם. בעת התקפה הועלו הגשרים אל החומה ומנעו מהתוקפים להגיע בקלות אל שערי העיר ולתקוף אותם בכדי לפרוץ אל העיר.
#זכרונות מההיסטוריה של העיר
ההיסטוריה העשירה של העיר רודוס מתחילה כשהעיר נוסדה בשנת 408 לפני הספירה. מייסדיה באו מהערים שעל האי, לינדוס, קמירוס ויאליסוס.
בימי קדם ניצב כאן, בכניסה לנמל של רודוס, אחד משבעת פלאי עולם. זה היה הקולוסוס של אל השמש - פסל עצום ממדים, שעמד בכניסה לנמל של העיר, עד שחרב ברעידת אדמה.
אגב, בניגוד לאגדות וציורים רבים שהופצו בעולם במהלך השנים, הקולוסוס לא עמד כשכל רגל שלו בצד אחר של הכניסה לנמל והאניות מעולם לא עברו בין רגליו...
#תולדות העיר
רודוס נהנית מהיסטוריה מפוארת כשהמבנים השונים בה יכולים להעיד על הכובשים הרבים ששלטו בה, כולל יוונים, רומים, תורכים ואיטלקים. כל תרבות והחותם התרבותי, האמנותי והאדריכלי שלה. העיר הזו הייתה בזמנו נקודת האחיזה הנוצרית האחרונה, באזור שעליו הלכה והשתלטה אז האימפריה העות'מנית החזקה.
תרבויות שונות הטביעו, במהלך השנים, את חותמן בעיר העתיקה של רודוס. העיר רודוס נולדה בסביבות שנת 408 לפני הספירה.
הכובשים ששלטו הכי הרבה זמן בעיר העתיקה היו אבירי מסדר ג'ון הקדוש מירושלים, שכבשו את האי בימי הביניים. האבירים הללו שלטו ברודוס בין השנים 1308-1523 לספירה.
ארמון הגראנד מאסטר, שהיה המפקדה הראשית של אבירי מסדר ג'ון הקדוש, הוא אחד המבנים הגדולים והמרשימים שנבנו בימי הביניים בעיר העתיקה.
בשנת 1522, לאחר מצור של חצי שנה, הכניעו העות'מנים את האבירים. תחת שלטונם מיהרו העות'מנים המוסלמים לגרש את הנוצרים מהעיר העתיקה.
ואם בחלקה העליון של העיר תראו דוגמאות יפהפיות לאדריכלות גותית, באזור התחתון של רודוס תראו לא מעט דוגמאות אדריכליות של מבנים מקושטים ויפים שבנו כאן העות'מנים, מבנים שמהם שרדו עד היום בעיקר מסגדים ובתי מרחץ ציבוריים.
העיר העתיקה מימי הביניים:
https://youtu.be/EtZSFldTqvg
ובלילה:
https://youtu.be/RvRRCgkLjFE
העיר העתיקה של רודוס (Medieval City) היא עיר מוקפת חומה, מימי הביניים. למעשה, זוהי אחת הערים הימי-ביניימיות השמורות באירופה, מה שהביא להגדרתה כאתר מורשת תרבות עולמית.
העיר העתיקה כאן מחולקת לשני חלקים: האזור הצפוני והקטן יותר, שנקרא קולחיו (Collachio) והאזור הגדול שמדרום לו ושמו בורגו (Burgo).
לאור ההיסטוריה של רודוס לא מפתיע לגלות שהעיר שבין החומות היא אזור תיירות שמזכיר יותר בזאר תורכי מאשר עיר יוונית אופיינית. יש בו עשרות מסעדות, בתי קפה, חנויות לתיירים ומוזיאונים ומיקס מרתק של השפעות.
שיטוט בעיר העתיקה יגלה לכם ברחובות הצרים, מגוון רחב של בניינים עתיקים, מזרקות, כנסיות ומסגד. מרתק לחוות את השילוב מרתק של סגנונות אדריכלות מגוונים, המייצגים את התקופות השונות בהיסטוריה העשירה של רודוס. חוץ מהיוונים, בעיר הזו שלטו במהלך ההיסטוריה גם הרומים, העות'מנים והאיטלקים. לכן ניתן לראות בעיר העתיקה שילוב מהמם של מבנים משלל תקופות וסגנונות, בהתאם לתרבויות ששלטו באי.
חלק מהמבנים קשור לדתות של הכובשים, מה שמוביל לכך שבעיר העתיקה תראו כנסיות יווניות אורתודוקסיות, לצד מסגדים טורקיים וגם כאלה שבתקופות שונות היו גם וגם.
#חומות רודוס העתיקה
חומות העיר רודוס העתיקה הן אחד מסימני העיר והן מרשימות מאד. אורכן כמעט 4 קילומטרים ועוביים כ-12 מטר. לאורכן תראו מגדלים, עמדות שמירה, את שערי העיר והחפיר שמסביב.
טיול לאורכן של החומות המרשימות יגלה לכם את אחת הדוגמאות הטובות ביותר לביצורים מתקופת ימי הביניים.
הן אופייניות לביצורים מתקופת ימי הביניים, אך במקור הן נבנו בתקופה הביזנטית דווקא. בין המאות ה-14 וה-16, שיפצו האבירים ששלטו בעיר ובאי. כדי להגן על העיר מפולשים, הם שידרגו וחיזקו אותן משמעותית.
זה לא ממש עזר, במיוחד כשהחומות נפגעו במצור שעשה הצבא העות'מני כנגד העיר. לכן ב-1480 הן חוזקו ונבנו בחלקן מחדש בידי שלטון האבירים.
אורכן של החומות העתיקות הללו של רודוס הוא כ-4 קילומטרים. עוביין הוא 12 מטרים ורוחבה של תעלת המגן שמסביבן הוא מעל 21 מטרים. אם תצאו מבין החומות ותקיפו אותן, תוכלו לחוש היטב את עוצמת ההגנה שסיפקה החומה הזו לתושבי העיר וכמה היה קשה לחיילים העות'מנים להתמודד מול ההגנה המבוצרת הזו ולכבוש את העיר.
#החפיר של העיר
כמו שהיה נהוג בימי הביניים, העיר העתיקה של רודוס מוקפת חומה ומסביבה חפיר, שהוא תעלת מגן חפורה. תראו אותה לפני הכניסה לעיר העתיקה. התעלה העמוקה נועדה להקשות על התקפה וכיבוש בידי צבאות זרים וכך להגן על העיר.
רדו אל החפיר. ההליכה בחפיר הירוק, עם הדשא הטבעי שגדל בו, היא מרשימה וגם כיף אמיתי. מצד אחד שלכם מתנשאת החומה של העיר העתיקה. מהצד השני החומה החיצונית של תעלת המגן. אתם הולכים בשטח ירוק, שיש בו אפילו עצים מעטים, כשההרגשה היא של טבע בעיר.
בחומת העיר יש לא פחות מ-10 שערים. גשרים התלויים מעל החפיר מובילים אליהם. בעת התקפה הועלו הגשרים אל החומה ומנעו מהתוקפים להגיע בקלות אל שערי העיר ולתקוף אותם בכדי לפרוץ אל העיר.
#זכרונות מההיסטוריה של העיר
ההיסטוריה העשירה של העיר רודוס מתחילה כשהעיר נוסדה בשנת 408 לפני הספירה. מייסדיה באו מהערים שעל האי, לינדוס, קמירוס ויאליסוס.
בימי קדם ניצב כאן, בכניסה לנמל של רודוס, אחד משבעת פלאי עולם. זה היה הקולוסוס של אל השמש - פסל עצום ממדים, שעמד בכניסה לנמל של העיר, עד שחרב ברעידת אדמה.
אגב, בניגוד לאגדות וציורים רבים שהופצו בעולם במהלך השנים, הקולוסוס לא עמד כשכל רגל שלו בצד אחר של הכניסה לנמל והאניות מעולם לא עברו בין רגליו...
#תולדות העיר
רודוס נהנית מהיסטוריה מפוארת כשהמבנים השונים בה יכולים להעיד על הכובשים הרבים ששלטו בה, כולל יוונים, רומים, תורכים ואיטלקים. כל תרבות והחותם התרבותי, האמנותי והאדריכלי שלה. העיר הזו הייתה בזמנו נקודת האחיזה הנוצרית האחרונה, באזור שעליו הלכה והשתלטה אז האימפריה העות'מנית החזקה.
תרבויות שונות הטביעו, במהלך השנים, את חותמן בעיר העתיקה של רודוס. העיר רודוס נולדה בסביבות שנת 408 לפני הספירה.
הכובשים ששלטו הכי הרבה זמן בעיר העתיקה היו אבירי מסדר ג'ון הקדוש מירושלים, שכבשו את האי בימי הביניים. האבירים הללו שלטו ברודוס בין השנים 1308-1523 לספירה.
ארמון הגראנד מאסטר, שהיה המפקדה הראשית של אבירי מסדר ג'ון הקדוש, הוא אחד המבנים הגדולים והמרשימים שנבנו בימי הביניים בעיר העתיקה.
בשנת 1522, לאחר מצור של חצי שנה, הכניעו העות'מנים את האבירים. תחת שלטונם מיהרו העות'מנים המוסלמים לגרש את הנוצרים מהעיר העתיקה.
ואם בחלקה העליון של העיר תראו דוגמאות יפהפיות לאדריכלות גותית, באזור התחתון של רודוס תראו לא מעט דוגמאות אדריכליות של מבנים מקושטים ויפים שבנו כאן העות'מנים, מבנים שמהם שרדו עד היום בעיקר מסגדים ובתי מרחץ ציבוריים.
העיר העתיקה מימי הביניים:
https://youtu.be/EtZSFldTqvg
ובלילה:
https://youtu.be/RvRRCgkLjFE
#על רחוב של מסדר האבירים הצלבנים ברודוס
רחוב האבירים (Knights' Street) או שדרת האבירים של רודוס, הם שמותיו של הרחוב העתיק בו שכנו בתי האבן של ה"לשונות", שהיו האגודות הלאומיות, קבוצות האבירים שמהם הורכב מסדר ההוספיטלרים. כאן היו בתי המגורים של האבירים הללו. כל בית נבנה בצורה אחידה, כשבקומת הקרקע היו הסוסים והקומות העליונות נועדו לאבירים.
זהו הרחוב המפורסם, החשוב והמרשים ביותר באזור הקולקיום (Collachium) שבעיר העתיקה. הוא מוביל לארמון של הגרנד מסטר, "האדון הגדול". הרחוב כולו מרוצף אבנים שחורות לבנות ואין בו הרבה פעילות, כי בבתים העתיקים פועלים כל מיני גופים ממשלתיים.
בבנייני אבן המרשימים, בעלי הקשתות הגותיות, נהגו האבירים לא רק ללון. כאן התכנסו האבירים בימי הביניים לארוחות המשותפות. יש כאן בית לכל אחת משבע קבוצות האבירים ב"לשונות" של המסדר. ה"לשונות" הללו כוללים את צרפת, אנגליה, איטליה, גרמניה, פרובנס, אראגון ואוברניי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/eypjJzQuL5c
רחוב האבירים (Knights' Street) או שדרת האבירים של רודוס, הם שמותיו של הרחוב העתיק בו שכנו בתי האבן של ה"לשונות", שהיו האגודות הלאומיות, קבוצות האבירים שמהם הורכב מסדר ההוספיטלרים. כאן היו בתי המגורים של האבירים הללו. כל בית נבנה בצורה אחידה, כשבקומת הקרקע היו הסוסים והקומות העליונות נועדו לאבירים.
זהו הרחוב המפורסם, החשוב והמרשים ביותר באזור הקולקיום (Collachium) שבעיר העתיקה. הוא מוביל לארמון של הגרנד מסטר, "האדון הגדול". הרחוב כולו מרוצף אבנים שחורות לבנות ואין בו הרבה פעילות, כי בבתים העתיקים פועלים כל מיני גופים ממשלתיים.
בבנייני אבן המרשימים, בעלי הקשתות הגותיות, נהגו האבירים לא רק ללון. כאן התכנסו האבירים בימי הביניים לארוחות המשותפות. יש כאן בית לכל אחת משבע קבוצות האבירים ב"לשונות" של המסדר. ה"לשונות" הללו כוללים את צרפת, אנגליה, איטליה, גרמניה, פרובנס, אראגון ואוברניי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/eypjJzQuL5c
#על המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס (Rhodes Archaeological museum) הוא ללא ספק מהאטרקציות החשובות בעיר העתיקה, במיוחד לחובבי העתיקות וההיסטוריה. זהו מוזיאון מאורגן ומסודר, שבו מספר גלריות וחצר מטופחת ויפה.
בחדריו המרווחים של המוזיאון היפהפה תוכלו לפגוש מגוון אדיר של פסלים, כדים, תכשיטים ומטבעות, לצד מוזאיקות ופריטים רבים נוספים. מכל אלה ניבטות ההיסטוריה והאמנות העשירות של האי, מהתקופה המיקנית הקדומה, דרך התקופות ההלניסטית והביזנטית ועד לימי הביניים. אז שלטו ברודוס האבירים ההוספיטלרים, צלבנים אמיצים ועוצמתיים, שהגנו מכאן על אירופה כנגד האסלאם המתפשט.
המוזיאון היפה ומרובה הקשתות והעמודים, נמצא במבנה של מבצר ביזנטי שבימי הביניים שימש כבית-חולים צבאי של האבירים ועבר במשך השנים שימור ושיחזור נרחבים.
#מה רואים כאן?
המוצגים במוזיאון הארכיאולוגי מתפרסים על פני תקופות ארוכות, מהתרבות המיקנית, שהיא התקופה העתיקה ביותר כאן, דרך התקופה ההלניסטית, תקופת השיא של רודוס והאיים הסמוכים ועד התקופה הביזנטית ועידן ימי הביניים - תקופת שלטון האבירים באי.
שניים מהמוצגים המיוחדים במוזיאון הם המצבה המפורסמת של קליאריסטה (Kaliarista) ופסל השיש "אפרודיטה מרודוס", ללא ספק היצירה הידועה ביותר במוזיאון. את פסל האפרודיטה מרודוס, תמצאו ככל הנראה באחד החדרים הקטנים במוזיאון.
המוצגים כאן מסודרים כך שלא ייצרו תחושת עומס וייערמו בכמויות גדולות, כפי שקורה לא פעם במוזיאונים לארכיאולוגיה.
בקומה הראשונה תראו מגוון פסלים גדולים וחלקי מצבות מרשימות מכל חלקי האי.
בקומה השנייה חדרים תקופתיים, עם פסלים, כדים ואבני חן עתיקות, שהובאו מהחפירות בערי האי יאליסוס וקמיירוס.
יפים במיוחד כאן הם הפסיפסים המרהיבים, מהתקופה ההלניסטית, הפזורים ברחבי המוזיאון ובחצר היפה. לצידם תראו את פסלי האלים ההלניסטיים, לצד מגוון של פסלים קלאסיים, יווניים ורומיים, שנמצאו בחפירות בסביבה.
שימו לב לקברי מסדר האבירים ולתבליטים שעל גבי המצבות, המתארים את האביר הקבור בכל אחד מהקברים, על נשקו ובגדיו.
#תולדות המקום
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס הוא מבנה יפה ומרובה קשתות ועמודים, הנמצא בבניין עתיק, שהיה בעבר הרחוק מבצר ביזנטי.
בשנת 1440 החלו לבנות את המבנה הזה מחדש ו-50 שנה אחר כך הסתיימה הבנייה. אז הוקם כאן בית החולים הראשון של רודוס. הבניין היה לבית-החולים הצבאי של האבירים. בית החולים המרשים, שמשקיף על הגן שבחצרו, שופץ ונבנה אז בפקודה דתית, כשמטרת האבירים בו הייתה להקדיש את עצמם למניעת התפשטות האסלאם ולטיפול בחולים ובעניים שבאי.
במשך השנים שעברו מאז, המבנה עבר שימור ושיחזור נרחבים. בראשית המאה ה-20, למשל, הוא שופץ שוב, ביחד עם מבנים נוספים מאותה תקופה, על ידי האיטלקים, ששלטו אז ברודוס ובאיים שבסביבה.
בימינו הוסב המבצר ובית חולים לשעבר, למוזיאון ארכיאולוגי יפה. מאז 1916 מוצגים במבנה המוזיאון לארכיאולוגיה, בו אתם נמצאים, ממצאים עתיקים ומרשימים, מכל רחבי האי והאיים הסמוכים.
#אדריכלות המבנה
מבנה המוזיאון ברודוס נבנה בסגנון גותי, עם אלמנטים של הרנסאנס. כמו מבנים רבים מתקופת האבירים, גם הוא מרשים במיוחד.
במרכז המבנה מרובה הקשתות והעמודים, יש חצר פנימית נאה וארקדה יפה בת שתי קומות.
בקומה הראשונה תראו אולמות ענק שבהם תראו את הממצאים הרבים מהאיים הדודקנסיים.
מהאכסדרה המרכזית והארוכה שבקומה השנייה מגיעים לחדרי תצוגה, כשכל אחד מוקדש לתקופה או לנושא אחר.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.
שווה לרכוש כרטיס כניסה משולב למוזיאון ולביקור בארמון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/35_M3FTNMrU
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס (Rhodes Archaeological museum) הוא ללא ספק מהאטרקציות החשובות בעיר העתיקה, במיוחד לחובבי העתיקות וההיסטוריה. זהו מוזיאון מאורגן ומסודר, שבו מספר גלריות וחצר מטופחת ויפה.
בחדריו המרווחים של המוזיאון היפהפה תוכלו לפגוש מגוון אדיר של פסלים, כדים, תכשיטים ומטבעות, לצד מוזאיקות ופריטים רבים נוספים. מכל אלה ניבטות ההיסטוריה והאמנות העשירות של האי, מהתקופה המיקנית הקדומה, דרך התקופות ההלניסטית והביזנטית ועד לימי הביניים. אז שלטו ברודוס האבירים ההוספיטלרים, צלבנים אמיצים ועוצמתיים, שהגנו מכאן על אירופה כנגד האסלאם המתפשט.
המוזיאון היפה ומרובה הקשתות והעמודים, נמצא במבנה של מבצר ביזנטי שבימי הביניים שימש כבית-חולים צבאי של האבירים ועבר במשך השנים שימור ושיחזור נרחבים.
#מה רואים כאן?
המוצגים במוזיאון הארכיאולוגי מתפרסים על פני תקופות ארוכות, מהתרבות המיקנית, שהיא התקופה העתיקה ביותר כאן, דרך התקופה ההלניסטית, תקופת השיא של רודוס והאיים הסמוכים ועד התקופה הביזנטית ועידן ימי הביניים - תקופת שלטון האבירים באי.
שניים מהמוצגים המיוחדים במוזיאון הם המצבה המפורסמת של קליאריסטה (Kaliarista) ופסל השיש "אפרודיטה מרודוס", ללא ספק היצירה הידועה ביותר במוזיאון. את פסל האפרודיטה מרודוס, תמצאו ככל הנראה באחד החדרים הקטנים במוזיאון.
המוצגים כאן מסודרים כך שלא ייצרו תחושת עומס וייערמו בכמויות גדולות, כפי שקורה לא פעם במוזיאונים לארכיאולוגיה.
בקומה הראשונה תראו מגוון פסלים גדולים וחלקי מצבות מרשימות מכל חלקי האי.
בקומה השנייה חדרים תקופתיים, עם פסלים, כדים ואבני חן עתיקות, שהובאו מהחפירות בערי האי יאליסוס וקמיירוס.
יפים במיוחד כאן הם הפסיפסים המרהיבים, מהתקופה ההלניסטית, הפזורים ברחבי המוזיאון ובחצר היפה. לצידם תראו את פסלי האלים ההלניסטיים, לצד מגוון של פסלים קלאסיים, יווניים ורומיים, שנמצאו בחפירות בסביבה.
שימו לב לקברי מסדר האבירים ולתבליטים שעל גבי המצבות, המתארים את האביר הקבור בכל אחד מהקברים, על נשקו ובגדיו.
#תולדות המקום
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס הוא מבנה יפה ומרובה קשתות ועמודים, הנמצא בבניין עתיק, שהיה בעבר הרחוק מבצר ביזנטי.
בשנת 1440 החלו לבנות את המבנה הזה מחדש ו-50 שנה אחר כך הסתיימה הבנייה. אז הוקם כאן בית החולים הראשון של רודוס. הבניין היה לבית-החולים הצבאי של האבירים. בית החולים המרשים, שמשקיף על הגן שבחצרו, שופץ ונבנה אז בפקודה דתית, כשמטרת האבירים בו הייתה להקדיש את עצמם למניעת התפשטות האסלאם ולטיפול בחולים ובעניים שבאי.
במשך השנים שעברו מאז, המבנה עבר שימור ושיחזור נרחבים. בראשית המאה ה-20, למשל, הוא שופץ שוב, ביחד עם מבנים נוספים מאותה תקופה, על ידי האיטלקים, ששלטו אז ברודוס ובאיים שבסביבה.
בימינו הוסב המבצר ובית חולים לשעבר, למוזיאון ארכיאולוגי יפה. מאז 1916 מוצגים במבנה המוזיאון לארכיאולוגיה, בו אתם נמצאים, ממצאים עתיקים ומרשימים, מכל רחבי האי והאיים הסמוכים.
#אדריכלות המבנה
מבנה המוזיאון ברודוס נבנה בסגנון גותי, עם אלמנטים של הרנסאנס. כמו מבנים רבים מתקופת האבירים, גם הוא מרשים במיוחד.
במרכז המבנה מרובה הקשתות והעמודים, יש חצר פנימית נאה וארקדה יפה בת שתי קומות.
בקומה הראשונה תראו אולמות ענק שבהם תראו את הממצאים הרבים מהאיים הדודקנסיים.
מהאכסדרה המרכזית והארוכה שבקומה השנייה מגיעים לחדרי תצוגה, כשכל אחד מוקדש לתקופה או לנושא אחר.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.
שווה לרכוש כרטיס כניסה משולב למוזיאון ולביקור בארמון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/35_M3FTNMrU
#על המוזיאון לאמנות מהתקופה הביזנטית
המוזיאון לאמנות ביזנטית ברודוס (Rhodes Byzantine museum) מציג יצירות ביזנטיות מרתקות ומשמש כמוזיאון לאמנות התקופה הזו בעיר.
זהו מוזיאון לא גדול, עם מגוון מוצגים מרשים. הוא נמצא ב"כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), כנסייה ביזנטית, ששמה ביוונית "פאנאגיה טו קסטרו" (Panagia tou Kastrou).
המוזיאון מציג תערוכת ציורים ביזנטיים ופוסט-ביזנטיים, כמו פסיפסים מהתקופה הנוצרית הקדומה של האי. יש כאן פסלים, סמלים, פרסקאות ואיקונות של קדושים נוצריים מהמאות ה-17 וה-18.
#על הכנסייה בה שוכן המוזיאון
את המוזיאון הביזנטי משמשת "כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), שהיא לא פחות מעניינת ממנו ונבנתה באותה תקופה בדיוק.
כנסיית מריה הקדושה, שנולדה בסביבות המאה ה-11, ניצבת אל מול הכיכר שבקצה רחוב איפוטון (Ippoton), בעיר העתיקה.
במהלך השנים עברה הכנסייה שינויים אדריכליים רבים. השלטונות שהתחלפו באי והדתות השולטות הביאו לכך שהוכנסו בה לא מעט שינויים ותוספות רבות.
הכנסייה פעלה ככנסייה ביזנטית עד המאה ה-13. בשנים 1319-1334 עברה הכנסייה הביזנטית שיפוץ יסודי, בידי המסדר הצלבני של אבירי מסדר סנט ג'ון. היא המשיכה לפעול כך עד הכיבוש התורכי עות'מני.
מאוחר יותר, ב-1523, שינו התורכים את ייעודו של המבנה. אז הפכו אותה השלטונות העות'מנים למסגד בשם "אנדרום קאמי" (Enderoum) והוסיפו לו תוספות שונות. את מגדל הפעמונים הם הפכו למינארט גבוה, צריח מוסלמי שממנו קרא המואזין למאמינים לחמש התפילות היומיות של המוסלמים.
אגב, באותם ימים המסגד היה ידוע יותר בכינוי "המסגד האדום", על שום "הדם הנוצרי שנשפך כאן כמו מים", עם הכיבוש התורכי.
300 שנה אחר כך, בעת שלטונם, הסירו השליטים האיטלקים את הצריח ואת שאר התוספות המוסלמיות והחזירו את המבנה להיות כנסיה, ממש כמו בהתחלה.
ביקור בכנסייה היפה יציג לכם, ביחד עם מוצגי המוזיאון הביזנטי שבה, את ציורי הקיר היפים שעל קירותיה ועל תקרתה. הם מהמאה ה-14.
#טיפים
המוזיאון סגור בימי שני ופתוח כל יום אחר, משעה 08:30 עד 16:00.
המוזיאון לאמנות ביזנטית ברודוס (Rhodes Byzantine museum) מציג יצירות ביזנטיות מרתקות ומשמש כמוזיאון לאמנות התקופה הזו בעיר.
זהו מוזיאון לא גדול, עם מגוון מוצגים מרשים. הוא נמצא ב"כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), כנסייה ביזנטית, ששמה ביוונית "פאנאגיה טו קסטרו" (Panagia tou Kastrou).
המוזיאון מציג תערוכת ציורים ביזנטיים ופוסט-ביזנטיים, כמו פסיפסים מהתקופה הנוצרית הקדומה של האי. יש כאן פסלים, סמלים, פרסקאות ואיקונות של קדושים נוצריים מהמאות ה-17 וה-18.
#על הכנסייה בה שוכן המוזיאון
את המוזיאון הביזנטי משמשת "כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), שהיא לא פחות מעניינת ממנו ונבנתה באותה תקופה בדיוק.
כנסיית מריה הקדושה, שנולדה בסביבות המאה ה-11, ניצבת אל מול הכיכר שבקצה רחוב איפוטון (Ippoton), בעיר העתיקה.
במהלך השנים עברה הכנסייה שינויים אדריכליים רבים. השלטונות שהתחלפו באי והדתות השולטות הביאו לכך שהוכנסו בה לא מעט שינויים ותוספות רבות.
הכנסייה פעלה ככנסייה ביזנטית עד המאה ה-13. בשנים 1319-1334 עברה הכנסייה הביזנטית שיפוץ יסודי, בידי המסדר הצלבני של אבירי מסדר סנט ג'ון. היא המשיכה לפעול כך עד הכיבוש התורכי עות'מני.
מאוחר יותר, ב-1523, שינו התורכים את ייעודו של המבנה. אז הפכו אותה השלטונות העות'מנים למסגד בשם "אנדרום קאמי" (Enderoum) והוסיפו לו תוספות שונות. את מגדל הפעמונים הם הפכו למינארט גבוה, צריח מוסלמי שממנו קרא המואזין למאמינים לחמש התפילות היומיות של המוסלמים.
אגב, באותם ימים המסגד היה ידוע יותר בכינוי "המסגד האדום", על שום "הדם הנוצרי שנשפך כאן כמו מים", עם הכיבוש התורכי.
300 שנה אחר כך, בעת שלטונם, הסירו השליטים האיטלקים את הצריח ואת שאר התוספות המוסלמיות והחזירו את המבנה להיות כנסיה, ממש כמו בהתחלה.
ביקור בכנסייה היפה יציג לכם, ביחד עם מוצגי המוזיאון הביזנטי שבה, את ציורי הקיר היפים שעל קירותיה ועל תקרתה. הם מהמאה ה-14.
#טיפים
המוזיאון סגור בימי שני ופתוח כל יום אחר, משעה 08:30 עד 16:00.
#על ארמון ימי הביניים המשוכפל
אם חשבתם ששכפול מקומות מפורסמים בעולם הוא המצאה חדשה שנולדה בסין, הרי שטעיתם בהחלט. "ארמון ראשי המסדר" (Palace of the Grand Masters), שבו אתם נמצאים, נבנה במאה ה-14, כהעתק של ארמון האפיפיורים שבעיר אַוִוינְיוֹן שבדרום צרפת.
הארמון, הממוקם ברובע האבירים בצפון העיר, הוא למעשה מצודה צלבנית מרשימה, ששימשה כמשכנם של אבירי מסדר ג'ון. אבל את מראהו המרשים, כפי שהוא כיום, קיבל הארמון, לאחר שיפוצו על ידי האיטלקים. הללו הכינו את הארמון, ששימש במהלך ההיסטוריה, גם כבית כלא עות'מני, להיות ארמון הקיץ של המלך האיטלקי של תקופתו ובהמשך של הדיקטטור מוסוליני.
סיור ברחבי הטירה יארך כשעה ויוביל אתכם דרך אלפי שנים היסטוריה. בתוך הטירה הענקית הזו תראו שרידים מתקופת ימי הביניים, לצד מוזאיקות מהמאה ה-1 לספירה, רהיטים מתקופת הרנסאנס ותבליטים ופסלים עתיקים שהובאו לרודוס מהאי קוס.
לסיום, טיילו על החומות המסיביות של הארמון והשקיפו מהן על העיר העתיקה כולה.
#תולדות הארמון
האווירה בארמון ראשי המסדר שברובע האבירים, בצפון העיר העתיקה, היא של ימי הביניים. הוא הוקם במאה ה-14 ושימש אז כמשכנם של אבירי מסדר סנט ג'ון, הצלבנים.
בשנת 1522, רודוס נכבשה בידי העות'מנים, לאחר מצור של כמה חודשים, תחת סולימן המפואר. בעת שלטון התורכים באי, שימש הארמון כבית כלא עות'מני. בשנת 1856 נהרס הארמון בהתפוצצות של מחסן תחמושת, שהחריבה אז את מחצית העיר.
ב-1912, נכבש האי בידי האיטלקים וב-1937 הארמון שופץ ביוזמתו של המושל האיטלקי האחרון באי. הארמון שופץ ועוצב מחדש על ידי האיטלקים, בכוונה שישמש כמעון קיץ למלך איטליה ולאחר מכן לרודן מוסוליני. לאחר שיפוצו בידי האיטלקים, זכה הארמון למראה הנוכחי והמרשים שלו. להיסטוריה יש את הדרכים המשעשעות שלה, כי בסופו של דבר לא המלך ויקטור עמנואל, שהמושל חלם שייהנה מבילוי חופשה בארמון הזה, ולא מוסוליני ששלט אחריו, איש מהם לא הגיע לכאן.
כך או כך, בשיפוץ שעשו האיטלקים, נוספו לארמון ציורי קיר מרשימים, רצפות פסיפס, ריהוט עתיק וגרמי מדרגות עשויים שיש איטלקי. את כל הפריטים הללו ניתן לראות במוזיאון הקטן שבארמון, לצד מוצגים רבים ונוספים מההיסטוריה העתיקה של האי.
#מה אפשר לראות כאן?
רבים רואים בארמון ראש המסדר את המבנה היפה ברודוס ואף באיי הדודקנס בכלל. כאן מרגישים ממש את ההיסטוריה.
הכניסה לחצר הארמון היא דרך שער אמבואז (Amboise) שבחומות העיר. בתוכו תראו פסיפסים שהובאו מהאי קוס, לצד פריטים מתקופות היסטוריות שונות, כמו תבליטים, פסלים, ורהיטים מתקופת הרנסנס.
בשיפוץ האיטלקי, שבו קיבל הארמון העתיק את מראהו המרשים והנוכחי, נוספו לו ציורי קיר מרשימים, המוצגים בקומה השנייה, לצד רצפות פסיפס יפות שהובאו מהאי קוס. יש כאן גם ריהוט עתיק וגרמי מדרגות משיש איטלקי. כל אלה מוצגים כיום במוזיאון לתולדות רודוס, ששוכן בארמון, לצד מגוון גדול של פריטים נוספים מההיסטוריה המפוארת של רודוס.
מחלונות המוזיאון תראו את הנוף הנהדר של העיר רודוס ואולי אף תהנו מבריזה עדינה של רוח ים קרירה ומרעננת. במוזיאון מוצגות גם תערוכות מתחלפות וזמניות, שהופכות כל ביקור בו לשונה מקודמיו.
#טיפים
בימי ראשון תוכלו לצפות כאן עם הילדים בשחזור לתיירים של קרב בין הצלבנים לעות'מנים.
צאו לטייל על חומות הארמון המרשימות והשקיפו על העיר העתיקה מלמעלה.
הכניסה חינם לילדים, לסטודנטים עם כרטיס סטודנט ולמבוגרים מעל גיל 65, בעלי אזרחות אירופאית.
בשטח הארמון יש קפה טוב, חטיפים וסנדביצ'ים, בדוכן שבו ניתן גם לקבוע נקודת מפגש.
אם חשבתם ששכפול מקומות מפורסמים בעולם הוא המצאה חדשה שנולדה בסין, הרי שטעיתם בהחלט. "ארמון ראשי המסדר" (Palace of the Grand Masters), שבו אתם נמצאים, נבנה במאה ה-14, כהעתק של ארמון האפיפיורים שבעיר אַוִוינְיוֹן שבדרום צרפת.
הארמון, הממוקם ברובע האבירים בצפון העיר, הוא למעשה מצודה צלבנית מרשימה, ששימשה כמשכנם של אבירי מסדר ג'ון. אבל את מראהו המרשים, כפי שהוא כיום, קיבל הארמון, לאחר שיפוצו על ידי האיטלקים. הללו הכינו את הארמון, ששימש במהלך ההיסטוריה, גם כבית כלא עות'מני, להיות ארמון הקיץ של המלך האיטלקי של תקופתו ובהמשך של הדיקטטור מוסוליני.
סיור ברחבי הטירה יארך כשעה ויוביל אתכם דרך אלפי שנים היסטוריה. בתוך הטירה הענקית הזו תראו שרידים מתקופת ימי הביניים, לצד מוזאיקות מהמאה ה-1 לספירה, רהיטים מתקופת הרנסאנס ותבליטים ופסלים עתיקים שהובאו לרודוס מהאי קוס.
לסיום, טיילו על החומות המסיביות של הארמון והשקיפו מהן על העיר העתיקה כולה.
#תולדות הארמון
האווירה בארמון ראשי המסדר שברובע האבירים, בצפון העיר העתיקה, היא של ימי הביניים. הוא הוקם במאה ה-14 ושימש אז כמשכנם של אבירי מסדר סנט ג'ון, הצלבנים.
בשנת 1522, רודוס נכבשה בידי העות'מנים, לאחר מצור של כמה חודשים, תחת סולימן המפואר. בעת שלטון התורכים באי, שימש הארמון כבית כלא עות'מני. בשנת 1856 נהרס הארמון בהתפוצצות של מחסן תחמושת, שהחריבה אז את מחצית העיר.
ב-1912, נכבש האי בידי האיטלקים וב-1937 הארמון שופץ ביוזמתו של המושל האיטלקי האחרון באי. הארמון שופץ ועוצב מחדש על ידי האיטלקים, בכוונה שישמש כמעון קיץ למלך איטליה ולאחר מכן לרודן מוסוליני. לאחר שיפוצו בידי האיטלקים, זכה הארמון למראה הנוכחי והמרשים שלו. להיסטוריה יש את הדרכים המשעשעות שלה, כי בסופו של דבר לא המלך ויקטור עמנואל, שהמושל חלם שייהנה מבילוי חופשה בארמון הזה, ולא מוסוליני ששלט אחריו, איש מהם לא הגיע לכאן.
כך או כך, בשיפוץ שעשו האיטלקים, נוספו לארמון ציורי קיר מרשימים, רצפות פסיפס, ריהוט עתיק וגרמי מדרגות עשויים שיש איטלקי. את כל הפריטים הללו ניתן לראות במוזיאון הקטן שבארמון, לצד מוצגים רבים ונוספים מההיסטוריה העתיקה של האי.
#מה אפשר לראות כאן?
רבים רואים בארמון ראש המסדר את המבנה היפה ברודוס ואף באיי הדודקנס בכלל. כאן מרגישים ממש את ההיסטוריה.
הכניסה לחצר הארמון היא דרך שער אמבואז (Amboise) שבחומות העיר. בתוכו תראו פסיפסים שהובאו מהאי קוס, לצד פריטים מתקופות היסטוריות שונות, כמו תבליטים, פסלים, ורהיטים מתקופת הרנסנס.
בשיפוץ האיטלקי, שבו קיבל הארמון העתיק את מראהו המרשים והנוכחי, נוספו לו ציורי קיר מרשימים, המוצגים בקומה השנייה, לצד רצפות פסיפס יפות שהובאו מהאי קוס. יש כאן גם ריהוט עתיק וגרמי מדרגות משיש איטלקי. כל אלה מוצגים כיום במוזיאון לתולדות רודוס, ששוכן בארמון, לצד מגוון גדול של פריטים נוספים מההיסטוריה המפוארת של רודוס.
מחלונות המוזיאון תראו את הנוף הנהדר של העיר רודוס ואולי אף תהנו מבריזה עדינה של רוח ים קרירה ומרעננת. במוזיאון מוצגות גם תערוכות מתחלפות וזמניות, שהופכות כל ביקור בו לשונה מקודמיו.
#טיפים
בימי ראשון תוכלו לצפות כאן עם הילדים בשחזור לתיירים של קרב בין הצלבנים לעות'מנים.
צאו לטייל על חומות הארמון המרשימות והשקיפו על העיר העתיקה מלמעלה.
הכניסה חינם לילדים, לסטודנטים עם כרטיס סטודנט ולמבוגרים מעל גיל 65, בעלי אזרחות אירופאית.
בשטח הארמון יש קפה טוב, חטיפים וסנדביצ'ים, בדוכן שבו ניתן גם לקבוע נקודת מפגש.
כיכר הקדושים היהודים
#על הכיכר שמנציחה את יהודי רודוס
"כיכר הקדושים היהודים" (La Juderia), או כיכר ה”מרטירים היהודים”, היא כיכר לזכר 1,673 היהודים, תושבי רודוס, שנשלחו מהעיר למחנות המוות בשואה. מכאן הובלו בשנת 1943, כל יהודי הקהילה אל מחנות ההשמדה, על ידי הנאצים. בתיהם נתפסו על ידי תושבי המקום ולא הוחזרו מעולם.
האנדרטה הזו היא לא רק אתר הנצחה לקהילה היהודית שהיתה כאן והושמדה במלחמת העולם השנייה. בעבר ניצבו כאן חנויות קטנות ובתים שהיו שייכים ליהודי העיר, אבל המקום נפגע מהפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה.
במרכז העיר העתיקה, בצל עצים ענקיים, במרכזה של הכיכר ההומה אדם, ניצבת אנדרטה כהה, שדי קל לפספס. זוהי אנדרטת הגרניט לזכר יהודי העיר, שנחנכה ביוני 2002. היא הוקדשה אז לזכר 1604 אנשי הקהילה היהודית של רודוס שנספו בשואה. יש לאנדרטה 6 צדדים. על כל אחד מהם יש את הכתובת בשפה אחרת, ביניהן יוונית, אנגלית, צרפתית, איטלקית ולדינו: "לזכרון תמיד של 1604 הקורבנות, יהודי רודוס וקוס, שנספו במחנות המוות של הצורר הנאצי".
בכיכר יש כיום חנויות מזכרות לתיירים ומסעדות לתיירים. במרחק של חצי דקה של הליכה מהכיכר, תמצאו את עצמכם אל מול בית הכנסת "קהל שלום".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Qfw_YiP9mgk
"כיכר הקדושים היהודים" (La Juderia), או כיכר ה”מרטירים היהודים”, היא כיכר לזכר 1,673 היהודים, תושבי רודוס, שנשלחו מהעיר למחנות המוות בשואה. מכאן הובלו בשנת 1943, כל יהודי הקהילה אל מחנות ההשמדה, על ידי הנאצים. בתיהם נתפסו על ידי תושבי המקום ולא הוחזרו מעולם.
האנדרטה הזו היא לא רק אתר הנצחה לקהילה היהודית שהיתה כאן והושמדה במלחמת העולם השנייה. בעבר ניצבו כאן חנויות קטנות ובתים שהיו שייכים ליהודי העיר, אבל המקום נפגע מהפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה.
במרכז העיר העתיקה, בצל עצים ענקיים, במרכזה של הכיכר ההומה אדם, ניצבת אנדרטה כהה, שדי קל לפספס. זוהי אנדרטת הגרניט לזכר יהודי העיר, שנחנכה ביוני 2002. היא הוקדשה אז לזכר 1604 אנשי הקהילה היהודית של רודוס שנספו בשואה. יש לאנדרטה 6 צדדים. על כל אחד מהם יש את הכתובת בשפה אחרת, ביניהן יוונית, אנגלית, צרפתית, איטלקית ולדינו: "לזכרון תמיד של 1604 הקורבנות, יהודי רודוס וקוס, שנספו במחנות המוות של הצורר הנאצי".
בכיכר יש כיום חנויות מזכרות לתיירים ומסעדות לתיירים. במרחק של חצי דקה של הליכה מהכיכר, תמצאו את עצמכם אל מול בית הכנסת "קהל שלום".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Qfw_YiP9mgk
רחוב סוקרטס
#על רחוב השופינג של העיר העתיקה ברודוס
את רחוב סוקרטס (Sokratous) או שדרת סוקרטס, ניתן להגדיר כרחוב השופינג של רודוס. זהו רחוב מלא בחנויות מותגים ומזכרות, שכולן ממוקמות בבניינים היסטוריים ומשוחזרים.
בשדרת סוקרטס ובכיכר היפוקרטס שלידה מרוכזות חנויות של רשתות בינלאומיות, לצד בוטיקים של פירמות יווניות ומעצבים מקומיים. לצד אופנה עכשווית ובינלאומית, הרחוב הזה הוא פשוט גן עדן של חנויות ודוכנים עם עבודות יד וחפצי נוי לבית. יש כאן מחירים לכל כיס, מרשתות האופנה העולמיות והמוכרות ועד לחנויות היוקרה וחנויות לעבודות אומנות יוונית מקורית ויצירות אמנות מודרנית.
בשעות הערב הרחוב הופך לרחוב הבילויים של העיר, כשבמועדונים והברים שבו מתרכזים לא מעט מחיי הלילה של רודוס.
מבט מקרוב לרחוב סוקרטס והעיר העתיקה:
https://youtu.be/3QHn1uI_6YA
את רחוב סוקרטס (Sokratous) או שדרת סוקרטס, ניתן להגדיר כרחוב השופינג של רודוס. זהו רחוב מלא בחנויות מותגים ומזכרות, שכולן ממוקמות בבניינים היסטוריים ומשוחזרים.
בשדרת סוקרטס ובכיכר היפוקרטס שלידה מרוכזות חנויות של רשתות בינלאומיות, לצד בוטיקים של פירמות יווניות ומעצבים מקומיים. לצד אופנה עכשווית ובינלאומית, הרחוב הזה הוא פשוט גן עדן של חנויות ודוכנים עם עבודות יד וחפצי נוי לבית. יש כאן מחירים לכל כיס, מרשתות האופנה העולמיות והמוכרות ועד לחנויות היוקרה וחנויות לעבודות אומנות יוונית מקורית ויצירות אמנות מודרנית.
בשעות הערב הרחוב הופך לרחוב הבילויים של העיר, כשבמועדונים והברים שבו מתרכזים לא מעט מחיי הלילה של רודוס.
מבט מקרוב לרחוב סוקרטס והעיר העתיקה:
https://youtu.be/3QHn1uI_6YA
