רחוב קסטרו מציע את האזור הצבעוני והמשעשע ביותר ברחבי סן פרנסיסקו. הרחוב ורובע קסטרו כולו מהווים את מרכז הקהילה הגאה בעיר ואת שכונת הגייז הידועה וכנראה החשובה ביותר בעולם.

דגל הגאווה הצבעוני, שמתנוסס מעל שמו של רובע הקסטרו (The Castro) במפת העיר, מסגירים את אופיו המיוחד של הרובע הזה בעיר סן פרנסיסקו. אי אפשר לטעות לרגע לגבי הרובע הקטן והצבעוני הזה, שרבים מכנים בפשטות "גן העדן של הקהילה הגאה".

כאן מתגוררים הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים בהמוניהם. הם חיים ומבלים באחד המקומות הפתוחים והמקבלים שיש. שפע דגלי הגאווה המתנוססים מעל גגות הרובע ומעבר החצייה המפורסם ברחוב קסטרו, שנצבע בצבעי הקהילה, הם אות גאווה וסמל לדרך הארוכה והאמיצה שעשו חברי הקהילה הזו, במאבקם לשוויון זכויות.

הקסטרו מהווה מרכז התרבות העולמי של הקהילה וסמל למאבק של הקהילה הגאה לשוויון זכויות, מרכז הפעילות של הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים בעיר, אך גם בית לשוכנים בו ומקום לחיות בו.

והרובע הזה פתוח ומארח גם אורחים שהם סטרייטים לגמרי. ברחוב קסטרו, למשל, תוכלו לערוך טיול רגוע ונעים, לצפות בחיי הרחוב של סן פרנסיסקו ולבלות, לשתות ולאכול בכיף.
ברחבי הקסטרו אפשר לראות המון דגלי גאווה על מרפסות הבתים, מחוץ לחנויות ועל עמודי התאורה.

שימו לב גם לאדריכלות הספרדית הקולוניאלית, שכל כך בולטת ברחוב ולבתי הקפה וה"גיי ברים" של רחוב הקסטרו. בהם מתקיימים לא מעט אירועים ומסיבות של אנשי הקהילה, אך הם לכולם.

ברחוב קסטרו בולט מאד גם ה-Rainbow Honor Walk. זהו מעבר חצייה מפורסם שיש בו אמירה חברתית. מאז שהוא נצבע בצבעי דגל הגאווה, הוא מהווה את אחד הסמלים המצולמים ביותר בשכונה. אל מעבר החצייה הזה מגיעים תיירים רבים, כדי להצטלם לידו וכשהם פוסעים עליו, ממש כמו שרבים נוהגים לעשות מאז שנות ה-60 בלונדון, במעבר החצייה של אבי רוד.

הגיעו לצומת הרחובות קסטרו ומרקט. זו כיכר על שם הארווי מילק, חבר המועצה ההומוסקסואל הראשון של סן פרנסיסקו, שנרצח בשנת 1978. בכיכר תראו דגל ענק על מוט גבוה.

לאורך רחוב הקסטרו תוכלו לראות כמה תיאטראות ובתי קולנוע. לצד סרטים בינלאומיים, מציגים כאן לא מעט קולנוע שעוסק באורח החיים של קהילת הלהט"ב או שהיוצרים נמנים עליה הקהילה הזו.

במפגש של רחוב הקסטרו עם רחוב 17 תוכלו לראות את פארק המשולש הוורוד. כאן ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה ההומוסקסואלים, במלחמת העולם השנייה. בשל נטייתם המינית הם נרצחו במחנות הריכוז וההשמדה.

במפגש של רחוב הקסטרו עם רחוב 18 נמצאת צומת מרכזית נוספת. כאן מתקיימים תהלוכות, אירועי קהילה משמעותיים וגם הפגנות, אם כי פחות מבעבר.
במהלך חודש יוני, מדי שנה, מתקיים ברחוב קסטרו וברובע כולו "מצעד הגאווה" של סן פרנסיסקו. מצעד הגאווה הזה הוא אחד האירועים הגדולים, הצבעוניים והחשובים מסוגו, בעולם כולו.

האירוע מושך אליו עשרות אלפי תיירים וחברי קהילה, מכל רחבי ארצות הברית ומארצות רבות בעולם.

בילוי כאן, במסגרת או בסמוך לאירועי מצעד הגאווה של רחוב הקסטרו, מאפשר להשתתף באירועים שווים ובחגיגות מיוחדות.

אחד מהם הוא "פסטיבל הקולנוע הוורוד" שמתקיים ברובע קסטרו אחת לשנה.

גם אירועי "ליל כל הקדושים" של הרובע זוכים לביקוש והמון תשומת לב בעיר. האירועים והמסיבות המעולות שאנשי הקהילה מקיימים כאן, נחשבים מאד פופולאריים, גם בקרב תושבי קליפורניה וגם אצל תיירים, הנוהרים לרובע מהעולם כולו.
כיום מוכר הקסטרו בכל העולם ונודע כרובע ההומוסקסואלים הראשון בעולם וגם כגדול שבהם. אבל לא תמיד היה כאן כל כך קל, פתוח או מזמין.

בשנות ה-30 של המאה הקודמת היווה הרובע מרכז החיים של אירים ממעמד הפועלים. אז עוד לא היה כאן שום סימן לעתידו הלהט"בי של המקום.

אבל במהלך מלחמת העולם השנייה החלו להגיע לקסטרו חיילים רבים, ששוחררו באותה תקופה בגלל נטייתם המינית.

בשנות ה-60 הייתה כבר שכונת הקסטרו המרכז ההומוסקסואלי של קליפורניה וזה התחזק עוד יותר בזמן ההיפים, שדגלו באהבה חופשית וקבלה של כולם.

בעקבות מהפכת ילדי הפרחים שסן פרנסיסקו הייתה המרכז שלה וה"קיץ של אהבה" בשנת 1967, זכה כבר הרובע לשמו כמרכז הגייז של אמריקה. בשנות ה-70 הטא כבר מהווה מוקד משיכה להומואים ולסביות, מכל רחבי ארה"ב.

בשנות ה-70 נרצח על רקע נטייתו המינית, איש הקהילה הארווי מילק, שהיה חבר במועצת העיר סן פרנסיסקו. ביחד איתו מרצח גם ראש העיר. הרצח והאירועים שאחריו הפכו למנוע של קבלה וסובלנות כלפי אנשי הקהילה הגאה בעיר ומכאן הופך הרובע למרכז עולמי של קהילה הלהט"ב.

מבט מקרוב:

מעבר החצייה המפורסם:

האלווין ברחוב:

ביקור במקום:

הדרכה: