מנזר גלאטי (Gelati monastery), הממוקם על צלע יער באזור קוטאיסי, הוא קומפלקס מרהיב של מספר מנזרים.

המקום, שקיים מאז ימי הביניים, הפך מאז הרנסנס למרכז דתי חשוב. כיום הוא נחשב לאחת הכנסיות החשובות בגאורגיה ודוגמה נהדרת ויוצאת דופן לאדריכלות תור הזהב שלה.

בגלאטי נקברו במהלך הדורות מלכים ושליטים רבים מגאורגיה. הבולט שבהם הוא דוד הבנאי, המלך מהמאה ה-12 ומי שנחשב בתולדות הממלכה לחשוב ביותר שמלך בה.

קתדרלת הבתולה היא הכנסייה הראשית במתחם. פנים הקתדרלה כולל ציורי קיר עתיקים ונהדרים שהופכים אותה לאחת הקתדרלות הססגוניות והבהירות במדינה.
חלק גדול מציורי הקיר הצבעוניים תוכלו לראות כבר בכנסיית סנט ג'ורג' - הבניין הראשון שיקבל את פניכם כשתיכנסו למתחם ומכיל רבים מציורי הקיר המיוחדים שכאן.

כשיוצאים מהדלת המערבית של הקתדרלה רואים את כנסיית סנט ניקולס הקטנה יותר, הבנויה על בסיס ארקדי מרשים.

לידה נמצאת גם האקדמיה ההיסטורית, בה נכתבו כרוניקות ותרגומים חשובים. באקדמיה הזו לימדו ולמדו במאות הקודמות תיאולוגיה, מדעים, פילוסופיה וציור.

בקתדרלת הבתולה הראשית צוירו בין המאות ה-12 וה-18 ציורי קיר רבים. משקיף למטה מתקרת האפסיס תראו את הפסיפס המפורסם מ-1120. נראים בו מרים הבתולה והילד ישו, כשמשמאל המלאך מיכאל ומימין המלאך גבריאל.

כשפניכם אל המזבח, תראו על הקיר שמשמאלכם 6 דמויות של אצילים. מי שהצלב על כתפו השמאלית הוא המלך הגאורגי בגראט השלישי (Bagrat III). אבל זה שמחזיק בכנסייה הוא דוד הבנאי, גדול מלכי וגיבורי גאורגיה.

מה שמביא אותנו אל הקבר של "דוד הבנאי", המלך הדגול שהקים את המנזר המקורי. קברו נמצא בשער הדרומי של המנזר. המעניין הוא שבהפגנת צניעות של אדם גדול וחזק, הוא ביקש להיקבר כך שכל מי שנכנסים למנזר ידרכו על קברו. אבל המבקרים, לפחות בימינו, דווקא מקפידים היטב שלא לדרוך על קבר המלך הנערץ, המיתולוגי והחשוב בתולדות גאורגיה.
בשנת 1106 היה זה המלך דוד הבנאי שהקים את מנזר גלאטי. המקום יועד על ידו להיות מרכז ללמידה ותרבות נוצרית.

בספרות ימי הביניים מכנים אותו הכרוניקנים, שהיו כותבי ההיסטוריה של התקופה, בתור "אתונה חדשה" ו"ירושלים השנייה", שמות שמראים את חשיבותו והאימפקט של המקום בנצרות של התקופה.

בהתקפה עות'מנית על המתחם, בשנת 1510, הציתו אותו התורכים והותירו הרס רב. המלך בגרט השלישי היה זה ששיקם אותו בהמשך ההיסטוריה.

השתלטות קומוניסטית ב-1922 הביאה לגירוש הנזירים מכאן, אך ב-1988, בתום העידן הקומוניסטי, קודשו הכנסיות מחדש והנזירים שבו למקום.
תפילת הבוקר של יום ראשון היא חוויה נהדרת של שירה גאורגית נפלאה. היא מתחילה ב-10:00 ושווה להנות ממנה כבר מתחילתה.

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

ציורי הקיר:

תפילה: