הכנסייה הוותיקה שלפניכם עומדת כאן כבר מעל 700 שנה, ברובע החלונות האדומים. היא נבנתה כקפלה צנועה בשנת 1213, שנבנתה מקורות עץ, אך בשנת 1306 היא הוחלפה בכנסייה יציבה, עשויה אבן. היא נחנכה לראשונה על ידי הבישוף סנט ניקולאס. מאז ובמשך חמישה עשר דורות, עברה הכנסייה שיפוצים שוב ושוב.

משמעות המילה "אאוד" שמצויה בשם שלה, היא "ישן", ולכן שמה של הכנסייה בתרגום חופשי הוא "הכנסייה הישנה", כמובן בזכות ההיסטוריה המפוארת שלה.

במהלך המאה ה-16 הכנסייה נבזזה והושחתה לא מעט פעמים והמבנה המרכזי ספג הרס כבד. ציורי התקרה הם אולי היחידים שנשארו אותנטיים מהתקופה ההיא, בזכות גובהם שהציל אותם מהרס.

עם השנים הכנסייה היוותה לא רק מקום התכנסות דתי, אלא גם מחסה בעבור קבצנים ורוכלים שחיפשו מקום למכור את מרכולתם. הקלוויניסטים, שלקחו את הכנסייה תחת חסותם מהקתולים, במהלך המרד הספרדי, ניסו לסלק את הקבצנים. וכך, החל משנת 1578, הפכה הכנסייה גם לארכיון העיר אמסטרדם וניתן היה להירשם בה לנישואים.

כמו הרבה מבנים עתיקים ובעלי היסטוריה משמעותית, גם הכנסייה הזו נבנתה על בית קברות. זוהי הסיבה שהרצפה שלה כולה מורכבת משורות של מצבות. קבורים כאן קרוב ל-10,000 אזרחי אמסטרדם. ביניהם: הצייר פיטר לסטמן, שהיה המורה של צייר מפורסם לא פחות - רמברנדט. גם אשתו של רמברנדט קבורה כאן, החל משנת 1642. עוד קבורים כאן המשורר לורנס בייק ומושא השראתו של רמברנדט מהציור המפורסם "משמר הלילה", פרנס באנינג קוך.

בכנסייה מגדל גבוה ומרשים, שנחשב לאחד היפים, בזכות העיטורים ומערכת הפעמונים הענקית שלו.

מבט מקרוב על הכנסייה: