אל תתנו לסגנון הניאו-גותי של פנים קתדרלת לה אלמודנה (La Almudena) ולסגנון הניאו-קלאסי השולט בצידה החיצוני, להטעות אתכם. את הקתדרלה הזו חנך האפיפיור בשנת 1993. זאת על אף שהחלו לבנות אותה כמעט 120 שנה לפני כן, בשלהי המאה ה-19. בנייתה התמשכה עד סוף המאה ה-20 בעיקר בשל אירועים היסטוריים כמו מלחמת האזרחים והדיקטטורה של פרנקו.

שורשי הכנסייה המרשימה הזו, לפחות ברעיון לבנותה, הם כבר במאה ה-16. ההיסטוריה מלמדת שכבר בשנת 1518 התכוון מלך ספרד קרלוס ה-1 להקים קתדרלה במקום.

אבל כאמור, לקח 350 שנה עד שהחלו לבנות אותה ועוד כמעט 120 שנה עד שבנייתה הסתיימה. היא נקראת על שם הבתולה הקדושה ופטרונית העיר מדריד, מאז שנת 712 שבה נמצאה תמונה שלה נחבאת בחומות העיר. זה היה רגע לפני פלישת הערבים אל ספרד והשם שלה בא מהמילה הערבית "אלמודיינה", שפירושה "חומות העיר".
את הסגנון החיצוני של כנסיית "לה אלמודנה" שינו במהלך השנים, על מנת שתתאים למראהו של ארמון המלוכה שלידה. ועדיין, במבט בוחן תוכלו לראות עירוב מעניין, בין שערי הכניסה, המזכירים שערים של מצודות קסטילייניות ובין דלת הברונזה המעוטרת, שבה השפעות ניאו-גותיות ברורות.

על אף יופיה החיצוני של הכנסייה, הביקור בתוכה אינו הכרחי. אם בכל זאת נכנסתם, הביטו למעלה ונסו למצוא הקסגרמות בצורת מגן דוד בתקרת הקתדרלה. ההיסטוריונים עדיין לא יודעים כיצד הגיעו לכאן סמלים יהודיים, שנכללו מלכתחילה בתכנון.

לקתדרלה, שאורכה 104 מטרים ורוחבה 76, יש כיפה בקוטר של 20 מטרים. העיצוב בתוכה הוא מודרני וצנוע, במיוחד ביחס לכנסיות עתיקות יותר ושופעות פאר. מה שאגב, לא הפריע בשנת 2004 ליורש העצר הספרדי, פליפה נסיך אסטוריאס, להינשא כאן.
אם תרצו מתצפית על נוף העיר, עלו למרפסת העליונה שמתחת לכיפת הקתדרלה.

בחודשי הקיץ שווה לבקר כאן בשעות החום וליהנות מהפוגה קלה מהחום, בכנסייה הצוננת.

מבט מקרוב אל קתדרלת אלמודנה: