כיכר העיר שהתחדשה לה
כיכר דיזנגוף היא מהכיכרות האהובות והמוכרות בתל אביב. הכיכר, הקרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזנגוף, נבנתה בשנת 1934. היא תוכננה על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי, שהיה כה בולט בתל אביב של אותם ימים. התכנון שלה כלל את הבתים התואמים ודומים זה לזה שמסביבה, עם המרפסות המתעגלות, ועוד. הבתים הללו נבנו אמנם בידי אדריכלים שונים, אך על פי התכנון של האדריכלית ג'ניה אוורבוך, המעצבת והמתכננת הראשית של הכיכר המקורית.
בשנות ה-70 הוגבהה הכיכר, אל מעל רחוב דיזנגוף. בכך נוצר בה רצף של תנועה להולכי רגל, אך במקביל הכיכר התנתקה מהרחוב עצמו והפכה למתחם מוזנח יחסית, עם שטחי גינון ונוי קטנים מבעבר.
ב-2019, בתום שיפוץ יקר ושנוי במחלוקת, נפתחה מחדש הכיכר היפה של תל אביב. בעבודות שנמשכו יותר משנה חזרה כיכר דיזנגוף למראה הקלאסי והמקורי שלה. נהרסה ההגבהה שהייתה לה במשך 40 שנה ונבנה מחדש מעגל תנועה לכלי רכב, אף כי אינו שלם.
בתום העבודות הוצב מחדש במרכז הכיכר "מים ואש" - הפסל הקינטי עם המזרקה הצבעונית, שיצר הפסל יעקב אגם. בכך תמו הוויכוחים שבין העירייה לאמן, שהצליח לכפות על מתכנני הכיכר החדשים להשאיר את העבודה שלו בכיכר.
Main Photo by: Ovedc
