שער לאופולד (Vyšehrad Leopold Gate) שמהווה את שער הכניסה אל מצודת וישהראד שבפראג, הוא השער הבארוקי היפה ביותר בעיר.

השער שנבנה בין 1653-1672, תוכנן כשער הטירה. המתכנן שלו היה האדריכל האיטלקי המפורסם קרלו לורגו (Carlo Lurago). חוץ מהמעבר המרכזי הוא כולל שני מעברי צד קטנים שנועדו להולכי רגל.

השער מקושט בעמודים ומגן שעוצבו על ידי ג'ובאני בטיסטה אליו (Giovanni Battista Allio). ניתן לראות עדיין את חורי הגלגלת הכפולה, שבה שלטו בגשר הטירה.

את השער הזה, אגב, לא השלימו מעולם, לפחות מהבחינה הצבאית. כדי להגיע לעמדת הירי שבראשו, נאלצו החיילים לטפס על סולם שהונח על פלטפורמה ניידת, שהובאה לכאן על גלגלים.
שער לאופולד, כמו כל אזור וישהראד, אפוף גם הוא באגדות. האגדה המפחידה ביותר נולדה לפני הרבה שנים. זה התחיל כשחיילים ששמרו כאן על הכניסה אל הטירה, טענו שראו כאן את רוחו של חייל המשוטט כאן בלילה. מכאן נולדה האגדה על רוחו של קצין צרפתי, שמופיעה כאן בלילות של ירח מלא.

האמונה הייתה שזוהי רוחו של רב-סרן צרפתי שנהרג כאן בתקופה שווישהרד נכבשה בידי הצבא הצרפתי. הרוח, לפי האגדה, מחפשת לנקום את המוות הטראגי של הקצין. האמונה הרווחת בסביבה היא שהיה מקרה שבו רוחו של רב-הסרן ניסתה לחנוק את הזקיפים כאן ושהכדורים שהללו ירו לעברו פשוט עברו דרך גופו.

היום היו פוטרים את הסיפור במילים מזלזלות או היו עושים עליו סרט אימה, אבל פעם, בעידן אחר, לקחו סיפורים כאלה ברצינות. הסיפור המאיים הזה הביא לכך שבמשך שנים רבות החיילים ששמרו כאן היו אחוזי חרדה מהזוועות שתחולל רוחו של הקצין הצרפתי. הם עמדו על משמרתם בדריכות וייתכן, כך עולה בראשנו עכשיו, שכל האגדה הזו הייתה פרי המצאה של מפקדים, שרצו שהזקיפים ישמרו על עירנות...

הכניסה משער ליאופולד בווישהראד: