על ארמון עיריית סיינה
פלאצו או פלצו פובליקו (Palazzo Pubblico) הוא ארמון העיר החינני של העיר, המשמש כבית העירייה של סיינה וניצב בבסיס הכיכר המרכזית של העיר.
מה תראו כאן?
פלאצו פובליקו הוא בניין העירייה הגותי המרשים עם מגדלו הגבוה טורה דל מנג'ה (Torre del Mangia) בגובה 102 מטרים, השני בגובהו באיטליה.
שם המגדל, בעברית "מגדל האוכל", הוא כינוי מעניין במיוחד ומעורר סימן שאלה. הוא נגזר משמו של השומר ואיש הפעמון הראשון שלו, ג'ובאני די בלדוצ'יו, שזכה לכינוי "מנג'יאגוודאג'ני" (באיטלקית "אוכל הרווחים") כי הוא נהג לבזבז את כל כספו על מעדנים.
אבל נתחיל בקומת הקרקע של ארמון העיר. היא משמשת כבית העירייה של סיינה. בקומה שמעליה יושב המוזיאון העירוני (Museo Civico) שמציג פרסקאות עם אירועים היסטוריים ופוליטיים, לצד ציורים מהמאות ה-16 עד ה-18.
ונשוב אל "מגדל האוכל", כינויו של טורה דל מנג'ה, שהפך לשם עולם בזכות אותו פעמונאי בזבזן מהמאה ה-14. הטיפוס על 400 המדרגות אל ראש המגדל יציג לכם נוף עוצר נשימה של העיר והאזור הכפרי הסובב אותה.
בחצר ה-Palazzo Pubblico
תוכלו לראות שרידי של בובה עתיקה. הסיפור הוא שבשנת 1360, קצת כמו ה-AI של ימינו, התקינו במגדל שעון מכני ראשון, מה שהפך את תפקידו של הפעמונאי האנושי ללא רלוונטי. מה שהחליף אותו הייתה בובת אוטומט שזכתה לשם Mangia, הבובה שאת שרידיה אתם רואים כאן וזכתה לשמה - לזכרו של אותו ג'ובאני שנהג לבזבז את כל משכורתו על מאכלים שונים.
בבסיס המגדל נמצאת מרפסת פתוחה אל הכיכר שהיא בעצם הקאפלה די פיאצה שנבנתה כדי לציין את סיום המגיפה השחורה שעשתה שמות בתושבי העיר באמצע המאה ה-14 בעיר וסיימה את "תור הזהב" של סיינה.
בקצה הגבוה של ה"מניפה" (הכיכר בצורת המניפה שבחזית) שימו לב להעתק של "המזרקה העליזה" (Fonte Gaia). במהלך המאה ה-15 בנה אותה ג'אקופו דלה קרצ'ה, מי שהיה אחד האמנים הידועים בתולדות סיינה.
אדריכלות המבנה
כמו מרבית המבנים הבולטים של סיינה שבנויים בסגנון גותי ורומנסקי, מתאפיין תכנון ועיצוב הארמון, שהחל בשנת 1297, באדריכלות ימי הביניים עם השפעות גותיות - האדריכלות המובילה בתקופת השיא והפריחה של העיר.
חזית הארמון מעט קמורה, ככל הנראה כדי שתתאים לצורה הקעורה של הפיאצה דל קמפו. בסיס המבנה עצמו בנוי אבן, בעוד חלקיו העליונים בנויים לבנים.
מגדל הפעמונים שמעל הארמון הוא גבוה יותר מהמבנה הגבוה ביותר באיטליה של אותם ימים, הקמפנילה די ג'וטו שבדואומו של פירנצה.
את ה"טורה דל מנג'ה" בנו במאה ה-14 (בין השנים 1325-1344) כשעל ראשו בנוי מעין 'כתר' שעיצב הצייר ליפו ממי. בתוך הכתר של המבנה מותקן שעון מכני מהמאה ה-14. עיצובו נתן השראה למבנים רבים, ביניהם בתי העיריה של קופנהגן ואודנסה ומגדל השעון באוניברסיטת ברמינגהם באנגליה.
טיפים
המגדל הוא נקודת תצפית מרהיבה על העיר סיינה והאזור.קישורים מצורפים: