כנסיית סַן מָאוּרִיצְיוֹ (Chiesa di San Maurizio al Monastero Maggiore) היא קפלה מלכותית מהמאה ה-16 ואחד מציוני דרך הבולטים של העיר מילאנו. רבים רואים בה את תכשיט הכתר הנסתר של העיר. גם אם מבחוץ הכנסייה אינה מרשימה או מיוחדת, כשנכנסים אליה ניתן להבין מדוע רבים כאן מכנים אותה "הקפלה הסיסטינית של מילאנו".

הכנסייה הזו עוצרת נשימה. חלל הכנסייה הפנימי מלא בפרסקאות, ציורי קיר מרהיבים במיוחד, שצוירו על ידי האמן ברנרדו לואיני (Bernardo Luini), צייר שעבד עם לאונרדו דה וינצ'י. ברבים מציורי הקיר הנציח לואיני את איפוליטה ספורזה ועוד מהתורמים שממנו את עיצוב הקפלה היוקרתית.

החלק מכמיר הלב הוא נסתר מן העין. אם תיכנסו דרך דלת קטנה שבצד שמאל של המזבח, תגיעו לאולם מבודד שבו מוצגים קדושים מעונים, הנושאים את ייסוריהם בשלווה. שתיים מהקדושות הן נערות יפות ונוצריות, שהפכו לקדושות, לאחר שעונו כי סרבו להתמסר לרומאים עובדי האלילים. ראו את סנטה לוצ'יה יפת העיניים, שעיניה נוקרו משום שהתנצרה, כשהיא אוחזת את עיניה האבודות ברוגע. לידה ציור של אגאתה הקדושה, ששדיה נכרתו על ידי עובדי האלילים ובציור היא נושאת אותם על מגש.

במקור נבנתה הכנסייה על שרידי מה שנותר מהקרקס הרומי העתיק בעיר. היא בנויה בסגנון הרנסאנס ומנוהלת כיום בידי נזירים ממסדר דתי נוצרי. רבים רואים בה אתר חובה במילאנו והם לא טועים. הביקור כאן הוא מהיפים בעיר. אם יזדמן לכם להגיע למופע של המקהלה בכנסייה, תהנו עוד יותר ותזכו לאחת החוויות המיוחדות שלכם במילאנו.
הכניסה חופשית למבקרים ללא מדריך.

מבט מקרוב:

וסיור ארוך בכנסיית סן מאוריציו: