אחד היעדים הפופולריים מחוץ לבודפשט היא עיירת האמנים סֶנְטְאֵנְדְרֵה (Szentendre), שממערב לנהר הדנובה. זוהי עיירה תיירותית מאד ויפה מאד.

יש שיאמרו שהיא מלכודת תיירים גדולה וממוסחרת, בעוד אחרים מתפעלים מסמטאותיה המפותלות ומיופיה הציורי. סנטאנדרה היא נעימה ומציעה שיטוט ברחובות מרוצפים באבנים עגלגלות, בין מגוון חנויות ודוכני וחנויות אמנות מקומית.

בסנטאנדרה בתי מלאכה וסדנאות אמנים ואומנים, שרבים מהם מוכרים כאן מעבודות היד שלהם לתיירים. תראו גם כאן גלריות, מוזיאונים נחמדים ובתים יפים. חלקם הפכו למסעדות ולחנויות מזכרות ומעדנים.

את הכיכר הגדולה שבמרכז העיירה תזהו לפי האנדרטה שבמרכזה ובראשה צלב גדול. מעל הכיכר הזו, אגב, יש כנסיה על הגבעה, שתציע לכם תצפית נפלאה על האזור ועל נהר הדנובה.

השיטוט ברחובות הציוריים, בסמטאות הקטנות ובין החנויות הצבעוניות שכאן, מציע חווייה שונה בתכלית מההליכה ברחובות בודפשט ההומים. תושבי העיירה חביבים ומסייעים בשמחה לתיירים.

ראו גם את בתי העיירה, המעוצבים בסגנון הבארוק הכפרי של דרום אירופה. שימו לב למאפיינים הבולטים ובמיוחד לגגות המשופעים ולחלונות הקוקייה המעוגלים והמסוגננים.
סנטאנדרה יושבה לראשונה לפני יותר מאלף שנה. הרומאים קראו לה אז 'אולסיסיה קאסטרה', כלומר "מצודת הזאבים".

במאה ה-16 הגיעו לכאן גולים סרביים, שהפכו את העיירה למרכזם ובנו בה כנסיות עם צריחים המתנשאים מעל בתי העיירה. במאה ה-17 מתועדת כאן גם קהילה בולגרית לא קטנה, שהביאה לכך שלא מעט מתושביה כינו את סנטאנדרה אז בולגריה.

כששוחררה משלטון האימפריה העות'מאנית, במאה ה-18, הצטרפו לכאן מתיישבים חדשים רבים, גם מקרואטיה, סלובקיה, יוון וגרמניה.

בתחילת המאה ה-20 העיירה החלה למשוך אליה אמנים רבים, שבנו בה את בתיהם וסדנאות אמנות. בהמשך נבנו גם בתי נופש על הגבעות שמסביב וסנטאנדרה הפכה ללהיט תיירותי.

מבט מקרוב:

ביקור במקום: