שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מבשלת הבירה אנקור
תחנת סירקצ'י
כנסיית סן סטפן של הבולגרים
מוזיאון הרטרו של ורנה
מסגד אורטאקוי
גלדסטונז לנד
מוזיאון ריפלי סן פרנסיסקו
המרחצאות הרומיים
גשר הבוספורוס
#על ביקור במבשלה של בירות
במבשלת הבירה המקומית אנקור (Anchor Brewing Company) תוכלו להשתתף בסיור מודרך. הסיור, שנמשך 45 דקות, כולל הסברים על תולדות המבשלה ועל ייצור הבירה ושלביו השונים. הוא מסתיים בטעימות של הבירות שמייצרים במבשלה.
גם אם לא שמעתם על המבשלה של בירה אנקור, מדובר באחת ממבשלות הבירה הוותיקות ביותר בארה"ב. היא נחשבת לבירה טובה ועוד באזור שרבים מכירים את היינות המשובחים שמייצרים בו, אבל גם הבירות בו שוות.
#טיפים
הזמינו מקומות מראש באתר המצורף.
על החווייה:
https://youtu.be/nJmqYR07_7I
במבשלת הבירה המקומית אנקור (Anchor Brewing Company) תוכלו להשתתף בסיור מודרך. הסיור, שנמשך 45 דקות, כולל הסברים על תולדות המבשלה ועל ייצור הבירה ושלביו השונים. הוא מסתיים בטעימות של הבירות שמייצרים במבשלה.
גם אם לא שמעתם על המבשלה של בירה אנקור, מדובר באחת ממבשלות הבירה הוותיקות ביותר בארה"ב. היא נחשבת לבירה טובה ועוד באזור שרבים מכירים את היינות המשובחים שמייצרים בו, אבל גם הבירות בו שוות.
#טיפים
הזמינו מקומות מראש באתר המצורף.
על החווייה:
https://youtu.be/nJmqYR07_7I
#על תחנת הרכבת של האוריינט אקספרס באיסטנבול
אם אתם מתגעגעים לעתים לספרים של אגאתה כריסטי ורוצים להציץ באוריינט אקספרס, אז המקום הכי קרוב לרכבת האגדית באיסטנבול היא תחנת סיקרצ'י (Sirkeci Gari).
בתחנה המפוארת הזו נהגה לעצור רכבת האוריינט אקספרס בימי השיא שלה במאה ה-19. היום היא חזרה לפעול, אבל מדובר ברכבת לעשירים, שבינה לבין הרכבת הרומנטית של העבר יש קשר של געגוע בלבד.
התחנה הזו, לעומת זאת, שומרה או השתמרה היטב והיא נראית ממש כמו פעם. היא שוכנת במבנה אירופאי מהודר ומסוגנן, בסגנון המאה ה-19. על קירותיו וחלונותיו יש לא מעט עיטורים וקישוטים אוריינטליים וציוריים.
יש כאן גם מסעדה מהודרת, עם אוכל מצוין ויוקרתי. על קירותיה תמונות ופלקטים מהעולם הישן ההוא, הוויקטוריאני, או קולוניאליסטי, שאיננו עוד.
המקום מרשים ומעניין ובהחלט שווה ביקור. אבל רגע! - הנה מישהו שנראה כמו הרקול פוארו, הבלש הבלגי החריף מהספרים ההם, שעומד על הרציף... או שזה הדמיון שלנו?
מבט מקרוב:
https://youtu.be/LATn86KgUQo
ביקור במקום:
https://youtu.be/6Jb9bnMY4_k
והאוריינט אקספרס של ימינו:
https://youtu.be/CJQ_8hWH0Sk
אם אתם מתגעגעים לעתים לספרים של אגאתה כריסטי ורוצים להציץ באוריינט אקספרס, אז המקום הכי קרוב לרכבת האגדית באיסטנבול היא תחנת סיקרצ'י (Sirkeci Gari).
בתחנה המפוארת הזו נהגה לעצור רכבת האוריינט אקספרס בימי השיא שלה במאה ה-19. היום היא חזרה לפעול, אבל מדובר ברכבת לעשירים, שבינה לבין הרכבת הרומנטית של העבר יש קשר של געגוע בלבד.
התחנה הזו, לעומת זאת, שומרה או השתמרה היטב והיא נראית ממש כמו פעם. היא שוכנת במבנה אירופאי מהודר ומסוגנן, בסגנון המאה ה-19. על קירותיו וחלונותיו יש לא מעט עיטורים וקישוטים אוריינטליים וציוריים.
יש כאן גם מסעדה מהודרת, עם אוכל מצוין ויוקרתי. על קירותיה תמונות ופלקטים מהעולם הישן ההוא, הוויקטוריאני, או קולוניאליסטי, שאיננו עוד.
המקום מרשים ומעניין ובהחלט שווה ביקור. אבל רגע! - הנה מישהו שנראה כמו הרקול פוארו, הבלש הבלגי החריף מהספרים ההם, שעומד על הרציף... או שזה הדמיון שלנו?
מבט מקרוב:
https://youtu.be/LATn86KgUQo
ביקור במקום:
https://youtu.be/6Jb9bnMY4_k
והאוריינט אקספרס של ימינו:
https://youtu.be/CJQ_8hWH0Sk
#על הכנסייה שהושטה לכאן על רפסודה מווינה
כנסיית סן סטפן של הבולגרים (Bulgar Kilisesi) היא כנסייה של הקהילה הבולגרית באיסטנבול. המיוחד בכנסיה הזו הוא הברזל היצוק, שממנו היא עשויה כולה.
את חלקיה של הכנסייה הזו ייצרו האוסטרים בעיר בוינה, בשנת 1871. לאחר שיצרו אותם, העמיסו את חלקי הכנסייה והם הובאו לאיסטנבול על רפסודת ברזל, בשיט על מימי נהר הדנובה.
מבחינה דתית, הכנסייה הזו משרתת את מאמיני הקהילה הבולגרית מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית. האגדה מספרת שבשלהי המאה ה-19 הבולגרים, מאמיני הכנסייה הזו, רצו להיפרד מהכנסייה היוונית האורתודוכסית. הסולטן הסכים לאשר להם ובתנאי שהכנסייה הבולגרית תוקם במהירות, לפי אחת הגרסאות בתוך 7 ימים. לכן הזמינו חברי הקהילה את דגם הכנסייה המוכן מווינה והכנסייה עמדה על מקומה בזמן שהקציב הסולטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RhxtEeW6VU?t=10s
כנסיית סן סטפן של הבולגרים (Bulgar Kilisesi) היא כנסייה של הקהילה הבולגרית באיסטנבול. המיוחד בכנסיה הזו הוא הברזל היצוק, שממנו היא עשויה כולה.
את חלקיה של הכנסייה הזו ייצרו האוסטרים בעיר בוינה, בשנת 1871. לאחר שיצרו אותם, העמיסו את חלקי הכנסייה והם הובאו לאיסטנבול על רפסודת ברזל, בשיט על מימי נהר הדנובה.
מבחינה דתית, הכנסייה הזו משרתת את מאמיני הקהילה הבולגרית מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית. האגדה מספרת שבשלהי המאה ה-19 הבולגרים, מאמיני הכנסייה הזו, רצו להיפרד מהכנסייה היוונית האורתודוכסית. הסולטן הסכים לאשר להם ובתנאי שהכנסייה הבולגרית תוקם במהירות, לפי אחת הגרסאות בתוך 7 ימים. לכן הזמינו חברי הקהילה את דגם הכנסייה המוכן מווינה והכנסייה עמדה על מקומה בזמן שהקציב הסולטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RhxtEeW6VU?t=10s
#על מוזיאון העידן הסוציאליסטי של בולגריה
בקומה הראשונה של הגרנד מול (Grand Mall), מרכז הקניות הגדול בעיר, נמצא מוזיאון הרטרו של ורנה (Retro Museum Varna). המוזיאון, שהצבע האדום שולט בו, מוקדש לתקופת השלטון הסוציאליסטי בבולגריה.
אל תפתיחו מערכו מפני שהוא ממוקם במרכז קניות. זה אפילו קצת אירוני שבמרכזו של מקום אופייני לתרבות הצריכה הקפיטליסטית כמו קניון נמצא מוזיאון מרתק ומשובח, המתעד את החיים בתקופה שבה הבולגרים חיו תחת הקומוניזם. מדובר בתקופת המלחמה הקרה, אי שם בין השנים 1944 ל-1989.
ממוצרים ביתיים, דרך מוצרי יום יום, כמו סיגריות ודברי מאכל ועד צעצועים ומשחקים - במוזיאון הרטרו של ורנה תראו שלל כלים ופריטים שונים מהתקופה הסוציאליסטית. המוזיקה שברקע מוסיפה לאווירה של התקופה ומכונת הזמן המוזיאלית הזו תחזיר אתכם לבולגריה של שנות ה-60-80.
גם בובות השעווה שבחדרי המוזיאון יזכירו נשכחות, כשביניהן דמויות של מנהיגים סוציאליסטיים מהעידן ההוא, החל מקרל מרקס ועד לסטלין וליאוניד ברז'נייב.
מרשים מאד הוא אוסף המכוניות "הסוציאליסטיות" שמוצג כאן. תוכלו לפגוש כאן עשרות כלי רכב שהיו אז בשימוש המדינות הקומוניסטיות. ביניהן תראו את הסקודה הצ'כוסלובקית, הטראבנט שיוצרה בגרמניה המזרחית, ומברית המועצות הגיעה הוולגה העממית. שימו לב לרכב היוקרה המפורסם צ'איקה (Chaika GAZ-13), שהסיע את חברי הפוליטבירו של המפלגה הקומוניסטית ושאר מקורבי השלטון הקומוניסטי.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 6.
שעות הפתיחה: בין השעות 10:00-22:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/6yiaDbXLM6s
בקומה הראשונה של הגרנד מול (Grand Mall), מרכז הקניות הגדול בעיר, נמצא מוזיאון הרטרו של ורנה (Retro Museum Varna). המוזיאון, שהצבע האדום שולט בו, מוקדש לתקופת השלטון הסוציאליסטי בבולגריה.
אל תפתיחו מערכו מפני שהוא ממוקם במרכז קניות. זה אפילו קצת אירוני שבמרכזו של מקום אופייני לתרבות הצריכה הקפיטליסטית כמו קניון נמצא מוזיאון מרתק ומשובח, המתעד את החיים בתקופה שבה הבולגרים חיו תחת הקומוניזם. מדובר בתקופת המלחמה הקרה, אי שם בין השנים 1944 ל-1989.
ממוצרים ביתיים, דרך מוצרי יום יום, כמו סיגריות ודברי מאכל ועד צעצועים ומשחקים - במוזיאון הרטרו של ורנה תראו שלל כלים ופריטים שונים מהתקופה הסוציאליסטית. המוזיקה שברקע מוסיפה לאווירה של התקופה ומכונת הזמן המוזיאלית הזו תחזיר אתכם לבולגריה של שנות ה-60-80.
גם בובות השעווה שבחדרי המוזיאון יזכירו נשכחות, כשביניהן דמויות של מנהיגים סוציאליסטיים מהעידן ההוא, החל מקרל מרקס ועד לסטלין וליאוניד ברז'נייב.
מרשים מאד הוא אוסף המכוניות "הסוציאליסטיות" שמוצג כאן. תוכלו לפגוש כאן עשרות כלי רכב שהיו אז בשימוש המדינות הקומוניסטיות. ביניהן תראו את הסקודה הצ'כוסלובקית, הטראבנט שיוצרה בגרמניה המזרחית, ומברית המועצות הגיעה הוולגה העממית. שימו לב לרכב היוקרה המפורסם צ'איקה (Chaika GAZ-13), שהסיע את חברי הפוליטבירו של המפלגה הקומוניסטית ושאר מקורבי השלטון הקומוניסטי.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 6.
שעות הפתיחה: בין השעות 10:00-22:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/6yiaDbXLM6s
כשעה
#על המסגד המרהיב שעל שפת הבוספורוס
מסגד אורטאקוי (Ortaköy Camii) הוא מסגד שהוקם על גדת הבוספורוס וממוקם בשכונת אורטאקיי (Ortaköy). השכונה הזו, שפירוש שמה הוא "הכפר האמצעי", נמצאת ברובע בשיקטש (Beşiktaş).
המסגד שעל שפת המים מהווה מקום פופולארי בעיר. זהו מבנה מרשים מבחוץ ומפנים, שניצב על גדת הבוספורוס.
המסגד נבנה במאה ה-19, באתר שבו עמדה בעבר כנסייה. הוא נבנה בהוראת הסולטאן אבדילמג'יט הראשון, בשנים 1854-1856.
תכנן אותו ניגואוס בליאן, אדריכל טורקי ממוצא ארמני ומי שהיה בנו של האדריכל שתכנן את ארמון דולמאבהצ'ה. בליאן תכנן את המסגד בסגנון בארוקי-אקלקטי. בתוכו הוא הכניס קישוטים המתבססים על רישומי קליגרפיה נהדרים שיצר הסולטן אבדילמג'יט הראשון, מי שבחייו היה אמן קליגרפיה של ממש.
המסגד, ששמו הרשמי הוא "המסגד הקיסרי הגדול על שם הסולטן אבדילמג'יט הראשון", תוכנן כך שחלונותיו הגדולים יכניסו לתוכו הרבה אור. הם גם קולטים נהדר את השתקפות האור המוחזר ממימי הבוספורוס.
אם תרצו לקבל מכאן נקודת מבט יפה על מימי המצר, שווה לטפס לקומתו השנייה, העליונה, של המסגד. מבט מקומה זו, המרופדת בשטיחי תפילה ירקרקים, אל גשר הבוספורוס העצום ולמים הרבים הנשקפים דרך חלונות הענק, הוא מחזה יפה ומיוחד שמרחיב את הלב.
תרגיל בלשי
========
מצאו את הצלבים הקטנים שנחבאים בין עיטורי הסורגים בכנסייה. אלו האלמנטים היחידים שנותרו מהכנסייה שעמדה כאן בעבר ושהמסגד נבנה מעליה.
#טיפים
לא מוסלמים לא מורשים להיות במסגד בשעת התפילה.
כדאי להגיע לכאן לפני התפילה ולהרוויח את הצפייה בהכנות שלפני התפילה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/ZEq6GfxBlRY
מסגד אורטאקוי (Ortaköy Camii) הוא מסגד שהוקם על גדת הבוספורוס וממוקם בשכונת אורטאקיי (Ortaköy). השכונה הזו, שפירוש שמה הוא "הכפר האמצעי", נמצאת ברובע בשיקטש (Beşiktaş).
המסגד שעל שפת המים מהווה מקום פופולארי בעיר. זהו מבנה מרשים מבחוץ ומפנים, שניצב על גדת הבוספורוס.
המסגד נבנה במאה ה-19, באתר שבו עמדה בעבר כנסייה. הוא נבנה בהוראת הסולטאן אבדילמג'יט הראשון, בשנים 1854-1856.
תכנן אותו ניגואוס בליאן, אדריכל טורקי ממוצא ארמני ומי שהיה בנו של האדריכל שתכנן את ארמון דולמאבהצ'ה. בליאן תכנן את המסגד בסגנון בארוקי-אקלקטי. בתוכו הוא הכניס קישוטים המתבססים על רישומי קליגרפיה נהדרים שיצר הסולטן אבדילמג'יט הראשון, מי שבחייו היה אמן קליגרפיה של ממש.
המסגד, ששמו הרשמי הוא "המסגד הקיסרי הגדול על שם הסולטן אבדילמג'יט הראשון", תוכנן כך שחלונותיו הגדולים יכניסו לתוכו הרבה אור. הם גם קולטים נהדר את השתקפות האור המוחזר ממימי הבוספורוס.
אם תרצו לקבל מכאן נקודת מבט יפה על מימי המצר, שווה לטפס לקומתו השנייה, העליונה, של המסגד. מבט מקומה זו, המרופדת בשטיחי תפילה ירקרקים, אל גשר הבוספורוס העצום ולמים הרבים הנשקפים דרך חלונות הענק, הוא מחזה יפה ומיוחד שמרחיב את הלב.
תרגיל בלשי
========
מצאו את הצלבים הקטנים שנחבאים בין עיטורי הסורגים בכנסייה. אלו האלמנטים היחידים שנותרו מהכנסייה שעמדה כאן בעבר ושהמסגד נבנה מעליה.
#טיפים
לא מוסלמים לא מורשים להיות במסגד בשעת התפילה.
כדאי להגיע לכאן לפני התפילה ולהרוויח את הצפייה בהכנות שלפני התפילה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/ZEq6GfxBlRY
#על בית העשירים העתיק באדינבורו
גלדסטונז לנד (Gladstone’s Land), או בית גלדסטון, הוא בית סוחרים עשירים מהמאה ה-17 הממוקם בעיר העתיקה של אדינבורו. תוכלו להתרשם בו מהחיים במאות הקודמות.
הבית הג'ורג'יאני הזה הוא אחד הבניינים העתיקים ב"רויאל מייל" של אדינבורו. הבניין הזה הוא היחיד ברויאל מייל שחזיתו המקורית מהמאה ה-17 נשמרה כשהייתה.
הבניין היה שייך בעבר לסוחר תומס גלדסטון, ששיפץ והרחיב אותו כדי למשוך דיירים עשירים. דירותיו עוצבו אז בפאר רב, כשבתחתית הבניין היו מכולת איכותית וחנות בדים.
במאה ה-19, כשבעיר העתיקה נותרו בעיקר תושבי העיר העניים, היא הלכה והתדרדרה. בשנת 1934 היה הבית הזה מהבניינים הראשונים שרכשה הקרן הלאומית של סקוטלנד והצילה מהריסה.
#מה תראו כאן?
ביקור בבית גלדסטון יאפשר להתרשם מחייהם ועסקיהם של אחדים מתושבי אדינבורו של המאה ה-17 ומפנים הדירות בעיר העתיקה של אדינבורו.
בקומה הראשונה של בית גלדסטון תוכלו לראות שחזור של דירה מהעבר, שיאפשר הצצה קטנה לסגנון חייו של סוחר אמיד באדינבורו של התקופה.
שימו לב לציורים הנפלאים, לתקרות העץ ולקירות עם העיטורים הנהדרים שבחדר השינה המצויר להפליא.
כך נראו אז חיי הבורגנים המקומיים, בעיר העתיקה ובמרחק נגיעה מהטירה של אדינבורו.
#טיפים
הגלידריה ובית הקפה שבקומת הקרקע ממשיכים מסורת בת מאות שנים של עסקי מסחר ואוכל בבניין. מציעים בהם מגוון טעמי גלידה, עוגות טובות וקפה מצוין, גם לטבעוניים וללא גלוטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WJnZ2y1qfK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/CLsjJBXRGHg
הדרכה:
https://youtu.be/sajsccT5Lpk
גלדסטונז לנד (Gladstone’s Land), או בית גלדסטון, הוא בית סוחרים עשירים מהמאה ה-17 הממוקם בעיר העתיקה של אדינבורו. תוכלו להתרשם בו מהחיים במאות הקודמות.
הבית הג'ורג'יאני הזה הוא אחד הבניינים העתיקים ב"רויאל מייל" של אדינבורו. הבניין הזה הוא היחיד ברויאל מייל שחזיתו המקורית מהמאה ה-17 נשמרה כשהייתה.
הבניין היה שייך בעבר לסוחר תומס גלדסטון, ששיפץ והרחיב אותו כדי למשוך דיירים עשירים. דירותיו עוצבו אז בפאר רב, כשבתחתית הבניין היו מכולת איכותית וחנות בדים.
במאה ה-19, כשבעיר העתיקה נותרו בעיקר תושבי העיר העניים, היא הלכה והתדרדרה. בשנת 1934 היה הבית הזה מהבניינים הראשונים שרכשה הקרן הלאומית של סקוטלנד והצילה מהריסה.
#מה תראו כאן?
ביקור בבית גלדסטון יאפשר להתרשם מחייהם ועסקיהם של אחדים מתושבי אדינבורו של המאה ה-17 ומפנים הדירות בעיר העתיקה של אדינבורו.
בקומה הראשונה של בית גלדסטון תוכלו לראות שחזור של דירה מהעבר, שיאפשר הצצה קטנה לסגנון חייו של סוחר אמיד באדינבורו של התקופה.
שימו לב לציורים הנפלאים, לתקרות העץ ולקירות עם העיטורים הנהדרים שבחדר השינה המצויר להפליא.
כך נראו אז חיי הבורגנים המקומיים, בעיר העתיקה ובמרחק נגיעה מהטירה של אדינבורו.
#טיפים
הגלידריה ובית הקפה שבקומת הקרקע ממשיכים מסורת בת מאות שנים של עסקי מסחר ואוכל בבניין. מציעים בהם מגוון טעמי גלידה, עוגות טובות וקפה מצוין, גם לטבעוניים וללא גלוטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WJnZ2y1qfK8
ביקור במקום:
https://youtu.be/CLsjJBXRGHg
הדרכה:
https://youtu.be/sajsccT5Lpk
#על המוזיאון הלא יאומן שברציף הדייגים
מוזיאון ריפלי (Ripley's Believe It or Not! Museum), "מוזיאון הדברים שלא יאומנו", אינו קשור לים, אבל נמצא ברציף הדייגים (Fisherman's Wharf). המוזיאון הוא אטרקציה לילדים ומהפופולריים בסן פרנסיסקו, אם כי חשוב לומר שיש מי שרואים בו, מבוגרים בדרך כלל, מלכודת תיירים.
כאן מוצגים כל מיני דברים שקשה להאמין שהיו או ישנם, אבל הם כולם אמיתיים והיסטוריים. תוכלו לראות כאן תצוגות מוזרות ויוצאות מגדר הרגיל, כמו מבוך מראות ענקי, היכל של מוזרויות ודברים מרתקים, מזעזעים ומלהיבים, או מפעל הסוכריות יוצא הדופן של חברת ריפלי ועוד.
המוזיאונים של ריפלי אינם מקומיים, אלא רשת של מוזיאוני חוויה ידועים בעולם כולו, המוכרים כמקומות של הנאה וחוויה לכל המשפחה.
מוזיאון ריפלי, מוזיאון הדברים המוזרים, נולד בלונדון. בה החל הצייר רוברט ריפלי לתעד בטור קריקטורות יומי בעיתון שלל ארועים מוזרים, מטורפים ולא שגרתיים שאירעו או התגלו בעולם. עם הזמן החל האיש לחקור את התופעות הללו, תוך כדי טיוליו בעולם כולו. הוא חפר וחיפש בכל מקום את התופעות והמוצגים המוזרים, המדהימים והמפתיעים שבו.
לאחר שתיעד וצילם את כל אלה ואף הציגם בתכניות הטלוויזיה שלו, הוא הקים את רשת המוזיאונים הזו בערים שונות בעולם. בכל מקום הוא מציג את התופעות הללו במוזיאון, אל מול עיניהם המשתאות של המבקרים.
#מה תראו כאן?
במוזיאון בעיקר שני מתחמים:
1. המתחם הלא-יאומן (Ripley’s Believe It or Not Museum) עם שתי קומות במוזיאון שהן היכל הדברים המוזרים, הבלתי אפשריים והמסתוריים. יש כאן שלל הפתעות כמו מסכה מעור אדם, ראש מקורקף של אדם, איש בעל ארבע עיניים ודגם של הטיטאניק מגפרורים.
2. מבוך המראות (Ripley’s Marvelous Mirror Maze) שבו מבוך ייחודי בעל 100 מראות לפחות, שקשה לחמוק ממנו. האורות והצלילים מעצימים את החוויה.
3. מפעל הסוכריות של ריפלי, בו ניתן לבחור מיקס של סוכריות ממאות הסוגים שבמלאי.
#טיפים
את ריפליז אוהבים במיוחד צעירים, נוער וילדים.
המוזיאון נמצא ברציף הדייגים, פישרמנס וורף, ליד רציף 39.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v6EJrPxDwaw
ביקור במקום:
https://youtu.be/z3SFs7n2XTk
מוזיאון ריפלי (Ripley's Believe It or Not! Museum), "מוזיאון הדברים שלא יאומנו", אינו קשור לים, אבל נמצא ברציף הדייגים (Fisherman's Wharf). המוזיאון הוא אטרקציה לילדים ומהפופולריים בסן פרנסיסקו, אם כי חשוב לומר שיש מי שרואים בו, מבוגרים בדרך כלל, מלכודת תיירים.
כאן מוצגים כל מיני דברים שקשה להאמין שהיו או ישנם, אבל הם כולם אמיתיים והיסטוריים. תוכלו לראות כאן תצוגות מוזרות ויוצאות מגדר הרגיל, כמו מבוך מראות ענקי, היכל של מוזרויות ודברים מרתקים, מזעזעים ומלהיבים, או מפעל הסוכריות יוצא הדופן של חברת ריפלי ועוד.
המוזיאונים של ריפלי אינם מקומיים, אלא רשת של מוזיאוני חוויה ידועים בעולם כולו, המוכרים כמקומות של הנאה וחוויה לכל המשפחה.
מוזיאון ריפלי, מוזיאון הדברים המוזרים, נולד בלונדון. בה החל הצייר רוברט ריפלי לתעד בטור קריקטורות יומי בעיתון שלל ארועים מוזרים, מטורפים ולא שגרתיים שאירעו או התגלו בעולם. עם הזמן החל האיש לחקור את התופעות הללו, תוך כדי טיוליו בעולם כולו. הוא חפר וחיפש בכל מקום את התופעות והמוצגים המוזרים, המדהימים והמפתיעים שבו.
לאחר שתיעד וצילם את כל אלה ואף הציגם בתכניות הטלוויזיה שלו, הוא הקים את רשת המוזיאונים הזו בערים שונות בעולם. בכל מקום הוא מציג את התופעות הללו במוזיאון, אל מול עיניהם המשתאות של המבקרים.
#מה תראו כאן?
במוזיאון בעיקר שני מתחמים:
1. המתחם הלא-יאומן (Ripley’s Believe It or Not Museum) עם שתי קומות במוזיאון שהן היכל הדברים המוזרים, הבלתי אפשריים והמסתוריים. יש כאן שלל הפתעות כמו מסכה מעור אדם, ראש מקורקף של אדם, איש בעל ארבע עיניים ודגם של הטיטאניק מגפרורים.
2. מבוך המראות (Ripley’s Marvelous Mirror Maze) שבו מבוך ייחודי בעל 100 מראות לפחות, שקשה לחמוק ממנו. האורות והצלילים מעצימים את החוויה.
3. מפעל הסוכריות של ריפלי, בו ניתן לבחור מיקס של סוכריות ממאות הסוגים שבמלאי.
#טיפים
את ריפליז אוהבים במיוחד צעירים, נוער וילדים.
המוזיאון נמצא ברציף הדייגים, פישרמנס וורף, ליד רציף 39.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v6EJrPxDwaw
ביקור במקום:
https://youtu.be/z3SFs7n2XTk
#על המרחצאות העתיקים של ורנה
בעת העתיקה עמדה במקומה של העיר ורנה העיר הרומית אודסוס (Odessos). היא הותירה אחריה חורבות ואתרים ארכיאולוגיים שונים, שנחפרו על ידי החוקרים. אחד המרשימים שבאתרים העתיקים בוורנה הוא אתר המרחצאות הרומיים (Roman Thermae), שפעל כאן עד סוף המאה ה-3 לספירה ובהיעדר רחצה בבתים, היה מרכיב חשוב בחיי היום יום כאן.
זהו מבנה מרתק, שנבנה ככל הנראה במאה ה-2 לספירה. הביקור בו הוא חובה לכל מי שמתעניין בחיבור המופלא שבין היסטוריה לטכנולוגיה, אדריכלות ומדע.
המרחצאות הרומיים הללו נקראים גם הספא הרומי (The Roman Spa). בעבר הם השתרעו על פני שטח עצום של כ-7 קמ"ר, מה שמדרג אותם כגדולים בבולגריה והרביעים בגודלם בכל אירופה.
#מה רואים כאן?
במרחצאות אודסוס, מהאתרים ההיסטוריים החשובים באזור, תוכלו לראות את התשתית והאדריכלות הנפלאה של המרחצאות, שנבנו בסגנון הרומי העתיק.
המרחצאות הללו הם מטיפוס שנקרא אצל הרומים "סוג קיסרי קטן". למקום יש שתי כניסות, עם חדרי המתנה זהים בשני הצדדים - בכניסה המערבית של המרחצאות ובכניסה המזרחית.
קומפלקס בתי המרחץ הציבוריים הללו, מהאתרים התרבותיים החשובים בבולגריה, השתמר היטב. הוא נחשב לאחד האתרים המשומרים ביותר מהתקופה הרומית העתיקה. השיטוט בין החדרים השונים, ששמשו לפני אלפיים שנה את הרוחצים כאן, הוא מרשים ואף מעט מרגש.
שימו לב למערכת החימום העתיקה והמתוחכמת שנבנתה מתחת לחדרי הרחצה. קשה שלא להתפעל ממערכות החימום המשוכללות שבנו הרומים. כאן הם עשו שימוש בטכנולוגיית חימום מים תת-רצפתית משוכללת ביותר. היא מבוססת על אוויר חם שהגיע בצינורות ממטבחי המקום ומחדר דודי המים (praefurnium) וחימם את מי הרחצה. לאחר שחימם את המים, שוחרר האוויר בארובות שהותקנו בגג המרחצאות.
השימור המופלא של המערכות החכמות השונות שהותקנו כאן לפני אלפי שנים, מאפשר לראות את הגאונות של המהנדסים הרומיים וההבנה שלהם בטכנולוגיה הנדרשת לאספקת מים חמים, בעידן שבו אין שימוש בחשמל או בחימום מים על ידי השמש.
בין החדרים תראו את אולמות ההתפשטות (apoditeria) הגדולים, לצד אולמות ששימשו למפגשים ולספורט (basilica termarium), שבהם התרועעו המבקרים, לפני ואחרי הרחצה.
במרחצאות עצמם היו אולמות בחום משתנה. היו אולמות לרחצה במים פושרים (frigidarium), או במים חמים (tepidarium) ואף במים חמים מאוד (caldarium). היו כאן כמובן גם בתי שימוש (latrinae).
בנוסף לתשתית המרחצאות עצמה, מכיל המקום גם שלל ממצאים תרבותיים נוספים. באתר ההיסטורי תראו שלל כתובות עתיקות שנשתמרו יפה. אלו כתובות רומיות ולצידן ציורי קיר, שהיו אז חלק מהעיצוב המקובל במבני ציבור ובתוך וילות מפוארות. פה ושם אף היו פסלי אלים רומיים שפיארו את המרחצאות.
#טיפים
השתדלו להגיע בשעות היום. בשעות הערב עלול להיות כאן צפוף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ZWAyVR2ucd0
בעת העתיקה עמדה במקומה של העיר ורנה העיר הרומית אודסוס (Odessos). היא הותירה אחריה חורבות ואתרים ארכיאולוגיים שונים, שנחפרו על ידי החוקרים. אחד המרשימים שבאתרים העתיקים בוורנה הוא אתר המרחצאות הרומיים (Roman Thermae), שפעל כאן עד סוף המאה ה-3 לספירה ובהיעדר רחצה בבתים, היה מרכיב חשוב בחיי היום יום כאן.
זהו מבנה מרתק, שנבנה ככל הנראה במאה ה-2 לספירה. הביקור בו הוא חובה לכל מי שמתעניין בחיבור המופלא שבין היסטוריה לטכנולוגיה, אדריכלות ומדע.
המרחצאות הרומיים הללו נקראים גם הספא הרומי (The Roman Spa). בעבר הם השתרעו על פני שטח עצום של כ-7 קמ"ר, מה שמדרג אותם כגדולים בבולגריה והרביעים בגודלם בכל אירופה.
#מה רואים כאן?
במרחצאות אודסוס, מהאתרים ההיסטוריים החשובים באזור, תוכלו לראות את התשתית והאדריכלות הנפלאה של המרחצאות, שנבנו בסגנון הרומי העתיק.
המרחצאות הללו הם מטיפוס שנקרא אצל הרומים "סוג קיסרי קטן". למקום יש שתי כניסות, עם חדרי המתנה זהים בשני הצדדים - בכניסה המערבית של המרחצאות ובכניסה המזרחית.
קומפלקס בתי המרחץ הציבוריים הללו, מהאתרים התרבותיים החשובים בבולגריה, השתמר היטב. הוא נחשב לאחד האתרים המשומרים ביותר מהתקופה הרומית העתיקה. השיטוט בין החדרים השונים, ששמשו לפני אלפיים שנה את הרוחצים כאן, הוא מרשים ואף מעט מרגש.
שימו לב למערכת החימום העתיקה והמתוחכמת שנבנתה מתחת לחדרי הרחצה. קשה שלא להתפעל ממערכות החימום המשוכללות שבנו הרומים. כאן הם עשו שימוש בטכנולוגיית חימום מים תת-רצפתית משוכללת ביותר. היא מבוססת על אוויר חם שהגיע בצינורות ממטבחי המקום ומחדר דודי המים (praefurnium) וחימם את מי הרחצה. לאחר שחימם את המים, שוחרר האוויר בארובות שהותקנו בגג המרחצאות.
השימור המופלא של המערכות החכמות השונות שהותקנו כאן לפני אלפי שנים, מאפשר לראות את הגאונות של המהנדסים הרומיים וההבנה שלהם בטכנולוגיה הנדרשת לאספקת מים חמים, בעידן שבו אין שימוש בחשמל או בחימום מים על ידי השמש.
בין החדרים תראו את אולמות ההתפשטות (apoditeria) הגדולים, לצד אולמות ששימשו למפגשים ולספורט (basilica termarium), שבהם התרועעו המבקרים, לפני ואחרי הרחצה.
במרחצאות עצמם היו אולמות בחום משתנה. היו אולמות לרחצה במים פושרים (frigidarium), או במים חמים (tepidarium) ואף במים חמים מאוד (caldarium). היו כאן כמובן גם בתי שימוש (latrinae).
בנוסף לתשתית המרחצאות עצמה, מכיל המקום גם שלל ממצאים תרבותיים נוספים. באתר ההיסטורי תראו שלל כתובות עתיקות שנשתמרו יפה. אלו כתובות רומיות ולצידן ציורי קיר, שהיו אז חלק מהעיצוב המקובל במבני ציבור ובתוך וילות מפוארות. פה ושם אף היו פסלי אלים רומיים שפיארו את המרחצאות.
#טיפים
השתדלו להגיע בשעות היום. בשעות הערב עלול להיות כאן צפוף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ZWAyVR2ucd0
#על הגשר שמחבר בין אסיה לאירופה
גשר הבוספורוס (Bosphorus Bridge) הוא גשר באיסטנבול, המקשר בין החלק האסייתי של העיר לבין חלקה האירופאי. חציית הגשר היא מעל מיצרי הבוספורוס, המיצרים המפרידים כאן בין היבשות.
הגשר עצמו הוא גשר תלוי, שאורכו 1,510 מטרים ורוחבו 39 מטרים. למרות שחלמו לבנות אותו עוד מאז המאה ה-5 לפני הספירה, הוא הוקם רק בשנת 1973, כשעלות בנייתו הייתה כ-200 מיליון דולר.
הגשר הזה מרהיב ביופיו, הן בנוף הנשקף ממנו והן בחווייה המיוחדת של המעבר דרכו, בין שתי היבשות.
#טיפים
כדי לעבור על הגשר יש לשלם אגרה בצדו האסייתי של הגשר.
בשל מקרי התאבדות רבים ממנו, בלתי אפשרי כיום לחצות את גשר הבוספורוס בהליכה, אלא רק בכלי רכב.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/6K3IKI3tiV8
גשר הבוספורוס (Bosphorus Bridge) הוא גשר באיסטנבול, המקשר בין החלק האסייתי של העיר לבין חלקה האירופאי. חציית הגשר היא מעל מיצרי הבוספורוס, המיצרים המפרידים כאן בין היבשות.
הגשר עצמו הוא גשר תלוי, שאורכו 1,510 מטרים ורוחבו 39 מטרים. למרות שחלמו לבנות אותו עוד מאז המאה ה-5 לפני הספירה, הוא הוקם רק בשנת 1973, כשעלות בנייתו הייתה כ-200 מיליון דולר.
הגשר הזה מרהיב ביופיו, הן בנוף הנשקף ממנו והן בחווייה המיוחדת של המעבר דרכו, בין שתי היבשות.
#טיפים
כדי לעבור על הגשר יש לשלם אגרה בצדו האסייתי של הגשר.
בשל מקרי התאבדות רבים ממנו, בלתי אפשרי כיום לחצות את גשר הבוספורוס בהליכה, אלא רק בכלי רכב.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/6K3IKI3tiV8
מוזיאון המוזאיקות
#על המוזיאון עם הפסיפסים
מוזיאון המוזאיקות (Büyük Saray Mozaikleri Müzesi) מציג אוסף יפה להפליא של פסיפסים מארמון הקיסר הביזנטי.
במוזיאון תוכלו לראות מוזאיקות ועיטורי פסיפס נפלאים, שבהם מתוארות סצינות ציד וסיפורים מהמיתולוגיות. את הפסיפסים מצאו הארכאולוגים בחפירות ליד מסגד סולטנאחמט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/slgbGGUHMrI
מוזיאון המוזאיקות (Büyük Saray Mozaikleri Müzesi) מציג אוסף יפה להפליא של פסיפסים מארמון הקיסר הביזנטי.
במוזיאון תוכלו לראות מוזאיקות ועיטורי פסיפס נפלאים, שבהם מתוארות סצינות ציד וסיפורים מהמיתולוגיות. את הפסיפסים מצאו הארכאולוגים בחפירות ליד מסגד סולטנאחמט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/slgbGGUHMrI
מוזיאון צ'ארטֹוריסקי
#על מוזיאון האמנות המרתק בעיר
מוזיאון צ'ארטֹוריסקי (Muzeum Czartoryskich) נמצא בצפון העיר העתיקה של קרקוב. מוצג בו אוסף אמנות מרתק, החל מיצירות מתקופת מצרים העתיקה, יוון העתיקה ורומא ועד לאמנות האירופית של המאה ה-18, ובמיוחד ציוריו של רמברנדט, עם ציורו המפורסם "השומרוני הטוב".
עוד אחד מהציורים הבולטים כאן הוא "הגברת עם ההרמין" של לאונרדו דָה-וינצ'י.
המוזיאון הוקם בשנת 1800. ב-1830 הוא נדד לפריז ושב לקרקוב ארבעים שנה אחר-כך. בתקופת מלחמת העולם השנייה בזזו אותו הנאצים. אחרי המלחמה הוא שוחזר חלקית.
#טיפים
הקדישו למוזיאון לפחות שעה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bHmywtOvXug
ביקור במקום:
https://youtu.be/YDR5cX9FdDQ
מוזיאון צ'ארטֹוריסקי (Muzeum Czartoryskich) נמצא בצפון העיר העתיקה של קרקוב. מוצג בו אוסף אמנות מרתק, החל מיצירות מתקופת מצרים העתיקה, יוון העתיקה ורומא ועד לאמנות האירופית של המאה ה-18, ובמיוחד ציוריו של רמברנדט, עם ציורו המפורסם "השומרוני הטוב".
עוד אחד מהציורים הבולטים כאן הוא "הגברת עם ההרמין" של לאונרדו דָה-וינצ'י.
המוזיאון הוקם בשנת 1800. ב-1830 הוא נדד לפריז ושב לקרקוב ארבעים שנה אחר-כך. בתקופת מלחמת העולם השנייה בזזו אותו הנאצים. אחרי המלחמה הוא שוחזר חלקית.
#טיפים
הקדישו למוזיאון לפחות שעה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bHmywtOvXug
ביקור במקום:
https://youtu.be/YDR5cX9FdDQ
ארמון דולמבחצ'ה
#על הארמון ששימש את הסולטן במאה ה-19
ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahçe Sarayı), או ארמון דולמה באחצ'ה, הוא הארמון ששימש את שליטי טורקיה החל מהמאה ה-19. הוא נבנה בשנת 1854, על ידי הסולטן עבדול מג'יד.
הארמון, המעוצב בסגנון הרנסאנס הטורקי, נמצא ברובע בשיקטאש שבאיסטנבול, על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס.
זהו ארמון "צנוע", המשתרע על פני כמעט 45 אלף מ"ר. בתוכו מכיל הארמון המרהיב 285 חדרים, 43 אולמות, 68 חדרי שירותים, 6 חדרי אמבטיה, ו-6 מרפסות.
פירוש שמו של ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahce Sarayi) הוא "גן ממולא".
ואכן, הגנים של הדולמה בהצ'ה הם אחד הפלאים המדהימים באיסטנבול.
#תולדות הארמון
ארמון דולמבחצ'ה נבנה בשנת 1856 עבור הסולטאן עבד אל מג'יד. הסולטן מאס באותה תקופה בארמון טופקפי. ברצונו להרשים מלכים ושליטים בעולם הגדול, הוא ביקש לעצמו ארמון מודרני ושונה מזה שבידיו, ארמון טופקאפי. במקום ארמונו, המעוצב לפי המסורת העות'מנית, הוא החליט על ארמון כמו באירופה. כך נולד הארמון הזה, הנראה כשכיית חמדה אימפריאלית אבל הוא טורקי לחלוטין.
דולמבחצ'ה נבנה די מהר, במפרץ יפה ופנוי לבנייה. בנו אותו על קרקע שנוצרה לאחר מילוי של החוף במצר הבוספורוס באדמה. מאז בנייתו שימש הארמון כמקום המגורים העיקרי של הסולטנים. זה נמשך עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, עם תום הסולטנות והאימפריה העות'מנית, בשל התבוסה במלחמת העולם הראשונה.
לאורך כל התקופה הזו השקיפו מהארמון ומגניו היפים, הסולטן ועוזריו, על האימפריה העות'מנית השוקעת שלהם, זו שהיסטוריונים מכנים "האיש החולה של אירופה", כשהיא הולכת ונמוגה ושוקעת לקראת סופה.
אחרי שאתאטורק עלה לשלטון, בתום מלחמת העולם הראשונה, גם הוא בחר לבלות כאן את שנותיו האחרונות. הוא מת כאן ב-1938. עד היום מורים כל השעונים בארמון על שעת מותו של המנהיג וגדול האומה הטורקית.
כיום הארמון משמש מוזיאון. הממשל הטורקי משתמש בו לקבלות פנים ולטקסים רשמיים שונים.
#מה רואים כאן?
הכניסה לארמון היא דרך השער האימפריאלי. אם תגיעו לארמון בחודשי הקיץ, תוכלו לחזות בתזמורת של חיילים יניצ'רים, המנגנת בימי שלישי אחר הצהריים, בסגנון שהיה מקובל בתקופת האימפריה העות'מנית.
לארמון 3 חלקים עיקריים: החלק המיועד לסולטן, האזור הטקסי והרשמי שלו וההרמון, בו התגוררו וחיו נשות הסולטן ופילגשיו.
כבר בכניסה לארמון תוכלו לראות את הפאר הרב בו חיו הסולטנים הטורקיים. במבואת הבדולח וחדר המדרגות עתיר הקריסטלים, עשויים כל מעקות המדרגות, הנברשות והמנורות מקריסטל באקארה, בדולח מבהיק ומפואר. זהו המפורסם מבין חללי וחדרי הארמון.
גם בהמשך, במיוחד באולם המרכזי, ממשיך הסיור ומציג שטיחים מרהיבים ומגוון חפצי יוקרה בארמון. לצד שפע הרהיטים, השטיחים הרבים ופאר הקריסטלים שבארמון המפואר, תראו כאן גם את חדר האמבטיה המלכותי, מראה מרתק הממחיש את הפאר שמצוי כאן, בכל פרט בחיי הסולטנים הטורקיים.
מרכיב היסטורי בסיור בארמון הוא זה של אתאטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית. המנהיג, המכונה "אבי הטורקים", בילה בארמון את שנותיו האחרונות. בביקור בארמון דולמבחצ'ה תוכלו לראות את המיטה שעליה שכב אתאטורק ברגעי מותו. שימו לב לשעונים בארמון, המורים על השעה שבה מת המנהיג הנערץ.
הסיור מסתיים בדרך כלל ברחבה המובילה אל שפת הים. מגניו המטופחים של דולמבחצ'ה נשקף נופם המרהיב של הבוספורוס ושל הגדה האסייתית של איסטנבול.
#טיפים
מומלץ לקנות כרטיסים מראש ולא להמתין ליום הביקור.
הביקור בארמון הוא עם הדרכה - סיור יוצא במוזיאון כל כמה דקות, עם מדריכי המוזיאון.
שווה לשבת בקפטריה מול הבוספורוס שבארמון!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jB61qRTSEy4
ביקור במקום:
https://youtu.be/LmVN2TsdCfo
הדרכה:
https://youtu.be/OSrqsPxLoVY
ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahçe Sarayı), או ארמון דולמה באחצ'ה, הוא הארמון ששימש את שליטי טורקיה החל מהמאה ה-19. הוא נבנה בשנת 1854, על ידי הסולטן עבדול מג'יד.
הארמון, המעוצב בסגנון הרנסאנס הטורקי, נמצא ברובע בשיקטאש שבאיסטנבול, על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס.
זהו ארמון "צנוע", המשתרע על פני כמעט 45 אלף מ"ר. בתוכו מכיל הארמון המרהיב 285 חדרים, 43 אולמות, 68 חדרי שירותים, 6 חדרי אמבטיה, ו-6 מרפסות.
פירוש שמו של ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahce Sarayi) הוא "גן ממולא".
ואכן, הגנים של הדולמה בהצ'ה הם אחד הפלאים המדהימים באיסטנבול.
#תולדות הארמון
ארמון דולמבחצ'ה נבנה בשנת 1856 עבור הסולטאן עבד אל מג'יד. הסולטן מאס באותה תקופה בארמון טופקפי. ברצונו להרשים מלכים ושליטים בעולם הגדול, הוא ביקש לעצמו ארמון מודרני ושונה מזה שבידיו, ארמון טופקאפי. במקום ארמונו, המעוצב לפי המסורת העות'מנית, הוא החליט על ארמון כמו באירופה. כך נולד הארמון הזה, הנראה כשכיית חמדה אימפריאלית אבל הוא טורקי לחלוטין.
דולמבחצ'ה נבנה די מהר, במפרץ יפה ופנוי לבנייה. בנו אותו על קרקע שנוצרה לאחר מילוי של החוף במצר הבוספורוס באדמה. מאז בנייתו שימש הארמון כמקום המגורים העיקרי של הסולטנים. זה נמשך עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, עם תום הסולטנות והאימפריה העות'מנית, בשל התבוסה במלחמת העולם הראשונה.
לאורך כל התקופה הזו השקיפו מהארמון ומגניו היפים, הסולטן ועוזריו, על האימפריה העות'מנית השוקעת שלהם, זו שהיסטוריונים מכנים "האיש החולה של אירופה", כשהיא הולכת ונמוגה ושוקעת לקראת סופה.
אחרי שאתאטורק עלה לשלטון, בתום מלחמת העולם הראשונה, גם הוא בחר לבלות כאן את שנותיו האחרונות. הוא מת כאן ב-1938. עד היום מורים כל השעונים בארמון על שעת מותו של המנהיג וגדול האומה הטורקית.
כיום הארמון משמש מוזיאון. הממשל הטורקי משתמש בו לקבלות פנים ולטקסים רשמיים שונים.
#מה רואים כאן?
הכניסה לארמון היא דרך השער האימפריאלי. אם תגיעו לארמון בחודשי הקיץ, תוכלו לחזות בתזמורת של חיילים יניצ'רים, המנגנת בימי שלישי אחר הצהריים, בסגנון שהיה מקובל בתקופת האימפריה העות'מנית.
לארמון 3 חלקים עיקריים: החלק המיועד לסולטן, האזור הטקסי והרשמי שלו וההרמון, בו התגוררו וחיו נשות הסולטן ופילגשיו.
כבר בכניסה לארמון תוכלו לראות את הפאר הרב בו חיו הסולטנים הטורקיים. במבואת הבדולח וחדר המדרגות עתיר הקריסטלים, עשויים כל מעקות המדרגות, הנברשות והמנורות מקריסטל באקארה, בדולח מבהיק ומפואר. זהו המפורסם מבין חללי וחדרי הארמון.
גם בהמשך, במיוחד באולם המרכזי, ממשיך הסיור ומציג שטיחים מרהיבים ומגוון חפצי יוקרה בארמון. לצד שפע הרהיטים, השטיחים הרבים ופאר הקריסטלים שבארמון המפואר, תראו כאן גם את חדר האמבטיה המלכותי, מראה מרתק הממחיש את הפאר שמצוי כאן, בכל פרט בחיי הסולטנים הטורקיים.
מרכיב היסטורי בסיור בארמון הוא זה של אתאטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית. המנהיג, המכונה "אבי הטורקים", בילה בארמון את שנותיו האחרונות. בביקור בארמון דולמבחצ'ה תוכלו לראות את המיטה שעליה שכב אתאטורק ברגעי מותו. שימו לב לשעונים בארמון, המורים על השעה שבה מת המנהיג הנערץ.
הסיור מסתיים בדרך כלל ברחבה המובילה אל שפת הים. מגניו המטופחים של דולמבחצ'ה נשקף נופם המרהיב של הבוספורוס ושל הגדה האסייתית של איסטנבול.
#טיפים
מומלץ לקנות כרטיסים מראש ולא להמתין ליום הביקור.
הביקור בארמון הוא עם הדרכה - סיור יוצא במוזיאון כל כמה דקות, עם מדריכי המוזיאון.
שווה לשבת בקפטריה מול הבוספורוס שבארמון!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jB61qRTSEy4
ביקור במקום:
https://youtu.be/LmVN2TsdCfo
הדרכה:
https://youtu.be/OSrqsPxLoVY
המוזיאון היהודי
#על המוזיאון עם סיפור הקהילה היהודית באיסטנבול
המוזיאון היהודי הטורקי (Museum of Turkish Jews) הוא מוזיאון ביתי ונעים, הממוקם במה ששימש במשך יותר מ-100 שנים, עד שנת 1999, כבית הכנסת "זולפריס".
המוזיאון היהודי כאן מציג ומתאר את סיפור ותולדות הקהילה היהודית של איסטנבול. האווירה כאן מיוחדת ואין בה את הניכור שאנו חשים במוזיאונים רבים. באמצעות שלל מוצגים מהעבר, שנתרמו על ידי משפחות, בתי כנסת טורקיים ומוסדות יהודיים שונים, תוכלו להציץ בעבר היהודי של האימפריה שהייתה כאן, על המקצועות, האמנות, המסחר, הכלכלה, הדפוס היהודי שהיה חלוץ בטורקיה ועוד.
המוזיאון פורש בפניכם את מקומם המשמעותי של היהודים בתרבות והחברה של האימפריה העות'מנית ואת מקומה הייחודי של הקהילה היהודית בטורקיה בכלל. מעניין לראות את הדברים, במיוחד בהשוואה למקום שתפסו בעולם, קהילות יהודיות אחרות.
שלוש הקומות של מוזיאון היהדות של איסטנבול מציגות את מורשתה רבת השנים של הקהילה היהודית באיסטנבול, הקשורה באופן הדוק להיסטוריה הטורקית והעות'מנית. הקהילה הזו, אגב, הורכבה בחלקה הגדול מיהודים שהיגרו לטורקיה, בגירוש ספרד.
יש במוזיאון שלל מוצגים הקשורים לחיי הקהילה המפוארת הזו, ביניהם פריטים הקשורים לפולחן הדתי בעיר ובמדינה ופריטים אחרים, המדגימים את מקומה, השתלבותה ותפקידה ההיסטורי של הקהילה הזו בחברה הטורקית בימים עברו.
אמנם מעת לעת מתקיימות כאן פעילויות שקשורות במורשת היהודית הטורקית, אבל מטבע הדברים, המוזיאון הזה עוסק יותר בתצוגה של עולם יהודי שהיה כאן וכמעט ואיננו עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UjcKu_FRNqA?t=5s
הדרכה:
https://youtu.be/7gcCV7er4cY?t=18s
המוזיאון היהודי הטורקי (Museum of Turkish Jews) הוא מוזיאון ביתי ונעים, הממוקם במה ששימש במשך יותר מ-100 שנים, עד שנת 1999, כבית הכנסת "זולפריס".
המוזיאון היהודי כאן מציג ומתאר את סיפור ותולדות הקהילה היהודית של איסטנבול. האווירה כאן מיוחדת ואין בה את הניכור שאנו חשים במוזיאונים רבים. באמצעות שלל מוצגים מהעבר, שנתרמו על ידי משפחות, בתי כנסת טורקיים ומוסדות יהודיים שונים, תוכלו להציץ בעבר היהודי של האימפריה שהייתה כאן, על המקצועות, האמנות, המסחר, הכלכלה, הדפוס היהודי שהיה חלוץ בטורקיה ועוד.
המוזיאון פורש בפניכם את מקומם המשמעותי של היהודים בתרבות והחברה של האימפריה העות'מנית ואת מקומה הייחודי של הקהילה היהודית בטורקיה בכלל. מעניין לראות את הדברים, במיוחד בהשוואה למקום שתפסו בעולם, קהילות יהודיות אחרות.
שלוש הקומות של מוזיאון היהדות של איסטנבול מציגות את מורשתה רבת השנים של הקהילה היהודית באיסטנבול, הקשורה באופן הדוק להיסטוריה הטורקית והעות'מנית. הקהילה הזו, אגב, הורכבה בחלקה הגדול מיהודים שהיגרו לטורקיה, בגירוש ספרד.
יש במוזיאון שלל מוצגים הקשורים לחיי הקהילה המפוארת הזו, ביניהם פריטים הקשורים לפולחן הדתי בעיר ובמדינה ופריטים אחרים, המדגימים את מקומה, השתלבותה ותפקידה ההיסטורי של הקהילה הזו בחברה הטורקית בימים עברו.
אמנם מעת לעת מתקיימות כאן פעילויות שקשורות במורשת היהודית הטורקית, אבל מטבע הדברים, המוזיאון הזה עוסק יותר בתצוגה של עולם יהודי שהיה כאן וכמעט ואיננו עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UjcKu_FRNqA?t=5s
הדרכה:
https://youtu.be/7gcCV7er4cY?t=18s
המוזיאון הלאומי לקרמיקה
#על מוזיאון הקרמיקה של נאפולי
המוזיאון הלאומי לקרמיקה (Museo Nazionale della Ceramica) בנאפולי, או בשמו המדויק והמלא המוזיאון הלאומי לקרמיקה "דוקה די מרטינה", מציג אוסף של מוצגים נפלאים, הכולל כלי חרס, שנהב, כלי פורצלן וזכוכית מאירופה והמזרח הרחוק, כמו גם כלים עשויי אמייל.
המוזיאון נמצא בשולי גבעת ווֹמרו, ממערב לנאפולי. מקום של כבוד תופסים במוזיאון כלים שונים שנוצרו מהקרמיקה האיטלקית שנקראת מָיולִיקָה. עבודות הקדרות בסגנון זה הגיעו לשיאן במאות ה-17 וה-18. הסגנון, שמקורו באי הספרדי מאיורקה, מזוהה בזיגוג הקל שעוטף את כלי הקרמיקה הללו. הקדרות בסגנון זה נעשית בידי אומנים בעלי סבלנות אינסופית, תוך שימוש בציור מכחולים, על אריחים וכלים שונים, ביופי ששובה את עיני חובבי הקרמיקה ברחבי העולם.
אומנות המָאיוֹלִיקָה האיטלקית מקורה באגן הים התיכון. לנאפולי ולדרום איטליה בכלל, היא הגיעה מהאי הספרדי מיורקה. על שמו קיבלה האמנות הזו באיטליה את השם "מָיולִיקָה". מאז יובאה המיוליקה לכאן, לפני כ-500 שנה, היא משווקת מכאן לכל איטליה והעולם. מאז תקופת הרנסאנס קושטו כלים במָיולִיקָה ובתי העשירים רוצפו וקושטו באריחים מצוירים בסגנון זה. זה מה שהפך את האומנות הזו לידועה בכל רחבי העולם.
בנוסף לכלים, יש במוזיאון גם מעט פסלי חימר וקרמיקה, קמעות, חפצי פולחן עתיקים, אריחי קרמיקה מצויירים ביד ועוד.
המוזיאון נמצא בווילה פלורידיאנה (Villa Floridiana), ששימשה כארמון הקיץ של אשתו השנייה של פרדיננד ה-4 מבורבון, הדוכסית מפלורידיה. למעשה, הפארק הירוק והיפה, שבתוכו הווילה יושבת, היה בעבר הגנים של הווילה הזו עצמה.
#טיפים
לא בטוח שלכל אחד, אבל האוספים שבמוזיאון יספקו הנאה רבה לחובבי אומנות הקדרות ולמי שמתעניינים באומנות הכלים העתיקה, מאיטליה ומהעולם, כמו גם בכלים אתניים ואקזוטיים שונים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/XNYcGnTQ6oA
המוזיאון הלאומי לקרמיקה (Museo Nazionale della Ceramica) בנאפולי, או בשמו המדויק והמלא המוזיאון הלאומי לקרמיקה "דוקה די מרטינה", מציג אוסף של מוצגים נפלאים, הכולל כלי חרס, שנהב, כלי פורצלן וזכוכית מאירופה והמזרח הרחוק, כמו גם כלים עשויי אמייל.
המוזיאון נמצא בשולי גבעת ווֹמרו, ממערב לנאפולי. מקום של כבוד תופסים במוזיאון כלים שונים שנוצרו מהקרמיקה האיטלקית שנקראת מָיולִיקָה. עבודות הקדרות בסגנון זה הגיעו לשיאן במאות ה-17 וה-18. הסגנון, שמקורו באי הספרדי מאיורקה, מזוהה בזיגוג הקל שעוטף את כלי הקרמיקה הללו. הקדרות בסגנון זה נעשית בידי אומנים בעלי סבלנות אינסופית, תוך שימוש בציור מכחולים, על אריחים וכלים שונים, ביופי ששובה את עיני חובבי הקרמיקה ברחבי העולם.
אומנות המָאיוֹלִיקָה האיטלקית מקורה באגן הים התיכון. לנאפולי ולדרום איטליה בכלל, היא הגיעה מהאי הספרדי מיורקה. על שמו קיבלה האמנות הזו באיטליה את השם "מָיולִיקָה". מאז יובאה המיוליקה לכאן, לפני כ-500 שנה, היא משווקת מכאן לכל איטליה והעולם. מאז תקופת הרנסאנס קושטו כלים במָיולִיקָה ובתי העשירים רוצפו וקושטו באריחים מצוירים בסגנון זה. זה מה שהפך את האומנות הזו לידועה בכל רחבי העולם.
בנוסף לכלים, יש במוזיאון גם מעט פסלי חימר וקרמיקה, קמעות, חפצי פולחן עתיקים, אריחי קרמיקה מצויירים ביד ועוד.
המוזיאון נמצא בווילה פלורידיאנה (Villa Floridiana), ששימשה כארמון הקיץ של אשתו השנייה של פרדיננד ה-4 מבורבון, הדוכסית מפלורידיה. למעשה, הפארק הירוק והיפה, שבתוכו הווילה יושבת, היה בעבר הגנים של הווילה הזו עצמה.
#טיפים
לא בטוח שלכל אחד, אבל האוספים שבמוזיאון יספקו הנאה רבה לחובבי אומנות הקדרות ולמי שמתעניינים באומנות הכלים העתיקה, מאיטליה ומהעולם, כמו גם בכלים אתניים ואקזוטיים שונים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/XNYcGnTQ6oA
בית הכנסת של סופיה
#על בית הכנסת המרכזי בסופיה
במרכז סופיה, בסמוך לשוק המרכזי בעיר, נמצא בית הכנסת של סופיה (Sofia synagogue). בית הכנסת הזה הוא אתר נפלא לביקור שורשי ויהודי בעיר, אך לא רק. כי למרות שהמקום משרת כיום קהילה יהודית די קטנה, הוא נחשב ליעד תיירות מבוקש יחסית.
בית הכנסת והמוזיאון היהודי שהוא מאחסן בתוכו נמצאים שניהם במבנה בית הכנסת שנבנה בתחילת המאה ה-20.
המקום יכול להכיל מאות מתפללים בו זמנית. המבנה מפואר מאוד ושונה מבתי הכנסת בארץ. השפעה אירופית ברורה ניכרת הן במבנה והן בעיצוב הפנימי של החלל ושל מבנה בית הכנסת כולו.
זהו בית הכנסת המרכזי של בירת בולגריה. הוא נחשב לבית הכנסת הספרדי הגדול והמטופח ביותר במדינות הבלקן ובית הכנסת השלישי בגודלו בכל אירופה.
המקום, שיכול להכיל 1,300 מתפללים מעיד על גודלה ועושרה של הקהילה היהודית שהייתה בעיר, עד מלחמת העולם השנייה.
למרות שהקהילה היהודית בעיר מונה כיום פחות מ-2,000 נפש, בבית הכנסת נערכות גם בימינו תפילות בסופי השבוע.
בית הכנסת תופס מקום מאוד חשוב בתרבות הבולגרית. בשנת 1955 הוא אף הוכרז כמרכז תרבות לאומי של בולגריה.
#מה תראו כאן?
כבר מבחוץ תוכלו לראות על גג המבנה את הקמרונות והמגדלים המעוטרים במגיני דוד.
כשנכנסים פנימה למבנה בית הכנסת קל מאוד להתרשם מיופיו וגודלו של המבנה.
לגבי היופי - בית התפילה היהודי בנוי בסגנון ספרדי, מעוצב בסגנונות בנייה שונים וכולל פסיפסים, עמודי שיש איטלקי, גילופי עץ מרשימים ועוד סממני יוקרה עיצובית של תחילת המאה העשרים.
אולם התפילה המרכזי עשיר בעיטורים וצורתו מתומנת. שימו לב לעיטורי הפרחים והעיטורים הגיאומטריים.
מעניינים גם חלונות הוויטראז' הוונציאניים, הקישוטים המרהיבים שלידם והנברשת הענקית.
הנברשת הענקית הזו עשויה פליז ויוצרה בווינה. היא ללא ספק גולת הכותרת כאן. גודלה למעלה מ-19 מטרים ומשקלה כ-2,250 קילוגרם.
#המוזיאון היהודי
כבר שנים שלא פועל המוזיאון היהודי של העיר, ששכן במבנה בית הכנסת וסיפר את תולדות יהודי בולגריה ומעט מחייהם. חבל.
ראו בתגית "יהדות, מוזיאונים, סופיה".
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה החל מ-1905 בסגנון הספרדי-מורי, שהיה אז אופנתי. ניכרות בו גם השפעות ונציאניות.
המקום נחנך בשנת 1909 ושירת את הקהילה היהודית המשגשגת, שלשיאה הגיעה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הבנייה הייתה בהשראת בית הכנסת הגדול של וינה, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נהרס עד היסוד.
בית הכנסת פעיל עד היום והוא משרת את הקהילה היהודית, המונה כאלף יהודים בבירת בולגריה. עד היום מקיימים כאן שמחות, חגיגות בר מצווה וחתונות, הממשיכות את המסורת היהודית בעיר ואת חיי הדת של הקהילה היהודית בעיר.
#טיפים
אם אתם מתכוונים לבקר ביום שישי, הגיעו מוקדם.
כניסה חינם לילדים ולנוער מתחת לגיל 18.
ניתן לקבל הדרכה קצרה באנגלית במחיר סמלי.
למבקשים יפה מאשרים לעתים לגשת אל ארון הקודש המתוחם בחבלים.
בצמוד לבית הכנסת המרכזי נמצא המוזיאון היהודי המעניין.
רעבים? - בסמוך לבית הכנסת נמצא השוק המקורה של סופיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JU62Lr94Ps0
ביקור במקום:
https://youtu.be/7JID5TXf0B0
תמונות בית הכנסת:
https://youtu.be/pPHenZR-yAI
במרכז סופיה, בסמוך לשוק המרכזי בעיר, נמצא בית הכנסת של סופיה (Sofia synagogue). בית הכנסת הזה הוא אתר נפלא לביקור שורשי ויהודי בעיר, אך לא רק. כי למרות שהמקום משרת כיום קהילה יהודית די קטנה, הוא נחשב ליעד תיירות מבוקש יחסית.
בית הכנסת והמוזיאון היהודי שהוא מאחסן בתוכו נמצאים שניהם במבנה בית הכנסת שנבנה בתחילת המאה ה-20.
המקום יכול להכיל מאות מתפללים בו זמנית. המבנה מפואר מאוד ושונה מבתי הכנסת בארץ. השפעה אירופית ברורה ניכרת הן במבנה והן בעיצוב הפנימי של החלל ושל מבנה בית הכנסת כולו.
זהו בית הכנסת המרכזי של בירת בולגריה. הוא נחשב לבית הכנסת הספרדי הגדול והמטופח ביותר במדינות הבלקן ובית הכנסת השלישי בגודלו בכל אירופה.
המקום, שיכול להכיל 1,300 מתפללים מעיד על גודלה ועושרה של הקהילה היהודית שהייתה בעיר, עד מלחמת העולם השנייה.
למרות שהקהילה היהודית בעיר מונה כיום פחות מ-2,000 נפש, בבית הכנסת נערכות גם בימינו תפילות בסופי השבוע.
בית הכנסת תופס מקום מאוד חשוב בתרבות הבולגרית. בשנת 1955 הוא אף הוכרז כמרכז תרבות לאומי של בולגריה.
#מה תראו כאן?
כבר מבחוץ תוכלו לראות על גג המבנה את הקמרונות והמגדלים המעוטרים במגיני דוד.
כשנכנסים פנימה למבנה בית הכנסת קל מאוד להתרשם מיופיו וגודלו של המבנה.
לגבי היופי - בית התפילה היהודי בנוי בסגנון ספרדי, מעוצב בסגנונות בנייה שונים וכולל פסיפסים, עמודי שיש איטלקי, גילופי עץ מרשימים ועוד סממני יוקרה עיצובית של תחילת המאה העשרים.
אולם התפילה המרכזי עשיר בעיטורים וצורתו מתומנת. שימו לב לעיטורי הפרחים והעיטורים הגיאומטריים.
מעניינים גם חלונות הוויטראז' הוונציאניים, הקישוטים המרהיבים שלידם והנברשת הענקית.
הנברשת הענקית הזו עשויה פליז ויוצרה בווינה. היא ללא ספק גולת הכותרת כאן. גודלה למעלה מ-19 מטרים ומשקלה כ-2,250 קילוגרם.
#המוזיאון היהודי
כבר שנים שלא פועל המוזיאון היהודי של העיר, ששכן במבנה בית הכנסת וסיפר את תולדות יהודי בולגריה ומעט מחייהם. חבל.
ראו בתגית "יהדות, מוזיאונים, סופיה".
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה החל מ-1905 בסגנון הספרדי-מורי, שהיה אז אופנתי. ניכרות בו גם השפעות ונציאניות.
המקום נחנך בשנת 1909 ושירת את הקהילה היהודית המשגשגת, שלשיאה הגיעה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הבנייה הייתה בהשראת בית הכנסת הגדול של וינה, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נהרס עד היסוד.
בית הכנסת פעיל עד היום והוא משרת את הקהילה היהודית, המונה כאלף יהודים בבירת בולגריה. עד היום מקיימים כאן שמחות, חגיגות בר מצווה וחתונות, הממשיכות את המסורת היהודית בעיר ואת חיי הדת של הקהילה היהודית בעיר.
#טיפים
אם אתם מתכוונים לבקר ביום שישי, הגיעו מוקדם.
כניסה חינם לילדים ולנוער מתחת לגיל 18.
ניתן לקבל הדרכה קצרה באנגלית במחיר סמלי.
למבקשים יפה מאשרים לעתים לגשת אל ארון הקודש המתוחם בחבלים.
בצמוד לבית הכנסת המרכזי נמצא המוזיאון היהודי המעניין.
רעבים? - בסמוך לבית הכנסת נמצא השוק המקורה של סופיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JU62Lr94Ps0
ביקור במקום:
https://youtu.be/7JID5TXf0B0
תמונות בית הכנסת:
https://youtu.be/pPHenZR-yAI
מוזיאון ריפלי לדברים מוזרים
#על המוזיאון של ריפלי בקופנהגן
מוזיאון הדברים המוזרים בקופנהגן (Ripley's Believe It Or Not Copenhagen) הוא הסניף הדני של מוזיאוני ריפלי - תאמינו או לא (Ripley's Believe it or not), הידועים בעולם כולו כמקומות של הנאה וחוויה לכל המשפחה.
כלי נשק נגד ערפדים, חיות עם שני ראשים, דגים עטופי פרווה, טוסטים מצוירים, סרטונים של אנשים עושים דברים מדהימים או דיוקן של שחקן מעשן מאפר של סיגריות - כל אלה ועוד שלל חוויות שונות, משעשעות ומשונות מוצגים במוזיאון הזה בקופנהגן, הנמצא בסמוך לבית העירייה. תיהנו כאן ממוצגים והפעלות אינטראקטיביות, שימחישו תופעות מוזרות ומשונות מרחבי העולם והזמן.
מוזיאון ריפלי, מוזיאון הדברים המוזרים, נולד בלונדון. בה החל הצייר רוברט ריפלי לתעד בטור קריקטורות יומי בעיתון שלל ארועים מוזרים, מטורפים ולא שגרתיים שאירעו או התגלו בעולם. עם הזמן החל האיש לחקור את התופעות הללו, תוך כדי טיוליו בעולם כולו. הוא חפר וחיפש בכל מקום את התופעות והמוצגים המוזרים, המדהימים והמפתיעים שבו.
לאחר שתיעד וצילם את כל אלה ואף הציגם בתכניות הטלוויזיה שלו, הוא הקים את רשת המוזיאונים הזו בערים שונות בעולם. בכל מקום הוא מציג את התופעות הללו במוזיאון, אל מול עיניהם המשתאות של המבקרים.
#טיפים
את ריפליז אוהבים במיוחד צעירים, נוער וילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BI33j_PveVw
ביקור במקום:
https://youtu.be/b_s9UXkho0E
מוזיאון הדברים המוזרים בקופנהגן (Ripley's Believe It Or Not Copenhagen) הוא הסניף הדני של מוזיאוני ריפלי - תאמינו או לא (Ripley's Believe it or not), הידועים בעולם כולו כמקומות של הנאה וחוויה לכל המשפחה.
כלי נשק נגד ערפדים, חיות עם שני ראשים, דגים עטופי פרווה, טוסטים מצוירים, סרטונים של אנשים עושים דברים מדהימים או דיוקן של שחקן מעשן מאפר של סיגריות - כל אלה ועוד שלל חוויות שונות, משעשעות ומשונות מוצגים במוזיאון הזה בקופנהגן, הנמצא בסמוך לבית העירייה. תיהנו כאן ממוצגים והפעלות אינטראקטיביות, שימחישו תופעות מוזרות ומשונות מרחבי העולם והזמן.
מוזיאון ריפלי, מוזיאון הדברים המוזרים, נולד בלונדון. בה החל הצייר רוברט ריפלי לתעד בטור קריקטורות יומי בעיתון שלל ארועים מוזרים, מטורפים ולא שגרתיים שאירעו או התגלו בעולם. עם הזמן החל האיש לחקור את התופעות הללו, תוך כדי טיוליו בעולם כולו. הוא חפר וחיפש בכל מקום את התופעות והמוצגים המוזרים, המדהימים והמפתיעים שבו.
לאחר שתיעד וצילם את כל אלה ואף הציגם בתכניות הטלוויזיה שלו, הוא הקים את רשת המוזיאונים הזו בערים שונות בעולם. בכל מקום הוא מציג את התופעות הללו במוזיאון, אל מול עיניהם המשתאות של המבקרים.
#טיפים
את ריפליז אוהבים במיוחד צעירים, נוער וילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BI33j_PveVw
ביקור במקום:
https://youtu.be/b_s9UXkho0E
חוף קדבוסטן
#על החוף החביב באיסטנבול
חוף קדבוסטן (Caddebostan Coast) הוא חוף ארוך, באורך של קילומטר, שאפשר לבלות בו את היום בשחייה ושיזוף. במהלך היום הוא מציע את כל השירותים המקובלים, כמו שמשיות, כסאות נוח, מצילים, מקלחות ומזנונים של אוכל ומשקה.
החוף מוקף בבתי עץ עתיקים והדשא כאן ירוק. אבל לא פחות כיף בו גם אחר הצהריים ובערב. תושבי איסטנבול אוהבים את החוף הזה, כי אין כמו לשבת כאן בערבי הקיץ הלוהט.
בין אם זה פיקניק רוגע על הדשא, משחק ספורטיבי כמו ווליבול, משחקי כדור או אפילו הליכה וריצה - כאן נעים להעביר את הערב. אחד הדברים הנחמדים שכאן הוא המראה של איי הנסיכים, האיים הסמוכים לאיסטנבול.
#טיפים
הגיעו לקראת שקיעה והביאו עמכם קצת שתייה ונשנושים וקיבלתם כאן ערב איסטנבולי רגוע ונעים.
ליד מגרש החנייה יש סופרמרקט גדול, שבו תוכלו לקנות בזול שתייה ואוכל.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/ogm0j0VYSOU
חוף קדבוסטן (Caddebostan Coast) הוא חוף ארוך, באורך של קילומטר, שאפשר לבלות בו את היום בשחייה ושיזוף. במהלך היום הוא מציע את כל השירותים המקובלים, כמו שמשיות, כסאות נוח, מצילים, מקלחות ומזנונים של אוכל ומשקה.
החוף מוקף בבתי עץ עתיקים והדשא כאן ירוק. אבל לא פחות כיף בו גם אחר הצהריים ובערב. תושבי איסטנבול אוהבים את החוף הזה, כי אין כמו לשבת כאן בערבי הקיץ הלוהט.
בין אם זה פיקניק רוגע על הדשא, משחק ספורטיבי כמו ווליבול, משחקי כדור או אפילו הליכה וריצה - כאן נעים להעביר את הערב. אחד הדברים הנחמדים שכאן הוא המראה של איי הנסיכים, האיים הסמוכים לאיסטנבול.
#טיפים
הגיעו לקראת שקיעה והביאו עמכם קצת שתייה ונשנושים וקיבלתם כאן ערב איסטנבולי רגוע ונעים.
ליד מגרש החנייה יש סופרמרקט גדול, שבו תוכלו לקנות בזול שתייה ואוכל.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/ogm0j0VYSOU
סמטת הפרחים
#על הסמטה שהפכה לאזור עמוס במסעדות מצוינות
סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı), המאוכלסת כיום בצפיפות, במסעדות עממיות ופופולריות, הייתה במאה ה-19 רחוב מקורה מהיפים והיוקרתיים בעיר, ששימש למסחר ולמגורים. את המבנה המסוגנן, עם גג המתכת והזכוכית, נהגו להשוות אז לגלרייה המפוארת של מילאנו שבאיטליה, גלריית ויטֹוריֹו אימָנוּאֶלֶה השני.
הסמטה זכתה לשמה על שום הפרחים הרבים שרואים בה בכל חלון ובכל מקום. מנהג הפרחים כאן מקורו ככל הנראה בתחילת המאה ה-20, אז ישבו כאן נשים רוסיות, גולות מרוסיה של אחרי המהפכה הבולשביקית, ומכרו פרחים.
מיקומה הקרוב של סמטת הפרחים למרכז ולאטרקציות שונות בעיר הופך אותה למקום שתרצו לבקר בו ולאכול. היא נמצאת בסמוך לארמון גלאטה ולא הרחק משוק הדגים (Balık Pazarı) של איסטנבול.
השדרה הסמוכה היא שדרת איסתיקלל, המתחילה כאן ומסתיימת בכיכר טקסים, מהאתרים המרכזיים בעיר.
#טיפים
קל להגיע אל סמטת הפרחים ממרכז העיר ומומלץ במיוחד, כשאתם רעבים ורוצים לאכול ארוחה תורכית באווירה של פעם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/yu6A-rCphbI
נגני המסעדות:
https://youtu.be/w-VuZotcFas
הדרכה:
https://youtu.be/sWH-wyWyH9A
סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı), המאוכלסת כיום בצפיפות, במסעדות עממיות ופופולריות, הייתה במאה ה-19 רחוב מקורה מהיפים והיוקרתיים בעיר, ששימש למסחר ולמגורים. את המבנה המסוגנן, עם גג המתכת והזכוכית, נהגו להשוות אז לגלרייה המפוארת של מילאנו שבאיטליה, גלריית ויטֹוריֹו אימָנוּאֶלֶה השני.
הסמטה זכתה לשמה על שום הפרחים הרבים שרואים בה בכל חלון ובכל מקום. מנהג הפרחים כאן מקורו ככל הנראה בתחילת המאה ה-20, אז ישבו כאן נשים רוסיות, גולות מרוסיה של אחרי המהפכה הבולשביקית, ומכרו פרחים.
מיקומה הקרוב של סמטת הפרחים למרכז ולאטרקציות שונות בעיר הופך אותה למקום שתרצו לבקר בו ולאכול. היא נמצאת בסמוך לארמון גלאטה ולא הרחק משוק הדגים (Balık Pazarı) של איסטנבול.
השדרה הסמוכה היא שדרת איסתיקלל, המתחילה כאן ומסתיימת בכיכר טקסים, מהאתרים המרכזיים בעיר.
#טיפים
קל להגיע אל סמטת הפרחים ממרכז העיר ומומלץ במיוחד, כשאתם רעבים ורוצים לאכול ארוחה תורכית באווירה של פעם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/yu6A-rCphbI
נגני המסעדות:
https://youtu.be/w-VuZotcFas
הדרכה:
https://youtu.be/sWH-wyWyH9A
מסגד הסולימאניה
#על המסגד הגדול בעיר שרבים רואים בו מסגד מושלם
לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.
זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.
העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.
מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.
ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.
#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.
המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.
שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.
גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.
#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.
הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.
ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.
המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.
מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.
קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.
#טיפים
הכניסה למסגד חופשית
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
הדרכה:
https://youtu.be/G2rePZHydl8
בלוגר:
https://youtu.be/kUVJkwYWvEo
לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.
זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.
העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.
מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.
ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.
#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.
המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.
שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.
גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.
#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.
הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.
ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.
המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.
מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.
קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.
#טיפים
הכניסה למסגד חופשית
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
הדרכה:
https://youtu.be/G2rePZHydl8
בלוגר:
https://youtu.be/kUVJkwYWvEo
פארק גילן
#על הפארק שהיה גן בארמון
בעבר הרחוק שימש פארק גילן (Gülhane Parkı), הממוקם למרגלות ארמון טופקפי, כחלק מהגנים החיצוניים של ארמון הסולטן. כיום הוא נחשב לאחד הפארקים הפופולריים בקרב תושבי איסטנבול.
בפארק, שמשתרע עד חוף הים, יש גן חיות קטן, אזורי פיקניק, מתקני שעשועים, בתי קפה ועצים בני מאות שנים ועתיקי יומין.
תושבי העיר מרבים לבלות בפארק הירוק הזה בסופי שבוע ובחופשות. בקיץ מתקיימים כאן מופעים וקונצרטים תחת כיפת השמיים.
בפארק, שנקרא גם פארק גומל (Guuml Park), שרידים של פביליוני עץ מפוארים ששימשו כבתי קיץ למשפחת המלוכה העות'מנית ומשפחות האצולה. מבנים דומים רבים שהיו כאן חרבו בשרפה הגדולה של 1863.
בתחתית הפארק, בסמוך לחוף, תוכלו לראות עמוד גותי בגובה 15 מטרים ועם כיתוב בלטינית, המתוארך למאה ה-3.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Zen7lA3ZZXI
בעבר הרחוק שימש פארק גילן (Gülhane Parkı), הממוקם למרגלות ארמון טופקפי, כחלק מהגנים החיצוניים של ארמון הסולטן. כיום הוא נחשב לאחד הפארקים הפופולריים בקרב תושבי איסטנבול.
בפארק, שמשתרע עד חוף הים, יש גן חיות קטן, אזורי פיקניק, מתקני שעשועים, בתי קפה ועצים בני מאות שנים ועתיקי יומין.
תושבי העיר מרבים לבלות בפארק הירוק הזה בסופי שבוע ובחופשות. בקיץ מתקיימים כאן מופעים וקונצרטים תחת כיפת השמיים.
בפארק, שנקרא גם פארק גומל (Guuml Park), שרידים של פביליוני עץ מפוארים ששימשו כבתי קיץ למשפחת המלוכה העות'מנית ומשפחות האצולה. מבנים דומים רבים שהיו כאן חרבו בשרפה הגדולה של 1863.
בתחתית הפארק, בסמוך לחוף, תוכלו לראות עמוד גותי בגובה 15 מטרים ועם כיתוב בלטינית, המתוארך למאה ה-3.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Zen7lA3ZZXI
היפודרום קונסטנטינופול
#על ההיפודרום של קונסטנטינופול עם האובליסק
היפודרום הוא חיבור של המילים היווניות היפוס, שפירושה "סוס" ודרומוס שהוא מסלול, או מרוץ. ואכן, בעת העתיקה שימשו היפודרומים כמו זה שבו אתם נמצאים עכשיו, למירוצי סוסים ומרכבות. בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית זה היה ספורט נפוץ מאד וחלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי והבילוי של אזרחי האימפריות הללו.
אל היפודרום קונסטנטינופול (Hippodrome of Constantinopol), שנמצא ליד המסגד הכחול, יוצאים מהמסגד הכחול דרך שער בחצר המסגד. היציאה אליו היא באופן מסוים כמו שיבה אחורה בזמן, לתקופות הרומית והביזנטית. ההיפודרום הזה היה גדול מאד ומסוגל להכיל כ-100,000 איש. הוא השתרע על שטח נרחב, של 480 מטר על 117 מטרים.
חפירה ארכיאולוגית מסודרת לא נערכה מעולם בשטח ההיפודרום. בשיפוצים שנערכו בשנת 1993 בסמוך למסגד הכחול גילו הבנאים כמה שורות של ספסלים, עמודים וקישוטים מההיפודרום העתיק. כמה מהעמודים וראשי נחש שנמצאו כאן ניתן לראות במוזיאון לארכיאולוגיה של איסטנבול שבארמון טופקאפי.
מהמבנים המקוריים של ההיפודרום נותרו במקומם כיום רק שרידים בודדים, ניתן היום לראותם בכיכר סולטן מחמט מידאני (Sultanahmet Meydani), היא כיכר הסולטן מהמט הראשון, הסמוכה למסגד הכחול.
#תולדות ההיפודרום
ההיפודרום שבו אתם עומדים היווה את מרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית ואחד המרכזים התרבותיים הגדולים באירופה של אותם ימים.
כבר מהתקופה הרומית שימש ההיפודרום למרוצי סוסים ומרכבות ולאירועים חברתיים גדולים. הוא שימש גם כאמפיתיאטרון והתקיימו בו מופעי ראווה שונים.
את ההיפודרום המקורי הקים הקיסר סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס במאה ה-2 לספירה. בהמשך הגדיל אותו הקיסר קונסטנטין, להיפודרום המכיל 100 אלף צופים.
חשיבותו בתקופה הביזנטית רק גדלה וגודלו העצום המחיש את הפופולריות והמרכזיות שלו בחיי העיר.
לאחר שנכבשה קונסטנטינופול על ידי מחמט השני בתקופה העות'מנית, המשיך ההיפודרום לשמש לספורט, אך בעיקר אירח משחקי פולו וטקסים מלכותיים כמו בריתות המילה של הנסיכים הסולטניים.
כיום יושבים על ההיפודרום כיכר סולטאן מחמט וגן פתוח, שצורתם והמבנים שבהם שומרים על קווי המתאר והמבנה של ההיפודרום. בכיכר ובגן הציבורי שבה משובצים שרידי העבר המפואר של קונסטנטינופול.
בעוד ניתן לראות במלוא הגובה את האובליסק ועמוד קונסטנטין ואת עמוד הנחשים, שניצבו לאורך הגדר שבין מסלולי המירוצים, מסלול המירוצים עצמו נמצא 2 מטרים מתחת לפני השטח של ימינו.
#מה רואים כאן?
בהיפודרום ניתן לראות שרידי מושבים מקוריים שלו מדרום לזירה. אבל מעניינות עוד יותר כמה יצירות שהביא לכאן קונסטנטינוס מרחבי האימפריה, בכדי לפאר את בירתו החדשה קונסטנטינופול:
#אובליסק תאודוסיוס (האובליסק המצרי)
זהו חלקו העליון של אובליסק מאבן גרניט ורודה, שאותו רכש הקיסר תאודוסיוס הראשון בשנת 390 במצרים. האובליסק הובל לקונסטנטינופול ב-3 חלקים והורכב במרכז ההיפודרום, בין שני מסלולי המירוץ. הוא הגיע ממקדש כרנך שבלוקסור ונבנה בתקופת מלכותו של פרעה תחותמס השלישי, בשנת 1490 לפנה"ס. חלקיו הנוספים של האובליסק אינם עוד.
על האובליסק תוכלו לראות הירוגליפים מצריים, המנציחים את אחד ממסעות המלחמה המצריים ומציגים את פרעה המקריב קרבנות לאל אמון-רה. הביזנטים בנו בסיס מרובע להצבת האובליסק בהיפודרום ועליו יצרו תבליטים המתארים את הקיסר תיאודוסיוס צופה במרוץ.
#עמוד הנחושתן (הנחשים)
זהו עמוד ספירלי, שבעבר היה מצופה בזהב וביהלומים. גם שלושת ראשי הנחשים שהיו בו נעקרו במהלך השנים. זהו השריד היחיד שנותר ממזבח המתכת התלת-רגלי של פלטאיה. המזבח נצוק לזכר הניצחון היווני על הפרסים בקרב פלטאיה, שנערך במאה ה-5 לפני הספירה. המזבח הובא לקונסטנטינופול ממקדש אפולו בדלפי, בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטין. הוא הוצב במרכז ההיפודרום. רוב הנזק למזבח נגרם לו בהרס והביזה שנגרמה לעיר בכיבושה במסע הצלב הרביעי, כשחלקים רבים ממנו נגנבו ונותר רק עמוד הנחושתן מהבסיס.
#עמוד קונסטנטינוס
זהו אובליסק שני, בן 32 מטרים, שבנה הקיסר קונסטנטינוס השביעי בקצה ההיפודרום, במאה ה-10. רק אבני האובליסק נותרו היום ומשערים שלוחות הזהב או הברונזה המוזהבים, שכיסו אותו בעבר, נבזזו על ידי הוונציאנים במהלך מסע הצלב הרביעי והותכו למטבעות.
#המזרקה המתומנת (הגרמנית)
זו מזרקה מתומנת שנמצאת בפתח ההיפודרום. היא נבנתה בשנת 1898, לאחר שהעניק אותה לעיר הקייזר הגרמני וילהלם השני, כאות תודה על האירוח שזכה לו בביקור הרשמי שלו כאן. הוא העניק את המזרקה כמתנה לסולטן שאירח אותו, עבד אל חמיט השני. היחסים בין המדינות התהדקו באותה תקופה מאד והם עתידים להבשיל לברית במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RjrvFH65HM?t=24s
כך זה נראה בימי קדם:
https://youtu.be/ZWSi39dw2yc
הדרכה:
https://youtu.be/dZsM_nN0isI
היפודרום הוא חיבור של המילים היווניות היפוס, שפירושה "סוס" ודרומוס שהוא מסלול, או מרוץ. ואכן, בעת העתיקה שימשו היפודרומים כמו זה שבו אתם נמצאים עכשיו, למירוצי סוסים ומרכבות. בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית זה היה ספורט נפוץ מאד וחלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי והבילוי של אזרחי האימפריות הללו.
אל היפודרום קונסטנטינופול (Hippodrome of Constantinopol), שנמצא ליד המסגד הכחול, יוצאים מהמסגד הכחול דרך שער בחצר המסגד. היציאה אליו היא באופן מסוים כמו שיבה אחורה בזמן, לתקופות הרומית והביזנטית. ההיפודרום הזה היה גדול מאד ומסוגל להכיל כ-100,000 איש. הוא השתרע על שטח נרחב, של 480 מטר על 117 מטרים.
חפירה ארכיאולוגית מסודרת לא נערכה מעולם בשטח ההיפודרום. בשיפוצים שנערכו בשנת 1993 בסמוך למסגד הכחול גילו הבנאים כמה שורות של ספסלים, עמודים וקישוטים מההיפודרום העתיק. כמה מהעמודים וראשי נחש שנמצאו כאן ניתן לראות במוזיאון לארכיאולוגיה של איסטנבול שבארמון טופקאפי.
מהמבנים המקוריים של ההיפודרום נותרו במקומם כיום רק שרידים בודדים, ניתן היום לראותם בכיכר סולטן מחמט מידאני (Sultanahmet Meydani), היא כיכר הסולטן מהמט הראשון, הסמוכה למסגד הכחול.
#תולדות ההיפודרום
ההיפודרום שבו אתם עומדים היווה את מרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית ואחד המרכזים התרבותיים הגדולים באירופה של אותם ימים.
כבר מהתקופה הרומית שימש ההיפודרום למרוצי סוסים ומרכבות ולאירועים חברתיים גדולים. הוא שימש גם כאמפיתיאטרון והתקיימו בו מופעי ראווה שונים.
את ההיפודרום המקורי הקים הקיסר סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס במאה ה-2 לספירה. בהמשך הגדיל אותו הקיסר קונסטנטין, להיפודרום המכיל 100 אלף צופים.
חשיבותו בתקופה הביזנטית רק גדלה וגודלו העצום המחיש את הפופולריות והמרכזיות שלו בחיי העיר.
לאחר שנכבשה קונסטנטינופול על ידי מחמט השני בתקופה העות'מנית, המשיך ההיפודרום לשמש לספורט, אך בעיקר אירח משחקי פולו וטקסים מלכותיים כמו בריתות המילה של הנסיכים הסולטניים.
כיום יושבים על ההיפודרום כיכר סולטאן מחמט וגן פתוח, שצורתם והמבנים שבהם שומרים על קווי המתאר והמבנה של ההיפודרום. בכיכר ובגן הציבורי שבה משובצים שרידי העבר המפואר של קונסטנטינופול.
בעוד ניתן לראות במלוא הגובה את האובליסק ועמוד קונסטנטין ואת עמוד הנחשים, שניצבו לאורך הגדר שבין מסלולי המירוצים, מסלול המירוצים עצמו נמצא 2 מטרים מתחת לפני השטח של ימינו.
#מה רואים כאן?
בהיפודרום ניתן לראות שרידי מושבים מקוריים שלו מדרום לזירה. אבל מעניינות עוד יותר כמה יצירות שהביא לכאן קונסטנטינוס מרחבי האימפריה, בכדי לפאר את בירתו החדשה קונסטנטינופול:
#אובליסק תאודוסיוס (האובליסק המצרי)
זהו חלקו העליון של אובליסק מאבן גרניט ורודה, שאותו רכש הקיסר תאודוסיוס הראשון בשנת 390 במצרים. האובליסק הובל לקונסטנטינופול ב-3 חלקים והורכב במרכז ההיפודרום, בין שני מסלולי המירוץ. הוא הגיע ממקדש כרנך שבלוקסור ונבנה בתקופת מלכותו של פרעה תחותמס השלישי, בשנת 1490 לפנה"ס. חלקיו הנוספים של האובליסק אינם עוד.
על האובליסק תוכלו לראות הירוגליפים מצריים, המנציחים את אחד ממסעות המלחמה המצריים ומציגים את פרעה המקריב קרבנות לאל אמון-רה. הביזנטים בנו בסיס מרובע להצבת האובליסק בהיפודרום ועליו יצרו תבליטים המתארים את הקיסר תיאודוסיוס צופה במרוץ.
#עמוד הנחושתן (הנחשים)
זהו עמוד ספירלי, שבעבר היה מצופה בזהב וביהלומים. גם שלושת ראשי הנחשים שהיו בו נעקרו במהלך השנים. זהו השריד היחיד שנותר ממזבח המתכת התלת-רגלי של פלטאיה. המזבח נצוק לזכר הניצחון היווני על הפרסים בקרב פלטאיה, שנערך במאה ה-5 לפני הספירה. המזבח הובא לקונסטנטינופול ממקדש אפולו בדלפי, בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטין. הוא הוצב במרכז ההיפודרום. רוב הנזק למזבח נגרם לו בהרס והביזה שנגרמה לעיר בכיבושה במסע הצלב הרביעי, כשחלקים רבים ממנו נגנבו ונותר רק עמוד הנחושתן מהבסיס.
#עמוד קונסטנטינוס
זהו אובליסק שני, בן 32 מטרים, שבנה הקיסר קונסטנטינוס השביעי בקצה ההיפודרום, במאה ה-10. רק אבני האובליסק נותרו היום ומשערים שלוחות הזהב או הברונזה המוזהבים, שכיסו אותו בעבר, נבזזו על ידי הוונציאנים במהלך מסע הצלב הרביעי והותכו למטבעות.
#המזרקה המתומנת (הגרמנית)
זו מזרקה מתומנת שנמצאת בפתח ההיפודרום. היא נבנתה בשנת 1898, לאחר שהעניק אותה לעיר הקייזר הגרמני וילהלם השני, כאות תודה על האירוח שזכה לו בביקור הרשמי שלו כאן. הוא העניק את המזרקה כמתנה לסולטן שאירח אותו, עבד אל חמיט השני. היחסים בין המדינות התהדקו באותה תקופה מאד והם עתידים להבשיל לברית במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RjrvFH65HM?t=24s
כך זה נראה בימי קדם:
https://youtu.be/ZWSi39dw2yc
הדרכה:
https://youtu.be/dZsM_nN0isI
