פלנטריום טיכו ברהה (Imax Tycho Brahe) שבקופנהגן הוא אחד הפלנטריומים המתקדמים באירופה. מציגים בו, על מסך כיפה ענקי, תצוגות מרהיבות של מערכת השמש, כוכבי הלכת והגלקסיות השונות. ללמוד וליהנות.

בפלנטריום יש גם בית קולנוע איימקס (Imax Tycho Brahe), המקרין סרטי 360 מעלות על מסך ענק. החווייה כאן מאפשרת לכם להיטמע בתוך הסרט ולהרגיש שאתם חלק ממנו.

בפלנטריום תבקרו גם בתצוגת הקבע, שגם היא מוקדשת לאסטרונומיה ולחלל.
טיכו ברהה (Tycho Brahe) היה מלומד ואסטרונום דני מהמאה ה-16, שהיה אחרון האסטרונומים הגדולים שצפו בכוכבים בעין בלתי מזוינת, בעידן שלפני המצאת הטלסקופ. ברהה היה המדויק ביותר מבין האסטרונומים שלפני עידן הטלסקופ ואחד מהמדענים החשובים ביותר, שתרמו למהפכה המדעית.

בנערותו ראה ברהה, בן אצילים, ליקוי לבנה. הליקוי התרחש לפי תחזיות האסטרונומים וטיכו כל כך התרשם ממנו, עד שהחליט להיות אסטרונום. בני משפחתו התנגדו, שכן טענו שלא יאה שבן אצילים כמוהו יעסוק במדע. הוא נשלח ללמוד משפטים, אבל המשיך ללמוד ולעסוק באסטרונומיה בסתר. בעת לימודיו באוניברסיטה השתתף ברהה בדו-קרב עם אציל אחר ואיבד בקרב את אפו. לאורך כל חייו הלך מאז, עם אף תותב ודבק ששימש להדביקו לפניו.

כוכבו של ברהה דרך לאחר שהוא מצא כוכב חדש והוכיח ש"הספירות השמימיות" משתנות, בניגוד למחשבה המקובלת עד אז, לפי התיאוריה האריסטוטלית השלטת, שאין שינויים בכוכבים. תגלית זו של ברהה, שגם קבע את המונח "נובה" לכוכב חדש, הכתה את העולם המדעי בשוק והפכה אותו לגמרי. הנובה של 1572 הוכיחה שעולם הכוכבים הקבועים משתנה ועוד איך. הצעיר הדני הפך לאסטרונום בעל שם וזכה מאז ליוקרה רבה.

מחקריו ותמיכת הפטרונים שלו הפכו את ברהה לאדם עשיר ומבוסס בתקופתו. הוא ביצע תצפיות מדויקות בכוכבי הלכת. את ממצאיו המשיך לחקור, אחרי מותו, עוזרו יוהנס קפלר, שיהפוך לאסטרונום ידוע בזכות עצמו. קפלר גילה מהתצפיות של ברהה תגליות מרתקות, כמו זו שכוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלול שצורתו אליפסה ולא עיגול, כמו שחשבו החוקרים לפניו.

לפי עדות קפלר, עוזרו הנאמן, מילותיו האחרונות של ברהה היו: "לא חייתי לשווא".

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

הנה סיפורו של טיכו ברהה: